אם נוח, נוח איש צדיק.
אם כן, הוא צדיק ולא מצחק. הוא צדיק באמת.
יש פה סתירה.
ברור.
הנוצרים, אם יש לי משהו
חדש חדשי שזה יעזור לי,
הנוצרים אמרו...
הוא גם דף של תנ״ך פה על
הרצפה, זאת אומרת, משהו כזה. תודה.
יערב זוכרני.
הנוצרים אומרים שיש מכאן
ראייה לתיאולוגיה שלהם.
התיאולוגיה של הנוצרים
היא שהאדם איננו זכאי.
כלומר, גם אם האדם
יהיה צדיק, הוא יורש גהינם.
וזאת מדוע? משום שהאדם אשם.
הוא אשם במהותו מאז החטא
הקדמון של האדם הראשון.
האדם נולד בחטא, הוא
פרי החטא והוא עצמו חטא.
ולכן הדרך היחידה...
לכן החריטו הטבעית היא אבדון, גהינם.
אלא שיש אפשרות להציל את
האדם מן האבדון על ידי החנינה.
כלומר, אם תבוא חנינה אלוהית,
אז הוא יוכל להנצל מגהינם
כי היותו צדיק לא מספיק כדי להציל אותו.
ואת זה מוכיחים מהעצמדה של שני הפסוקים.
מנוח מצא כן, אף על פי שהיה צדיק.
אבל היהדות קוראת את הפסוקים הלאחרת,
ואני גם מגלה לכם מראש
שהיהדות צודקת במקרה הזה.
ובואו בעוד מקרה, שזה כולם.
והרעיה שהיהדות צודקת
זה שהרפוק אומר את זה.
אם כן, איך אנחנו נביאים?
זה פשוט צריך לדעת לקרוא
את הפסוקים בצומת לב.
בעיני מי מצא נוח חנך?
מה? -י' כב' כנראה.
מה? מי אמר דורותיו?
הוא מצא חן בדורותיו?
סליחה, כתוב שהוא מצא חן בדורותיו?
לא, כתוב שהוא מצא חן בעיני השם.
זאת אומרת, ביחס לדרישות
של י' כ' ו' כ', הוא לא מצא חן.
הוא רק מצא חן.
לעומת זה, כשאנחנו
מזכירים שהוא צדיק בפסוק ט',
הוא צדיק ביחס למי, לפני מי? -אלוהים.
אלוהים. כתוב. את האלוהים התהלך נוח.
אם כן, לפי הקריטריונים
של אלוהים הוא צדיק,
לפי הקריטריונים של ה' הוא לא צדיק.
מסקנה, הוא לא צריך להינצל.
מובן? הוא לא צריך להינצל
בגלל שמי שצדיק לפני אלוהים
אין סיבה שהוא יינצל מן המבול.
תסתכלו לרגע אחד בבקשה בפסוק י'
ויאמר אלוהים לנוח, קץ כל בשר בלפני.
אומר רשי. מי שיש לו רשי, הסתכל ברשי.
מה זה קץ כל בשר?
כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה תלילים.
אנדרלמוסיה באה לעולם והורגת טובים ורעים.
כלומר, יש איזו קטסטרופה, אסון טבעי גדול.
מי מת? כולם, צדיקים ושיים.
מי יינצל? כלומר, אם מישהו
כבר צריך להינצל, מי זה יהיה?
אתם יודעים?
אתה אומר צדיקים, מדוע? כי אתה יהודי טוב,
והחוש המוסרי שלך תובע שאם כבר מישהו ניצל,
שזה יהיה הצדיק.
אבל המציאות היא שמי
שניצל זה מי שיודע לסחוט.
או שיש לו גלגל, גלגל הצלה, או סירה.
לא משנה.
כלומר, הניצל לפי הטבע
הוא מי שעומד בתנאי הטבע
ולא בתנאי המוסר. יש פה איזה קושי.
אתם יודעים, הרגש הטבעי שלך
כיהודי טוב זה שזה צריך להיות מוסרי.
אבל המציאות זה לא המוסרי, זה מי שחזק.
אז זה המקום היה דרך?
זאת אומרת, זה לא המוסר היה דרך.
יכול להיות.
אני לא יודע, אתה מדבר איתי על דברים
שאני לא קראתי כאן.
אבל מה שברור כאן, שלפי הטבע,
זה לא מספיק שאתה צדיק
כדי שתינצל, אלא אם כן,
אתה צדיק במדרגה כזאת שמה שאתה מתייחס אליו
הנה הוא הטבע.
אולי אני אסביר, מי זה אלוהים לפי התורה?
אתם ממציאים דברים.
אני לא יודע, אני כדי לדעת מה שהתורה אומרת,
כלל גדול לימדנו הרב יהודה אשכנזי,
כדי לדעת מה שהתורה
אומרת, צריך לקרוא בתורה.
אני יודע שזה ממש חידוש
עצום, זה פצצה, אבל זאת האמת.
תגיד, אלוהים בגמטריה הטבע,
לא כתוב בגמטריה בתורה.
מדת הדין, אני רוצה לראות איפה זה כתוב.
כל מיני דברים, בעל הכוחות כולן.
תסתכלו בפסוק הראשון של התורה.
בראשית, ברא אלוהים.
אז מי זה אלוהים? זה מי שברא את העולם.
זה יפה, זו ההקדרה.
מי שבורא את העולם הוא אלוהים.
איזה עולם הוא בורא? -עולם הטבע.
עולם הטבע.
מסקנה, אלוהים הוא הפועל דרך כוחות הטבע.
ולפי כוחות הטבע, הרשעים
והצדיקים מתים אם יש אסון.
ולכן אם אתה צדיק לפי הדרישות
של אלוהים, זה לא מספיק.
זה מה החידוש של רשי. -מה רשי אומר?
מה החידוש שלו.
אחרי שקראנו את רשי, אז אנחנו לא מבינים.
כמו שהבנו את רשי, אנחנו לא
מבינים בכלל מה החידוש שלו.
אז כשהבנו את הפסוק
הראשון, לא תעשו את הראשית.
נכון, נכון, נכון.
אחרי שהבנו את הפסוק הראשון, זה נכון.
רק רשי יודע שיש הרבה אנשים
שלא קראו את הפסוק הראשון,
לפחות לא הבינו אותו עד הסוף.
שלום לרב. בסוף הרשת בראשית נאמר,
ואינחם ה' כעשה את האדם בארץ.
איך זה מסתדר עם מה שלמדנו בפרקים
האלה, באת שהאדם רק נברא ונוצר, אך לא נעשה?
תודה.
השאלה איפה?
ואינחם ה' כעשה את האדם בארץ.
טוב, זו באמת שאלה איפה? לא יודע.
לא יודע. כן, טוב.
לא כל דבר נדבר. על כל פנים.
זו פעם ראשונה שמדובר על ה'?
-זו פעם ראשונה שמדובר על ה'?
זו פעם ראשונה. -לא נכון.
רוב השמש. -לא, לא.
יש כמה דברים, כן?
אבל זו לא פעם ראשונה שמוזכר ה'
על כל פנים, לפי התיתריונים
של ה' ה' כנראה הוא לא אלוהים.
אם ה' זה לא אלוהים, אז מי זה?
זה מי שגובר על הטבע.
זאת אומרת, אם אתה מתנהג מעל סדרי הטבע,
אתה ראום להנהגה שהיא מעל
הטבע, ולכן גם אם יהיה אסון טבעי,
תוכל להינצל. צריך להיות צדיק לפני ה'
עכשיו, מה זה להיות צדיק לפי אלוהים?
מה זה להיות צדיק לפי ה'?
בואו נראה איך מתנהג נוח.
אם נסתכל למשל בפרק ו' בפסוק כ' ב'.
יש משפט נפלא.
ויה אסנוע ככל אשר ציווה
אותו אלוהים, כנסה. בול.
הוא צייתן מוחלט, הוא גיבור של הציות.
מה אתה רוצה?
היה לנו אמרנו ש...
מה שמענו עד עכשיו, שכן זה בערך.
הוא לא סגור על ביד.
נכון.
כלומר, ברגע שאתה עושה
בדיוק מה שאמרו לך, זה בערך.
כי זה לא מה שרצו שתעשה.
יפה. ולכן, נוח, אפשר לומר,
החיסרון, לא יודע אם זה
חיסרון, זה בעולם מעלה עצומה,
אבל הוא עושה בדיוק מה שאמרו לו.
אז הוא צדיק של אלוהים. אז זה לא מספיק.
זה בדיוק העניין.
וכאן אולי הבעיה.
כלומר, אנחנו... גם אפשר להוכיח את זה
מאות פסוק, מה שאמרתי לך עכשיו,
תזכיר לי שיש עוד פסוק שמוכיח את זה.
אם כך, מה היה צריך נוח לעשות?
כדי להיות צדיק של ה'?
אז זוהר אומר דבר, אפילו
קצת עם ציניות מסוימת.
אז זוהר אומר שהקב' רחוב
בא לנוח, אמר לו, שלום, נוח,
רציתי להגיד לך שאני הולך
להשמיד את כל העולם כולו.
ואז נוח הגיב, הוא מעיתי,
אמר, טוב, תעשה טבע.
טבע.
כלומר, הוא מקבל את הניתונים כמו שהם.
מה שיש, אם זה נסתדר.
עכשיו, יש השמדת העולם
כולו, נבדוק אם אני יכול לנצל.
בעצם מה היה מצופה מנוח?
לשנות את הניתונים.
מה? -לראש גדול.
לראש גדול, בדיוק. -מה שעשה הרב.
מה שעשה הרב? כן, עכשיו, היה לי לבוד.
כשאנחנו מסתכלים, נשאר בפסוק, את.
אלה תולדות נוח, נוח, איש
צדיק, תמים היה בדורותיו.
את האלוהים התהלך נוח.
אז מי הולך ראשון, נוח או אלוהים?
מקסימום, אחד בצד השני,
את האלוהים התהלך נוח.
ברור שנוח, איך נוח יודע לאן הולך?
לכל שהאלוהים הולך, אז הוא הולך. נכון?
האלוהים עושה השמדת
העולם, בסדר, הוא הולך עם זה.
נעל להסתכל, לרגע אחד תשמרו על הדף,
ותסתכלו בבקשה בפרק י' זין, פסוק א'.
אני יודע שזה הרבה מאמץ
פיזי, אבל בסך הכול זה גם בריא.
בריא, נחיל את השורים
מדבר, אז בפרק י' זין, פסוק א',
ויהי אברהם בין תשעים שנה ותשע שנים.
והיא ראה השם אל אברהם,
שימו לב מי שנראה זה השם.
והיא אומר אליו, אני אל
שדאי, התהלך לפניי וייתמי.
אז מי הולך ראשון? אברהם.
אברהם הוא זה שיתווה את הכיוון.
כביכול, מאל הקב' ברוך הוא, מה לעשות? כן.
הוא לא מצווה, כתוב עירה.
על כל פנים, זה מה שהוא מגלה
לו, כי זה יקרה אחרי ברית המילה.
הוא נוסף לצוות אותו ברית
המילה ואז הוא יוכל להתהלך לפניו.
אבל מה שלא יהיה, ברור שלאברהם יש מעלה,
שהוא מתהלך לפני.
זאת אומרת שהוא מקדם את פני הרעה.
נחזור, בבקשה, אפשר לעזוב את פרק יוצאין,
ואחזור לפרק ו' פסוק ת'.
נסתכל על שלושת המילים האחרונות של הפסוק.
את האלוהים התהלך נוח. האלוהים התהלך נוח.
מהם שופי הטבות של שלושת המילים האחרונות?
חכם. -חכם, נכון?
נוח זה ח' התהלך זה ק'.
האלוהים, מ', נכון? חכם.
אבל זה חכם ששופי הטבות ובסדר הפוך.
מה זה אומר? הוא חכם לאחר מעשה.
זאת אומרת, הוא חכם שיודע
להסביר אחרי שהמעורעות התרחשו,
מדוע זה היה הכרחי שהם יקרו כפי שהם קרו.
אני אסביר לך למה זה היה חייב להיות.
אולי יכולת להגיד את זה לפני זה.
כן? זה החכם שאחר מעשה,
כי הוא מתהלך את האלוהים.
צריך להבין שזה אדם ענק, כן?
הבין, זה לא אדם פשוט בכלל.
הוא צדיק מוחלט שהולך אחרי אלוהים.
או את האלוהים.
ואם כך, נשארת שאלה?
אם כן, מדוע הוא ניצל?
זה מובן שיש פה קושי עצום. למה נוח ניצל?
מה זה מצחן הזה?
דבר נוסף, אדם כמו אברהם, למשל,
שהוא שם לב שמצב העולם גרוע.
מה עושה אברהם? הוא מתקן את העולם, נכון?
מתפלל זה אם יש גזירה,
אבל לפני שבכלל מגיע גזירה,
מה עושה אברהם?
מתקן את העולם, משלם את העולם.
מה היא התרופה לבעיות
העולם לדעתו של אברהם?
מה? -מניעה.
מניעה? -מניעה.
מניעה, זה התרופה?
מה חסר לעולם שבגללו העולם רע?
אין דעת אלוהים, נכון?
זה בעצם הטענה של אברהם, לפחות.
השיטה שלו זה שצריך לקרוא
בשם ה' ולכן הוא עושה את זה, נכון?
בכל מקום שבו אברהם הולך, הוא קורא בשם ה'
סימן שהוא סובר שמה שהעולם זקוק לו
זה לדעת את שם ה' נכון?
וואי, זה מתוק. אפשר לקרוא?
הרב, אני חייב לומר לך שהשיעורים
שלך מתוקים מטבש ונופצופים.
פשוט מחיים איתי. תודה לך על הכול. וואו.
שיעור. כן, באמאץ.
עכשיו, איפה היינו?
מה אמרנו? כן, אז אברהם קורא בשם ה'
שם ה' זאת כיוון? כידוע לכם, הוא מילה.
זאת מילה בעברית, נכון? יהוד, יהוד, ואבקר.
שאלה קטנה, איך אומרים מילה בעברית?
טבע, נכון? ראשי טבעות.
באמת שכשנוח הבין שיש משהו שלא בסדר,
הוא הבין שצריך טבע. אז הוא עושה טבע.
כלומר, הוא הכניס את שם ה' לקופסה.
ואיך רואים את זה? זה מפורש.
תסתכלו בבקשה בפסוק תדבב.
וזה אשר תעשה אותה שלא
שומעות מה אורך הטבע,
50 המערוך בא ו-30 המקום מתא.
יוד כפול ה', כמה זה? -50.
ו, כפול ה'. יש פה שתי דעות.
מי שאומר 30, הוא שומע 60. -30.
30, 30, זכר. יוד כפול ה', כפול ו, כמה זה?
-300. -300, נכון?
אז זה המידות של הטבע. איך כתוב במשלה?
מגדל העוז, שם ה' בו ירוץ צדיק והוא נסגר.
כלומר, הצדיק ניצל על
ידי שהוא נכנס לתוך שם ה'
שם ה' זה הטבע.
כלומר, אצל נוח, אותה התנהגות של אברהם
מקבלת את הצורה של הגנה,
לא של יוזמה, אלא של הגנה. כן.
מה עם הה' האחרונה? -מה עם הה' האחרונה?
האוציות המרכיבות, את שם
ה' ה' הם שלוש, י' ה' ו'. נכון?
עכשיו, יש פה כמה רמזים
נוספים, אלא מה תכעדנה ממלא,
זה קוצו של י' וכו'. אבל פה מה שלא ברור,
אולי זה מה שחסר, ה' האחרונה? כן.
שאלה מה רע?
-אתה לך לפניי כראשולך מאחוריי.
הרי נכתב, אתה לך לפניי ולא מלפניי.
לא מקבל. נסתר. הלאה.
אז איפה היינו? כן.
אם כן, עוד לא מובן מדוע נוח ניצל
מכאורה ומגיע. בואו נראה עוד קצת.
בפסוק י' ו'.
הוא מכל החי, מכל בשר.
שניים מכל תביא אל הטבע
לאחיות איתך, זכר ונקבה יהיו.
למה שניים ולמה זכר ונקבה? כי הוא ממין.
האמין. אם לא יהיו שניים ולא
יהיה זכר ונקבה, העולם לא ימשיך.
אז הולכים פה על המינימום.
שניים, זכר ונקבה.
מה אוכלים?
פסוק קו א', ואתה, קח לך מכל מאכל השריח,
השריח יחד, והספתה
אליך, והיה לך ולהם לאוכלן.
אתם צריכים לאכול.
האדם צריך לאכול, הבאמא צריכה לאכול.
אז נדבר כשהיא אוכל לכולם.
זו הפונקציה המינימלית.
רביעה, מזון. זהו.
עכשיו, אחרי כל מה שאמרנו
עד עכשיו, זה נשמע טוב, נכון?
עכשיו, בעיה אחת. אני אקרא לכם עכשיו פסוק
שיהרוס לחלוטין את כל מה שאמרנו עד עכשיו.
תראה, נתנפץ, כמו גדולך.
זה פרק זין, פסוק א'.
והיום ארשם לנוח.
נוח. חשבתי שרק אלוהים מדבר איתו.
בוא אתה וכל ביתך אל הטבע,
כי אותך ראיתי צדיק לפניי.
בדור הזה. לא מבין כלום.
עכשיו, הוא צדיק לפני ה'
בדיוק כמו אברהם הבינו.
כל מותק.
גם תראו, הטיפול בבאמות שונה.
מכל הבאמה הטהורה, פתאום
יש באמות טהורות, לא טהורות,
לא איזה ערך של טהרה ותומעה פה.
ציקר לך שבעה שבעה, שזה השם של הקדושה,
המספר של הקדושה, לא המספר הביולוגי.
שבעה שבעה, איש ואשתו.
כבר לא אומרים זכר וקבע.
יש אדון ג'יראפ, הוא גדול ג'יראפה.
יש לכם מקום, מוזמן פה. נזמנתם מאכל מיוחד.
אתם בצ'ארטר? לא? טוב.
כן, איש ואשתו. מכל הבאמה השונה,
לא טהורה היא שניים איש
ואשתו, גם היא שניה של תומעה.
וגם תקנו בפסוק ה' כן הפסוק שאמרתי לך
שמוכיח פה משהו, בייס
נוח ככל אשר צבע הוא השם.
לא כתוב, כנעשה.
כי פה זה ממש מה שאמרו לו לזאת.
כלומר, קרה פה איזשהו שינוי מאוד משונה.
מה?
שאפשר להוסיף בייס נוח ככל
אשר צבע הוא השם, זה נוח.
זה נוח. יפה, גם הוא. טוב, יפה. יפה מאוד.
עכשיו, אם כך, אפשר לומר שנוח השתנה.
אולי. כן? אבל זה טוב ולא טוב.
כי להגיד שהוא השתנה זה
אפשרי, אבל כשהוא מצחן,
זה היה לפני שהוא השתנה.
אפשר להבין מה זה הסיבה
שאת מצחן. כי אפשר להגיד ככה,
שבמשך 120 שנה, רק כך
לא 120 שנה לבנות את הטבע,
אז נוח מכורח הנסיבות התחיל לטפל באנשים.
איך?
לא בדיוק מרצון, אבל נוח הולך
לכתוב עצים ביער עם המסור החשמלי.
והוא אומר, היי, נוח, לאן אתה הולך?
אני הולך ליער.
סליחה, נוח, מה אתה הולך לעשות ביער?
אני הולך לכתוב עצים.
נוח, אפשר לשאול אותך שאלה?
למה אתה חותב עצים?
אני חותב עצים כדי לעשות טבע. בסדר?
סליחה, למה אתה עושה טבע?
נוח, אני רואה שהיום זה לא ידע.
סם את המסור בצד.
אני חותב עצים כדי לבנות טבע
כי אתם רישיים ואלוהים החליט
שצריך להשמיד את העולם ולהציל אותי.
אז אני בשביל זה בונה טבע. בסדר? מובן?
טוב, בסדר, הוא לא אמר לי.
עכשיו, וזה במשך 120 שנה כך. מה זה גורם?
זה במשך 120 שנה, זה אמור
להחזיר את האנשים בתשובה,
אבל זה לא בדיוק מחזיר את האנשים בתשובה,
כי זה לא סימפטי.
זאת אומרת, זה לא מתוך יוזמה שלו.
אבל אולי בכל זאת זה עשה לו משהו.
אבל זה עשה לו משהו, אבל
לא הציל את העולם עדיין.
טוב, אז צריך להבין. מה?
אבל אתה הבין שכל צדיק
הוא ידע את זה של עצמך?
זו, זה... אני אמרתי שאפשר לומר
את זה, אבל זה דעתי לא שלמה.
לכן אני חושב שצריך להבין את זה אחרת.
כן, בבקשה.
אבל אפשר להגיד שאלה שאתה מסיכוי.
לא יכול להבין שתקרה פה משהו. -כן.
זה לא קרה, זה לא מזה מה יש. -נו.
אבל זה... -אבל למה אומר צדיק לפניי?
זה מה שהיה הכי טוב.
-אבל למה אומר צדיק לפניי?
תגיד, זה אתה מתהלך
איתי, ושאלוהים מדבר איתו,
למה ה' מדבר איתו? -במקרה שלנו,
אבל איזה רעי שאני כותב את
זה, אז אני צריך להגיד ממש?
אבל מקבל מה שיש זה
נקרא אלוהים, זה לא נקרא ה'
אבל לפי הרמה של הדור שלנו.
לפי הרמה של הדור זה ברירה,
אז נקרא לזה ה' קוסמטיקה, כאילו.
לא נראה לי. בואו נראה עוד פעם.
תסתכלו בבקשה בפרק זין, פסוק א',
צריך פשוט כמו כל דבר לקרוא לאט.
אתם יודעים אגב שביקורת
הנקרא אמרה זה פשוט מאוד.
יש שני סיפורים, אחד של
האלוהיסטים והשני של ההווייסטים,
ושהם פשוט היו בעלי השקפה
שונה לגבי דמותו של נוח,
והעורך הראשי של התורה
הוא הדביק עם סלוטייפולוסנדב,
שהוא מדביק דברים שלא
דומים לסלוטייפולוסנדב.
מי שזה משכנע אותו, הוא סמול.
טוב, פרק זין, פסוק א'.
והיום מרשם לנוח, בוא
אתה וכל ביתך אל הטבע,
כי אותך ראיתי צדיק לפניי.
המילים פה מסובכות מדי.
הנתיק כותב, כי אתה צדיק לפניי.
מה זה כי אותך ראיתי?
יש פה תוספת שצריכה פה בירור.
פירוש הדבר, שהשם ראה משהו,
ורק השם ראה, אף אחד אחר לא ראה.
כי אותך ראיתי, אני, אני רואה,
אבל אף אחד אחר לא יכול לראות.
בגלל שמה שרואים, זה רק
שאתה מתהלך את האלוהים.
עוד לא רואים שאתה הולך לפניי.
מה אתה רוצה?
יש לי שכביר. -אה?
יש לי שכביר. -איפה יש שכביר?
אתה ראית? -כן, יכול להיות, כן.
זה שיש פה שכביר, זה משמעותי,
זה בעלי הגיב, צריך לשים לב.
כי אותך ראיתי.
זאת אומרת, אני ראיתי משהו... וואו.
שלום, תודה רב.
מה ההבדל בין שם אלוהים לבין אל שדה?
בפרק יודזיין.
זה לא הנושא כעת, אנחנו לא בפרק יודזיין.
בפרק יודזיין, שם אנחנו מלמד,
בעזרת ה' מתברך בין אלה.
שלום לרב היקר.
כיצד ניצל להסביר את העובדה
שישנם מאות אלפים, אם לא מיליונים,
מינים של בעלי חיים,
וכיצד ייכנסו כולם על מנת
לאפשר התפתחות עתידית שלהם?
תודה וערב טוב.
לא יודע.
זאת אומרת, אנחנו לא יודעים
מה הגודל האמיתי של הטבע,
אבל מה הגודל של העמה שמדובר עליה.
אז זה יכול להיות עמה,
שהעמה הזאת היא גדולה
כמו עשר עמות שלנו.
כמו שכתוב, עשר עמות בעמת
איש, תשע עמות בעמת איש,
רשת כותב, בעמתו של הרוג.
אז זה שהעמה שמדובר עליה
זה לא העמה שלנו, זה עמה ככה.
ומעשר עד היום, אנחנו לא
יודעים שתו מן ההכלאות.
כן, יכול להיות גם התהכלאות,
כל מיני דברים כאלה.
נגיד שיש מיליוני סוגי ג'וקים.
כמה מקום אתה צריך בשביל מיליון ג'וקים?
קופסה אחת, מספיק.
זה לא מסובך כל כך.
לאחרונה, ראינו, דהיינו שיש כל מיני זמן,
כל מיני ניסיונות, במיוחד של נוצרים,
להוכיח שטבעת נוח נמצאה.
אז לאחרונה מישהו שלח לי
סרטון על משהו שדומה לטבעת נוח
שמצאו בערי הררת, בתוך
השלג, בתוך מעמקי האדמה,
עצים עתיקים, כל מיני דברים כאלה,
וזה באמת...
אולמות, אולמות, זה משהו ענק המקום הזה,
אם זה באמת תלת נוח. איך תדע?
מה יש לך כאן על הנוצרים והתנחים?
כי הנוצרים מאמינים בתנח,
וזה מאוד חשוב להם להאמין,
ולהביא ראיות ארכיאולוגיות
להניצות הסיפורים של אותם.
כן. -האם לנו אין חשוב?
האם לנו אין חשוב? גם לנו זה חשוב,
אבל תקציבים יש אצל הנוצרים, לא כל כך יצא.
עכשיו, איפה האם?
טוב, הגיע מישהו כל מיני אופנים
איך לפרש בדיוק את המעשה
מבחינה נגיד מדויקת, מדעית,
אבל אני עוד לא רוצה להגיע לזה.
אני רוצה בינתיים לעשות פה במהות הפסוקים,
אחרי זה נראה מה, אולי, אם מה
שיש מבחינה מדעית אומר את זה.
עכשיו, אז בואו נמשיך באותך
ראיתי, בפרק זין, פסוק א'.
יש בתוך נוח, נמצא אברהם, הוא כבר שם.
אותך ראיתי צדיק לפניי.
אחרים לא רואים את זה.
אתה בינתיים רק כמו נוח.
אבל זה לא בגלל שאתה לא
אברהם, אתה אברהם מדוקע ופעם.
אברהם שלא יכול לבוא לידי ביטוי.
זה כמו אדם, נגיד, שיש לו
צדקה לתת, אבל הם לא עניים.
אז זה נקרא שהוא לא נדיב?
הוא נדיב, אבל הם לא עניים.
אין לו איפה לבטא את המידע הזאת.
אז נוח היה כבר אברהם, רק לא
היית לו אפשרו לו לבטא את זה.
מדוע? כי הדור לא אפשר, בדור הזה.
כלומר, למרות שזה בדור הזה,
אני ראיתי אותך צדיק לפניי.
אם תסתכלו, במילה...
מה? הוא לא יכול להיות.
כי הדור לא איתו.
למשל, בספר הזוהר, יש
דיון מעניין בין משה לנוח.
מספרים על שיחה שמתקיימת
בשמיים, על קוס קפה בגן עדן.
אז משה ונוח מדברים.
משה בא אליו בטענות, אומר לו,
אה, אתה לא התפללת על הדור שלך,
אני התפללתי על הדור שלי. אה? אתה לא בסדר.
אומר לו, נוח, תגיד תודה
שאני לא התפללתי על הדור שלי.
כי אם הייתי מציל את הדור
שלי, העולם היה מדרדר כל כך
שהדור שלך לא היה ראוי בכלל להצלה.
אז זה שלא התפללתי זה שלא היה מה להתפלל.
ככה הזוהר מסיים את השיחה.
עכשיו, זה בא לומר, כאילו
שיש לנוח איזה קייס פה.
כלומר, נכון, כמו שאברהם,
למשל, מתפלל על אנשי סדום.
למה? אם יש 50 צדיקים
בתוך העיר, אולי יש 45, אולי...
ונוח ידע שאין.
זאת אומרת שאי אפשר היה להציל.
אחרי זה מה שכתוב כאן בדור הזה.
צדיק לפניי בדור הזה.
עכשיו, אולי נשים למה דבר מעניין.
איך כתובה המילה אותך?
איך כותבים אותך בעברית?
א' ו' כ'. איך כתוב כאן?
מה? איתך, נכון? א' כ'. כאילו שכתוב איתך.
זאת אומרת, יש איתך צדיק לפניי.
הוא נמצא שם, רק הוא לא מתגלה.
אני רוצה לפי זה שבניגוד
למה שהנוצרים חושבים,
שאו שיש לך זכויות או שאין לך זכויות.
כלומר, או שאתה צדיק או שאתה מוצא חלק.
פה מתברר שיש משהו שלישי.
יש הזכות של המעשים.
לא סתם, יש הזכות של
המעשים ויש הזכות של הזהות.
בגלל הזהות הוא ניצל.
וצדיקים אחרים שהיו בדור ההוא לא ניצלו.
הם לא היו נשאה אותה הזהות.
למשל, למה דבר דומה?
תאונה דרכים, שני פצועים
מגיעים לבית חולים,
יש מכונת החייה בשביל אחד מהם בלבד.
השני ימות. האחד אדם, השני כוף.
את מי מצילים? אתה אדם. יש לי בעיה.
האדם הזה הוא אדם מרושע,
ואילו הכוף הזה יציל יהודים בשואה,
את מי אני מציל?
את האדם בכל זאת. מדוע? כי הוא אדם.
זה הזכות של הזהות.
איך תרצו לי לקרוא לזה במילה יותר ידועה?
סגולה.
מצד הסגולה הוא ניצל.
אז זה לא חנינה, כמו
במובן הנוצרי של המילה,
זה תכונה בנפש שעתידה
להתגלות בעתיד כראויה.
אז זה מה שאומר, כי אותך
ראיתי צדיק לפניי בדור הזה.
יש פה כמה שאלות.
מדוע בימי חנוך הוא מתושלך,
ששניהם היו באותו מהלך של נוח?
חנוך עלה לשמיים ומתושלך מת לפני המגבול,
ולא יכולו להשפיע על דורם, שישימו בתשובה.
ולכן נמשכו לאלוהים, והעולם נמשך על אהוב,
בימי נוח צריכים למגבול לעשות הבירוב?
התשובה היא שבימי נוח כבר העולם
הגיע למדרגה שצריך כבר לברר סוף סוף.
מדוע? אנחנו נדמה בזה עוד מעט
כי זה דור שהיה גדול מכל הדורות,
שהיה ראוי שהתורה תינתן על ידו, שתינתן לו.
ולכן כאן אי אפשר יותר
למשוך את הערך הפיים,
עשרה דורות מאדם בן נוח,
להודיע כמה הערך הפיים לפניו,
שכל הדורות היו מכריסים, עד
שבן נוח הביא עליהם את מגבול.
ויעמוד שלומו לפני מסבך השם
נגד כל קהל ישראל, מלאכים א' כפתא.
אם נניח שלפני מישהו,
פירושו שהוא מתהלך אחריך,
יצא שמסבך השם עומד בין שלומו
לבין העם והם לא רואים אותו.
זה נכון, אם כתוב היה
עמד, ואנחנו אומרים, מתהלך.
מה אני אעשה? טוב.
מה היה תמון בן נוח שתתראה את זה?
מה היה תמון בן נוח? שנוח היה בעצם אברהם.
הרי יש, וחזן אומרים על
נוח, על הפסוק בדורותיו,
יש דורשים לגנאי, יש דורשים לשווח.
מה זה דורשים לגנאי?
אומרים, אם היה בדורו של אברהם,
לא היה נחשב לכלום.
ויש לשווח, אומרים שאם היה
בדורו של אברהם, היה צדיק יותר.
עכשיו, אני שואל את השאלה,
האם שתי הדעות האלה חלוקות
לגבי אופיו של נוח?
התשובה היא, לא, הן לא חלוקות.
שניהן מסכימים שנוח היה רק נוח.
מה שהן אומרים זה כך, אם אתה
לוקח את נוח כפי שהוא עכשיו, בדורו,
ואתה מעתיק אותו כמו שהוא
לימי אברהם, אז אברהם גדול ימינו.
אבל אם אתה לוקח את נוח, הוא
מעתיק אותו לדורו של אברהם,
אז הוא יהיה אברהם.
ברור? לכן, זה שתי הדעות שלו.
זה נשבר ונגנא כאחד.
מה? -הסכים לכם שאין משמעות לזהות
של כל מיני האנשים שחיינו בדורו של נוח?
איך יכול להיות שאין משמעות
לזהות שלהם ושל כל האנשים
שמתו בדורו של נוח?
כי הם היו השלב הקדום של האנושות.
זה מה שדיברנו כשלמדנו
על הפסוק על הגיבורים, נכון?
על מה? -על הגיבורים. אתה זוכר?
אתה זוכר שלמדנו על הגיבורים?
כי לא הייתה בשיעור.
אז זה לא שאתה לא זוכר, אתה פשוט לא יודע.
אבל בשיעור ההוא הסברנו
מה בעצם הייתה התכונה
שבמשפחה של נוח, שעשתה אותם ראויים להינצל
ושלא הייתה בשאר האנושות
ועשתה אותה ראויה להשמדה.
דיברנו על זה.
זאת אומרת, נמצא לפי זה שיש פה משהו נורא
מבחינת האחראים של נוח.
דווקא בגלל שהוא היה מוצלח,
הוא אפשר לעולם להיות מושמד.
יש לרבי פנחס מקוריץ, יש בספר מדרש פנחס,
אז הוא כותב, מדוע הצדיקים
צריכים להתפלל על הדור?
כתוב כמה מקומות שהצדיקים
צריכים להתפלל על הדור.
אז הוא אומר, ביש שהם
אשימים בצרות של הדור.
למה הם אשימים בצרות של הדור?
הרי היה, הוא מבין,
עשרה דורות מאדם ועד נוח,
ולא קרה כלום.
הגיע צדיק אחד נוח והעולם מושמד.
עשרה דורות מנוח ועד
אברהם ולא קרה שום דבר.
הגיע אברהם צדום ואמורה נאפחים.
אם כן, זה אומר שלצדיק
יש אחריות בנושא הזה.
מהי הסיבה שהצדיק הוא אחראי לצרות?
ביש שכל זמן שהצדיק לא
הגיע, אז כולם באותה רמה.
אז זה הנורמה, זה מה שיש.
הקבל שאנחנו מסתדר עם זה.
והרגע שמישהו מגיע ומעלה את ערף,
כל מי שאיננו איתו מקוטרג.
יש כתרוג היום.
לכן דווקא הופעתו של נוח
זה מה שמביא את הנבול.
הקבל שמישהו יכול להרשות
לעצמו, להשמיד את כל העולם,
כיוון שיש לו צדיק אחד להציל.
כמו שאגב, הקבל שמישהו אמר לאברהם,
'ואתה אני חלי ואחלן ועשה אותך לגוי גדול'.
מה אומר הקבל שמישהו?
איזה מזל שיש לי אותך.
שאני יכול לקחת אותך,
לעשות אותך לגוי גדול.
למשה, כן.
ואומר למשה, אני יכול
להשמיד את כולם כי יש לי אותך.
לעשות אותך לגוי גדול. ברור?
זאת אומרת, זו הסכנה העצומה
שיש בקיומם של הצדיקים.
לכן אומר הרבים חס מקוריץ,
הצדיק צריך להיות צדיק כזה
שצדקותו במקום לקטרג על כולם
תעלה את כולם.
זו עבודה מיוחדת של הצדיקים,
הם צריכים להיות מודעים לזה.
שלום, רבי פרודרב, האם ייתכן שהקבל שמישהו
שלכן שהקבל באמת התכוון למחות את כל האדם,
האם יכול היה להיות מצב
שלא היה נוח, שהיה מוצא חן,
ושהאנושות כולה הייתה נכעדת
והעניין האלוהי מייעל עליו?
כן, אתה נראה צודק.
שבאמת אי אפשר היה לעשות את השמדת האנושות
כל זמן שנוח לא מוצא חן.
אז כאילו הקבל השלום
השתמש בזה שנוח מצא חן,
כדי שאי אפשר להשמיד את העולם.
עכשיו אני מתחיל, אחת
דברים על מה זה מצא חן.
נמצא בתוך נוח חן,
משהו שעושה אותו ראוי
מצד הזהות שלו להמשך הקיום.
בסדר? עד כאן מובן? כן.
יוצא שכן זה לא כל כך...
יוצא שכן זה לא כל כך... זה לא בחינם, זהו.
יש סיבה. זה מה שכתוב, וחנותי את אשר אחון.
אז חז'ל אמרו, אף על פי שאינו ראוי.
מה זה אף על פי שאינו ראוי?
מאיזה מילה זה בא ראוי?
משביעות נראות. לא רואים למה, אבל יש סיבה.
זה לא שאין סיבה. בסדר?
זה בחינם מצד המעצים, אבל זה ראוי.
יש סיבה לזה.
יש סיבה, אבל הסיבה היא מיסטרית.
היא תתגלה בבוא הזמן.
בבוא הזמן תדע למה. בסדר?
פסוק דלת.
כי לימים עוד שבעה.
בפרק זין, פסוק דלת, כן?
כי לימים עוד שבעה.
הנוכי ממתיר על הארץ ארבעים יום
וארבעים לילה. ומחיתי את כל
היקום השעשיתי עם על פני האדמה.
למה שבעה ימים? חזל אמרו, מה אתה רוצה?
שאלה של מטושלח, אבל המטר הוא חתוך מטר.
אם הקינטיום ממתיר את
הימים, לא ממתיר את...
או שסתם יגע קצר?
לא, הוא לא ממתיר את
הימים, הוא ממתיר את המטר.
עכשיו, שבעת ימים זה
שבעת ימי אבלו של מטושלח.
אמרו חזל, אם נתן להם...
בתוך השבעה של מטושלח
יתאימם טעם של גן עדן.
כל האנושות הרגישה פתאום,
טעיח גן עדן יש בעולם.
ויכלו אז לחזור בתשובה, ולא
חזרו בתשובה, אז נגמר בינה.
זה גם מעניין הדבר הזה. מה זה טעם גן עדן?
צדיק נסתלק, ואז פתאום
מרגישים מה העולם יכול היה להיות.
כל זמן שהצדיק נמצא
איתנו, הוא לא כל כך תמיד...
הוא הולך, פתאום כולם מרגישים.
זאת אומרת שיש בעולם מספיק נתונים,
פתאום מתברר שיש מספיק
נתונים כדי להביא לעולם גן עדן.
כפשוטו, עלי אדמות.
היום יש מספיק כסף, נכון? יש מספיק אמצעים.
כדי להפוך את כל העולם כולו לגן עדן.
אז למה זה לא ככה? למה לך כסף?
בתיל. -בתיל, נכון? של נשק.
זאת אומרת שיש פה בעיה מוסרית.
הבעיה המוסרית היא זו
שמעכבת את הגן עדן עלי אדמות.
אגב, זה בעצם היה החיסרון
המוסרי של דורם עמול.
מלאה הארץ חמאס.
זאת אומרת שהיה קלקול של המרכם החברתי.
יש בסיפורים של האקדים
והשומרים גם כן תיאור של המבול.
נקרא, לילת גלגמש, נומאליש
וכל הדברים האלה, מכירים?
לומדים את זה בכל תיכון
חילוני נורמלי במדינה,
לומדים את האגדות הבבליות על המבול.
מזל שיש אגדות הבבליות על המבול,
כי לפחות ככה יימדו גם את המבול שבתורה.
זה טוב.
אם לא, אז לא יומדים.
אבל אם הבבלים מוכנים לדבר
על זה, אז כנראה שיש על מה לדבר,
אז כדאי ללמוד בעצם.
ומעניין מאוד בתיאור של
המבול כפי שהוא אצל הבבלים,
מה הסיבה של המבול? מישהו יודע?
האלים רבו ביניהם, עשו הרבה מאוד
רעש, וקפצו, ומוטטו את התקרה של העולם.
ככה הגיע המבול.
כלומר, יש בעיה של ריב, לא אצל בני אדם,
זה בכלל ריב בין האלים.
מבחינתו של האדם, זה אסון.
זה אסון בלתי נמנע.
לפי התורה, יש ריב. בין מי? בין בני אדם.
זאת אומרת, הסיבה של המבול היא מוסרית.
יש פה חידוש עצום של תורת משה,
שמה שכל האנושות ידעה עליו כאיזה
מין אסון טבע או איזה כפריזה אלוהית,
זה נשלט על ידי התנהגות מוסרית.
יש לזה השלכות, ואנחנו
נראה אותן בהמשך, כן? בסדר?
אנשים שואלים, איך זה יכול להיות
שיש סיפור של המבול אצל הבבלים?
מה התשובה? איך לא?
אם זה קרה, אז צריך שמישהו יספר
על זה, מה, רק אנחנו יודעים על זה.
אם זה קרה, כוודאי שזה
צריך להיות מסופר בכל העולם.
ואכן באמת, בכל המסורות העתיקות
של העולם, יש תיאורים מבולים.
מה? -לא סיפרו על זה.
הם סיפרו על זה בפה.
לא, אבל הם סיפרו על זה כשהם עברו על זה.
הם צייציים של נוח.
לא, הצייציים של נוח.
למה הם לא סיפרו?
אם מישהו ש...
הם רוצה לברור מבול, מה, הוא לא יספר על זה?
לא נותנית הבעיה. איך אנחנו מספרים על זה?
כי זה גם קרה לאבא שלנו, נוח, נכון?
כי יש לו שאלת אחת, שאתה משחק בו.
ולמה אתה חשב שאלת אחת?
למה שאחים לא יספרו?
מה, אתה מקנה בהם?
למה זה איפה שעבוריה? אסור להם לספר.
כלומר, עברו...
כל צייצי נוח יוצאים מן הטבע, כן?
ואסור להם לדבר על המבול? למדתי.
קצת מוזר מה שאתה אומר.
טוב, אם אכן הוא מצד הזהות,
היה צריך לכתוב, ונוח מצא חן בעיני אלוהים.
כי בעיני אלוהים הוא באמת היה צדיק.
הרב שלום, אילו היה בדורו של
אברהם, לא היה נחשב בכלום. רשי.
לפי מה שידוע לי בסדר
הדורות, נוח חי בזמן אברהם.
אז היה בדורו? נכון.
אבל מדובר שאם הוא היה
פעיל בזמנו של אברהם, אז...
איפה אנחנו? כן, פסוק ד'
כי לימים עוד שבעה, הנוחים ממתיר על הארץ.
עכשיו, אם באמת יש הודעה על
המבול שבעה ימים לפני התרחשותו,
אז זה כבר לא מאורע רגיל.
זה לא סתם כי הרי, למשל, לפני
שקורית רעידת אדמה, אין עדרה.
צונמי, אין עדרה.
אבל למבול עוד שבעה ימים, סודר.
אז זה כבר פעולה בעלת אופי עליון יותר.
בואו נראה מה קורה איתנו.
הנוחים ממתיר על הארץ 40 יום ו-40 לילה.
או, למשל, תסתכלו בפסוק י' ב',
והי הגשם על הארץ 40 יום ו-40 לילה.
יפה, אוטומטית, זה מורצנו
את האסוציאציה, מתן תורה.
טוב, בואו נמשיך עוד בפסוק י'.
בשנת 600 שנה לחיי נוח, בחודש
השני, ב-17 יום לחודש, ביום הזה,
נבקעו כל מעיינות תהום
רבה והרובות השמיים נפתחו.
תגידי, מה זה הרובות השמיים?
מתי נפתחו הרובות השמיים?
יש לכם איזו אירוע שבו
נפתחו הרובות השמיים?
אליהו וגשם, זה הרובות השמיים?
עם השליש, נכון? שמה שאמרנו,
הנה, השם עושה הרובות בשמיים? כן?
יש לכם משהו יותר ברור? באר שיניי.
אז נפתחו הרובות השמיים.
אתם ראיתם, כי מן השמיים דיברתי עם אחרת.
אין מים אלא תורה.
אז אם כן, הם קיבלו את התורה.
מה זה הרובה? -הרובה זה פתח בתקרה,
שדרכו השן יכול לעבור.
עכשיו, יש גם... יש גם בפרק ו' פסוק ג'
אתם זוכרים מה שכתוב שם?
היום אומר השם,
לא ידון רוחי באדם לעולם
בשגם ובשר, והיו ימיו 120 שנה.
מה מוכזל על בשגם ובשר?
משה מן התורה מניין, שנאמר
בשגם, בשגם גמתי המשה.
והיו ימיו 120 שנה, זה ימיו של משה.
כלומר, חיפצו איפה היה משה
במבול, והתשובה הוא היה שם.
הוא היה שם בשגם ובשר, ומה קרה לו?
נבלה במים.
לא היה לו כוח להוציא את ישראל,
להוציא את האנושות מן המים.
אומרת בת פרעה,
כי מן המים, מי שתאומה זה מים.
הוא לא היה במים של
היהור, והוא היה בטבע ביהור.
ממאה המבול.
ולכן כשהוא ניצל ממאה המבול,
סוף סוף מופיע בתוך טבע.
בטבע, משה הקטן.
נכון?
עכשיו, רגע, רגע, רגע, לא גמרנו.
בספר שמות, פרק למד א', פסוק למד.
אה, אין לכם.
לא חופי את האומה. כן, אפל תלכם.
אז אני אגלה לכם מה שכתוב כאן.
פרק למד...
עכשיו, פרק למד א', סליחה.
לא התבלבלתי, פרק למד ב', איי, איי, איי.
לא, אז הוא ממש טעות.
פרק למד ג' פסוק י' ב'.
יש שם צלונה של משה.
משה מתלונן.
היום הוא מתלונן, הקב' הוא
אומר לו, תשמע, לך תגיד לעם שאני
לא נוסע איתכם לארץ ישראל, אתם עם קשעורף.
אני שולח במקומי מלאך.
אז משה מתקומם, הוא אומר, זה לא בסדר.
מה לא בסדר?
והיום אומר משה אל השם, ראה, אתה אומר אליי,
העל את העם הזה, ואתה לא
הודרתני את אשר תשלח עימי.
זאת אומרת, אתה שולח לי מלאך
ואפילו לא אומר לי את השם שלו.
אין מה סתם שולח פקי
פזוטר, ככה עושים לחברים.
ואתה לא הודרתני את אשר
תשלח עימי, ואתה אמרת,
ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיניי.
אז ככה מתנהגים עם מי שאתה
אומר עליו שאתה יודע אותו בשם
ומוצא חן בעיניך.
ואתה, אמנם מצאתי חן
בעיניך, עודי אין עיניי דרכיך,
ודעך למה נמצא חן
בעיניך, הורי כמחג אוי הזה.
כלומר, משהו לא תדבקח,
אם אני אחד שמוצא חן,
צריך להתנהג איתי יפה.
אפר הקב' ברוך הוא אמר למשה שהוא מצא חן.
מה? -ידעתיך בשם.
איפה הוא ידעתיך בשם? גם זה לא כתוב.
איפה מצאנו מישהו בתורה שנאמר עליו שהשם,
שהוא מצא חן בעיני השם? -נוח.
רק נוח. אז מה שאומר לו משה?
אתה זוכר, כשאני הייתי נוח,
אתה אמרת שאני מוצא חן בעיניך.
אז הגיע הזמן לפרוע את השתם.
נכון, אז לא הצלתי.
עכשיו אתה מעמיד אותי שוב בניסיון.
עכשיו צריך להציל אותם.
כן. מה?
אז קודם כול, למה אני קווה שאני
מנסה להתקבל אתך בעולם הכי גדול?
כן.
השנייה, אם אני יודע שיש
קבלה בין אברהם לאברהם,
אז אני לא יכול להמשיך, אבל אני
רוצה לקבלה בין אברהם למושה.
נכון, יש גם קבלה בין אברהם למושה.
עכשיו אתה שואל כך, אם
כן, מדוע כשנדבי קיבלה 40 יום
כדי לחזור בתשובה, והעולם רק 120 שנה?
זה מה שאתה שואל. -כן.
כי העולם היותר גדול, זה העולם כולו,
אז 120 שנה מגיע להם.
אחר כך ננבה, זה רק 40 יום, זה רק עיר אחת.
עכשיו, לגבי השאלה שלך האם
יש הקבלה בין אברהם למושה,
בדאי שיש קבלה בין אברהם למושה.
אברהם אמר, והנוכחי עפר
והעפר, ומושה אמר, ואנחנו מה?
שניהם נמדדים בענבה שלהם. נכון?
טוב. כן.
שבעה ימים זה הבונוס, כן.
-איך מושה מתביל לרחבים כלום?
זאת אומרת, פשוט...
-אה, פשוט, מושה הוא זה שמוציא,
הוא מושה את ישראל מן המים.
אז זה דונים של מצרים.
וגם נוח יכול להיות המושה,
רק שמושה שבו היה בלוע.
כלומר, בעצם נוח הוא אברהם,
הוא מושה, זאת האישיות.
כמובן? כן, בבקשה, מה אתה רוצה?
הסך הלך של נוח בדורו היה
מספיק עד בשביל להגיד שיהיה...
שיהיה... שיהיה מגון, הוא מצטער למקום.
אברהם היה מספיק שתבנות
לו ומושה היה מספיק...
הוא הצליח להצטער למקום. -נכון. טוב.
עכשיו, נראה ככה, אברהם
היה מספיק כדי להתפלל
על אנשי סדום שלא יהיו
מוגעים, אבל זה לא עזר.
כן, אז זה עזר לילות. כן, מה אתה אומר?
לא יודעת מה זה ערובה, כי דרך דעת הערובה
היה דבר שנמצא מכאן, אבל
אולי יש פה איזושהי כוונה
שהערובות השלמים נפרו שנקבל משהו?
לא, אבל דרך הערובות
גם היו מכניסים מלמעלה.
כן, למשל, במסכת מועד
קטן, שמי שרוצה ביום טוב
להכניס פירק משילין,
משילין פירות דרך הערובות.
יש גם זה.
סנטה קלאף. -סנטה קלאף.
כן, זה לא אותו דבר. זה לא אותו דבר.
לא, זה ממש לא אותו דבר.
אם קיצר להבין מאיפה הם לקחו את זה.
הרעיון הזה, זה רעיון גרמני
במקור, זה לא בנצרות המקורית.
מה הם התכוונו שם בציפייה הזה
לאדם עם זקן לבן שיורד מהשמיים?
הם התכוונו למשהו, נכון?
זה בא מספר דניאל.
ואתיק יומין, יתיב, כבר נשעתי.
אז זאת אומרת, הם מצפים למשהו אתיק יומין,
שהוא כולו חסד, לבן, שצריך
להביא אליו מן השמיים ולתת מתנות.
הם מצפים למתן תורה בקיצור.
וזה מה שאין להם.
זה לא משנה. -מה?
זה לא משנה. -כן, זאת אומרת,
הם מצפים להשלמת מה שאין להם.
הרי למה נקרא סיני?
שירדה סיני לעומות העולם,
שהם לא קיבלו את התורה וכל...
זה כל הסיפור הזה.
כן, אז אם כך, יש פה מתן תורה. זה בסדר.
יש רק כמה דברים שלא קורים,
זה כמה זמן זה בדיוק קרה לסיפור הזה.
אבל אי אפשר להיכנס עכשיו לפרטים,
כיוון שזה ייקח לנו יותר מדי
זמן והשיעור הגיע לסיומו. שלום.
