[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/238294819″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מהי המילה “אחד” בפסוק שמע ישראל? איננו מבינים אותה. כמובן, אין זה “אחד” במובן המספרי. כתוב בפירוש בתורה שה’ אחד, וכפי מה שלמדנו בפעם שעברה גם האחד, אינו הגדרת ה’. אלא אחד – הוא תואר שולל. כוזרי: “אין אנו אומרים אחד על האלוה כי אם כדי לשלול ממנו את הרבוי”, וכן גם האור, איננו חושבים שה’ הוא אור, אלא תואר שבא להגיד מה הוא לא. ‘אחד’ הוא אפוא תואר שולל. מבחינה זו אין הבדל אם אנו אומרים שיש הרבה או אל אחד. אומר רמב”ם: “כמו שהוא מן השקר עליו מקרה הריבוי, כן הוא מן השקר עליו מקרה האחדות”. ובכל זאת למה אנו כן אומרים ‘אור אינסוף’, ו’אחד’ וכד’? אלא אלו הן מלים חיוביות, שנועדו להדיוטות העלולים לחשוב שאם הוא לא אחד אז הוא רבים ואם הוא לא אור אז הוא חושך וכיו”ב. הראי”ה: “ומבלעדי הידיעה העליונה שכל אלה אינם כי- אם הזרחות ניצוציות ממה שלמעלה מהגדרה היו גם הם מביאים לידי כפירה”. אין שום שם לה’ שמבטא אותו בעצמותו – זו הידיעה העליונה, הבאה לזכך את האמונה שלנו – שכל מה שאנחנו מדברים, הוא מעבר לקליטה, מעבר להגדרה. רמב”ם שואל: הרי כתוב דע את ה’ אלקיך. ואם כך איך נדע? אלא שאנו נמצאים בתהליך נמשך והולך של הכ
