עבודת ישבט, תשע"ב, ערב ראש חודש אדר,
ואנחנו היום נעסוק בנושא מאיים,
מלחמת
גוג ומגוג.
מה זה מלחמת גוג ומגוג?
הרי יש הרבה דמיונות,
אפוקליפסות, קוראים לזה מחשבות כאלה על אחרית ההיסטוריה, סוף העולם, מה יהיה?
אז קודם כל צריך לדעת על מה מדובר.
מלחמת גוגמגוג היא מלחמה המוזכרת בנביא יחזקאל
בפרק ל"ח של ספר יחזקאל.
אז על מנת לדעת על מה מדובר,
ניקח את ספר יחזקאל.
איפה הוא?
תנ"ך אחד יספיק לי.
תודה רבה.
יחזקאל זה בתנ"ך.
כן, כן, כן. פעם רצו להוציא אותו מהתנ"ך, אבל אני...
פרקים ל"ח ול"ט:
ויהי דבר השם אלי לאמור בן אדם שים פניך אל גוג
מלך המגוג נשיא ראש משך ותובל
וינבא עליו.
כלומר היו כנראה שבימיו של יחזקאל היה בין השבטים הצפוניים
בצפון המזרח התיכון, אולי בערבות רוסיה,
היו מלכים בשמות האלה.
היה מלך בשם גיגס שמוזכר על ידי היוונים.
כן, שפחות או יותר מהתקופה הזאת היה באזור אסיה הקטנה.
אם כן, מלכים בשם הזה,
אנחנו מניחים שמבחינה היסטורית היו מלכים כאלה. אבל הגוג הזה שמדובר עליו איננו הגוג של זמנו של הנביא,
אלא איזה גוג עתידי, בואו נראה.
וידבר השם אלי לאמר בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג
נשיא ראש משך ותובל וינבא עליו
אם כן יש ארץ ושמה מגוג וראש השבט הזה ראש הארץ ההיא שמו גוג
ואמרת אליו
כה אמר השם אלוהים הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל
ושובבתיך ונתתי חכים בלחייך והוצאתי אותך
ואת כל חייליך סוסים ופרשים לבושי מכלול כולם קהל רעב צנעה ומגן תופסי ערבות כולם
כלומר אנחנו מדברים פה על צבא שרוכב על סוסים שזה הרכב המהיר של התקופה שבה הנביא מדבר
אכן היו פלישות
של שבטים סקיתים מה שנקרא באותם הימים
שהגיעו לפעמים גם עד ארץ ישראל, אפילו העיר בית שאן הפכה להיות
מושבה סקיתית באותם הימים, ולכן קראו לבית שאן בימי קדם בשם סקיתופוליס,
כלומר עיר הסקיתים.
אני חושב שאלה, ארץ גוג, אין ארץ כזאת.
מה קרה לך? לא, אני לא אמרתי.
לא, אני לא אמרתי טוב. אמרת שיש ארץ שנקראת גוג?
אני לא אמרתי שיש ארץ שנקראת גוג. אני פעם שלישית אומר לך.
אולי לא שמעתי. אולי... זה בטוח שלא שמעת נכון. לא, לא שמעתי.
בסדר?
מה?
בסדר.
אוקיי.
אז אם כן,
אותו גוג שבא, כפי שאמרנו, מהארץ הנקראת מגוג,
אה, ארץ, זה בוא נקרא מגוג.
מגוג, לא גוג. אמרת שיש ארץ בשם גוג.
אני אומר פעם חמישית, אני לא אמרתי שיש ארץ בשם גוג.
מגוג. מגוג. כן, בסדר, בסדר.
זה מה שאני אמרתי, זה בסדר גמור, זה בסדר גמור, גם לי יש חסרונות, זה בסדר.
אז אם כן מדובר פה במדינה רחוקה,
והוא מוסיף כאן:
פרס,
כוש ופוט, איתם,
כולם מגן וחובה.
מה עושים? פוט, כוש,
מדינות אפריקאיות, יחד עם כוש,
ועם פרס, כלומר זו מלחמה גדולה.
גומר וכל אגפיה, איפה זה גומר?
גומר זה באזור של איזרבייג'אן,
של ארמניה,
בית טוגרמה,
ירקתי צפון, זה באזור הקווקז,
ואת כל אגפיו. עמים רבים איתך,
הרבה הרבה עמים, כלומר יש קואליציה שלמה שהולכת עם אותו מגוג,
הוא כנראה דמגוג,
היכון.
ואכן, אגב,
גוג ומגוג, בגימטריה כמה זה יוצא?
חישוב מהיר. נו.
גוג ומגוג.
52. 64. מי מוסיף?
51. 52. 52. 54. פעם ראשונה.
אני אמרתי כמה פעמים, גוג הוא מהגוג, אני אמרתי כמה פעמים, גוג הוא מהגוג, כמה, שבעים, שבעים, זכה,
מי שבירך אבותינו, כן,
אז גוג הוא מהגוג בגימטריה שבעים,
מה זה מזכיר לנו המספר הזה?
שבעים אומות העולם,
כלומר זאת מלחמה עולמית אם נלך לפי הגימטריה,
על כל פנים לפי מה שכתוב כאן בנביא,
הרבה הרבה עמים מצטרפים לדבר הזה.
אומר הרב, יש כאלה שהם לא יהיו לחינות,
תגיד, במדינות כמו עושה ועזרבג'ה, במדינות כאלה שאינן כוח.
אני לא יודע, אני בינתיים קורא את הנביאים.
כן?
היכון,
ואכן לך אתה וכל קהליך הנקלים עליך והיית להם במשמר.
מימים רביד תפקד, באחרית השנים תבוא.
זאת אומרת, מדובר במשהו עתידי מאוד מבחינתו של הנביא,
אל ארץ משובבת מחרב.
מה זה משובבת מחרב?
מחרב זה מלחמה?
מה זה משובבת?
אויב מלחמות.
משובבת הכוונה שהיא שבה.
זה ארץ ששבים אליה.
כן, מחרב. כלומר, אחרי שהיה חרב, שבו אל הארץ.
מה זה אפשר לקרוא לארץ?
מקובצת
מעמים רבים.
כלומר, מדובר שהמלחמה הזאת תהיה אחרי שלארץ הזאת יתקבצו מכל העמים.
על הרי ישראל
אשר היו לחורבה תמיד,
והיא מעמים הוצאה.
כן? כלומר, הנביא מדבר שהארץ הזאת הוצאה מכל העמים.
איזה סליחה מה זה הוצאה?
בלשון לצאת,
הוציאו אותה, הוצאה.
וישבו לבטח כולם.
כלומר, מדובר, אם כן, במצב שבו עם ישראל חוזר אל הארץ מכל העמים, והם יושבים לבטח,
ואז גוד מחליט להגיע לארץ ישראל.
ועלית כשואה תבוא,
כענן לכסות הארץ תהיה,
אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך.
כה אמר ה' אלוהים, והיה ביום ההוא,
יעלו דברים על לבביך, וחשבת מחשבת רעה,
ואמרת העלה אל ארץ פרזות.
אבוא השוקטים יושבי לבטח כולם, יושבים באין חומה,
ובריח ודלתיים אין להם, לשלול שלל ולבוזבז,
ולהשיב ידיך על חורבות נושבות,
כמו חורבות שבסוף ישבו אותן,
ולעם מאוסף מגויין.
מה השאלה?
לא, מה שאלה?
ישבו אותן, מתן שבות.
ישבו אותה.
יישבו אותה, כן? Second.
אה. כן.
ואלעם היה יותר טוב אם יחזקאל היה מדבר באנגלית.
למה הוא לא עשה את זה?
למה הוא לא עשה את זה?
ואלעם מאוסף מגויים עושה מקנה וקניין
יושבי על טבור הארץ
שווה ודדן וסוחרי תרשיש וכל כפיריה יאמרו לך.
אמרו לך, הלשלול שלל אתה בא? הלאבוז בזי קלת כי עליך?
לשאת כסף וזהב? לקחת מקנה וקניין לשלול שלל גדול?
ביום לכן ינבא בן אדם ואמרת לגוג. כה אמר אדוני אלוהים הלא ביום ההוא בשבט עמי ישראל לבטח תדע
ובאת ממקומך.
מירקתי צפון.
מהצפון הרחוק.
אתה
ועמים רבים מתיך רוכבי סוסים כולם קהל גדול וחיל רב ועלית על עמי ישראל
כענן לכסות הארץ, באחרית הימים תהיה ואביא אותיך על ארצי
למען דעת הגויים אותי ויקדשי וכה לעיניהם גוג".
טוב, מה הוא רוצה?
מה זה הסיפור הזה?
כן, מדברים פה על משהו כזה גרנדיוזי, נכון? המון עמים באים מכל העולם כולו להילחם על הרי ישראל אחרי קיבוץ גלויות.
מה? בשביל מה?
כן? כלומר,
אומר הרמק רבינו משה קורדוברו,
אחד מגדלי המקובלים בצפת במאה ה-16, אומר שכאשר תשוב המלכות לישראל,
יהיו גויים שלא יאהבו את זה.
לא יאהבו את זה שהמלכות חוזרת,
ואז יעשו קואליציה עולמית נגדנו. אבל מה המטרה?
כלומר, זה שזה מה שהם רוצים, הם רוצים להשמיד אותנו,
טוב, זה אנחנו יודעים שגויים שונאים אותנו, נכון?
זה לא חדש.
גויים שונאים, זה חדש,
לא חדש.
אבל השאלה היא בשביל מה הם עושים את זה? מה הקדוש ברוך הוא רוצה בזה?
אז כאן יש איזה רמז קטן,
למען דעת הגויים אותי
ויקדשי בך לעיניהם גוג.
כלומר שיצא מזה קידוש השם.
מעניין.
קידוש השם צריך דווקא על ידי מלחמה עולמית?
מי אמר?
אולי לא צריך.
נכון? שאלה טובה, לא?
טוב.
כהוא אמר, נמשיך, יש כמה פסוקים, אני מצטער שזה ארוך, אבל זה הנביא דיבר באריכות.
אז אם יש לכם תלונות, תשלחו פקס ליחזקאל.
בעברית או באנגלית?
בעברית או באנגלית, תלוי. אתה אמרת שבגלגול הבא זה יהיה באנגלית.
"כה אמר השם אלוהים, האטה הוא אשר דיברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנביאים בימים מהם שנים
להביא אותך עליהם,
והיה
ביום ההוא,
ביום בו גוג על אדמת ישראל, נאומה שבאלוהים", כלומר,
הקואליציה תגיע עד
ארץ ישראל ממש,
תעלה חמתי באפי.
מעניין.
איפה זה יהיה?
מה זה תעלה חמתי?
הקדוש ברוך הוא יכעס.
My fur will go up in my nose.
אז הקדוש ברוך הוא אומר, תעלה חמתי, אבל איפה זה יהיה בדיוק?
כדאי לדעת. כלומר, לבוא, לתפוס מקום כדי לראות.
נכון?
זה מדהים, לדעת באיזה אזור זה יהיה.
האמת היא שהנביא כאן אומר לנו שנביאי ישראל לפני כן כבר דיברו על זה.
הוא מדבר על נביאים קדמונים.
על מי יחזקאל יכול לדבר? בוודאי לא על נביאים של דורו,
על נביאים קדומים יותר.
זכריה זה הרבה אחרי יחזקאל.
ירמיהו זה בן דורו.
אני מחפש קדומים יותר.
שמואל, האבות,
יש לכם עוד הצעה?
משה. משה?
הנה, משה בוודאי דיבר על זה.
כתוב שבפרשת,
וזאת הברכה, פרשה שחותמת את התורה,
כתוב שהקדוש ברוך הוא מראה לו את כל הארץ,
נכון? את הגלעד, הדן, ואת ארץ אפרים ומנשה, ואת ארץ יהודה עד הים האחרון,
ואת בקעת יריחו,
מראה לו את כל הארץ.
חז"ל אמרו, מה זה הנבואה הזאת שבה הוא מראה לו את הארץ?
הוא מראה לו מאורעות עתידיים.
והוא כולל בזה את בקעת יריחו.
ואומרים חז"ל, הראה לו את גוג ואת כל המונו שעתידים ליפול בבקעת יריחו.
אז מי שמעוניין,
שיזכור איזה צימר שם באזור של מצפה יריחו, שם היישובים מסביב.
כן, כדי לראות מגבוה.
אתה לא צריך להיות שם מזמן שזה קורה, אתה פשוט מגבוה, עם משקפות,
אתה רואה איפה זה עתיד לי.
מה עם המטוס?
המטוס.
תראה, לך תדע, אם כדאי יהיה להיות עם מטוסים בשלב הזה. טוב.
"ובקנאתי באש עברתי דיברתי, אם לא ביום ההוא" הנה, אתה רואה למה לא כדאי להיות עם מטוס?
"אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל.
ורעשו מפני דגי הים, ועוף השמים, וחיית השדה, וכל הרמס העומס על האדמה,
וכל האדם אשר על פני האדמה, ונהרסו ההרים,
ונפלו המדרגות,
וכל חומה לארץ תיפול".
אז זה לא...
הוא לא היה דווקא כן כדי לראות מטוס.
וקראתי עליו לכל הרי חרב, נעומדני אלוהים, חרב איש באחיו תהיה,
ונשפטתי איתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אל גביש, אש וגופרית המטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו.
ומה תהיה התוצאה?
והתגדלתי
והתקדישתי
ונודעתי לעיני גויים רבים,
וידעו כי אני אשם.
עכשיו, על הפסוק הזה נוסד הקדיש.
כן, אומרים יתגדל ויתקדש שמרבה מתכוונים, אל תהיינו מאמן,
זה מבוסס על הפסוק הזה. כלומר, שיתקיים הפסוק
שנאמר במלחמת גוגו ומגוג, "והתגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני אשם".
הפסוק "והתגדלתי"
איזה יגודל?
"והתקדישתי
ונודעתי, מה זה נודעתי? I will be known לעיני גויים רבים,
לעיני? כן, לעיני,
לעיני, מה? לראות, לראות. לעיני גויים רבים וידעו,
וידעו, כן, תמרו, כן, כי אני אשם.
נו, אז מה לא ברור?
ועכשיו הבנתי. זה בעברית ברורה, וצריכה. לא, לא, אבל אמרת מה זה. זה בסדר, זה בסדר. טוב. תודה רבה. אין בעד מה.
אם כן, יש פה איזו מטרה, המטרה היא ידיעת השם האוניברסלית.
האמת היא
שזה כלול בתוכנית
של מה שאנחנו אומרים בכל יום באהבה. נכון? בכל יום פעמיים באהבה אנחנו חייבים לומר את הפסוק שמה ישראל השם אלוהינו השם אחד,
שמהו התוכן שלו,
רגילים לומר מה זה השם אלוהינו השם אחד,
שזה הכרזת האמונה המונותאיסטית, נכון?
להגיד שהיהודים מאמינים באל אחד.
אבל אם תשימו לב, הפסוק לא אומר את זה, כן?
מה הפסוק אומר? שמע ישראל השם אלוהי נו.
מי זה נו?
אני לא הבנתי, נו. שני זה נו? של עם ישראל. של עם ישראל, משמע שהוא לא אלוהי הגויים.
נכון. אז איפה המונותאיזם?
רגע, אני מדבר על החלק הזה של הפסוק.
השם אלוהינו,
אומר רש"י, השם שהוא אלוהינו
ולא אלוהי הגויים.
אז קודם כל, אתם רואים שבאותו פסוק שמכריז על האמונה של היהדות, יש שלילה לכאורה של המונותאיזם, חס ושלום.
כי ברור, כי בהתחלה לא היו שום דעת, כאילו שום... אנחנו... קודם כל אנחנו נעבור בקושייה.
כן. יש לנו סבלנות
להישאר בקושייה עד שנמצא את התשובה.
אבל אנחנו לא ממהרים
לשום מקום.
כן, אנחנו, כי יותר טוב, קושייה טובה, מאשר תשובה צולעת.
בסדר, אז שמא ישראל, אומר רש"י, השם שהוא אלוהינו,
ולא אלוהי הגויים.
השם אחד עתיד להיות אחד לכל הגויים,
שנאמר,
כי אז אהפוך אל עמים, זה פסוק בצפניה,
פרק ג', פסוק ט',
כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה,
לקרוא כולם בשם השם ולעובדו שכם אחד.
ונאמר, וזה פסוק מזכריה, והיה השם למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד.
כלומר, אתם מבינים שההכרזה שמא ישראל איננה הצהרת אמונה,
אלא היא תוכנית אופרטיבית עם דינמיקה היסטורית.
כלומר, זו תוכנית שמתכוונת להגיע לאיזשהו מקום עתידי.
כלומר, השם אחד
זה לא נתון, השם אחד, זאת המטרה, בסדר?
מתי זה מתקיים?
במלחמת גוג ומגוג, כש... וידעו,
כי אני השם.
גויים רבים ידעו.
בסדר?
אני עוד לא יודע מה זה מלחמת גוג ומגוג. כלומר, יש פה הרבה מאוד נתונים, אבל לא הכל ברור עדיין, נכון?
ואתה,
בן אדם, ינבא על גוג, ואמרת,
כה אמר אדוני אלוהים, הנני אליך גוג, נשיא ראש משך ותובל, ושובבתיך, ושישתיך,
ועליתיך מירכתי צפון, והביאותיך אל הרי ישראל, הרי ישראל, והכיתי קשתך מיד שמולך,
וחציך מיד ימינך אפיל, על הרי ישראל תיפול.
אתה וכל אגפיך, ועמים אשר איתך,
לעת ציפור כל כנף, וחיית השדה נתתיך לאוכלה.
על פני השדה תיפול, כי אני דיברתי, נגמר השם אלוהים, וכו' וכו'. יש פה עוד הרבה פרטים,
כן,
ואני לא אקרא את כולם,
גם כי אני חס עליכם, ואני גם מאמין שאתם יודעים לקרוא בעצמכם.
כן?
אז קראנו בערך חצי מהנבואה על גוג,
ואתם את החצי השני תקראו בזמנכם החופשי.
עכשיו, ננסה להבין את הסיפור הזה.
האם המלחמה הזאת, שמדובר עליה כאן,
חייבת להתרחש?
אתה אומר לא.
ואני שואל, מדוע אתה אומר שהיא לא חייבת להתרחש?
הרי זה נביא, הנביא אומר לך שזה יהיה.
בהחלט. אז למה אתה אומר שזה לא יכול להיות?
שזה יכול לא להיות?
כי אנחנו חיים בתקופה, ברוך השם, שאנחנו לא נביאים.
כן, אבל מי שואל על הנביא? הנביא אמר שזה יהיה. איך אתה אומר שיכול להיות שזה לא יקרה?
אני מנסה להסביר. יכול להיות שאני טועה, ברוך השם, בן אדם. דבר, דבר. אל תחת.
אה? אל תחת.
דבר כאוות נפשך.
אני רוצה להגיד דבר פשוט, כי אם דבר כזה חס ושלום יקרה, מה שכל... אתה רואה היום, העולם ייחרב.
ממש. כי אנחנו הגענו לדברים כאלה אדירים במדע, בידע, ביכולות, בזה.
אנחנו אולי זכינו לפני הקמת המדינה לראות חלק
ממה יכול לקרות?
כן.
בוודאי, כאילו, מה שאתה אומר, שזאת מלחמה איומה אם היא תתרחש.
כי עם האמצעים הטכנולוגיים שיש לנו היום,
לך תדע לאן זה יגיע.
נכון. כן, בבקשה.
טוברמב"ם כתב שנבואה רעה לא חייבה להתרחש. מצד שני,
אם אתה אומר שהתגדל שם ה', אז האם זו נבואה רעה? -כן, נקודת הספק. כי הרי מצד אחד נפסק להלכה,
במיוחד על ידי הרמב״ם,
שנבואה של פורענות אינה חייבת להתרחש.
וזאת נבואה של פורענות, מלחמה בסדר גודל כזה, ודאי שזו פורענות.
מצד שני, אתה אומר, התוצאה היא ממש חיובית,
שיהיה קידוש השם עולמי, התאחדות של האנושות והכול.
אז אולי זו לא פורענות, ואז זה חייב להתרחש.
אז אני הייתי רוצה להכריע בספק שלך.
אם אנחנו נביא את העולם למצב של קידוש השם
עוד לפני המלחמה, אז היא לא תהיה.
זאת אומרת,
הנבואה של פורענות איננה מתרחשת אם התוצאה הרצויה שלה מושגת בלי זה.
והרי אין מניעה שתושג המטרה בלי זה.
השאלה היא איך עושים כדי שהיא תושג.
אז הדרך המתבקשת זה לקיים את הציווי שלנו, נכון?
שהוא "ספרו בגויים כבודו, בכל העמים נפלאותיו",
ולהתחיל להשפיע את המסר האוניברסלי של היהדות בעולם כולו וכדומה,
נכון?
וזה בהחלט אפשרי, במיוחד שעכשיו חזרנו לארץ ישראל,
ואנחנו כמדינה,
יש לנו,
אנחנו חלק משמעותי במשפחת העמים,
ואז אנחנו יכולים כבר לקחת את המיקרופון ולשדר לעולם כולו שדבר השם יוצא מירושלים ואנחנו מצפים מהם כך וכך דברים שבמצעות בני נוח
ועוד כמה דברים חשובים, ואז יהיה נחמד,
נכון?
לא יישא גוי את גוי חרב ולא יעמידו עוד מלחמה וכו'.
השאלה היא אם אנחנו עושים את זה.
יש כאלה בתוכנו שעושים את זה, כן?
ובמידה מסוימת יש התעוררות היום
בכל כדור הארץ, אני באתי במגע עם גויים מכל כדור הארץ, שבהחלט המסר הזה כן מדבר עליהם.
אז אולי אפשר למנוע את מלחמת גו-גומגוג אם אנחנו נעשה את העבודה כמו שצריך.
ואפשר היה לומר
שמבחינה מסוימת מלחמת גו-גומגוג היא אבסורדית.
כי איך זה יכול להיות?
שהאנושות
שקיבלה כל כך הרבה טוב מעם ישראל,
תחליט יום אחד פתאום להפוך את אורה ולהיות נגד עם ישראל.
הכיצד?
האמת היא ששאלה זו
נשאלה כבר בתלמוד.
אז יש לי פה 40 עותקים, ואחד אני לוקח לעצמי,
של צילום של סוגיה במסכת ברכות שדנה בשאלה הזאת.
אז אני לא יודע אם יש לי כולם,
אבל קחו לכם, חלקו.
תסתכלו, זה לקוח ממסכת ברכות דף י,
אני קורא בשורה העליונה.
למה זה לקוח מעין היה? כלומר, הפירוש של הרב קוק
על אגדות התלמוד
בקרך הראשון של מסכת ברכות, עמוד 50. אז השורה העליונה אומרת כך:
למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג?
מה זה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג?
התלמוד מבין שפרק ב' בספר תהילים מדבר על מלחמת גוג ומגוג,
ופרק ג' בספר תהילים מדבר על מרידת אבשלום בינו של דוד נגד דוד,
נכון?
איפה כתוב מלחמת דוגמגוג בפרק ב' של תהילים?
למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק,
יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על השם ועל משיחו?
אז זה שבא מדובר על מלחמה שמלכי הגויים נאספים נגד השם ונגד משיחו. מה זה משיחו שהקדוש ברוך הוא?
מלך ישראל, כן?
כלומר, הם מתנגדים למלכות ישראל.
מה אומרים, המשיח?
משיח זה לא דמות אחת. משיח זה כל מי שהוא מולך ומשכו אותו בשמן המשחה.
זה יכול להיות המלך המשיח, אבל באופן כללי מלך ישראל נקרא משיח.
וגם דוד המלך היה נקרא משיח אלוהי יעקב וכולי. זה לא
כמו במיסטיקה הנוצרית, שזה אישיות ספציפית.
יש גם מלך מישראל,
אבל הרבה יכולים להיקרא משיחי.
על כל פנים, הגויים באים להילחם,
ומיד אחר כך, אחרי הפרק הזה, יש פרק ג'.
פרק ג' אומר,
מזמור לדוד בבורוכו מפני אבשלום בינו.
אם כן, יש קשר בין מלחמת גוג ומגוג לבין המרד של אבשלום.
מה הקשר? זה מה ששואל התלמוד.
למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג?
שאם יאמר לך אדם,
כלום יש עבד שמורד ברבו?
איך יכול להיות
שגוג ומגוג ימרדו ברבם?
רבם זה
עם ישראל, שהוא הרב של העולם כולו.
אנחנו לימדנו את כל העולם כולו, אמונת השם, מוסר וכדומה.
אך אתה אמור לו,
כלום יש בן שמורד באביו?
אלא הווה. באמת קרה דבר כזה.
אחינמי, הווה. אז גם זה יכול להיות.
טוב, מה פירוש הדברים?
כאן אני מבקש שנקרא ביחד את דבריו של הרב קוק,
פסקה קכ"ו:
"תכונת מלחמת גוג ומגוג כפי המבואר במזמור 'למה רגשו?'"
מזמור ב' של תהילים,
היא
"כי יתעוררו עמים רבים להתקומם על אורם של ישראל ודעותיהם,
שיסוד הכל הוא דעת האלוהים שהשרישו ישראל
והעירו בה את כל העולם כולו על השם ועל משיכו.
כלומר, התנגדות לעם ישראל, לא רק בגלל שעם ישראל הוא מדינה פוליטית
שיש ניגודי אינטרסים איתה,
אלא גם בגלל מה שאנחנו מייצגים בתרבות האנושית.
ובאשר לפי סדר ההתפתחות האנושית
נראה הדבר
שכבר קנה הרעיון הנשגב של דעת השם את לב כל העמים הם משכילים.
תשאל כל עם משכיל, האם דעת אלוהים זה נדבר אליו? התשובה היא, כן.
ואיך תתהפך כחומר הדעה המוסרית הנעלה הזאת
עד שנצטרך לזה יד השם גלויה על ידי ישועתם של ישראל?
כאמור, התגדלתי והתקדישתי ונודעתי לעיני גויים רבים.
זה פסוק באיזה ספר?
יחזקאל.
כלומר, זה דבר מאוד תמוה.
למשל, אני זוכר שככה מספרים.
שבשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה
באירופה האמינו שהגיעו לתקופה מאושרת
שבה המוסר והתבונה שולטים בעולם,
ובעצם נגמר העידן של המלחמות.
ואז במה האליטות
בילו את זמנן?
בשמיעת מוזיקת חדר של, איך קוראים לו?
שופן?
ובסלונים של ברלין,
וינה, פריז, פטר גורג,
ותוך כדי נשיקת ידי העלמות
ודיבורים בפילוסופיה גרמנית, נכון?
ואמרו,
העולם יהיה עולם יותר טוב.
מלחמה? מי רוצה מלחמה?
ככה אמרו ב-1914,
עוד חודש לפני המלחמה.
אחרי חודש
כל אותם אנשים עדינים יוצאים אל המחפורות, מתחילים לירות אחד על השני.
כן, זה דבר תמוה מאוד, איך זה יכול להיות?
מה הביא את זה? יש איזה משהו ברברי שפתאום פרץ?
צריך להיות הסבר לזה.
אז גם פה אומר הרב, איך יכול להיות אחרי כל הטוב שעם ישראל עשה לעולם,
ואני מוסיף, אחרי השואה האיומה שעם ישראל עבר,
איך פתאום כל העולם כולו מתכונן מחדש
למלחמה נגד
הערכים שעם ישראל מייצג, זאת הקושיה.
על כן נאמר לו
כי הרוח
משחית הציבור בעמקי האנושיות ברוח האדם,
אין לשום לו גבול וסדר,
ולפעמים יוצא הכוח המוסרי מסדרו הרגיל הטבעי ופורץ גבוליו,
עד שעמים רבים נטעים והולכים בנתיבות לאור.
כלומר, אתה לא יכול לדעת,
הדינמיקה הקבוצתית בנויה באופן כזה שהברבריות יכולה לחזור לעולם.
עד?
עד מתי?
עד שיימצא כוח אלוהי
מחזיק ומאיר מחשכים לנצח.
במילים אחרות,
זה נכון שבתרבות המערבית
קלטו הרבה מהאור של עם ישראל,
אבל קלטו אותו לא בצורה לגמרי נקייה.
זה עבר דרך כל מיני מסכים,
כשגדול המסכים הוא כידוע הנצרות,
ולכן הדברים מגיעים בצורתם הלא שלמה.
מלוכלכת.
קצת מלוכלכת,
או קצת הרבה.
ולכן אין ערובה,
אין ביטחון שלא יתפרץ מחדש הצד הנגדי.
והראיה על אפשרות מהפכה היסטורית בדעה מוסרית היא מרידת אבשלום.
כלום יש בן שמורד באביו שהוא חוץ לטבע, לטבע וליושר.
עכשיו, זה לא סתם. אבשלום
הוא מרד נגד מלך, אבל איזה מלך?
אבא שלו. מי זה אבא שלו?
דוד.
נגד דוד המלך, מלך כל כך טוב, אפשר למרוד.
ולא עוד, אלא שהוא שכנע את כל העם ללכת איתו.
איך כל העם לא הבין שזה ממש לא במקום?
אם זה המלך רשע, אפשר להבין.
אבל דוד הוא לא מלך רשע,
הוא הביא ניצחון גדול לעם ישראל ושפט בצדק.
ויותר יגדל הפלא על העם הגדול,
איך יימשך אחר מקרה מרגיז לב ומהופך מסדרי המוסר הטבעיים כאמור?
אלא, הווה, באמת זה קרה.
ובשעה שהייתה מהפכה כזאת מצויה,
נמצאו כל הסיבות ששלטו על הרעיונות, שאנחנו משתוממים על זה, איך נהייתה כזאת.
כלומר,
בזמן המרד כל עם ישראל היית נכנס לכל בית בארץ ישראל ואתה שואל, למה אתם מורדים בדוד?
ולכולם היו הסברים ומנומקים, מסודרים, ודאי, כך וכך וכך, כן.
כלומר, יש למשל קמפיין של שטיפת מוח מספר חודשים לפני הפעולה.
כן, למשל, הרשע הזה, סטלין, יימח שמו וזכרו, כשהוא רצה לחסל קבוצת אנשים שהוא ראה בהם את האויבים שלו,
הוא לא היה מחסל אותם מיד, היה מכין במשך שישה-שמונה חודשים את העיתונות
ואת כל כלי התקשורת כדי להסביר שאלה,
אלה, אלה, שם הם אויבי העם.
ואחרי שהדבר הזה היה ברור לכולם שאלה הם אויבי העם,
אז היה קל לחזר אותם. אז ככה גם בימי אבשלום היה קל מאוד, אחרי שאבשלום עשה עבודת שטח מעמיקה,
להפוך את לב כל ישראל.
הכנה מהווה, ולכן גם זה יכול להיות,
שאחרי ההתאזרחות של המושג האלוהי בעולם על ידי ישראל,
בכל זאת,
כל זמן שאינו בטהרתו לגמרי,
ואינו נשען על היסוד המבורר
של עבודתם של ישראל ונצחיותם,
הוא רפה
ועומד להתמוטט.
כלומר, כל זמן שזה לא בא מן היהדות בטהרתה,
אז הציור של דעת אלוהים שיש בעולם מוכרח להיות בניגוד כלשהו עם הציור הישראלי.
עד שיתמוטט באמת?
מוטט. מה? כן.
אז דוד המלך לא היה דבר דעת אלוהים שלמה? -סליחה? -אז דוד המלך לא היה דבר דעת אלוהים שלמה? כנראה.
עד שהתמוטט באמת, והסתערו רוחות רבות ורעות להפיצו.
הרי הסיפור של דוד המלך זה לא סתם קרה. נתן הנביא אמר לו למה זה קרה.
זה סיפור של בת שבע, נכון?
עד שיהיה שכלול האנושיות מוכרח לבוא
בהשלמתו על ידי גילוי יד ה' ובבחירתו בישראל.
כאשר היה בהתחלת ההופעה האלוהית,
שעל זה נשמח
השם אמר אלי בני עתה
אני היום יליתך שמהלך הסוף והחותמת יהיה כמהלך ההתחלה והפתיחה של אור האלוהים
וההיסטוריה בכל גווניה תיתן עדותה על הצורך הגדול שיהיה בזה
ליישב דעתם של בני אדם ולהאירם באור אמת
וקיים לעד.
כלומר יהיה איזשהו צורך כזה
של גילוי
יד השם בעולם
ואז כולם יבינו שהאור בא מירושלים, כי מציון תצא תורה, ודבר השם מירושלים.
כלומר, דבר כזה הוא אכן אפשרי,
ואנחנו יכולים לראות
שסך הכול אנחנו במרחק היסטורי לא גדול מתקופה
של שואה, ואחר כך תקופה שבה
הייתה אהדה גדולה מאוד לעם ישראל, במיוחד אחרי מלחמת ששת הימים,
והנה פתאום הכול מתהפך,
והופכים את מדינת ישראל במדיה העולמי לרשע העולמי, למרכז הרשע.
כן, הוסיפו אותנו, אנחנו העם הצדיק ביותר בעולם,
הופכים אותנו לעם הרע ביותר בעולם.
אם כן, אנחנו רואים פה נתונים אפשריים למלחמת גו-גו-מגו.
האמת היא שאי אפשר לדעת מתי זה יהיה ואיך זה יהיה,
כי מספר פעמים כבר היו תסריטים אפשריים למלחמה כזאת,
אבל זה בהחלט אפשרי.
מי אנחנו ומה אנחנו הקטנים
שנתעסק בשאלות עולמיות עצומות כאלה.
ניתן לדברים להתגלגל,
ובינתיים נעשה את המיטב מבחינתנו.
יש פה שאלה.
שאלתך מעוררת אצלי שאלה חדשה.
אם אתה צודק בשאלתך,
נראה שהקדוש ברוך הוא בזבז את הדיו שלו בזה שהוא מסר בידינו את הידיעות האלה.
בשביל מה הוא שלח לנו
את הספר הזה?
ברוך השם.
כן, הספר הזה מיותר לפי דבריך.
אנחנו צריכים לבדוק את התולעים בחסה
ואנחנו צריכים לבדוק שאנחנו יודעים בדיוק כמה זה שיעור כזה התמצה לפסח
ואיך בדיוק לצאת ידי חובת קריאת המגילה ופורים שחל ביום שישי
וכל השאר תעזוב.
זה שאלות לא חשובות, ריבונו של עולם הוא זה שיטפל בזה, תעזוב.
כן, יש רק בעיה אחת
שזה נמסר בידינו כדי שניקח אחריות על ההיסטוריה.
אם אנחנו לא מבינים את המפתח,
של ההיסטוריה,
במיוחד בעקבות העובדה שהוא נמסר בידינו,
אז אנחנו פושעים כלפי האחריות שלנו.
אנחנו רוצים לדעת כיצד להתכונן,
מה זה מחייב אותנו.
מה שזה מחייב אותנו, לפחות מסקנה אחת מתבקשת מהדברים שלמדנו,
זה בין היתר לדעת
שהגיע הזמן לטפל בממד האוניברסלי של היהדות.
לרב שלום, לפתחו של חודש אדר,
אני מרשה לעצמי לספר בדיחה
בקרב קהל הקדוש
הבדיחה, אגב, אני רוצה להגיד משהו, אם אתם רוצים להרוס בדיחה,
תגידו משפטים כאלה.
תקשיבו, תקשיבו, יש לי בדיחה מאוד טובה לספר לכם, והיא מאוד מצחיקה.
ברגע שאמרת את זה, איבדת 80% מן ההיפך.
טוב, עכשיו הבדיחה.
האם פייגלין, שפיצח את ה-DNA של הליכוד, גילה שחסר שם כרומוזום?
תודה על הכול.
הא הא הא. טוב, ובכן, האמת היא, שמא תגידו,
מה לי ולקרוא בדיחה שלא קשורה לנושא של השיעור.
אבל זה כן קשור, כי
הגמרא אומרת
שהקדוש ברוך הוא איננו צוחק.
אבל אמר רבי יצחק, אין צחוק לפני הקדוש ברוך הוא, אלא אותו היום בלבד שנאמר יושב בשמיים ישחק השם ילעג למו. מאיפה לקוח הפסוק הזה?
מתהילים פרק ב', שמדבר על
מלחמת גוג ומגוג.
כלומר, מלחמת גוג ומגוג זה הזמן של התגלות הצחוק העליון,
ולכן היה מקום פה גם לשאלה.
בסדר.
אם כן,
הייתי רוצה קצת להיכנס יותר לפרטים.
לפרטים. זה חשוב.
מלחמת גוגמגוג, כפי שאמרנו כאן, מפורטת במידה מרבה בספר יחזקאל.
אבל האמת היא שהיא מוזכרת לא רק בספר יחזקאל. אמרנו בפרשת וזאת הברכה ברמז,
ויש עוד מקומות, גם בספר תהילים, כפי שאמרנו, וגם בספר זכריה.
בספר זכריה, פרק י"ד, יש וריאציה של המלחמה הזאת,
וגם היא מאוד מעניינת.
אולי נקרא כמה פסוקים בפרק י"ד של ספר...
זכריה. מה?
זכריה.
אני לא אמרתי אחרת.
כן. אני לא שמעתי את זה. אה, לא שמעת.
בסדר. בספר זכריה, כפי שאמרנו,
פרק י"ד,
גם פה: "הנה יום בא לה'
וחולק שללך בקרבך, ואספתי את כל הגויים
אל ירושלים למלחמה,
זה לא סימפטי מה שכתוב בהמשך,
ונלכדה העיר.
זה ביחזקאל לא כתוב.
תיתפס,
תיכבש.
ונשסו הבתים,
והנשים תשכבנה,
ויצא חצי העיר בגולה,
ויתר העם לא ייכרת מן העיר.
מן העיר.
מאיזה עיר?
בואו נתחיל עוד פעם את הפסוק.
"ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר"
בסדר.
אז כתוב כאן: "ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא ייכרת מן העיר".
מבחינת העברית זה לא מסודר.
איך אני הייתי כותב?
"ויצא חצי העיר בגולה ויתר העיר לא תיכרת".
כן, חצי עיר.
מה יש חוץ מחצי עיר? יש חצי עיר, נכון?
או יצא ככתוב, ויצא חצי העם בגולה
ויתר העם לא יכרת מן העיר.
אבל אתה אומר, חצי העיר
ויתר העם.
כן, זה גם לא ברור.
אלא מה?
מוכרחים לומר שזה מתאר מצב שבו העיר חצויה,
אבל העם נמצא בחלק
שנשאר תחת שלטוננו.
אני קראתי בספרי היסטוריה וראיתי שזה קרה
במלחמת
תש"ח,
נכון?
כלומר, מה שכתוב כאן זה לא נבואה עתידית,
בימי זכריה זה היה עתידי, אבל בימינו זה כבר התקיים,
נכון?
יצא חצי העיר בגולה,
ויתר העם לא ייכרת מן העיר,
העיר אשר בדד יושבת
ובלבה חומה.
ויצא השם ונלחם בגויים ההם,
כיום מלחמו ביום קרב,
זה קרה מתי?
במלחמת ששת הימים.
ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם.
מאיפה בא צה"ל לתוך העיר העתיקה?
מאיזה חלק?
מאוגוסטה ויקטוריה, נכון? מאזור הר הזיתים, נכון? משם פרצו לשער האריות.
נכון? כתוב.
יש המשך.
ההמשך עוד לא קרה.
ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחיו הימה, גיא גדולה מאוד,
ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה.
לא, זה עוד לא קרה,
אז זה יקרה.
יש רק בעיה אחת, איפה הקו של החתך?
כן, כלומר, אם אני מטייל באזור הר הזיתים,
יש לי בעיה.
אם אני מגיע לקו, כדאי ללכת מהר.
ללכת תדע, אולי עכשיו זה ייפתח.
נכון?
אבל יש על זה פתרון.
כנראה שיש סימון על המפה איפה זה נמצא.
יש שם,
בקו ישר ממזרח למערב, שלוש כנסיות אחת אחרי השנייה.
אז אולי זה שם.
על כל פנים, מי שעובר שם, שיזדרז.
ואז יש הרבה דברים:
"ונסתם גהרי כי יגיע גי הרים אל עצל, ונשתם כאשר נשתם מפני הרש וימי עוזיה מלך יהודה,
ובא השם אלוהי כל קדושים עמך, והיה ביום ההוא לא יהאור יקרות וקיפאון, והיה יום אחד
הוא יוודע להשם
לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהאור, והיה השם למלך על כל הארץ,
היום ההוא יהיה שם אחד ושמו אחד. שוב, אותם העקרונות שנמצאים שם.
ואחר כך יש תיאור מזעזע של מגפה.
מגפה שפוגעת בגויים הבאים על ירושלים במלחמה.
איזה מין מגפה זאת?
מגפה מאוד מוזרה.
וזאת תהיה המגפה אשר יגוף השם את כל העמים אשר צבעו על ירושלים.
המק בשרו
והוא עומד על רגליו,
ועיניו תימקנה בחוריהן, ולשונו
תימק בפיהם.
זו מלחמה מאוד מוזרה, שפתאום אנשים עומדים ופתאום
עיניהם, לשונם, ואופס, כל זה נער.
יש אפשרות היום, טכנית, לעשות את זה. קוראים לזה פצצת הפרוטון.
פצצת הפרוטון לא הורסת שום דבר
שאיננו חי, כלומר הבניינים נשארים בשלמותם,
רק כל מה שחי, נחנק.
זה אפשרי?
אולי זה התיאור, אי אפשר לדעת.
אחר כך זה מסתיים,
מה?
איך זה נגמר?
מה זה נימוק?
נימוק.
נימוק זה הכוונה הולך ומצטמק.
יש שם תיאורים מזעזעים, וגם יודעתי לכם בירושלים. אני כאן לא קורא לכם את הכול, זה מסתיים עם חג הסוכות, שכל העמים באים לחג הסוכות לירושלים.
טוב,
עכשיו זה שיש תיאורים שונים זה מעורר שאלה.
השם ישחק, כפי שהזכרת, פרק ב' בטעימים.
אולי זה לא צחוק, אלא יש חוק,
חוק אלוהי.
זה כבר לא נשמע מצחיק לגויים ההם. תודה.
יעיינה כבודו במסכת עבודה זרה, דף ג' עמוד ב', ששם נאמר כפי שאני אמרתי.
טוב,
צריך ללמוד עוד פעם על מהות הצחוק, מה זה הצחוק ביהדות,
מה זה הצחוק של הקדוש ברוך הוא.
יש מה לדבר על זה.
לצורך זה אני הבאתי לכם,
אבל לא צילמתי לכולם, רק לעצמי.
אבל אני יכול להגיד לכם איפה זה לקוח.
מהמדרש הנקרא שוחר טוב, או מדרש תהילים,
על ספר תהילים,
מזמור קי"ח.
שיצאו מים מאבן השתיים ושיאמדו דרך הקדרון על ים המלח ויציפו שם.
הפסוק שאתה מציין הוא אחד הפסוקים שדילגתי עליהם פה, באזכריה.
טוב,
כאן המדרש
רואה את הרמזים לכל העניינים שאנחנו מדברים עליהם במזמור קי"ח.
מה נאמר במזמור קי"ח?
"כל גויים סבבוני".
מה זה כל גויים סבבוני? זה מה שטוער, כן, מניבים, שבא איזה שלב שבו כל האנושות כולה באה לשירת הברבור, לקרב האחרון.
כן, כל גויים סבבוני.
מה המשמעות של סבבוני? מסביב.
זה גם מלשון סיבתיות.
העולם של הגויים הוא עולם של סיבתיות.
קאוזליטי.
אה, קצועליטי. כן.
אז כל גויים, סבבוני, הם מכניסים אותי לעולם של סיבתיות,
עולם רציונלי באמת.
אבל בשם השם,
כי עמילם. מה זה עמילם?
לחתוך, כמו ברית מילה.
כן? שאני חותך את הסיבתיות.
זאת מילה קשה, כן? עמילם זה מילה של ניצחון, של ניצחון אגרסיבי.
אז איך הפסוק? אני חוזר.
כל גויים סבבוני,
בשם השם כי עמילם.
סבוּני גם סבבוֹני בשם ה' כי המילם.
סבוּניחי דבורים דעכו כי אש קוצים בשם ה' כי המילם".
אם כן שלוש פעמים מתאר הנביא,
דוד המלך כנראה,
כלומר המשורר בתהילים, מתאר לפנינו שלושה פעמים שכל גויים סבבוֹני ובסוף בשם ה' כי המילם. מה זה השלוש פעמים האלה?
כל גויים סבבוֹני אומר המדרש
שלוש פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים.
כלומר, זה לא מלחמת גוג ומגוג, אלא זה מלחמות
גוג ומגוג.
זה מתחיל להיות מפחיד יותר,
כן? שלוש מלחמות, לא סתם מלחמה, אלא שלוש,
והמוקד של המלחמה עכשיו מבורר, ירושלים.
כלומר, שלוש מלחמות על ירושלים.
עתיד גוגומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים שלוש פעמים. כלומר, גם נבוכדנצר וגם סנחריב עלו שלוש פעמים,
והם היו באמת מועמדים להיות גוגומגוג, אם היינו זוכים, אז הייתה מסתיימת ההיסטוריה.
פעם ראשון הוא אומר,
כל גויים סבבוני,
שהוא עתיד לכנוס כל העולם ולהעלותם לירושלים, שנאמר,
ונאספו אליו גויים רבים וכל הפרשה.
מאיפה הפסוק הזה, ונאספו אליו גויים רבים?
מזכריה, פרק ב'.
כלומר, הגרסה הראשונה, המלחמה הראשונה,
היא המלחמה המתוארת בספר זכריה,
שהתוצאה שלה הייתה חלוקתה של העיר.
זו המלחמה הראשונה של גוג ומגוג.
אוף, שליש אחד מאחרינו.
והם הפרוחים, כלומר נשברים,
לכך נאמר בשם השם כמילה.
פעם שנייה
הוא אומר
"סבוני גם סבבוני",
שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותן לירושלים,
שנאמר "למה רגשו גויים?" מאיפה הפסוק הזה?
תהילים, פרק ב'.
מה התוצאה של המלחמה בתהילים בפרק ב'?
שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחוזתך אף זה ארץ.
כלומר,
כתוצאה מהמלחמה הזאת ארץ ישראל נכבשת,
נכון?
כלומר,
מפסיקה חלוקתה של העיר שתוארה במלחמה הראשונה והארץ מאוחדת.
קרה?
שני שליש עברו. זה מלחמת
ששת הימים, נכון?
נכון? הייתה מלחמה כזאת?
אתה זוכר שהייתה מלחמה כזאת? סיפרו לך?
סיפרו לך, מה קרה בעקבות המלחמה הזאת?
ירושלים שהייתה מחולקת התאחדה, נכון?
היא התאחדה לגמרי, היא כולה תחת שלטון ישראל.
ואין פרוחים, לכך נאמר בשם השם כהמילה פעם שנייה.
אז מה אמרת? שני שליש.
אה,
מוריד משהו, אה?
טוב,
פעם שלישית,
אומר.
אגב, אנחנו צריכים להבין למה יש שלוש מלחמות.
למה צריך את זה?
פעם שלישית אומר,
סבוני כדבורים.
מה זה דבורים?
דבורים זה מלשון דיבורים.
מלחמה ודיבורים. קוראים לזה מלחמה דיפלומטית.
כן? שהוא עתיד לפרוש דוגמניות
על כל המדינות,
להוציא כארוזות.
כלומר, דרך הכרזות, דרך הצבעות,
זה האופן שבו רוצים להשיג את ירושלים.
כמה דעת אמרת?
קראו זאת בגויים, קדשו מלחמה, וכל הפרשה.
כלומר, המלחמה מתחילה בעיקר,
כמובן שיש מן הסתם גם מלחמה כפשוטו,
אבל זה מתחיל בדרך הדיפלומטית, זה האופן שבו מנסים להשיג את ירושלים,
והמה הפרוכים, לכך נאמר, בשם ה' כי המלעם,
פעם שלישית.
זה מאוד מעניין, מה זה אומר המלחמה השלישית הזאת?
היא מעניינת אותנו.
היה בירושלים חכם אחד הרב מנחם מנדל קשר זיכרונו לברכה
הוא כתב הרבה ספרים חשובים,
בעקבות מלחמת יום הכיפורים הוא כתב ספר הנקרא "מלחמת יום הכיפורים"
למה? למה הוא קרא לספר כך?
כי הנושא של הספר היה "מלחמת יום הכיפורים"
והוא סבר כנראה בטעות
שהמלחמה השלישית המוזכרת כאן היא-היא
מלחמת יום הכיפורים. מדוע הוא לא צדק?
כי זו לא הייתה מלחמה על ירושלים.
אבל הוא בעצמו שמה דן,
איך אני אומר על המלחמה הזאת, שהיא מלחמת גוגוגוג,
הרי לא הייתה על ירושלים.
והוא שמה עושה פלפולים שלמים כדי להסביר למה זה בכל זאת על ירושלים.
אבל למה הוא הראה צורך בזה? כי בימים ההם לא עלה על דעתו של שום אדם אחרי המלחמה, אחרי הניצחון האדיר של מלחמת ששת הימים,
שעוד פעם ירושלים תעמוד לדיון בכלל.
והיום אנחנו רואים שאכן כן.
אז כך שאנחנו לא זקוקים לפלפולים של הרב כאשר, זיכרונו לברכה,
אלא אנחנו רואים כפשוטו.
כלומר שיש מלחמה על ירושלים,
והמלחמה היא דרך דיבורים. מה זאת אומרת דיבורים?
שיש טענות מוסריות,
כן, שעניינן בדיבור, באידיאולוגיה,
על החזקתה של ירושלים על ידי ישראל.
כי כל העולם רוצה את ירושלים. אומרים ירושלים,
זה לא יכול להיות הבירה של היהודים.
זאת עיר,
זאת אומרת, חשובה מדי לאנושות כולה,
כדי שהיא תינתן בידי היהודים,
היא צריכה להיות עיר קוסמופוליטית.
היא שייכת לכל הדתות כולן.
לכל אחד יש צ'ופצ'יק פה.
לזה יש כיפת סלע, ולזה יש כותל, ולזה יש קבר,
וכולי, וזה על הבולים של משרד התיירות.
אנחנו נעשה פה מוזיאון עולמי,
כן, שבו שום דבר לא יהיה חי,
אלא יהיה הרבה מאוד כסף למוכרי הפלאפל,
והרבה מאוד כסף למדריכי תיירים,
כן, אבל להפוך את זה לבירה?
ודאי שלא.
כי ממה מפחדים? ממה שיכול לצאת מירושלים.
מה שיכול לצאת מירושלים זה תיקון העולם, ותיקון העולם דורש נקיטת עמדה,
להבהיר את המושג האלוהי בטהרתו.
וכל זמן שהמושג האלוהי איננו מתואר, איננו מבורר,
יש לנו הסכנה הזאת של ההתנגדות של אומות העולם למה שאנחנו עושים.
הם לא רוצים את זה.
הם לא רוצים את זה. הם לא רוצים את זה, כי אף אחד לא רוצה לקבל מוסר. כן, מה אתה אומר?
אפשר לומר על פי הפשט שדבורה שהיא עוקצת אותך, היא מתה.
כן, זה גם.
שמעתי הסבר כזה גם כן.
שדבורה כשהיא עוקצת היא מתה.
דבורין.
כן, יש גם סוג כזה של טרור,
של מי שמתפוצץ יחד עם החגורה שלו.
כן?
זה גם יכול להיות, כן? כדבורין.
כן.
אבל בסוף, בשם השם,
כי המילה, הדבר הזה, אם כן, דורש מאיתנו,
עבודה שלמה, לפחות נקיטת אחריות על המעבר של החברה הישראלית ממצב שבו היא חושבת אך ורק על עצמה
למצב שבו היא שואלת את עצמה מהו התפקיד שלה ביחס לתרבות האנושית הכללית.
ואז נוכל גם להימלט ממלחמת גו גו מגו.
תודה רבה. שלום.
תודה רבה. שלום.
תודה.
