שלום וברכה היום יום רביעי ח' באלול תשע"א מונח לפניכם צילום
צילום של סוגיה במסכת ראש השנה דף י' עמוד ב'
וי"א עמוד א'.
אמנם למעלה משמאל כתוב י' א' עמוד א',
אבל בפילאי הטכנולוגיה הודבקו חמש שורות מהעמוד הקודם.
כך שכמו שאתם רואים, כתוב כאן, תניא רבי אליעזר אומר,
חמש השורות האלה לקוחות מסוף העמוד הקודם, דף י' עמוד ב'.
ככה זה.
עכשיו, יש עוד דבר שאפשר לשים לב, ייתכן שלא לכולם יש דף.
יש מישהו שאין לו?
לכולם יש.
טוב, אז זה מתרץ את הקושי השני שלכאורה עמד בפניי,
והוא שיש עדיין דפים פה.
אבל אם לכולם יש, אז אין צורך לחלקו.
זהו.
בסדר, תודה.
ובכן,
על מה זה?
כיוון שהתחלנו לדבר על בריאת העולם בשיעור הקודם, אנחנו נעסוק שוב בעניין בריאת העולם
בקשר למועד ההולך ומתקרב אלינו, הלו הוא ראש השנה.
נשאלה לשאלה מהו המועד בלוח העברי
המציין את בריאת העולם?
דיברנו על זה, נכון? השבת.
השבת
הוא המועד בלוח העברי המציין את בריאת העולם.
השאלה,
מה מציין ראש השנה? התחלנו גם על זה לדבר, נכון?
מה אנחנו מציינים בראש השנה?
שאלה גדולה.
ובואו נראה את דברי רבי אליעזר. רבי אליעזר אומר, אני קורא כאן בפנים,
"בתשרי נברא העולם".
וואי, זה יפה.
כן?
"בתשרי נברא העולם".
אה, יש פה שאלה יפה.
הרב אמר בשיעור קודם, הוא כמובן בשיעור הקודם, את דעת הפילוסופים על בריאת העולם
והמשיל זאת לספוג.
רב אחד אמר לי פעם שהקדוש ברוך הוא הוא טוב ומאיר והעולם זה היה הרע שלו,
כי אור מאיר מעצם מאותו אור.
זה לא אותו דבר?
כן, זה אותו דבר.
זאת אומרת, מה שאמר אותו רב דומה בול לדעת הפילוסופים.
עכשיו, אבל זאת לא קושייה. מדוע זו לא קושייה?
כי אם זה היה אני שאמרתי שני דברים סותרים, בסדר, אבל אם מישהו אומר אחרת ממני, זה בסדר.
אגב, אפשר להקטין את הטמפרטורה שמה,
ואז המזגן, תהיה לו תועלת.
בינתיים זה עד 24, וזה דבר שמאוד קשה... -24. נכון, זה עד 24, זה מאוד קשה לשאת את זה.
אם תוריד את זה למשל ל-18 או אפילו ל-20, זה כבר יעשה משהו.
20. 20. זהו, יפה. אם תלחץ על הכפתור השמאלי, זה גם יעזור, ואז יהיה בעצם לתועלת.
אה, לא, עכשיו תלחץ.
זהו.
היה רצון שזה באמת ימלא את תפקידו.
טוב, על כל פנים, אני שוב חוזר פה לדברי הברייתא.
אה, אז הוא מתעקש שם.
טוב,
תניא, רבי אליעזר אומר, בתשרי נברא העולם.
בתשרי... למדנו את זה? לא.
לא, לא.
רבי אליעזר אומר, בתשרי נברא העולם.
אגב, לא כל כך ברור מה המשמעות של הדבר הזה,
שבתשרי נברא העולם, אז יש לפני תשרי, אחרי תשרי.
בתשרי
נולדו אבות.
איזה אבות?
אברהם, יצחק ויעקב.
ככה אתה אומר? לא נכון.
אדם וחווה.
הם לא נקראים אבות.
אברהם ויעקב. אמת.
אברהם ויעקב.
בתשרי,
אגב איך אתה יודע?
זה כתוב ברש"י מצד ימין, נכון? ראיתם?
בתשרי מתו אבות, איזה אבות?
מה אמרת?
אני שואל, כתוב בתשרי מתו אבות, למי הכוונה?
לא נכון, אברהם ויעקב.
בפסח
נולד יצחק,
לכן הוא גם לא יכול להיוולד בתשרי.
בפסח זה לא בתשרי.
אם אפשר בבקשה לבקש מאחד התלמידים להוריד דף אחד לערוץ, זה יהיה נפלא, תודה.
אני לא יכול לבקש את זה כי אז הוא יפסיד את הדקות
של השיעור. מה עושים?
לא, אבל... הנה, אבל הוא יתנדב. אתה רואה? לא ביקשתי, אבל הוא יתנדב.
תעביר לו גם דף, שכשהוא יחזור יהיה לו.
כן,
כל הכבוד.
טוב,
טוב, בראש השנה נפקדה שרה,
רחל וחנה. כלומר, גם נפקדה רחל וגם נפקדה חנה.
נפקדה, הכוונה ש...
איך אומר רש"י כאן? זה אומנם מודפס מתחת לפתק המודבק, אז זה לא יכול להיות.
בא זיכרונם לטובה ונגזר עליהם הריון.
כן? כלומר, שרה, נגזר עליה שהיא תיכנס להיריון,
זה נגזר בראש השנה.
בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים,
בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים,
בניסן נגאלו,
בתשרי עתידין להיגאל.
עד כאן דברי רבי
אליעזר.
בסדר?
טוב.
אבל כאמור, זאתי דעתו של רבי אליעזר בלבד.
רבי יהושע אומר,
בניסן נברא העולם.
שאלה,
אז מה ציין רבי יהושע בראש השנה?
יש לנו עדויות מפורשות שרבי יהושע היה מקיים את ראש השנה.
זה ברור לחלוטין, הוא היה יהודי אורתודוקסי,
ולכן ברור שהוא קיים את המצווה
לחגוג, לשבות ממלאכה בראש השנה.
ואם זו שאלה, מה הוא עשה?
לשמה? כשהייתי שואל את רבי יהושע בראש השנה, בשביל מה אתה חוגג?
מה אתה מציין?
היום הראת עולם. אבל אמרנו, נסתכל, רבי יהושע אומר, בניסן נברא העולם.
אם כן לא בתשרי.
אז הייתי שואל את רבי, רבי אליעזר, זה מה שהוא יענה לי, היום הראת עולם. אני שואל את רבי, אה?
