אז גמרנו, כן, זה.
כן, דיברנו על הנקיות מן הגזל,
נקיות מן העריות ומן המאכלות האסורים.
כל זה דיברנו.
עכשיו אנחנו נכנסים לפרטי,
מדעת הנקיות לדברים אחרים.
ונדבר עתה על החטאים המצויים
הנולדים מחברת ביני האדם וקיבוצם.
כן, כלומר, מה שנקרא החטאים החברתיים,
שגם בזה יש הרבה מאוד דינים
בתורה, בעיקר איסורי לא תעשה,
מלבד מצוות תעשה של
ואהבת לרעך כמוך.
אבל יש הרבה הרבה פרטים
בהלכות, וכיוון שהפרטים מרובים,
עשויים להיכשל בהם
ולחפש היתרים בהם
במקום שאין לחפש בו היתר.
כגון, הונאת דברים.
מה זה הונאת דברים?
לצער.
כן, זה דבר מדהים.
התורה אמרה לא תנו איש את עמיתו,
והכוונה היא שאסור לצער אדם בדיבור.
אני אומר, לך מפה ימגעי לחד,
עברתי על איסור דהוראיטה של
לא תנו איש את עמיתו.
זה האיסור, לא תעשה.
נכון?
הלבנת פנים.
הלבנת פנים זה גם בכלל זה.
הכשלת האיבר בעצה.
הרי כתוב, לפני האיבר לא תיתן מכשול.
מה זה לפני האיבר לא תיתן מכשול?
יש כמה דברים.
יש שאסור להכשיל אדם בדבר אסור.
למשל, אני נותן לו לשתות יין,
ואני לא אומר לו שזה
יין נסח, אז הוא שותה.
אז הוא נכשל בגללי באיסור.
אני לא עשיתי את האיסור, אבל הוא עשה.
אז אני עברתי על לפני האיבר
לא תיתן מכשול.
אבל יש גם הכשלת האיבר בעצה.
אני נותן לו עצה
שבעצם היא לא טובה
בשבילו, אבל היא טובה בשבילי.
אני ארוויח מזה שהוא ישמע להצעתי הרעה.
זה גם איסור שלפני האיבר לא תיתן מכשול,
וגם בכלל ארור משגיע איבר בדרך.
בין חברים זה יכול להיות, הרבה
פעמים, כשאדם אומר לחברו,
תשמע, אני זקוק ממך
לעצה, ואתה יודע מפורש
שעל ידי שהוא יעשה
כך וכך, אתה תרוויח.
רכילות.
רכילות, זה כולל כל האיסורים של לשון הרע.
לפרטיהם.
שנאה.
אין פעם היה איזה יהודי אחד
הגיע לרב סיהודה קוק, התחיל
להגיד, אשתי היא ככה וככה,
אשתי היא ככה וככה.
וכל פעם הרב ניסה להסביר לו,
לא, היא אישה חשובה, היא
בסדר, ומה זה, אתה סתם אומר.
והוא התחיל להמשיך.
בסוף הוא אמר, אתה יודע שאסור לסנות?
מה, אני לא שונא.
אני רק אומר שהיא, זה ניתן לסנות.
הונקימה.
אפשר להוסיף גם נטירה.
אסור לנקום, אסור לנטור.
שבועות.
שבועות זה גם חטא חברתי,
למרות שזה חטא לשמיים,
אבל האדם נשבע כדי לחזק את דבריו
בפני חברו.
נשבע לך.
כן?
בחיים שלי וכולי.
כן, כל מיני ביטויים
כאלה, שם לשעון, שבועה.
וגם לפעמים, זה
שבועה בשם שמיים ממש.
כן?
למשל, למשל בערבית,
ככה כש... בלהי.
כן?
אז הוא מזכיר שם שמיים, בדבר הזה.
מה?
אני לא בטוח שזה זה.
זה זה?
אה, נכון.
וואה.
טוב.
דבר שקר.
וחילול השם.
מה זה דבר שקר?
לשקר.
כן?
מה זה לשקר?
מישהו שואל אותך, מה השעה?
אתה אומר לו חמש ורבע.
כשבאמת הוא מצטער לאמת,
השעה חמש ושלוש עשרה דקות.
הוא עושה אף תשע שתי דקות.
הליכה זה לא משמעותי,
אולי זה משמעותי בשבילו.
מדבר שקר, תרחק.
מעניין אגב, שלא כתוב
בתורה, שלא לשקר.
אומר כתוב, לא תשקרו,
אבל זה בבית דין.
אבל לא תשקר, לא נאמר,
למרות שכולם חושבים
שזה כתוב בסרט הדברות.
אבל כתוב בתורה, מדבר שקר, תרחק.
כי התורה, היא מציאותית.
היא יודעת שבעולם הזה,
אי אפשר להגיד את האמת
באופן מוחלט.
לא שאני לא רוצה, שאני לא
צריך לרצות, אבל אי אפשר באמת.
כיוון שהעולם הזה, הוא
עולם השינוי, אז יש דבר שקר.
וחילול השם.
חילול השם, זה בכלל, זה
העברה החמורה ביותר בתורה,
סך הכול.
הרי שהכפרה שאלה,
רק במותו של אדם.
ולפעמים, האנשים עוברים
על חילול השם, בלי לשים לב.
כן, הגמרה מספרת
על רבי יוחנן, שאמר,
מה זה חילול השם של רבי יוחנן?
שאם רבי יוחנן הולך ארבע
עמות, בלי תורה ובלי תפילין.
כן, הרי, אנשים אחרים, הם
לא כל הזמן אומרים דברי תורה,
ולא כל הזמן מניחים תפילין.
אבל מה, דווקא האנשים, שאינם
מקפידים על הדברים האלה,
הם מחפשים את רבי יוחנן.
אה, מה קרה, רבי
יוחנן, שמעתי אותו הולך,
ראיתי אותו עובר את
הרחוב, בלי דברי תורה.
אה, זה הרבנים.
יש עונת ממון, ויש עונת דברים.
יש לו תנוי שתחייב,
ויש לו תנוי שתמיד טוב.
אחד מהם לממון, אחד מהם לדברים.
אה, מלך שגב, יחול ה' כי מי יאמר ניקיתי מהם,
טהרתי מאשמה במה.
כי ענפיהם רבים ודקים עד
מאוד, אשר האיזהר בם תורך גדול.
כן, כלומר, יש כל כך הרבה
פרטים, שעשויים להיכשל.
כן.
מה שאתה אומר לגבי מסחר,
זה קשור לחלק שהוא דיבר עליו בהתחלה.
מה שלמדנו לפני כמה
שיעורים, על נקיות מדיני גזל.
ואז הוא הזכיר גם עונת ממון.
עכשיו, אנחנו עברנו את זה,
אבל אפשר להוציא את זה מהאינטרנט.
אנחנו עכשיו עסוקים בעונת דברים.
החטאים החברתיים, שבאים
מחברת בני אדם זה עם זה.
לא מהמסחר.
האם אני יכול להרחיב על דבר שכן?
הוא יסביר עכשיו כל דבר ודבר.
בינתיים זה רק כותרת.
עכשיו אנחנו נקנה לעס לפרטים.
הנה, עכשיו הוא חוזר לראשון.
זה היה עונת הדברים בכללה.
הוא לדבר בפני חברו לבד,
זאת אומרת, ביחידות, בדידות,
שיבוש ממנו.
כלומר, אף אחד לא שומע,
רק אתה שומע אותי ואני מבייש אותך.
זה מצער אותך.
כל שכן האמירה בפני רבים דבר שיבוש בו,
או לעשות לו מעשה שיגרום לו שיבוש.
והוא, מה שאמרו בפרק
הזהב, אם היה בעל תשובה,
לא יאמר לו, זכור מעשיך הראשונים.
וכו'.
עכשיו, אז מה עם כל המחנכים שבעולם?
אתה מחנך, וצריך לפעמים
לבייש את תלמידו, לא?
כלומר, הוא צריך לפחות
להזכיר לו דברים מסוימים
שיגרימו לו איזשהו מהפך.
אז זה אם אתה מחנך.
גם בזה יש גבולות,
כי שיצא רע בדבר הזה.
אבל זה כמו שלמשל,
אסור להקות חברו, נכון?
אסור, תתמקות.
אבל הרב שלימד את תלמידו,
או האב שלימד את בנו,
הוא לא בכלל על האיסור הזה, נכון?
למשל, וזה נאמר גם לגבי
מי שמלמד מלאכה, למשל נגר.
יש לו תלמיד לנגרות.
והתלמיד לא עובד כמו שצריך.
אז לפי ההלכה, המורה
לנגרות, כן? לא לתורה.
נותן לו פליק, כן?
לא ככה חותכים.
זה מותר, ואפילו אם הרגו בטעות,
בשוגגי בגלל זה, אינו גולה.
אם הרגו במיזידה, נהרג.
אבל אם הרגו בשוגגי, הוא לא התכוון.
הוא רק התכוון לתת לו
פליק, כזה שלא ככה חותכים.
אז זה כיוון שהיה בהתר,
המכה הייתה בהתר,
לכן גם אינו גולה עליה.
זה לא שזה מומלץ, כן?
אז אבל אם זה לא התפקיד שלך לעזור לו,
וגם אם זה התפקיד שלך, אם
אתה מגזים, אתה עובר על איסור.
לא תונו. יש את המיתו.
אז, למשל, בעל תשובה,
לא יאמר לו, זכור מעשיך הראשונים וכו'.
כן? למשל, יש בהגמרה
סיפור מזה הזהה, על רבי יוחנן.
רבי יוחנן, הרי הוא זה שיחזיר בתשובה
את רשת לקיש, נכון?
מה? בנהר, כן.
ראו אותו בנהר, וזה... בקיצור,
שמה דיאלוג מעניין מאוד.
בסוף, רשת לקיש מתחתן עם אחותו של רבי יוחנן,
הופך להיות חברותה של רבי יוחנן,
מגדולי האומה הישראלית בכל הדורות.
ו... הרי מה היה המקצוע של רשת לקיש לפני זה?
היה שודד דרכים, כן?
יום אחד מתבקרים רבי יוחנן ורשת לקיש
לגבי קבלת תאומה של כלי נשק.
כן? הרי מתי כלי מקבל תאומה?
רק כשנגמרה מלאכתו.
כל הזמן שהוא באמצע העשייה,
הוא לא יכול לקבל תאומה.
זה לא כלי עדיין.
ואז התווכחו לגבי החרב והפגיון.
מתי הם מקבלים תאומה?
מתי נגמרת מלאכתה?
אז רבי יוחנן אומר ככה, רשת לקיש אומר ככה.
ואז רבי יוחנן אומר, אה,
רואים שאתה מבין בזה.
וואו. רשת לקיש נהיה חולה מזה.
נהיה חולה ונתה למות.
ובסוף הוא מת.
מזה?
כן, הוא מת מזה.
הוא מת מעונה דברים של רבי יוחנן.
והיה לו בעיה לרבי יוחנן אחרי הסיפור הזה.
קודם כל שאחותו ביקשה
שיתפלל, והוא לא הסכים להתפלל.
צריך להבין מה קרה שם בדיוק.
אם היינו מנתחים את הגמרה,
היינו מבינים את הדברים.
התפלל בזמן שהוא חולה.
כן, זהו שהוא היה חולה.
ואחותו של רבי יוחנן, שאישתו
של רשת לקיש, אומר לה, תתפלל.
שהוא לא ימות.
בשביל העיתומים תעשה את זה.
בקיצור, רבי יוחנן לא רצה להתפלל.
למה? מה היה עשו?
כי מה אמר לו רשת לקיש?
מה הרווחתי מזה שאני לא עומד אצלך?
הרי שם קראו לי רבי, וגם פה קוראים לי רבי.
אז מה הרווחתי?
כלומר, חזר בשאלה.
איך שלא נתפרש את זה, כן?
אז זה רבי יוחנן גם לקח את זה קשה.
בקיצור, בסוף רשת לקיש מת.
הייתה בעיה לרבי יוחנן, כי הייתה לו חברותה.
אז שלחו לו את רבי אלעזר, שהדמן איתו.
כל דבר שרבי יוחנן היה
אומר, לא רק שאומר כן,
רבי אלעזר היה מביא הוכחות שרבי יוחנן צודק.
אמר לו רבי יוחנן,
כשלמדתי עם רשת לקיש,
כל דבר שהייתי אומר הם
הביאו הוכחות שאני לא צודק.
זה שאני צודק אני יודע, אני
לא צריך הוכחה בשביל זה.
אני צריך הוכחות שאני לא צודק.
ומתוך זה מתבררים העניינים.
אז הוא זרק את רבי אלעזר, נשאר לבד.
ואז רבי יוחנן השתגם.
היה מסתובב ברחובות של טבריה,
והוא אומר, אייכן את בר לקישה?
אייכן את בר לקישה?
איפה אתה בן לקיש?
ואז החכמים התפללו על
רבי יוחנן שימות, הוא מת.
לא נעים.
היה תימוני כזה?
כן, השתגעתי.
איזה סיפור על גדולי ישראל.
איזה סיפור על גדולי ישראל.
זה מראה לך עד כמה שלימוד תורה זה דבר רציני.
ועד כמה שמילה אחת... מה
אתה רואה דווקא גדולים כאלה,
מה אתה רואה בתור המילה פה, זה רק צוי.
בסדר, אתה אוהבי, דווקא מביא עמידותיו,
אבל אין לו הרבה...
לא, לא, לא, אז לכן אני אמרתי, אתה צודק.
אז לכן אני אמרתי, אני רמזתי,
אם היינו רואים את הפקסט של הגמרא עצמה,
היינו רואים שם שהדברים הרבה יותר עמוקים
ממה שנראה במבט ראשון.
כן, אז למה אני לא עושה את זה?
כי המטרה שלי היא רק להראות
את החומרה של עונה הדברים.
זה שאצל רבי יוחנן גרישלקי
שהיה משהו הרבה יותר עמוק,
זה צריך להיות פשוט על
פי הפסוקים שמובאים שם,
אתה מבין בידי העולם דווקא.
טוב, לרב שלא מוברכה, בקשר להזכרת שם השם,
האם השימוש בדואל,
טוב, בדואר אלטרוני, וואלה,
אינו שימוש בשם השם, לא. וואלה, זה
בכלל, אני לא הייתי מציע לך להשתמש בזה,
זה הכל הולך לשוקד והארץ,
וחוץ מזה, שזה החיבורים שם ממש לא נקיים.
אז אם אתה יכול לעבור לג'י-מייל, אני מבליץ.
אבל זה בסדר, מצד ההזכרת שם שם, אין פה בעיה.
וואלה, תעמיד לי.
וואלה, זה מישור שמדועים?
כן, כן, זה מה שהם מתכוונים.
וואלה, זה מה שהם מתכוונים.
בסדר? עכשיו, אם כן, יש פה עניין של,
אם היה בעל תשובה, זכור מעשיך הראשונים,
אתם רואים פה, סיפור
של רבי יוחאל אביר שלקיש,
עושה הרבה מאוד צרות.
אבל אין שם עולם משהו שהוא
הרג אותו והחזיר אותו לחיים?
לא, אז אני מכוון רבי זרע, רב אביר רבי זרע.
משהו אחר.
טוב, אם היו, עוד דוגמה לזה.
אם היו, לכן דוגמה, אנשים
שמזכירים אבונותיו הראשונים,
כל אלה שטוענים על
הרצל, שהרצל לא בסדר.
למה הוא לא בסדר?
הוא רצה שהעם ישראל יתנצר.
נכון?
ככה, מבינים, שכתבי אומנים שלו,
שהוא רוצה שהעם ישראל יתנצר,
והכל, אז מה, אתם מתלהבים מהציונות?
כל הציונות, זה היה תוכנית סודית
להעביר את ישראל על דתם.
שמעתי.
מי שמפרסם את זה, צריך לדעת
שזה פשע, שלא יחופר הדבר הזה.
הרי הרצל, כשהיה צעיר,
כתב את זה, וחזר בתשובה מזה.
ולכן הוא הקים את התנועה הציונית.
הוא אומר, הייתי צעיר,
חשבתי שזה מה שיעזור ליהודים.
ארי באותם הימים, להתנצר,
זה לא היה שום דבר דתי.
זה היה רק כרטיס כניסה משמי
לחברה האירופאית, הכללית.
לא התכוונו ברצינות, וגם אלה ש...
הוא רצה לפתור את בעיית האנטישמיות.
אז הוא אמר, טוב, כדי לפתור
בעיית ההמשימות, בוא נתבולל.
מה זה לתבולל?
שנעבור את התנצרות המונית.
ואז יפסיקו להיות נגדנו.
עכשיו, פרש הדרייפוס ועוד כמה דברים כאלה,
הראו לו שזה לא בדיוק עובד.
ואז הוא חזר בו מזה.
צריך להבין שהרצל היה אדם חילוני,
שחי בחברה אירופאית חילונית בכלל,
ולכן המושג של התנצרות היה רק דבר פורמלי.
ואחר כך הוא חזר בו,
כשהוא ראה שזה לא עובד.
הוא אז אמר, הפתרון האמיתי לאנטישמיות
זה שנחזור לארץ ישראל.
בסדר?
אז לכן כשאנשים מזכירים את
זה, הם עוברים על מה שכתוב,
אם היה בעל תשובה, לא יאמר
לו, זו חורמה השיחה הראשונית.
בסדר? טוב.
אם תגידו, כבר שהוא מת,
אז זה כבר לא ממש אותו דין.
זה נכון.
באמת, זה לא נדבר, אבל זה אותו עיקרון.
טוב.
אם היו חולאים
באים עליו, אדם חולה,
אתה רוצה לעזור לו, נכון?
למה אתה חולה?
לא יש לך איזו עבירה.
אסור.
כתוב, לא יאמר לו,
כדרך שאמרו חבריו ליוב,
זכור נע מי הוא נקי
עבד, ואיפה ישרים נכחדו.
כלומר, רואים שכל ההתנהגות
של הרעים של יוב כלפי יוב,
התנהגות בלתי ראויה.
שהם רומזים שיש לו עבירות.
מי ביקש ממך לרמוז שיש לו עבירות?
זה לא הבעיה שלך בכלל.
אם הוא יגיד לך, תשמע,
תעזור לי למצוא איזה
עבירות שיש לי, זה סיפור אחר.
אבל אם הוא לא ביקש ממך,
מי אתה כדי להיות מחפש העבירות שלו?
ברור.
או להניח הנחת יסוד שהוא
מן הסתם עושה עבירות.
איך אתה יודע?
לכן אתה אומר, אה,
ההוא נשרף בקרמל,
זה בגלל שהוא חידל שבת.
ההוא מתו לו הילדים, זה
בגלל שהוא אוכל חזי, אחד אומר.
אבל מדינאי ישראל אומרים את זה.
מה?
שגדולי ישראל אומרים את זה.
אני לא יודע, פה אחד מגדולי ישראל אומר
שזה אסור לעשות את זה, נכון?
אני לא יודע, אני קורא כאן רמחל.
אני אדם מאוד מוגבל,
זה המקורות שיש לי.
כן?
הופקים וצומצמים כאלה.
קורא רמחל, והוא כותב
ש... מוביל בשם הגמרא,
אבל מציע סך הכול.
זה גם דבר מאוד מקביל
אצלי, אני קורא גמרא.
ובגמרא כתוב שאסור להגיד לאדם
שיש לו ייסורים שזה בגלל כך וכך.
מעניין, לא?
טוב?
אבל זה שיש לו חינוך, עד
שהוא... עד שהבן המחזור בתשובה,
זה עושה את העולם אותו.
כדי להחזיר אותו בתשובה.
את חושבת שהערים שלי
עוד לא רצו להחזיר אותו בתשובה?
הם רצו.
הם רצו, ואיפה אני חייני?
הדמאו אומר שזה לא בסדר.
אז מה בכל זאת, הנביאים
כל הזמן עשו את זה.
מה?
הנביאים כל הזמן עשו את זה.
הנביאים נשלחו בשליחות
של הקדוש, אוכלו מה?
הקדוש אוכל, אמר להם תגיד את זה.
אבו סומר.
אוכל, תוכח, זה משהו אחר.
אם אתה יודע את העבירה,
אתה יודע שפלוני עשה עבירה פלונית,
אז אתה צריך להוכיחו על העבירה.
ולא על האיסורין שיש
לו, אלא על העבירה.
אתה אומר, זה לא טוב לחלל שבת.
ואיך תגיד לו שאסור לחלל שבת?
מה אתה צריך לקשור
את זה, לעשות שם?
אבל גם של גדולי ישראל
באים ואומרים את זה, למשל,
לשפה בקרמל, שידוע שאמרו.
הם לא באים ואומרים
את זה, בגלל איזה...
ככה שמוצאים לעורר טעם מתשובה.
שלהם יש פה איזשהו ניגוד בדרך.
אם אתה רוצה לעורר טעם
מתשובה, אז תגיד להם,
אל תחללו שבת.
אל תקשור את זה,
לעשונות שקרו להם.
טוב, אם היו חמרים,
מבקשים הימנו תבואה.
לא אמר להם, לכו אצל
פלוני שהוא מוכר תבואה.
ויודע בו שלא מכר תבואה מיימה.
כלומר, אתה עובד עליו.
אתה מקבל כרטיס להלוך ושוב.
אבל לאיפה?
אתה מקבל כרטיס להלוך ושוב.
אתה עובד על הבן אדם.
מצלמה נסתרת וכדומה.
כל הדברים האלה.
זה איסור דהורה איתם.
של לא תונות.
אפילו אם בסוף הוא יצא,
אם הוא רוצה מהמתיחה הזאת?
אם הוא יצא, אם הוא רוצה מהמתיחה הזאת?
כתוב בגמרא, לא תשקר אפילו על מנת
לשחוק עליו.
או למשל, אפילו לא תגזול על
מנת לשלים את השלום הקפל.
מה?
רבה השם, היינו את הילדי המאזן
לתוכנית יצאת הצדיק.
אה?
התוכנית יצאת הצדיק, שבה
מצלמים מתכנאים שעובדים,
ואז במידה שהוא משקר ועובד
על הלקוח, אז מרים את זה.
האם זה מותר?
זאת אומרת, להורות את החטאים של אדם.
האם מותר לפרסם חטאיו של אדם?
התוכנית יצאת הצדיק,
לא מכיר את התוכנית,
לומר אחת את האמת.
תוכנית שלה, נגיד, מצלמים
תכנאי שנגיע למשפחה,
ורואים, נגיד, הוא סתם
מנהל מוסריך או לא,
אם הוא משקר, נגיד.
איזה שהוא נראה שיש
בעיל, ונגיד, סתם רוצים רגיל,
ואומרים, כן, זה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה שבוע
לגמר, וזה שבוע לגמר,
וזה שבוע לגמר, וזה
שבוע לגמר, תודה.