היום יום ראשון א' וכ'
ראש חודש כ' תשע' ו'
ואנחנו ממשיכים בלימוד
הספר הקדוש מסילת ישרים
נדמה לי שאנחנו בפרק כף ג' משהו כזה לא? כן
אה אם יש ספר אז גם אני יכול לקרוא תודה
לפרק כף ג' אנחנו בדרכי קניית הענבה
אנחנו באמצע הפרק איפה
שכתוב אך מפסידי המידע הזאת
כלומר יש על כל מידע ומידעה
רמחאל נותן לנו הגדרה של המידע
אחר כך פרטיה לפעמים, דרכי קנייתה ומפסידיה
מהם מפסידי המידע וגם לפעמים הוא
מנדב לנו הרחקת מפסידיה של המידע
בסדר? אז כאן אנחנו במפסידי
המידע אך מפסידי המידע הזאת הוא
כלומר מה הדברים שגורמים לאדם לאבד את הענבה
עכשיו מדוע אני לא אומר לכם
עמוד של איפה אנחנו נמצאים
משום שבמפסידת ישרים יש
מספר מהדורות לכולן בשימוש
ולכן אם אני אגיד לכם שבמהדורה
שלי זה בעמוד כף נ' זה לא עוזר לאף אחד
שיש לו מהדורה ששם זה עמוד אחר
אז אך מפסידי המידע הזאת הוא
הריבוי והסביעה בתובות העולם הזה
כלומר אדם טוב לו זה לא רע שטוב לו
לאדם אבל יש סכנה בזה שאדם נמצא בתובה
וכעניין הכתוב שבפירוש
אומר פן תוכל וסבתא ורם לבבך
כלומר הסביעה בכל מלוא המובן גם
הסביעה של הקיבה וגם של כל הנאות העולם
כסף ותעבוד וכדומה גם כשבאופן
המותר כיוון שאדם סבע הוא מרגיש מלא
בריאה שהוא מרגיש מלא יש לו דימוי מסוים
אל האלוהות אז הוא חושב את עצמו אלוהה
אני אמנם מקצין את זה אבל זה
בעצם מה שנמצא בתת מודע של האדם
הוא המקור של עצמו הוא חייב
דין וחשבון לעצמו ולכן יש כאן סכנה
רגע הפסוק הזה פן תוכל וסבתא
נמצא שני פסוקים לפני פסוק אחר
שאומר ואכלת וסבבת אז יש פה
איזו בעיה מצד אחד אומר לא לסבוע
עכשיו יש אם כן סכנה של פן תוכל וסבתא
אם אני מבין פן זה כל מקום שכתוב
פן זה לא תעשה כך אומרת הגמרא
מצד שני כתוב ואכלת וסבתא אם כן זה מצוות עשה
אז יש איסור לסבוע ויש חובה לסבוע האמת
היא שמצד האמת זה לא נכון מה שאמרתי
אלא פן תוכל וסבתא ורם לבבך
כלומר התוצאה היא האסורה
אם על ידי הסביעה אתה מגיע לורם לבבך
יש פה בעיה אבל אם ואכלת וסבתא וברחת
אז הד רבע זה רצוי כלומר מזה
אנחנו לומדים דבר מאוד חשוב
הסביעה כשל עצמה אין בה לא טוב
ולא רע אלא היא נבחנת מצד תוצאותיה
יש סביעה שמביאה לגאווה אז היא רעה
יש סביעה שמביאה לברכה ואז היא טובה
הרי אי אפשר לברך בלי לסבוע בעיקר במצוות
דהוריית אני לא מברך אלא אם כן אני סביע
אז אם אני לא אסביע לעולם גם לא אוכל
לפעם לברך אז גם הסביעה היא חשובה
עכשיו בואו נתמודד קצת
הפסוק ואכלת לשון עתיד נכון?
ואכלת לשון עתיד וסבתא
לשון עתיד וברחת לשון עתיד
חזן אומרים לנו ואכלת וסבתא רשות
אין מצווה לאכול ולסבוע וברחת מצווה
מבחינה סגנונית אין שום הבדל גם
ואכלת וסבתא לשון עתיד ואומרים לך רשות
גם וסבתא לשון עתיד אומרים לך מצווה
זה בעיה זאת אומרת מתי אנחנו יודעים
אם הכתוב מדבר על דברי רשות או על דברי מצווה
יש כמה מחלוקות אפילו בין
התנאים מסביב למספר פסוקים
למשל לעולם בהם תעבודו רבי ישמעל
אומר רשות רבי עקיבא אומר מצווה
אז אם כך אנחנו בבעיה מתי
להגדיר משהו כך מתי להגדיר משהו כך
אמנם ישנו פתרון פשוט איך הגמרה הבינה?
אז זה לא כך פשוט לפעמים הגמרה
אומרת דברים שהם נקלע לישראל לא ליחידים
למשל רבי מצחק אייזיק מקומרנו
בעל אדמור מקומרנו המפורסם אומר
ואכלת וסבתא זה מצווה לצדיקים
כלומר אצל סתם ההמון ואכלת
וסבתא רשות אבל אצל הצדיק מצווה
עכשיו למה אני אומר את זה?
בגלל ההקשר שבו אנחנו לומדים את זה
פן תאכל וסבתא זה יכול להיות אצל הצדיק עבירה
לאכול לסבוע לפי מצבים מסוימים
ולפי זה גם אמובן המשך הפסוק
הרי אחרי ואכלת וסבתא
מה?
כן
מעניין שהיא מצאת פסוק שגם לא קיים
אבל הוא מזכיר לי פסוק אחר שכן קיים
ויחזו את האלוהים ויוכלו ואישתו
אבל בסדר זה פסוק דומה
גם הפסוק שהיא מצאת גם פסוק האמיתי הם דומים
רק שזה לא ויוכלו ואישתו
ויחזו את האלוהים ויוכלו ואישתו
ואז נחלקו באמת הדעות
האם זה לגנאי או לשווח שם
לא כל כך ברור לפי הרמב״ם זה לגנאי
יש צדים לומר גם זה לא רבה
אבל מפורש לי את כל הדעות לאכול
לחם אם חותן משה לפני האלוהים
אז אם כן יש החילה שהיא
חיובית יש החילה שהיא אישית
למה אני אומר את זה?
כי באותו פרק התורה אומרת
וצונך ובקרך ירביון וחסב וזהב ירבי לך
וכל אשר לך ירבה ואמרת בלבביך כוחי
ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
אז מה זה? איסור, מצווה, פורשות
ואמרת כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
אז זה מסביר רבינו יצחק אברהם בנאל וכן הראן
רבינו ניסים ורבי רובן מגרונה
שני מסבירים שמה שכתוב ואמרת
כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
זו מצווה
כן
ולכן הרב צפי ידעקוק היה שולח את תלמידיו
לראות את המצעד הצבאי ביום העצמאות
כדי לקיים ואמרת כוחי ועוצם
ידי עשה לי את החיל הזה
נכון?
זה טוב פורש ואמרת, אז צריך לומר
כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
יש המשך לפסוק
וזכרת את ה' אלוהיך כי
הוא הנותן לך כוח לעשות חי
אבל אם לא תאמר כוחי ועוצם ידי איך
תזכורת שה' אלוהיך נותן לך כוח לעשות חי
ולכן צריך, ואיך אומר רבי יוסף גבורמנאל
התורה לא תתכחש לאמצעים
לא תבטל את האמצעים
והאמצעי זה כוחי ועוצם ידי
כמו ואכלת וסבבת
וברחת
מובן?
ולא כפי שהמחשבה ההמונית האומרת
שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה זה גנאי
זה לא נכון, זה דווקא דבר טוב
כוחי ועוצם ידי
אלא מה? וזכרת את ה' אלוהיך
ולכן הגאווה הלאומית
הרב צעודה נשאל על ידי קציני צבא
מה זה יהדות במילה אחת
אמר להם הרב צעודה גאווה לאומית
בסדר?
טוב
אמרת אוכל בשר כי תעבי נפשך לאכול בשר
זהו אותו דבר
ואמרת אוכל בשר
הרי זה כל הדעות מסכימות שאין מצווה
לומר, לרצות לאכול בשר
אלא כתוב בתורה
אם תאמר, אם תרצה לאכול בשר
יש הלכות איך עושים את זה
כי תעבי נפשך לאכול בשר
בכל עבד נפשך לאכול
בשר וזווחת כאשר ציוויתי לך
כלומר, שיש
הלכות שחיטה כיצד לאכול בשר
לא שיש חובה לרצות לאכול בשר
נכון?
אבל, אם אנחנו נלך לפי העיקרון
של האדמור מקומר, נו
אז גם שם נאמר, עבור הצדיק
ואמרת אוכל בשר, מצווה
ברור?
יש
יש אצל המקובלים
שאנשים קדושים
הם צריכים לאכול בשר
כדי להוציא את נמצוצות הקדושה שגנוזים שם
אז סיפר לי
הרב שער ישוב כהן
שליטה, בנו של הרב הנזיר
שהוא ערי צמחוני
מימיו לא אכל בשר
סיפר לי שהוא היה אצל הרבי מלובאבי
שצהל, אז הרבי מלובאבי שאל אותו
מה אם
ליקו את הנמצוצות? אתה לא אוכל בשר
מה יהיה?
אז הוא הראה לו
בכתבי הערי
שהיה בצפת
איזה
מובא בשדה חמד בשם הערי
שהיה בצפת איזה רב אחד
שהיה נמלא מאכילת בשר
והיו תלמידי הערי
מרננים אחריו שמה פתאום הוא מפסיד
את ליקות הנמצוצות
והערי צהל אמר
לתלמידיו שאדם
זהו אדם קדוש
יש לו דרך משלו ולכן
אל תתקדו לו זה בסדר גמור
אמר הרבי מלובאבי
ניצחו ני בניי
שקיבל את הדבר
אבל כל פנים
יש כאן סכנות
סכנות קיימות וכן אומר לנו כאן רמחאל
אך מפסידי המידה הזאת הוא הריבוי
וסביעה בטובות העולם הזה
הוא חניין הכתוב שבפירוש
אומר פנטו חל וסבתא ורם לבבך
על כן מצאו להם
החסידים טוב להיות
אדם מענה נפשו
לפעמים
לא כמגמת חיים
לפעמים
כשאדם דורש
מעצמו קצת
ברישה מסוימת
מן העולם שישן
פחות אוכל פחות
מענג עצמו פחות וכו
למען השפיל יצר הגאווה
אשר אילו מתגבר
אלא מתוך הריבוי וחניין שמרוז
אין הרינוהי מתוך קופה של טבן
אלא מתוך קופה
של בשר
לפי הצורת, נכון, זה לא הנגה קבועה
שאומרים שהנזי
אין ראש שזה משהו טוב
כן, נכון, אמת
אז דיברנו על זה בהרחבה רבה
ביותר כשלמדנו את מידת הפרישות
ולכן אנחנו נמנע
מלהרבות בזה
הוא אמר לנו הרמחל שהריבוי זה לא טוב
כן
והנה
אם נשנה נפשה ונרעבה
זה נגודל לקנות שירה
נוראית לספקייה?
יש כמה ניסיונות
אתה צודק, נכון
פני סבביק, היכחשתי
פני ורש ואמרתי
ושכחתי שמלוש
נכון, אבל
יש פה ניסיונות רבים לאדם
הסביעה היא ניסיון, והרעב גם כן ניסיון
לאדם, אז זה כך ש
לא צריך לבקר
דרך אחת על פני השנייה
כלומר חייבים לחיות בעניות
או חייבים לחיות בעשירות
זה לא נכון, אלא
האדם צריך להיות עם היד
על הדופק של החיים שלו
והנה, בראש, אז זה המפסיד הראשון
הריבוי והסביעה
והנה בראש כל המפסידים
הוא הסכלות
הוא מיעוט הידיעה האמיתית
כלומר בריאה שאדם איננו יודע
את האמת, אז הוא
איך אומר
הוא חשוף לגאווה
וזה נראה שאין הגאווה מצויה יותר
אלא במי שסכל יותר
ורבותינו זכרוננו ברוך האמה אמרו
סימן לגסות הרוח
עניות התורה
האמת היא שיש גם כיוון הפוך
שאדם שיש לו הרבה תורה,
גם כן יש לו סכנה של גאווה
בתוך ריבוי לימוד
הוא למד תורה הרבה
יש לו גם כן גאווה, כמו
שמסופר על רבי לעזר ורבי שמעון
שהייתה דעתו
זכוכה עליו שלמד תורה הרבה
יש סכנות כאלה
יש סכנות כאלה
אז מה צריך לעשות? לדעת את האמת
כשאחר כך שאדם יודע יותר את האמת
אז יש לו יותר ענווה
כי הוא יודע את האמת
איך אתה יכול לדעת את האמת?
דס ליבו, בזה שלמד תורה הרבה
זה לא קשה
ערדי, עזובי, רבי שמעון
דס ליבו, זה לומד תורה הרבה
מה קשה?
מה הקושייה?
זה גלות בעולם הגדולה
יש לך קושייה
אבל אני יכול להגיד שזה
לא שהוא למד, זה דס ליבו
מה הבעיה?
מספרים לך סיפור
הסיפור הוא סיפור אמיתי
מה יש? מה הבעיה?
פשוט זה אתה אומר שזה גנות
גדולה לרבי לעזר ורבי שמעון
שהיה דס ליבו
אני לא מבין
זה לא האווירה הכי חמורה
נכון, זה לא בסדר, גאווה זה לא בסדר
ולא דלע שמשהו זלזל באדם
אחר שהיה הולך מאחריו
אבל יחד עם זה, הוא לא שיקר,
הוא לא רצח, הוא לא נעף, הוא לא גזל
הוא לא עבד עבודה זרה
נראה לי שבכל זאת יש פרופורציות, לא?
אפילו לשון הרדוס התאר
טוב
סימן גדול הרוח הנאוידתו
וכן אמרו
סימן דלע ידע כלום שבוחה
שאדם משבח את עצמו
סימן שהוא לא ידע שום דבר
ואמרו עוד
איסטרה בלגנה
קישקיש קריה
עוד אמרו
שאלו לי לנס רק
מבנה מה כולכם נשמע
כן, הרי הם עושים הרבה רעש
להילנס רק
יותר מאשר הצפרי
הצפרי הם לא עושים רעש
הצפרי הם עושים רעש
אמרו עליו כלנו נשמע
ונזכר
שיכתבו עליי בעיתון
שידברו, שיגידו
אמרו כן לא כלום
איסטרה בלגנה קישקיש קריה
וכבר ראינו שמשה
שהוא מובחר שבכל האדם
היה ענב
מכל האדם
דווקא האדם שיש לו ידיעה אמיתית
על החיים והמציאות
הוא בירא את הדברים לאמיתותם
אז הוא יכול להגיע לענבה אמיתית
כך שהרעיון שאני לא אלמד
כדי שישאר בענבתי
ולא יתגעה
זה רעיון של שטור
בסדר? דווקא מי שאין בו
אז הוא
מתמלא בגאווה
כי הרי במה יתמלא?
זה עיקרון של איסטרה בלגנה
קישקיש קריה
עוד ממפסידי הענבה
עכשיו
אתם בוודאי שמתם לב שבמהלך השיעור
אני שלוש פעמים חזרתי על דברי
רמחת בארמית
כי אני מניח
שכדי לתת את האפשרות
למי שלא יודע מה פירוש המשפט
לשאול מה פירוש המשפט
כיוון שאף אחד לא שאל, סימן שכולם יודעים
עוד ממפסידי הענבה
הוא
מה זה איסטרה בלגנה
קישקיש קריה?
אתה שמה, אז למה לא שאלת?
למה לא שאלת?
אתה שמה יודע מה זה
איסטרה בלגנה קישקיש קריה?
כן, אתה, כן
מה? לא יודע, למה לא שאלת?
אני אפילו רמזתי שמדרכי הלמידה
זה שאדם
כשהוא לא יודע משהו בשיעור
הוא צריך לשאול, נכון?
ואחרי ש... אני אפילו אמרתי את זה
ואף על פי כן המשכתי
ואף אחד לא שאל, זה לא בסדר
מתביישים, אז האם זה מותר?
האם זה מותר להתבייש?
לשאול על משהו שלא הבינו בשיעור?
לפי ההלכה זה אסור
ההלכה אומרת שתלמיד
לא יבין מה שהרב מלמד
לא יהיה בוש מחבריו
אלא הוא חייב לשאול, נכון?
זה הלכה, אז מי שלא שואל
זה עבירה, נכון?
אז מה זה איסטרה בגנת קישקיש קריה?
יפה, כל הכבוד
הצעתי את כולם פה
הצעתי את כולם, אשריך
עכשיו יש לך במה לדגות
תראה
איסטרה
זה איסר, איסר זה סוג של
מטבע שהיה בתקופה הרומית
מטבע מכסף
אז זה מטבע קטן, אין בו הרבה
איסר זה
כנראה משהו כמו
סנטימטר ורבע, משהו כזה
וכשאתה
שם את זה בלגנה, לגנה
זה
חבית
חבית מחרס
אז כשאתה מנענע
את החבית שיש בה
את האיסר הזה
זה עושה הרבה רעש, זה קישקיש
וזה
וכי שאין כלום, אז זה עושה הרבה רעש
אז זה בקינוי למי שיש לו
מעט ידיעות
ועושה מזה הרבה רעש
איסטרה ולגנה
קישקיש כאלה
עכשיו, היינו מרוויחים יותר
זמן אם האנשים היו פה מקיימים את ההלכה
באופן מיידי
במיוחד אחרי שהם נרמזו שהם צריכים לשאול
כשהם לא מבינים
טוב, עד
עוד עם הפסידי הענבה
תגידו לה, אבל מה פתאום אני מעיר על זה
יש הלכה שאני חייב להעיר על זה
ההלכה היא שכשהרב
רואה שהתלמידים
התרשלו, הוא חייב לגאור בהם
זאת מה שעשיתי
צריכה להתעלכה
טוב, עוד עם מפסידי
הענבה
אז
כן, דיברנו על שני מפסידים
הסביעה והסכלות
מפסיד שלישי
הוא ההתחברות
הוא ההשתמש בבני אדם חנפים
כן, כל אדם
בונה לעצמו חצר
ובחצר התפקיד של האנשים
זה לחנפלוא
היו הרבה מלאכים כאלה
מלאכים גסי הרוח
שבנו לעצמם
חצר
אז מאות אנשים נמצאים בחצר
וצריכים כל היום להגיד, הוד מלכותו אתה נפלא
אז זה
מפסיד את הענבה, הוא ההתחברות
הוא ההשתמש בבני אדם חנפים
אשר לגנוב ליבו בחנפותם
למען גיטב להם
ישבחו
וירוממו
דימי רמחל היה דברים כאלה
בחצרות האצילים באיטליה, הוא הכיר את זה
בהגדיל מה שיש בו
מן המעלות
עד התכלית, ובהוסיף עליו
מה שאין בו כלל
מה שיש לי, תגידו שזה עצום
ומה שאין לי
תגידו שיש לי
ולפעמים שמה שיש בו
הוא ההפך, מה שהשבחים אותו
זה יכול להיות גם אצל צדיקים
שאם הוא חצר
ובא עם כולם
יכולים להגיע
כל דבר הוא סכנה
כל דבר הוא סכנה
רק שאצל הצדיקים
החצר זה לא בשביל לשבח אותו
זה בשביל לקדם את האנשים
כלומר, את המחשבתו
של הצדיק כשמכבדים אותו
בחצרו וכדומה
חסידים למשל
זה לטובת חסידיו, לא לטובת עצמו
מה אכפת לו מעצמו
ולפעמים שמה שיש בו הוא ההפך
מה שבשבחים אותו
והנה
סוף סוף
דעת האדם קלה
ותבעור חלש
ומתפתה בין הכן
כל שכן בדבר שאליו הוא נוטה בטבע
הרי הגאווה זה דבר טבעי
הענבה צריך מאמץ
על כן בשומרו את הדברים האלה יוצאים
מפי שהוא מאמין לו
ייכנסו בו כארס
והאיחס
ונמצא נופל ברשת הגאווה
ונשבע
הרי לנו יואש, עכשיו אני בודק דוגמה
היסטורית
המלך יואש
איך זה איחס?
האיחס זה סוג של
ארס
שנמצא אצל עכבישים
ארס ואיחס
יש לי סוגי רעל
יש רעל כזה, רעל כזה
הרי לנו יואש
אשר היטיב לעשות
כל ימי
הוראו יאוידא הכהן רבו
כתוב שם שהוא הלך בדרכי השם
כל ימי
אשר הוראו יאוידא הכהן
אז מזה למדנו
שכאשר מת יאוידא הכהן
יואש התחיל להתגאות
מה הוא התגאה?
הוא חשב שהוא אלוהה
למה הוא חשב שהוא אלוהה?
הרי במשך שמונה שנים
כשהוא היה ילד קטן, תינוק
הסתירו אותו בקודש הקודשים במקדש
מפני עטליה
מלכת יהודה
שרדפה את כל בית דוד
ואז יאוידא הסתיר אותו
אבל איפה אפשר לסתיר אותו?
מקום שאף אחד לא נכנס אליו
איפה לא נכנסים? בקודש הקודשים
שמונה שנים הוא היה שם
אז אחר כך כשיצא
אמרו לו, אחרי שמת יאוידא
אמרו לו, אם לא שתה אלוהה
איך יכולת להחזיק מעמד שם?
אז השתחברו לו
השתחברו לו, קיבל
מסכים
אז מה שאומר כאן
ואחרי מות יאוידא
באו אבדיו והתחילו להחניף לו
ולהגדיל אילוליו
עד שדימו הוא לאלוה
אז שמע המלך
עליהם
ותראה זה הדבר, זה כתוב מפורש בתנ״ך
כאן הוא לא מביא את הפסוקים
אבל פסוקים עדויים
ותראה זה הדבר בבירור, כי רוב השרים
והמלאכים או כל בעלי
היכולת
יהיו באיזה מדרגה שיהיו
נכשלים הם ונשחטים בעבור
חנופת משרתיהם
זו בעיה קשה
אנשים בעלי עמדת
כוח, אז הם
מתפטים, זה מאוד קל
וניסיון לא פשוט
מתפטים לשמוע לאלה
שמשפכים אותם
על כן מי שעייניו בראשו
יותר יזהר
ויעיין במעשה מי שרוצה
לקנותו לו לחבר או ליועץ
או לפקיד על ביתו
ממה שיזהר ויעיין במאכלו ובמשטב
כי המאכל
והמשטב יוכל להזיק
לגופו בלבד
אכלתי משהו לא בריא, שתיתי משהו לא טוב
אז הגוף שלי עכשיו נזורח
והחברים
או הפקידים יוכלו להשחית
נפשו ומעודו בכל כבוד
זה הרבה יותר חמוד
ודוד המלך עליו השלום אומר
הולך בדרך תמים
הוא ישר אתני
לא ישב בקרב ביתי
עושה רמייה
ואין טוב לדו
אלא שיבקש לו חברים תמימים
שיעירו עיניו
במה שהוא עיוור בו
ויוכיחו באהבתם
כלומר מישהו שבא וכל הזמן
אומר לי תוכחות
זה חבר טוב
מספרים על עטז
אחד מגדולי הפוסקים רבי דוד הלוי מקרקוב
שהוא היה משלם מזכורת
לאיזה יהודי
שיגיד לו
כל מה שלא בסדר
זה היה התפקיד שלו
התפקיד שלו היה להגיד לעטז
כל מה שלא בסדר, הוא קיבל כסף
ומספרים שפעם אחת
עטז הגיע באיחור לתפילה
ואז הוא ראה בכניסה לבית הכנסת
את הבן אדם
הוא אומר טוב, עוד מעט
הוא יגיד לי שאני לא בסדר
שאני אחרתי לתפילה
הוא עובר לידו, והוא לא אומר כלום
תמוה מאוד
אחרי התפילה עטז ניגש אליו
ואומר למה לא אמרת כלום
הוא אומר אני באתי להגיד לך
שאני רוצה להתפטר מהתפקיד
אז הוא אמר לו למה?
מה קרה?
הוא אומר כי כשראיתי את האור שיש לך מעל הראש
אז אני לא העזתי להגיד לך
שום תוכחה
הייתה לו איזה מין נהילה כזאת
אז עכשיו
מספרים שבעצם
מי שהיה גדול זה היה השמש הזה
שהוא ראה את האור מעל הראש של עטז
שירות סבוב
ונמצאו
בקיצור אין טוב לאדם
אלא שיבקש לו חברים טיבים
שיירו עיניו ומשהו עיוור בו
ויוכיחו אהבתיו
ונמצאו מצידים אותו מכל רע
כי מה שאין האדם יכול לראות
לפי שאינו רואה חובה לעצמו
הם יראו ויבינו
ויזהירו ונשמרו
אבל זה נאמר
ותשואה ברוב יועץ
אם כן המצאנו שלושה מפסידים
לימדת הענבה
הסביעה
השכלות והחנופה
שלושת הדברים האלה צריך לאדם
להיזהר מהם מאוד
הרב שלום וחודש טוב
הרב מה התרגום המילולי של איסטרה בלגינה
קיש קיש קריה
תודה
איסטרה זה איסר
בלגינה
בחבית
מחרס
כן שבשביל שתייה
קיש קיש קריה
היא עושה
היא משמעת את הקול קיש קיש
זה התרגום המילולי
שלום לרב
ולציבור
אולי עדיף שהרב יעביר שיעור על הלכות הלימוד
במקום
לפזר את ההלכות על פני
שיעורים שונים
חודש טוב
למה לא? למה לא לפזר את ההלכות על פני
שיעורים שונים? מדי פעם זה עושה ככה טוב
כן אנשים
זה מאפשר גם
לשבור את המתח הלימודי
שלפעמים קשה למנצור
וחוץ מזה גם אם אני אעביר שיעור
מרוכז אבל לא כולם יהיו בשיעור המרוכז
אז מה נעשה?
זה מזבוז
על כל בנים היערה יש לה מקום
תודה אני מקווה שאתה לא
נפגע מזה שאני מדי פעם
מאיר לאנשים על דרכי הלמידה
שזה גם כן חלק מלימוד התורה
כן?
אני אחניף לציבור אני אגיד להם שם בסדר
טוב
אגב ניכרתי תנית חכם גדול בחוץ לארץ
שהתפטר מן הקהילה
שלו כי
הוא נתן דברי תוכחה לקהילתו
והוא אמר
כל מה שלו בסדר בקהילה באותה דרשה
ומה שקרה זה
שבסוף הדרשה אחרי התפילה
כולם ניגשו אליו ואמרו לו
כל הכבוד איך הכנסת להם?
סדר
סדר
טוב
אם כן
בזאת סיימנו
את פרק
גב ג'
ואנחנו הולכים ומתקדמים
בספר ניסיית ישרים
והגענו אל פרק קו ד'
פרק קו ד' בבאור
ג'
כן בבקשה
גם בסדר המקציב שלך הבא
החנופה כן
זה לא שאת מכל בעיניים
אף אחד לא משגר
אבל הרבה אנשים מגיעים למעלות
גם אנשים שאין להם מעלה
אז לפעמים
מחניקים להם נכון?
כן
אין אדם
שאין לו
אפילו אדם הנקלה ביותר
אין אדם שאין לו איזושהי
השפעה על הסביבה שלו
בסדר
ולכן החנופה גם כן יכולה לפגוע בו
כי
הוא פחות חשוף
אבל גם זה קורה
כי לפעמים צריך את טובתו
ולפעמים גם החנופה
יש לה קצת
אבל היא צריכה להיות אמיתית
אני מתכוון
בספר משלי כתוב
אל תוכח
לץ פן ישנעקה
הוכח לצדי
הוכח לחכם
ויעבקה
אז רגילים להבין מה זה אל תוכח לץ
יש אנשים שלא צריך לתת להם תוכחה
כי הם לצים, הם שונאים אותך
ויש אנשים שצריך להגיד להם
הם חכמים, הם אוהבים תוכחות
אבל אני שמעתי גם על דרך הדרוש
שזה מדרכי התוכחה
כשאתה בא להגיד למישהו תוכחה אל תגיד לו
אתה לץ
כי אז הוא ישנעק אלא תגיד לו
אתה חכם, אדם חכם כמוך
איך עושה שטויות כאלה
ואז כיוון שהוא קיבל שבע
אנחנו גם מוכן לשמוע את התוכחה
מה אתה אומר?
יואש, כן
מלך יהודה
מה הבעיה?
מה?
יש מכניסים אדם
מקודש הקודשים, מה הבעיה בזה?
כן, למה?
זה בסדר
מלך יהודה גם, לא סתם בן אדם
טוב
בביאור, בסוף הוא עשה הפיכה שם
הרג את התליה
יש שם אווירה ככה
מעניינת
אז רבי, מי שחלק בסוף
זה המחניף בעצמו
המחניף
כן, כן, גמור, כן
כת חנפיים אינם רואים בין השכינה
כן, זה אחד מהחמורים ביותר
ארבע כתות אינם רואים בין השכינה
אחת מהן כת חנפיים
בבאור ירד ח'
כן, אנחנו מגיעים עכשיו אל המידה השמינית
היא בין כמה מידות?
תשע
בין תשע מידות, נכון?
כלומר, אנחנו כאן הולכים לפי
הבריתה של רבי קנחס בן יאיר
שאמר, תורה מביאה לידי זהירות
זהירות מביאה לידי זריזות
זהירות מביאה לידי נקיות
נקיות מביאה לידי פרישות
פרישות מביאה לידי טהרה,
אתה אמר, היא מביאה לידי חסידות
חסידות מביאה לידי ענבה
ענבה מביאה לידי ירד ח'
ירד ח' מביאה לידי קדושה
קדושה מביאה לידי רוח הקודש
רוח הקודש מביאה לידי אליהו הנביא
אליהו הנביא מביאה לידי תחיית המתים
עכשיו, יש פה 12 עמידות, מה שאני קראתי
אלא שרמחאל קיצר, הוריד את הראשונה
והוריד גם עוד 2
בעצם לא, בתוך 13 עמידות הוא הוריד 3
הוא הוריד רוח הקודש, אליהו הרוח הקודש, 4
אז זאת אומרת שיש פה 13,
הוא הוריד מהן 4, הוא השאיר 9
למשל, אין פה פרק על תורה
תורה מביאה לידי, תורה הוא לא כתב
אלא הוא מתחיל מהזהירות, נכון?
וגם, כל מה שאחרי קדושה
רוח הקודש, אליהו הנביא, תחיית המתים, הוריד
למה?
אם כבר אתה מפרש את הברית השערית מנחזמי הירד
זה יתן לנו 13 עמידות, לא 9 עמידות
אלא, שספר מסיעת ישרים הוא ספר מוסר
ספר מוסר, זה פונה אל האדם
אל המאמץ של האדם
מה שאין כן תורה, מאיפה זה בא?
ממה שמיים, רוח הקודש, אליהו
הנביא, תחיית המתים, מאיפה זה בא?
זה ממה שמיים, זאת אומרת
שבין תורה לבין רוח הקודש
יש כל התשע עמידות, מה זה אומר?
הקדוש ברוך הוא נתן לך תורה
זה מן השמיים
עכשיו אתה רוצה לזכות עוד פעם לזה
אבל זה על ידי המאמצים שלך,
זה 9 עמידות של מסיעת ישרים
לכן הוא כתב את זה כך
עכשיו, 9 עמידות האלה
9 עמידות האלה, הם לפי רמחל עצמו בהקטמה
תמצית מעשית של פסוק בספר דברים, נכון?
מה השם אלוהיך שואל ממך
כי אם להיראה את השם אלוהיך
ללכת בדרכיו ולהאהבה את השם אלוהיך
ולדוב כבור ולשמור כל מצוותיו
נכון?
נכון? זה הפסוק
אומר רמחל, כל הפסוק הזה
הוא כולל את כל עמידות כולן
איך הוא כולל את כל עמידות כולן?
יש שם היראה, הליכה בדרכיו, אהבה, דבקות
זאת אומרת, ייחוד הלב, סליחה
ייחוד הלב וקיום כל המצוות
אז חמישה דברים יש שם, נכון?
עכשיו, קיום כל המצוות זה
לא חלק ממסיעת ישרים, למה?
כי בשביל זה יש ספר אחר, שולחן ארוך
אתה רוצה לדעת איך עושים גם מצוות?
יש ספרי הלכה בשביל זה
ארוך, רמבה, כל מה שאתה רוצה
אז לכן נשאר לנו ארבעה
הארבעה הן אהבה
זאת אומרת, יראה, הליכה
בדרכיו, אהבה ושלמות הלב
נכון? ארבעה דברים
עכשיו, מסביר לנו רמחל
דבקות איטי, זה לא עמידת דבקות, זה שלמות הלב
עכשיו, האמת היא, יראה ואהבה, הראשון והשלישי
זה קצוות, נכון?
יראה זה ריחוק, אהבה זה קרבה
אז זה קצוות
ללכת בדרכיו, זה בעצם כולל כל המידות
שהן תמהיל של אהבה ויראה
יוצא שגם הליכה בדרכיו זה כלול באהבה ויראה
יוצא לפי זה שנשאר לנו שלושה נושאים
אהבה, יראה ושלמות הלב
אהבה זה הקצה הימני
יראה זה הקצה השמאלי
שלמות הלב זה האמצע
בעצם כל המידות כולן אפשר
לכלול אותן בשלוש קטגוריות
יש מידות ששייכות לאהבה,
יש מידות ששייכות ליראה
יש מידות ששייכות לשלמות הלב
אז כמה פרקים צריכים להיות במסילת ישריר?
כמה מידות? שלוש, נכון?
אבל בכלל יש פה תשע, איך זה יכול להיות?
מה היחס בין תשע לשלוש?
שלוש, נכון? שלוש כפול שלוש שווה תשע
וזה בלי מאמצים של הקבצה
גדולה במתמטיקה בתיכון
שלוש כפול שלוש זה שווה תשע
עכשיו יוצא לפי זה שעבודת המידות
היא שלוש מידות בשלושה שלבים
יש שלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות צדיק
יש שלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות חסיד
ושלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות קדוש
יוצא לפי זה ששלושת המידות הראשונות
זה עירות, זריזות, נקיות
זה אהבה, יראה ושלמות הלב
בשביל להיות צדיק
רישות תערה חסידות זה כדי להיות חסיד
אותן שלוש מידות
ושלוש מידות אחרונות כדי להיות קדוש
עכשיו יוצא לפי זה שאנחנו צריכים לעשות סיווג
סיווג של המידות
למשל, זהירות אנחנו נשים
את זה בסיווג יראה, נכון?
אמת או לא?
ועם הזריזות בסיווג
והנקיות בסיווג שלמות הלב, נכון
בואו נמשיך, יש לנו אחר כך שלוש מידות נוספות
פרישות, תערה וחסידות
פרישות, כותב לנו רמחאל בים פורש
שהפרישות היא כמו הזהירות
רק שהזהירות זה בשביל להיות צדיק
פרישות כדי להיות חסיד
ותערה זה שייך לשלמות הלב
וחסידות לאהבה
בסדר? כלומר, התערה היא המשך של הנקיות
היא הזיקוך של הנקיות
מגיעים לתערה
ואחרי התערה חסידות שזה צד אהבה
תזמון שזה לא אותו סדר כמו בשלשה הראשונה
עכשיו יש לנו שלשה אחרונה
הנבה יראת חטא וקדושה
אהה, כן, אני מוכרח לסלוב אהבה
הנבה זה שייך למידת היראה
נכון? הרי עקב הנבה יראת השם
אז היראה כשהיא מגיעה להשלמתה גם הנבה
יראת חטא שייך לאהבה
וקדושה שייכת לשלמות הלב
יפה, זאת אומרת, יראת חטא זה סוג של אהבה
עכשיו זה נראה קצת
משונה בי, יש כתוב כאן יראה
אז יראה אנחנו באופן אוטומטי
מכניסים את זה לקטגוריה של יראה
אבל לא ככה, רק המילה מתאה
יראת חטא זה שייך לאהבה
הקיצב, יש יראה של אוהבים
מה זה יראת אוהבים?
אני כל כך אוהב מישהו
שאני יערה להזיק לו
אבל זה מפני האהבה, לא
מפני שאני מתיער עם מנה
זה סוג היראה שמדובר עליה כאן
שאם לא כן, מה פתאום זה נמצא לקראת הסוף
מידה שמינית כבר
אלא מדובר פה ביראה מסוג אחר לגמרי
מהיראה של הזריזות
של הזהירות או של הכרישות
שיש בזה יראה מפני החטא
יראה מפני העונש וכדומה
יראת חטא שמדובר עליה כאן מדובר על אהבה
הקיצת, אנחנו נראה את זה בפנים
ולכן הצעתי, באמת, אני חושב שהצעה רצינית
אני לא מתייבן לעבודה לפרס
זה שנתחיל ללמוד את זה
אבל בכל זאת יש פה שאלה
הרב שמע על העילה שנראית בתמונות
מסביב מיטתו של הרב חנן פורה ת'ל ושלום
היתה כן כדבר הזה
הייתה חתן אמרת
טוב, בסדר, הייתה כן כדבר הזה
אין לי יודע, אם אפשר לצלם הילות וכדומה
יש כל מיני דיבורים על צילומי הילות וזה
אין לי מושג
אבל אני שמעתי, כמה
צדיקים שראו אור יוצא מפניהם
במיטתם, זה כן, זה ראו דבר יותר
אבל אני לא יודע מה להגיד
לך אם זה היה או לא היה
אני לא יכול להתייחס לזה במיטה ספציפית
בבעור עירת ח' פרק אבדל
כאן זה יותר קל
גם אם אני לא אגיד לכם את המספר של הדף
זה יותר קל, כיוון שהתחלת פרק
זה יותר קל לציין
להסתכלו בתחילת פרק אבדל
הנה
איך עושים את זה אחרי העירה?
איך זה עושה את זה אחרי העירה?
אנחנו עושים את זה,
עובדים את שני הדברים האלה
כדורים של ניגודים
אהבה ועירה הם מנוגדים
נכון
אתה אומר ככה
יש ניגודים בין אהבה לעירה
אז איך אפשר להכניס את העירה בכלל לאהבה?
הדף יש על האדם
כשהוא מרסק פעולה שם, יש תודל
בין בין אהבה לבין אהבה
כלומר, אתה אומר ככה,
שיש ניגודים בין אהבה לעירה
אז איך אפשר להכניס את העירה בכלל לאהבה?
נכון, הבנתי אותך נכון?
טוב, התשובה
היא שהניגודים הם תמיד בראשית הדרך
אבל יש מה שנקרא גם סינתזה דיאלקטית
מה זה סינתזה דיאלקטית?
אתה לוקח שני ניגודים ואתה
רואה את נקודת החיבור ביניהם
זה מה שקרא משולש דיאלקטי
ברור
ככה זה עובד
זה כך גם אצל אבותינו, נכון?
אברהם צדיק של מידת האהבה
יצחק של מידת העירה
ומתאחל אצל יעקב
נכון?
יושב אוהלים
יעקב אבישתם יושב אוהלים
מה זה יושב אוהלים?
איך אפשר להשבת בשני אוהלים ביחד?
אז חז'ל בספר הזוהר
הוא גם גם ברקנתי
מה זה יושב אוהלים? בן אוהלים
בן אוהל אברהם לאוהל יצחק
כדי לאחל את המידות שלהם
בעצם המוסר של היהדות זה אחדות המידות
לכן מה שאמרתי זה בהתחלה נכון
בסוף
בבאור
ירעת חי
הנה
רעותנו המידה הזאת נמנית
אחר כל המידות הצובות אשר זכרנו עד הנה
די לנו להעירנו על עניינה
שראוי שיהיה ודאי עניין נכבד ועיקרי מאוד
וקשה להשיג אותו
שכבר לא יוכן להגיע אליו
אלא מי שכבר השיג כל המידות שקדם זכרנו
למה הוא צורך
לתת הקדמה כזאת רמחה?
דווקא בגלל הקושי המידולי
שהמילה ירעה היא חורה שייכת
לשלבים ראשונים של עבודת השם
לכן אומרת הרמחה
לא אני אסביר לך עכשיו
את יירת השם
פה הוא במובן הרבה יותר עמוק
של יירת הרוממות מה שנקרא
והראיה שאני צריך לעשות את זה
זה ביש שזה מופיע בסוף
זה נשמע
אמנם צריך שנגדים
כי מיני הירעה הם
שתיים שהם שלוש
האחת
קלה מאוד להשיגה
אין דבר קל כמוהו
והשנייה
קשה מן הכל
ושלמותה כמו כן שלמות גדול מאוד
יוצא לבי זה שהסוג הראשון
איננו כלול בירת חם
אלא בזהירות
יש
יירעה
העונש
וזה המין האחד
זה הכי קל
אדם מפחד על עצמו
לא אוהב לא להישרף
ולא לקבל מכות
ולא לאבד את פעמינו
ולא כל מיני צרות שבעולם
לכן האדם יראה
מן העונש
זה דבר הזה הוא טבעי,
לא צריך אפילו ללמד את זה
שאדם יירע מן העונש
האם זה טוב יירת העונש?
זה לא כל כך פשוט
יירת העונש יש בה
סכנות גדולות, שהאדם במקום לעבוד
את הקב' ברוך הוא
עובד את הגהינה
הוא משתכבי כל יום
שלוש פעמים ביום לתנור
כן?
כי הרי הוא נורא מפחד על עצמו
אז זה נקרא יירת העונש
זה שוק של עבודה זרה
אבל זאת עבודה זרה מותרת
כלומר כמו שמצאנו גם בשיעור הקודם
דיברנו על זה שהאדם בחוץ לארץ
כעובד עבודה זרה
זו עבודה זרה מותרת בתנאים מסוימים
אבל זו עבודה זרה בכל זאת
כן, כתוב
בקריאת ים סוף
שפסל מיכא
עבר בים סוף
בני ישראל
יוצאים ממצרים
יש למיכא במזוודות שלו
פסל מזהב
שעתידים בנדן לעבוד אותו
שנאמר ועבר בים
צרה
ואיך זה יכול
שהוא עובר את ים סוף? אגב, פסל הזה
היה במזוודות
גם במעמד הרציני
והמשיך איתם
הוא עבר את ישראל, עבר את הירדן
עבודה זרה
מאוד מעניינת העבודה הזרה של מיכא
מה?
היית צמודה איתו
והמקדש ברוך הוא גם קיבל את זה
אז שמעתי במסבר
יפה
שפסל מיכא זה עירת העונש
זה סוג של עבודה זרה
אבל מותר
להביא את זה גם בתוך הים
בתוך חייתי הבסוף, בתוך מעמד הרציני
מעבר הירדן, זה בסדר
זה מותר
אבל צריך לדעת שזה צריך להיות מוגבל
זה הרחוב כותב בעברותיו
שאנשים בעלי
מסוגלות
לתורת הקבלה, תורת סוד
אסור להם
להרבות בעירת העונש
הוא לא אומר שהיא אסורה לגמרי
הוא אומר שאסור להרבות
אלא מעט
למה צריך מעט?
כדי לזעזע את הנטיות
הפחותות של נפש האדם
אפילו גדול של בגדולים
יש איזו חבילה לא נקייה
החבילה הלא נקייה הזאת
היא דוחפת את האדם לעשות רע
ולכן לפעמים
מותר להשתמש
בכמה זריקות
או כדורים של עירת העונש
כדי לזעזע
אבל אסור להתמכר
אז זה אבל אומר
מה?
את השמאל תירה
באותו טעם, לא יודעים
על איזה גבוהים הוא מדבר
אז את השמאל לא יחד תירה
יש כל מיני עירות
הרי בספר
משנה תורה
כתב הרמב״ם כיצד יהיה דרך
לעירתו? אז הוא אומר
על ידי ההתבוננות בבריאה
האדם מתמלא עירה
הוא רואה את גדלות הבורא ומתמלא בעירה
הוא לא הזכיר שם את עירת העונש
אבל בספר המצוות
במצוות העירה
הרמב״ם אמר
שזה לעירה מהעונשו
אז איך זה יכול להיות? במשנה תורה לא כתבת
בספר המצוות כתבת
אלא מה אתה אגיד? חזר בו. זה יכול להיות
לפעמים הרמב״ם כשהוא בא לכתוב את ספר ההלכה
שלו חזר בו מין סוכים
מסוימים שהיו לו
בספר המצוות
יכול להיות. ספר המצוות הוא כתב קודם
בין כתיבת המשנה
למשנה תורה הוא כתב
בספר המצוות
אבל לנראה
אין פה שום סתירה
אלא הרמב״ם כותב בעצם שהמצווה היא לעירה
ואם אתה מסוגל
לעירה שהיא מתוך התבוננות
זאת העירה. זה האופן
שבו אתה מקיים את המצווה
ההתבוננות
ואם אינך מסוגל לעירה זו
אז עירת העונש גם טוב
לא שיש חובה
להתיירים מן העונש
אז מה שאומר כאן
אז הראשונה זה
עירת העונש. זה המין האחד
ויש עירת
הרוממות
וזה המין השני
שהיא דווקא קשה
להצגה
שעירת החטא
חלק שני ממנה
ונבהר את העניינם והבדילים
כלומר בתוך עירת הרוממות
יש ענף
שהוא הנקרא עירת חטא
אז אנחנו מבינים שזה מדובר פה במיני
פסגה של העירה אחרי עירת הרוממות
אחרי שאדם כבר עזב את עירת העונש
הוא כבר הגיע לעירת הרוממות
ובתוך כל זה יש גם עירת חטא
בסדר צריך להבין מה זה עירת חטא
מדובר עד עצמי
עכשיו מסביר, אחד
עירת העונש כפשוטה
שאדם
גירה
מעבור את פי השם אלוהיו
ניתנה עונשים
עם לגוף
ועם לנפש
זה כתוב מפורש בפרשת
בשלב
והיא אומר אם שמוע תשמע
ושמעת
ועזבת
ושמרת
ועזבת למצוותיו
ושמרת
כל המחלה ששמתי במצרים
לא אסים עליך
כי אני ה' רופאיך
אז זה נשמע כמו דרשה
בבית כנסת שכונתי בנעמי ומטה
שאומרת מוריי ורבותיי
אם לא תשמרו את המצוות
יכולים
ומי רוצה להגיע למחלקה
יכול נמרז
ויודעים מה זה
וכל זה למה בגלל שידע
דיבר על השונרה לחברו
לא יקפיד על התולעים
זה חמור מאוד
מוריי ורבותיי אתם מוצאים בבריאים
הקב' רמחון מפתיע
אני ה' רופאיך
אהה מצוות
זה סגנון אחד
תולעים זה באופנה
נכון
אתה צודק
לדעתי שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם
חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים
שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים
שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושב
אבל זה לקיטימי הסגנון הזה
של עירת העונש יש לו מקום
אז מה שאומרים כפשוטה שאדם עירה מעבור
את עירת העונשים של העבירות עם לגוף עם לנפש
שאדם שעובר עבירות אז גם יש לו תמטום
הלב הרבה שטויות נשים לו את עורך הראש
לכן עירת העונש
ואני אדבר על העולם הבא גם אבל בעיות בעולם
והנה זאת כשאנו ספרים ראיתי בחד בספרי המוסר
יש אדם מגיע לגן העדן שערי גן העדן
אומרים לו בדקתי כל המעצמים הטובים שלך
בסדר מגיע לך גם עדן רק יש
לך איזה משהו קטן אז בבקשה
אתה צריך לעבור איזה משהו
קצת לא מעניין אבל אחרי זה בסדר
אז מה זה קורה נכנסת שערי גן
העדן ושימעים את כל הצדיקים
ואומרים תקבלו את פלוני שיפיד
על זה שלא העילו אותו פלישי
כל הגן העדן צוחק על שני
אז זה שרות אחרות ויש גם ספרים
אומרים שיש לך איזה קצת בעיה
אתה נכנס לרז גן עדן יש איזה משהו
קטן תיכנס רק להמבטיה הזאת הכל בסדר
תיכנס להמבטיה זאת סורפת מה
קרה אתה אמר את הכניס שלי לא מבשל
והנה זאת קלה ודאי כי כל
אדם אוהב את עצמו ויראה
לדפשו ואין דבר שיארחיק
אותו מהעשות דבר אחד
יותר מן העירה שלא תביאו בו עזרה ואין עירה
זו ראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה
אך אינה יראת החכמים ואנשי אדם
היה סלם מכל פעם שיש ביטויים
כאלה נשים דעתן קלה נשים הקטנים וכו'
מדובר על מציאות חברתית מציאותית שכך
הייתה שנשים לא היו מולומדות נשים היו פתאיות
ולכן הן מובאות כדוגמה ליראת שמיים
מהסוג הזה זה לא אומר שבימינו זה אותו דבר
בימינו דווקא נשים מולומדות זה משהו אחר יהיה
עכשיו מין השני הוא יראת הרוממות
זה כבר משהו אחר לגמרי ובזאת
נעשות בזרת השנים ברב פעם בשבוע