פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

דברים המפסידים את הענוה

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫היום יום ראשון א' וכ' ‫ראש חודש כ' תשע' ו'
‫ואנחנו ממשיכים בלימוד ‫הספר הקדוש מסילת ישרים

‫נדמה לי שאנחנו בפרק כף ג' משהו כזה לא? כן

‫אה אם יש ספר אז גם אני יכול לקרוא תודה

‫לפרק כף ג' אנחנו בדרכי קניית הענבה

‫אנחנו באמצע הפרק איפה ‫שכתוב אך מפסידי המידע הזאת

‫כלומר יש על כל מידע ומידעה ‫רמחאל נותן לנו הגדרה של המידע

‫אחר כך פרטיה לפעמים, דרכי קנייתה ומפסידיה

‫מהם מפסידי המידע וגם לפעמים הוא ‫מנדב לנו הרחקת מפסידיה של המידע

‫בסדר? אז כאן אנחנו במפסידי ‫המידע אך מפסידי המידע הזאת הוא

‫כלומר מה הדברים שגורמים לאדם לאבד את הענבה

‫עכשיו מדוע אני לא אומר לכם ‫עמוד של איפה אנחנו נמצאים

‫משום שבמפסידת ישרים יש ‫מספר מהדורות לכולן בשימוש

‫ולכן אם אני אגיד לכם שבמהדורה ‫שלי זה בעמוד כף נ' זה לא עוזר לאף אחד

‫שיש לו מהדורה ששם זה עמוד אחר

‫אז אך מפסידי המידע הזאת הוא ‫הריבוי והסביעה בתובות העולם הזה

‫כלומר אדם טוב לו זה לא רע שטוב לו ‫לאדם אבל יש סכנה בזה שאדם נמצא בתובה

‫וכעניין הכתוב שבפירוש ‫אומר פן תוכל וסבתא ורם לבבך

‫כלומר הסביעה בכל מלוא המובן גם ‫הסביעה של הקיבה וגם של כל הנאות העולם

‫כסף ותעבוד וכדומה גם כשבאופן ‫המותר כיוון שאדם סבע הוא מרגיש מלא

‫בריאה שהוא מרגיש מלא יש לו דימוי מסוים ‫אל האלוהות אז הוא חושב את עצמו אלוהה

‫אני אמנם מקצין את זה אבל זה ‫בעצם מה שנמצא בתת מודע של האדם

‫הוא המקור של עצמו הוא חייב ‫דין וחשבון לעצמו ולכן יש כאן סכנה

‫רגע הפסוק הזה פן תוכל וסבתא ‫נמצא שני פסוקים לפני פסוק אחר

‫שאומר ואכלת וסבבת אז יש פה ‫איזו בעיה מצד אחד אומר לא לסבוע

‫עכשיו יש אם כן סכנה של פן תוכל וסבתא

‫אם אני מבין פן זה כל מקום שכתוב ‫פן זה לא תעשה כך אומרת הגמרא

‫מצד שני כתוב ואכלת וסבתא אם כן זה מצוות עשה

‫אז יש איסור לסבוע ויש חובה לסבוע האמת ‫היא שמצד האמת זה לא נכון מה שאמרתי

‫אלא פן תוכל וסבתא ורם לבבך ‫כלומר התוצאה היא האסורה

‫אם על ידי הסביעה אתה מגיע לורם לבבך ‫יש פה בעיה אבל אם ואכלת וסבתא וברחת

‫אז הד רבע זה רצוי כלומר מזה ‫אנחנו לומדים דבר מאוד חשוב

‫הסביעה כשל עצמה אין בה לא טוב ‫ולא רע אלא היא נבחנת מצד תוצאותיה

‫יש סביעה שמביאה לגאווה אז היא רעה ‫יש סביעה שמביאה לברכה ואז היא טובה

‫הרי אי אפשר לברך בלי לסבוע בעיקר במצוות ‫דהוריית אני לא מברך אלא אם כן אני סביע

‫אז אם אני לא אסביע לעולם גם לא אוכל ‫לפעם לברך אז גם הסביעה היא חשובה

‫עכשיו בואו נתמודד קצת ‫הפסוק ואכלת לשון עתיד נכון?

‫ואכלת לשון עתיד וסבתא ‫לשון עתיד וברחת לשון עתיד

‫חזן אומרים לנו ואכלת וסבתא רשות ‫אין מצווה לאכול ולסבוע וברחת מצווה

‫מבחינה סגנונית אין שום הבדל גם ‫ואכלת וסבתא לשון עתיד ואומרים לך רשות

‫גם וסבתא לשון עתיד אומרים לך מצווה ‫זה בעיה זאת אומרת מתי אנחנו יודעים

‫אם הכתוב מדבר על דברי רשות או על דברי מצווה

‫יש כמה מחלוקות אפילו בין ‫התנאים מסביב למספר פסוקים

‫למשל לעולם בהם תעבודו רבי ישמעל ‫אומר רשות רבי עקיבא אומר מצווה

‫אז אם כך אנחנו בבעיה מתי ‫להגדיר משהו כך מתי להגדיר משהו כך

‫אמנם ישנו פתרון פשוט איך הגמרה הבינה?

‫אז זה לא כך פשוט לפעמים הגמרה ‫אומרת דברים שהם נקלע לישראל לא ליחידים

‫למשל רבי מצחק אייזיק מקומרנו ‫בעל אדמור מקומרנו המפורסם אומר

‫ואכלת וסבתא זה מצווה לצדיקים

‫כלומר אצל סתם ההמון ואכלת ‫וסבתא רשות אבל אצל הצדיק מצווה

‫עכשיו למה אני אומר את זה? ‫בגלל ההקשר שבו אנחנו לומדים את זה

‫פן תאכל וסבתא זה יכול להיות אצל הצדיק עבירה

‫לאכול לסבוע לפי מצבים מסוימים

‫ולפי זה גם אמובן המשך הפסוק

‫הרי אחרי ואכלת וסבתא

‫מה?

‫כן

‫מעניין שהיא מצאת פסוק שגם לא קיים ‫אבל הוא מזכיר לי פסוק אחר שכן קיים

‫ויחזו את האלוהים ויוכלו ואישתו

‫אבל בסדר זה פסוק דומה

‫גם הפסוק שהיא מצאת גם פסוק האמיתי הם דומים

‫רק שזה לא ויוכלו ואישתו ‫ויחזו את האלוהים ויוכלו ואישתו

‫ואז נחלקו באמת הדעות ‫האם זה לגנאי או לשווח שם

‫לא כל כך ברור לפי הרמב״ם זה לגנאי

‫יש צדים לומר גם זה לא רבה

‫אבל מפורש לי את כל הדעות לאכול ‫לחם אם חותן משה לפני האלוהים

‫אז אם כן יש החילה שהיא ‫חיובית יש החילה שהיא אישית

‫למה אני אומר את זה? ‫כי באותו פרק התורה אומרת

‫וצונך ובקרך ירביון וחסב וזהב ירבי לך

‫וכל אשר לך ירבה ואמרת בלבביך כוחי

‫ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

‫אז מה זה? איסור, מצווה, פורשות

‫ואמרת כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

‫אז זה מסביר רבינו יצחק אברהם בנאל וכן הראן

‫רבינו ניסים ורבי רובן מגרונה

‫שני מסבירים שמה שכתוב ואמרת ‫כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

‫זו מצווה

‫כן

‫ולכן הרב צפי ידעקוק היה שולח את תלמידיו

‫לראות את המצעד הצבאי ביום העצמאות

‫כדי לקיים ואמרת כוחי ועוצם ‫ידי עשה לי את החיל הזה

‫נכון?

‫זה טוב פורש ואמרת, אז צריך לומר ‫כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

‫יש המשך לפסוק

‫וזכרת את ה' אלוהיך כי ‫הוא הנותן לך כוח לעשות חי

‫אבל אם לא תאמר כוחי ועוצם ידי איך ‫תזכורת שה' אלוהיך נותן לך כוח לעשות חי

‫ולכן צריך, ואיך אומר רבי יוסף גבורמנאל

‫התורה לא תתכחש לאמצעים

‫לא תבטל את האמצעים

‫והאמצעי זה כוחי ועוצם ידי

‫כמו ואכלת וסבבת

‫וברחת

‫מובן?

‫ולא כפי שהמחשבה ההמונית האומרת ‫שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה זה גנאי

‫זה לא נכון, זה דווקא דבר טוב

‫כוחי ועוצם ידי

‫אלא מה? וזכרת את ה' אלוהיך

‫ולכן הגאווה הלאומית

‫הרב צעודה נשאל על ידי קציני צבא

‫מה זה יהדות במילה אחת

‫אמר להם הרב צעודה גאווה לאומית

‫בסדר?

‫טוב

‫אמרת אוכל בשר כי תעבי נפשך לאכול בשר

‫זהו אותו דבר

‫ואמרת אוכל בשר

‫הרי זה כל הדעות מסכימות שאין מצווה

‫לומר, לרצות לאכול בשר

‫אלא כתוב בתורה

‫אם תאמר, אם תרצה לאכול בשר

‫יש הלכות איך עושים את זה

‫כי תעבי נפשך לאכול בשר

‫בכל עבד נפשך לאכול ‫בשר וזווחת כאשר ציוויתי לך

‫כלומר, שיש

‫הלכות שחיטה כיצד לאכול בשר

‫לא שיש חובה לרצות לאכול בשר

‫נכון?

‫אבל, אם אנחנו נלך לפי העיקרון

‫של האדמור מקומר, נו

‫אז גם שם נאמר, עבור הצדיק

‫ואמרת אוכל בשר, מצווה

‫ברור?

‫יש

‫יש אצל המקובלים

‫שאנשים קדושים

‫הם צריכים לאכול בשר

‫כדי להוציא את נמצוצות הקדושה שגנוזים שם

‫אז סיפר לי

‫הרב שער ישוב כהן

‫שליטה, בנו של הרב הנזיר

‫שהוא ערי צמחוני

‫מימיו לא אכל בשר

‫סיפר לי שהוא היה אצל הרבי מלובאבי

‫שצהל, אז הרבי מלובאבי שאל אותו

‫מה אם

‫ליקו את הנמצוצות? אתה לא אוכל בשר

‫מה יהיה?

‫אז הוא הראה לו

‫בכתבי הערי

‫שהיה בצפת

‫איזה

‫מובא בשדה חמד בשם הערי

‫שהיה בצפת איזה רב אחד

‫שהיה נמלא מאכילת בשר

‫והיו תלמידי הערי

‫מרננים אחריו שמה פתאום הוא מפסיד

‫את ליקות הנמצוצות

‫והערי צהל אמר

‫לתלמידיו שאדם

‫זהו אדם קדוש

‫יש לו דרך משלו ולכן

‫אל תתקדו לו זה בסדר גמור

‫אמר הרבי מלובאבי

‫ניצחו ני בניי

‫שקיבל את הדבר

‫אבל כל פנים

‫יש כאן סכנות

‫סכנות קיימות וכן אומר לנו כאן רמחאל

‫אך מפסידי המידה הזאת הוא הריבוי

‫וסביעה בטובות העולם הזה

‫הוא חניין הכתוב שבפירוש

‫אומר פנטו חל וסבתא ורם לבבך

‫על כן מצאו להם

‫החסידים טוב להיות

‫אדם מענה נפשו

‫לפעמים

‫לא כמגמת חיים

‫לפעמים

‫כשאדם דורש

‫מעצמו קצת

‫ברישה מסוימת

‫מן העולם שישן

‫פחות אוכל פחות

‫מענג עצמו פחות וכו

‫למען השפיל יצר הגאווה

‫אשר אילו מתגבר

‫אלא מתוך הריבוי וחניין שמרוז

‫אין הרינוהי מתוך קופה של טבן

‫אלא מתוך קופה

‫של בשר

‫לפי הצורת, נכון, זה לא הנגה קבועה

‫שאומרים שהנזי

‫אין ראש שזה משהו טוב

‫כן, נכון, אמת

‫אז דיברנו על זה בהרחבה רבה

‫ביותר כשלמדנו את מידת הפרישות

‫ולכן אנחנו נמנע

‫מלהרבות בזה

‫הוא אמר לנו הרמחל שהריבוי זה לא טוב

‫כן

‫והנה

‫אם נשנה נפשה ונרעבה

‫זה נגודל לקנות שירה

‫נוראית לספקייה?

‫יש כמה ניסיונות

‫אתה צודק, נכון

‫פני סבביק, היכחשתי

‫פני ורש ואמרתי

‫ושכחתי שמלוש

‫נכון, אבל

‫יש פה ניסיונות רבים לאדם

‫הסביעה היא ניסיון, והרעב גם כן ניסיון

‫לאדם, אז זה כך ש

‫לא צריך לבקר

‫דרך אחת על פני השנייה

‫כלומר חייבים לחיות בעניות

‫או חייבים לחיות בעשירות

‫זה לא נכון, אלא

‫האדם צריך להיות עם היד ‫על הדופק של החיים שלו

‫והנה, בראש, אז זה המפסיד הראשון

‫הריבוי והסביעה

‫והנה בראש כל המפסידים

‫הוא הסכלות

‫הוא מיעוט הידיעה האמיתית

‫כלומר בריאה שאדם איננו יודע

‫את האמת, אז הוא

‫איך אומר

‫הוא חשוף לגאווה

‫וזה נראה שאין הגאווה מצויה יותר

‫אלא במי שסכל יותר

‫ורבותינו זכרוננו ברוך האמה אמרו

‫סימן לגסות הרוח

‫עניות התורה

‫האמת היא שיש גם כיוון הפוך

‫שאדם שיש לו הרבה תורה, ‫גם כן יש לו סכנה של גאווה

‫בתוך ריבוי לימוד

‫הוא למד תורה הרבה

‫יש לו גם כן גאווה, כמו ‫שמסופר על רבי לעזר ורבי שמעון

‫שהייתה דעתו

‫זכוכה עליו שלמד תורה הרבה

‫יש סכנות כאלה

‫יש סכנות כאלה

‫אז מה צריך לעשות? לדעת את האמת

‫כשאחר כך שאדם יודע יותר את האמת

‫אז יש לו יותר ענווה

‫כי הוא יודע את האמת

‫איך אתה יכול לדעת את האמת?

‫דס ליבו, בזה שלמד תורה הרבה

‫זה לא קשה

‫ערדי, עזובי, רבי שמעון

‫דס ליבו, זה לומד תורה הרבה

‫מה קשה?

‫מה הקושייה?

‫זה גלות בעולם הגדולה

‫יש לך קושייה

‫אבל אני יכול להגיד שזה ‫לא שהוא למד, זה דס ליבו

‫מה הבעיה?

‫מספרים לך סיפור

‫הסיפור הוא סיפור אמיתי

‫מה יש? מה הבעיה?

‫פשוט זה אתה אומר שזה גנות ‫גדולה לרבי לעזר ורבי שמעון

‫שהיה דס ליבו

‫אני לא מבין

‫זה לא האווירה הכי חמורה

‫נכון, זה לא בסדר, גאווה זה לא בסדר

‫ולא דלע שמשהו זלזל באדם ‫אחר שהיה הולך מאחריו

‫אבל יחד עם זה, הוא לא שיקר, ‫הוא לא רצח, הוא לא נעף, הוא לא גזל

‫הוא לא עבד עבודה זרה

‫נראה לי שבכל זאת יש פרופורציות, לא?

‫אפילו לשון הרדוס התאר

‫טוב

‫סימן גדול הרוח הנאוידתו

‫וכן אמרו

‫סימן דלע ידע כלום שבוחה

‫שאדם משבח את עצמו

‫סימן שהוא לא ידע שום דבר

‫ואמרו עוד

‫איסטרה בלגנה

‫קישקיש קריה

‫עוד אמרו

‫שאלו לי לנס רק

‫מבנה מה כולכם נשמע

‫כן, הרי הם עושים הרבה רעש

‫להילנס רק

‫יותר מאשר הצפרי

‫הצפרי הם לא עושים רעש

‫הצפרי הם עושים רעש

‫אמרו עליו כלנו נשמע

‫ונזכר

‫שיכתבו עליי בעיתון

‫שידברו, שיגידו

‫אמרו כן לא כלום

‫איסטרה בלגנה קישקיש קריה

‫וכבר ראינו שמשה

‫שהוא מובחר שבכל האדם

‫היה ענב

‫מכל האדם

‫דווקא האדם שיש לו ידיעה אמיתית

‫על החיים והמציאות

‫הוא בירא את הדברים לאמיתותם

‫אז הוא יכול להגיע לענבה אמיתית

‫כך שהרעיון שאני לא אלמד

‫כדי שישאר בענבתי

‫ולא יתגעה

‫זה רעיון של שטור

‫בסדר? דווקא מי שאין בו

‫אז הוא

‫מתמלא בגאווה

‫כי הרי במה יתמלא?

‫זה עיקרון של איסטרה בלגנה

‫קישקיש קריה

‫עוד ממפסידי הענבה

‫עכשיו

‫אתם בוודאי שמתם לב שבמהלך השיעור

‫אני שלוש פעמים חזרתי על דברי

‫רמחת בארמית

‫כי אני מניח

‫שכדי לתת את האפשרות

‫למי שלא יודע מה פירוש המשפט

‫לשאול מה פירוש המשפט

‫כיוון שאף אחד לא שאל, סימן שכולם יודעים

‫עוד ממפסידי הענבה

‫הוא

‫מה זה איסטרה בלגנה

‫קישקיש קריה?

‫אתה שמה, אז למה לא שאלת?

‫למה לא שאלת?

‫אתה שמה יודע מה זה

‫איסטרה בלגנה קישקיש קריה?

‫כן, אתה, כן

‫מה? לא יודע, למה לא שאלת?

‫אני אפילו רמזתי שמדרכי הלמידה

‫זה שאדם

‫כשהוא לא יודע משהו בשיעור

‫הוא צריך לשאול, נכון?

‫ואחרי ש... אני אפילו אמרתי את זה

‫ואף על פי כן המשכתי

‫ואף אחד לא שאל, זה לא בסדר

‫מתביישים, אז האם זה מותר?

‫האם זה מותר להתבייש?

‫לשאול על משהו שלא הבינו בשיעור?

‫לפי ההלכה זה אסור

‫ההלכה אומרת שתלמיד

‫לא יבין מה שהרב מלמד

‫לא יהיה בוש מחבריו

‫אלא הוא חייב לשאול, נכון?

‫זה הלכה, אז מי שלא שואל

‫זה עבירה, נכון?

‫אז מה זה איסטרה בגנת קישקיש קריה?

‫יפה, כל הכבוד

‫הצעתי את כולם פה

‫הצעתי את כולם, אשריך

‫עכשיו יש לך במה לדגות

‫תראה

‫איסטרה

‫זה איסר, איסר זה סוג של

‫מטבע שהיה בתקופה הרומית

‫מטבע מכסף

‫אז זה מטבע קטן, אין בו הרבה

‫איסר זה

‫כנראה משהו כמו

‫סנטימטר ורבע, משהו כזה

‫וכשאתה

‫שם את זה בלגנה, לגנה

‫זה

‫חבית

‫חבית מחרס

‫אז כשאתה מנענע

‫את החבית שיש בה

‫את האיסר הזה

‫זה עושה הרבה רעש, זה קישקיש

‫וזה

‫וכי שאין כלום, אז זה עושה הרבה רעש

‫אז זה בקינוי למי שיש לו

‫מעט ידיעות

‫ועושה מזה הרבה רעש

‫איסטרה ולגנה

‫קישקיש כאלה

‫עכשיו, היינו מרוויחים יותר

‫זמן אם האנשים היו פה מקיימים את ההלכה

‫באופן מיידי

‫במיוחד אחרי שהם נרמזו שהם צריכים לשאול

‫כשהם לא מבינים

‫טוב, עד

‫עוד עם הפסידי הענבה

‫תגידו לה, אבל מה פתאום אני מעיר על זה

‫יש הלכה שאני חייב להעיר על זה

‫ההלכה היא שכשהרב

‫רואה שהתלמידים

‫התרשלו, הוא חייב לגאור בהם

‫זאת מה שעשיתי

‫צריכה להתעלכה

‫טוב, עוד עם מפסידי

‫הענבה

‫אז

‫כן, דיברנו על שני מפסידים

‫הסביעה והסכלות

‫מפסיד שלישי

‫הוא ההתחברות

‫הוא ההשתמש בבני אדם חנפים

‫כן, כל אדם

‫בונה לעצמו חצר

‫ובחצר התפקיד של האנשים

‫זה לחנפלוא

‫היו הרבה מלאכים כאלה

‫מלאכים גסי הרוח

‫שבנו לעצמם

‫חצר

‫אז מאות אנשים נמצאים בחצר

‫וצריכים כל היום להגיד, הוד מלכותו אתה נפלא

‫אז זה

‫מפסיד את הענבה, הוא ההתחברות

‫הוא ההשתמש בבני אדם חנפים

‫אשר לגנוב ליבו בחנפותם

‫למען גיטב להם

‫ישבחו

‫וירוממו

‫דימי רמחל היה דברים כאלה

‫בחצרות האצילים באיטליה, הוא הכיר את זה

‫בהגדיל מה שיש בו

‫מן המעלות

‫עד התכלית, ובהוסיף עליו

‫מה שאין בו כלל

‫מה שיש לי, תגידו שזה עצום

‫ומה שאין לי

‫תגידו שיש לי

‫ולפעמים שמה שיש בו

‫הוא ההפך, מה שהשבחים אותו

‫זה יכול להיות גם אצל צדיקים

‫שאם הוא חצר

‫ובא עם כולם

‫יכולים להגיע

‫כל דבר הוא סכנה

‫כל דבר הוא סכנה

‫רק שאצל הצדיקים

‫החצר זה לא בשביל לשבח אותו

‫זה בשביל לקדם את האנשים

‫כלומר, את המחשבתו

‫של הצדיק כשמכבדים אותו

‫בחצרו וכדומה

‫חסידים למשל

‫זה לטובת חסידיו, לא לטובת עצמו

‫מה אכפת לו מעצמו

‫ולפעמים שמה שיש בו הוא ההפך

‫מה שבשבחים אותו

‫והנה

‫סוף סוף

‫דעת האדם קלה

‫ותבעור חלש

‫ומתפתה בין הכן

‫כל שכן בדבר שאליו הוא נוטה בטבע

‫הרי הגאווה זה דבר טבעי

‫הענבה צריך מאמץ

‫על כן בשומרו את הדברים האלה יוצאים

‫מפי שהוא מאמין לו

‫ייכנסו בו כארס

‫והאיחס

‫ונמצא נופל ברשת הגאווה

‫ונשבע

‫הרי לנו יואש, עכשיו אני בודק דוגמה

‫היסטורית

‫המלך יואש

‫איך זה איחס?

‫האיחס זה סוג של

‫ארס

‫שנמצא אצל עכבישים

‫ארס ואיחס

‫יש לי סוגי רעל

‫יש רעל כזה, רעל כזה

‫הרי לנו יואש

‫אשר היטיב לעשות

‫כל ימי

‫הוראו יאוידא הכהן רבו

‫כתוב שם שהוא הלך בדרכי השם

‫כל ימי

‫אשר הוראו יאוידא הכהן

‫אז מזה למדנו

‫שכאשר מת יאוידא הכהן

‫יואש התחיל להתגאות

‫מה הוא התגאה?

‫הוא חשב שהוא אלוהה

‫למה הוא חשב שהוא אלוהה?

‫הרי במשך שמונה שנים

‫כשהוא היה ילד קטן, תינוק

‫הסתירו אותו בקודש הקודשים במקדש

‫מפני עטליה

‫מלכת יהודה

‫שרדפה את כל בית דוד

‫ואז יאוידא הסתיר אותו

‫אבל איפה אפשר לסתיר אותו?

‫מקום שאף אחד לא נכנס אליו

‫איפה לא נכנסים? בקודש הקודשים

‫שמונה שנים הוא היה שם

‫אז אחר כך כשיצא

‫אמרו לו, אחרי שמת יאוידא

‫אמרו לו, אם לא שתה אלוהה

‫איך יכולת להחזיק מעמד שם?

‫אז השתחברו לו

‫השתחברו לו, קיבל

‫מסכים

‫אז מה שאומר כאן

‫ואחרי מות יאוידא

‫באו אבדיו והתחילו להחניף לו

‫ולהגדיל אילוליו

‫עד שדימו הוא לאלוה

‫אז שמע המלך

‫עליהם

‫ותראה זה הדבר, זה כתוב מפורש בתנ״ך

‫כאן הוא לא מביא את הפסוקים

‫אבל פסוקים עדויים

‫ותראה זה הדבר בבירור, כי רוב השרים

‫והמלאכים או כל בעלי

‫היכולת

‫יהיו באיזה מדרגה שיהיו

‫נכשלים הם ונשחטים בעבור

‫חנופת משרתיהם

‫זו בעיה קשה

‫אנשים בעלי עמדת

‫כוח, אז הם

‫מתפטים, זה מאוד קל

‫וניסיון לא פשוט

‫מתפטים לשמוע לאלה

‫שמשפכים אותם

‫על כן מי שעייניו בראשו

‫יותר יזהר

‫ויעיין במעשה מי שרוצה

‫לקנותו לו לחבר או ליועץ

‫או לפקיד על ביתו

‫ממה שיזהר ויעיין במאכלו ובמשטב

‫כי המאכל

‫והמשטב יוכל להזיק

‫לגופו בלבד

‫אכלתי משהו לא בריא, שתיתי משהו לא טוב

‫אז הגוף שלי עכשיו נזורח

‫והחברים

‫או הפקידים יוכלו להשחית

‫נפשו ומעודו בכל כבוד

‫זה הרבה יותר חמוד

‫ודוד המלך עליו השלום אומר

‫הולך בדרך תמים

‫הוא ישר אתני

‫לא ישב בקרב ביתי

‫עושה רמייה

‫ואין טוב לדו

‫אלא שיבקש לו חברים תמימים

‫שיעירו עיניו

‫במה שהוא עיוור בו

‫ויוכיחו באהבתם

‫כלומר מישהו שבא וכל הזמן

‫אומר לי תוכחות

‫זה חבר טוב

‫מספרים על עטז

‫אחד מגדולי הפוסקים רבי דוד הלוי מקרקוב

‫שהוא היה משלם מזכורת

‫לאיזה יהודי

‫שיגיד לו

‫כל מה שלא בסדר

‫זה היה התפקיד שלו

‫התפקיד שלו היה להגיד לעטז

‫כל מה שלא בסדר, הוא קיבל כסף

‫ומספרים שפעם אחת

‫עטז הגיע באיחור לתפילה

‫ואז הוא ראה בכניסה לבית הכנסת

‫את הבן אדם

‫הוא אומר טוב, עוד מעט ‫הוא יגיד לי שאני לא בסדר

‫שאני אחרתי לתפילה

‫הוא עובר לידו, והוא לא אומר כלום

‫תמוה מאוד

‫אחרי התפילה עטז ניגש אליו

‫ואומר למה לא אמרת כלום

‫הוא אומר אני באתי להגיד לך ‫שאני רוצה להתפטר מהתפקיד

‫אז הוא אמר לו למה?

‫מה קרה?

‫הוא אומר כי כשראיתי את האור שיש לך מעל הראש

‫אז אני לא העזתי להגיד לך

‫שום תוכחה

‫הייתה לו איזה מין נהילה כזאת

‫אז עכשיו

‫מספרים שבעצם

‫מי שהיה גדול זה היה השמש הזה

‫שהוא ראה את האור מעל הראש של עטז

‫שירות סבוב

‫ונמצאו

‫בקיצור אין טוב לאדם ‫אלא שיבקש לו חברים טיבים

‫שיירו עיניו ומשהו עיוור בו

‫ויוכיחו אהבתיו

‫ונמצאו מצידים אותו מכל רע

‫כי מה שאין האדם יכול לראות

‫לפי שאינו רואה חובה לעצמו

‫הם יראו ויבינו

‫ויזהירו ונשמרו

‫אבל זה נאמר

‫ותשואה ברוב יועץ

‫אם כן המצאנו שלושה מפסידים

‫לימדת הענבה

‫הסביעה

‫השכלות והחנופה

‫שלושת הדברים האלה צריך לאדם

‫להיזהר מהם מאוד

‫הרב שלום וחודש טוב

‫הרב מה התרגום המילולי של איסטרה בלגינה

‫קיש קיש קריה

‫תודה

‫איסטרה זה איסר

‫בלגינה

‫בחבית

‫מחרס

‫כן שבשביל שתייה

‫קיש קיש קריה

‫היא עושה

‫היא משמעת את הקול קיש קיש

‫זה התרגום המילולי

‫שלום לרב

‫ולציבור

‫אולי עדיף שהרב יעביר שיעור על הלכות הלימוד

‫במקום

‫לפזר את ההלכות על פני

‫שיעורים שונים

‫חודש טוב

‫למה לא? למה לא לפזר את ההלכות על פני

‫שיעורים שונים? מדי פעם זה עושה ככה טוב

‫כן אנשים

‫זה מאפשר גם

‫לשבור את המתח הלימודי

‫שלפעמים קשה למנצור

‫וחוץ מזה גם אם אני אעביר שיעור

‫מרוכז אבל לא כולם יהיו בשיעור המרוכז

‫אז מה נעשה?

‫זה מזבוז

‫על כל בנים היערה יש לה מקום

‫תודה אני מקווה שאתה לא

‫נפגע מזה שאני מדי פעם

‫מאיר לאנשים על דרכי הלמידה

‫שזה גם כן חלק מלימוד התורה

‫כן?

‫אני אחניף לציבור אני אגיד להם שם בסדר

‫טוב

‫אגב ניכרתי תנית חכם גדול בחוץ לארץ

‫שהתפטר מן הקהילה

‫שלו כי

‫הוא נתן דברי תוכחה לקהילתו

‫והוא אמר

‫כל מה שלו בסדר בקהילה באותה דרשה

‫ומה שקרה זה

‫שבסוף הדרשה אחרי התפילה

‫כולם ניגשו אליו ואמרו לו

‫כל הכבוד איך הכנסת להם?

‫סדר

‫סדר

‫טוב

‫אם כן

‫בזאת סיימנו

‫את פרק

‫גב ג'

‫ואנחנו הולכים ומתקדמים

‫בספר ניסיית ישרים

‫והגענו אל פרק קו ד'

‫פרק קו ד' בבאור

‫ג'

‫כן בבקשה

‫גם בסדר המקציב שלך הבא

‫החנופה כן

‫זה לא שאת מכל בעיניים

‫אף אחד לא משגר

‫אבל הרבה אנשים מגיעים למעלות

‫גם אנשים שאין להם מעלה

‫אז לפעמים

‫מחניקים להם נכון?

‫כן

‫אין אדם

‫שאין לו

‫אפילו אדם הנקלה ביותר

‫אין אדם שאין לו איזושהי

‫השפעה על הסביבה שלו

‫בסדר

‫ולכן החנופה גם כן יכולה לפגוע בו

‫כי

‫הוא פחות חשוף

‫אבל גם זה קורה

‫כי לפעמים צריך את טובתו

‫ולפעמים גם החנופה

‫יש לה קצת

‫אבל היא צריכה להיות אמיתית

‫אני מתכוון

‫בספר משלי כתוב

‫אל תוכח

‫לץ פן ישנעקה

‫הוכח לצדי

‫הוכח לחכם

‫ויעבקה

‫אז רגילים להבין מה זה אל תוכח לץ

‫יש אנשים שלא צריך לתת להם תוכחה

‫כי הם לצים, הם שונאים אותך

‫ויש אנשים שצריך להגיד להם

‫הם חכמים, הם אוהבים תוכחות

‫אבל אני שמעתי גם על דרך הדרוש

‫שזה מדרכי התוכחה

‫כשאתה בא להגיד למישהו תוכחה אל תגיד לו

‫אתה לץ

‫כי אז הוא ישנעק אלא תגיד לו

‫אתה חכם, אדם חכם כמוך

‫איך עושה שטויות כאלה

‫ואז כיוון שהוא קיבל שבע ‫אנחנו גם מוכן לשמוע את התוכחה

‫מה אתה אומר?

‫יואש, כן

‫מלך יהודה

‫מה הבעיה?

‫מה?

‫יש מכניסים אדם

‫מקודש הקודשים, מה הבעיה בזה?

‫כן, למה?

‫זה בסדר

‫מלך יהודה גם, לא סתם בן אדם

‫טוב

‫בביאור, בסוף הוא עשה הפיכה שם

‫הרג את התליה

‫יש שם אווירה ככה

‫מעניינת

‫אז רבי, מי שחלק בסוף

‫זה המחניף בעצמו

‫המחניף

‫כן, כן, גמור, כן

‫כת חנפיים אינם רואים בין השכינה

‫כן, זה אחד מהחמורים ביותר

‫ארבע כתות אינם רואים בין השכינה

‫אחת מהן כת חנפיים

‫בבאור ירד ח'

‫כן, אנחנו מגיעים עכשיו אל המידה השמינית

‫היא בין כמה מידות?

‫תשע

‫בין תשע מידות, נכון?

‫כלומר, אנחנו כאן הולכים לפי ‫הבריתה של רבי קנחס בן יאיר

‫שאמר, תורה מביאה לידי זהירות

‫זהירות מביאה לידי זריזות

‫זהירות מביאה לידי נקיות

‫נקיות מביאה לידי פרישות

‫פרישות מביאה לידי טהרה, ‫אתה אמר, היא מביאה לידי חסידות

‫חסידות מביאה לידי ענבה

‫ענבה מביאה לידי ירד ח'

‫ירד ח' מביאה לידי קדושה

‫קדושה מביאה לידי רוח הקודש

‫רוח הקודש מביאה לידי אליהו הנביא

‫אליהו הנביא מביאה לידי תחיית המתים

‫עכשיו, יש פה 12 עמידות, מה שאני קראתי

‫אלא שרמחאל קיצר, הוריד את הראשונה

‫והוריד גם עוד 2

‫בעצם לא, בתוך 13 עמידות הוא הוריד 3

‫הוא הוריד רוח הקודש, אליהו הרוח הקודש, 4

‫אז זאת אומרת שיש פה 13, ‫הוא הוריד מהן 4, הוא השאיר 9

‫למשל, אין פה פרק על תורה

‫תורה מביאה לידי, תורה הוא לא כתב

‫אלא הוא מתחיל מהזהירות, נכון?

‫וגם, כל מה שאחרי קדושה

‫רוח הקודש, אליהו הנביא, תחיית המתים, הוריד

‫למה?

‫אם כבר אתה מפרש את הברית השערית מנחזמי הירד

‫זה יתן לנו 13 עמידות, לא 9 עמידות

‫אלא, שספר מסיעת ישרים הוא ספר מוסר

‫ספר מוסר, זה פונה אל האדם

‫אל המאמץ של האדם

‫מה שאין כן תורה, מאיפה זה בא?

‫ממה שמיים, רוח הקודש, אליהו ‫הנביא, תחיית המתים, מאיפה זה בא?

‫זה ממה שמיים, זאת אומרת ‫שבין תורה לבין רוח הקודש

‫יש כל התשע עמידות, מה זה אומר?

‫הקדוש ברוך הוא נתן לך תורה

‫זה מן השמיים

‫עכשיו אתה רוצה לזכות עוד פעם לזה

‫אבל זה על ידי המאמצים שלך, ‫זה 9 עמידות של מסיעת ישרים

‫לכן הוא כתב את זה כך

‫עכשיו, 9 עמידות האלה

‫9 עמידות האלה, הם לפי רמחל עצמו בהקטמה

‫תמצית מעשית של פסוק בספר דברים, נכון?

‫מה השם אלוהיך שואל ממך

‫כי אם להיראה את השם אלוהיך

‫ללכת בדרכיו ולהאהבה את השם אלוהיך

‫ולדוב כבור ולשמור כל מצוותיו

‫נכון?

‫נכון? זה הפסוק

‫אומר רמחל, כל הפסוק הזה

‫הוא כולל את כל עמידות כולן

‫איך הוא כולל את כל עמידות כולן?

‫יש שם היראה, הליכה בדרכיו, אהבה, דבקות

‫זאת אומרת, ייחוד הלב, סליחה

‫ייחוד הלב וקיום כל המצוות

‫אז חמישה דברים יש שם, נכון?

‫עכשיו, קיום כל המצוות זה ‫לא חלק ממסיעת ישרים, למה?

‫כי בשביל זה יש ספר אחר, שולחן ארוך

‫אתה רוצה לדעת איך עושים גם מצוות?

‫יש ספרי הלכה בשביל זה

‫ארוך, רמבה, כל מה שאתה רוצה

‫אז לכן נשאר לנו ארבעה

‫הארבעה הן אהבה

‫זאת אומרת, יראה, הליכה ‫בדרכיו, אהבה ושלמות הלב

‫נכון? ארבעה דברים

‫עכשיו, מסביר לנו רמחל

‫דבקות איטי, זה לא עמידת דבקות, זה שלמות הלב

‫עכשיו, האמת היא, יראה ואהבה, הראשון והשלישי

‫זה קצוות, נכון?

‫יראה זה ריחוק, אהבה זה קרבה

‫אז זה קצוות

‫ללכת בדרכיו, זה בעצם כולל כל המידות

‫שהן תמהיל של אהבה ויראה

‫יוצא שגם הליכה בדרכיו זה כלול באהבה ויראה

‫יוצא לפי זה שנשאר לנו שלושה נושאים

‫אהבה, יראה ושלמות הלב

‫אהבה זה הקצה הימני

‫יראה זה הקצה השמאלי

‫שלמות הלב זה האמצע

‫בעצם כל המידות כולן אפשר ‫לכלול אותן בשלוש קטגוריות

‫יש מידות ששייכות לאהבה, ‫יש מידות ששייכות ליראה

‫יש מידות ששייכות לשלמות הלב

‫אז כמה פרקים צריכים להיות במסילת ישריר?

‫כמה מידות? שלוש, נכון?

‫אבל בכלל יש פה תשע, איך זה יכול להיות?

‫מה היחס בין תשע לשלוש?

‫שלוש, נכון? שלוש כפול שלוש שווה תשע

‫וזה בלי מאמצים של הקבצה ‫גדולה במתמטיקה בתיכון

‫שלוש כפול שלוש זה שווה תשע

‫עכשיו יוצא לפי זה שעבודת המידות

‫היא שלוש מידות בשלושה שלבים

‫יש שלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות צדיק

‫יש שלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות חסיד

‫ושלוש מידות שצריך לקנות כדי להיות קדוש

‫יוצא לפי זה ששלושת המידות הראשונות

‫זה עירות, זריזות, נקיות

‫זה אהבה, יראה ושלמות הלב

‫בשביל להיות צדיק

‫רישות תערה חסידות זה כדי להיות חסיד

‫אותן שלוש מידות

‫ושלוש מידות אחרונות כדי להיות קדוש

‫עכשיו יוצא לפי זה שאנחנו צריכים לעשות סיווג

‫סיווג של המידות

‫למשל, זהירות אנחנו נשים ‫את זה בסיווג יראה, נכון?

‫אמת או לא?

‫ועם הזריזות בסיווג

‫והנקיות בסיווג שלמות הלב, נכון

‫בואו נמשיך, יש לנו אחר כך שלוש מידות נוספות

‫פרישות, תערה וחסידות

‫פרישות, כותב לנו רמחאל בים פורש

‫שהפרישות היא כמו הזהירות

‫רק שהזהירות זה בשביל להיות צדיק

‫פרישות כדי להיות חסיד

‫ותערה זה שייך לשלמות הלב

‫וחסידות לאהבה

‫בסדר? כלומר, התערה היא המשך של הנקיות

‫היא הזיקוך של הנקיות

‫מגיעים לתערה

‫ואחרי התערה חסידות שזה צד אהבה

‫תזמון שזה לא אותו סדר כמו בשלשה הראשונה

‫עכשיו יש לנו שלשה אחרונה

‫הנבה יראת חטא וקדושה

‫אהה, כן, אני מוכרח לסלוב אהבה

‫הנבה זה שייך למידת היראה

‫נכון? הרי עקב הנבה יראת השם

‫אז היראה כשהיא מגיעה להשלמתה גם הנבה

‫יראת חטא שייך לאהבה

‫וקדושה שייכת לשלמות הלב

‫יפה, זאת אומרת, יראת חטא זה סוג של אהבה

‫עכשיו זה נראה קצת ‫משונה בי, יש כתוב כאן יראה

‫אז יראה אנחנו באופן אוטומטי

‫מכניסים את זה לקטגוריה של יראה

‫אבל לא ככה, רק המילה מתאה

‫יראת חטא זה שייך לאהבה

‫הקיצב, יש יראה של אוהבים

‫מה זה יראת אוהבים?

‫אני כל כך אוהב מישהו

‫שאני יערה להזיק לו

‫אבל זה מפני האהבה, לא ‫מפני שאני מתיער עם מנה

‫זה סוג היראה שמדובר עליה כאן

‫שאם לא כן, מה פתאום זה נמצא לקראת הסוף

‫מידה שמינית כבר

‫אלא מדובר פה ביראה מסוג אחר לגמרי

‫מהיראה של הזריזות

‫של הזהירות או של הכרישות

‫שיש בזה יראה מפני החטא

‫יראה מפני העונש וכדומה

‫יראת חטא שמדובר עליה כאן מדובר על אהבה

‫הקיצת, אנחנו נראה את זה בפנים

‫ולכן הצעתי, באמת, אני חושב שהצעה רצינית

‫אני לא מתייבן לעבודה לפרס

‫זה שנתחיל ללמוד את זה

‫אבל בכל זאת יש פה שאלה

‫הרב שמע על העילה שנראית בתמונות

‫מסביב מיטתו של הרב חנן פורה ת'ל ושלום

‫היתה כן כדבר הזה

‫הייתה חתן אמרת

‫טוב, בסדר, הייתה כן כדבר הזה

‫אין לי יודע, אם אפשר לצלם הילות וכדומה

‫יש כל מיני דיבורים על צילומי הילות וזה

‫אין לי מושג

‫אבל אני שמעתי, כמה ‫צדיקים שראו אור יוצא מפניהם

‫במיטתם, זה כן, זה ראו דבר יותר

‫אבל אני לא יודע מה להגיד ‫לך אם זה היה או לא היה

‫אני לא יכול להתייחס לזה במיטה ספציפית

‫בבעור עירת ח' פרק אבדל

‫כאן זה יותר קל

‫גם אם אני לא אגיד לכם את המספר של הדף

‫זה יותר קל, כיוון שהתחלת פרק

‫זה יותר קל לציין

‫להסתכלו בתחילת פרק אבדל

‫הנה

‫איך עושים את זה אחרי העירה?

‫איך זה עושה את זה אחרי העירה?

‫אנחנו עושים את זה, ‫עובדים את שני הדברים האלה

‫כדורים של ניגודים

‫אהבה ועירה הם מנוגדים

‫נכון

‫אתה אומר ככה

‫יש ניגודים בין אהבה לעירה

‫אז איך אפשר להכניס את העירה בכלל לאהבה?

‫הדף יש על האדם

‫כשהוא מרסק פעולה שם, יש תודל

‫בין בין אהבה לבין אהבה

‫כלומר, אתה אומר ככה, ‫שיש ניגודים בין אהבה לעירה

‫אז איך אפשר להכניס את העירה בכלל לאהבה?

‫נכון, הבנתי אותך נכון?

‫טוב, התשובה

‫היא שהניגודים הם תמיד בראשית הדרך

‫אבל יש מה שנקרא גם סינתזה דיאלקטית

‫מה זה סינתזה דיאלקטית?

‫אתה לוקח שני ניגודים ואתה ‫רואה את נקודת החיבור ביניהם

‫זה מה שקרא משולש דיאלקטי

‫ברור

‫ככה זה עובד

‫זה כך גם אצל אבותינו, נכון?

‫אברהם צדיק של מידת האהבה

‫יצחק של מידת העירה

‫ומתאחל אצל יעקב

‫נכון?

‫יושב אוהלים

‫יעקב אבישתם יושב אוהלים

‫מה זה יושב אוהלים? ‫איך אפשר להשבת בשני אוהלים ביחד?

‫אז חז'ל בספר הזוהר

‫הוא גם גם ברקנתי

‫מה זה יושב אוהלים? בן אוהלים

‫בן אוהל אברהם לאוהל יצחק

‫כדי לאחל את המידות שלהם

‫בעצם המוסר של היהדות זה אחדות המידות

‫לכן מה שאמרתי זה בהתחלה נכון

‫בסוף

‫בבאור

‫ירעת חי

‫הנה

‫רעותנו המידה הזאת נמנית

‫אחר כל המידות הצובות אשר זכרנו עד הנה

‫די לנו להעירנו על עניינה

‫שראוי שיהיה ודאי עניין נכבד ועיקרי מאוד

‫וקשה להשיג אותו

‫שכבר לא יוכן להגיע אליו

‫אלא מי שכבר השיג כל המידות שקדם זכרנו

‫למה הוא צורך

‫לתת הקדמה כזאת רמחה?

‫דווקא בגלל הקושי המידולי

‫שהמילה ירעה היא חורה שייכת

‫לשלבים ראשונים של עבודת השם

‫לכן אומרת הרמחה

‫לא אני אסביר לך עכשיו

‫את יירת השם

‫פה הוא במובן הרבה יותר עמוק

‫של יירת הרוממות מה שנקרא

‫והראיה שאני צריך לעשות את זה

‫זה ביש שזה מופיע בסוף

‫זה נשמע

‫אמנם צריך שנגדים

‫כי מיני הירעה הם

‫שתיים שהם שלוש

‫האחת

‫קלה מאוד להשיגה

‫אין דבר קל כמוהו

‫והשנייה

‫קשה מן הכל

‫ושלמותה כמו כן שלמות גדול מאוד

‫יוצא לבי זה שהסוג הראשון

‫איננו כלול בירת חם

‫אלא בזהירות

‫יש

‫יירעה

‫העונש

‫וזה המין האחד

‫זה הכי קל

‫אדם מפחד על עצמו

‫לא אוהב לא להישרף

‫ולא לקבל מכות

‫ולא לאבד את פעמינו

‫ולא כל מיני צרות שבעולם

‫לכן האדם יראה

‫מן העונש

‫זה דבר הזה הוא טבעי, ‫לא צריך אפילו ללמד את זה

‫שאדם יירע מן העונש

‫האם זה טוב יירת העונש?

‫זה לא כל כך פשוט

‫יירת העונש יש בה

‫סכנות גדולות, שהאדם במקום לעבוד

‫את הקב' ברוך הוא

‫עובד את הגהינה

‫הוא משתכבי כל יום

‫שלוש פעמים ביום לתנור

‫כן?

‫כי הרי הוא נורא מפחד על עצמו

‫אז זה נקרא יירת העונש

‫זה שוק של עבודה זרה

‫אבל זאת עבודה זרה מותרת

‫כלומר כמו שמצאנו גם בשיעור הקודם

‫דיברנו על זה שהאדם בחוץ לארץ

‫כעובד עבודה זרה

‫זו עבודה זרה מותרת בתנאים מסוימים

‫אבל זו עבודה זרה בכל זאת

‫כן, כתוב

‫בקריאת ים סוף

‫שפסל מיכא

‫עבר בים סוף

‫בני ישראל

‫יוצאים ממצרים

‫יש למיכא במזוודות שלו

‫פסל מזהב

‫שעתידים בנדן לעבוד אותו

‫שנאמר ועבר בים

‫צרה

‫ואיך זה יכול

‫שהוא עובר את ים סוף? אגב, פסל הזה

‫היה במזוודות

‫גם במעמד הרציני

‫והמשיך איתם

‫הוא עבר את ישראל, עבר את הירדן

‫עבודה זרה

‫מאוד מעניינת העבודה הזרה של מיכא

‫מה?

‫היית צמודה איתו

‫והמקדש ברוך הוא גם קיבל את זה

‫אז שמעתי במסבר

‫יפה

‫שפסל מיכא זה עירת העונש

‫זה סוג של עבודה זרה

‫אבל מותר

‫להביא את זה גם בתוך הים

‫בתוך חייתי הבסוף, בתוך מעמד הרציני

‫מעבר הירדן, זה בסדר

‫זה מותר

‫אבל צריך לדעת שזה צריך להיות מוגבל

‫זה הרחוב כותב בעברותיו

‫שאנשים בעלי

‫מסוגלות

‫לתורת הקבלה, תורת סוד

‫אסור להם

‫להרבות בעירת העונש

‫הוא לא אומר שהיא אסורה לגמרי

‫הוא אומר שאסור להרבות

‫אלא מעט

‫למה צריך מעט?

‫כדי לזעזע את הנטיות

‫הפחותות של נפש האדם

‫אפילו גדול של בגדולים

‫יש איזו חבילה לא נקייה

‫החבילה הלא נקייה הזאת

‫היא דוחפת את האדם לעשות רע

‫ולכן לפעמים

‫מותר להשתמש

‫בכמה זריקות

‫או כדורים של עירת העונש

‫כדי לזעזע

‫אבל אסור להתמכר

‫אז זה אבל אומר

‫מה?

‫את השמאל תירה

‫באותו טעם, לא יודעים ‫על איזה גבוהים הוא מדבר

‫אז את השמאל לא יחד תירה

‫יש כל מיני עירות

‫הרי בספר

‫משנה תורה

‫כתב הרמב״ם כיצד יהיה דרך

‫לעירתו? אז הוא אומר

‫על ידי ההתבוננות בבריאה

‫האדם מתמלא עירה

‫הוא רואה את גדלות הבורא ומתמלא בעירה

‫הוא לא הזכיר שם את עירת העונש

‫אבל בספר המצוות

‫במצוות העירה

‫הרמב״ם אמר

‫שזה לעירה מהעונשו

‫אז איך זה יכול להיות? במשנה תורה לא כתבת

‫בספר המצוות כתבת

‫אלא מה אתה אגיד? חזר בו. זה יכול להיות

‫לפעמים הרמב״ם כשהוא בא לכתוב את ספר ההלכה

‫שלו חזר בו מין סוכים

‫מסוימים שהיו לו

‫בספר המצוות

‫יכול להיות. ספר המצוות הוא כתב קודם

‫בין כתיבת המשנה

‫למשנה תורה הוא כתב

‫בספר המצוות

‫אבל לנראה

‫אין פה שום סתירה

‫אלא הרמב״ם כותב בעצם שהמצווה היא לעירה

‫ואם אתה מסוגל

‫לעירה שהיא מתוך התבוננות

‫זאת העירה. זה האופן

‫שבו אתה מקיים את המצווה

‫ההתבוננות

‫ואם אינך מסוגל לעירה זו

‫אז עירת העונש גם טוב

‫לא שיש חובה

‫להתיירים מן העונש

‫אז מה שאומר כאן

‫אז הראשונה זה

‫עירת העונש. זה המין האחד

‫ויש עירת

‫הרוממות

‫וזה המין השני

‫שהיא דווקא קשה

‫להצגה

‫שעירת החטא

‫חלק שני ממנה

‫ונבהר את העניינם והבדילים

‫כלומר בתוך עירת הרוממות

‫יש ענף

‫שהוא הנקרא עירת חטא

‫אז אנחנו מבינים שזה מדובר פה במיני

‫פסגה של העירה אחרי עירת הרוממות

‫אחרי שאדם כבר עזב את עירת העונש

‫הוא כבר הגיע לעירת הרוממות

‫ובתוך כל זה יש גם עירת חטא

‫בסדר צריך להבין מה זה עירת חטא

‫מדובר עד עצמי

‫עכשיו מסביר, אחד

‫עירת העונש כפשוטה

‫שאדם

‫גירה

‫מעבור את פי השם אלוהיו

‫ניתנה עונשים

‫עם לגוף

‫ועם לנפש

‫זה כתוב מפורש בפרשת

‫בשלב

‫והיא אומר אם שמוע תשמע

‫ושמעת

‫ועזבת

‫ושמרת

‫ועזבת למצוותיו

‫ושמרת

‫כל המחלה ששמתי במצרים

‫לא אסים עליך

‫כי אני ה' רופאיך

‫אז זה נשמע כמו דרשה

‫בבית כנסת שכונתי בנעמי ומטה

‫שאומרת מוריי ורבותיי

‫אם לא תשמרו את המצוות

‫יכולים

‫ומי רוצה להגיע למחלקה

‫יכול נמרז

‫ויודעים מה זה

‫וכל זה למה בגלל שידע

‫דיבר על השונרה לחברו

‫לא יקפיד על התולעים

‫זה חמור מאוד

‫מוריי ורבותיי אתם מוצאים בבריאים

‫הקב' רמחון מפתיע

‫אני ה' רופאיך

‫אהה מצוות

‫זה סגנון אחד

‫תולעים זה באופנה

‫נכון

‫אתה צודק

‫לדעתי שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם ‫חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים

‫שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים ‫שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושב

‫אבל זה לקיטימי הסגנון הזה ‫של עירת העונש יש לו מקום

‫אז מה שאומרים כפשוטה שאדם עירה מעבור ‫את עירת העונשים של העבירות עם לגוף עם לנפש

‫שאדם שעובר עבירות אז גם יש לו תמטום ‫הלב הרבה שטויות נשים לו את עורך הראש

‫לכן עירת העונש

‫ואני אדבר על העולם הבא גם אבל בעיות בעולם ‫והנה זאת כשאנו ספרים ראיתי בחד בספרי המוסר

‫יש אדם מגיע לגן העדן שערי גן העדן ‫אומרים לו בדקתי כל המעצמים הטובים שלך

‫בסדר מגיע לך גם עדן רק יש ‫לך איזה משהו קטן אז בבקשה

‫אתה צריך לעבור איזה משהו ‫קצת לא מעניין אבל אחרי זה בסדר

‫אז מה זה קורה נכנסת שערי גן ‫העדן ושימעים את כל הצדיקים

‫ואומרים תקבלו את פלוני שיפיד ‫על זה שלא העילו אותו פלישי

‫כל הגן העדן צוחק על שני

‫אז זה שרות אחרות ויש גם ספרים ‫אומרים שיש לך איזה קצת בעיה

‫אתה נכנס לרז גן עדן יש איזה משהו ‫קטן תיכנס רק להמבטיה הזאת הכל בסדר

‫תיכנס להמבטיה זאת סורפת מה ‫קרה אתה אמר את הכניס שלי לא מבשל

‫והנה זאת קלה ודאי כי כל ‫אדם אוהב את עצמו ויראה

‫לדפשו ואין דבר שיארחיק ‫אותו מהעשות דבר אחד

‫יותר מן העירה שלא תביאו בו עזרה ואין עירה ‫זו ראויה אלא לעמי הארץ ולנשים אשר דעתן קלה

‫אך אינה יראת החכמים ואנשי אדם

‫היה סלם מכל פעם שיש ביטויים ‫כאלה נשים דעתן קלה נשים הקטנים וכו'

‫מדובר על מציאות חברתית מציאותית שכך ‫הייתה שנשים לא היו מולומדות נשים היו פתאיות

‫ולכן הן מובאות כדוגמה ליראת שמיים ‫מהסוג הזה זה לא אומר שבימינו זה אותו דבר

‫בימינו דווקא נשים מולומדות זה משהו אחר יהיה

‫עכשיו מין השני הוא יראת הרוממות

‫זה כבר משהו אחר לגמרי ובזאת ‫נעשות בזרת השנים ברב פעם בשבוע
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230712423″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 58
דרכי קניית הענוה
בביאור יראת החטא
פרק כג’
אורך השיעור: 50 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230712423″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דברים המפסידים את הענוה

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן