[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/235253420″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
הפוסטמודרניזם לא הפסיק את השימוש בשכל, אך בחיים הנוגעים לאדם מבחינה אישית, נבנתה מערכת הכופרת בשכל.
השכל יודע לזהות עובדות, הוא הכוח באדם המתייחס לבדיקת עובדות כאובייקטיביות.
לעומתו, הרגש, מתייחס אליהן כסובייקטיביות.
הפוסט מודרניזם מחליף את השכל ברגש, הוא בוחן את הדברים על פי הרגש, אין עובדות אובייקטיביות.
אלה הם הנוהגים להגדיר את דעתם הסובייקטיבית כ”אמת שלהם”.
דוגמא לכך ניתן לראות בפוסט ציונות, תולדת הפוסט מודרניזם, לפיה אין אמת אחת.
טוענים הפוסט ציוניים, כי הציונים רוצים את א”י (ארץ ישראל) על פי אמונתם, אך כמותם גם הערבים על פי אמונתם שלהם.
טענה זו בעייתית כיוון שיש הבדל, לעמ”י יש היסטוריה מוכחת שארץ ישראל שלהם, אך לערבים אין הוכחה כזו, הם לא היו בארץ מתמיד.
על פי הפוסט מודרניזם, אמונה היא סובייקטיבית.
אדם דתי פוסט מודרני, המזדהה עם היהדות כי היא ה”אמת שלו”, נוגד את תוכן עשרת הדברות בהן נאמרות עובדות אובייקטיביות, שמהן הכל מתחיל.
לכן התורה אומרת שאם יהודי עובד ע”ז (עבודה זרה) בזמן בית המקדש והתריעו בו עדים, הורגים אותו, כיוון שאין אמת של ע”ז, יש רק אמת אחת והיא אצל האלוקים.
מסביר הרצי”ה כי ישנם החושבים שאמונה היא רגש, כיוון שאינה ניתנת להוכחה מדעית.
לכן, מי שאין לו רגש של אמונה, לא חייב להיות דתי, אך זו שטחיות.
אמנם אנו רוצים לחבר את הרגש לעולם המצוות, אך אמונה אינה רגש, היא אובייקטיבית.
אמונה היא יותר מרגש ושכל, היא נובעת מנשמת האדם ומהווה את הקשר עם הקב”ה.
השכל יכול להגיע להבנה חלקית של האמונה.
כאשר הוא מאפשר ללמוד תורה, האמונה נותנת לו את הקשר הישיר עם הקב”ה וכך שכלו מתעלה, משכל רציונלי אנושי בלבד, לשכל העוסק בדברים אלוקיים.
מלבד זאת, האמונה על פי הפוסט מודרניזם, מתבטאת בעולם של ספקות שכביכול אינן ניתנות לפיתרון והתמודדות.
לעומת זאת, התורה דווקא מכוונת אותנו כיצד לפתור את הספקות.
היא אובייקטיבית בניגוד לפוסט מודרניזם, המקדש את הספקות.
מוסיף הרצי”ה ואומר, אמונה היא וודאות, ”וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה’ ”: לקב”ה קשר מהותי עם עמ”י.
אמנם יש קשיים, אך צריך לזכור את השורש והמקור של הכל, את הוודאות של האמונה, והידיעה שהקב”ה מנהיג את הכל, מתוך כך מנסים לפתור את הסיבוכים. (בקשר נישואין יש דוגמא לכך, כשהזוג מנסה להיזכר באירוסין כדי להתמודד עם המשברים).
יש לציין כי הקטנות והשטחיות של הפוסט מודרניזם יותר נוחה, יותר קל לא להתמודד עם הקשיים ולא לקיים מצוות.
כשאדם שקוע בספקות הוא מוותר, אך כאשר הוא מבין שתפקיד הספקות הוא להתמודד ולהתעלות מתוכם לודאיות אלוקית, הוא מתאמץ ומנסה לגדול מתוכם.