ואנחנו ממשיכים בספר הקדוש מסילת ישרים
ואנחנו בפרק י' בביאור חלקי החסידות
בפרק י' אני אמרתי שאנחנו בפרק י' אבל בפרק
י' עסקנו בביאור מידת החסידות באופן כללי
מה זה מידת החסידות? שאדם רוצה לעשות יותר
למשל מישהו שאני אוהב מבקש מני איזושהי
טובה והוא דורא, הוא מבקש משהו מינימלי
ואני מבין מה הוא באמת צריך, מה הוא
באמת רוצה, אני עושה יותר ממה שהוא מיקש
כמובן בתנאי שאני לא טועה בתוספת הכוונה,
זאת אומרת שאני לא אעשה בכיוון שדווקא יהרוס
זה עניין של מידת החסידות,
שאדם אוהב את השם
באופן כזה שהוא רוצה
לעשות יותר ממה שהוא נדרש
השאלה היא איך עושים את היותר
הזה, אפשר בהחלט לטעות בזה
אז בשביל זה אנחנו לומדים
את ביאור חלקי החסידות
זה פרק ב' ארוך, אחד הפרקים הארוכים
בספר, כנראה שזה מאוד מרכזי בעולמו של רמחן
חלקי החסידות הראשיים, שלושה, האחד
במעשה, השני באופן העשייה, השלישי בכוונה
בואו נראה מה זה אומר, החלק הראשון
במעשה, אף הוא יתחלק לשני חלקים
האחד במשק בין אדם למקום
והשני במשק בין אדם לחברות
כלומר, הכי קל לבאר זה קודם כל החסידות
במעשה, כי במעשה אפשר להגדיר את זה
במקום לעשות כך, תעשה כך ועוד משהו
אז בואו נראה החלק הראשון שבראשון
יש שאלות עד עכשיו?
אין שאלות, אז אם אין שאלות, נמשיך
החלק הראשון שבראשון
הוא במעשה שבין אדם למקום
מה החלק השני שבראשון? במעשה בין אדם לחברות
בסדר? טוב. אז החלק הראשון
שבראשון הוא במעשה שבין אדם למקום
והעניינו, קיום כל המצוות בכל הדקדוקים שבהם
עד מקום שיד האדם מגעת
ואליהם שקראו מחכמנו זכרונם נברכה שיערי
מצווה ואמרו שיערי מצווה מעקבים את הפורנות
כלומר, זה להבדיל מן הנקיות
בנקיות זה שהאדם צריך לדקדק
בפרטים, אבל בפרטים שהם חובה
ויש הרבה פרטים שהאדם איננו מודע שהם חובה
ולכן צריך במדיית הנקיות
להקפיד על אותם פרטים
מה שאין כן, במדיית החסידות
מדובר בהקפדה על דברים שאינם חובה
זה נקרא שיערי מצווה
כי אף על פי שגוף המצווה נשלם זולתם
כלומר, בלי השיערים האלה
הוא כבר יצא בזה ידי חובתו
הנה זה לכל המון ישראל
אך החסידים אין להם אלא
להרבות בשלמתם ולא למהט בהם כלל
כן, למשל, אדם יכול לצאת ידי חובת תפילה
בשלוש תפילות ביום
אבל יש מה שנקרא תפילת נדבה
שהאדם מתנדב להתפלל עוד תפילה אחת
לא רק שזה מותר, זה אפילו רצוי
רק שאפשר לחייב את זה לכל ישראל
אבל יש אדם שאצלו ראוי להוסיף
גם תפילת נדבה מלבד החיוב
זה דוגמה, זה במעשה בן אדם למקום
החלק השני שבראשון
הוא במה שבן אדם לחברו ועניינו
גודל ההטבה שיהיה האדם
לעולם מטיב לבריאות ולא מירה להן
כלומר אתה מחויב כלפי הבריאות בכך וכך
אבל אם יש מידות חסידות אתה מוסיף
וזה בגוף, בממון ובנפש
כלומר החלק השני שבראשון
יש לו בעצמו שלושה חלקים
אנחנו עדיין בראשון
זה במעשה
איך עושים הטבה היצירה בגוף, בממון ובנפש?
בגוף, שהיא משתדל לעזור כל אדם במה שיוכל
ויקל מסעם מעליהם
והוא מה ששנינו ונושא בעול עם חברו
ואם מגיע לחברו איזה נזק בגופו
והוא יכול למנוע אותו או להסירו
יתרח כדי לעשות אותו,
למרות שמצד עדין אני לא חייב
מי ביקש ממני לתרוח עבור
אנשים שאין לי שום קשר איתם
שהם רחוקים ממני וכו'
אבל אם יש לך מיליון חסידות
אתה גם עוזר לגופם
אתה תדאג להקים בית חולים
מיוחד במקום שבו אין בית חולים וכו'
למה הוא חייב?
כי תראה, הם רחב בבית שחת מסעות
אה, זה כשהוא נפגש עם האדם
אז זה כי תראה, חמור, סונח הרוב
בצחת מסעות, אני יד צריך לעזור
אבל אני לא חייב לחפש אנשים שהמסע שלהם נפל
אני עכשיו עושה סקר, איפה
יש אנשים שנפל להם החמור
זה אני לא חייב לעשות
אך על פי כן, מידת חסידות כן לעשות את זה
לחפש הזדמנויות של הטבע וכו'
זה כמו שאנשים לפעמים מקימים גמחים
אני לא חייב להקים גמח
אבל אם כבר אני רוצה להטיב להרבה אנשים
אז עושים את זה, זה נקרא מידת חסידות
בממון לסייעו באשר תשיג
ידו ולמנוע ממנו הנזקים
בכל מה שיוכל, כל שכן שירחיקו כל מיני נזקים
שיכולים לבוא מחמדו בין לא יחיד בין הציבור
ואפילו שאתה מיד, אין איזה כאן מצוי
זה מה שאתה הערת, שזה לא מיופן מידי
כיוון שיכול לבוא לידי כך, יסירם ויעבירם
ואמרו זכרונם נברכה, יהי
ממון חברך חביב עליך כשלך
ולכן אתה מתחיל לחשוב מחשבות
איך אפשר לתקן את הכלכלה העולמית
איך אפשר לגרום לאנשים
לא להזדקק להלוואות וכדומה
כי לא תמיד החסד בממון זה לתת
רבא, לפעמים החסד בממון זה לא לתת
או להלוות וכדומה, או לייצר מקומות עבודה
אדם שדואג לייצר מקומות
עבודה הוא עושה במידת חסידות
בנפש שישתדל לעשות
לחברו כל קורת רוח שיש בידו
בין בענייני הכבוד בין בכל שאר העניינים
כל מה שהוא יודע שאם יעשו לחברו
הוא מקבל לחטת רוח ממנו
מצוות חסידות הוא לעשותו
כל שכן שלא יצערנו בשום מיני צער כלל
יהיה באיזה אופן שיהיה
וכלל כל זה, למשל רבבו משפירה היה רגיל לומר
שמידת חסידות בנפש זה לחייך לאנשים
זה לא לכסף, אבל זה עושה להם הרגשה טובה
תן חיוך הכל לטובה
וכלל כל זה הוא גמילות חסדים
אשר יפליגו חכמינו זכרון
הברכה בשבחה ובכבודתנו
כי הרי גמילות חסדים זה לעומת צדקה
צדקה אני חייב, גמילות חסדים לא חייב
גם אין שיעור לגמילות חסדים
אני יכול לעשות כל היום כולו בגמילות חסדים
יכול לעשות רק דקה אחת בשבוע בגמילות חסדים
אין שיעור, אבל בכן זה מידת חסידות
ובכלל זה, למשל היה הרב אריה לבין
שהייתה מתחכם גדול וצדיק
היה ידוע שגם בגמילות חסדים שלו
שאם מישהו היה שואל
אותו איך להגיע למקום פלוני
לא היה מסתפק, הוא לומר
קח ימינה ועוד שתי רחובות שמאלה
אלא היה הולך עם האדם עד המקום שהוא צריך
ובכלל זה, רדיפת השלום
שהוא ההטבה הכללית בין כל אדם לחבר
אתה שומע שפלוני מסוכסך עם אלמוני
למה אתה מתערב? כי אתה רוצה להביא אותם
לידי השלמה
זה נקרא רדיפת השלום
זה בכלל מידת חסידות
כל זה בינתיים נאמר
אבל לא מצאנו הוכחות לזה
הרי רמחאל בכל דבר שהוא כותב
הוא לא כותב סתם ידיעות
הוא גם מביא הוכחות למה שהוא אומר
ופה הוא בינתיים לא הביא שום הוכחה
למה?
כי הוא עשה קודם כל רשימה
אחרי שהוא עושה את הרשימה
הוא הביא את ההוכחות
ואתה, מה?
אביא לך ראיות
על כל הדברים האלה
מן החכמים זכרונם לברכם
אף על פי שהדברים שותים
ואין צריכים לחיזוק ראיה
אז למה הוא עושה את זה?
קודם כל זה גם עוזר לנו לזכור
ו... לא, זה לא חסידות
למה זה חסידותו של רמחאל?
לא, אבל זה עיקרון כללי אצל רמחאל
שכל ענייני המוסר
הם דברים שצריך להביא להם ראיה
בניגוד למה שמקובל לפעמים
בחוגים מסוימים
לחשוב שתיקון המידות
זה התלהבות
אצל רמחאל אין התלהבות
אלא קודם כל יש שכל
אני אסביר לך בבפן שכלי
מדוע זה צריך להיות
שאלתי מישהו אמר לי
שהרב הנזיר פעם אמר
אנשים חושבים שצריך רק ללמוד בסדת אישרים
הוא אמר לא, צריך לסמוח
שלומדים בסדת אישרים
טוב
בפרק בני העיר
באיזה מסרט זה?
מסרט מגילה, איזה דף?
קו זין עמוד, נכון, איך אתה יודע?
זה כתוב, נכון, אמרו
שאלו את תלמידיו
את רבי זכאי
במה הערך את הימים?
אמר להם
מימיי
לא השתנתי בתוך 400 של תפילה
כלומר, כשהוא התפלל
אחרי שהוא גמר התפלל
הוא לא עשה את הפעולה הזאת
בתוך 400
ולא קיניתי שם לחברי
ולא ביטלתי
קידוש היום
הוא לא קרא לו צ'וקו
זה לא בסדר
קוראים לו יהושע, אז תקרא לו יהושע
מה אתה קרא לו צ'וקו?
זה כאילו קינוי שם, זה לא יפה
אם אסור לכנות שם לחברו
כלווה חומר
שאסור לכנות שם לקדוש ברוך הוא
נכון?
למשל לקרוא לו קל
הוא עשה לך, תקרא לו אל, זה השם שלו
כן, מה אתה אומר?
שנאמר, יבחר אלוהים חדשים
כן
לקרוא לאדם בשם משפחתו במקום שמו הפרטי
לקרוא לאדם בשם משפחתו במקום שמו הפרטי
יש כאלה שכתבו שצריך להיזהר שלא לעשות כן
אלא לקרוא לו בשמו ושם משפחתו
כן
אבל בכל קינוי, לא יכול
לקרוא עכשיו לדן, לקרוא לו דן?
לא, יש, זה כמין שם שני שלו
דן, דני, יוסף, יוסי וכדומה
זה בסדר
הכוונה שיש בזה קצת גנאי
כן
אני אוהב את זה עד לא
מה?
אני אוהב את זה עד לא
אם הוא אוהב את זה, לפעמים
הוא מראה פנים שהוא אוהב את זה
זה לא תמיד ברור
אתה קורא לו, אהה, בוזה כאן, בואנה
מי אמר לך שזה בסדר?
הוא, יש לו שם
כן
אם יש בזה שבע
ואתה אומר, כבודו, עוד מעלתו
כן, אז זה משהו אחר
יש, רואים במדרשים שלפעמים
ראו שקראו למושה רבנו בשם בן אמרם
תשימו לב שבכל המקומות שכתוב
בן אמרם במקום משה, זה לשון גנאי
כן
למשל, במרגלים
שיהושע וקלב רצו שעם יקשיב להם, אמר
וכי רק זה עשה לנו בן אמרם
ואז, אז כולם תקשיבו, מדבר בן אמרם
הוא הולך לגנות
הוא קרא לנו את הים, הוריד לנו את המן וכו'
הבן זומה, כן, בן זומה
זה בגלל שהוא לא זכה
לסמיכה, נכון?
לא קיבל סמיכה
כן, נכון, כשאומרים בן ישעי
זה גם כן נגנאי
מדוע לא בא בן ישעי גם היום,
גם צמול, גם היום אל אלכם
כן, ברור
מה לנו חלק בדוד, נחלה בבן ישעי
כן, בן ישעי, כאילו זה ביטוי של גנאי
ולא ביטלתי קידוש היום
אימא זקנה הייתה לי
פעם אחת, מכרה קיפה שבראשה
והביאה לי קידוש היום
היא ללא הייתה חייבת לעשות את זה
אבל כיוון שהיא ראה אתה
שהוא כל כך מקפיד על קידוש היום
אז מכרה קיפה שבראשה, כן
לא מוגן למה זה חסידות שלו
אם אימא מכרה ואימא עכשיו קידוש
זה בוודאי שזה חסידות שלו
כיוון שהוא כל כך הקרין
שזה חשוב לו קידוש היום
שזה יקרין גם מאלימו
זה הכוונה
הרי לך פה
נשאר בלי קיפה?
האם היא נשארה בלי קיפה?
בוודאי
היא נשארה בלי קיפה
העובדה שהיא מכרה
אז אם היא מכרה קיפה שבראשה
אז סימן שלא היה לה אחת ספר
היא מכרה קיפה שבראשה, היה לה רק אחת
כן
למה לא?
כיסוי ראש
כיסוי ראש מה? איפה? בבית?
אז היא לא יצאה החוצה
היא נשארה בלי
או שהתכסתה במשהו אחר
נכון?
זה אתה כבר צריך נגיד
להעלות על דעתך
כיד השם הטובה עליך
הרי לך פה מין החסידות
במה שנוגע
אל דקדוקי המצוות
כי כבר פתור היה
מין הדין מהוותיין לקידוש
כיוון שלא היה לו
היה שאתה צריכה אימו למכור קיפה שבראשה
אומנם
ממידת חסידות היה עושה חן
כלומר הוא לא חייב
אפשר להגיד טוב אין לנו יין לקידוש
אז אין, לא חייב למכור
ובמה שנוגע
אז זה לגבי ראייה
שיש מידת חסידות
בעניינים שבן אדם למקום
זה הראייה שהוא רצה להביא
עכשיו ראייה
לזה שיש מידת חסידות
במן אדם לחברו
ובמה שנוגע לכבוד חברו
שלא קינאו
אפילו קינוי שאינו של גנאי
ורדיקטור שולט עושה את זה
אם זה קינוי של גנאי
זה איסור
להכוונה שאפילו קינוי
של אינו של גנאי לא קיראו
ורב אונה גם כן קשר
גמי על לבושו
לפי שמחר הם ינו
לקנות יין לקידוש היום
אתה שואל האם הם ינו
זו חגורה
זאת השאלה שלך?
זה ביוונית
המיאנה זה בא מהיוונית
וזה חגורה
מה?
זה סוג של אבנט
כן, זה חגורה רחבה
כן
בסדר
עוד שם
שאלו תמידיו את רבי אלעזר
בן שמוע במה הערך
את הימים אמר להם ימיי לא עשיתי
כפנדריה לבית הכנסת
ולא פסעתי
על ראשי העם קודש
הנה זה המידות
בעניין כבוד בית הכנסת ובעניין כבוד הבריאות
שולקים לשני דברים
מה?
מה זה כפנדריה?
כפנדריה
זה לעשות
כפנדריה
זה לעשות קיצור דרך
מעבר
שאדם נכנס
למשל אומר אפשר לעבור יותר מהר
לצד השני, עובר דרך בית הכנסת
זה לעשות
זה לא לעשות קיצור דרך לבית הכנסת?
זה לא לעשות קיצור דרך לבית הכנסת?
זה לא
שלא לעשות קיצור דרך לבית הכנסת
נכון
כי הרי זה ההפך מה שאני אמרתי
הוא לא עושה מבית הכנסת
כפנדריה
עד ככה שמשל
אפלפי שאסור להיכנס נגיד לבית עבודה זרה
אבל מותר לעשות כפנדריה
מבית עבודה זרה
כי זה מבזה
אני רוצה להגיע לשוק
איך נעשה? נעבור דרך המקדש הזה
זה ביזיון
גם אצלם הם מקבילים על זה
שאדם לא ייכנס סתם כדי לעשות מעבר
זה מעבר, זה מותר
מה קורה עם מערכות כנסייה?
יש איזורי כוונים לבזות את מערכות כנסייה
זה גם עבודה זרה
זה משהו אחר, כי זה דרך עבודתו
אבל לעבור דרך כנסייה זה לא דרך עבודתה
איך להיכנס לכנסייה?
יש איסור להיכנס לכנסייה
אין איסור לבזות כנסייה
אבל אם אדם נכנס לכנסייה בתור
קיצור דרך, זה מותר
אז זה מבזה
הרב צריך להזיר אצלנו שבאים מהגשר
ורוצים לעבור את הספרייה
הרבה פעמים עברו דרך כנסייה
ועשים קיצור
נכון, צריך באמת להזיר
הרי בתוך הבניין של מכון מאיר
כשרוצים מהגשר להגיע לספרייה
עוברים דרך ואת המדרש
אז יש איסור לעשות כפנדריה
אז מה עושים?
מה עושים? יש כמה אפשרויות
להגיד מזמור, למשל
אתה נכנס לבית המדרש כדי להגיד מזמור
כי הרי יותר טוב להגיד אותו בתוך
בית המדרש מאשר בחוץ
איזה מזמור? מזמור קופיודזיין
נכון?
למה קופיודזיין?
הכי קצר שבכולם, יש לו רק שני פסוקים
אלילוי ת'ה' כל גועים שבי וחוקר לאומים
כבר אינו חזוב ומת'ה' לעולם עלוים
אתה אפילו גומר אותו
עוד לא יצאת מבית המדרש
או יש הרבה דברים לסבל, לשבת
קצת, ואז לעבור
לדבר בדברי תורה עם מישהו
ולהמשיך וכדומה
והערה היא בהחלט נכונה
כן, כן, כן, ודאי
לא סתם נכנסים דרך בית הכנסת
אז זה מה שגרשו, הוא הקפיד
לא לעשות כפנדריה
ולא פסעתי על רשם קודש
הנה זה עמידות
בעניין כבוד בית הכנסת
ובעניין כבוד הביריות, שלא לבשוא על גבי
מסיבתן, שלא להיראות
כי מבזה אותן
עוד שם
ראשי העם קודש
זה הראשים של היהודים
אז מה זה לא לבשוא
על ראשי העם קודש
זה שתי שאלות, לפני כאן
שאלת מה זה ראשי העם קודש
אתה עכשיו שואל שאלה חדשה
מה זה שלא לבשוא על ראשי העם קודש
למשל, אתה צריך לעבור
באיזשהו מקום
וזה עושה אותך
יותר גבוה מיהודים שנמצאים שם
פתאום רואים אותך
אם יצלמו את זה, יראו אותך שאתה דורך
כאילו מעליהם
אז זה נראה כזה שאתה מתגאה עליהם
אז זה, הוא לא עשה את זה
לא לבוא על המעקש
ולעזור את הקוטל שלו
לא יודע אם זה תמיד עובד
אבל יש באופן מסוים כזה
שלא ייראה שכאילו הוא מתגאה עליהם
עוד שם שאלו תלמידיו
את רבי פרידה
במה הערכת הימים
אמר להם, מימי לא כדמני
אדם לבית המדרש
הייתי תלמיד הראשון
ולא ברכתי לפני כהן
כי הכהן הוא אדם מכובד
אז הוא צריך להיות זה שמברך
ושיענו אמן, לא שאני אברך במקומו
ולא אכלתי מבהמה
שלא אורמו
מתנותיה
למרות שליך אורה
אפשר לתת את המתנות
גם אחרי שאני אוכל
אבל הוא היה מקפיד
קודם כל שייתנו את המתנות
רק אחרי זה לאכול
מתנות מה?
מתנות, צריך לצאת מהבהמה
מתנות כאונה
אלוהם זרוע לחיים וכבה
נכון?
שגם בזמן הזה עושים את זה
אורמו, שלהרים
שנטלו ממנה
וניתנו לכהן
הרי מה אנחנו עושים? שוחטים בהמה
ונותנים זרוע
לחיים וכבה לכהן
מה זה הזרוע?
רגל ימין, נכון?
מה זה הכבה?
זה הכישקה
נכון? ומה זה
הלחיים? זה הלסת
התחתונה עם הלשון
ופי זה נשאלת שאלה
איך יכול להיות בכלל שמוצאים בשוק
לשון לאכול
ואיך אפשר בכלל לעשות
נקניקיות מהכישקה
הרי כל זה מתנות כאונה
רק אצל הכוהנים היינו צריכים למצוא כזה דבר
מה התשובה?
הכוהנים מבטרים?
למה?
אלא נותנים לו פדיון
לוקחים איזה כהן בבית המטבחיים
ואומרים לו תיקח שני גרושים
זה במקום המתנות
הרב מרדכי אליהו
זכרונו לברכה מאוד
הקפיד על זה, הוא אמר זה לא בסדר
כי זה גזל כוהנים
צריך לתת לכוהנים באמת מה שזה שווה
או שתהיה להם את המתנות ממש
אבל היום מי שרוצה צריך להוכיח שהוא כהן
אה, אז אתה אומר צריך להוכיח שהוא כהן
כשזה ברכת כוהנים אתה רץ לקבל את הברכה שלו
וכשאתה עושה פדיון הבן
אתה כן נותן לו
זה נאמר, אתה יכול כהן וכל הסוגיות
לא כל אחד יכול לבוא
ולדבוש את ה... זה אני כהן
אבל יש לו חזקה, למה לא?
אני לא מבין
הוא לא יכול לטבוע שאתה תיתן דווקא לו
אבל אתה צריך לתת לאחד הכוהנים מה שלא יהיה
במקום זה מה אתה עושה?
אתה לוקח איזה כהן שאתה גם לא בדקת
אם הוא באמת כהן
ואתה נותן לו איזה שני
שקלים ואתה אומר לו יאללה
כן?
אה, אז אם הוא כהן בין כהן
אז תיתן לו באמת מה שזה שווה
כמה זה שווה לשון?
לשון של פרה?
הרבה כסף, נכון?
או תיתן לו את הלשון ממש
אז מה השאלה של אגב, איך הלשון?
מה?
אתה לא נותן לו, עליו שעה
איך מוצאים לשון?
זה טריק
שנותנים קצת פגיון לכהן
זה לא רציני
אם רוצים באמת לעשות זה כמו שצריך
מה עשה למוד אחרי אידאו?
הרב אידאו הייתה לו ביקורת על הדבר הזה
מה הוא עשה?
הוא היה נותן ממש מתנות
זה לא היה אוכל
מה זה לא אוכל? זה לא קשור
זה חולין, מותר
אבל הבעיה היא שזה באמת גזל
יש פה גזל של הכוהנים
או לתת להם ממש
אני ראיתי בה מישהו ששחט כבש
והביא זרוע לחיי וכבה
לרב צבי יהודה קוק
מתנה, יאו
בסקית נילון
אז אם כן, רבי פריידאו
הוא היה מקפיד שלא לאכול
מהבמה לפני שהריםו את המתנות
יש הבדל בין הרמה לבין התינה
כבר אפשר כבר להרים
למרות שהוא לא נתנו
ואמרו עוד
שאלו תלמידיו
אז כל זה מידות חסידות מה שכתוב כאן
שאלו תלמידיו את רבי ניחוניה בן הקנא
במה הערכתי ימין?
אמר להם
מימיי לא נתקבדתי
בכלון החברי
ולא עלתה על מתתי
כללת חברי
ומפרשתם
כיהד רב הונה דרי מרה הקטפה
אתה רב חנה בר חנילאי
וכדרי מינה
אמר לה היא רגילה דידרית במתח דרי
ואילא היא תיקורה ענה בזילות הדידך
להניחה לי
הרי לנו שאף על פי שמשמעות
בכלון חברו הוא המשתדל לבזות חברו
כדי שעל ידי זה ירבה כבודו
שזה הפירוש הרגיל
הנה לחסידים לא יעוט לקבל כבוד
אפילו אם חברו הוא הבא
הוא מתרצה בזה אם יהיה זה
בזיון לחברו
מבין?
מה הבעיה?
מה יש להסביר?
את הערמית?
מה יש להסביר ערמית?
אז כיוון להתארגן
הכוונה ככה
כיהד רב הונה
כמו המקרה של רב הונה
דרי מרה הקטפה
שהוא היה נושא את חפירה
על כתפו
כבד, את חפירה כבד
מה יש לרב הונה לעשות עם חפירת הגידול?
רב הונה הוא ראש ישיבה, לא?
אז למה יש לו את חפירה ביד?
צריך לעבוד
הרי ממה הוא חי?
רב הונה, הוא תמיד חכם גדול
אבל הוא צריך גם לחיות, צריך לאכול
צריך שיהיה לו מה לתת לילדים שלו, לאשתו
אז מאיפה יש לו?
רב הונה היה עובד
חקלאי, לפי זה כן
אם ראש ישיבה לא קבל כסף?
מה?
ראש ישיבה מקבל כסף על מה?
על זה שהוא ראש ישיבה
אז מה, מותר לו
לבזות את התורה?
כל הנהנה מדברי תורה
נוטל חייו
מן העולם
נכון?
אז זה ודאי שזה אסור
ולכן רב הונה, שהיה נאמן להלכה
נזהר שלא לקחת
כסף מהקופה הציבורית
צריך לעבוד, לא?
יש כאלה שזה נראה כמו היום?
ודאי ש... ההלכה לא משתנה
אנחנו לא רפורמים
ההלכה נשארת קבועה, אסור לקבל כסף על תורה
מה?
איך עושים את ראשי ישיבות?
אז מה, ראשי ישיבות, מי יעשה מהם עובדים, לא?
כתוב כאן, רב הונה
עבדה רמארה קיטפל
נכון?
זה ביזיון שאדם מתפרנס?
הוא מתפרנס אבל הוא רוצה
לעבודה פשוטה כמו חקלאות
עבודה פשוטה כמו חקלאות
זה יופי זה? עבודה כמו חקלאות?
מה?
רב הונה, כתוב בגמרא עליו
שכאשר היו באים לפניו בעלי דינים
אנחנו רוצים שכבוד הרב ידון אותנו
אז הוא היה אומר בסדר, בתנאי אחד
שאתם משלמים
למישהו שיעלה על הדקל במקומי
בזמן שאני דן אתכם
הוא היה עובד בדקלים
להוריד את התמרים משם
הוא אומר, אם מישהו מוכן, בינתיים
שאני אוכל לדון אתכם
שמישהו אחר יעבוד בדקל, בסדר
בסדר
מה לומדים מזה?
לא, כי מישהו שאל איך זה יכול להיות
שהוא היה
אני שאלתי בעצם, איך יכול להיות שיש לו
שיש לו את חפירה
כי הוא עובד
מה הבעיה?
אבל היום, מה קורה היום?
היום מצאו תירוצים
הכל תירוצים
לא אמרתי שהתירוצים הם לא טובים
אבל הם תירוצים
בסדר? ואני אגיד לך סוד
אני מקבל מזכורת
על זה שאני מלמד אותך תורה
אז זה לא בסדר, אבל מה אני אעשה?
יש כל התירוצים שבעולם
תירוצים חשובים
אז אנחנו משתמשים בתירוצים
טוב, הלאה
אבל רב אונה הוא לא חיפש תירוצים
אבל דרי, מה ראה הקדפי?
אתה רב חנה בר חנילאי
הגיע רב חנה בר חנילאי
וקדרי מנבל
נטל ממנו, רצה לעזור לרב אונה
הוא אמר, כבוד הרב, זה כבד, אני אעזור לך
אמר לו, אמר לו
רגילה, דרית במטר, אם אתה רגיל
במקום שבו אתה חי
אתה רגיל גם כן לסחוב
את חפירה, דרי, תיקח
ואילא, אבל אם לא
איתה קורא ענה בזילותייתך
לניחלי, אני לא רוצה להתכבד בקלונך
אז שימו לב פה
לפרשנות המפליגה של מה זה להתכבד
בקלון חברו
שחברו, בדרך כלל
אני משתדל לבזות את השני
כדי לקבל מזה כבוד
אבל הוא הסביר את זה יותר מזה
עצם זה שאתה עושה עבודה שהיא מבזה אותך
במידת מה, לפי הערכים
של המקום שמנו אתה בא
ואתה עושה את זה בשבילי, אני לא רוצה
כן?
זה יכול להיות ויזיון קלון?
כי זו עבודה קשה
לסחוב את המאדר
זה לא ויזיון שהוא
עושה את השירות
למה זה ויזיון? זה בשביל הפרנסה שלו
אלא מה כתוב
באמת בהגמרה במסרת קידושין
נדמנה אדם פרנס על הציבור
אסור לו לעשות מלאכה
בפרסיה
כן? למשל הוא רוצה
אני יודע עכשיו לצבוע
את הגדר של הגינה שלו
אסור לו
אסור לו לעשות מלאכה בפרסיה, למה?
הוא עכשיו, הציבור מזלזל
בזה ולכן אסור לו
אז הוא תגיד גם מלאכתו
זו הסברה של רבי יצחק אברהבנל
בפירושו למסרת אבות, זה נקרא ברכת אבות
הוא אומר שלפי
הערכים של ימינו
יש ביזיון לאדם שעוסק במלאכה
כבדה ופשוטה
ולכן זה הפתח
זה אחד הפתחים לזה
שמפרנסים את הרבנים
אבל זה צריך קצת למועבי
שזה עומד בסתירה כותבית לנאמר
בגמרה
שגדולה מלאכה שמכבדת את בעליה
הרי לנו שאף על פי
שמשמעות, נדמה לי
שמשמעות בכלון חברו
הוא המשתדל לבזות
חברו כדי שעל ידי זה ירבה כבודו
מנהל החסידים לא יעוט לקבל כבוד
אפילו אם חברו הוא הבא
הוא מתרצה בזה, אם יהיה זה
ביזיון החברו
מה?
זה נראה כמו דרך
פשוטה, זה לא כמו מילת חסידות
שעוברת אחרי כל המדרגות של החברות
זה כן מילת חסידות, אני אגיד לך למה
בגלל שמכיוון שרב אונה הוא רב גדול
ראוי לכבדו
ולכן זה שרוצים לעזור לו
זה עד רבה, זה כבוד לאלה שרוצים לעזור לו
לכן זה שהוא לא רצה
שיעשו את זה, זה כן מילת חסידות
בסדר?
אני שואל דבר פקרי על הדברים האלה
שבאדם לחברו הלכורה הם דברים
שהם לא קרובים אלינו
נראה לי, לעשות אותם
אבל הם לא חיוב
זה לא נראה מדרגה שצריך להגיע אליה
צריכה לבוא את כל הספר
כולם מתחברים
את אומר כולם מתחברים לדבר הזה, זה לא נכון
זה ב'
ודאי שלא ראוי לאדם לרכז את
המאמצים שלו במידות
חסידות כאלה כל זמן
שהוא לא יצא את חובת
התרחקות מן הרעגס
נכון?
עכשיו תראה לי, זה כתב נוטה
תראה לי את השאלה של כוונה
אם אדם עושה גומל חסידים מזולת
אבל זה לא בגלל שהוא ניתוח לצון השם
אבל זה לא מילת חסידות או שזה בכל מקווה
אם אדם גומל חסידים למשל
בשביל שיכבדו אותו, בגלל שהעיתונות הגיעה
אז זה לא מילת חסידות
הוא עושה את זה כי הוא בן אדם טוב
הוא בן אדם טוב
מה זה בן אדם טוב? בן אדם טוב
השאלה היא למה הוא רוצה להשיג עם זה
אם הוא רוצה להשיג עם זה כבוד
או יתרון כלשהו, אז עוד לא
מילת חסידות
אם הוא עושה את זה ממש באופן בלתי
ללא תועלת אישית
אז זה בסדר
זה לא מעורב פה
אתה לא יודע אם הקב' הוא לא מעורב בו
כי ברגע שאדם עושה משהו באופן אידאלי
הוא מוירב את הקב'
גם אם הוא לא תמיד שם לב
שלום כבוד הרב
האם יש איסור לקנות
את החלקים האלה?
זה רוע לחיים וכאבה?
לא, אין איסור לקנות
הבעיה היא מי שגזל אותם בשבילך
אבל אתה
אתה יכול לקנות אותם בעיתלי, זה אין שום בעיה
מן הסתם שהם סידרו את זה
שירימו איזה כהן מסכן ונתנו לו שני שקלים
אז מכאן ואילך מותר לאכול
האם ראוי להחמיר?
אני לא יודע
לא נראה לי
אולי ראוי שאם יש לך
אתה משחטה
שאתה כן תחמיר בזה
כלומר בעל המשחטה הוא זה שצריך להחמיר
כן
זה מה שאלה באופן
שמונע
תלמיד שלו לשמש אותו
כן, נכון
אז כתוב
זה גם ההלכה בגמרא
כל המונע תלמידו מלשמשו
וממנו ירד שמיים
אז התלמיד חכם צריך להסכים
שישמשו אותו
רק הוא צריך להסכים
שישמשו אותו בדברים שאין בהם
ביזיון לתלמידיו
זה מה שהוא אמר
לא מדובר שהוא הביא לו קוסם מים
מדובר שהוא לקח לו את המסע
שזה יותר כבד
זה לא נקרא במקרה כזה
שאתה נהנה מאיסור של יהודי עקב?
זה גם אסור, לא?
כמו למשל שאתה ביום ראשון
אסור לדבר עם יהודים בחול
לא, אבל זה כבר לא איסור
ברגע שהוא נתן את השני שקלים
אז זה כבר לא גזל
הוא נתן, מן הסתם שהוא נתן
מה אתה חושב שסתם
בתי בית בחיים מקמידים לתת את השני שקלים
לכל
זה חייב להיות בקשרות של המקום?
ודאי, ודאי, זה הלכה מפורשת
ודאי שבמשחטות מקמידים על ההלכה
ודברים האלה
וכעניין זה
אמר רבי זהרה
מי עמאי
לא הקפדתי
בתוך ביתי
מה זה להקפיד?
לכעוס, כן? בעברית של חזא
להקפיד זה לכעוס
לא הקפדתי בתוך ביתי
ולא צעדתי
בפני מי שגדול
יש איזה סיפור מעניין
על הרב חרלאפ
הרב יעקב משה חרלאפ
היה יהודי עם רוח הקודש
והוא כותב בעצמו
על כל מיני חזיונות שיש לו
התגלויות שיש לו
דברים ככה די
מרוממים כאלה
והוא מספר שאמרו לו
בקוטל
שאם תעשה ככה וככה 40 יום
אז בסוף תתקשר
עם נשמת הרב שלך
מדובר על הרב קוק שהיה
אז בלונדון באותם הימים
במלחמת העולם הראשונה
והוא אומר ועשיתי ככה וככה אבל
ביום ה40
הייתה לי כפידה בתוך ביתי
ואז הכל הלך
מה זה כפידה בתוך ביתי?
מנסת מועמע
אפשר לקבל את המלח
ואז זו הכל הלך
זה מדרגות
של אנשים בעלי רוח הקודש
טוב, כבוד הרב שלום
האם אפשר לשייך כל אדם הלובש ציצית
גם שאינו לובש בגל של ארבע כנפות
לנוהג
בחסידות
אדם שלובש ציצית
אם זה לא בגל של ארבע כנפות
אז זה טיפשות
מה הוא שם ציצית
על בגל שהוא לא של ארבע כנפות?
זה טיפשות
אין עניין
מה שאומר, זה בגל עם שלוש כנפות
או שאינו כנפות בכלל
אז אין עניין בכלל לציצית
מה זה הסיפור הזה
טוב
מה?
מה ציצית בכלל?
אתה שם את הציצית
אה
אתה נותן פרשנות לדבריו
אבל זה לא מה שכתוב
אתה מפרש
שהשואל התכוון
זה שאדם לובש ציצית
למרות שהוא לא רגיל
כלומר, שמצד עצמו הוא לא
היה לובש בגל של ארבע כנפות
אבל הוא לובש בגל של ארבע כנפות
כדי להתחייב בציצית
שזו מידת חסידות
זו הכוונה
כן, ודאי, אם לזה התכוון השואל
אז אני מקבל
חסידות ללבוש ציצית
ולכן נשאלה
השאלה בפוסקים, האם מותר
להוציא ציציות החוצה
כן, בשאלות ותשובות מהרים מברונה
מגדולי חכמי אשכנז
במאה ה-15 בגרמניה
שאלו אותו, האם זה מותר להוציא ציציות
למה? מה הבעיה?
משום יוהרה
הרי אתה לא חיה ואתה שם
אז מי אמר שזה בסדר?
כלומר, אתה מפגין לפני כולם
אני שם ציצית
ודברים שיש בהם משום יוהרה
אם כידוע, אסורים, זה דבר שקצת שכחו בימינו
שאנשים שכחו
שמידות חסידות אסור להפגין אותם
כן
אז מה התשובה של מהרים מברונה?
הוא אומר, תלוי לפי
הזמן והמקום, יש מקומות שזה
אסור, מקומות שזה מותר
מקומות שזה אסור, שכולם רואים
שאתה, אה, פס, וואו
שם ציצית, וואו, מה משהו
כן, מעריכים אותו, זה אסור
אבל אם זה מקום שכולם נוהגים לשים ציציות
אדם מוציא ציציות, אין בזה
אסור, כך בשאלות ותשובות
מהרים מברונה, כן
אה, כן
אז מי שעולה נגד אלך בלי ציצית בכלל?
אדם שעולה בלי ציצית בכלל, מה אתה רוצה?
הוא עובר על איסור ועל שום ציצית?
הוא לא עובר על שום איסור ושום כלום
אלא מה? רק שהגמרא אומרת שכשיש עידנה
דעריתך, כלומר כשמידת הדין
מתוחה בעולם
אז מי שאין לו ציצית, הוא נפגע
כן
כי בזמן שיש מידת הדין
מתוחה, אז מידת חסידות מצילה
אבל לא שהאדם נענש
זה בסדר, כלומר, לא חייבים
לשים ציצית
ובאמת הרבה קהילות לא נהגו
לשים ציצית
אבל יש היום התעלילות
של ערמים בישיבות התיכוניות
שאומרים לבחור
אה, למה שלום חסר מלא צ'אפך
על הגב כדי לבדוק אם יש לו ציצית
נו באמת
זה מין דבר זה
תבדוק האם הוא מדבר לשונה רע
האם הוא
מכבד את ההורים שלו וכדומה
זה הרבה יותר רציני, איסור עם דהורה איתה
כן, אבל אם יש לו ציצית
או אין לו ציצית, באמת, מי ביקש את זה
טוב
למרות שזה טוב
לשים ציצית
איפה אנחנו
כן, וכדי על זה אמר אביזרה
מי אמר, לא הקפלתי בדור ביתי
ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני
ולא הרהרתי
במבואות
המתונפות
ולא הלכתי
ארבע עמות בלא תורה
ובלא תפילין
ולא ישנתי בבית המדרש
לא שנת קבע
ולא שנת ערי
ולא ססתי בתקלת חברי
ולא קראתי לחברי
בחניכתו
הרי לך
מעשה חסידות בכל הדרכים שזכרנו למעלה
מה זה בחניכתו?
חניכתו? זה כאילו
שם משפחה שלו, ככה מסבירים התוספות
אז הוא נקרא שם משפחה?
כן, ודאי
אני אומר למישהו
גולדנברג, בוא הנה, זה לא יפה
תקרא לו, יש לו שם
נכון?
זה נקרא, לקרוא לו בחניכתו
יש לו שם, קוראים לו יהוד צדק
אז תקרא לו, יהוד צדק, בוא
זה לא אגן ככה
ככה הוא יוצא את עצמנו
אם הוא ככה מציג את עצמו
והוא לא אף פעם לא יודע את השם שלו
זה משהו אחר
כן
שנת קבע
שנת קבע הוא מתנסת
שנת קבע
בבית המדרש
תלוי, יש כאלה שזה מותר להם
תלמידי חכמים שהם קבועים בבית המדרש
מותר להם לישון בבית המדרש
כי זה ביתם, גם מותר להם לאכול בבית המדרש
כי זה ביתם
סתם אדם אסור לו
אנחנו שמציינים כל היום בבית המדרש?
אנחנו שמציינים כל היום בבית המדרש
מה לגבינו?
כל היום בבית המדרש
אז זה מותר
כן, תור לישון
רק מה, אתם מוצאים את החסידות
לא להאריך ימים
כן, יש בחוץ לזה שיש פה
אני גיליתי שבמכון מיר
יש מיטות
אומנם הן ריקות כל היום
כי כולם משתדלים מאוד
למלא את בית המדרש
ללימוד תורה יום ולילה
אבל אם באמת אדם מאוד מאוד עייף
וצריך ארבע דקות לנוח על מיטתו
זה בסדר שהוא יוצא מבית המדרש
לנוח ארבע דקות על מיטתו
כן, בבקשה
מה זה אומר ארבע מאות ולא תורה?
ארבע מאות הכוונה
הזמן של הליכה ארבע מאות
כל הזמן היה... כל
הזמן עם תורה ותפילין
כל הזמן
יש פה שאלות
כן, אה יש פה שאלות
כתוב בספר הוד יוסף חי
שלא ברור שכל אדם רשא
להלכת עם ציצית כשלא יתחייב
כי זו מידת חסידות, מה הרב חושב?
טוב, זה הדגשה של הדבר הזה
מה זה לא ברור? זה נכון ש
אם האדם מפגין את זה
שיש לו ציצית זה לא כל כך פשוט
אבל בימינו זה הפך להיות דבר
מקובל ולכן
גם בעל הוד יוסף חי
יודע בזה שזה מותר
האם מידת הדין
מתוחקה היום?
אני מקווה שלא, אולי בגלל יום הנקסה?
אבל זה טוב
זה טוב שיש יום הנקסה
שירבו ימי נקסה
כן
מה זה לא טוב?
מה זה יום הנקסה?
אתה יודע מה זה?
הפירושמיה הנקסה
תבוסה, הם מציינים את התבוסה
שלהם, שימשיכו לציין
עוד הרבה תבוסות
טוב, שלום
האם לא לדבוש ציצית לא נחשב לביטול
מצוות עשה?
כמו כהן שלא עולה לדוכן
ומבטל שלוש מצוות עשה?
תודה. לא, מה פתאום
אדם ששם, שלובש בגל
של ארבע כנפות
ולא מטיל בו ציצית
הוא מבטל מצוות עשה
שיש מצוות עשה שאם אדם
לובש בגל של ארבע כנפות
שישים ציצית
אבל אדם שלא לובש ציצית בכלל,
כמו שאין לו בגל של ארבע כנפות
לא עובר על שום דבר
ולפי דבריך יהיה אסור להיכנס
למקלחת או לדבול במקווה
כן
תודה למתקן הניסוח
אכן לזאת התכוונתי
שכח שזכית לך
כן, טוב
טוב, נמשיך
הרי לך מעשה חסידות מן
כל הדרכים שזכרנו למעלה
ואמרו עוד זכרונה נברכה
אמר רב יהודה
לקיים מילד יברכות
וזה למה שבינו לבין קונו
ואמר אללה לקיים מילדים זיקין
וזה למה שבינו לבין חברו
ואמר אללה לקיים מילדי אבות
ששם נכללים עניינים מכל החלקים
זה הגמרה במסכת בבקמה, היא
מעוררת הרבה שאלות על הגמרה הזאת
זה מגרם בסיסית
כן, הרי בפשטות
הרי
האמן דיביילים מביא חסידה
מי שרוצה להיות חסיד
אמר, אומרת שיקיים מילדי ברכות
שייקיים, יש כתוב במסכת ברכות
מה יש במסכת ברכות?
הלכות הנוגעות לקריאת שמה
תפילה וברכות
זה הנושא של כל הדברים האלה
הם שייכים לחיים הפולחניים
בן אדם למקום
עכשיו מי שאומר שצריך לקיים מילדי ברכות
האם הוא חושב שאין חשיבות
מילדים זיקין לבן אדם לחברו?
אה?
כן, אבל למה החסידות אצלו מתמקדת
בבן אדם למקום ולא בבן אדם לחברו?
פשוט, מי שסובר שהחסידות היא בבן אדם למקום
זה בגלל שאצלו החסידות בן
אדם לחברו היא מובלת מאליה
כלומר בכלל, זו שאלה
מהו הדבר הקשה ביותר בעבודתו של האדם?
יש אפשרות לומר שמה שקשה זה בן אדם למקום
למה?
כי בן אדם לחברו, אני מסתדר עם החבר שלי
אני והוא, אנחנו שנינו בני אדם
אז אני יודע מה זה להיות בן אדם
אני מסתדר איתו
אבל קדוש ברוך הוא זה הרבה יותר קשה
יש מישהו שאומר לה, מה פתאום?
עם הקדוש ברוך הוא אתה תמיד תסתדר
למה? אל רחום וחנון
אתה פישלת, אבל אתה חוזר בתשובה
מתוודא, מקבל לעתיד, הקדוש ברוך הוא סולח
אבל החבר שלך זה הרבה יותר קשה
כי אתה צריך לרצות אותו
אז לכן עיקר האתגר יהיה בן אדם לחברו
יותר מאשר בן אדם למקום
יש מישהו שאומר, בן אדם
למקום, בן אדם לחברו, זה שום דבר
למה? כי המקום וחברים
שני אלה, שני אלה הם מחוץ לי
קל לי להתמודד עם מה שמחוץ לי
אבל בן אדם לעצמו
שאני צריך לתקן את המידות שלי
זה הרבה יותר קשה
כי אני האויב של עצמי
כן? אויבי איש, אנשי ביתו הפנימי
אז איך האדם יכול להילחם נגד עצמו?
זה הרבה יותר קשה
ואחרים לא, בן אדם לעצמו זה מאוד קל
כי הרי בן חלי ובן עצמך אתה יודע מי אתה
אבל מקום, חברו זה הקשה
יוצא לפי זה שכולם מסכימים
שהעבודה המוסרית בנויה משלושה מרכיבים
שהם השלימות של יחסי
בן אדם למקום לחברו ולעצמו
אלא כל השאלה היא איפה האתגר העיקרי
אנחנו רואים במהלך הדורות
שרוב חכמי ישראל
ראו את העבודה המוסרית
בעניינים של בן אדם לעצמו
ובניות תיקון עמידות
ייתכן כן לומר שזה בן אדם למקום זה ברכות
בן אדם לחברו נזיקין
ובן אדם לעצמו עבות
כך לפחות מפרש המהרל מפראג
בניגוד אגב למה שמפרש פה רמחל
שמסביר שעבות זה מה
שכולל בן אדם לחברו ולמקום
אבל אפשר לחלק גם בן אדם לעצמו
כדרכו של המהרל מפראג
עכשיו יש פה שאלה שעולה
למה בן אדם לחברו זה מילא דינזיקין?
אם היינו מחפשים את הדוגמה המובהקת
של יחס בן אדם לחברו
הדבר הראשון שעולה לראש זה
נשים
מה? לא שומע
נשים
נשים? מה הפירוש?
בן אדם לחברו אחר
בן אדם לחברו אחר
זאת אומרת שאדם, למשל ביחס לאשתו
באמת הגמרא אומרת
שואבת לריחה כמוך
אבל בעיקר בנשלי אשתו
זה עיקר באבת לריחה
אבל זה מצד האהבה
הרגש
אני מדבר מצד המעשים
איזה מעשה הוא באופן מובהק
מבטא יחס נכון בן אדם לחברו?
איך?
איזה מעשה? מחפש מעשה
חסד, נכון? לעשות לו
למשל לתת לו כסף
מה שצריך, נכון? תנתן לו מה שהוא צריך
אז אם ככה, הייתי צריך לכתוב
היימאנ דה ביילם
אהבה חסידה, מי שרוצה להיות חסיד
ליקא יהיה מילא די צדקה
נכון?
כלומר הייתי צריך להגיד
שההנהגה העיקרית זה לתת צדקה
אבל מילא דין זיקין
מה זה מילא דין זיקין? זה הכוונה
לא להזיק לו
תשתדל לא להיות גורם מזיק
למשל אל תפתח בור ברשות ערבים
אל תשרוף לו את הבית
כן? וכולי
כלומר זה סביב זה
אל תעשן לידו
זה נכון הדוגמה
פחות טובה, נכון?
אלא, מסביר המערל
לא להזיק
לחברו זה יותר
גדול לעין הרוך
מאשר לתת לו צדקה
מדוע? כי כאשר אני
עושה חסד עם מישהו
אני חודר, אני פולש
לעולמו הוא
באיזשהו מקום זה מעשה אלים
השתלטתי עליו
כשאני רואה בן אדם
שוכב על המדרכה
אין בעיה, קח מאה אלף דולר, דרך, מתנה
אני הרגתי את האיש
הפכתי אותו לסמרטוט
לכל החיים
לעומת זה
אם אני אומר, אה, אתה פה
בוא נתן לך הלוואה
אלף שקל
הלוואה הזאת, אתה צריך
להחזיר אותה עוד חודשיים
וזה גם
מותנה, ההלוואה מותנת בזה
שאתה תשקיע בזה
בפתיחת באסטה למכירת הגווניות
בשוק
מהרווחים תחזיר את ההלוואה
דווקא בזה
אני שיקמתי את האדם
דווקא בגלל שלא נתתי לו
יותר מזה, אם אני נותן לו את התנאים
המאפשרים לו
את ההתפתחות האישית שלו
זה הרבה יותר גדול
זה נתינת מקום הרבה יותר גדולה
לחדור אליו
וזה אפשר ללמוד מהקב' ברוך הוא
איך הקב' ברוך הוא ברא
את העולם לפי המקובלים?
איך הקב' ברוך הוא ברא את העולם
לפי המקובלים?
נתן מקום
הצמצום, שמעתם על סוד הצמצום של המקובלים?
שקב' ברוך הוא כאילו פינה
את אורו כדי לתת מקום למציאות
אז אם אתה רוצה להיות דומה לקב' ברוך הוא
אל תיתן צדקה
אין מקום לשני
זה לא אומר שלא צריך גם לתת
צדקה לפעמים, אבל זה אחר כך
לכן אמרו מילה דין זיקין
בתור הביטוי המובהק יותר
של בן אדם לחברו, כך מסביר
המערל בהקדמתו לספר
דרך חיים
אגב, להבדיל
גם הסטואיקנים בעת העתיקה
היו מסבירים שהעבודה המוסרית
היא בשלושת המידות האלה של בן אדם למקום
חברו ועצמו
טוב, אז
והנה
עכשיו אנחנו נכנסים כבר יותר לפרטים
גמילות
חסדים
היא, הוא עיקר גדול לחסיד
כי חסידות
עצמו נגזר מחסד, זה הפשט הפשוט
של המילה חסידות, משון חסד
ואמרו זכרונם נברכה על שלושה דברים
והעולם עומד, ואחד מהם גמילות חסדים
וכן מנעו זכרונם נברכה עם הדברים
שאוכל פירותיהם בעולם
הזה, וכן קיימת לעולם הבא
ואמרו עוד, דרש רבי סמלי
תורה תחילתה
סופה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים
אגב, זה אחת הסיבות
שקוראים את מגילתרות
בחג השבועות
כן, אחת הסיבות, יש כמה סיבות לזה
אבל אחת הסיבות, כתוב בחז'ל
שזו מגילה שהיא כולה חסד
והתורה כולה חסד
ולכן ביום מתן תורה קוראים את מגילתרות
מה זה בא לומר?
שהתורה, מתי היא יכולה
להינתן? רק אם היא תורה של חסד
אם היא לא תורה של חסד, זה לא תורה
או על כל פעם, אם תורה כזאת לא יכולה להינתן
אם המסקנה של התורה
זה מידת הדין, יש בעיה
בעצם התורה. יש אפילו מדרש
שאומר, שכאשר משה רבנו
עלה למרום, אז
המלאכים אמרו, מה צריך להיות פה?
מה אתה עושה פה?
רצו לסרוף אותו, באבל שבפיהם
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
אמר למשה, תלבש את זה, מה זה היה מסכה
של אברהם אבינו
ואז הקדוש ברוך הוא אומר למלאכים, מה?
אכלתם אצלו ארוחת צורה, אם עכשיו אתם עושים
לו בעיות, לא מתביישים?
אמרו בסדר, נתנו לו את התורה
מה פירוש הדבר?
שהתורה
לא יכולה להינתן אם אין לה
פנים של אברהם אבינו
והפנים של אברהם אבינו
זה מידת החסד
זו המטרה של התורה
למרות שהיא עוברת דרך הרבה דינים
כן, כלומר
הנוצרים רצו לדלג על הצורך בדינים
ואז הגיעו לחורבן
העולם, דרך החסד
הבלעדי. מה שאין כאן
היא תורה משה שעוברת דרך מידת הדין
אבל המטרה היא החסד
ואמרו
דרש רבה
כל מי שיש בו שלוש מידות הללו
בידוע שהוא מזרוע של אברהם אבינו
רחמן וביישן וגומל חסדים
טוב, זה נצטרך
להעריך בזה קצת יותר בפעם הבאה
שלום