פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

דרכי קניית הענוה

מילות מפתח:מידת הענוה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫כף ג' ומר חשבן, תשעה עין ב'
‫ואנחנו ממשיכים בלימודנו הקבוע ‫וחשוב בספר הקדוש מסילת ישרים

‫מת רבינו הרמחל, זכותו יגן עלינו אמן

‫ואנחנו הגענו אל, אני ‫חושב שגמרנו את פרק כף ב'

‫והנה אנחנו ממשיכים בפרק כף ג'

‫בדרכי קניית הענבה, פרק כף ‫ב' עסק בענבה מבחינה שורשית

‫בהבנתה המחשבתית והמעשית

‫ועכשיו אנחנו עסוקים בפרטים, ‫פרטים שיפרטו לנו את דרכי קניית הענבה

‫אז כך שאי אפשר לצפות מהפרק ‫הזה שהוא ילמד אותנו מהי הענבה

‫או מה ערכה של הענבה

‫אלא הפרק הזה, באחרי שהבנו את מהותה ואת ערכה

‫אז יש מקום לדרכי קנייתה, אבל ‫אי אפשר להפוך את הענף לשורש

‫אני אומר את זה כי אפשר לטעות בזה

‫הפרק הזה הוא בעצם אחרי ההכרה

‫בואו נקרא, שניים הם ‫המרגילים, אז מה יעשה אדם

‫שלא היה בשיעור הקודם ‫או בשיעורים הקודמים?

‫ילמד, ילמד את פרק כף ב'

‫שניים הם המרגילים את האדם ‫אל הענבה, הרגילות וההתבונן

‫רגילות זה דבר מאוד מעניין

‫בתפילה אנחנו אומרים ותרגילנו בתורתך

‫מה זה הסיפור הזה של ההרגל, תרגול?

‫יש אפשרות לומר שהתרגול זה בא בגלל

‫כדי להפוך את האדם לאוטומט קצת

‫יש איזו רתיעה מן התרגול

‫כי התרגול זה אומר בעצם ‫אל תחשוב יותר מדי, תתרגל

‫אתה הופך להיות כמו בשיטה של פבלוב

‫יש רפלקס מותנה, תגובה מותנת של האדם

‫שכל פעם שהוא בסיטואציה מסוימת אז ‫הוא מגיע באופן מסוים כבר קבוע מראש

‫מה מפריע לנו בזה? שהרי האדם הוא לא מכונה

‫האדם הוא קודם כל בחירה, הוא חופש, הוא חירות

‫והחירות הזאת באה לידי ביטוי בהתנהגות

‫וכאן אתה אומר לעשות תרגולים

‫קצת מוזר הדבר הזה

‫אלא שצריך להבין את זה אחרת

‫התרגול בא כדי להחדיר בתוך ‫הנפש דברים שהם טבעיים בנשמה

‫למשל, אם אני אומר

‫זו טעות מצויה בחינוך

‫אני אומר, תלמידים יקרים, ‫היום אנחנו נלמד על התפילה

‫תדעו לכם שהתפילה היא הדבר הטבעי ביותר לאדם

‫אז התלמיד שומע אומר, מה?

‫הוא אומר שהתפילה זה טבעי?

‫הרי אני לא רוצה לקום בבוקר, אני טוב לי בפוך

‫אז מה הוא אומר לי שזה טבעי?

‫אלא, לא, יש כאן סכנה ‫חינוכית ממשית באמירות האלה

‫האמת היא אחרת לגמרי

‫התפילה זה טבעי לנשמה שלי, לא לנפש

‫אני באופן טבעי, אני נפש, זה מה שאני

‫והנפש שלי דווקא מנפש בהמית

‫טוב לה מתחת לפוך

‫ורע לה לקום בבוקר בקור וללכת להניח תפילין

‫קשה לה

‫אבל אני בכל זאת מעוניין להרגיל את הנפש

‫לקום מהמיטה ולהניח תפילין

‫כי הנשמה שלי אצלה זה טבעי

‫ולכן אחרי שאני הגעתי להכרה שאכן בנשמה שלי

‫הדברים האלה הם כן טבעיים שם, בטבע הנשמתי

‫אז יש מקום לתרגול, התרגול עוזר ‫לי להחדיר את הנשמה בתוך הנפש

‫עד כאן מובן

‫טוב, אם זה כך, אנחנו ‫יכולים עכשיו עם פחות חששות

‫לגשת לנושא התרגול

‫שניים הם המרגילים את האדם אל הענווה

‫הרגילות וההתבונן

‫הרגילות הוא שיהיה האדם מרגיל עצמו

‫מעט מעט

‫והתנהג בשפלות על הדרך שזכרנו

‫בשיבת המקומות הפחותים וללכת בסוף החברה

‫ללבוש בגד צינועים דינו ‫מחוברים אך לא מפוארים

‫כלומר יש התנהגויות שהן ‫ההתנהגות של בעל הענווה

‫אז זה לא שזה עצמו הענווה ‫אבל זה מרגיל את האדם לענווה

‫נגיד יש מקומות ישיבה, ‫מקום מכובד, שולחן הכבוד

‫הוא דווקא לא יושב בלשולחן הכבוד

‫הוא הולך במקום שבו הוא לא בולט

‫הבגדים שלו בגדים רגילים

‫שימו לב בגדים רגילים זה לא ‫בגדים מרופטים, זה בגדים רגילים

‫יש בגד שמושך תשומת לב ‫ויש בגד שלא מושך תשומת לב

‫הבגד שלא מושך תשומת לב הוא הבגד הרצוי

‫אז מה שנקרא בישיבת המקומות הבכותים

‫להלכת בסוף החברה ללבוש ‫בגד צנועים דהיינו מכובדים

‫אך לא מפוארים כלומר הבגד צריך להיות מכובד

‫אך לא זה שכולם יסתכלו ‫וואו איזה בגד הוא לובש

‫כי בהתרגלו בדרך הזה תיכנס ‫ותבוא הענווה בליבו מעט מעט

‫עד שתקבע בו כראוי

‫כי הנה להיות טבע לב האדם לזוח ולהתנסה

‫קשה עליו לעקור מעיקרה הנטייה הטבעית הזאת

‫שימו לב שלפי הרמחל הענווה היא לא טבעית

‫יש פה שאלה של צופה קבוע

‫שאומר נראה לי שבשיעור ‫הקודם תרם סיימנו את פרק כפבט

‫אז אם כך טעים טעות עשינו

‫אז צריך לסיים את פרק כפבט

‫כן בפסקה האחרונה כן אני ‫הרגשתי את זה גם כן אין לי ספק

‫אז בואו נראה עוד פעם את ‫הפסקה האחרונה של פרק כפבט

‫לא בעצם החלק הרביעי כן אתם ‫צודקים סליחה זה שתי פסקאות לפני הסוף

‫אז זה לעולם לא מאוחר כדי לתקן הבן את הכן

‫החלק הרביעי החלק הרביעי בענווה המעשית

‫הוא חילוק הכבוד לכל אדם ‫למדנו שהחלק השלישי זה

‫שנאת הרבנות והכבוד אבל למדנו ‫שאף על פי שאתה צריך לברוח

‫מן הכבוד אתה צריך לתת כבוד ‫לאחרים ואז אנחנו עמדנו על הקשיים

‫שיש בדבר הזה איך אפשר לתת ‫כבוד כשבעצם צריך לברוח מהכבוד

‫אבל כך אחרי שהסברנו את זה בשיעור הקודם

‫אז אפשר לקרוא החלק הרביעי ‫הוא חילוק הכבוד לכל אדם

‫וכן שנינו איזה הוא מכובד המכבד את הבריאות

‫מסכת אבות כן איזה הוא חכם הלומד מכל אדם

‫הוא הרואה את הנולד איזה ‫הוא גיבור יש שתי גרסאות

‫איזה הוא גיבור קובע שתצרו ‫איזה הוא עשיר סמם וחלקו

‫איזה הוא מכובד המכבד את הבריאות

‫והם רואו עוד מינין היודע בחברו ‫שהוא גדול מנו אפילו בדבר אחד

‫שחייב לנהוגו כבוד ללמדנו מדוד המלך

‫שצריך לחלוק כבוד למי שגדול ממך

‫למשל אתה לא יודע לשתול ‫שתילי נענה והחבר שלך יודע

‫אז צריך לכבד אותו על זה ‫שהוא יודע לשתול שתילי נענה

‫יש לו מה ללמד אותך הוא ‫עליון ממך בנקודה הזאת

‫ועוד שנינו בכלל צריך לשתילי ‫נענה זה דבר שצריך לדעת

‫איך לשתול אותו במקום שיש ‫בו אור אבל גם לא יותר מדי קר

‫וגם לבדוק שאין תולעים וכולי

‫ועוד שנינו הווה מקדים בשלום כל אדם

‫ואמרו עליו על רבן יוחנן בן ‫זכאי שלא הקדים לו אדם שלום

‫מעולם ואפילו גוי בשוק

‫מה זאת אומרת? הוא רוצה עכשיו לדבר על זה?

‫למה?

‫שלא הקדים לו שלום, אדם בעולם

‫הוא תמיד היה הראשון שאמר שלום

‫הוא ראה מישהו עוד לפני ‫שהוא מספיק להגיד לו שלום

‫הוא אומר שלום

‫הרבן יוחנן בן זכאי הוא ‫אדם מכובד הוא נשיא ישראל

‫הוא אחד מגדולי האומה

‫אז מה הוא צריך להגיד שלום לאחרים?

‫הם צריכים להגיד לו שלום

‫אף על פי שלכאורה הכבוד ראוי לו קודם

‫הוא מקדים

‫אפילו לגוי

‫זה מדעת חסידות

‫אבל... כן, אבל בסדר

‫אבל גם מדעת חסידות יש מה ללמוד מזה

‫מדעת חסידות שזה... מה?

‫אפילו גוי, כן, נכון

‫למה באמת הוא רצה להקדים שלום לגוי?

‫אתה יכול להגיד מצד דרכי שלום

‫אפשר להגיד מצד שהאדם הוא ראוי לכבוד

‫אפילו גוי ראוי לכבוד

‫הרי הוא בריאה של הקב' ‫ברוך הוא ונברא בצלם אלוהים

‫נכון, אפילו גוי כי הרי בגוי אתה במלחמה

‫אז אין שלום

‫נכון?

‫לא תמיד

‫לא תמיד אבל לפעמים כן

‫זאת אומרת, אם הגוי אנחנו במצב ‫שהשלום הוא לא דבר מובן מאליו

‫רק עכשיו בשוק

‫בשוק אפילו ברחוב

‫שוק זה רחוב

‫של חז'ל

‫אפילו פגש שתם איזה גוי בשוק אמר לו שלום

‫ולומר שלום זה לא דבר פשוט

‫כי שלום זה שמו של הקב'

‫הוא קורא למה תקנו לומר שלום?

‫זה תקנת חכמים

‫שחייבים להגיד שלום

‫כדי שיש להם שם שם שגור בין הבריאות

‫שם שם זה שלום

‫אז על זה יש בערב קוק הרבה

‫בעולת ראייה

‫למשל על ההלכה

‫שאסור לתת שלום לחברו לפני התפילה

‫כן?

‫כל לנו תן שלום לחברו קודם שהתפלל

‫כאילו עשהו במה

‫כי הרי שלום זה שמו של הקב'

‫אז מה לתת לנו תן שלום לאחרים?

‫אלא הכוונה

‫שאתה לא יכול לבנות את השלום

‫באמת לא מתוך יחס אל הקב'

‫כי אם השלום הוא רק

‫בינינו, בלי הקב'

‫אז זה שלום אינטרסנטי

‫כדאי! אני לא ארוג אותך

‫כדי שלא תארוג אותי

‫בוא נעשה שלום

‫זאת אומרת שברגע שאני יהיה בטוח

‫שאני יכול להרוג אותך בלי שתארוג אותי

‫אז באמת האינטרס כבר בטל

‫כי אולי כדאי לי להרוג אותך

‫מה שאין כן, אם אני אומר שלום

‫כדי ששם שמיים יחול בינינו

‫אז זה ערך עצמי

‫גם אם יש לי נזק מן השלום הזה

‫אני אתן לך שלום

‫וכבר סיפרו זיכרונם

‫יש באמת שאלה

‫אדם פוגש אותך לפני תפילת שחרית

‫להגיד לו שלום או לא?

‫אז יש כאלה שאמרו

‫לא להגיד שלום אלא צפרטבה

‫בוקר טוב, דברים כאלה

‫אבל זה מחלוק את הפוסקים

‫כי מה שאמרו שאסור לתת שלום לחברו

‫הכוונה ללכת אליו

‫בוא נעשה אצלו ביקור

‫לפני התפילה, אני בדרך

‫אני עוצר לבקר אצלו

‫או אני עובר את הכביש כדי להגיד לו שלום

‫או אני עושה

‫קידה מיוחדת, אבל שם אמירת המילה

‫שלום, אז יש הרבה פוסקים

‫שאמרו שאין בזה איסור

‫והרב צבי יהודה קוק היה כן נוהג

‫לומר שלום, מפני שגדול

‫השלום, ולכן לא היה

‫נוהג כדעת המחמירים בזה

‫הראיתי את הימדי חכמים גדולים

‫שכן מקבילים על זה, וכן אומרים צפרטבה

‫אבל צריך לדעת שיש גם צעד לומר כך

‫כן

‫ואפילו

‫הוא גאוי בשוק, הוא בן בדיבור

‫הוא בן למעשה, בכלל נהוג

‫כבוד

‫בחבריו

‫וכבר סיפרו זכרוננו ברכה מ-24,000 תלמידי

‫רבי עקיבא, שמתו

‫על שלא היו נוהגים

‫כבוד זה לזה

‫זה דבר תמוה מאוד

‫איך זה שלא

‫לא נהגו כבוד זה בזה

‫כל המעט לא נהגו כבוד, אכפת להם

‫לנהוג כבוד

‫אבל בגלל זה מתו

‫זה קשה מאוד הדבר הזה

‫אני לא מבין את דעתי שלכם

‫אבל עד כדי כך שמתו 24,000 אנשים

‫ככה

‫איך הם מתו בכלל

‫במלחמה קרה

‫נכון

‫בגמורה כתוב שהם מתו בעסקרה

‫עסקרה

‫זה סוג של

‫מחלה

‫מחלה של מחנק

‫אדם לא יכול לנשום יותר, מת

‫משהו כזה

‫הם מתו מזה

‫עכשיו, הקבוץ זה בדיבור

‫כיוון שהם פעם היו פגועים בדיבור

‫אבל

‫זה כמו שכתוב בגמרה

‫אבל זו לא האמת ההיסטורית

‫האמת ההיסטורית היא שהם מתו במלחמה

‫מלחמת בר כוכבה

‫כפי שמפורש בעיגרת רב שירה גאון

‫רב שירה גאון מסביר

‫שעבא שמד על תלמידו יתרי רבי עקיבא

‫היה שמד על תלמידי רבי עקיבא

‫מה זה שמד? שמד זה מלחמת בר כוכבה

‫בכל מקום, זה אל חזל

‫מלחמת בר כוכבה

‫אז הם מתו במלחמה

‫כתוב שהם היו בן גוות לאנטיפרס

‫בן גוות לאנטיפרס זה אזור הקרבות

‫באותם הימים

‫אז הם מתו בקרב

‫אבל כתוב במלחמה, בגלל הכבוד שלו

‫זה הסיבה שהם מתו

‫זה לא

‫למה הם מתו במלחמה

‫למה? בגלל שלא נהגו כבוד

‫זו השאלה של הרב, בגלל הכבוד הזה

‫אז עכשיו אני מבין, במלחמה

‫אם אדם לא מכבד את חברו, ‫אז הוא לא שומע פקודות

‫של חברו, אז הוא לא אכפת לו

‫אז בסוף מתים במלחמה, פשוט מאוד

‫ועכשיו זה מובן

‫מה, אם אדם לא מכבד

‫אתה גם חיילים? כן

‫כל אחד עשה מה בראש שלו

‫במלחמה, אם כל אחד עושה מה בראש שלו

‫אתה לא מנצח

‫מה?

‫למה בגמרא כתוב

‫כן, אז זה במרחק

‫ההיסטורי, זה מה שזה הופך להיות

‫למה הגמרא לא אומרת את האמת ההיסטורית

‫נכון? זה השאלה שלך

‫למה היא לא אומרת את האמת ההיסטורית?

‫זה השאלה שלך? כן

‫אז התשובה היא פשוטה מאוד

‫קודם כל הגמרא לא אמרה את ההפר

‫של ההיסטוריה

‫כתוב ככה

‫ששנים עשרה אלף זוגות תלמידים

‫היו לו לרבי עקיבא בן גוואטלן טיפארס

‫וכולם מתו במיטה רעה

‫כך כתוב

‫בגמרא ואי ומות

‫כתוב, מתו במיטה רעה

‫ואחר כך הגמרא שואלת

‫מהי מיטה רעה?

‫ואז רב נחמן אומר

‫אסכרה

‫שבמקור שהגמרא מביאה הבריתה

‫שהיא מביאה לא כתוב שזה באסכרה

‫כתוב שמיטה רעה

‫רגע רגע

‫בפרחות שהפי קשה

‫באמיתות

‫אסכרה

‫כן אסכרה, זה מיטה קשה

‫אבל מיטה רעה יכול להיות גם עוד כמה דברים

‫הרי כתוב מה ההפך של רעה?

‫בחזל

‫יש ביטויים מופחיים

‫רעה או יפה

‫טעינים רעות, טעינים יפות

‫נכון?

‫אז באמת מצאנו, מיטה טובה לא מצאנו

‫אבל מצאנו מיטה יפה

‫ברור לא מיטה יפה

‫על מה זה נאמר?

‫זה גם במיטת החרב

‫הגמרא דנה, האם זה בסדר

‫לחתוך את הראש בסעיף

‫הרי זו מיטה מנובלת, זה לא מיטה יפה

‫והרי התורה אמרה

‫ברור לא מיטה יפה

‫אבל מה שמיטה רעה זה מיטה בחרב

‫אז מתו מיטה רעה

‫מה?

‫אה, אז מיטה רעה היא בחרב

‫כאילו ירדו אותה עם חרב

‫נכון, בחרבות, במלחמה

‫עכשיו, רב נחמן, כששואלים אותו

‫מהי מיטה רעה

‫הוא לא מדבר על הבריתה, הוא אומר

‫ביטה רעה זה אסכרה

‫בעלמה, מיטה רעה זה אסכרה

‫יש גם, יש אורים שאומרים שזה רמז

‫בשפה הערבית

‫אסכר זה גדוד

‫אז מתו במלחמה, בגדוד

‫מה אתה אומר?

‫יכול להיות שאסכרה זה חרחור

‫בסדר, אה, חרחור

‫שם במלחמה

‫יכול להיות גם

‫בסדר, אבל מה שלא יהיה

‫יש לנו מסורת אצל רבינו שרגעון

‫שאומר שזה היה בשמד

‫אז מה שלא יהיה

‫תלמידי רבי עקיבא

‫הייתה אצלם איזושהי בעיה

‫יכול להיות שאם הם היו מלאי אהבה אחד לשני

‫ומכבדים אחד לשני, באמת לא היו נופלים במלחמה

‫כן

‫שלום לרב שרקי

‫האם אלה המתעוררים בבוקר בקלות לעבודת הבורא

‫אינם בחזקת בני העולם הבא

‫ויתר הציבור

‫שאינו מתעוררים בבוקר בקלות

‫הם בחזקת אלה שיש להם חלק בעולם הבא

‫תודה

‫טוב, אתה מחבר את זה לשיעורים קודמים שלי

‫כן, אפשר להגיד את זה

‫מי שקם באופן ספונטני לא יכול להישאר במיטה

‫הוא חייב לקום

‫הוא חייב לרוץ מחוץ לפוך ולניח צילין

‫אז זה סימן שכבר הוא מחובר לנשמה שלו

‫אז זה כבר משהו אחר

‫כן

‫אז הוא בן העולם הבא

‫טוב, בואו נמשיך

‫וכמו שהביזיון הוא דבר מתייחס אל הרשעים

‫כדבר הכתוב שזכרנו בבורא שעה בגמבוז

‫כן, הכבוד מתייחס אל הצדיקים

‫כי הכבוד שוכן עממהם ואינו מתפרש מהם

‫כמו אינו פורש מהם

‫ואומר ונגד זקניו כבוד

‫זה פסוק, כי מלאך השם צבעות בציון

‫ונגד זקניו כבוד

‫מעניין, יש הערה של הרפקוק ‫על זה באורות הקודש חלק ג'

‫על ההבדל בין היחס אל ‫הזקנים ביהדות וביווניות

‫כן, שאריסטו כתב בספר הפואטיקה אני חושב

‫אריסטו כתב שהעולם שייך לצעירים

‫זאת אומרת, הוא אומר שעיקר ‫החברה זה האנשים הצעירים החזקים

‫היפים, היצרניים

‫והזקן נועלה מתגעגע לעולמם של הצעירים

‫אבל הוא בעצם כבר לא רלוונטי

‫נכון?

‫והרפקוק אומר שזה עצמו, האמירה הזאת ‫של אריסטו היא הראייה לדלות של שיטתו

‫כי איך יכולה להיות שיטה ‫שאיננה נותנת מקום לכל

‫ולכן עד רבה הנביאים אמרו ונגד זקניו כבוד

‫כלומר, חברה שבה יש מקום רק ‫לסוג מסוים של זהות היא חברה חסרה

‫לכן, למשל, אחד הדברים ‫הבולטים בעברית המודרנית

‫לא אומרים זקן, זה נחשב למילה רע

‫אומרים קשיש, מבוגר

‫כי מרגישים שזה בושה להיות זקן

‫להפך, זה כבוד להיות זקן

‫זה מכובד

‫ונגד זקניו כבוד

‫זקניו כבוד, אזכנים, זה ביטוי ‫שנותנים של זקן החוכמה וכדומה

‫זקן החוכמה

‫נכון

‫כן

‫והרי נתבערו חלקי הענבה הראשיים

‫עד כאן בעצם, החלק הרביעי ‫שהוא חילוק הכבוד לכל אדם

‫והרי נתבערו חלקי הענבה הראשיים ופרטיהם

‫ככל פרטי המינים המתרחבים ‫והולכים לפי הנושאים

‫ולפי העתים והמקומות

‫לכן באמת רמחן אומר, אני לא יכול ‫לכתוב לך את כל הצדדים של הענבה

‫יש כל מיני אופנים

‫יש משמע חכם ויוסף לקח

‫והנה זה ודאי

‫שהענבה מסירה מדרך האדם מכשולות רבים

‫האדם שיש לו ענבה, אז הוא לא כועס

‫הוא לא בלחץ

‫הוא גם לא מתבזה

‫באמת, מצד האמת, הוא מכובד

‫הוא מקרב את אותו אל טובות רבות

‫כי הענב יחוש מעט על דברי העולם

‫ולא יקנה בהבליו

‫ועוד

‫הרי, למשל, אדם שיש לו גאווה

‫אז הוא חייב לעבוד קשה מאוד

‫כי הוא צריך שהרכב שלו

‫לא יהיה פחות טוב מהרכב של חברו

‫אז מהגאווה הוא מגיע לכנעה

‫ולשנאה ולתחרות

‫בקיצור, הוא מחלה את חייו רק בגלל הגאווה

‫ולא עוד, אלא שבסוף

‫הוא אפילו את מה שהוא רצה להשיג, איננו משיג

‫כי כולם צוחקים עליו

‫אז מה, הענבה היא לשם תועלת?

‫פה יש צד של תועלת בענבה

‫לא, לא אמרנו שהענבה היא רק זה

‫אבל פה הוא דיבר על התועלת

‫בסוף הוא אמר, לא, מה שיש לו תועלת?

‫מה?

‫וודאי שיש צד של תועלת

‫יש גם צד של תועלת, זה מה שהוא אומר

‫זה ודאי שהענבה מסירה מדרך אדם מכשלות רבים

‫הנה, זה כתוב פה, זה צד התועלת שיש בענבה

‫מה אתה אומר? שכל אדם רוצה שיהיה לו טוב

‫כאילו, אפשר להתעלם

‫בראש אתה רוצה שיהיה טוב

‫גם כדי שיהיה טוב לך

‫זה לא משהו... לא הבנתי מה השאלה

‫על מה אתה מקשה?

‫לא, אני לא מקשה

‫אני אומר באופן כללי

‫שהרובים מסתכלים גם על הענבה

‫שים צד התועלת, לא אבל זה ברור ש...

‫לא, לא, רגע, בוא נדייק

‫המידות הטובות, הן טובות מצד עצמן ‫ולא רק מצד התועלת שיש בהן, נכון?

‫ובדע

‫לכן גם הענבה, אי אפשר לגמד ‫אותה רק לממד התועלתי שלה

‫אפשר לא

‫זהו

‫אני אומר, אפשר לזלזל בממד

‫יש גם צד תועלתי

‫אבל אם נגיד שאני רק מעצב התועלתי, זה...

‫אם נגיד שאתה רק מעצב ‫התועלתי, אז זה כבר לא ענבה, נכון

‫זה לא ענבה, כי זה תמיד...

‫בסדר, אז אנחנו, אתה, אני והוא מסכימים

‫בסדר? אוקיי, הלאה

‫והנה, זה ודאי

‫שהענבה מסירה מדרך אחד המכשולות ‫רבים, מקרבת אותו לטובות רבות

‫כי הענב יחוש מיית על ‫דברי העולם ולא יקנה בהבלב

‫ועוד

‫שחברת הענב נעה עד מאוד

‫ורוח הבריאות נוחה עמנו

‫בהכרח לא יעבור לידי כעס ולא לידי מריבה

‫אלא הכל באשקט, הכל ‫במנוחה, אשרה מי שזוכה למידה זו

‫כמו אמרו זכרוננו ברכה, מה שעשתה חוכמה

‫עטרה לראשה, עשתה ענבה עקב לסוליאתה

‫כלומר מדובר שם, יש ראשית חוכמה, יראת השם

‫נכון ככה כתוב? ראשית חוכמה, יראת השם

‫אז מה קיבלו שלמילה ראשית?

‫ראש, כן? ככה חז'ל דרשו

‫ראשית מצוין ראש, כלומר ‫שבראש החוכמה עומדת היראה

‫ראשית חוכמה, יראת השם

‫זה קצת שונה מהפשט הראשוני

‫הפשט הראשוני זה שאתה ‫מתחיל בהיראה כדי להגיע לחוכמה

‫אבל חז'ל דרשו, לא, כי בזה צריך ‫להיות כתוב תחילת חוכמה, יראת השם

‫אבל לא כתוב תחילת, כתוב ראשית

‫ראשית הכוונה שזה עומד בראש

‫וכתוב עקב ענבה, יראת השם

‫אז מה פירוש העקב?

‫רגעים להסביר בעקבות, נכון?

‫בעקבות הענבה, בה יראת השם

‫חז'ל, שוב, גם את זה הם הופכים

‫הם אומרים, העקב בעצם של הענבה

‫זה יראת השם, זאת אומרת שהעקב זה דבר הנמוך

‫ביחס לענבה, אפילו יראה זה דבר נמוך

‫יוצא שיש לנו פה שלוש מדרגות

‫חוכמה, למעלה מן החוכמה ‫יראה, למעלה מן היראה ענבה

‫כן, זה הסדר

‫אז מה שעשתה חוכמה, התרה לראשה

‫עשתה הענבה עקב לסוליאטה

‫שזה היראה, שנאמר עקב ענבה, יראת השם

‫כן, למה הבאתי את הפסוקים? ‫כי הוא לא הביא אותם

‫אז נדענו מדבר

‫כי כל החוכמה כולה לא ירחנה

‫וזה ברור

‫למה זה ככה?

‫למה החוכמה היא פחות מן היראה?

‫נכון, החוכמה זה ידיעת האמת

‫יראה זה חוויה פנימית

‫זה הרגשה

‫איך אפשר לשים רגש למעלה מן השכל?

‫אז אתה תמוה, לא?

‫הרגש זה משהו פרטי

‫איך שאני מרגיש, אתה לא מרגיש כמוני

‫איך שאני מרגיש מני, בפנים

‫אין איש מרגיש כמוני

‫אבל היראה היא יותר קשורה למטרה של...

‫היראה היא יותר קשורה מניה לקב' ברוך הוא

‫כי אתה נראה מן הקב' ברוך הוא

‫אבל מה עם חוכמה של הקב' ברוך הוא?

‫גם זה, השכל וידוע אותי

‫אז מתחילים ביראה, אז קודם צריך יראה

‫אבל פה, אתה צודק, אבל זה אני מסכים איתך

‫צריך להתחיל עם יראה, מתוך כך מגיעים לחוכמה

‫אבל לפי הדרשה של חז'ל זה הפוך

‫שזה היראה היא כאילו המסקנה

‫זה מה שלא מובן כאן

‫נכון?

‫אם אתה לא מכיר אז...

‫לא, אבל קודם כל, השאלה ברורה או לא?

‫קודם כל בוא נתבונן בשאלה

‫קיבלתי מרבותיי שיותר טוב

‫שאלה טובה מתירות צולע

‫אז קודם כל ננסה להבין מה השאלה

‫אתם מבינים את השאלה שלי, כן או לא?

‫כן, אוקיי

‫אז בואו נשקע קצת בשאלה

‫נאכיל את זה, אתה יודע, תמיד היום

‫דינמיקה קבוצתית

‫צריך לאכיל את זה

‫אז אנחנו צריכים לאכיל את הקושייה

‫בסדר?

‫זה נורא מדבר אליי

‫מה אתה אומר?

‫זה אוהבת את סוף דבר, ‫כל נשמעי, את האלו מיראה

‫זה אוהבת את הפסוק

‫אז אוהב את הפסוק שאומר את זה

‫סוף דבר, כל נשמעי, את האלו מיראה

‫בסדר, זה פסוק, אני רוצה להבין את הפסוק

‫אני רוצה להבין למה היראה היא המסקנה

‫אז הרב קוק מסביר בהנהיה, הדבר מאוד מעניין

‫הרי כל ההכרות של האדם הן הכרות סובייקטיביות

‫נכון? בסופו של דבר

‫אין ידיעה אובייקטיבית מחוץ לנפש

‫כל ההכרות שלנו הן הכרות סובייקטיביות

‫אז כל ההכרות, הן דומות להיראה

‫אם אני חושב שיש לי ידיעה ‫אובייקטיבית של המציאות

‫אז אני רחוק מן האמת

‫אם אני יודע שאני סובייקטיבי

‫אני קרוב יותר אל האמת

‫יוצא שהמסקנה של החוכמה זה היראה

‫היראה זה הכוונה ההכרה הסובייקטיבית

‫מעניין

‫טוב, רציתי להגיד משהו

‫טוב, בסדר

‫ובכן, רבותיי היקרים

‫מאחר שסיימנו בשעה טובה את פרק אף

‫ובדאי אנחנו עוברים לפרק אף ג'

‫ובדאי, קניאת הענבה

‫אז הענבה, יש לה שני זדים

‫הצד התיאורטי הכללי והצד הפרטי הטכני

‫הצד הפרטי הטכני זה דרכי קניאת הענבה

‫אז אי אפשר לטעות, לחשוב ‫שהצדים הטכניים הם הענבה

‫אחרי שאדם הגיע להכרה של הערך של הענבה

‫אז יש מקום גם לתרגול הטכני

‫שניים הם המרגילים את האדם אל הענבה

‫הרגילות וההתבונן

‫הביטוי רגילות, כמובן שהרגל

‫יש בזה איזושהי רטיעה בנפש היהודית

‫הקיצב, רוצים ממני שאני אתרגל

‫או את תרגל וכי אני מכונה

‫תשובה, אני צריך קודם כל ‫להכיר שיש לי טבע נשמתי

‫רק שהטבע הנשמתי צריך לחדור אל הטבע הנפשי

‫יש ניגוד בין הטבע הנשמתי לטבע הנפשי

‫הטבע הנשמתי אומר שאני רץ ‫להתפלל עם תפילין בבוקר בקור

‫והטבע הנפשי אומר ההפך, תשאר מתחת לפוך

‫אלא מה? ‫פוך זה דוגמה, יכול להיות גם סתם שמיכה

‫או אפילו שמיכת קיץ, תיילות

‫אבל בכל פנים, או בסאונה

‫אבל בכל פנים, ברגע שיש לי הכרה שיש הפרש

‫בין הטבע הנשמתי לטבע הנפשי

‫אז אני רוצה שהטבע הנשמתי ‫יחדור לתוך הטבע הנפשי

‫ואז אני מתרגל, כביטוי, בתרגילנו בתור התכנה

‫קוראים לזה דיג'אבים

‫טוב, שניים הם, אז זה הרגילות וההתבונן

‫הרגילות הוא, שאי אדם מרגיל לעצמו מעט מעט

‫בהתנהג בשפטות על דרך ‫שזכרנו, בישיבת המקומות הפחותיים

‫וללכת בסוף החברה, ללבוש בגלל צינויים

‫בגלל צינויים די נו מכובדים ואך לא מפוארים

‫כי בהתרגלו בדרך הזה, תיכנסת אבוא הנבה בלבו

‫מעט מעט, עד שתיקווה בוקר ראוי

‫כי הנה, להיות טבע לבעדם לזוח ולהתנסה

‫קשה עליו לעקור מעיקרה הנטייה הטבעית הזאת

‫שימו לב אם כן אומר הרמחל

‫שהגאווה זה טבעי וההנבה לא טבעית

‫כן, הפך מה שאולי כמה ‫מחנכים טועים רוצים ללמד

‫לא, ההנבה זה לא טבעי, אלא ההנבה צריך ללמוד

‫מדוע הטבע של האדם זה ‫להתנסה, לזוח דעתו ולהתנסה?

‫כי לכל אדם יש מודעות לעני שלו

‫יפה, כי באמת יש בעני שלי חלק אלוהי

‫אני חלק אלוהי ממלא, החלק ‫האלוהי הזה באמת ראוי לכבוד

‫ולכן כשאתה אומר לאדם אתה צריך לנהוג בהנבה

‫הוא חש באיזשהו מקום שזה גידוף כלפי מעלה

‫מה, אני לא בסדר? ‫אם אני לא בסדר, אם העני שלי לא לגיטימי

‫זה מה שהקדוש ברוך הוא חש בכלל יהיה לא בסדר

‫שהוא ברא אותי כמו שאני

‫אנשים שאומרים שאין דבר ‫כזה, הנבה זה מעש משהו

‫כן, יש בזה משהו, אני אסביר יותר מזה

‫יש ביטוי כזה בעקבות משיחה

‫חוצפה יזג, יש חוצפה בעולם

‫למה יש חוצפה בעולם?

‫החוצפה זה שהאדם איננו חש ‫צורך לתת דין וחשבון לשום סמכות

‫אני הסמכות

‫למה אני הסמכות? כי יש בי גם כן משהו אלוהי

‫המודעות הזאת כשהיא עולה בנפש האדם

‫נותנת לו חוצפה וגאווה

‫עכשיו, אם האדם יאמר

‫באמת אני כלום, הבל וריק

‫אז הוא בעצם

‫פוגע במי שנתן לו את החיים האלה

‫מצד שני

‫מה?

‫אז איך אברהם אבין אומר אני הוכי האפר והאפר?

‫אלא מה?

‫התשובה היא

‫אני בעל ערך רק מצד מה שהקדוש ברוך הוא שם בי

‫מצד שהקדוש הוא שם בי אז אני חייב לכבד את זה

‫מצד עצמי אני כלום

‫זה הבחנה הזאת היא הבחנה שכלית

‫מה זה עצמי? עצמי זה לא החליט אותם מה?

‫כשאני לעצמי, הכוונה כשאני ‫מנתק את העני שלי ממה המקור שלו

‫כן, יש ביטוי כזה

‫יש במשנה במסכת עבוד דברים שאמר אילן לזקן

‫אם אין אני לי מילים או שאני לעצמי מה אני

‫צריך להחליט, או ככה או ככה

‫אם אין אני לי מילים, מה שחשוב שאני אהיה לי

‫זה שאני אדובר שאני אהיה ‫לעצמי מה אני, אז זה לא חשוב

‫צריך להחליט

‫אלא כוונה אם אין אני לי מילים

‫אם העין הוא המקור של העני שלי

‫העין סוף הוא המקור של העני שלי

‫אז יש מישהו בשבילי

‫אז אני עומד בקשר עם מי שאמר

‫והיה העני שלי

‫ולכן העני שלי הוא בעל ערך

‫וכשאני לעצמי

‫זאת אומרת כשאני לוקח אותו כיחידה עצמאית

‫ומנתק אותו משורש החיים שלו

‫אני הופך להיות מה? מה אני?

‫אני הופך להיות סובי...

‫אני הופך להיות אובייקט ולא סובייקט

‫אני הופך להיות חפץ דבר

‫הבנת?

‫כי הכל הופך להיות משחק ככוח

‫יש העני שלי, העני שלך

‫בוא נראה מי יותר חזק

‫אז זה הופך להיות קטן מאוד

‫זה כוח מול כוח

‫כשאני מול הבורא, הכוח שלי הוא אינסופי

‫כן, מה אתה אומר?

‫אני שואל גם, כן, אומרים

‫דווקא על משה רבינוש, הוא אדם מכל אדם

‫הוא אמר דווקא, הוא מה?

‫זאת אומרת, כאילו, מבחינת ‫שאני לא עפר ולא יודע

‫יש לי את זה משהו, מה? לא יודע

‫אבל יש לי דרך קושי, ‫כאילו, אני אין שאני, כאילו...

‫כאילו פחות ממה ‫שאני... אז אני משהו עדיין

‫כן, אכן, הזוהר אומר

‫שדוד המלך היה יותר ענב ממושה

‫שהוא אמר... ואני הולך לתפיל...

‫כתוב בתורה עצמה שאין דבר כזה

‫מה? כתוב בתורה, והאיש משה ענב מאוד

‫נכון? מכל האדם שווה האדמה

‫זה קורה

‫כן, כי עוד לא נולד דוד

‫דוד עוד לא נולד, דוד יותר ענב ממושה

‫אבל בכל זאת צריך להבין למה

‫כן, דווקא משה יש לו פגם

‫אלא הכוונה שמשה היה במדבר

‫ודוד בארץ ישראל

‫מי שנמצא במדבר, כדי להצליח

‫במשימה שלו, הוא צריך קצת להתנסה

‫מה שאין כן דוד שהוא בארץ ישראל

‫הוא שואב מן האומה

‫לכן הוא לא צריך שום התנסות אישית

‫כלומר, זה לא שדוד

‫פחות, יותר טוב ממושה, אלא שמשה

‫אין לו התנאים המאפשרים ‫את גילוי הענבה של דוד

‫זה מה שאומר למיכל

‫מה? זה מה שאומר למיכל

‫אה, אבל זה... כן, נכון

‫כאילו, יותר ענב

‫אבל עבודה של משה זה יותר עבודה

‫זאת אומרת, עבודה שלו היא עזה בעצם

‫כן, כן, כן

‫לכן אנחנו לא באים לטענות לא למושה ולא לדוד

‫אנחנו מסתכלים רק את ההפרש

‫של המצבים

‫אבל אני רוצה לעזור לנקודה

‫שעליתה שם

‫יש ספק גדול

‫האם העני שלי

‫הוא לגיטימי

‫האם בכלל העני שלי קיים

‫נכון? יש ספק כזה

‫למשל

‫במסטיקה המזרחית

‫במיוחד בבודדיזם

‫אומרים שהעני זה אשליה

‫זה אשליה שיש לי עני

‫מצד האמת אין לי עני

‫כשאני אגיע להבנה הזאת

‫אז הגעתי לדעת האמיתית

‫זה מה שהם למדים

‫מה? איך אפשר לעפות את הדבר כזה?

‫זה הנחת יסוד שמצויין

‫במסטיקה הבודדיסטית

‫כל מישהי הבודדיסטים הם אומרים

‫שבעצם העני זה סוג של כלום

‫האמת היא

‫אלוהים אצלם לא קיים

‫כלומר זה דת בלי אלוהים

‫אז ממלא אם הדת יכולה להיות בלי אלוהים

‫אז גם אני יכול להיות בלי עני

‫זה השיטה שלהם

‫כלומר זה מין אובדן מוחלט

‫התמוססות מוחלטת של הזהות

‫זה האידאל אצלם

‫כלומר זה נרוואנה וכו

‫בפילוסופיה המערבית

‫לעומת זה מצאנו מי שאמר

‫שאני ושלי ודאי שהוא קיים

‫זה הדקארט

‫אני חושב

‫משמע אני קיים

‫הספק שלי עם אידאל קיומי

‫קוגיטו

‫ארגו

‫שום, אני חושב

‫משמע אני קיים

‫עד כאן דברי הגאווה

‫של הפילוסופיה המערבית

‫מה הבעיה בעמירה הזאת

‫הבעיה היא שכשאתה אומר

‫אני חושב

‫מי הרשא לך להשתמש במילה אני

‫הרי עוד לא הוכרת שאני קיים

‫אלא מה?

‫אתה בעצם לוקח כהנחת יסוד

‫את מה שאתה רוצה להוכיח

‫ברור שאתה תגיע למסקנה

‫שאני שלך קיים

‫כיוון שאתה הנחת אותו כהנחת יסוד

‫אבל זה לא לגיטימי, יש פה גאווה

‫קודם כל תוכיח שאני קיים

‫תגיד אחר כך אני חושב

‫אז אנחנו נמצאים במלכוד

‫בין הבודיזם לבין הקילוסופיה הקרטזיאנית

‫מה עושים?

‫אין לנו ברירה אלא לפנות אל היהדות

‫מה אומרת היהדות?

‫מודה אני

‫כלומר, האני שלי

‫מקבל את תופעתו מכוח ההודעה

‫כיוון שיש מישהו שרצה

‫שהאני שלי יהיה קיים

‫אז הוא קיים

‫וזה המשך של הביטוי, לפניך

‫מתי יש לי אני? לפניך

‫אני אסביר את זה בשפה של הרב קוק

‫זה יותר פשוט

‫מה אומר הרב קוק

‫בעולת ראייה

‫חלק ראשון

‫בעמוד א'

‫זה דבר ראשון

‫שהרב קוק מסביר

‫האדם מוצא את עצמו

‫בעצמו

‫איך? על ידי אור החיים

‫האלוהיים המופיעים בקרבו

‫הממלאים אותו ברוח הטוב

‫של רגש התודה

‫כלומר זה מוסרי, זה מתחיל מהמוסר

‫של הכרת הטובה האלוהית

‫וההבטאתה

‫שאני אמרתי את המילה מודה

‫מודה משמע

‫אני

‫כי במין

‫עכשיו האדם

‫בחלישות כוחו, בהפסיותו

‫וזיירותו

‫נגד כל היקום הגדול

‫והעצום

‫היה גוי אחד

‫הוא אמר

‫הוא אמר

‫הגהינם

‫זה האחר

‫האחר

‫מאיים עליי

‫היום יש כמה בני אדם בעולם?

‫אני זוכר כמה ימים

‫שבעה מיליארד בני אדם

‫אז תראו כמה שבעה מיליארדים

‫של גהינם יש מסביב לי

‫אני לבדי

‫מול כל אלה

‫עוד סיני

‫מה יהיה? מה יהיה איתי?

‫יש אנשים שלא רוצים להילדת יותר

‫כי כל ילד חמישי הוא סיני

‫אז אומר

‫כי במין עכשיו האדם

‫בחלישות כוחו

‫בהפסיותו וזיירותו

‫נגד כל היקום הגדול

‫והעצום וכוחות הבריאה

‫האדירים והנפלאים העותרים אותו

‫מרוב שיממון

‫לעומתם

‫עובד האדם מתוכן

‫לנהי שלו

‫זה הבעיה

‫מול הכל זה כוח מול כוח

‫ואני כלום לעומת הכל

‫ימחצו אותי

‫אמנם

‫בהאיר עליו אותו העור

‫של הכרת הטובה האלוהית

‫כמו שהוא אמר את המילה מודה

‫וכל הסעיפים הקדושים

‫כבירי עוז הקודש שהיא מהירה בקרבו

‫אז בא האדם

‫להכיר את גדולת ערכו

‫את עניותו

‫זה שיש לו אני

‫והיעדר ביטולו בכללות ההוויה

‫ומוצא את עצמו

‫מאושר לומר בפה

‫מלא אני

‫זה הענבה

‫אמיתית

‫שאני מקבל את העני שלי מן העין

‫ולכן זה מה שאמר ילד לזקן

‫אם העין הוא העני שלי

‫מי לי יש מישהו בשבילי

‫וכשהעני שלי עומד בפני עצמו

‫אז הפכתי להיות אובייקט

‫מה אני

‫יש פה כמה שאלות

‫לרב שלום, לא כל כך הבנתי בסופו של דבר

‫מה מעל מה חוכמה

‫ואז ירעה ואז ענבה, נכון

‫האם הרב מסכים להבחנה

‫כל ענבה שהיא אמיתית מביאה

‫לעשייה טובה, נכון

‫במחילה, מה העני של אלוהים

‫יפה

‫העני של אלוהים זה אנחנו

‫כן

‫העני של אלוהים זה אנחנו

‫הוא נתן לנו את העני

‫אז ודאי, העני של הכלל יותר גדול

‫אבל בסופו של דבר

‫ריבונו של העולם הוא

‫באיזשהו שלב

‫הוא החליט שאי אפשר לקרוא לו אתה

‫וכאשר אני קורא לו

‫אתה, אז אני אני

‫יש

‫בפרשה של ציצית

‫פרשה ציצית

‫בספר במדבר

‫והוא אומר השם אל משה למור

‫אמר את בני ישראל ואמרת עליהם

‫זה גוף שלישי, אני לא מדבר איתם

‫אתה תאמר להם

‫ועשו להם ציצית

‫על כנפי בגדיהם לדורותם

‫ונתנו על ציצית הקנף בדיל תחלת

‫נתתם ציצית

‫והיה לכם

‫לציצית, זה מדבר בגוף שני

‫וראיתם אותו

‫וזכרתם את כל מסע שלו, ועשיתם אותם

‫ולא תטעו אחרי דבבכם ‫ואחרי נכון של שדותים אחריהם

‫ברגע שהפנמתם

‫את כל זה, אני

‫השם אלוהיכם

‫האני שלכם

‫זה השם אלוהיכם

‫בשני זה לא

‫כלומר

‫הקבל החליט להתגלות בתור אני

‫זה אצלנו

‫כשאנחנו נותנים לו את הכלי הזה

‫אפשר להשתגם מהשאלה הזאת

‫כפי שאין לו את התורה

‫אפשר להשתגם מהשאלה הזאת

‫יש

‫המשוגעים

‫חושבים שהם המשיח

‫המשוגעים חושבים שהם המשיח

‫אבוקדו וכאלה

‫מה זה?

‫בדרך יש קשר שישבים אבוקדו וגזר

‫על מפה

‫ישבים אבוקדו וגזר על מפה?

‫כן, והמושלים הם המשיח

‫מה יש קשר לאבוקדו וגזר?

‫אני אמרת על משיח

‫חוץ מהגזר

‫ואבוקדו

‫אמרת יש קשר שישבים משיח

‫אז אמרתי חמייה

‫טוב, לא משנה

‫אבל יש קשר שישבים שהם המשיח

‫זה משוגעים

‫אבל משוגע בגימטריה

‫אני משיח

‫זאת אומרת המודעות הגדולה לעני שלו

‫אז כשהיא עוברת את הגבולה

‫הוא מודע לזה שהוא המשיח

‫היה פעם איזה יהודי אחד, היה מבלבל את המוח

‫היה מבלבל את המוח לרב זוסמן

‫זיכרונו לברכה

‫התלמיד הגדול של הרב חרלאפ

‫הוא היה מלמד בקוטל

‫הרבה, והיה שם אחד שכל ‫הזמן אומר על עצמו שהוא המשיח

‫היום אחד הרב זוסמן אמר לו

‫תדע לך שבכל יהודי

‫יש נקודת משיח

‫אבל מי שמדבר מאבד את זה

‫מאז הוא שתק

‫כן

‫אבל מה המשמעות

‫להגדרת העצמי מול האלוהות בזמן

‫בו יש אסתר פנים כמו בזמננו

‫טוב, אני יכול להתייחס אל השאלה הזאת

‫כשאלה כפולה

‫מה המשמעות להגדרת העצמי מול האלוהות בזמן

‫בו יש אסתר פנים

‫עד רבה

‫ההכרה שהאני שלי ניתן

‫על ידי הבורא

‫זה עצמו בוקע את האסתר פנים

‫כי ואנוכי

‫אסתר אסתי

‫בתוך האסתר יש אנוכי השם אלוהיך

‫עכשיו מה שהבנה מה בסוף

‫כמו בזמננו אני רואה בזה

‫במחילה מכבוד השואל כפירה

‫בזמן הזה יש אסתר פנים

‫הזמן הזה

‫יש בו גילוי פנים שלא היה כמו

‫אלפי שנים

‫איך אפשר לדבר ככה

‫על הזמן הזה שהקב' הוא גילה

‫את פניו כל כך הרבה

‫דרך הקמת המדינה, מלחמת ששת הימים

‫מלחמת יום הכיפורים

‫והעליות של מיליוני יהודים

‫והתלאג של מדינת ישראל

‫שעולה כל הזמן

‫ושיעורי תורה כל הזמן

‫והאינטרנט וכו' וכו'

‫להגיד אסתר פנים זה כפירה

‫זה כפירה בטובה

‫לא רק כפירה אידיאולוגית

‫זה לכפור בטובתו של הקב'

‫ועכשיו אנחנו באסתר פנים

‫אבל כבר אמר דוד

‫אבל אני אלמד עליך זכות ‫כי כבר ישעיהו הנביא אמר

‫מי עיוור כי עם עבדי

‫עבדי ה' הם עבריים, לא רוצים לראות

‫לכן אנחנו מפללים ותכך זנה

‫איננו בשופע לציון, זאת אומרת שכשאתה

‫חוזר לציון אנחנו צריכים ‫שיהיה לנו עיניים לראות

‫כי הנטייה של עבדי ה'

‫זה לומר שהכל רע

‫איך אפשר להגיד את זה, לשבת בקולל שמקבל

‫פרנסה מהמדינה

‫ולהגיד שהכל רע

‫במדינה הזאת לא בסדר

‫לרב שלום

‫אז מה המשמעות של המילה אני

‫כשהקב' אומר אותה בתורה אני ה'

‫אני ה' מלואיכם, כן

‫זו כוונה דרך כנסת ישראל

‫אני ה' מלואיכם זה כנסת ישראל

‫שלום לרב שרקי

‫האם לאור כל מה שעברה חנה באופן אישי

‫והקרבה העצומה שהיא קריבה

‫למען הקמת ותקומת המלוכה

‫ועם ישראל גם דרך דוד המלך

‫ובעתו העתידית של משה בן דוד

‫היא הראויה לתואר הענב

‫מכל אדם, תודה

‫לא, כי

‫זה נאמר על משה הענב מכל אדם

‫טוב, בואו נמשיך

‫כן

‫זה סוג של ביטי

‫ה' לנגיד, אני

‫נו, שומר ברוך אתה

‫ה' מה

‫מה אני צריך לראות

‫מה אני צריך לשבות

‫זה לא הנושא של השיעור עכשיו, דחי לך

‫זה לא הנושא של השיעור עכשיו

‫כן, אבל

‫הזכרתי את זה בדרך אגב

‫זה שאני מזכיר נושא בדרך ‫אגב, זה לא הופך אותו לנושא

‫השיעור, אתה רואה מה

‫כן, עוד משהו?

‫טוב, נמשיך

‫קשה

‫אלא אם כן

‫אלא אם כן, הפעולות החיצונות

‫אה, כן, לגבי אני ה' אלוהיכם

‫כן, למה לא הגעת היום לשיעור

‫שאלה טובה

‫בשבע יש לי איזו פגישה היום, זה לא יעזור לך

‫טוב, אלא אם כן

‫הפעולות החיצונות המסורות בידו

‫אז כן, כי נביאות טבע לבעדם

‫לזוח ולהתנסה

‫קשה עליו לעקור מעיקרה הנטייה הטבעית הזאת

‫אלא אם כן, בפעולות החיצונות

‫המסורות בידו ימשיך מעט הדבר

‫בפנימיותו הבלתי מאסור לו כל כך

‫וכעניין שבהרנו בזריזות

‫יש איזה עניין של תרגול

‫שכל זה נכלל מאמרם זכרונם נברכה

‫לעולם יהיה אדם ערום

‫ביראה, ערום הכוונה מתוחכם

‫דהיינו שיבקש תחבולות

‫נגד הטבע ונטייתו

‫עד שינצחם

‫זה אם כן הצעד של התרגול

‫יש תרגול, לאט לאט

‫האדם מתרגל לענבה

‫כמו שאצל בעלי המוסר

‫הם היו עושים תרגילים כאלה

‫שמשל כדי לקנות מדעת השפלות

‫הם היו מתעקשים

‫לקנות מסמרים בבית מרכך אחת

‫ואז היו זורקים אותם

‫בביזיונות וכו'

‫והם היו פסוטים, אה, קניתי מדעת השפלות

‫זה קצת חולני

‫טוב, אך ההתבונן

‫זה צעד של התבוננות

‫בענבה, הוא על עניינים

‫שונים

‫האחד הוא המוזכר בדברי הקוויה

‫בין מהל עליהם

‫אה, יש פה שאלה

‫ההסתרפנים שאני מדבר עליו הוא מבחינה קיומית

‫ועל זה אין מה להתווכח

‫מי יכול לומר שהוא חש את נוכחות הקב". באמת?

‫כל מי שאומר על אל ביום העצמאות

‫זה סימן

‫שהוא חש את נוכחות הקב". באמת

‫טוב, אל תיקח את זה אישית

‫אני לא, לא, לא

‫אני רק אמרתי מה שאני חושב

‫מבחינה חינוכית

‫מאוד חשוב שאנשים ידעו שהשם גילה את פניו

‫כן

‫טוב, אז אתה צודק

‫לדון שאין לנו נבואה

‫אוי ואווי

‫אין לנו נבואה

‫טוב

‫אך, ההתבונן הוא

‫עניינים שונים

‫האחד הוא המוזכר בדברי הקוויה בין מהל על אל

‫דא מאין באת

‫מציפה סירוחה

‫ולאן אתה הולך

‫למקום עפר רימה ותולעה

‫ולפני מי אתה

‫תינתדין וחשבון? לפני

‫מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא

‫אגב, שאלה מעניינת

‫אם אני באמת טיפה סירוחה

‫ורימה ותולעה, או אני בא משם

‫והולך לשם

‫אז למה אני צריך לתת דין וחשבון?

‫גם מה שבהמצא

‫כן, אבל למה שאני צריך לתת דין ‫וחשבון לפני מלך מלכי המלאכים

‫הקדוש ברוך הוא, אם אני כזה לא חשוב

‫אתה עושה דין וחשבון

‫עם מי שלא חשוב?

‫מי שחשוב אתה עושה דין וחשבון, אבל אני כלום

‫אני טיפה סירוחה, אני אכפת לכם שם בדין של

‫מה למה אני עשיתי

‫אני טיפה סירוחה, לא?

‫אז פעם ראיתי הסבר על דרך

‫הוורט, המור

‫מאוד מאוד דבש פל רוח

‫שתקוות אנוש רימה

‫זאת אומרת, מה התקווה של האדם

‫שיעמוד בדין

‫שהוא יגיד, אני בעצם

‫רק רימה ותולעה, אני כלום

‫אה, אתה כלום? ‫אז למה הקפדת על חברך כשהוא פגע בך?

‫אז אכן, מאוד מאוד דבש פל רוח

‫כי תקוות אנוש

‫התקווה שלך לעמוד בדין, זה רימה

‫שאתה דגיש שאתה רימה, בסדר, אבל זה הדרך

‫הדרוש, אבל פה יש משהו

‫רציני מאוד, מי ש

‫יודע

‫שהוא בא מטיפה סירוחה

‫ושהוא הולך למקום

‫האפר עם מוות תולעה

‫אז הוא ראוי לתת

‫דין וחשבון לפני מלאך מלכי המלכים

‫החדש והרפוא

‫כן? כלומר, קים לו, אז הוא בית לו חשוב

‫אז הוא לא ייתן דין וחשבון לפני אף אחד

‫טוב

‫האמת היא

‫שאם מסתכלים במשנה של

‫הקוויה בין מהלאל, זה בנוי משני חלקים

‫הקוויה בין מהלאל

‫אומר, הסתכל

‫בשלושה דברים, ואין אתה בלידי עבירה דע

‫מאין באת, ולאן אתה הולך

‫לפני מי אתה תת דין וחשבון

‫ואז אחר כך, עוד פעם הוא חוזר

‫מאין באת מטיפה סירוחה

‫ולאן אתה הולך, במקום ‫רימה, אפר עם מוות תולעה

‫ולפני מלאך מלכים, אתה תת דין וחשבון

‫למה לא אמרת את זה בהתחלה?

‫מה הצורך

‫זה התקשר של ההקדמה, מאין באת, לאן אתה הולך

‫כי באמת, מאיפה באתי

‫אני באמת באתי מטיפה סירוחה?

‫מה פתאום

‫הגוף שלי בא מטיפה סירוחה, ‫אבל הנשמה שלי בא מהעדיונים, לא?

‫לאן אני הולך, למקום אמרתי, אפר רימה ותולעה?

‫מה פתאום, זה הגוף שלי, אבל ‫הנשמה שלי הולכת לגן עדן אולי

‫ולפני מי אני אתי דין וחשבון?

‫מה, לפני מלאך מלכים ומלאכים?

‫לא, לפני אבי שבשמיים יש

‫ולפני מלכנו

‫אלא שיש פה שתי צדדים באמת

‫המשפט הראשון של הקוויה

‫בן מהלאל נאמר על הנשמה

‫דא מאין באתה, אז מאיפה באתה?

‫מאין, גם אחרי זה אומר אבל מאין באתה

‫רגע, לא, קודם כל אני, כשאני קורא ‫משפט אני לא יודע את המשך המשפט

‫דא מאין, הקוויה בן מהלאל ‫אמר לי לחשוב מאין באתי

‫אני חושב מאין

‫כן באמת באתי מאין

‫מאין סוף ברוך הוא

‫ולאן אתה הולך?

‫אה, לאן ולא, לאין

‫יש כאילו גרסאות בכתב יד, לאין אתה הולך?

‫מאין אתה, כן? ולאין, כן?

‫ולפני מי אני אתי דין וחשבון?

‫לפני מי שאמר והיה עולם

‫אבי שבשמיים

‫איזה יופי, זה נותן בליבי אהבה

‫וחוץ מזה, תודה רבה

‫יש בתוכי נטיות שפלות, ‫בהמיות, נמוכות, גופניות, הרסניות

‫אה, או אליהם אני צריך להראות מה זה

‫מאין באת, אתה הגוף

‫מתיפס רוחה, לאן אתה הולך?

‫לפני מי אתה, לפני המלך

‫תרבה לך, כדי לך להיזהר

‫זה מידת היראה

‫אם כן, השלמות של הכרת ‫האדם זה האהבה והיראה כאחד

‫לכן בהתחלה נאמר המשפט בלי הפירוט, הבנת?

‫אבל עדיין אתה אומר מאין באת

‫מאין באת, עדיין

‫מאין באתי באמת, תגיד, ומה התשובה?

‫זה מה הבעיה, אני מבין מה אתה ‫אומר, אבל עדיין יש את המאין באת

‫אני לא מבין

‫מאין באת זה כולל את הנשמה או שזה רק...

‫רגע, רגע, לא הבנתי את מה שאתה אומר

‫אי פתאום אתה ראשונה ‫אין, אין סוף, הקב' ברוך הוא

‫נכון, תרוש גם על פעם השנייה אין

‫לא, תתאום אתה שוכל שזה אין

‫כי זה הגוף, איפה בא הגוף?

‫מתי פס רוחה?

‫אבל פעם אחת אתה אומר מאין, אין סוף

‫פעם שנייה שאתה אומר הגוף, אתה אומר מאיפה

‫לא מאין, אתה לא דורש אין

‫לא, הבנת את השאלה

‫אני אחזור על שאלתה כי היא שאלה יפה

‫אתה שואל, רגע, אם כשאתה דרשת אין

‫בפעם הראשונה זה אין סוף, אתה יודע מה?

‫בפעם השנייה אתה שוכח שאין זה אין סוף

‫ואתה אומר מאיפה

‫כי הגוף לא יודע

‫אז כאן השאלה שלך, בסדר? תשובה

‫כי גם הגוף הוא בא מאין סוף

‫גם הוא באמת בא מאין

‫נכון, אבל לא מגלים לו את זה

‫כלומר, בניגלה אומרים שמה

‫זה בא מרימה ותולה, מתי פס רוחה

‫אבל באופן טבעי גם זה בא משם, כן

‫הגוף בעצם זה מבריאת האדם

‫מי שנברא לאדם הראשון

‫ואז יש לנו גוף, כן

‫אבל כשאומרים מאין זה בעצם גם לנשמה

‫גם לגוף, זו השאלה

‫אז זהו, יש פה שתי שאלות

‫מאין הראשון זה לנשמה

‫והמאין השני זה לגוף

‫אבל כל העיקר פה בתשובה של המשנה

‫זה שמרימה ותולה זה לגוף

‫כן, זה לגוף, בדיוק

‫טוב

‫כי באמת כל אלה, אומר רמחאל

‫הם נגדיים לגאווה

‫ועוזרים אל הענבה

‫כי בהיות האדם מסתכל

‫בפחיתות חומרו וגריעות התחלתו

‫אין לו טעם לנסה כלל

‫אלא לבוש ולהיקלם

‫כן, הרי כל אדם

‫מסתכק מספר פעמים ביום

‫למוסד שנקרא שירותים

‫כן, אז מה זה אומר?

‫שאדם עם כל מעלתו

‫הוא סוג של ביוב, נכון?

‫סוג של ביוב

‫הוא מכניס, הוא מוציא

‫הזבל עובר דרכו, בסך הכל

‫זה בעצם האדם כולו

‫אז מה יש לחתיכת ביוב

‫להתנסה ולחשוב שהוא נעלה וכו'

‫על מה זה דומה?

‫לרואה חזירים שהגיע למלוך

‫כל העת אשר יזכור ימיו הראשונים

‫אי אפשר לו שיתגאה

‫ושיחשוב כמוכן

‫שבסוף כל גדולותיו

‫ישוב להפר, מאכל לטולה

‫כל שכן, שיקנה גאונו

‫וישכח שעון גאוותו

‫כמעט טובו, מגדולתו

‫ואחריתה, בושת וחנימה

‫וכשיחשוב עוד

‫וידמה בליבו

‫רגע ייכנסו לפני הבדין הגדול

‫של צבא מעלה

‫בעת שיראה עצמו לפני מלך מלכי המלאכים

‫הקב' ברוך הוא

‫הקב' הטהור בתחתית הקב' הטהרה

‫בסוד קדושי משרתי גבורה

‫גיבורי חורח עושה דברו אשר הם באים כל מום

‫והוא עומד לפניהם פחות

‫גרוע פחות ונפזה מצד עצמו

‫אותם מאום גואל מצד מעשיו

‫היה רים ראש

‫היה לו פתחון פה

‫וכי ישאלו הוא

‫היה איפה פיחה

‫היה גאונך וכבודך אשר נסתה בעולמך

‫מה יענה

‫או מה ישיב

‫על תוך אחתו

‫הנה ודאי, שלא רגע אחד יצייר האדם בסכלו

‫האמת הזה ציור אמיתי וחזק

‫והרוח תפרח ממנו כל הגאווה

‫ולא תשוב אליו עוד

‫הייתי פעם, אחד כתב ספר

‫לענבים מתנחן

‫יש לי ספר כזה

‫מישהו אסף אתו ממאמרים

‫של ענבה

‫אז שם הוא מביא שיש אדם

‫שהקפיד מאוד

‫כי לא העלו אותו שלישי

‫לתורה

‫לא העלו אותו שלישי

‫האחוז הוא רב סלר גמור, צדיק כל חייו

‫רק העלו הקפדה קטנה שלא העלו אותו שלישי

‫אז אמרו לו

‫טוב, מגיע לך

‫להיות בגן עדן, באמת אתה אדם צדיק

‫אבל יש משהו קטן צריך

‫אתה צריך פשוט רק

‫שיקבלו אותך, כל הצדיקים בגן עדן

‫אז מביאים אותו

‫כל הצדיקים מתאספים ואומרים

‫הוא עומד שם ואומר

‫קבלו את פלוני שהקפיד שלא העלו אותו שלישי

‫אז זה לגבי

‫הדבר הראשון

‫בהתבונן

‫זה שפלותו של האדם

‫כל אדם בצד טבע בריאתו עוד לפני

‫מעשיו הרעים

‫אדם עשה רק מה שאין לו

‫אבל יש פה שפלות טבעית

‫השני הוא עניין חילוף תולדות הזמן

‫ורוב תמורותיהם

‫כי העשיר

‫קל להיות אני

‫והמושל

‫לעבד

‫והמכובד לנקלה

‫זה דברים שרואים בכל יום

‫אנשים שהתהלכו

‫כגדולי העשירים בעולם

‫ואחר כך מקבצים נדבות

‫ניצויים

‫אדם ששולט על אחרים

‫נפל וכו'

‫זה דברים שצריך לפתוח רדיו

‫כל בוקר שומעים דברים כאלה

‫ואם הוא יכול כל כך על נקלה

‫לשוב אל המצב הנבזה בעיניו היום

‫איך יגוע ליבו על מצבו אשר אינו בטוח עליו

‫כמה מיני חולאים יכולים חזי שלום

‫לבוא על האדם

‫במופעי ולהתחנן

‫למי שיעזור אותו ויעשה יהו

‫במקצת

‫כסיפור על טיטוס

‫שהתגעה

‫נכנס לו זבוב והתחיל לאכול לו את המוח

‫והוא היה צריך לבקש מהנפח

‫שייתן מכה בקורנס כדי שזה

‫ייעזבוב, ייבהל ויפסיק לאכול לו את המוח

‫כמה צערות חזי שלום

‫יכולים לבוא עליו שייצטרך ללכת

‫לשחרר פני רבים

‫אשר מעש לפעמים לתת להם שלום

‫למען יהולו

‫למושיעים

‫ודברים אלה אנחנו רואים בעינינו דבר יום ביום

‫כדאי הם להסיר מלב האדם

‫גאוותו וללבישו ענבה

‫ושפלות

‫וכשהתבונן עוד

‫אז זו התבוננות השנית

‫הראשונה מצד השתפות הטבעית של האדם

‫בית מצד

‫זה שיש גלגל חוזר בעולם

‫שלפעמים מי שלמעלה נמצא למטה

‫וכשהתבונן עוד

‫האדם, עכשיו זה הדבר השלישי

‫על חובתו

‫לפניו התברה וכמה

‫היא נעזבת ממנו וכמה

‫היא מתרשל בה

‫ודאי שיבוש ולא יתגאה, ייקלם ולא ירום לבבו

‫וכן הוא אומר

‫שמוע שמעתי אפריים מתנודד

‫ייסרתני ואיבשר כי איגל לא לומד

‫כי אחרי שובי וניחמתי

‫ואחרי ודאי ספקתי על ירח

‫בושתי וגם נחלמתי כי נסעתי

‫חרפתני האוראי

‫אז אם כן הדבר השלישי

‫זה שהאדם לא יוצא ידי חובתו

‫גם מלבד כן התחלפו את המצבים בעולם

‫מצד בנותו של האדם

‫אני הרי לא יוצא ידי חובתי

‫מה שהייתי צריך לעשות לא עשיתי

‫ועל הכל

‫התבוננות רביעית

‫אם כן יש לנו

‫ארבעה התבוננויות

‫ההתבוננות הרביעית היא לא תמיד להכיר

‫חולשת השכל האנושי ורוב טעותיו

‫הוא חזרה, הרי הדבר היותר נכבד של האדם

‫זה שכלו וגם השכל

‫מתאה

‫שיותר קרוב לו תמיד הטעות מהידיעה האמיתית

‫על כן יירא תמיד מהסכנה הזאת

‫ויבקש ללמוד תמיד מכל אדם

‫ולשמוע תמיד לעצב וניקשל

‫ומה שאמרו סיכונאי וברכאי

‫הוא חכם ולומד מכל אדם וכן הוא אומר

‫ושומע עליה הצעה

‫חכם

‫שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230712834″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 57
שנאת הרבנות ובריחת הכבוד
דברים המפסידים את הענוה
סוף פרק כב’ תחילת פרק כג’
אורך השיעור: 57 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230712834″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דרכי קניית הענוה

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן