ובכן כאמור מיד עבור לשיעור של הרב רישי, כי יהיה המשך צבי הנעימה.
כ"ו בסיוון תשע"א ואנחנו נפתח היום לימוד אינני יודע אם זה יהיה שיעור אחד או שניים בנושא ספר איוב
ספר איוב אחד הספרים החשובים בתנ״ך
שעוסק באחת הסוגיות הכואבות, הקרדינליות,
שהיא שאלת משמעות הסבל האנושי.
האדם סובל. והשאלה היא,
מה המשמעות של זה?
אולי אין משמעות לזה?
זה מעורר שאלות מטאפיזיות גדולות,
שערוריות מטאפיזיות,
מוסריות.
האדם סובל.
ניתן היה לומר שהאדם סובל כי מגיע לו.
כלומר,
או בגלל שהוא רשע,
או בגלל שהוא הזיק לעצמו,
אכל לא בריא.
אז זו הסיבה שאדם סובל.
אבל זה בעצם רק לדחות את השאלה מהדיון המהותי.
כלומר, אפשר לקחת מקרה קיצון,
במקרה הקיצון זה הצדיק הסובל,
וזו הדוגמה של ספר איוב.
יש לנו דוגמה של אדם שהוא צדיק באמת.
צדיק.
איש היה בארץ עוץ, איוב שמו,
והיה האיש ההוא תם וישר,
וירא אלוהים ושר מרע.
אדם, אם כן, שאין לו כל פגם, כל רבב,
והנה הסבל האנושי האדיר שלו לפנינו.
הוא סובל, מתו לו הילדים, נלקח לו הרכוש,
נלקחה לו הבריאות.
כל זה.
ואתה שואל את עצמך, מסכן, מה הוא עשה פה?
לא פייר, לא בסדר.
ודרך הדיון בסבל של אותו צדיק, של אותו איוב,
נפתחת שאלת משמעות הסבל בכלל, הרע בכלל.
מובן?
כן, בבקשה.
והצדיק שכאילו הוא צדיק עלי וממכיל את הכל הזה.
זה לא אף פעם לא דבר שהוא רע.
האם זה שאני צדיק, האם צדיק הוחלט,
הכאב הזמני הוא חש אותו או שהוא אמר שאין לו ס... כלומר, לפי שאלתך,
תודה רבה, יוצא שאנשים צדיקים הם אנשים כאלה שלא כואב להם שום דבר. כלומר, אתה מכניס להם מח"ט
לתוך הגוף, לא כואב להם, כן? זה מה שאתה אומר, כן?
כן? יורקים עליו, לא רטוב לו.
כן? זה מה שאתה אומר.
אני לא במובן הנפשי, לא הפיזי.
בנפשי, אתה אומר, כלומר, זה בסדר. זאת אומרת, הוא רואה את הסבל העולמי של אחרים, של עצמו,
ואתה אומר, הוא מבסוט.
ככה אתה טוען. -הלא אומר שהוא מבסוט, אמר שהוא מקבל את זה, על עצמו מבסוט. אתה יודע, יש בתלמוד דיון על זה,
על רבי יוחנן.
רבי יוחנן היה צדיק.
והוא כנראה גם כן היה סוג של איוב כזה, כן? גם כן מתו לו עשרה ילדים,
ומחלות, כל הרכוש הלך לו, ממש גורל מאוד דומה לזה של איוב.
ורבי יוחנן כשסבל מאוד נכנסו אליו חכמי ישראל ואמרו לו חביבין עליך איסורים.
מה פירוש חביבין עליך איסורים? הם אמרו אתה כזה צדיק, מן הסתם אתה מרוצה מזה שיש לך איסורים כי הרי אין לך כזה שכר חבל על הזמן.
ענה להם רבי יוחנן,
לא הן ולא סחרן,
לא רוצה.
מעניין, התגובה של רבי יוחנן היא תגובה אנושית מאוד.
אדם ענק, רבי יוחנן, מענקי האומה.
והוא אומר, לא הן ולא סחרן, לא רוצה.
אז כנראה שיש איזו הנחת יסוד שכשכואב, זה כואב.
בסדר?
וגם הרמב״ם כתב, הרי בשביל מה יש הלכות אבלות.
אומר הרמב״ם, שמא יאמר האדם לא צריך להתאבל, הרי זו דרכו של עולם שאנשים מתים.
אז מה אם אדם מתו לו קרובים?
אומר הרמב״ם, זה דרך אכזריות.
כלומר, זה מאוד מאוד אנושי, היהדות.
העמדה הסטויקנית שאומרת בעצם, מה זה, זה למעלה, אני לא בעניין,
היא לא כל כך פשוטה מבחינה מוסרית.
אני לא אמרתי שלא היו צדיקים מהסוג הזה,
אבל זאת לא העמדה, זה לא המיינסטרים,
אפשר לומר, של חכמי ישראל.
ברוך אתה אדוני אלוהינו נלך העולם שהכול נהיה רע.
אז אם כך,
השאלה היא באמת רצינית, שאלת המשמעות של הסבל. עכשיו,
אפשר להגיד בכלל, אין פה שאלה.
אתה מניח שצריך להיות שהצדיק יהיה לו טוב ושלרשע יהיה רע.
מי אמר?
אולי אין בכלל משמעות לדבר הזה, וזה שלמשל,
אם יש
צונאמי, מי ניצל?
מי שיודע לשחות.
מי שלא יודע לשחות,
מת, מי שיודע לשחות, חי.
אז זה בכלל לא קשור לשאלה אם הוא צדיק או רשע.
יש רשע שיודע לשחות, יש צדיק שלא יודע לשחות.
כלומר, בכלל התביעה שלנו שתהיה התאמה בין המוסר לבין המציאות היא גם כן לא לגמרי ברורה.
מעשה יהודי ויווני,
שהיו יושבים בספסל אחד במקום קדוש,
הנקרא שדרות הנהירים ליד הקיוסק והנה עובר לפניהם צדיק.
אגב, הסיפור הוא בדוי, כלומר הדמויות כאן בדויות,
כל דמיון לאנשים קיימים זה מקרי בהחלט.
כל פנים יושבים היהודי והיווני על ספסל
ועובר לפניהם צדיק
והנה הצדיק
דורך על קליפת בננה, מחליק ושובר את רגלו.
אומר היהודי,
אוי ואבוי, איך זה יכול להיות?
איך ייתכן? גוועלדט.
הרי האיש הזה צדיק,
אז למה הוא שבר את הרגל? זה לא מגיע לו.
מסתכל עליו היווני
בעיניים בוהות ואומר, אתה מטומטם לגמרי.
הלו זה רק מוכיח מה שאני תמיד אמרתי.
ואז הוא מוציא פנקס ורושם חוק.
כל המחליק על קליפת בננה בזווית נתונה,
סוגריים, בין צדיק בין רשע, סגור סוגריים,
שובר את רגלו.
אז זה החוק של הטבע, של המציאות,
לא?
כך שמבחינתו של היווני, אין פה כל קושי, אין פה ציפייה של הצדיק יהיה טוב ושל הרשע יהיה רע.
ממילא כל ספר איוב מיותר, נכון?
אלא מה?
באמת
היהודים חושבים קצת אחרת,
וזה באמת על סמך מה? כלומר, אנחנו מניחים שהבננות צריכות להתנהג על פי המוסר.
וזאת שאלה, מי מודיע לה לאותה קליפת בננה שהדורך עליה צדיק,
שצריך להתחשב בו?
ובאמת הרב קוק מדבר על זה באורות בישראל ותחייתו פרק ב',
על זה שיש בעולם שני סדרים, הסדר המוסרי והסדר הסיבתי.
אומר הרב, זה שיש בעולם סדר מוסרי, אנחנו מרוצים מזה.
זה שיש סדר סיבתי
זה תעלומה,
יש תעלומה. הרב אומר, הסדר המוסרי נמצא באופן סמוי, עמוק, נסתר, בתוך הסיבתיות,
אבל זה לא גלוי.
התלמוד, נדמה לי, במסכת נדרים אומר,
לעתיד לבוא,
הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה.
אז אם לעתיד לבוא הוא מוציא מהנרתיק, סימן שעכשיו החמה נמצאת בנרתיק.
יש נרתיק, נכון?
והקדוש ברוך הוא מוציא את החמה מן הרתיקה ומגדיר בה את העולם.
מה אתה רוצה?
רשעים נידונים בה,
שנאמר הנה יום בא לה' בוער כתנור והיו קול עושי רשעה קש וליהט אותם היום הבא.
צדיקים מתרפאים בה,
שנאמר וזרחה לכם יראה שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה
פיצתם ופשתם כעגלי מרבק.
יש פה בדברים האלה כמה דברים שצריך לברר.
אבל מה שמעניין אותי בכל ההגדה הארוכה הזאת,
למה הצדיקים צריכים להתרפא?
אם הצדיקים צריכים להתרפא, זה סימן שהצדיקים חולים.
אם מישהו צריך להתרפא, סימן שהוא חולה.
ואני מכיר צדיקים שהם בריאים.
איך זה יכול להיות?
אז כנראה שיש הנחת יסוד שהצדיק חולה.
ממה הצדיק חולה?
הוא חולה בגלל שהוא מאמין במוסר והוא חי במציאות לפי הגורל.
ההפרש בין האידיאל לבין המציאות זה מה שעושה את הצדיק חולה.
אז למה כשהשמש יוצאת מן ערתיקה הצדיק מתרפא?
צריך לברך מה זה השמש.
למה משמשת השמש, מישהו יודע?
להעיר. להעיר.
אור וחום, נכון?
זאת אומרת שכאשר השמש מאירה,
אני יודע,
אני רואה את הדברים כמו שהם,
אני רואה את האמת.
אם השמש נמצאת בתוך נרתיק,
זה סימן שלא רואים את האמת.
כיוון שלא רואים את האמת, הצדיקים חולים.
ברגע שהאמת גלויה, הרשעים נידונים.
כלומר, כי הרשע מגלה שסולם הערכים שהוא אימץ לא נכון.
זה עצמו מכלה אותו.
זה עצמו מרפא את הצדיק.
אם כן, כל המסגרת של ספר איוב זאת המסגרת של הצער שיש
מזה שהעולם איננו נוהג על פי המוסר.
בסדר?
שהיוונים לכאורה צודקים.
כן, מה אתה רוצה?
מה?
יש שם נעשה משהו שיש לך בעיות תנועות,
שאומרים שכשבא הסמר,
אני לא מנסה להבין מה אני מצפה שיהיה, אני צריך לקבל אותו, אני צריך להכיל אותו, לא?
כאילו, אני לא מצפה שהוא יגיע אליו,
אבל אני לא מגיע, אני צריך לשאול בו כי זה רצון אלוקי, אמרנו צריך לשנות את הסדרים כי זה חלק מזה. אתה אומר דבר מעניין. זאת אומרת שלפעמים כשיש רע בעולם, יש סבל בעולם, לכאורה לא צריך לשנות את זה בגלל שזה חלק מהסדר האלוהי.
על זה אמרו רבותינו,
זיכרונן וברכה עליהם השלום, זכותם מגן עלינו אמנה.
אמרו שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים
ולכן היו האימהות עקרות, כדי שיתפללו עליהן, כי הקב"ה מתאווה לתפילתם של צדיקים.
הביטוי מתאווה, צריך ברור.
למה יש תאווה?
מתאווים לדבר נדיר.
דבר מצוי, אין אליו תאווה, הוא מצוי.
נכון?
אדם יש לו שני טון דובדבנים בבית,
והוא כבר לא מתאווה לדובדבנים.
זה כמה שיש.
אבל אם יש דובדבן מיוחד שבקצפת ההוא, אז הוא מתאווה.
אז אם הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים, מה זה אומר על תפילתם של צדיקים?
שהיא נדירה.
זאת אומרת שהצדיק לא רוצה להתפלל.
למה שצדיק לא ירצה להתפלל? מה, הוא אכזרי?
לא, אלא הוא העלה את הסברה שלך.
כן, הולכים לצדיק, אומרים לו, אדון צדיק, רצינו להגיד לך שזליג בן גיטל חולה.
הוא אמר, זליג בן גיטל חולה? כן, כן, זליג, ברוך השם שעשה אותו חולה.
אומרים לו, כבודו, אנחנו מכירים שיש לו קשרים שם למעלה.
אולי כבודו יגיד שם, יזרוק איזה מילה,
שישתנה המצב.
ואז הצדיק נבהל, אומר,
מה?
אתם רוצים שאני אעצור את הסדר הכללי של ההוויה,
ההולכת ומתפלשת בהמוני זערוריה בכללות הסדר המתוקן הפועל בהרמוניה כוללת
שמתוכה מתחייב שזליג בן גידל יהיה חולה?
אתם רוצים שאני אעצור את כל זה?
גידוף.
כלומר, הצדיק מקבל
את הרע,
אפשר לומר, כחלק מסדר העולם.
ולכן הקדוש ברוך הוא צריך לטפל בו.
איך מטפלים בצדיקים כאלה? כי הצדיקים האלה הם מסוכנים לעולם.
הם מסוכנים ביותר.
כי הצדיק הזה,
הוא לא ירצה להתפלל, כי הוא לא ירצה לשנות את מצב העולם.
מה עושה הקדוש ברוך הוא?
מכניס את הצדיקים האלה למצבים אבסורדיים,
ואז הם חייבים להתפלל.
וזה בדיוק מה שקרה ליצחק אבינו,
שאשתו הייתה עקרה.
למה אשתו הייתה עקרה? כדי שיתפלל. מה אכפת?
לכאורה, הוא יכול להגיד, גם זה חלק מהסדר.
מה, ויש לזה נוגע לו אישית?
אלא אם רבקה עקרה זה אבסורד.
למה זה אבסורד?
כי מה התפקיד של האבות?
להיות אבות.
בשביל זה הם אבות,
נכון?
הכשרה מקצועית, אב, יש לו תעודה, זה אברם אבינו,
יש ליצחק אבינו, יש להם תהודה כזאת, כתוב
כבודו פלוני עבר הכשרת אב,
לכן הם אבות.
מה זה הגדרה של אבות?
מי שיש לו תולדות.
אז אם יצחק שהוא מן האבות אין לו תולדות,
יש פה סתירה מהותית בזהות שלו, לכן הוא מוכרח להתפלל.
ברור.
זאת אומרת שאנחנו יודעים שהצדיקים יש להם לפעמים נטייה לומר מה שאתה אמרת.
אנחנו צריכים להימנע מלהגיע למצבים האלה.
כי הקדוש ברוך הוא חפץ בזה שאנחנו נתערב בשינוי סדרי העולם.
כך צריך לעשות.
וההשתערבות גם על ידי התפילה וגם על ידי המאמצים.
לפחות לפי היהדות.
כלומר, אין ביהדות עמדה קווייטיסטית של קבלת הגזרה.
כן, מה אתה אומר?
מה זה הגדרה של צדיק? כל פעם אומרים צדיק.
מה הגדרה של צדיק? כן.
אני אתן לך הגדרה. את רוצה הגדרה?
כן.
מתבקש, נכון? אם אתה מבקש אני אתן לך.
צדיק, ההגדרה של צדיק זה מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע.
ההגדרה של צדיק.
אם אין צדיק אשר לא יחטא, אז זה קושי על הפסוק.
זה קושי על הפסוק. צדיק אין בא הארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.
הרי הפסוק אומר לכאורה דבר ששוטר את עצמו.
אתה אומר שהוא צדיק, אז הוא לא חטא. אז איך אתה אומר שלא ייתכן שלא יהיה חטא? אז אם ככה הוא לא צדיק.
נכון?
זה סתירה פנימית.
נכון?
תשובה.
הפסוק הזה מעולם לא התכוון להגיד מה שאתה מייחס לו.
כי ברור שאם ככה היה, היה צריך להיות כתוב "כי צדיק אין בארץ אשר לא יחטא".
אבל מה זה אשר יעשה טוב ולא יחטא?
ובכלל אני צריך להגיד "אין אדם אשר לא יחטא". יש פסוק כזה בספר מלכים,
כן? בתפילת שלמה הוא אומר "כי אין אדם אשר לא יחטא".
אתה לא צריך להגיד שהוא צדיק, כי הרי הוא חטא.
אלא לגבי הצדיק לא ייתכן שהוא יעשה טוב
ושבטוב הזה הוא לא יהיה חטא על היותר טוב
או לא יהיה חטא על האחרים שאינם טובים כמוהו.
צדיק אין בארץ אשר יעשה טוב, וכשהוא עושה את הטוב בזה הוא חוטא.
הוא חוטא בזה שהוא עושה את הטוב.
למה?
או בגלל שהוא חוטא ליותר מטוב
או שהוא חוטא לאחרים שאינם טובים כמוהו.
הוא עושה טוב, אז הוא חוטא לאחרים.
במובן?
כן, הבנתי. הבנת את התשובה או לא? לא.
למה אתה לא אומר לי שלא הבנת? למה אני צריך לנחש את זה? תמשיך, אני אשמים את זה לך. לא.
המטרה היא שבשיעור אתה תבין את הדברים בזמן השיעור,
לא אחרי.
כן? אז אני חוזר.
הפסוק, "צדיק אין בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא"
לא בא לומר שהצדיק עושה חטא, כי אם זה מה שזה היה אומר, אז הוא לא היה צדיק.
הבנת?
אז יש משמעות אחרת לפסוק. מה המשמעות האחרת של הפסוק? הנה, אני מנדב לך שתי אפשרויות.
שבזה שהוא עושה טוב, הוא חוטא.
הכיצד? אני הרי עשיתי את הטוב. איך אני חוטא בזה שאני עושה טוב?
תשובה, אתה חוטא בזה שאתה עושה טוב,
בזה שיכולת לעשות יותר טוב. אפשרות אחת. אפשרות שנייה,
אתה עושה טוב. זה חטא כלפי האחרים שאינם טובים כמוך.
זה יוצא מזה שגם אם אני עכשיו
51% עשיתי טוב, אני חושב שצריך.
לא, לא. למה לא? הגדרה של הצדיק זה מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע.
ולכן אם אתה אומר שהוא עושה רק 51% טוב, סימן שהוא עושה 49% רע. מה זה לא משנה? אז אם הוא עושה 40%... זה לא המדעייה שלך, אבל שעדיין עשית יותר,
החלטתי לעשות יותר טוב.
יותר טוב זה לא אומר שאתה עושה רע.
לא עשיתי רע, זה סך הכל יותר טוב. לא, זה לא 51%, זה 100%.
רק בתוך ה-100% הזה יש מדרגות גם כן.
כי ה-100% זה בעצם ככה. ברגע שאדם עשה עבירה אחת,
הוא כבר רשע.
אבל אם הוא עושה פה מעשה טוב אז זה עוד פעם צדיק.
לא.
אם הוא עשה מעשה טוב,
מלבד זה שהוא עשה מעשה רע,
אז הוא רשע בכל זאת, כי הוא עשה מעשה רע.
אז אין צדיק.
לא, אין צדיק.
צדיק זה מי שלא עושה רע.
אבל אין באמת צדיק שהוא לא יעשה... לא, זה לא נכון מה שאתה אומר. לא עם מצב שהוא לא יעשה רע. למה?
הרב עם אדרגתו. לא, אני לא מבין. יש בחירה חופשית לאדם.
אז האדם יכול לבחור בכל פעם אם לעשות טוב או רע, אז אם הוא בוחר כל הזמן טוב אז הוא צדיק. ויש מאה אחוז? יש.
למה לא?
ויש אפילו פטנט, שאפילו אם הוא עשה רע,
יש לנו ג'וקר, קוראים לו,
התשובה, נכון?
אדם עושה תשובה, הוא צדיק, ימון.
בבקשה.
הרב דיבר על צדיקים.
הרב אבינו, איזה מין צדיק הוא שרב עם הקדוש ברוך הוא על סדו?
רגע, רגע.
אני הזכרתי צדיקים, זה נכון,
אבל זה לא הנושא של השיעור, כן?
הזכרתי את זה בדרך אגב כדי לענות על שאלה צדדית.
לכן הרצון הזה לפתוח את הסוגיה לא מקובל עליי.
אה, עכשיו דוגמה?
מה? של מה?
אני לא הבנתי בדיוק, מה זה משהו כמו שהרב רוצה להסביר לו, לא הבנתי את זה.
דוגמה זה דוגמה.
דוגמה למה?
זה צדיק של...
ש?
אתה יודע שכשאתה אומר משפט,
אם אתה לא גומר את המשפט, מאחר ואינני נביא, אינני יכול לדעת למה אתה מתכוון. כשהוא עושה את הטוב, הוא חוטא או לאחרים או לטוב היותר טוב מזה.
אתה רוצה דוגמאות לזה. דוגמא אחת. כן.
דוגמא אחת לשתי אפשרויות.
כן. למשל,
יש
למשל לוט.
צדיק.
מגיע לסדום,
יש עכשיו צדיק בסדום,
אז זה מקטרג על העיר, העיר נחרבת.
אם הוא לא היה מגיע,
בסדר, זו הנורמה בסדום, הכל בסדר.
אבל עכשיו הגיע צדיק,
אז קטרו גליהם, מדוע אתם לא מתנהגים כמוהו?
לא הבנת.
אני חוזר.
רצית לדעת מה זה שאדם עושה טוב והוא חוטא לאחרים שאינם
טובים כמוהו.
מה זה? פשוט מאוד.
כל זמן שאדם,
נגיד יש חברה שבה הנורמה היא נמוכה.
אתה איתי?
הבנת עד עכשיו?
יש חברה שהנורמה הבאה נמוכה.
האם הקב"ה דן את החברה הזאת לרעה? התשובה, לא. למה? כי זה כולם כך.
מגיע אדם אחד אל החברה הזאת, או צומח מן החברה הזאת, ומראה שאפשר להיות יותר טוב.
אז אם ככה, יש קטרוג על כל האחרים שאינם כך.
אז מה הוא אמור לעשות?
רגע, רגע.
זו הכוונה שבזה שהוא עושה טוב הוא חוטא לאחרים, זה מה שביקשת,
ביקשת דוגמה, בסדר?
עכשיו, יש גם שאדם עשה משהו טוב.
למשל, הוא נתן למישהו כסף,
שהאדם זקוק.
אבל הבעיה היא שכדי לתת לו את זה, הוא נתן לו את זה בצ'ק שאפשר לפדות רק בסניף רחוק.
אז הוא חוטא ביותר טוב, בסדר?
זה שתי הדוגמאות למה שביקשת,
נכון?
הלאה.
מה? הוא ביקש אלה ללאות,
אמור לעשות. עכשיו השאלה שלך מה הוא היה אמור לעשות זה הרחבת הנושא.
הרי השאלה, לא, לא, לא, אני מסביר לך.
הנושא של הצדיק הוזכר רק בדרך אגב כדי לבאר את הנושא של איוב, נכון?
עכשיו אני הסכמתי לענות על השאלה שלו מה זה צדיק כי זה נוגע לעניין.
אתה שאלת על זה,
אתה יכול לתת דוגמה להגדרה שנתת?
זה שייך לעניין.
כשאתה שואל מה הצדיק היה צריך לעשות זה כבר פתיחת נושא חדש,
איך צדיק צריך להתנהג.
וזה לא הנושא.
בסדר? ולכן אני מסרב לדבר על פשוט.
בסדר. יש לך סינון השאלות. כן, בבקשה.
קדוש ברוך הוא מביא אותו למצב של אבסורד.
בעצם התפאר, הנקודה של האבסורד, הרב אופן פלילי, העמדה שלו נשאר לפני הקבלה. איזה קבלה?
שהוא מקבל את מה שקורה.
דברים ראים פה.
אז השאלה אם זה בסדר שהצדיק מקבל את המצב הרע?
השאלה אם זה בסדר.
עובדה שהקדוש ברוך הוא מתאבל לתפילתו, זה סימן שהקדוש ברוך הוא יש.
יש לו ביקורת על הצדיק מהסוג הזה.
רק על הצדיק? רק מפה על הניסיון של האבסורד יצחקי? לא, מזה הוא לומד להתפלל בכלל.
כלומר, ברגע שהוא הוכרח להתפלל,
אז הוא לומד בכלל להתפלל.
אבל אם העמדה שלו בכלל מתחילה שכוונה,
הוא מקבל את זה על זה?
אז הוא צריך לשנות את העמדה. אז איך הוא מחליט שזה אבסורד?
איך הוא מחליט שזה אבסורד? פשוט, כי יש סתירה פנימית.
אבסורד זה כשיש סתירה פנימית בהגדרה.
אם הוא מוגדר כאב, אם אין לו תולדות, אז יש אבסורד.
מי הגדיר אותו כאב? מה? מי הגדיר אותו כאב? זו כבר שאלה אחרת מאיפה הוא יודע. אתה מבין? אתה עכשיו פותח שרשרת של שאלות, אני מסרב להיכנס לזה.
שלום הרב, מי יכול להתיימר להבין את הסבל בעולם?
רק מי שרואה את העולם מתחילתו ועד סופו יכול אולי להבין.
זו תשובה אפשרית.
היא נדונה בספר איוב.
מכיוון שהמטרה שלנו היום זה לעסוק בספר איוב,
יש סיכוי גם שאנחנו נגיע לעמדה הזאת.
שלום לרב שרקי.
ספר איוב ואיוב
הינם הדוגמה הנכוחה של ניצחון הטוב והחיים על הרע והמוות,
משום שאיוב על אף כל הסבל
זכה כפליים ממה שהיה לו. הווה אומר, למרות הדעה הרווחת,
הרי שהחיים מנצחים את המוות. תודה.
אכן כן. זאת אמונת היסוד של התנ״ך, שבסוף הכל טוב.
אבל זה בסוף.
האם זה מצדיק מה שבסוף, מה שיש באמצע?
כלומר, האם ספר יוב לוקח כפתרון לשאלת הרע את אחריתו של יוב?
זה לא ברור בכלל.
אנחנו נראה מתוך הספר שהעמדה הזאת, שאומנם מבצבצת במידת מה במבנה של הספר,
איננה העמדה המרכזית בספר.
שלום, כבוד הרב.
ברור שהבננות יתנהגו כרגיל,
אלא שהקדוש ברוך הוא יאיר את עיני הצדיק או יסובב סיבה שמישהו יקרא להם וכולי כדי להצילו משבירת הרגל אלא אם כן יש להשם יתברך איזה חשבון לטובת הצדיק שרגלו תישבר הלא כן
זאת בדיוק השאלה שדן בה ספר איוב שלום הרב לא יכול להיות שאדם חטא בלי רצון או נכשל והוא נשאר צדיק שהרי ודאי עשה בלילה תשובה
המשפט מורכב מהצעות שונות סותרות זו את זו.
האפשרות האחת אומרת שאדם חטא בלי רצון.
בלי רצון זה לא נקרא חטא,
ולכן לא צריך לכפר על שום דבר.
למשל, אם אני דרכתי על כפתור שמפעיל פצצת אטום והכפתור הזה הונח באמצע המדרכה,
אין לי כל אשמה, אין פה כל חטא, שום דבר, לא צריך לכפר על שום דבר.
עכשיו, מה זאת אומרת? נכשל והוא נשאר צדיק.
אם הוא נכשל, הכוונה שהוא חטא.
אז הוא לא צדיק בזה שהוא חטא.
שהרי ודאי עשה בלילה תשובה. בסדר, אז אחרי שהוא עושה תשובה הוא חוזר להיות צדיק. לפני כן הוא לא היה צדיק.
טוב, ובכן, בואו נתקדם קצת בספר איוב. אם כן, ספר איוב מתאר לפנינו אדם שהוא לכל הדעות צדיק לחלוטין,
ירא אלוהים ושר מרע.
ואף על פי כן הוא סובל.
והשאלה מה המשמעות של הדבר הזה, איך להסביר את זה.
החברים שלו באים ונותנים לו כל מיני הצעות.
יש הצעות יפות מאוד.
החברים אליפז התימני,
בלדד השוחי,
צופר הנעמתי, אליהו בן ברחאל הבוזי למשפחת רם,
כל אלה באים ונותנים לו עצות,
יותר נכון, נאומים שבהם הם מסבירים לו מה קורה לו.
והוא גם עם הנאום שלו הקבוע דוחה דברי כולם.
עד שבסוף, בתוך הספר,
הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו נגלה אל איוב ומסביר לו מה שקורה.
והשאלה היא מה הקדוש ברוך הוא מסביר לו ולמה איוב מרוצה.
והשאלה היא אם הוא באמת מרוצה.
כל אלה הן שאלות שהפרשנים דנים בהן.
עכשיו,
מה שצריך לשים לב זה שלכל הסיפור הזה יש רקע.
הרקע זה איזשהו דיאלוג שמחבר הספר מתאר לפנינו בין השטן לבין השם.
והשטן הוא בעצם זה שמסית את הקדוש ברוך הוא, ותסיתני בו לבלעור חינם,
והוא זה שמסית את הקדוש ברוך הוא להכות ביאהוב ולעשות לו את כל הסבל הזה.
והשאלה מה המשמעות של ההסתה הזאת,
של השטן.
אז זה נשמע ממש לא צודק מה שקורה לאיוב,
אם השטן הוא זה שהסית
לבלע חינם את איוב.
ברור?
יש פה כל מיני דברים. ומה זה השטן הזה בכלל?
טוב, בואו ננסה קצת יותר להבין לעומק.
כתוב כך:
איש היה בארץ עוץ,
איוב שמו, אגב, הוא יהודי או גוי?
ארץ עוץ.
מה?
הוא גוי, כן גוי,
לפי רוב הדעות בחז"ל, יוב הוא גוי.
איש היה, אבל גוי צדיק.
איש היה בארץ עמוץ,
כך שזו שאלה אוניברסלית,
זו לא שאלה שנוגעת דווקא ליהודים, זו שאלה כללית.
מעבר לשאלת הרע, זה שיש רשעים מצליחים מאושרים יצירתיים לא מעלה שאלה אפילו יותר קשה?
מה שאתה אומר זו שאלה מעניינת,
שיש גם רשע וטוב לו, גם זו שאלה.
האמת היא שיש ארבע שאלות שנשאלות.
הרי כתוב בגמרא שמשה רבנו שאל את הקדוש ברוך הוא, כשהוא עלה למעלה, שאל אותו ארבע שאלות:
מדוע יש צדיק וטוב לו,
צדיק ורע לו,
רשע וטוב לו, רשע ורע לו.
משמע שיש לנו פה ארבע שאלות.
השאלה היא:
צדיק ורע לו אני מבין.
זה קושייה באמת.
איך יכול להיות שהוא צדיק
ולא מגיע לו, טוב,
צדיק ורע לו, לא בסדר.
רשע וטוב לו, זו השאלה שפה השואל מעלה, שלומי קוראים לו, לשואל.
הוא אומר, איך יכול להיות? הוא רשע, אז מגיע לו שיהיה לו רע, אז למה רשע וטוב לו?
אבל יש עוד שתי שאלות נוספות.
מדוע יש צדיק וטוב לו?
לא מספיק לו שהוא צדיק?
שהוא צריך גם שיהיה טוב לו?
שאלה אמיתית.
הרי בעצם זה שהוא צדיק,
זה הטוב היותר גדול.
אז למה זה יש צדיק וטוב לו ורשע ורע לו?
זה קשה מאוד, הוא רשע מסכן, אז גם שיהיה רע לו?
אשמתו, אשמתו כן, אבל מסכן.
הרי אין לך דבר יותר רע מאשר להיות רשע.
אז איך אפשר שכיוון שהוא רשע גם יהיה רע לו?
זה מגמד את זה.
אני רוצה אולי להסביר את זה על פי משל שמביא הרב קוק בספר מוסר אביך.
יש אדם ששומע שבאיזה מקום רחוק באוקיינוס
יש הר געש שעומד להתפרץ,
ואם ההר הזה יתפרץ ייקברו חיים אלף אנשים.
אותו אדם שומע את זה,
עושה מאמצים, מגייס אנשים,
צוותי חילוץ, הצלה וכו',
ברגע האחרון מעלים את כל האלף איש על מטוס או על אוניות, כולם ניצלים, הר הגעש מתפרץ,
והוא הציל אלף בני אדם.
אחר כך יש אדם אחר בעולם, מיליארדר,
ששומע על הסיפור הזה,
מתרגש מאוד,
שולח צ'ק של מיליון דולר
לאיש שהציל.
אותו אדם מקבל את הצ'ק בדואר, מסתכל עליו ואומר, אה,
סוף סוף קיבלתי מה שרציתי.
אומר הרב, חבל.
עד עכשיו המעשה שהוא עשה היה מעשה שאי אפשר למדוד אותו בכלל,
והוא גימד אותו, הפך אותו בצורה מגוחכת למיליון דולר.
זה קטן.
אז גם, זה הצדיק וטוב לו.
צדיק, זה עצום.
מה עשית עכשיו? טוב לו.
מה יש לו עכשיו?
יש לו בקבוק ויסקי. אה, באמת.
והרשע?
אין דבר יותר חמור מאשר להיות רשע.
איך אתה מכמת את זה?
ועכשיו רע לו.
יש פה משהו שערורייתי, לא בסדר.
כלומר, גם צדיק וטוב לו ורשע ורע לו, גם זו שאלה.
בסדר?
יש שאלות גדולות בזה. כן, מה אתה אומר?
ורע לו זה יותר גדול מצדיק וטוב לו, כי איך צדיק יכול להיות לא טוב כשהמציאות חסרה? איך הוא יכול להרגיש עם זה פה,
אם זה במובן הפיימי? כן, יש הרבה שאלות בזה. אני אומר שהמושגים של רע לו וטוב לו, זה מושגים מאוד מאוד רחבים.
לפני שאנחנו שואלים אותם, כן? צריך לבער עם עניינם.
למשל, רבי נחמן ברסלב יש לו רעיון יפה. הוא אומר, צדיק וטוב לו,
זה צדיק, זה נוגע, אנחנו נראה עוד מעט מדוע זה נוגע לספר איוב
צדיק וטוב לו זה צדיק שההלכה כמותו
אז הוא צדיק
והדור פוסק כמוהו, טוב לו
צדיק ורע לו זה צדיק שאין הלכה כמותו
מה פירוש הדבר שיש צדיק שאין הלכה כמותו? למה זה קרה?
שאין הלכה כמוהו?
ישו לא צודק?
לא, כי זה לא מתאים לכולם. לא מתאים לדור.
כלומר הוא באוף סייד ביחס לדור שלו, הוא צדיק אבל לא של הדור הזה, הוא לא מתאים לאווירה של הדור
וזה כנראה התחלה של ההבנה של המפתח של ספר יוב
ויש רשע וטוב לו, מי זה רשע וטוב לו?
אומר רבי נחמן ברסלב, זה הרשע שמקורב לצדיק שהלכה כמותו
יש לו מזל לרשע הזה,
מי הצדיק ששכן שלו? לאיזה צדיק הוא הולך לפעמים?
הוא הולך לצדיק שהלכה כמותו.
אז הצדיק הזה מבין אותו.
אז יש לו סיכוי לחזור בתשובה, צדיק וטוב לו, רשע וטוב לו.
אבל רשע ורע לו זה רשע שמכיר את הצדיק
שאין הלכה כמותו.
אז זה לא תקווה.
לא רק שהוא רשע,
אלא הצדיק שאיתו הוא בא במגע הוא צדיק שלא מבין אותו.
אין הלכה כמותו.
לכן רע לו.
כמובן?
זה כמובן שהוא חובר לדור ועד שלא חובר לדור? יפה.
לא, הצדיק של הרשע ההוא
הרשע ורע לו, זה רשע שמקורב לצדיק שאין הלכה כמותו. אבל אמרנו שכל זה מחובר לדור. ודאי, למה אין הלכה כמותו של אותו צדיק? כי הוא לא מחובר לדור.
הרשע הוא כן מחובר לדור,
אבל הצדיק שלו לא מחובר לדור, יש לו בעיה.
יש אי התאמה.
זה לא יזרום.
ברור?
עכשיו, אם אנחנו מקבלים את ההסברה הזאת של רבי נחמן,
אז ייתכן שאנחנו בדרך להבין משהו יותר רחב,
כן, שהשאלות של הרע בעולם קשורות למצב הדורות,
כן, ואולי זו ההתחלה של הבנה.
בואו נחזור לספר איוב.
איש היה בארץ עוץ,
איוב שמו,
והיה האיש ההוא תם וישר,
וירא אלוהים,
ושר מרע,
ויהי לו
שבעת אלפי צאן ושלושת אלפי גמלים וחמש מאות
צמד בקר וחמש מאות אתונות
ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם.
מה זה כל הפסוקים האלה שקראנו? זה מתאר את העושר, הוא אדם עשיר.
שזה אחד הדברים שבני אדם רוצים למלא,
אין לו בעיה, הוא עשיר, לא חסר לו דבר.
גדול מכל בני קדם.
וייוולד לו שבעה בנים ושלוש בנות.
זאת אומרת ששבעה בנים ושלוש בנות, הרבה ילדים, ברוך השם.
וגם הרוב בנים, לפי המנטליות המזרחית, וייתכן שלחלק גדול מהאנושות,
עדיפות, יותר בנים מאשר בנות,
מבסוט.
אז אם כן, לא חסר לו דבר.
כן?
האם המוסריות של הקדוש ברוך הוא זהה שלנו?
- אני לא יודע מה זה, זהה שלנו.
אני לא מבין גם את המשמעות של השאלה.
אבל, לא מבין את הקשר לשיעור, אבל כתוב, המתפלל על אחרים נענה תחילה.
אם היית אומר "כתוב המתפלל על אחרים נענה תחילה", הייתי מבין, אתה מוסר לנו ידיעה.
אבל זה סימן שאתה בא להקשות על משהו,
ואני לא יודע על מה אתה בא להקשות.
אז בואו נמשיך.
אם כן, האיש הזה, יוב, יש לו הכל.
והלכו בניו ועשו משתה,
בית איש יומו,
וקראו לשלושת אחיותיהם
לאכול ולשתות עמהם.
זאת אומרת, במשך השבוע, כל יום,
כולם אוכלים אצל אחד האחים.
יום ראשון אצל האח הזה, יום שני אצל האח הזה.
ושלושת האחיות אוכלים איתם, אוקיי?
גן עדן.
שאלה, האם זה חטא לאכול ולשתות?
האם זה חטא לאכול ולשתות?
לא. לא, זה לא חטא. בסדר, רצית דעת.
עכשיו, ויהי כאשר הקיפו ימי המשתה,
ויקרא להם איוב ויקדשם, והעלה עולות
מספר כולם.
כלומר, הוא מקריב, עולות
כמספר הילדים שלו,
כי אמר,
אולי,
אולי,
חטאו בניי
וברכו אלוהים בלבבם,
ככה יעשה איוב כל הימים.
כלומר, הוא מסודר איוב.
שמתם לב לפה כמה דברים.
זה אדם שיש לו כסף וזה מסודר.
יש לו ילדים
והוא מסודר.
יש לו אלוהים והוא מסודר.
הוא מקבל כל שבוע את הקורבנות שלו.
כל שבוע.
אלוהים, גם הוא מקבל את שלו.
עולות מספר כולן.
זה כבר מתחיל אולי להראות על איזושהי בעיה.
אפשר במילה אחת לסכם את כל מה שקורה אצל יאוב.
מילה אחת של שתי אותיות.
יש.
הוא מלא ביש.
מה אין לו?
אין לו עין,
אין לו עין,
ואולי גם זה ההתחלה של פתרון של השאלה. אני רק בינתיים מציב עניינים.
אני מבין שיש לו עין שמא חטאו.
אה, אבל אולי, אז כאן, אולי חטאו ונאי. מה זה אולי חטאו ונאי?
קודם כל ברור לאיוב עצמו שהוא לא חטא.
אבל הוא איננו בטוח שהבנים שלו לא יחטאו.
אז שהם עושים משתה כלשהו.
אז מה הם עושים משתה? גם הוא עושה משתה, גם הוא אוכל.
אלא שהוא יודע שסגנון הצדקות שלו
עשוי לא לעבור אל בניו.
מתי זה יכול לקרות, דבר כזה?
בתקופת מפנה בהיסטוריה.
כשהעולם משתנה.
אז מה שהיה נכון לדור האחד איננו נכון בדווקא,
בהכרח, לדור השני.
כלומר, אם הדורות דומים זה לזה,
מה שהיה לפני ארבעה דורות זה נכון גם היום,
באותו סגנון חיים. אז הנוסחה של הצדקות ידועה.
אז הצדקות עוברת מדור לדור.
אבל ברגע שיש חשש שהדור הבא לא ילך באותו תלם, באותו סגנון, סימן שמשהו בעולם השתנה.
ואז אם כן יוצא שזה התחלה של פתרון השאלה של הסבל של איוב.
הוא מתחיל להיות צדיק ורע לו, אמרנו צדיק שאין הלכה כמותו, כלומר הוא לא מתאים לדור.
כיוון שהוא לא מתאים לדור, מתחילים הייסורים.
כלומר, הייסורים באים בגלל שהאדם נדרש לאיזושהי התאמה למצב חדש,
והוא לא מתאים את עצמו למצב החדש.
כלום ייסורים.
זה עצמו ייסורים.
מעניין, התלמוד דן מתי איוב חי.
עד כמה שאני זוכר, יש בערך שש או שמונה דעות בתלמוד מתי איוב חי.
וכל הדעות כולן מדברות על יוב שחי בתקופת מעבר בהיסטוריה.
היותר בולט זה הדעה שאומרת יוב משווה גולה היה.
מה זה יוב משווה גולה?
כשאתה עובר מגלות לגאולה יש מעבר.
אז זה הזמן של הסבל.
שימו לב,
מהו המקום בתפילה שבו אנחנו מתפללים על הצדיקים?
באמצע הברכות על הגאולה.
תקע בשופר גדול,
מקבץ את חי עמו ישראל, השיבה שופטינו כבראשונה.
נו, מצוין.
לירושלים מרחה ברחמים תשוב,
את צמר דוד על רחמים תצמיח.
נפלא!
פתאום באמצע אתה מתפלל על הצדיקים.
זה סימן שהצדיקים נמצאים בסכנה דווקא באמצע תהליך הגאולה.
כי מכיוון שהעולם משתנה, עוברים מגלות לגאולה,
סגנון הצדקות שהתאימה לתקופת הגלות כבר איננו מתאים לסגנון הצדקות של תקופת הגאולה.
אתה עובר מקדושת הפרט לקדושת הכלל.
הצדיק עשוי לא להתאים את עצמו.
ואז השואה גם אפשרית בממצא תהליך הגאולה.
התחיל כבר המנדט הבריטי, הצהרת בלפור, עליות,
פתאום משהו באמצע קורה, נורא,
ואז ממשיכים מלחמת תש"ח, הקמת המדינה.
יש משהו באמצע, הסבל של איוב נוחת גם על כלל ישראל,
יש איזה מצב של אי-התאמה.
אתה לא יודע אם אתה שייך לגלות או לגאולה,
אתה נתקע באירופה,
קרה משהו,
כן?
אז משהו דומה קורה אצל איוב. הרי אנחנו רואים מי לוקח את הרכוש של איוב,
הקסדים,
נכון?
מי, לא סליחה, השבעים,
מי הורג את הילדים של איוב, הכסדים?
כלומר, בקיצור,
יש בעולם מלחמות,
קורה משהו,
ואיוב לא ידע להתמודד, בסדר?
אז הוא אומר גם, אולי חטאו בניי.
זה התחלה של משהו, התחלה של הסבר. זאת אומרת שיוצא לפי זה שאם יש חטא לאיוב, זה לא עבירה על השולחן ערוך.
יש לו אי-התאמה למציאות.
כן, בבקשה.
אבל מי כתב את ספר איוב?
מי כתב את ספר איוב?
אינני יודע.
יש אחת הדעות בחז"ל שמי שכתב את ספר איוב היה משה,
רבנו.
והרמב"ם מפנו מעלה השערה שמשה כתב את איוב כשהוא היה רועה צאן יתרו במדבר,
כי אז הוא שאל את עצמו על שאלת הסבל של עם ישראל.
אז באיזה משל?
האם זה משל?
יכול להיות.
כן, יש דעה בחז"ל,
איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה.
והרב עוזיאלני מסביר שהוא לא היה ולא נברא, אלא כדי לשמש למשל.
ייתכן שמצב הדור משפיע על ההלכה?
זאת לא רפורמה?
לא.
יש מחלוקות בהלכה ויש לנו כללים, איך מכריעים במחלוקות בהלכה?
ואחת מדרכי ההכרעה זה הצבעה בסנהדרין, הסנהדרין מצביע.
לפעמים הרוב בעד פלוני, לפעמים הרוב בעד אלמוני,
ואז זה לפי הרוב, זה משתנה.
זה כלל בהלכה עצמה.
שלום הרב, האם יש משמעות למספרים של הרכוש שהיה לאיוב, או שזה רק להראות את עושרו?
מה אתה אומר?
מה? אתה יכול לענות לי?
ברור שיש משמעות.
אם כתוב שמתפלל על אחרים, אז הוא לא מקיים את צפיית השם שיתפלל על עצמו.
לא.
צריך להתפלל גם על אחרים וגם על עצמו.
והקדוש ברוך הוא רוצה שהאדם יתפלל לאו דווקא על עצמו, גם על אחרים.
הרב, איך משווה גולה אם הוא גוי?
אם הוא משווה גולה, אז הוא לא גוי.
אבל הרב אמר בהתחלה שרוב הדעות הוא גוי.
אמרתי שרוב הדעות הוא גוי, זה נכון. אז אותה דעה אמרתי.
אז מה מתבקש?
שאותה דעה היא הדעה שהיא לא הרוב,
נכון?
כן, מה שהיה,
להוכיח.
כן, עכשיו,
אתה רוצה להגיד משהו?
לא, בסדר.
עכשיו בואו נמשיך.
ויהי היום,
אגב,
ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתייצב על השם ויבואו גם השטן בתוכם.
ויאמר השם אל השטן,
מאין תבוא?
מה זה השאלה הזאת?
כן? ויאמר ה' אל השטן מאין תבוא.
למה זה לא הגיוני שתהיה שאלה כזאת?
בגלל שהוא יודע מאיפה בא השטן.
אז כנראה שזאת לא שאלה,
אלא זאת הגדרה.
ויאמר ה' אל השטן, אתה יודע מי אתה?
מאין תבוא.
התפקיד שלך זה להשיב את העין למי שיש לו יש.
הרי איוב מתפוצץ מרוב יש, הוא סתום,
עד צוואר הבקבוק ביש אז אין לו אפשרות לדעת את השם
אפילו את אלוהים, לאלוהים הוא סתם את הפה, הוא נתן לו את הקורבנות שלו
ברור?
והרם ישראל אומר מאין יבוא עזרי? יפה, הרם ישראל אומר מאין יבוא עזרי,
נכון, זאת אומרת חסר צינור שיחבר את איוב אל מעבר לו
לכן אומר לו השטן, אני הסתובבתי בכל הארץ,
מישוט בארץ ומתהלך בה.
אומרים חז"ל, מסכת ברכות, מסכת דבא בתרא,
מה זה מישוט בארץ ומי התהלך בה? איפה מצאנו את הביטוי התהלך בתנ״ך? אצל נוח, אצל חנוך ואצל אברהם.
אומרים חז"ל שהשטן אמר
הסתובבתי בכל העולם ולא מצאתי צדיק כאברהם
שאמרת לו יתהלך לפניי ויתמין. כלומר, מישוט בארץ ומי יתהלך בה? הלכתי לחפש מי צדיק
ומצאתי את אברהם.
זה מעניין, זה שטן מאוד מעניין השטן הזה, השטן שרוצה לחפש צדיקים.
ויאמר ה' בן השטן,
אשמת לבך אל עבדי איוב
כי אין כמוהו בארץ
אטם וישר וירא אלוהים וזר מרע.
כלומר, מה אומר לו הקדוש ברוך הוא? אתה מדבר על אברהם, יש לי מישהו יותר טוב.
יש לי איוב.
והשטן, ככה מדברר מהגמרא,
הוא חסיד של אברהם.
הוא לא יכול לסבול שאומרים על הרבה שלו שהוא לא היה הגדול ביותר.
אז ויאמר השם, ולכן לשם שמים נתכוון.
כך כתוב בגמרא, כן? שרבה אמר ששטן לשם שמים נתכוון.
עכשיו, מעניין,
כן, כתוב בגמרא, זה דבר מאוד יפה.
שכשרבא נתן את השיעור הזה,
שבו הוא אמר, שטן, לשם שמים נתכוון,
בא השטן אל בית המדרש ונשק לו את הרגליים.
הוא אמר, סוף סוף מישהו שמבין אותי קצת.
כן, כן, נשקיע הכריי, כתוב, כן.
אז השטן אומר, אה, אבל, נבין, יש אברהם, הוא הרבה יותר טוב.
ויאמר השטן אל השם,
ויאמר השטן אל השם, החינם ירא איוב אלוהים,
הלו אתה, מה הלו אתה? מה? סחת בעדו
ובעד ביתו.
מה זה סחת?
סחת. מה? סחת מסך. סמת מסך, אתה שוחחת עליו.
מרוב שאתה מגן עליו,
הוא אפילו לא מכיר אותך.
הלו אתה סחת בעדו,
ובכל אשר יש לו מסביב,
מעשה ידיו ברכת,
ומקנה הוא פרץ בארץ,
אז עכשיו הוא לא מכיר אותך.
ואולם,
גע בו ובכל אשר לו,
אם לא על פניך יברכך.
ויאמר ה' אל השטן,
הינו בידיך.
תעשה מה שאתה רוצה.
בסדר?
מה? אז מה צדיק ביוב?
אם הכל טכני, אם יש לו הכל הזמן... מה צדיק ביוב? שאיוב עונה בדיוק להגדרה של הצדיק. מה זה הגדרה של צדיק?
מה הגדרה של צדיק?
הוא עושה את הרע, הוא לא עושה רע, הוא עושה רע.
ההגדרה של צדיק, לפי מה שאמרנו בתחילת השיעור, זה מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע.
איוב עושה את הטוב ולא עושה את הרע. אם כן, הוא צדיק.
בסדר, בלי קורבנות, כי יש, הוא צדיק. הוא צדיק. הוא צדיק, אבל הוא לא כאברהם.
זאת אומרת, אין לו דעת אלוהים.
יוצא לפי זה שהייסורים שהשטן שולח לאיוב, מה עניינם בעצם?
השטן פועל כמו מקדחה.
הוא רוצה לעשות חור ביוב.
בשביל שדרך החור הזה יהיה אפשר להעביר כבל שבו תהיה תקשורת עם האלוהות.
מובן?
זאת אומרת שהייסורים של איוב לא באים על חטא שלו.
לא יכול להיות שזה בגלל חטא,
אלא זה חיסרון בזהות.
עכשיו, לפי זה אפשר להבין דרשה שדרש רבי חיים ויטל.
רבי חיים ויטל אומר,
איש היה בארץ עוץ, איוב שמו,
והיה איש ההוא תם וישר ויראה אלוהים.
מה ירא אלוהים? אולי זה לא ירא השם.
הוא רק ירא אלוהים.
לכן הוא לא ירא השם.
אם הוא לא ירא השם, בא עם הייסורים כדי שיירא השם.
מה ההבדל? זה הבדל עצום.
ירא אלוהים, הכוונה שהוא מכיר את הקדוש ברוך הוא דרך מסכים.
מסכי הטבע.
ואילו כאן הקדוש ברוך הוא רוצה היכרות ישירה.
עכשיו לפי זה במובן משהו מאוד מעניין.
באים החברים של איוב ונותנים לו כל מיני הסברים למה זה קורה לו.
תארו לעצמכם שאיוב היה מקבל את הסברי החברים. אתם יודעים מה היה קורה?
הקדוש ברוך הוא לא היה מדבר איתו.
זה מפסיד את הכול. מזל שהוא לא קיבל את ההסברים.
הוא עבדי ולא מכיר אותו. הוא עבדי ולא בני.
לא, איוב לא מכיר את השם.
והשם מכיר את יאוב.
זה כמו שאחד אומר... זה אומר שעבדי איוב, שהאיוב זה עבדי. נכון, איוב זה עבדי, הוא לא בני.
אבל כל כך אפשר לבוא מי שלא מכירים אותו.
כי הוא עושה מה שצריך, הוא עושה מה שצריך.
על כיסא שלמה המלך בבית המשפט הייתה חנוכיה,
וכל ענף שלה ייצג אחד משבעת האבות,
אדם נוח שט אברהם, יצחק, יעקב ואיוב.
הרב אמר כי לפי רוב הדעות איוב לא היה יהודי. אם כן, מדוע נחשב לאחד האבות וקיבל מקום כבוד בבית המקדש?
אז קודם כל אני רוצה לציין שזה לא יכול להיות שזאת הייתה חנוכיה,
כי אתה אומר שהיה לה שבעה קנים. לחנוכיה יש שמונה קנים.
אתה מתכוון, אם כן, למנורה, ולא לחנוכיה.
זה דבר אחד. דבר נוסף איתה, שם לב, באנשים האלה, אפשר לקבל את השאלה בחזרה, בבקשה?
אפשר לקבל את השאלה בחזרה, בבקשה? תודה.
אתה שואל איך יכול להיות שאיוב שלא היה יהודי היה בתוך המנורה?
ואני רוצה לשאול אותך שאלה, אדם ונוח ושט,
הם לא גויים?
ושאלתך שאלה קצת יותר נועזת, אברהם, יצחק ויעקב,
הם לא גויים?
עכשיו אפשר לראות את השאלה, אם אפשר לראות את השאלה הבאה,
אם אני מבין את דברי הרע, הרי שהרע הוא הצינור, דרכו ניתן להגיע לקדוש ברוך הוא,
ואם כך למה צדיק וטוב לו?
הרי הוא לא יגיע להכיר את הקב"ה, ולמה רשע ורע לו?
הרי הוא צריך לקבל עונש ולא להכיר את הקב"ה.
אז כנראה שלא הבנת אותי נכון.
יש צדיק שטוב לו כי הוא יודע את השם גם בלי האיסורים.
האיסורים הכי קשים של איוב,
שאחרי שסבל עוד אומרים שמשל היה.
כן, הוא אומר מסכן איוב, לא רק שהוא סבל איסורים, אומרים שהוא לא היה קיים. מסכן.
כן, טוב, לפחות יש פה חישובו, זה מוסיף משהו.
טוב, אנחנו רק פתחנו את הנושא,
בזאת נעסוק בעזרת השם בפעם הבאה. שלום.