אה, אז אתה אומר שהוא היה מציין את הריון העולם.
אתה סובר כדעת התוספות,
שדעת התוספות שההלכה כדברי שניהם,
שבניסן נברא ובתשרי עלה במחשבה.
כן?
זו אפשרות.
אבל לא כולם מסכימים עם התוספות.
פשט הסוגיה שרבי יהושע איננו מייחס שום
אקט של בריאה או אפילו של הריון העולם בתשרי.
לכן נשאלת השאלה, מה רבי יהושע היה מציין?
האמת היא שהשאלה היא יותר כבדה.
השאלה היא גם על רבי אליעזר.
תודה רבה.
מה לרבי אליעזר
לציין את בריאת העולם בכלל?
מי אמר שבכלל צריך חג לדבר הזה?
הרי החגים שלנו,
בכל החגים נאמר זכר ליציאת מצרים,
לא לבריאת העולם, לא למעשה בראשית.
על השבת נאמר זה חלק מעשי בראשית.
טוב, והוא נמשיך.
רבי יהושע אומר, בניסן נברא עולם, בניסן נולדו אבות. איזה אבות?
אברהם ויעקב. יפה.
בניסן מתו אבות. איזה?
אברהם ויעקב. אני רואה שאתם לומדים זאת.
בפסח נולד יצחק.
בפסח נולד יצחק.
אם אתה אומר שבניסן נולדו כולם,
הפסח זה בניסן.
אולי.
אולי הכוונה לזה.
בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים,
בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים,
בניסן נגאלו,
בניסן עתידין להיגאל.
מה?
שני כתבים.
הכתב אומר בתשרי. זה נכון מה שאתה אומר, שכתוב בתשרי בשורה שמסיימת את דברי רבי אליעזר, נכון?
כן, אבל יש לי תירוץ לקושייה שלך, כי אני קראתי לא את השורה הזאת, אלא את השורה של דברי רבי יהושע בהמשך,
נכון?
וניסן יגאלו וניסן יתיר לייגל, כך שיש תשובה לקושייה שלך.
זה דברי רבי אליעזר וזה דברי רבי יהושע.
עכשיו, הדבר הזה מעורר כמה שאלות, צריך להבין מה בכלל הוויכוח כאן, על מה מדברים.
אז נשאלת שאלה, מה זה בכלל?
הזמן.
האם הזמן הוא,
הייתי אומר, זה היה קצת מוזר מה שאני הולך לשאול, האם הזמן זה דבר אופטימי או זה דבר פסימי?
זה אופטימי.
מי אמר את זה?
למה אתה חושב שהזמן זה אופטימי?
אה, הזמן הוא תרופה,
נכון?
אז אם כן, הזמן הוא אופטימי.
אולי מישהו מוכן להגן על העמדה ההפוכה,
שהזמן זה פסימי?
כן?
מתים בסוף.
זה גם, נכון.
כך שאם אנחנו מאזן כללי של החיים יוצא שזה לא כל כך כדאי, זה מסתיים במוות.
ואולי נוסיף עוד משהו.
הזמן הורג אותנו.
כל הזמן.
כי הרי מה שהיה,
היה,
לא ישוב לעולם.
אני אגיד אפילו יותר מזה.
נגיד שאני בונה מפעל גדול, משהו חשוב,
יצירה,
אבל בעוד אלף שנה אף אחד לא יזכור את זה.
תגיד שבעוד אלף שנה כן יזכרו,
בעוד 54 אלף שנה לא יזכרו.
ואם תגיד שבעוד 54 אלף שנה יזכרו, בעוד מיליון שנה בטח לא יזכרו.
כך שבעצם הזמן מכלה,
משהו פסימי, כן?
למה ראויים יזכרו את הקריטריון של דבר שהוא טוב?
כלומר, השאלה היא אם יש לו עמידה.
יזכרו או לא יזכרו, כלומר, אם יש לו עמידה, אם יש לו קניין.
היה פעם איזה גוי אחד בשם פול ולרי, שאמר,
התרבויות יודעות שהן בנות תמותה.
למשל, אתה עושה משהו, בסוף לא נשאר מזה כלום, אז הוא שילמה.
אפשר לומר שזה, שתי הגישות האלה,
האופטימית והפסימית,
הן המבדילות את התפיסה של ישראל ושל אומות העולם.
אומות העולם רגילים לראות את הזמן באמת כגורם הרסני,
מכלה.
ואילו בני, וזה בגלל מה שכתוב בספר תהילים.
ולא אמרו העוברים ברכת השם עליכם,
ברכנו אתכם בשם השם.
מי זה העוברים האלה?
אומרים חז"ל, העוברים אלו אומות העולם
שעוברים מן העולם.
האמת היא, זה פשט הכתוב שם, כי שם זה יאמר נא ישראל, גם לא יכלו לי.
בסוף, ולא אמרו העוברים. אז העוברים זה אומות העולם שעוברים מן העולם.
לעומת זה,
יש גם לעם ישראל דווקא תפיסה אופטימית. אנחנו יודעים על עצמנו שאנחנו נצחיים.
עם הנצח, לצערנו, לא מפחד מדרך ארוכה.
ולכן אנחנו תמיד מוכנים לדחות את המימוש של האידיאלים שלנו, כי אומרים מילא, יש לנו עוד זמן,
אנחנו הרי חיים לנצח.
העם של נצח מסתכל על העולם,
על הזמן,
כהתחדשות מתמדת,
תוספת חוויות.
נכון, יש הרבה צרות, הרבה קשיים,
אבל זה יעבור.
מה שיישאר זה ישראל.
יוצא לפי זה שהזמן הישראלי והזמן האומות העולמי
הזמן הגוי הוא זמן אחר.
לפי זה גם מובן מדוע מתחילים את השנה בזמן אחר.
מתי השנה העברית מתחילה?
בניסן, בניסן, נכון? -יש שתי דעות.
לא, השנה העברית מתחילה בניסן, תסתכל בתורה, זה אפילו פסוק מפורש.
החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם בחודשי השנה.
אם כן השנה מתחילה בניסן לפי התפיסה האביבית
של היהדות.
היום אתם יוצאים בחודש האביב.
לעומת מה שהגמרא אומרת שאומות העולם מונים לתשרי
כי יש להם תפיסה סתווית.
עבורם העולם כולו הוא סתיו אחד גדול וארוך
שבסופו של דבר הולך ומבלה אותנו.
זאת בליה מתמדת, בסדר?
אז אם כן, יש זמן פסימי, זמן אופטימי.
הזמן הפסימי נקרא בעברית בשם שנה.
שנה מלשון שינוי.
השינוי שמבלה אותנו, שרוצח אותנו.
לעומת
החודש.
חודש, התחדשות מתמדת.
מה?
החידוש. זה גם כן, שזה הולך ונשנה וחוזר. כן, הולך ונשנה ואין לאן להתקדם.
לעומת החודש, שזו התחדשות, במשך חידוש.
אז אם כן, הזמן הישראלי הוא זמן אופטימי של אומות העולם, זמן פסימי. לכן, אלה מתחילים את השנה באביב,
אלה מתחילים את השנה בסתיו.
עד כן ברור.
כן,
מה אתה רוצה?
מה?
בתשרי, זאת אומרת, לא תשרי, הכוונה תשרי שלנו.
לא רואה ש... תשרי הכוונה בסתיו מבחינת החשיבה שלנו,
אני לא מבין מה שאתה שואל. זאת אומרת, אני לא רואה שאומות מתחילות את שנת הלימודים בספטמבר? אתה לא רואה את זה?
שנת הלימודים מתחילים בספטמבר?
כן.
אתה יודע שגם כאשר הייתה המהפכה הצרפתית
הם שינו את לוח השנה והחליטו שהשנה מתחילה ב-21 בספטמבר? אתה יודע את זה?
הייתה החלטה כזאת.
מעניין מאוד למה.
אבל האמת היא שגם מבחינה היסטורית זה נכון.
יש לנו עדויות היסטוריות
שהבבלים העתיקים היו מתחילים את השנה בתשרי.
יש למשל כתובת בכתב יתדות של המלך חמורבי.
שמעת על חמורבי?
כן.
חמורבי,
שלא לטעות, לא היה רבי של חמור,
הוא היה מלך בבל,
והוא בן דורו פחות או יותר של אברהם אבינו.
ובכתבי היתידות מצאו מכתב שהוא שולח
לכהני בבל
עם הוראה דלהלן.
הוא אומר,
כה אמר המלך חמורבי,
השנה אינה במקומה,
הוסיפו עליה אלול שני.
מה פירוש הדבר?
מה זה השנה אינה במקומה?
חסר לה עיבור.
זאת אומרת שיש הפרש בין שנת החמה לבין שנת הלבנה,
על מנת להדביק את הפער בין השנה הירכית לשנה השמשית,
מדי פעם מוסיפים את חודש העיבור.
מהו החודש שאנחנו מוסיפים?
אדר בית. למה אדר דווקא?
כי זה סוף השנה.
בסוף השנה אתה מוסיף עוד חודש.
חמור רבי אומר להוסיף אלול שני.
מה זה אומר? שהשנה שלו מתחילה בתשרי.
פשוט מאוד.
האמת היא שאם אנחנו מסתכלים,
מה?
אה, אם אנחנו מסתכלים בתורה,
יש פסוק מאוד משונה. התחלתי, הבאתי את הפסוק הזה.
החודש הזה לכם ראש חודשים.
ככה נפתח המהלך של יציאת מצרים.
כלומר,
אי אפשר להתחיל את ההיסטוריה העצמאית של עם ישראל בלי לערוך קודם כל רפורמה בלוח.
לפני הכל, עוד לפני לקיחת השה לקורבן פסח,
דבר ראשון, החודש הזה לכם ראש חודשים.
כלומר, עורכים רפורמה בלוח. סימן שעד אז לא היה ניסן ראש חודשים,
אז איזה חודש היה ראש חודשים?
תשרי. יש לכם 11 אפשרויות של תשובה. תשרי. כן, תשרי.
וזאת מנין, מה, גם בגלל התאונה הארכיאולוגית? לא, זה גם כתוב במפורש
בתרגום יונתן על ספר מלכים,
על הפסוק ירח האיתנים בחג הוא החודש השביעי.
אז אומר, מה זה ירח האיתנים? אומר התרגום יונתן, אותו ירח שהיה אצל הקדמונים החודש הראשון, ועכשיו הוא שביעי.
בסדר?
זאת אומרת שזה דבר קדום וידוע. רצית להגיד משהו?
הרב אומר שאומות העולם מונעים לתשרי, כי יש לך נקודת עולם סתווית.
סתווית, אמת.
זה נקודת מבט לאירו אסיאתי, כי פצץ לקדור הגרומי ומתחיל את האביב הזה.
נכון.
מה פיצוי?
נתונה ככה, שמה שאני אמרתי שזה סטביל להתחיל ותשרה זו תפיסה אירואסיאתית שהרי חצי הכדור הדרומי הוא דווקא מתחיל אז את האביב
ואתה הוספת פרט חשוב הרי אומות העולם גרים גם שם עד כאן דברי קודשך דבר זה איננו נכון כלל
אומות העולם הקדמוניות לא גרות שם
כלומר, התרבות החלה...
רגע, האבוריג'נים זה עוד סיפור.
אבל ההיסטוריה של התרבות החלה בחרצי הכדור הצפוני,
ועד עצם היום הזה 80% מן היבשות עדיין נמצאות בחלק הצפוני.
זה כאילו שאומר שמה שקורה בכדור הדרומי הוא ההיסטוריה הנלווית,
ולא ההיסטוריה המרכזית.
על אבוריג'נים יש לי עוד הרבה מה להגיד,
אבל זה לא כעת.
בסדר?
כן, בבקשה.
קודם הבנתי את המניין של תשרי בשנה.
אתה אומר שבגלל ש...
תרבות קדומות הן צינות?
כן, התרבות האנושית החלה את מניין השנים מחודש תשרי.
זה שהם שינו, גם זה צריך להבין למה.
כלומר, זה לא סתם שאדם מציין איזושהי התחלה לזמן, בזמן מסוים.
הרי הזמן הוא לכאורה מחזורי, אז כל נקודה היא יכולה להיות התחלה.
כשאתה מחליט,
זאת נקודת ההתחלה שלי, זה אומר משהו לגבי התפיסה שלך את הזמן.
תפיסת הזמן אומרת משהו על תפיסתך את העולם בכלל.
נכון?
שלום רבנו.
למה בכלל רבי אליעזר קשר את תשרי ראש השנה לבריאת העולם?
הרי בתורה אין קשר בין יום הזיכרון, ראש השנה, לבין בריאת העולם.
נכון, בתורה לא כנתוב במפורש על זה. מאיפה הוא לקח את זה?
למה הוא קשר את זה בכלל?
ראיתם את השאלה של השואל?
אני חוזר על השאלה.
אני צריך להבין לא רק את מה שאני אומר, אלא גם את השאלות של השואלים.
כי אם לא, לא תבינו מה אני אומר.
אני חוזר על השאלה.
שלום רבנו, למה בכלל רבי אליעזר קשר את תשרת ראש השנה לבריאת העולם?
הרי בתורה אין קשר בין יום הזיכרון, ראש השנה,
לבין בריאת העולם.
עד כאן השאלה.
השאלה ברורה עכשיו.
אין שום הבדל בין איך שקראתי את השאלה לפני כן ואיך שקראתי אותה עכשיו. פשוט לא חשבתי לקודם. מה? פשוט לא חשבתי לקודם. זהו, ההבדל הוא בתשומת לב. יש בזה תוכח הגלויה מצידי, שצריך להקשיב. בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר, בסדר. עכשיו בואו נחזור לעניין.
אני רוצה להוסיף על השואל,
לשאלה של השואל, שאלה נוספת.
למה בכלל רבי יהושע קשר את חודש ניסן לבריאת העולם,
הרי אין בתורה שום רמז לקשר בין ניסן לבין בריאת העולם.
זאת אומרת, אותה שאלה שאפשר לשאול על רבי אליעזר, אפשר לשאול על רבי יהושע.
למה הם בכלל מתעסקים בזה? התורה לא עסקה, לפחות לא באופן גלוי,
בהגדרת הזמן בלוח השנה שבו נברא העולם. אז למה רבי אליעזר ורבי יהושע עוסקים בזה?
מה בעצם מעסיק אותם באמת?
ואני אגיד לכם מה מעסיק אותנו.
מה שמעסיק אותם זאת השאלה מי צודק.
האם היהודים או הגויים?
הגויים מראים עונים מתשרי.
לפי רבי אליעזר הם הצודקים,
ולפי רבי יהושע הגויים לא צודקים, העולם נברא בניסן.
זו השאלה, מי צודק, ישראל או אומות העולם?
מה המשמעות של צודקים?
השאלה היא מהו האופי הבסיסי של העולם. האם האופי של העולם הבסיסי הוא אופי תשרי או ניסני,
סתיו או אביבי?
זאת השאלה.
לפי רבי אליעזר, הגויים הם נורמליים.
הם יודעים, העולם נברא בתשרי,
ולכן הם מונעים מתשרי.
מה עושה עם ישראל? עם ישראל עושה מהפכה.
כלומר, הוא מתגבר על האופי הסתיווי של העולם,
והוא זה שמכניס גורם חיים חדש,
לפיו העולם הולך ומתקדם
לקראת החיים.
לפי רבי יהושע זה הפוך, הגויים טועים.
הגויים אינם יודעים את האופי האמיתי של העולם.
האופי האמיתי של העולם הוא אופי אופטימי,
וזה הנסיבות המקריות של ההיסטוריה.
איזו טעות אופטית של הגויים שגורמת להם למנות מתישון.
אתם לא?
כן, בבקשה.
הרב דיבר על הבחינה של שנה וחודש, שנה זה שינוי וחודש זה התחדשות.
רציתי להבין,
גם ליהודים יש שנה וגם לגויים יש חודש. יפה, אנחנו עוד מעט נגיע לזה.
עכשיו,
מי יותר סימפטי לגויים,
רבי אליעזר או רבי יהושע?
לכאורה רבי אליעזר. אני מאוד אוהב את המילה שהוספת,
שאמרת את המילה לכאורה,
כי אתה כבר מכיר אותי,
אתה כבר יודע שאני מתכוון להגיד הפוך, יפה.
לכאורה רבי אליעזר הוא מאוד נחמד, הגויים שומעים שבא איזה רב יהודי ואומר שהם צודקים וישראל טועים,
וזה בסדר טוב.
שאלה נוספת
האם יש לגוי חלק לעולם הבא או לא?
תלוי. לפי מי?
אז מה?
אתה אומר שגוי שמקיים שבמצעות בני נוח יש לו חלק לעולם הבא.
אני אשאל אותך שאלה קטנה אינפורמטיבית. מאיפה לקחת את זה?
מישהו אמר לך את זה? מישהו אמר לך את זה על סמך מה הוא אמר את זה?
הוא קרא את זה בגמרא.
נכון? קרה בגמרא.
מה הוא קרה בגמרא במסכת סנהדרין? שלדעת רבי יהושע, לחסידי אומות העולם יש חלק מהעולם הבא.
מי חולק על רבי יהושע שם?
ניחוש?
רבי אליעזר.
רבי אליעזר איננו מסכים שיש בכלל עולם הבא לגויים בכלל.
לא משנה, חסידי אומות העולם, לא חסידי אומות העולם. אגב, הלכה כמי?
כרבי יהושע.
אה,
גויים יכולים עכשיו לישון בשקט, יש עולם הבא גם לגויים.
מה?
כן, כן, אני מסכים, הבנתי, כן, בסדר, זה מעורר שאלות.
עכשיו, אני פה, זו שאלה על הרמב״ם, בעצם, מה שאתה אומר.
עכשיו נשאלת השאלה,
איך רבי אליעזר שהוא כזה סימפטי עם הגויים?
הוא דווקא אומר שאין להם עולם הבא.
פשוט מאוד.
מאחר והם צודקים, אז הם צודקים שמה?
שלעולם אין תקווה?
אז אין עולם הבא.
רק דרך עם ישראל יש אפשרות להיגאל.
רבי יושב אומר, לא, הטבע של המציאות הוא אופטימי, אז גם לגויים יש עולם הבא.
כלומר, הרבה פעמים התנהגות שהיא באופן גלוי קוסמופוליטית,
כללית, אוהבת עמים,
היא דווקא זו שמביאה בסוף לחורבן של האנושות.
לעומת זה, לפעמים הסתכלות שהיא לכאורה לאומנית פרסטיקולריסטית,
מרוכזת מסביב לעם ישראל,
היא דווקא מתקנת את העולם.
אני אומר את זה עבור כל הפיתויים הקוסמופוליטיים שבתוכנו,
אני צריך לדעת איך הדברים עובדים באמת.
עכשיו לפי זה אני מבין שעבור רבי אליעזר בניסן נגאלו, מי?
מי נגאלו?
ישראל.
מה עם הגויים?
לא נגאלו, אז בתשרי עתידים להיגאל.
מי?
הגויים. הגויים. כי הם עוד לא נגאלו.
אז בזמן שלאומות העולם בתשרי עתידים להיגאל.
לעומת רבי יהושע, הוא אומר רגע רגע,
הגאולה העתידה היא רק חזרה על מה שכבר היה, רואים שזה עבד טוב, ניסן עבד טוב, דגם שעובד, בניסן יגאלו, גם בניסן עבדים להיגאל,
וכולם, זה רק חזרה גנרלית,
כן, מה אתה אומר? מה זה מקרה בילזר בגויים עבדים להיגאל, לא עבדים להם תוכלת?
לעתיד לבוא כן יגאלו בטישרס, כתוב מפרש בספר זכריה, לא?
יבואו לחג, כן, לחג את חג הסוכות, נכון, כתוב, אבל אומרים אין עולם הפעם, אבל יהיה להם, בינתיים אין להם,
זהו, אבל עתיד להיות מצב שלגורים יהיה עולם הבא, בינתיים עוד לא, מי שרוצה עולם הבא, מה יעשה? גוי רוצה עולם הבא, לפי רבי גזרון צריך לעשות, להתקיים,
לעתיד לבוא, לא צריך, מסתדרים גם לי.
מה אפשר, אתה מכיר? השאלה היא מה זה עולם הבא, אנחנו לא מבינים מה יהיה. אני עוד לא יודע מה זה עולם הבא, לא אכפת לי אם אני יודע מה זה או לא, זה לא הנושא של השיעור גם,
אבל זה דבר טוב, זה כולם מסכימים, בסדר? זה כבר נכנס לפרטים,
כן, אני חושב שכן, אבל זה צריך, בשביל זה דיון,
נתתי על איזה שיעור פעם, לפני שנה.
טוב,
אז, טוב, אנחנו מתחילים להבין יותר. עכשיו,
בכל זאת, נשאלת השאלה,
היום הזה, א' בתשרי, שהולך ומתקרב אלינו, שאנחנו בעזרת השם יתברך נחגוג אותו, נציין אותו בתקי הבשופר,
איך קוראים ליום הזה?
ראש השנה. ראש השנה? מה, זה אמירה גויית, לא?
איך אנחנו הכנסנו מושג גוי לתוך התודעה היהודית?
זה ראש השנה?
תשאיר את זה לגוי.
אגב, בתורה, לא כתוב שזה ראש השנה.
איך נקרא בתורה?
יום הזיכרון.
הראשון לחודש השביעי.
יום תורה.
כן.
וזה מאוד מוזר. יום תורה, זיכרון תורה, יום הזיכרון,
אבל שהוא בכלל ראש השנה?
יום הזיכרון.
זה היום הראשון של החודש השביעי.
איפה ראינו ששנה מתחילה באמצע.
מאוד מוזר.
היהודים האלה מאוד מוזרים.
ואולי נבין את זה כך.
שנה זה כמה זמן?
12 חודש, נכון?
אם נחלק כל שנה לשני חלקים, יצא לנו כמה בכל חלק? חלקים שניים?
שישה חודשים, בסדר.
ששת החודשים הראשונים,
אנחנו יכולים לקרוא להם, אני מציע לקרוא להם כך, אני מקווה שלא תתנגדו,
תחילת השנה.
ששת החודשים האחרונים, אנחנו נקרא להם אחרית השנה, סוף השנה.
בסדר? יש שישה חודשים של ראשית, שישה חודשים של אחרית.
עכשיו, אם כן, מתי מתחיל הסוף?
מתי מתחיל החודש ה-70.
נכון, כלומר, באמצע השנה מתחיל הסוף של השנה.
זה החודש ה-70.
יוצא לפי זה שגם נגיד שנה ניסנית, שנה אופטימית כמו השנה של עם ישראל,
היא שנה שמתחילה להסתיים החל מראש השנה, החל מי?
החל מתשרי.
אז יש פה מימד של ירידה.
מה עושה הלוח העברי?
הוא מכניס כל שישה חודשים ראש השנה.
יוצא שהשנה העברית תמיד נמצאת בתחילתה.
תמיד יש התחלה, כי הרי יש ראש השנה כל שישה חודשים.
אז השנה מתחילה בניסן,
היא עמדה להיגמר כשהתחיל תשרי ופתאום יש ראש השנה.
וגם השנה התשריית עומדת להיגמר בכ"ט באדר.
לא, היא עכשיו עוד פעם מתחילה, א' בניסן.
יוצא שהזמן הוא זמן עולה.
כיצד הגענו לקסם הזה?
על ידי שצירפנו
את השנה הגויית לשנה העברית.
את תשרי לניסן.
מה המטרה של הדבר הזה?
לגאול את האנושות ועל ידי גאולת האנושות גם גאולת עצמנו בסופו של דבר.
בסדר? זה עכשיו יותר מובן?
עכשיו אני מסביר לכם מה שאמרו חכמים,
שאומות העולם מונים לחמה.
הרי שנה של גויים, האורך שלה
365 ימים ורבע בערך.
זו השנה שנמדדת על ידי השמש.
לעומת השנה העברית ישראל מונים לה לבנה.
הלבנה יש לה 354 ימים ושליש בערך, שמונה שעות ועוד קצת.
כן?
זאת אומרת שיש הפרש בין שנת החמה לשנת הלבנה,
בין הקצב של ההיסטוריה של אומות העולם לקצב ההיסטוריה של ישראל.
מי המפגר כאן?
אנחנו.
אנחנו מפגרים אחרי הסדר הטבעי.
אבל אנחנו עובדים כדי להדביק את הפער הזה.
מוסיפים את חודש העיבור.
עושים חתונה בין השמש לבין הירח.
בין ישראל לאומות העולם.
מה קורה בדרך הטבע אחרי חתונה?
מה אמרת? ילדים.
מה קורה בין החתונה לבין הילד?
העיבור. העיבור, יפה. אז זה חודש העיבור.
בחודש העיבור יש הריון של ישראל ואומות העולם.
זה נעשה על ידי מסירת
מסיכה מישראל לאומות העולם. קוראים לה אסתר, נכון? בחודש העיבור.
זה קרה אז,
שהיה קשר בין ישראל לאומות העולם דרך אסתר המלכה.
אז זה מסביר קצת יותר מה שקורה כאן.
עכשיו אני רוצה פה שוב לחזור אל השאלה, אז זה קצת עונה על השאלה שלך, נכון?
עכשיו אני רוצה שוב לחזור לשאלה שהטרידה אותי,
בשביל מה אנחנו עושים חג בראש השנה?
חייבת להיות סיבה.
הרי אם אני חושב על פסח, למה עושים פסח? כי יצאנו ממצרים.
שבי של פסח,
כי עברנו את ים סוף.
שבועות,
קיבלנו את התורה.
היינו ראש השנה.
אני רוצה אירוע היסטורי שמצדיק את החג.
צריך אירוע היסטורי שיצדיק את החג.
כיפור?
כיפור זה דווקא עשרה ימים אחר כך.
אני רוצה משהו, לא אמרתי שאין קשר, אני רק רוצה לדעת מה קרה בראש השנה.
זה לא משהו שרע, זה משהו שעתיד לקרות. משהו שעתיד לקרות? לא, בריאת האדם.
בריאת האדם זה מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע.
הרי לא יכול להיות שדבר כל כך חשוב יהיה תלוי במחלוקת תנאים.
הרי לפי רבי יהושע בניסן נברא העולם.
אז אם כך, בראש השנה לא קרה כלום מבחינת בריאת האדם. הם מוסיגים הורתו ולידתו ואז הם מסכימים. אתה אומר כמו התוספות,
כן? אבל הוא כולם מסכימים עם התוספות. חוץ מזה יש פה מחלוקת גלויה באופן גלוי. רבי אליעזר הוא היחיד שאומר שבתשרי נברא העולם,
ואילו רבי יהושע אומר בניסן, אז אני לא מקבל את מה שאתה אומר, לא יכול להיות.
וגם במיוחד שאני יודע, אני קראתי במחזור של ראש השנה וראיתי שזה כתוב שם, זכר ליציאת מצרים.
נכון?
נכון, כן, מפורש. גם בקידוש, אני ראיתי גם בקידוש.
כן? אז שם כתוב שזה זכר ליציאת מצרים, אז אני שואל איך...
ישראל, הזיכרון שלהם זה מצרים.
אז אני רוצה לדעת, מה האירוע ההיסטורי הלאומי שמצדיק את יום השנה?
יום השנה הוא יום השנה. יפה.
אתה יודע, אתה מזכיר לי עיקרון שאני רגיל ללמד אותו, שכדי לדעת
מהי דעת התורה, מה צריך לעשות?
כדי לדעת מהי דעת התורה, מה צריך לעשות? לקרוא בתורה.
עכשיו, לא רק שפה אני לא צריך לקרוא, הרי קראנו.
גם רבי אליעזר וגם רבי יהושע אומרים,
בטלה עבודה מאבותינו במצרים.
נכון?
יוצא לפי זה שראש השנה זה יום החירות.
חג החירות של היהדות
זה א' בתשרת.
זה היום שבו יצאנו מעבדות לחירות. בסידור היו מעלת עולם.
אני לא יודע סידור, אני קורא פה בגמרא.
גם עולם אמר לי סידור.
כן, אבל אני זוכר מהסידור רק את זכר יציאת מצרים.
אתה קראת עוד דברים,
כן?
זה ביציאת מצרים.
אה, זה לא יציאת מצרים, יפה. יציאת מצרים היא אירוע מתמשך שבתוכו יש הרבה אירועים. זה כמו שנקרא מלחמת תש"ח.
אבל דווקא לא זה, יציאמתם זה יציאה, ופה זה ההכמדה לתוך מצרים.
נכון, אבל יצאנו מן השיעבוד.
זאת אומרת שהאירועים של יציאת מצרים החלו עם הפסקת העבודה.
זה כמו שתגיד,
מלחמת העצמאות החלה
שבט בערך, נכון?
הייתי אומר, לא, אפילו בכסלו.
בכסלו החלה מלחמת העצמאות.
זה נכון.
זה בנובמבר.
יש כזה בנובמבר, כן, אבל כאילו, החלה מלחמת העצמאות.
אבל מתי הייתה העצמאות? הביאה.
אז גם כן.
המהלך של יציאת מצרים החל באלף בתשרעים.
במשך שישה חודשים וחצי מצרים הפכה להיות מקום שנעים לחיות בו.
אז כאבו, ולכן היה...
ולכן במשך שישה חודשים התחילו יהודים לשאול את עצמם האם כדאי לצאת עם משה. עד עכשיו אמרנו, בסדר, משה רוצה להוציא אותנו מן הצרות האלה שמשעבדים אותנו, ועד עכשיו דווקא ראיתי שאפשר לפתוח מכולת במצרים ושדווקא יש מצרים נחמדים.
עכשיו, לאן הוא רוצה להוציא אותנו אל המדבר?
לא משהו.
זה מסביר לכם מדוע מצאנו את המדרשים האלה שאומרים
שארבע חמישיות לא רצו לצאת, נשארו, מתו בימי האפלה,
כי יש תמיד איזשהו זמן לקראת הגאולה שבו יש אמנציפציה.
כל זמן שהגלות היא איומה,
אף אחד לא רוצה להישאר אצל הגויים,
יבוא גואל, מיד בואים באים לארץ ישראל.
אבל במציאות זה לא עובד כך.
יש הפסקה של אימת הגלות
והגאולה טרם באה ואז הפיתוי להישאר גדול ואז ארבע חמישיות מתים באפלה.
האם דבר כזה יתרחש עוד פעם בהיסטוריה? נראה לי שכן. לשואה? כן. אפשר לראות את מה שאומר הרמח"ל וגם את המציאות של השואה, שלפני ה... זה בדיוק מה שאומר הרמח"ל.
איך? שמה, כשהוא מדבר על השואה... חושך יותר גדול. כן, כן, החושך יותר גדול.
אבל החושך הזה בא בעקבות מה? בעקבות האמנציבציה.
זה חושך.
זה נכון, גם וגם.
אז גם זה נכון, וגם זה נכון.
עכשיו, מה שאני אומר, שהקטגוריה הזאת של הסיכון, של ההישארות,
בגלות, דווקא בזמן שזה מתחיל להיות טוב,
זה קטגוריה קבועה בהיסטוריה היהודית.
וזה התחיל גם בראש השנה.
עכשיו,
אני רוצה עכשיו לציין עוד משהו, לשאול שאלה נוספת על זה.
מתי,
באיזה יום בשנה קיבלנו את התורה?
זה בו' בסיוון. בו' בסיוון?
מה פתאום.
בו' בסיוון, הקדוש ברוך הוא דיבר, נתן את עשרת הדיברות, אבל מתי קיבלנו?
מתי קיבלנו משהו?
יום כיפור, נכון? אז קיבלנו את הלוחות, נכון?
הרי השם דיבר, משה עולה,
אחרי ארבעים יום יורד, שובר את הלוחות, לא מקבלים כלום.
אחר כך ארבעים יום הוא מתפלל,
אחרי זה ארבעים יום הוא עולה. עשרת הדיברות היו בסיוון. עשרת הדיברות היו בסיוון. כלומר זה מתן תורה,
אבל קבלת התורה,
יש מתן ויש קבלה.
קבלת התורה דה פקטו,
המציאותית,
זו הייתה ירידת הלוחות ביום הכיפורים על ידי משה.
ולכן אפשר לומר, יום הכיפורים, גם הוא זכר ליציאת מצרים. אני ראיתי במחזור של יום הכיפורים, אמנם לא בקידוש,
לא יודע למה, אבל במחזור ראיתי שכתוב זכר ליציאת מצרים על יום הכיפורים.
כי זה בעצם המאורע האחרון שחותם את התהליך של היציאה.
יוצא לפי זה,
שמהו הפרש הזמן בין ה... יוצא לפי זה, יוצא שחג החירות של היהדות זה ראש השנה,
וחג קבלת התורה של היהדות, יום הכיפורים.
תשכחו מפסח ושבועות.
עכשיו,
אני שואל, מה הפרש הזמן בין המאורע שאנחנו מציינים בראש השנה לבין המאורע שאנחנו מציינים ביום הכיפורים? 391 הימים.
יפה, שנה ועשרה ימים.
כן, המאורע שאנחנו מציינים בראש השנה, שבטלה עבודה מאבותינו במצרים והמאורע שאנחנו מציינים ביום הכיפורים, שזה קבלת הלוחות,
ביניהם עברה שנה ועוד עשרה ימים, נכון?
עכשיו אני מבין דבר שעד עכשיו לא הבנתי.
בראש השנה אנחנו מציינים
את המשפט
שיקבע מה שיקרה לנו מתי? בשנה הבאה. אנחנו פותחים את השנה.
פרנסתו של אדם נקבעת בראש השנה, נכון?
הכל מתחיל בראש השנה.
ביום הכיפורים אני בא לכפר על העבירות של שנה שעברה.
יוצא שראש השנה הוא התחלת השנה החדשה,
ואילו יום הכיפורים הוא סיום השנה הקודמת. עכשיו זה מובן למה, מבחינה היסטורית זה ככה היה,
שראש שנה היה התחלה ויום הכיפורים היה הסיום.
אבל יוצא לפי זה שמה עם העשרה ימים האלה, בין ראש השנה ליום הכיפורים, לאיזה שנה הם שייכים?
לחדשה או לקודמת?
אמרו לו שנה חדשה.
אבל גם לקודמת, ככה עוד לא היה יום הכיפורים.
יש את העניין עם היובל, איפה שחרור הערבי. יפה, זאת אומרת שאותם עשרה ימים לא שייכים לא לפה ולא לשם.
שאלה קטנה, כמה זמן, מה האורך של שנה?
של המכשילה.
שנה שמשית או שנה ירחית?
שנה שמשית, 365. שנה ירחית,
355. נכון?
355 זה הגימטריה של שנה.
שנה זה 355.
יש עוד עשרה ימים שהם מחוץ לשנה,
הם בראש השנה,
אז הם מחוץ לזמן.
הם לא שייכים לא לפה ולא לשם, אז הם לא בזמן.
אם הם לא בזמן,
אז אפשר לעשות בהם מסע בזמן, לעשות תשובה.
בתשובה, אני מתקן דברים שהיו בעבר, איך יכול להיות?
כי אני באמת מחוץ לזמן. דרשו השם בהימצאו, קראו בהיותו קרוב, זה עצם עשרה ימים.
לפי זה אפשר להבין את מה שאתה ציינת,
שהגמרא אומרת,
ברייתא,
שבעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בשנת היובל, הרי מתי מתחילה שנת היובל? באיזה תאריך?
בראש השנה?
תסתכל פרשת בהר.
יום הכיפורים. כן. וקידשתם את שנת החמישים שנה,
וקראתם דרור בארץ לכל יושביה,
בחודש השבעי, בעשור לחודש, ביום הכיפורים, תעבירו שופר בכל ארציכם.
אגב, איפה כתוב בתורה שצריך לתקוע בשופר?
תעבירו שופר.
על איזה תאריך זה נאמר?
איפה כתוב בתורה שצריך לתקוע בשופר בראש השנה?
לא כתוב, לא כתוב, כתוב תרועה, תרועה אבל לא כתוב במה
תרועה זה יכול להיות גם בפה, וישמע את כל העם ברעו
זה רק מגזרה שווה שלמדנו, זה מעניין, אתה תוקע בשופר בראש השנה על פי גזרה שווה, ביום הכיפורים אתה לא תוקע בשופר למרות שכתוב בתורה לתקוע, זה יש למה ללמוד
בשבת אבום יום זיכרון תרועה של ירצה ראש השנה בשבת
נכון אז מה? כלומר ראש השנה הוא זיכרון תרועה
מסכים איתך, אני לא אמרתי שלא לתקוע בשופר בראש השנה.
אגב, אני רק רוצה לציין... לא, אבל הרב אמר שלא, סליחה, סליחה. נכון. אגב, אני רוצה להביא פה איזו עובדה בעייתית.
יהודי אתיופיה
לא ידעו שצריך לתקוע בשופר בראש השנה.
מעניין למה.
גם יוספוס פלביוס לא מציין שתוקעים בשופר בראש השנה.
גם חילון האלכסנדרוני לא מציין שתוקעים בשופר בראש השנה.
וכי הם לא ידעו?
הכיצד?
אז אני יכול לגלות לכם ירושלמי? ירושלמי זה בסדר, זה כשר, נכון?
אמרתי יוספוס פלאביוס, פילון, זה נשמע לכל כך יהודי, ויהודי אתיופיה אולי שכרחו משהו,
אבל גמרא, ירושלמי, זה בסדר?
רבי שמעון,
רבי שמעון תנא, כשר,
הוא אומר ככה,
יום תרועה יהיה לכם ויקרבתם,
במקום שאתם מקריבים.
כלומר, לדעת רבי שמעון,
תקיעת שופר מן התורה היא במקדש בלבד,
ובשאר ארץ ישראל לא תקעו בשופר בכלל,
לפי רבי שמעון.
אומנם אין הלכה כמו רבי שמעון, ההלכה היא שתקיעת שופר דאורייתא בכל מקום,
אבל יכול להיות שבימי קדם היו תקופות שפסקו כרבי שמעון,
ואז זה מסביר את כל התופעות שאני ציינתי עכשיו.
עד כאן האמירה הלא חינוכית.
בואו נחזור, אז תשכחו כמו שאמרתי, בואו נחזור אחורה.
מה? השנה היא 354, לא סתם כלום. למה? ועוד שמונה שעות, מקצת היום לכולו.
זה מצטער כולכם.
עכשיו,
יוצא לפי זה שיש לנו עשה... עכשיו,
שנת היובל מתחילה את ראש השנה שלה ביום הכיפורים, נכון? זה כתוב גם בספר יחזקאל.
בראש השנה בעשור לחודש
הייתה היה עליי יד השם.
אז מעניין, אז יש ראש השנה בעשור לחודש, אז יש כבר לנו עוד ראש השנה נוסף, יום הכיפורים, הוא ראש השנה.
ויש עוד כמה בעיה, וגם וחג האסיף בצאת השנה, זה יוצא שסוכות זה ראש השנה
וגם הגמרא אומרת ששבועות הוא ראש השנה בגלל שנידונים בו על הפירות
וגם פסח עצמו הוא ראש השנה, בקיצור יש לנו שבעה ראשי שנים פחות או יותר בלוח השמתי, אני כולל גם מט"ו בשבט
אבל אפשר לדבר על שנת המס, ראש חודש אלול, ראש שנה למאסר בהמה, בקיצור יש לנו הרבה ראשי שנים,
תהיה לנו ראש השנה, זה בערך, זה עוד מעט יהיה ככה כל שבוע ראש השנה, יהיה בסדר. עכשיו, בינתיים עוד לא הגנו את זה. אבל מה שלא יהיה,
העבדים משתחררים בשנת היום.
מה עושים העבדים בין ראש השנה ליום כיפור?
אוכלים ושותים שומרים. לא איזו תשובה.
הגמרא אומרת,
אוכלים ושותים ועטרותיהם בראשיהם.
לא בעולם הדרך.
מה זה העטרות האלה?
היה מנהג בעת העתיקה שעבד משוחרר שם על ראשו זר של עלי דפנה,
זה סימן לחירות.
גם הקיסרים הרומאים היו שמים זר של עלי דפנה כי הם משוחררים מכל עול, אף אחד לא שולט בהם.
אז זה סימן של חירות, עטרות וראשיהם.
ואז יוצא שזה הזמן של החירות האמיתית. כהרי עבד משתחרר,
בסדר, עכשיו הוא חופשי, אבל מה הוא צריך לעשות עכשיו?
צריך לאכול, צריך לעבוד, איך יחיה?
יוצא שהוא עובר מעבדות
לעבדות
יש לו רק עשרה ימים שבהם הוא אוכל ושותה. מי משלם את כל הסעודות האלה?
מי?
פרעה?
על המים? האדון.
האדון משחרר אותו,
והוא מחויב, האדון, להוציא מכספו סעודות לעשרה ימים.
כן? אז זה הזמן היחיד של החירות האמיתית בעצם.
זה זמן שבו אין שום דאגה.
יוצא לפי זה שעשרת ימי תשובה, מה שאנחנו מוכנים לעשרת ימי תשובה, הם עשרת ימי חירות.
חירות גם מן הזמן, חירות מכל עבדות.
זה הזמן שבו אפשר לעשות תשובה.
זה הרבה יותר קל.
עכשיו, יוצא
שהחטא הוא העבדות, לפי זה.
ולכן כל כך קל לצאת מן החטא בימים האלה, כיוון שהם ימי חירות.
לשחרור. עד כאן זה ברור?
עכשיו נעשה עוד משהו.
מה?
אם כבנים יהיה כעבדים. אם כבנים כעבדים, כן. זה להיות עבד השם, זה לדעתי זכור להתלונק. זה נכון.
עבד השם הוא לבדו חופשי.
כן, עבד השם הוא לבדו חופשי.
כן, אשר, אה... אז למה החירות האמיתית היא כשאתה בלי השליטה?
היא, מה?
החירות האמיתית זה כאילו שאין לך אוהל? שאין לך... כן, אין עול.
אז בעשרת ימי תשובה יש לנו הכי הרבה... אין לנו שום, אה, הכי נזכרתי, כן.
לכן חכמי הקבלה אומרים שעשרת ימי תשובה הם כנגד עשר בחינות שבספירת הבינה.
הבינה, אם נקראת בזוהר, עלמא דחירו, העולם שלכם. מה אתה אומר? יש לנו הכי הרבה עול בעשרת ימי תשובה, למה? כי אתה הכי רוצה לחזור בתשובה, אתה הכי... אתה רוצה הכי הרבה להשתחרר.
כלומר, החטא משעבד את האדם.
כאשר אני יוצא מן החטא, אני חוזר אל עצמי.
אז אני בן חורין.
הרי מה עושה?
יש לפעמים אנשים, לא רק שחוטאים,
אחרי שאדם חוטא יותר מפעם,
יש לו איזה מין אחיזה, החטא נאחז בו, קשור בו.
זה יכול להגיע גם להתמכרות.
איך אפשר לצאת מזה?
על ידי אהבת החירות.
על ידי שהאדם יאמר שהוא לא מוכן לוותר על חירותו, הוא יכול לצאת מן החטא.
ולכן יש עשרה ימים שבהם עוזרים לו לצאת מן הקושי הזה, כן? מה ארץ שווה עם תחילת יו"ר, עם הבינה? הבינה, כן. ספירת הבינה. יש עשר ספירות, ככה מקובלית.
הספירה נקראת בינה, יש לה שם אחר גם. קוראים לה עלמא דחירות, עולם החירות.
אז בדיוק, זה הזמן של החירות. יש עשר בחינות בתוך החירות
שאנחנו קונים אותן מראש השנה ועד יום הכיפורים.
כנראה השיא של השחרור בתפילת הנעילה.
כן?
ולכן יש גם שמחה מאוד מיוחדת.
זה מאוד מוזר. נועלים את השערים, כולם שמחים.
מתחיל יום הכיפורים, כולם עצובים. מה קרה?
אדרבה, זה הזמן של הכפרה.
אלא כנראה שהחירות נתגלה אז.
כן.
זה, אם כן, מסביר לנו קצת למה עושים את ראש השנה.
כן.
עכשיו, השאלה היא, מאיפה הם לקחו את כל הדברים האלה? מניין להם?
כן?
לרבי אליעזר, לרבי יהושע, בן ניסן נברא העולם, בתשרי נברא העולם
זה כתוב בהמשך הסוגיה
נעסוק בזה בעזרת השם בפעם הבאה, רק בבקשה תחזירו את הדפים
