פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

גאוה וכעס

מילות מפתח:גאוה, כעס, מידת הנקיות
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנחנו ממשיכים בספר הקדוש מסילת ישרים
‫מאת רבנו הרמחל זכותו יגן עלינו עמד

‫אנחנו לקראת סיומו של פרק 1

‫אנחנו לומדים כאן על המידות השונות של הגאה

‫ועל גאווה

‫וראינו שיש תופעות שונות של גאווה

‫סותרות אפילו מבחינה חיצונית

‫כלומר, מהגאווה יכולות לדבוע ‫צורות התנהגות הופכיות זו לזו

‫יש התנהגות שאפשר לקרוא על נותן סנובית

‫ויש התנהגות שהיא בדיוק הופכית לזה

‫שיהיה רבה שאדם מבזה ‫את עצמו דווקא מפני גאוותו

‫הוא אומר אני כל כך שלם ‫שאינני זקוק לשום מראה חיצוני

‫אז יש לו גאווה נסתרת

‫אז הסוגים השונים של הגאווה

‫התחלנו את זה בשבוע שעבר

‫דיבור המתחיל ואומנה

‫אולי נתחיל עוד פעם

‫סוגי הגאווה השונים

‫הנה היא מצא גאה אחד

‫שיחשוב בלבו שכיוון שהוא ראוי לתהילה

‫והוא מיוחד ורשום במהלתו כפי מחשבתו

‫ראוי לו גם כן שהתנהג ‫בדרך מיוחד ורשום בחובד רב

‫בין בלכתו ובין בשבטו ובין ‫בקומו בדיבורו בכל מעשיו

‫לא ילך אליו עם נחת גדולה כבו

‫בצד גודלו לא יישב אליה פרק כדן

‫לא יקום אליה מעט מעט כנחש

‫לא ידבר עם הכל אליהם נחמדי העם

‫וגם ביניהם לא ידבר אליה ‫מאמרים קצרים כמאמריית רפא

‫בכל שער מעשיו, בתנועותיו, ‫בפעולותיו, מחלוב, משטב, בדבושיו

‫בכל דרכיו ידנה ככבדות גדול

‫אם הוא כל בשרו מופרת וכל עצמם אבן אוכל

‫זאת אומרת זה מדובר על הגאוותן הקלאסי

‫אפילו הקצת מגוחך

‫עלו הוא הסנוב

‫שהוא מראה כל מיני דרכי התנהגות משונים

‫וימצא גאה אחר

‫שיחשוב שנפיל שהוא ראוי להתהילה ורב המעלות

‫צריך שיהיה מרגיז הארץ

‫ושהכל יירעשו מפניו

‫כלומר זה לא סתם

‫הוא לא יגיע למקום אלא אם כן ‫יש חצוצרות שיקבלו אותו וכדומה

‫כי לא יאות שיהרסו בני האדם ‫לדבר עםו ולבקש איננו דבר

‫ואם יאפילו לעלות אליו

‫יבהלם בקולו וברוח שפתיו יהומם

‫וענות להם עזות ופניו ‫זרעפות בכל עית ובכל שכן

‫אפשר להענין למי שלא מבצעי ‫במעדורה שיש ברוב האנשים

‫על עמוד שמח א'

‫זאת אומרת שבמעדורת אש כל זה עמוד שמח א'

‫שי, אני למשל יש לי מעדורה אחרת

‫שי זה מעדורת אורות חיים

‫אבל יש עוד כמה מעדורות שמסתובבות פה

‫ולכן קשה מאוד לתת לכולם סימן אחיד

‫זה לקראת סוף ברקוד א' כמו שאתה אומר בצד

‫ויש גאה אחר, זה השלישי

‫שהוא דווקא מתנהג באופן הפוך משני הראשונים

‫שיחשוב בלבו שכבר הוא כל כך גדול ומכובד

‫עד שאי אפשר לקבות ‫שיתפרש ממנו ולא צריך לו כלל

‫ולהראות את הדבר הזה יעשה מעשים כמעשה ענב

‫ויפריז על מידותיו, להראות שפלות גדול

‫וענבד אין חקר

‫אומר אני הקטן פה ושם הולך רק עם ג'ינס קרוע

‫ולבו מתנשא בקרבו למור

‫אני כל כך רם וכל כך נכבד

‫שכבר איני צריך לקבות

‫ואין לי אלא לוותר עליו שכבר רב הוא אצלי

‫זאת אומרת התנהגות של ענבה

‫שהיא בעצם ביטוי של גאווה

‫ענבה מיוסה

‫שהיא בעצם ביטוי לגאווה

‫זה גם אגב וטיבורו של אדם

‫מי אני הקטן שעבו אחרי המלך להאיר

‫אבל בכל זאת נראה לי ‫שדברי תמודו לא שלים כלום

‫אז תגיד שאתה בעצם על גאווה

‫ואם מצא גאה אחר

‫זה כבר קרוב לשקר

‫שרוצה להיות נרשם הרבה ‫במעלותיו ולהתייחד בדרכיו

‫עד שלא די לו שיהיה הללו הוא כל ‫העולם על המעלות אשר הוא חושב שיש בו

‫אלא שרוצה שעוד ירבו להוסיף בתהילתו שהוא

‫הענב שבענבים

‫ונמצא זה מתגאה בענבתו

‫ורוצה בכבוד על מה שמראה עצמו בורח ממנו

‫כלומר זה סוג של מחלה כמעט

‫אבל זה קיים לצערי מרבה

‫אנשים שהם נהנים מזה ‫שיספרו עליהם שהם בעלי ענבה

‫אגב יש באחת שאלה מה יעשה ‫אדם שמייחסים לו מעלות שאין בו

‫אז איפה יהיה שאדם אומר ‫לא אין לי המעלות האלה

‫אהה סתם הנבה

‫אז זה לא תמיד עוזר להגיד אין בי ‫אותן מעלות שאתם חושבים שיש בי

‫אבל יש הערה יפה של הרב צבי ‫יהודה על זה בספר אורלין טבעתי

‫שרצו דקו

‫הוא אומר כשמשבחים אדם על מעלה שאין בו

‫הוא צריך לסמוח בזה שאותה ‫מעלה חשובה בעיני בני אדם

‫אז זה שזה טעום וחושבים שהמעלה היא שלו

‫אז זה חבל

‫אבל לפחות יחשבו חושבים שזאת מעלה מנכבדת

‫למשל חושבים על מישהו שהוא גאון בתורה

‫הוא יודע שהוא גאון

‫הוא יודע שהוא גאון

‫אבל מכבדים אותו כי חושבים שהוא גאון בתורה

‫אז הוא צריך לסמוח על זה ‫שאנשים מחשבים את התורה

‫בלי קשר לעבודה שלהם מייחסים לו את זה

‫זה סוב של נחמה

‫אם הוא כן גאון

‫ומשבחים אותו על זה

‫לפחות הוא לא צריך להצטרר ‫שמייחסים לו את דבר שאין בו

‫אלא שהוא צריך להצטרר על משהו אחר

‫שמעמידים אותו בניסיון

‫שהוא יתגאה במעלות שלו

‫איך הוא צריך להגיב לזה?

‫איך הוא צריך להגיב זה בענבה

‫כן סופר בגמרא על כמה מראשי הישיבות

‫בזמן המוראים

‫שהיו מנסים אותם על הכתפיים

‫ומעלים אותם וכולי וכולי

‫ומעלילים ואומרים

‫יחי אדוננו ראש הישיבה

‫אז הגמרא מספר את מה המוראים האלה עושים

‫בזמן שהם היו למעלה למעלה

‫שהם היו רואים כל מיני פסוקים של שפלות

‫אם תגביע כשמה תקנה שרבים וכוכבים סמכי עיניך

‫משם מוריד חניה ומשהו

‫דברים כאלה

‫ויימצא גאה אחר

‫שרוצה להיות נרשם הרבה במעלותיו

‫ולהתייחד בדרכיו

‫אגב זה קוראים לו

‫עד שלא די שיעלילו כל העולם על המעלות

‫שרוצה שעוד ירבו להוסיף פתילתו

‫שהוא ענב שבענבים

‫ויימצא זה מתגאה בענבתו

‫ורוצה בכבוד על מה שמראה עצמו

‫בורח ממנו

‫והנה גאה כזה

‫הבורח מן הכבוד

‫אז הכבוד רודף אחריו

‫כל הרודף אחרי הכבוד

‫הכבוד בורח ממנו

‫אז אחד הולך ואומר

‫אני דווקא כל הזמן בורח מהכבוד

‫ואני לא רואה שהכבוד בא

‫אז הוא אומר כן אבל אתה מסתכל מאחורה

‫נראה אותי אם הוא מגיע

‫והנה גאה כזה

‫ישים עצמו תחת קטנים ממנו הרבה

‫או תחת נמזים שבעם

‫שיחשוב להראות בזה תכלית הענבה

‫הוא כבר לא ירצה בשום תואר מתוארי הגדולה

‫אבל הידיד בליבו אומר בקרבו

‫אין חכב וענב כמוני בכל הארץ

‫כלומר יש פה איזה בעיה בגאווה

‫שהגאווה משקרת

‫שהאדם לא יודע כבר

‫האם זאת ענבה או גאווה

‫סיבוכים כאלה

‫ואומנם גאים כאלה

‫אף על פי שלכאורה מראים מעצמם ענבים

‫לא ייבצרו מכשולות להם

‫שבלי ידיעתם תהיה מתגלת גאוותם

‫כלהווה יוצא מבין החרסים

‫כלומר הבעיה שזה ישפריץ

‫בסוף זה יתגלה

‫וכבר משלו חכמנו זכרונם נברכה

‫משל לבית מלא תבן

‫והיה בבית חורים

‫והיה התבן נכנס בהם

‫לאחר ימים התחיל אותו התבן

‫שהיה בתוך אותם החורים יוצא

‫ידעו הכל כי היה אותו הבית של תבן

‫כלומר אי אפשר לחסות את ‫מה שמתהווה בתוך הנפש הפנימה

‫אגב זה נכון לא רק לגבי הגאווה

‫זה נכון לגבי כל עמידות כולן

‫שהאדם משדר הרבה יותר מאשר הוא מדבר

‫למשל אתה יכול להגיד

‫אבל אני דיברתי איתו כל כך יפה

‫אז למה הוא לא קיבל את דבריי

‫כי אתה שידרת לו או שאתה בז לו

‫אבל אני אמרתי לו רק מילים של כבוד

‫אבל זה מה שאמרת וזה לומר ששידרת

‫כלומר יש הבדל גדול מאוד ‫בין מה שהאדם שולט בו

‫דהיינו הפה

‫לבין מה שמפע הפה ממנו

‫שזה בכלל לא תלוי בו

‫וזה תמיד יתגלה

‫אז אם יש גאווה

‫בסוף הגאווה יתגלה

‫וכבר משלו חמין זוכר נברכה

‫ולאחר ימים התחיל אותו התבן

‫שהיה בתוך אותם החורים יוצא

‫ידעו הכל כי היה אותו הבית של תבן

‫והדבר הזה שלא יוכלו תמיד להסתיר את עצמם

‫ומחשבתם הרעת יהיה ניכרת מתוך מעשה

‫אך דרך הם הם בענבה פסולה

‫ושפלות מרומה

‫ואני לא בטוח שצריך להגיד מרומה

‫אלא אולי צריך לגרוס מדומה

‫אולי יש לי מישהו גרסה כזאת?

‫טוב, אז מרומה

‫ו... מה?

‫כן, אבל בסדר

‫מרומה משון רמאות

‫מדומה משון דמיון

‫וזה בין ד' ל-ר

‫ר' זה האות העגולה

‫וד' זה משפיץ

‫כן

‫אני לא בטוח שזה לפי סדר החומרה

‫אני מדבר פה לפי הסדר הלוגי

‫איפה שיותר גלוב היא פחות גלובית

‫וימצאו גאים אחרים

‫שתשאר גאוותם כבורה בליבם

‫לא יוציאו אל המעשה

‫כלומר הם לא התנהגו לא בהתנהגות רבתנית

‫שהיא המצויה אצל בעלי הגאווה

‫ולא בהתנהגות של השפלת עצמם

‫שבא להסתיר גאווה נסתרת

‫אלא הם עושים לא זה ולא זה

‫מתנהגים כמו כולם

‫מצאו גאים אחרים שתשאר גאוותם כבורה בליבם

‫לא יוציאו אל המעשה

‫אבל יחשבו בלבבם

‫שכבר הם חכמים גדולים

‫יודעי הדברים לאמיתם

‫ושלא רבים יחכמו כמו הם

‫על כן לא ישיתו לב אל דברי זולתם

‫מה הוא אומר ככה?

‫מאחפת לי מה הוא אומר

‫בחושבם כי מה שקשה עליהם

‫לא ינקן לאחרים

‫ומה שסיכלה מראה להם

‫כל כך ברור וכל כך פשוט

‫אז שלא יחשבו

‫לא יחושו לדברי החולקים עליהם

‫עם ראשונים ועם אחרונים

‫וספק אין אצלם על ספר אדם

‫זה כבר מדובר בגאווה אינטלקטואלית

‫שאדם כל כך בטוח שהוא צודק

‫הוא לא רוצה להתמודד עם הדעה

‫של מי שכנגדו

‫יש בגמרא על בית שמי ובית אילאל

‫מה זכו בית אילאל שתפסק על אחת מותם

‫אז הגמרא אומר מפני שהם היו נוחים ועלופים

‫ומקדימים דברי בית שמי לדבריהם

‫זאת אומרת כשהם היו לומדים בבית המדרש

‫בית אילאל היו אומרים

‫בית שמי אומרים כך וכך

‫אנחנו בית אילאל חושבים אחרת

‫הם היו דנים בתענותיהם של בית שמי

‫ואחר כך מביאים את דברי עצמם

‫זה לכאורה גאווה?

‫לא, זה ענבה אמיתית

‫כשאתה אמרת את מה שאתה אומר

‫יש בירור ודאי מבחינתך

‫אבל הבירור הוודאי בא מתוך המוכנות

‫לשמוע מה שיש לשני לומר

‫כי בוודאי יש לו משהו שלא חשבת עליה

‫ואולי הוא גם צודק

‫זה ענבה

‫זאת אומרת שהענבה היא מחוברת גם אל האמונה

‫כי למשל אם אדם לא מוכן לשמוע דעה אחרת

‫מה זה אומר לגבי הביטחון העצמי שלו

‫לגבי דעתו?

‫באופן גלוי זה אומר שהוא ‫מאוד מאוד בטוח בעצמו

‫עד כדי כך שהוא לא מרשים דעת אחרים

‫אבל באופן נסתר, סמוי מאוד

‫זה אומר שיש לו פחד מן הדעת נגדית

‫שהוא חושש שלא יהיה לו מה להשיב לדעה נגדית

‫שהדעה הנגדית תערער אותו וכדומה

‫וגם זה יביזיון גדול בשבילו לומר

‫אני מודה שתהיתי וכדומה

‫כל אלה מהטעויות שבאות מחולשת הביטחון העצמי

‫של בעל הגאווה

‫אז כן הענבה היא דורשת גם ‫בעצם את היושר האינטלקטואלי

‫עכשיו חלוק לי לומר על ‫פוגשה של פוסר ביטחון עצמי

‫מהדרכה של הרמחל פה

‫וכל אלפי השדידה

‫אבל בעצם זה פה דרכה חיובית

‫איך להימנע מהגאווה מצד ‫אחד וגם מפוסר ביטחון מצד שני

‫כן, אתה אומר שאלה איפה

‫אתה אומר ככה, דברי הרמחל הם ‫טובים אבל הם לא פותרים לנו בעיה

‫מצד אחד הם באים לדחות את הגאווה

‫מצד שני הוא גם לא אומר איך ‫להגיע לענבה ולביטחון עצמי

‫לענבה מהענבה

‫תשובה לשאלתך

‫הביטחון העצמי נולד אצל בעל הענבה דווקא

‫בעל הענבה הרמחל פה לא ‫מסביר לנו איך מגיעים לזה

‫איפה הוא כן מסביר?

‫בשאר הענבה

‫אז אל תדאג הרמחל יסביר לנו הכל

‫אנחנו עסוקים כאן רק במידת הניקיות

‫אנחנו במידת הניקיות

‫מה היחס בין הגאווה לחוסר ביטחון עצמי?

‫זה הסברנו, שברגע שיש לאדם גאווה

‫באופן שהוא לא מוכן לשמוע דעה אחרת

‫זה מגלה שבאיזשהו מקום הוא מפחד מהדעה אחרת

‫אם הוא היה בעל ענבה אמיתית

‫א', הוא לא מפחד מזה שדוחים את דעתו

‫לא צודק, לא צודק, מה אני יכול לעשות?

‫ב', אם האדם הוא בעל ענבה אמיתית

‫הוא גם יותר אובייקטיבי

‫כי הוא לא צריך להגן על שום אינטרס

‫אם יש לי גאווה

‫אוי ואווי, מה יהיה, אם מתברר שאני לא צודק

‫המעמד שלי נופל

‫אבל אם יש לו ענבה אמיתית, מה אכפת לו?

‫הרבה פעמים הם מכסים ‫את זה גם בתאנות חינוכיות

‫אסור שהתלמיד ישמע ספק

‫או אסור שהתלמיד ידע

‫שתיארס אצל התלמיד הדמות של הרע

‫זה שטויות כאילו

‫כי יד רבה, התלמיד מקבל הרבה יותר

‫מזה שהוא רואה שהרע מוכן להודות בתאות שלו

‫מצאנו מגדולי המוראים

‫שעמדו בפני הציבור ואמרו

‫מה שאמרתי לכם אתמול היה טעות ביד

‫ועל זה אומרת הגמרא

‫כשהחכמים מודים את דעותם

‫זה השבח של החכמים

‫אז למה הביטחון העצמי לא ניתן אצל משה

‫כאשר הקב' הוא מבקש ממנו להנהיג את העם

‫פשוט מאוד, כי למשה הייתה קושיה

‫כלומר, זה שמשה לא רצה ללכת להנהיג את העם

‫זה לא בגלל שהוא חסר ביטחון עצמי

‫אלא בגלל שיש לו קושיה אמיתית נגד השיבוע שלו

‫מה הקושיה של שני משה?

‫שהוא לא מתאים בגלל שהוא לא גדל בתוך האומה

‫ולכן הוא אומר אני לא אהיה כביל על בני ישראל

‫והם לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי

‫כי אמרו לא נראה אליך אשם

‫למה לא נראה אליך? כי אתה לא מהחבר'ה

‫אז זה טענה נכונה

‫ולכן הקב' הוא נותן לו ‫תשובה נכונה לשאלה הזאת

‫הוא אומר אל תדאג אני שולח לך את הארון

‫הארון הוא יהיה יחסי חוץ שלך

‫הוא ישווק אותך טוב

‫זו באמת שהייתה קושיה טובה למשה

‫אבל משה לא סתם היה ‫מתעקש אלמלא שיש סיבה טובה

‫דווקא הדבר הרואים אצל משה דבר מאוד מעניין

‫משה ענף מכל אדם אשר על פני האדמה

‫רק כורח מעז להגיד רבע מילה נגדו

‫אומר משה שיקבר באדמה

‫איך הוא יכול לדבר כזאת תקיפות?

‫כיוון שיש לו ענבה

‫אז הוא יכול לדבר נגד כורח

‫כי הרי מי שמינה את משה, מי ‫ששלח את משה זה הקב' ברוך הוא

‫לכן אין לו ברירה, איללה להיות תקיף

‫זה לא בשבילו, לעומת זה אם משה היה רוצה

‫להראות כושר מנהיגות אישי

‫אני ראוי להיות המנהיג, ‫אולי כורח מתאים יותר לך

‫טוב, כל אלה תולדות הגאווה משיבה חכמים

‫החור ודעתם מסכלת

‫מסירה לב ראשי החוכמה

‫ואף מתלמידים שלא שימשו כל צורכם

‫אפילו כשמדובר בחכמים גדולים

‫הגאווה מסיטה אותם מן האמת

‫אז כשמדובר בצוציקים שלא שימשו כל צורכם

‫עכשיו כמעט שנפכחו עיניהם

‫כבר חכמי החכמים שביב להם בליבם

‫זה תופעות שאפשר לראות

‫יש תופעות מאוד מעניינות

‫שלשום הוא עדיין אכל חזיר

‫ועכשיו הוא פתח קיצור שולחן ארוך

‫ואז הוא כבר יודע שהרב ההוא כן בסדר

‫והרב ההוא לא בסדר

‫הוא יודע, מאיפה הוא יודע

‫זה כבר שלושה ימים שהוא פתח קיצור שולחן ארוך

‫אז הוא כבר יודע הכל

‫אגב, יש גם סיפר הרב ולדמן

‫הרב יזר ולדמן ראש ישיבת ניר בקרת ארווה

‫אז הוא סיפר שבזמנו הוא ביקר

‫ברוסיה סובייטית בתקופה

‫שהיה אסור שם ללמד יהדות וכולי

‫אז היה עושה דברים בסדר

‫והרב היה מהסירובליקים

‫הוא היה פוגש אותם בפורומים סגורים

‫ואז הוא סיפר שהייתה שם בעיה

‫כי הייתה מתחילה שהתפשטות ‫של יהדות בקרב היהודים ברוסיה

‫חלקם התחילו לקיים מצוות

‫חלקם לא קימו מצוות

‫אז אלה מקיימי המצוות שהיו די חדשים בעסק

‫היו בזים מאוד לאלה שלא חזרו בתשובה

‫הם לא בסדר, הם עבריינים וכו'

‫אז הרב אלמן אמר להם

‫תדעו לכם שבכל המחמאי ישראל יש סגולה

‫ושצריך להבין שההתבוללות עשתה את שלה

‫וצריך סבלנות

‫אז היה למר איזה זקן אחד

‫זקן מאוד

‫הוא אומר אני זוכר, אני שמעתי פעם שיטה כזאת

‫אני חושב שזה קוק, נכון?

‫הוא אומר עדיין הזכר של תורת ‫העפוק נשאר ברוסיה הסובייטית

‫טוב, חז'ל נוהגים לא ‫לחלוק על חכמים מדור קודם

‫לדוגמה, המורה לא יחלוק על תנה

‫ואם האדם אמיתי ורוצה לברר את האמת

‫מה משנה לו שתנה אמר משהו

‫השכל שלי אומר אחרת

‫נכון, באמת, יכול להיות שאתה צודק

‫נגד אתנו, יכול להיות

‫אבל זה שלא יכול לחלוק על תנה

‫זה בגלל שלתנה יש סמכות שלך

‫זה מדין לסמכות, לא מדין ברור האמת

‫זה דבר ראשון

‫דבר נוסף

‫לא טוב, מה הבדיל בשמחות לך האמת?

‫יש כמה דעות, נגיד בהלכה

‫יש מספר דעות, האם דבר מסוים מותר או אסור

‫מה אני עושה?

‫אני אלך לרב שלי

‫נכון, שזה הרב של המקום, מה רדיעתך?

‫מה שהרב אומר אני עושה

‫אם הוא אומר להקל, מקל, ‫אם הוא אומר לסור, אוסר

‫האם זה אומר שהרב שלי צודק? לא

‫זה אומר שההלכה נתנה סמכות לרב שלי

‫להכריע בדבר שיש בו מחלוקת

‫זה מה שזה אומר

‫יכול להיות שהאמת לא ‫כמו הרב שלי, ומה אכפת לי

‫ההלכה היא צריכה לעשות כמו שהרב שלי אומר

‫זה דבר אחד

‫זה שהמורה לא יכול לחלוק על תנה, זה ‫לא שהמורה לא יכול להיות צודק יותר מתנה

‫לפעמים, יכול להיות שהתנה טרה, והמורה צודק

‫אבל, אם התנה הוא תנה, יש לו סמכות

‫שאין לה המורה, זה דבר ראשון

‫דבר נוסף, לא צריך המורה ‫לחשוב שהתנה צודק ושהוא לא צודק

‫לא, יכול להיות שהוא צודק, ‫ופתאום תהיה הלכת כמו התנה

‫זה דבר אחד

‫חלק מבירור האמת, זה לדעת מי אמר מה

‫כלומר, זה לא במקרה ‫שהמורה לא יכול לחלוק על תנה

‫כי מן הסתם, התנה הוא קרוב יותר ‫להבנת בר השם ולהמיתותו, מאשר המורה

‫ולכן, אף על פי שהמורה ‫באופן עקרוני יכול לחלוק על תנה

‫אבל הוא צריך בשביל זה, ‫לטבול שמונים פעם באש ובמים

‫לפני שהוא יחליט שהתנה תה

‫ואם הוא בסוף יחליט שתה תה, אין מה לעשות

‫כן, גם מצאנו בימינו, שהחרונים ‫חולקים על גדולי הראשונים

‫אם נראה להם שהראשונים ‫האלה טעום, אין מה לעשות

‫אבל למה זה נראה להם? ‫נראה להם אחרי בירור רציני

‫מה? מורה?

‫דוגמה? כן, דמוכת דוגמה

‫למשל, הרשבה כותב שמותר לעשות ‫סלט עירקות חתוך דק דק בשבת

‫ככה סוגר הרשבה, על סמך משנה

‫והחזוניש חולק עליו על סמך תוספתה

‫חזוניש רשבה, עולות, ‫ניתן לו של כמה מאות שנים

‫עולות, חולות

‫איפה היית?

‫מה זה לשמש כל צורכו?

‫מה זה לשמש כל צורכו?

‫הקריאה נהיה לשמש כל צורכו, ‫אבל היינה ללמוד אצל הרע

‫מה זה לשמש?

‫יש דברים שאתה לא יכול לכתוב

‫אלא זה הסברה, איך להסתכל על משהו

‫אם אתה לא שימשת את הרע, ‫זאת אומרת, שלא היית בשכנות אליו

‫ושומע את הסברות שלו ואת ‫האופן שבו הוא ניגש לדברים

‫אז אתה, ואתה תסמר רק על מה שהוא כתב, למשל

‫אתה תתאי בהבנת אותו

‫זה מה שהגמרא במסכת ברכות אומרת

‫מי שקרה ושנה ויש בו משנה ‫ותלמוד ותוספתות והגדות

‫ולא שימשת על מידי חכמים

‫הרי זה עם הארץ

‫למה זה עם הארץ?

‫זה אגם שיודע את כל התורה כולה

‫זה הגדר של המארץ

‫זה אחת ההגדרות האפשרית

‫הוא למד כל התורה כולה, תורת התורה המארץ

‫למה? כי את התורה הזאת הוא למד בלי רב

‫אם הוא למד בלי רב, הוא ‫לא יכול לדעת מה כוונת התורה

‫אז זה אגיד שטויות

‫אז הספר לא מקנה את השיטה של הרב?

‫האם הספר מקנה את השיטה של הרב?

‫במידה מסוימת, כן

‫אבל לא באופן מוחלט

‫זה תיאר ידיעתי, אני חושב שזה אצחי

‫הרבה פעמים היה פוסק ‫אחרת עם מה שהוא כתב בעצמו

‫מספר בשנה מרוח

‫פעם מישוב, בא לי רבי ראום שפיר

‫הקשה עליו על דברים שהוא כתב באיזה מאמר

‫ראום שפיר, הוא כתב באיזה מאמר תורני

‫בא בן אדם, כולו מלא קושיות

‫מתחיל להגיד, כתבת ככה, ‫מה פתאום, ופה ושם וזה וזה

‫אחרי שהבן אדם גמר את כל הקושיות

‫הוא אמר לו, וגיד, מה כתבתי?

‫אז בואו נראה, ועל כולם נאמר

‫תואבת ה' כל גבע לב

‫ומכולם צריך שיינקה

‫הרוצה במידת הנקיות

‫וידע ויביא

‫כי אין הגאווה אלא עיוורון ממש

‫אשר אין שכל לאדם רואה חסרונותו

‫ומכיר פחדותו

‫שאילו היה יכול לראות ומכיר האמת

‫היסר ומתרחק מכל הדרכים ‫הרעים והמקולקלים האלה

‫הרחק גדול

‫ועוד נדבר, לכן גם כשרוצים לביאר הלכות

‫צריך לביאר את ההלכות מתוך ענבה מוחלטת

‫ומתוך אובייקטיביות

‫למשל, נגיד שאני חולק עליך בהלכה

‫או אתה חולק עליי בהלכה

‫אז איך פותרים את זה?

‫שני רבנים חלוקים ביניהם בהלכה

‫מה עושים?

‫עושים הפגנה, נכון?

‫עושים הפגנה ואז זה מוכיח שהרב השני טועה

‫נכון?

‫אבל הרב השני יכול להיין

‫שאם יעשו נגדו ההפגנה

‫הוא ידפוק את האובייקטיביות

‫ואז מתברר שהראשון טועה

‫ככה פוסקים ההלכות

‫מה שענקן בעלי גאווה

‫הם בודקים את הטענות

‫טוב, מעלה

‫ועוד נדבר מזה

‫בשיעתת ישמעיה ובוינו

‫על מידת הענבה

‫ועכשיו נדבר על זה

‫אשר מפני הקושי הגדול של פסקתה

‫הוא שמה בדברי רבי פנחס

‫מן האחרונות

‫להתרחק מן הגאווה

‫זה דבר ראשוני

‫כי הגאווה היא סוג של איברון

‫סוג של שטוד

‫אבל לקנות את הענבה

‫זה המידה השליטה

‫מתוך התשע

‫עד כאן הענבה

‫עכשיו אנחנו עוברים לתולדה של הגאווה

‫מידת הקרס

‫ונדבר עדיין מן הקרס

‫הנה יש הרגזן

‫שאמור עליו כל הכועס

‫כאילו עובד עבודת הלילים

‫איפה אמרו את זה?

‫זה לא כתוב בשום מקום

‫אבל בסדר

‫אומרים שזה כתוב

‫והוא הנכעס על כל דבר שיעשו

‫נגד רצונו ומתמלא חמם

‫אגב פה במדורה כתוב

‫עיין שבת כופדת

‫זה לא ביקור שבת שבת

‫והוא הנכעס על כל דבר שיעשו נגדו

‫נגד רצונו ומתמלא חמם

‫למשל

‫יאללה תזוז כבר

‫זה כבר ירוק

‫עצבן

‫עד שכבר ליבו ולעימו

‫ועצתו נמערה

‫ואין איש כזה כדאי להחריב עולם מלא

‫הוא ישרוף את בירות הנפט הכל

‫כן השכל שולט בו כלל

‫והוא שר טעם ממש

‫הוא ככל החיות הטורפות

‫ועליו נאמר הוא טורף נפשו ואפו

‫הלמען אחד יעזב ארץ

‫והוא קל ודאי לעבור כל מיני עבירות שבעולם

‫אם חמתו תביעהו להם

‫כי כבר אין לו מיניה אחר אלא כעסו

‫ולאשר יביעו ילך

‫היה גוי אחד כזה קראו לו אלכסנדר מוקדון

‫היה לו חבר שמת

‫זה כל כך צייר אותו שהחבר שלו מת

‫שהוא הרג 80 שבועים באותו יום

‫כדי להראות כמה זה מצייר אותו

‫שהחבר שלו מת

‫טורף

‫זה כעס, כן כעס שמי שמסוגל להחריב את העולם

‫עכשיו תגידו זה מדובר ‫פה על אנשים לא נורמליים?

‫לא נכון

‫זה מצוי אפילו ביומיות

‫שיש אנשים שהכריסו אותם

‫אם הייתה ביכולת בידם

‫היו שורפים את המועדות

‫ושוברים את הבסטר

‫לא אפשר, לא

‫ויש כעסן רחוק מזה

‫הוא שלא על כל דבר שיבואים או שלא כרצונו

‫אם גדל ואם גדול יבער פה

‫הרי עקפו אותו בתור

‫לא נורא, אמנם זה מעצבן קצת

‫אבל לא עושים את זה עניין

‫אך ביאגיון להרגיש

‫ירגז ויכעס כעס גדול

‫זה מה שנקרא אני לא עצבני

‫אני לא עצבני אבל מעצבנים אותי

‫רק שמעצבנים אותי

‫וואלה, לא כדאי להיות בדרכים

‫אבל זה לוקח לו זמן, עד שהוא כועס

‫לא? מה?

‫איך להסביר שהוא צריך לשלוט על עצמו נכון?

‫איך להסביר לו שהוא צריך לשלוט על עצמו?

‫זה לא... סליחה, להסביר לו עוד יותר

‫תרגע, אפשר לא להתרגם כי זה אחר

‫מה?

‫הוא צריך לפעול, לא בשעת כעס

‫אין מי רציף לאדם בשעת כעס

‫תעשו שם את כיוון הצערו אבל זה אותו הדבר

‫אלא צריך להסביר לו מדרכי התבונה

‫זה מה שהוא מסביר כאן

‫מדוע הכעס הוא שטוט?

‫כי האדם נפעל מן החוץ

‫יוצא לפי זה שהחוץ ניצח אותו

‫ואז האדם לא רוצה שהחוץ ינצח אותו

‫ואו שיקראו חכמית זכרוניה מברכה

‫קשה לכעוס וקשה לרצות

‫וגם זה רב הדי

‫כי כבר יכולה לצאת את הקלה רבה

‫מתחת ידו בזמן הכעס

‫ואחריכנו יוכל לתקן את השאר

‫אי וטוב

‫אל תענה למכתלים שאתה כועס

‫אתה יכול לענות ורק לא לשלוח אותם

‫רק תקרא אותם ותסרוף אותם

‫ויש כעס פחות מזה

‫שלא יכעס על נקלה

‫ואפילו כשיגיע לכעוס

‫יכעסו כעס קטן

‫ולא יסור מדרכי הסר

‫אך עודנו ישמור עברתו

‫זה עדיין ככה נמצא עצור בקיר

‫והנה זה נכון

‫רחוק מן ההפסד

‫יותר מהראשונים שזכרנו

‫וגם זאת ודאי שלא הגיע להיות נקי

‫כי אפילו זהיר איננו עדיין

‫למה הוא לא זהיר?

‫כי זהיר זה מי שנמלט מן הרע הגלוי

‫ואפילו הרע הזה הוא גלוי

‫כי עד שהכעס עושה בו רושם

‫לא יצא מכלל כעסן

‫וכעסו לא להשחית ולא לחלה

‫אלא כעס מועט

‫וכמה זעמו?

‫רגע ולא יותר

‫זה מה שאמרו כי רגע ועפור

‫ואל זועם בכל יום

‫אז אמר חזל אל זועם בכל יום

‫כמה זעמו?

‫רגע שנאמר כי רגע ועפור

‫וכמה זעמו?

‫רגע ולא יותר

‫משעה שהכעס מתעורר בו בטבע

‫עד שגם התבונה תתעורר כנגדו

‫זהו מה שאמרו חכמים הזוכרים לדבר כך

‫קשה לכעוס ונוח לרצות

‫כלומר גם כשהוא כועס

‫מהר מאוד התבונה גוברת בו

‫ואז הוא מבטל את הכעס

‫כי טבע האדם מתעורר לכעס

‫והוא מתגבר עליו שאפילו ‫בישרת הכעס עצמו לא יראה הרבה

‫הוא מתגבר עליו שאפילו אותו הכעס הקל

‫לא יעמוד בו זמן גדול אלא יעבור באלך

‫ודאי שראוי לשבח הוא

‫יש בישיבה של רמחל

‫היו תקנות

‫פרסמו בתקוויית

‫תקנות הישיבה של רמחל

‫אחד התקנות שהיה שם

‫זה שכשהאדם כועס

‫על חברו

‫חברו אומר לו תן כבוד לשם אלוהי ישראל

‫ואז הוא צריך מיד לחדול מידה

‫זו הייתה אחת התקנות

‫את מדרשו של רמחל

‫היו עוד כמה תקנות

‫אחת התקנות הייתה שאין אדם בא לישיבה הזאת

‫לא עם כוונתו ולעימודו

‫לתקן את נשמתו

‫אלא אך ורק לשם אלוהי השכינה וכנסת ישראל

‫רק לשם זה הוא גרעים

‫היה שם עוד תקנה

‫שלא יהיה רגע אחד בישיבה

‫השביה לא יהיה מישהו אחד שלומד זוהה

‫זאת אומרת היה משמעות

‫תמיד במשך עשרה ומשך

‫שישה תלמידים

‫היו שישה תלמידים

‫איך הצליחו להיאח?

‫הוא מצא שישה תלמידים כאלה

‫אפילו הייתה תקופה שהישיבה גדלה מאוד

‫והיו עשרה תלמידים

‫תקופת הזוהר של ישיבת רמחל

‫ממה הם התפרנסו החברה?

‫הם היו עובדים

‫הם היו גם סטודנטים לרפואה באוניברסיטת פדווה

‫אבל זה אסור להגיד כי זה ממש לא חינוך

‫שלום הרב

‫לתקשורת בימינו יש עודף עודף של אהבה

‫כאשר רבנים כותבים מכתב תמיכה כלשהו

‫אם זה נגד דת התקשורת היא ישר מגדפת

‫ויוצאת למרחץ דנים נגד אותם רבנים

‫איך אפשר להיאזן את גוף ‫הנוערי שלא רוצה לחזור בתשובה?

‫מרגישים את הכעס בדבריך

‫איך אתה כועס על התקשורת?

‫אולי תבין שהתקשורת יש תפקיד גם כאלה

‫יש תפקידים

‫אפילו לרשעים יותר גדולים יש תפקידים

‫גם התקשורת שיש ביניהם רשעים אבל לא כולם

‫יש תפקיד

‫זה התפקיד להיות המחסום

‫הם עושים את זה בצורה מטופשת ואיפה מרושעת

‫אבל תיקח את זה באומור

‫ואז אתה מוותל את זה

‫מי ביקש ממך לקרוא אותם?

‫להשמוע אותם?

‫יש אנשים אומרים ככה אם ‫אנחנו נשתלל על תחנות הטלוויזיה

‫ועל מערכות העיתונים ועל האינטרנט וכו

‫יהיה טוב

‫אני לא נגד, זה אפשר

‫יש ביטרון יותר פשוט

‫אל תפתח את המקלט, אל תפתח את העיתון

‫זו המלחמה יותר חזקה

‫כי הרי מזה הם חיים, מזה שאתה פתחת את המקלט

‫ואתה פתחת את העיתון

‫לא פתחת, ניצחת

‫טוב?

‫אני רוצה לתת כבוד לאנשים לא ישראל

‫בגלל שהכועס הוא כועס על יחבודו

‫ובמשפט אומר ש...

‫עוד שאלה, זה בסדר שאדם ‫כועס כמו שהוא לא משתלט

‫או שכולם כועסים עצמו

‫נגיד לבד כאילו

‫כועסים עצמו

‫אדם כועס עם עצמו זה ‫לא טוב, הוא שורף את עצמו

‫אבל אין בזה גם עניין של הוצאה של היקץ?

‫או משהו כזה?

‫לפעמים זה טוב, יש כאלה

‫אבל אני חושב שזה עובד, אם לא נשמור בבטן

‫אם אני אשמור בבטן, בסוף אני אתקלע

‫אז אני מעדיף ככה להתפוצץ מולך או נגדך

‫ובסוף אני רגוע ואני יכול לנשק אותך

‫זה לא מידע טוב, יש בזה משהו

‫לפעמים זה, רואים את זה

‫יש מוסד שבו הדבר הזה הפך לנורמה

‫קוראים לזה בית הכנסת

‫אז זה אפשרי

‫אבל לבי האהבה, הכל יהיה בסדר

‫אין לקעס מקום חיובי?

‫אז זו באמת פועשייה מאוד רצינית

‫האם יש בכלל מקום לקעס חיובי כלשהו?

‫אז יש באיזה מחלוקת

‫בין המציאת ישרים

‫המציאת ישרים אומר שכל קעס עשוי

‫אבל יש ברב

‫שלפעמים הקעס הוא מורה על החיים של האדם

‫כמובן לא על קעס שבו האדם

‫מאבד שליטה על עצמו

‫וגם לא שהוא קועס על שטויות

‫כגון כבוד וכדומה

‫אלא שהוא קועס לכבוד אלוהים ישראל

‫יש צעד כזה

‫לפעמים מצאנו שיש קעס קדוש

‫של אנשים מיוחדים

‫יש גם קינת קבשת

‫שאותו נאמר תולערץ על בלימה

‫על מי שבולם פי בשעת מריבה

‫והיינו שכבר נתעורר טבעו בחעס

‫ומתגברותו בולם פי

‫אמנם מדעתו של ילד לזקן

‫עולה על כל אלה

‫שכבר לא היה מקביל על שום דבר

‫ואפילו התעוררות של קעס לא נעשה בו

‫וזהו ודאי ענקי מן הקעס בכל בחור

‫וזהו, במסכת שבת יש סיפור ידוע

‫שבא מישהו להתערב עם חברו

‫שהוא יכעיס את ילד

‫ואני ארגיז אותו התערבו על 400 גזוס

‫ואז מה עשו?

‫והוא אומר ביום שישי אחרי הצהריים

‫בזמן המקלחת של ילד

‫זה עוד מעט שבת

‫מי כאן ילד? מי כאן ילד?

‫זה אני, מה אתה רוצה?

‫ויש לי שאלה

‫מה השאלה?

‫שאל ביני

‫אז הוא אומר, כן, למה

‫האיתיופים יש להם רגליים רחבות?

‫אז הוא אומר

‫שאלה גדולה שאלת

‫שאלה גדולה שאלת ביני

‫למה הוא שאלה גדולה שאלת?

‫כי כנראה ילד הבין

‫מה רוצה הבן אדם

‫ילד לא טיפש, הוא רואה בן אדם מגיע מדבר ככה

‫בגסוד ביום שישי קצת לפני ‫השבת ושואל שאלה מטופשת

‫הוא הבין שיש לבן אדם את זה כוונה

‫אז הוא יכול היה

‫או לסבור לו את הדלת הפנים

‫הוא יכול היה גם לענות לו על השאלה

‫ולהגיד לו משהו אחר

‫הוא אומר לו, שאלה גדולה שאלת ביני

‫מה זה כל כך הרבה שאלה גדולה?

‫זה כל כך מסביר בעיניה

‫שהוא רצה לרומם את השאלה מכתנותה

‫ולהפוך אותה לשאלה גדולה

‫אז הוא אומר לו, זה בגלל ‫שהם חיים במקומות של ביצות

‫כדי שהם לא ישקעו

‫בתוך הביצה, זה הגדול שהוא ‫סידר להם שיש להם רגליים רחבות

‫ולמצאת בכל מקום, אפילו יורדת ‫עד הפרטים הביולוגיים היותר טעים

‫אז לכן, הוא אומר, תודה ‫רבה ששאלת אותי את השאלה

‫כמו אתה רצת להרגיז אותי

‫אבל אני השתמשתי בך כמו בג'ודו

‫שמשתמשים בעוצמה של השני

‫וחוזר, וייקן אילן

‫למה אתם מורים ויש להם עיניים כאלה?

‫אז הוא אומר, שאלה גדולה שאלת

‫זה בגלל שיש חיים במקומות שיש חול

‫וחול יכול להיכנס לעיניים, ‫ולכן העיניים הם קצת עגולות

‫ואחר כך הוא שואל אותי שאלה מעצבנת יותר

‫כי זה הרי אילן היה בבלי, הוא ‫אומר, למה הבבליים יש להם ראש כזה

‫שפינצי?

‫אפשר איזה ראש עגול כמו כולם? ‫זה אומר, זה השפינצ הזה

‫אז הוא אומר, שאלה גדולה ‫שאלת פני, זה בגלל שאין להם

‫ילדות טובות ואז אם הראש היה עגול מדי

‫אז הילד היה נחנק בלידה, אז הוא נקרא

‫קדוש פרוסי

‫הוא אמר לו, שאלות הרבה יש לי

‫הוא אומר לו, כל שאלות

‫שיש לך בעולם

‫שאל

‫למה? כי הילד אומר

‫זאת הסתתפות בלתי רגילה

‫כלומר, הילד באמת היה מעויין בשאלות האלה

‫הוא אומר, בזכות אותו אדם ‫שרוצה עכשיו להרגיז אותי

‫אני זוכה לכל החוכמה שבעולם

‫אז זה טוב שהוא שואל שאלות

‫לכן הוא אף כן מעוניין, כלומר זה לא סתם

‫כאילו, צוחק עליו, הוא באמת רוצה לשמוע עכשיו

‫כל השאלות שיש לזה, כי כראש ‫השאלות תהיינה יותר אידיוטיות

‫הוא הזכה הלל לחוכמה יותר גדולה

‫אמר לו

‫אתה הוא זה שהלל שקוראים לו

‫נשיא ישראל?

‫אמר לו, כן, זה אני

‫אבל אני רבו בישראל

‫שבגללך הפסדתי ארבעה מיליון זוז

‫אז הוא חשב שזה ירגיז אתי לא יותר

‫כי כל השאלות ששאלתי זה רק להרגיז אותך

‫זה עצמו מרגיז

‫אומר לו, הלל

‫יעבדו לך עוד

‫הרבה זוזים, אתה ועוד רבים כמוך

‫והלל לא יקפיד

‫למה הוא אמר והלל לא יקפיד?

‫להגיד, ואני לא יקפיד

‫מורשת של חול זרים?

‫לא, הוא רצה לי ללמד מוסר לאותו אדם

‫שהלל, אתה צריך לדבר בגוף שלישי

‫ואני אעמד אותך משהו

‫אני ערב, אז תלמד אותי לדבר איתי בגוף שלישי

‫מה פה החוכמה שלי לזה?

‫למה הוא רומז כאן לרמחן?

‫שהלל הייתה לו מידה כזאת

‫שהוא השתדל ללמוד מכל דבר

‫כל דבר מופיע להיות אתגר, התקדמות

‫לכן אין מה לכרוס

‫והנה, אפילו לדבר מצווה

‫יש בכלל שאלה לגבי

‫מה שקורה, ריתך דוריתא

‫בגמרה, ההוא קשובה מדרבנה דירתא

‫אם אתה רואה את אדם חכם שכועס

‫אז זה לא שהוא כעסן

‫אלא שיש לו התורה רותחת בקרבו

‫למה התורה צריכה להיות תורה?

‫מסביר אגב, אני מרסלב

‫שהחוכמה, לפעמים החכם

‫משיג דבר מאוד גבוה

‫וזה הרבה יותר גבוה ממדרגתו

‫אבל כיוון שהצלחם הוא גבוה

‫אז האדם באופן מהיר מאוד

‫משיג דברים שעוד לא יפנים

‫באישיות שלו

‫אז ההפרש בין הדבר שהוא השיג

‫לבין המצב העכשווי של אישיותו

‫זה מה שמרתיח

‫זה הכעס

‫וזה ההסבר שנותנים להתנהגותו

‫של יונתן בנוזיאל

‫כשהוא היה עוסק במעשה מרכבה

‫כל עוף שהיה עובר מעל ראשו

‫מיד נשרף

‫מה?

‫מעשה מרכבה זה סוגר את התורה

‫אז כשהוא היה עוסק במעשה מרכבה

‫כל עוף שהיה עובר לו מעל הראש

‫מיד נשרף

‫אז שאלו השואלים אם התלמיד של יונתן

‫כשהיו עוברים מעל ראשו העופות

‫היו נשרפים

‫אז יונתן עצמו מה היה קורה לזכור

‫בטח הוא היה ממיס את כל הספירה

‫אבל הוא לא, בפגש של יונתן

‫היא עוד יותר גבוהה

‫שהעופות היו עוברים לו מעל הראש

‫ולא היו נשרפים

‫זה עוד יותר גדול

‫אז עוד יותר גדול

‫האם טענה כי דברי חזל לא ‫רלוונטיים להיות כמו שהם

‫אלא דורשים מטעמה בחומרה ובטגשים שלהם

‫האם זה גאווה או אולי כפירה

‫לדוגמה מי שמדבר בזמן התפילה

‫לא יצא להם מחמה

‫היום אתה צריך להודות שהיהודי בא לבית הכנסת

‫אה, כלומר צריך להתודע שהוא הגיע

‫האמירה שצריך להתאים את דברי חזל למציאות

‫איננה גאווה

‫אלא היא דברי חזל עצמה

‫כלומר, אם אתה אומר

‫מה שאמר אותו רב, רבי עקיבא, ‫הוא לא הבין את הדור שלי

‫הוא הבין את הדור שלו

‫ולכן הוא אמר מה שאמר

‫אבל אני, כשאני מבין שהעולם מתפתח

‫אז אני יכול להגיד שדברי ‫רבי עקיבא הם לא רלוונטיים

‫זה דבר וזה גאווה

‫וזה גאווה כשהוא דיבר הוא ‫בוודאי יתכוון במצב מסוים

‫הוא בוודאי שרבי עקיבא רוצה

‫שבדור אחר אני אתאים את דבריו למציאות

‫אז זה ענבה

‫אז ההשתדלות להבין את מה שרבי עקיבא אמר

‫זה שתי תוצאות דומות מתוך מוטיבציה שונה

‫או מתוך גאווה או מתוך ענבה

‫כי הרי ברור לנו שלא ייתכן

‫שהם לא רלוונטיים לדור

‫הם מתכוונו גם שנתיים לדור

‫והנה אפילו את דבר מצווה

‫הזרינו זרחוננו ברכה שלא לכאוס

‫אפילו הרב עם תלמידו והאב עם בנו

‫למרות שלכאורה מותר לרב לכאוס על תלמידו

‫ומותר לאב לכאוס על בנו

‫אבל, אז הוא אומר ולא שלא יייסרם

‫אלא יייסרם וייסרם

‫אך ובלי כרס

‫כי אם להדריך אותם בדרך הישרה

‫והכרס שיראה להם יהיה כרס על פנים

‫לא כרס על לב

‫ואמר שלומו אל תבעל ברוכך לכאוס

‫כי כרס בחק כסילים ינוח

‫ואומר כי להביל יהרוג כרס

‫ואמרו זכרוננו ברכה

‫בשלושה דברים האדם ניכר

‫בחוסו ובחיסו וכרסו

‫יש למשל סיפור

‫שסיפר אדם אחד על רבי אריה לבין

‫רבי אריה לבין היה

‫חכם גדול

‫מחשובי חכמי ירושלים בתלמידי הרב קוג

‫ולפרנסתו הוא היה גם מלמד תינוקות

‫היה יושב בתלמיד תורה

‫מלמד ילדים

‫פעם אחת היה ילד אחד שעשה שטוט גדולה

‫ניגש אליו רבי אריה לבין

‫הרים את ידו כדי לתת לו סתירה

‫אבל

‫הילד לתדם התורה שרבי אריה לבין

‫שירים את היד החזיר את היד אחורה ויצא

‫מה?

‫החזיר את ידו לאחוריו

‫ויצא מן המקום

‫אחרי כמה דקות רבי אריה לבין מגיע עוד פעם

‫שוב מחזיר את היד אחורה

‫ויוצא

‫פעם שלישית

‫הוא רואה את רבי אריה לבין מגיע

‫נרים את היד ונותן לו סתירה

‫אבל הוא הרגיש שזה היה מלא

‫כל כך אהבה

‫שזה שינה את כל החיים שלו

‫מה קרה בפעמיים הראשונות

‫רבי אריה לבין שהילד הזה מגיע לו סתירה

‫אבל רבר יהיה קצת כעס

‫היה לו איזה מולקולר של הקפדה אישית

‫הילד הזה ירגיז אותי

‫מה עם הנזק החינוכי?

‫עדיף שיהיה הנזק החינוכי

‫כי הנזק החינוכי שיהיה מזה שנתת סתירה

‫כשאתה קצת כועס זה עוד יותר חמור

‫לכן אומר רבי רמחן יהיה ישרם וישרם

‫אלו הוא כועס

‫אני פעם ישבתי את זה תנית חכם אחד

‫שאמר לי ילדתו הקטנה

‫כמשפט הזה ובתון הזה

‫אני מאוד כועס עלייך

‫ששפח את הדיסה

‫ואז הילדה פרצה ובכי מר

‫כן

‫ברור

‫שהניקח שהוא בכלל לא כועס

‫אבל הוא אמר אני מאוד כועס עלייך

‫ששפח את הדיסה

‫אז ייקח יש הרבה מה ללמוד מזה

‫תודה רבה
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230720365″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 33
"הנה כלל ענין הגאוה הוא זה שהאדם מחשיב את עצמו"
נקיות במידות - קנאה וכבוד
פרק יא – בפרטי מידת הנקיות
אורך השיעור: 52 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230720365″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

גאוה וכעס

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן