פרשת: מצרע | הדלקת נרות: 18:31 | הבדלה: 19:50 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

כיצד יתכן לדרוש מאדם לרכוש בנפשו שתי מידות הופכיות – זריזות וזהירות

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנחנו ממשיכים בספר מסילת ‫ישרים את רבנו הגדול רמחאל
‫ואנחנו סיימנו עד כמה שאני זוכר

‫את פרק ח'

‫לא, פרק

‫פרק קה סיימנו ואנחנו מתחילים את ו'

‫נכון?

‫אנחנו מתחילים את פרק ו'?

‫אכן, טוב

‫בביאור מידת הזריזוז

‫כלומר, אנחנו הולכים לפי ‫הבריתה של רבי פנחס בן יאיר

‫לפי הבריתה של רבי פנחס

‫אמרתם שם?

‫לפי הבריתה של רבי פנחס בן יאיר

‫המידות שאדם צריך לעבור ‫דרכן בדרך אל רוח הקודש

‫מסודרות לשלוש לשות

‫שלושה, שלושה, שלושה

‫שלוש מידות ראשונות, הלואהן ‫הזהירות, הזריזות והנקיות

‫שלושת המידות האלה עושות את האדם צדיק

‫זאת אומרת, שהן מידות מחויבות

‫כי הרי אין לפי ההלכה שום היתר לא להיות צדיק

‫נכון? אין היתר

‫אסור לא להיות צדיק

‫כי מי שלא צדיק זה רשע

‫מותר להיות רשע? אסור

‫לכן, זהירות, זריזות ונקיות

‫שהן המידות הנדרשות כדי להיות צדיק

‫המידות האלה הן הכרחיות

‫אחר כך יש שלוש מידות

‫שהן פרישות, חסידות ותהרה

‫פרישות, תהרה וחסידות

‫שהן עושות את האדם לחסיד

‫האם יש חובה להיות חסיד?

‫תלוי למי

‫אבל רוב בני אדם אינם מחויבים להיות חסידים

‫כך ששלושת המידות השניות

‫הן, הייתי אומר, במידה רבה רשות

‫תלוי למי, אבל מידה רבה רשות

‫ואחר כך יש שלוש מידות נוספות

‫ענבה, ירדכת וקדושה

‫שעושות את האדם קדוש

‫אנחנו כן עסוקים בינתיים בלהיות צדיקים

‫וזה פרק וו

‫שמבאר את המידה השנייה

‫מן השלשה הראשונה

‫זהירות וזריזות

‫האמת היא שאם חושבים על זה סתם ככה

‫זהירות וזריזות זה הפוך אחד מהשני

‫בזהירות אני נרתע, אני נעצר

‫בזריזות, ההפך

‫אני ספונטני, אני רץ

‫איך אפשר בבת אחת לעמוד ולרוץ?

‫גם זהירות, גם זריזות

‫זה לא קל

‫זה כבר ניסיון של פתרון

‫אני בינתיים בהצגת השאלה

‫מאוד חשוב לי מבחינה פדגוגית

‫שאני מעביר שיעור, לפעמים להתעכב בשאלה

‫על מנת שהתשובה אחר כך תהיה ברורה

‫אפשר לזרוק תשובות

‫אבל אנחנו אז לא נתקדם

‫באופן פרדוקסלי, זה נראה שהתקדמנו

‫בצד האמת, בצד ההבנה לא התקדמנו

‫לכן אני מבקש אתי, תן לי

‫כשאני מוציא שאלה, להציג את השאלה

‫אחר כך יש לנו זמן לתשובה

‫אינשאללה

‫עכשיו אם כן, זהירות וזריזות

‫הן מידות הופכיות

‫או אם אנחנו רואים מהפסוקים

‫הפסוק בספר דברים שמנו למדנו

‫את כל הבריתה של רבי פנחס בן יאיר

‫יש אהבה ויראה

‫הזהירות היא ביטוי ליראה

‫אני יערה מי לא ייכשל

‫זריזות זה ביטוי של אהבה

‫מרוב שאני אוהב, אני רץ על הדבר

‫בסדר? אז כך שיש לי חורה

‫סתירה בין הזהירות לבין הזריזות

‫והנה אומר לנו רבי פנחס בן יאיר

‫זהירות מביאה לידי זריזות

‫או נגיד אחרת

‫היראה מביאה אהבה

‫אפשר להבין את זה קצת

‫ברגע שאני מעריך נכון את המרחק ביני

‫לבין הדבר הנאהב

‫אז מאותה שעה אני מתחיל לאהוב

‫כלומר היראה מביאה את האהבה

‫לכן נאמרו דורשי רשומות

‫ששתי האותיות האחרונות של יראה

‫א' וה'

‫הן בעצמן שתי האותיות הראשונות

‫של אהבה

‫א' וה' נכון? יראה אהבה

‫אז איך להבין את זה?

‫אנחנו נקרא עכשיו בתוך דברי רמחל

‫כן?

‫סליחה, אני חושב שדבריך אינם נכונים כלל וכלל

‫אנחנו דיברנו עכשיו על מידת הזהירות

‫עכשיו אנחנו עוברים למידה חדשה

‫והיה לו פרק על בבאור מידת הזהירות

‫אחר כך קניאתה, אחר כך מפסידה

‫ועכשיו אנחנו עוברים למידה השנייה

‫עלוי מידת הזריזות

‫בסדר

‫פרק ו'

‫בבאור מידת הזריזות

‫אחר הזהירות יבוא הזריזות

‫כי, הנה, זה מה שרצית להגיד

‫הזהירות סובב על הלא תעשה

‫והזריזות על העשה

‫והיינו, סור מרע ועשה טוב

‫אז נפגש שתי בחינות

‫יש שאדם מתרחק מן הרע באשר הוא רע

‫והוא דבק בטוב, באשר הוא טוב

‫כך שבעצם אין פה שום סתירה

‫כי הזהירות יקלפה דבר אחד

‫הזריזות יקלפה דבר אחר

‫פשוט

‫והעניינו של הזריזות מבוער

‫זה אומר עניינו ולא העניינה

‫אז מה אם זה מידה? זה נקבה, נכון?

‫כי פשוט המילה הזריזות

‫זאת מילה זכרית, לא נקבית

‫המילים המסתיימות בעוט

‫חסידות, ישרות וכדומה

‫זה מילים שהם במין זכר

‫אבל בעברית מודרנית

‫החליטו באקדמיה שכל המילים האלה תהיינה נקבה

‫אבל רמחאל שחי לפני האקדמיה

‫עדיין הולך לפי הנוהג של העברית הרבנית הישנה

‫שהמילים המסתיימות בעוט הם זכר

‫בסדר? זה לא שרמחאל לא יודע עברית

‫הוא מדבר עברית אחרת מהעברית שלנו

‫זה הכל

‫טוב, אני חוזר פה לדברים

‫והעניינו של הזריזות מבוער

‫מה זה מבוער? מובן, זה בעצמו

‫שהוא האקדמיה

‫למצוות ולהשלמת עניינם

‫מה פירוש המילה אקדמיה?

‫זה לא כמו בעברית שלנו

‫עוד פעם, בעברית שלנו

‫לא, בעברית מודרנית אקדמיה זה מבוא

‫אבל פה אקדמיה הכוונה שזה אדם מזמן את עצמו

‫הוא מקדים את עצמו

‫האקדמיה זה משנה התקדמות

‫שוב, אתם רואים איך שלפעמים

‫שינוי בשפה העברית יכול לטעות את הלומד

‫רמחל לא דבק במוקרות, צריך ללכת לפני

‫הרמחל דבק בעברית של פעם

‫וכיוון שהשפה זה דבר שמשתנה

‫אנחנו לא מחויבים לדבר בעברית של פעם

‫משתנה, משתנה, צריך להשתנות נכונה

‫מה זאת אומרת להשתנות נכונה?

‫לא, לא כל כך להשתנות נכונה

‫אבל יש גם איזו דינמיקה עצמית של השפה

‫למשל, יש פועל בעברית

‫פועל בעברית לתרום

‫מכיר את הביטוי הזה? לתרום

‫הפועל הזה לא קיים בתורה

‫בתורה יש תרומה

‫תרומה, אבל הפועל זה להרימה

‫והרימותם מימנו את תרומת השם

‫והרימותם תרומה, ייקחו את תרומתי

‫הפועל זה להרימה

‫השם שיצא מן הפועל זה תרומה

‫ובעקבות כך, ימציאו חזל פועל חדש

‫לתרום

‫בסדר?

‫זה כמו, יש לפקוד, לפקד

‫תפקיד, לתפקד

‫כלומר, יש פעלים שמתפתחים

‫זו דרכה של השפה שהיא מתפתחת

‫כן?

‫אבל לא נכון, איך זה?

‫אבל ראיתי שלושה דברים שמשברים על הישראל

‫בפירוש לשון ועוד

‫ושל

‫ושל

‫אז, אני חושב שכן צריך לשלם על השפה

‫ודאי שצריך לשמור על השפה

‫והשפה מתפתחת

‫ודאי

‫כשרואים שישראל שמרו על לשונם

‫שמרו על לשונם בכל שינויה

‫זה דברים שונים

‫השפה מתפתחת וצריך לשמור על השפה

‫לא צריך לשמור על הצורה של השפה

‫הצורה הארכאית של השפה

‫כן?

‫שאם לא כן, כשאתה תראה ילד שעושה שטויות

‫אתה תגיד לו, חכה לו תבוש

‫הוא לא יבין מה אתה מדבר

‫כן, ועוד מעט אתה תחתום לי על המחאות

‫כן?

‫הוא תדבר בסך רחוק

‫באמת

‫מה?

‫אבל לא רשמנו שקיבלנו את

‫מי אמר שזה טעות?

‫דרכה של שפה שמתפתחת

‫זה גמרה מפורשת בתנאים דיירושלמי

‫לשון תורה לחוד

‫ולשון חכמים לחוד

‫זאת אומרת שאיך שחכמים מדברים

‫ואיך שהתורה מדברת

‫זה לא אותה שפה

‫נכון?

‫טוב

‫אז זה בסדר גמור

‫לכן כל הטענות שהעברית המודרנית

‫היא לא לשון הקודש

‫בגלל שהשינויים שהיא עוברת

‫זה שטויות

‫טוב

‫ועניינו של הזריזות מבוהר

‫שהוא ההקדמה למצוות

‫כמו שאדם מקדים את עצמו למצוות

‫הוא להשלמת עניינם

‫מה זה להשלם עניינם?

‫לגמור את המצוות

‫כן?

‫אדם יש לו מצווה

‫הוא מזדרז לעשותה

‫מזדרז להיות אחרי המצווה

‫את זה אנחנו רואים הרבה פעמים

‫למשל בתפילה

‫אנשים מאוד מזדרזים להיות אחרי התפילה

‫לזריזות

‫וחלשון הזה אמור זכרונם נברכה

‫זריזים מקדימים למצוות

‫וזה כי האמת היא

‫שהגיע מהיה המקום

‫להגיד הפוך

‫שאולי אדם שיש לו מצווה צריך לאחר

‫כדי להישאר כמה שיותר עם המצווה

‫למה אתה רוצה לפתור את עצמך?

‫כן?

‫היה צעד לומר שעד רבה

‫צריך ללכת לאט עם המצוות

‫אלא שאיך אמר המערל בדרך חיים

‫העולם הזה עולם השינוי

‫ואם יש עכשיו הזדמנות לקיים המצווה

‫ההזדמנות הזאת מן הסתם

‫לא תחזור על עצמה עוד חמש דקות

‫לכן צריך להקדים

‫כי כמו שצריך פיקחות גדול

‫למה אומרים פיקחות גדול ולא גדולה?

‫כי המילה המסתיימות בעוט

‫בעברית של תקופתו

‫זה בזכר

‫כי פיקחות גדול

‫והשקפה

‫כי כמו שצריך פיקחות גדול והשקפה רבה

‫להינצל ממוקשה יצר

‫ולמלאת מנהרה

‫שלא ישלוט בנו להתערב במעשינו

‫כן צריך פיקחות גדול והשקפה

‫לאחוז במצוות

‫ולזכות בהם

‫ולא תובדנה ממנו

‫יש פה בעיה

‫למה כתוב לזכות בהם ולא לזכות בהנה?

‫נכון?

‫יש פה בעיה נכון?

‫על פי הדקדוק

‫מצוות זה נקבה

‫אז צריך להיות כתוב לזכות בהם

‫ותובדנה הרי זה נקבה

‫אז מה זה אומר צריך לזכות בהם?

‫טוב פה יש איזה

‫פה אני לא מצאתי איך לתרץ

‫כי כמו שמסבב ומשתדל

‫היצר הרע בתחבולותיו

‫להפיל את האדם במחמורות אחת

‫כן משתדל למנוע ממנו

‫עשיית המצוות ולאבדם ממנו

‫כלומר יש פה שני דברים

‫היצר הרע מושך אותי לעשות רע

‫אבל הוא גם מעונה ממני לעשות טוב

‫ואם יתרפה ויתעצל

‫ולא יתחזק לרדוף אחריהם ולתמוך בהם

‫ישאר נאור ורק מהם בוודאי

‫את כאן ברור?

‫את ברור נכון?

‫יש מילה לא ברורה?

‫כל המילים ברורות?

‫מה?

‫בהם לא ברור נכון

‫מחמורות

‫מחמורות מה זה?

‫מה זה מחמורות?

‫למה לא שאלת?

‫שמתי לב שאני ידעתי שאתה לא יודע את המילה

‫ושלוש פעמים אמרתי אם יש מילה לא ברורה

‫אם הכל ברור

‫נכון?

‫מילה שאתה לא מבין

‫תגיש, אתה לא יודע מה זה

‫מה הבעיה?

‫מחמורת זה רשת

‫רשת שבה תופסים בעלי חיים

‫זה מלכודת

‫ותראה

‫כי טבע האדם כבד מאוד

‫כעפריות, כעפריות החומריות גס

‫על כן לא יחפוץ האדם בתורך ומלכה

‫אנשים אוהבים לנוח

‫ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורית ברח

‫צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו

‫ויתגבר ויזדרז

‫שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו

‫ודאי הוא שלא יצליח

‫והוא מה שאמר עתנה

‫הווה עז כנמר וקל כנאשר ורז כצבי וכיבור כערי

‫לעשות רצון אביך שבשמיים

‫מי אמר את זה אגב?

‫בן עזאי

‫יהודה בן תמה

‫יהודה בן תמה

‫אני יודע למה אמרת בן עזאי

‫כי כתוב עז כנמר

‫נכון?

‫יהודה בן תמה אומר

‫הווה עז כנמר וקל כנאשר ורז כצבי וכיבור כערי

‫לעשות רצון אביך שבשמיים

‫המשנה הזאת מובאת בפתיחת תור אוהנד

‫התור מתחיל את הספר שלו עם המשנה הזאת

‫חלק מן המשנה הזאת מובא בתחילת השולחן הארוך

‫איך כתוב בתחילת השולחן הארוך?

‫יתגבר כערי

‫מביא רק את הערי לא הביא ‫את עז כנמר וקל כנאשר ורז כצבי

‫אבל הוא הביא את המסקנה

‫צריך להיות גיבור כערי

‫היה אפילו תלמיד במכון מאיר לפני שנים רבות

‫שהוא כל בוקר כשהיה מתעורר היה שואג

‫כל הקומה היו שומעים אותו

‫למה? הוא אמר כתוב בשולחן הארוך

‫יתגבר כערי

‫אז אני כל הזמן... מתרו ‫גולווין מאיר פרייר לידו

‫הוא רצה להניג את המואזין

‫רצה מה? להחליף את המואזין

‫זה באמת רעיון טוב

‫על כל פנים זה לא פשוט

‫כלומר טבע החיים דווקא זה מביא את האדם למטה

‫כלומר לשקוע לא מצד הרשעות ‫אלא מצד הכבדות של טבע האדם

‫שהוא אפרי

‫והאפר זה החלק השוקע של האדם

‫מה? כבד

‫עכשיו, דבר הזה הוא חשוב

‫מה בעצם כאן אומר לנו רמחן?

‫שקיום המצוות זה לא טבעי

‫נכון

‫בניגוד להשקפה הפדגוגית ‫המצויה לפעמים בחוגים שלנו

‫שכאילו כביכול המצוות זה טבעי לאדם

‫אבל זה פשוט לא נכון

‫כי אם זה היה טבעי לאדם

‫זה אומר שהדבר הראשון שאני רוצה ‫לעשות כשאני פותח עין אחת בבוקר

‫זה לזנק מן המיטה כדי להניח תפילין

‫ואני יודע, כפי שאמרתי כמה פעמים

‫לא מעצמי חזו שלום, אלא מחבר שלי שסיפר לי

‫שקשה לו, לא לי, לקום בבוקר לתפילה

‫ושהוא דווקא מתהפך עוד פעם תחת הסמיכה

‫אז זה סימן שיש אנשים, לא אני חזו שלום

‫שאנסלאם, קיום המצוות איננו טבעי

‫אז זה מה שאומר רמחן

‫מבחינה פדגוגית חשוב לדעת ‫שקיום המצוות איננו טבעי

‫למה זה חשוב?

‫כדי שאני לא ארגיש אשמה ‫במקום שלא צריכה להיות אשמה

‫כי מה יאמר האדם? אני לא בסדר, למה?

‫אני לא קמתי בזריזות

‫אומר לך רמחן, זה נורמלי שלא קמת בזריזות

‫זאת מידה שצריך לקנות בנפש

‫אחרי שהאדם מתרגל

‫אז יש בתרגילנו בתורתך

‫ואז החיים הנשמתיים חודרים לתוך ההכרה

‫ואז האדם באמת מזנק מהמיטה כל בוקר

‫כי הוא רוצה להתפלל

‫הוא כבר לא יכול אפילו

‫או הוא רק עבודי העיר השחר

‫שאלה ראשונה, מה זה גס?

‫מה זה גס? גס זה עווה

‫עוד לא מעורבת

‫ראשוני מאוד

‫כל מיץ? כל מיץ

‫במצוות לא תעשה גם כן

‫יש שם גם כן עניין שזה

‫זה טבעי לנו או לא טבעי ‫לנו לעשות את היסורים?

‫גם במצוות לא תעשה

‫יש לנו טבע לעשות את היסורים

‫אבל אין שם היעדר זריזות

‫כלומר, כיוון שאין פה פעולה

‫הזריזות זה דורש מן האדם פעולה

‫אני משל, כדי לא לרצוח לא צריך לעשות שום דבר

‫צריך פשוט להישאר בבית

‫מה שאין כאן, כדי להניח תפילים

‫צריך לעשות מעשה

‫וכן, אנו חכמים, זכרונם ‫ברכה, בדברים מנצחים חיזוק

‫טוב ומעשים טובים, סימן שבלי חיזוק

‫אז אין תורה ומעשים טובים

‫ומקרא מלא הוא חזק ואמץ מאוד

‫לשמור לעשות ככל התורה שרצית לך משה עבדי

‫כי חוזק גדול צריך למי ‫שרוצה לכפות הטבע הלופחות

‫והנה, שלמה שנה מאוד בזהרתו על זה

‫בהראותו את רוע העצלה ‫וההפסד הגדול הנמשך ממנה

‫ואמר, כלומר, יש בספר משלה ‫עריכות דברים בנושא הזה

‫על העצלות, נכון

‫אני בחוץ, אני בחוץ, אני אריא בחוץ

‫כן, נכון, ואמר, מעט שנות, ‫מעט תנומות, מעט חיבוק

‫ידיים, נשכב, ובקי מהלך ‫ראשיך ומחזורך כאיש מגן

‫כי הנה העצל, אף על פי ‫שאינו עושה רע, בקום עשה

‫הנה הוא מביא את הרע עליו, בשביל על תעשה שלו

‫ואמר, גם מתרפה במלאכתו, אך הוא לבעל משחית

‫כי אף על פי שאינו המשחית הרושה את הרע בידיו

‫לא תחשוב שהוא רחוק ממנו, ‫אלא אחיו הוא, ובין גילו הוא

‫ואמר עוד, לבעי רעת העצל, ביעור ציורי

‫מה שיקרה ויבלד לעינינו יום יום

‫על שדה איש עצל עברתי, ועל קרם אדם חסר לב

‫והנה עלה חולוקים שונים, ‫כוסו פניו חרולים וכו'

‫ואיך זה אנוכי, אשית ליבי, ראיתי, לקחתי מוסר

‫מעט שינות, מעט תנומות, ובה מתהלך ראשיך

‫והנה, מלבד פשוטו, אשר הוא אמיתי, כמשמעות

‫שהוא מה שקורא על שדה העצל ממש, כן?

‫אדם לא מאבד את השדה, אז השדה מתמלה בקוצים

‫הנה דרשו בו חכמים זיכרונם ‫וברכם, מדרש נאה וזה לשונם

‫והנה עלה חולוקים שונים, ‫שמבקש פירוש של פרשה ואינו מוצא

‫כוסו פניו חרולים, מתוך שלא עמל ‫בהם, הוא יושב ומתאמן את התאור

‫הוא מתאר את התאמה, הוא ‫פורץ גדירן של תעמידי חכמים

‫מה עונשו של זה? שלא מופירש, הוא פורץ גדר

‫אישכנו נחש, זאת אומרת ‫שמלבד העצלות בתחום הכלכלי

‫הפשוט, שאדם לא מאבד ‫את השדה שלו, יש גם עצלות

‫בקיום המצוות, והעצלות ‫בקיום המצוות מביאה בסוף

‫לעבירות רבות, והנה, כי ‫רעת העצל אינה באה בבת אחת

‫אלא מעט מעט, בלא שידע וירגיש בה

‫כי הנה הוא נמשך מרעה אל רעה, ‫עד שימצא תבואה בתכלית הרעה

‫הנה בתחילה אינו אלא ‫מחסיר התורח אשר היה ראוי לו

‫ומזה נמשך שלא ילמד בתורה ככל הצורך

‫ומפני חסרון הלימוד, כשיבוא אחר כך ללמוד

‫תחסר לו ההבנה, כי הרבה זמן כבר ‫לא למד, אז הוא כבר לא רגיל בלימוד

‫והנה, אילו לא הייתה גורמת ‫רעתו בזה, גומרת רעתו בזה

‫כבר הייתה רבה, אך עוד מיד רבה, ‫והולכת, ומה שהיא פרצותו על כל פנים

‫בלי השם הפרשה בפרק ההוא, ‫הנה יגליל בה פנים שלא כהלכה

‫וישחיט האמת ויעבחהו, ויעבור ‫על התקנות ויפרוץ את הגדרים

‫וסופו האוכל היה, כי משפט כל גודר פרץ

‫כל פורץ גסר, כל פורץ גדר, ‫לא, יש גודר פרץ זה בישעיהו

‫פורץ גדר, שזה הפוך, במשל, בכהלת, אמר שלמה

‫וזה, הנוכי, השיט ליבי, עכשיו את ‫הדבר הזה יש לו הרבה מאוד השלכות

‫למשל לגבי לימוד ההלכה, הרבה ‫אנשים אומרים, אני לומד הלכה

‫מה זה אומר שלומד הלכה, ‫הנה לקחתי קיצור שולחן ארוך

‫לקחתי משנה ברורה, לקחתי ‫ילכות יוסף, לקחתי בן ישחאי

‫כל אחד, עם הספר הלכות שלו, ‫והוא כל כך מבסוט שהוא לומד הלכות

‫שהוא מתחיל לתת מוסר לכל האחרים, ‫הוא אומר, סבא, מה שאתה עושה זה לא נכון

‫כתוב בספר האחרת, והוא רואה ‫את החבר שלו לחדר, והוא אומר

‫זה לא נכון מה שאתה עושה, כתוב בספר האחרת

‫הוא מתחיל להיות מבלבל ‫המוח הראשי לכולם, וכל זה למה?

‫בגלל שהוא חושב שהוא למד הלכה, ‫מצד האמת, מי שלמד הלכה באמת

‫זה אדם שהעמיק מאוד בתורה, ‫כלומר, כדי לדעת הלכה אחת

‫אתה צריך ללמוד אלף דפים, אז מה תעשה? ‫עד שתלמד כל האלף דפים

‫על כל הלכה, לא תעשה? ‫לא, מותר לך לעשות מה שקראת בספר

‫בתנאי אחד, שאתה לוטבלבל את המוח ‫לאחרים, כי אתה לא יודע אם הם לא צודקים

‫קיבלתי לאחרונה מייל ‫ארוך, אחד התחיל להסביר לי

‫שהחבר שלו לעבודה ממש ‫לא בסדר, למה הוא לא בסדר?

‫כי הוא מתפלל, מקיים מצוות, ‫לומד תורה, עושה מעשים טובים

‫מקביל בכלל הכבוד המוח, ‫אבל הוא הולך בלי כיפה

‫ואני מנסה כל הזמן להסביר לו ‫שזה לא בסדר שהוא בלי כיפה

‫כבוד הרב, האם אתה יכול להביא לי ‫מקורות מפורשים לזה שחייבים לשים כיפה?

‫עד כאן דברי המייליסט שרצה ‫להציל את חברו מדינה של גאינה

‫הסתתפתי לו, חברך צודק, אין חיול לשים כיפה

‫אחרי יומיים קיבלתי מייל, אם זה היה ‫תלמיד שלך האיש הזה, היית ככה מורה לו?

‫אמרתי לו כן, גם מכאן שאסור לו להיות המורה

‫זה שאתה שם כיפה, כל הכבוד, זה שאתה ‫חושב שכולם צריכים לשים, זה כל השאלה האחרת

‫אבל יש הלכה שמינג ישראליק קובעה על הלכה

‫הלכה היא שמינג ישראל קובע את ההלכה, זה נכון

‫אז אם אני אלך ככה, אז רוב המשרדים ‫לא שם כיפה, אז זה סימן שלא צריך לשים

‫אם אני אלך לפי מה שאתה אומר, ‫מינג ישראל הקדום, גם כאן לא שמו כיפה

‫אני רוצה שתסדר עליך, כל מי שיש לו סבא זקן, ‫או מצפון אפריקה, או מאיטליה, או מגרמניה

‫שישאל אותו, האם הוא שם כיפה כשהוא היה צעיר

‫בתפילה, בקשר המון ברכות, ‫בית הכנסת, בית המדרש

‫נכון, הלכו בגילו ראש, ‫נכון, תלמידי חכמים אפילו

‫אתה אומר, הסבא הזקן חי אחרי ‫השולחנות, זה נכון, אין לנו היום זקנים

‫שהם כל כך זקנים, שזה היה לפני השולחנות

‫מה אני לא יודע לך לדעות?

‫לא ללכת, דלת עמוד, בלי ‫כיסוי ראש, איפה זה כתוב?

‫אני שואל אותך איפה זה כתוב

‫יש דעה ששלושה צעדים אסור ללכת בלי...

‫יש דעה ששלושה צעדים אסור ללכת בלי...

‫מה נכון ומה לא נכון?

‫איפה זה יהיה?

‫בואי נסתכל בשכון האור, ‫אתה רוצה לסתכל בשכון האור?

‫אני רוצה לסתכל בשכון האור

‫יש פה משנה בוראית

‫אין לי משנה בוראית, אז אם אתה לא תבין ‫את הספר לא נדע את ההלכה, מה אתה אומר?

‫יש לי מעלה למעלה, תשמע לי, ‫בין זה, מיניון העניין, מעלה למעלה

‫הנה, שולחן ארוך

‫בואו נראה מה כתוב בשולחן ארוך

‫לגבי ההכנה לתפילה

‫אני קורא כאן בשולחן ארוך, סימן צדיק א'

‫בסעיף ג'

‫יש אומרים שאסור להוציא ‫אזכרה מפיו בראש מגולה

‫אם אתה אומר את שם השם, יש ‫אומרים שצריך להיות עם כיסוי ראש

‫ויש אומרים שיש נמכות שלא ‫להיכנס בבית הכנסת בגילוי ראש

‫יש אומרים שצריך למחות אם ‫מישהו נכנס לבית הכנסת בגילוי ראש

‫מעניין, זה מה שהשולחן ארוך כותב

‫עכשיו אני קורא עוד כמה דברים, בהלכה ה'

‫לא יעמוד בהפונדתו, כלומר, אדם שנכנס להתפלל

‫שלא יהיה עם החגורה הזאת, ‫עם הכיסים, זה יהיה אפוד כזה

‫ולא בראש מגולה, אתה הולך ‫להתפלל, אל תהיה בראש מגולה

‫ולא ברגליים מגולים עם דרך ‫אנשי המקום שלא עמדו לפני גדולים

‫אלא בבתי רגליים

‫אז כאן בשולחן ארוך כתוב שלתפילה ‫אני חייב להיות עם כיסוי ראש

‫מה אתה לומד מזה?

‫שבלי תפילה לא שמענו שאדם ‫חייב להיות עם כיסוי ראש

‫עכשיו מה עם רבנים?

‫דרך החכמים ותלמידיהם ‫שלא התפללו אלא כשמטופים

‫עובד זעם, יש לחבק את הידיים בתפילה וכו'

‫עכשיו יש פה עוד משהו, אבל ‫מה זה הסיפור הזה של 400?

‫בכל זאת אתם לא המצאתם ‫את הסיפור הזה של 400, נכון?

‫לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא

‫אני מציע שאנחנו נסתכל במה שכתוב בשולחן ארוך

‫בסימן ב' זה הפבר

‫אסור ללך בקומה זקופה

‫מה זה קומה זקופה?

‫גאווה

‫אז אסור ללך בקומה זקופה

‫מה הביטוי? אסור

‫אסור ללך בקומה זקופה

‫ולא ילך 400 בגילוי הראש

‫שים לב, לגבי קומה זקופה ‫הוא כתב את המילה אסור

‫לגבי 400 בגילוי הראש, מה הוא כתב? ולא ילך

‫סימן שזה, עצה טובה, עצה טובה, ראוי, זה טוב

‫עכשיו, מזה אנשים כשהם ‫קוראים דבר כזה בשטחיות

‫ושכיחו להסתכל בסימן צדיק א'

‫אז הם אומרים, אתה בלי כיפה? ‫בוא אני אציל אותך

‫אני אשים לך כיפה, בסדר?

‫אז מזה אתה לומד דבר מאוד חשוב

‫כשאתה לומד הלכה, מותר לך לעשות טעויות

‫כי הרי בלי ספר מה אתה עושה?

‫אתה יצא לעשות עוד יותר טעויות

‫אז מותר לך להשתמש בספר, לעשות קצת טעויות

‫אבל אל תבלבל את המוח לכל העולם כול

‫זה רק עצה, למה הוא כותב נימוק?

‫הוא לא כותב נימוק

‫דלי דמות זה לא נימוק

‫הוא מגדיר, כן

‫הוא אומר כי פחות נימות זה אפילו לא עץ הטוב

‫בסדר? טוב

‫כן

‫הוא אומר שהוא בפסקה הראשונה

‫שהוא מוגדיר את העץ הרע

‫זה כאילו שהוא

‫הוא מראה איזה שטן פיצוני

‫שפורס לאדם מכשולים

‫הוא לא קורא לזה עץ רע

‫הוא אומר זה פריות הטבע

‫הוא אומר זה עץ הרע

‫הוא מספר, משתדל עץ רע

‫הוא מדבר על טבע

‫הוא מספר, משתדל עץ הרע ותחבור לו קטן

‫כמו שטן, הפידה כמו דחית

‫זה לא כמו ההגדרה שאתה מבין

‫מה זה עץ הרע

‫שהרבים סביבתם שעץ הרע זה כוחות הטבעיים

‫כמו לעבוד את השם בשני לבביך

‫עץ הרע זה עץ הרע

‫זה עץ הרע זה כוחות הנשיים והטבעיים

‫כמו שהוא מגדיר

‫אי אפשר לעבוד בעץ הרע כמו יצא הרע

‫עץ הרע זה הכוונה פה

‫היצר הרע לפעמים הוא רע

‫מתי הוא רע?

‫כשהוא רוצה לקבוע את האג'נדה שלי

‫כשהוא רוצה לקבוע את ה... ‫הוא רוצה להיות זה שעל פיו

‫יחליטו מה יהיה הכיוון שלי

‫היצר הרע

‫אז אני אומר לזה, יש בתוכי

‫כוחות נפש

‫הכוחות הנפש האלה הן לא הכל

‫הן נשלטות על ידי השכל

‫כשאני נותן השכל להיות

‫נשלט על ידי כוחות הנפש

‫אז אני שלטתי את היצר הרע

‫על היצר הטוב

‫אבל כאשר השכל

‫מנהיג את כוחות הנפש

‫אז יצר הרע הוא מצוין, צריכים אותו

‫זה כוחות הנפש

‫זה לא דברים ש... ‫סביב תחבולות ורשתות?

‫אז בוא נסבר, מאיפה התחבולות והרשתות?

‫התחבולות והרשתות

‫זה התחבולה

‫של הכוחות הטבעיים

‫כדי לשכנע אותי שהם צריכים לקחת את ההנהגה

‫וזה כן יש

‫זה גם יש לייצר טוב גם כן

‫נכון, נכון, נכון

‫גם יש תחבולות של הייצר הטוב

‫מצוינות, יש תחבולות של היצר הרע

‫בסדר

‫אז היצר הרע, מה?

‫זה לא כאילו, זה נשמע פה

‫כאילו... זה ציורי

‫אבל זה מאוד טוב, זה מאוד נכון

‫זאת אומרת, יש... הוא ‫לא מצייר סרטן חיובי

‫הוא לא מצייר פה מלאך חיובי

‫כי זה לא עבודה שלו עכשיו, ‫הוא לא יכול להסביר את הכל

‫בבת אחת

‫מה?

‫האם יש כזה ציור?

‫האם יש בספר ציור?

‫כן, כן, ודאי

‫החל מעמידות המתקדמות

‫לא זוכר בדיוק מאיפה, אבל זה יש

‫יש ההתעוררות עצמית, גם לפני כן הוא

‫הסביר בזהירות, מה המניעה של

‫הזהירות, אז הוא אמר שאצל

‫שלמי הדעת

‫ההתעוררות היא בגלל אהבת השלמות

‫מאשר השלמות, נכון?

‫ואצל הבינוניים

‫זה בקשת השכר, ואצל הבחותים

‫זה הפחד מן ההונש

‫טוב

‫אז אם כן, אבל יצר

‫אמר זה עובד מצוין, באמת יש תחבולות

‫זה מאוד חכם, מה זה תחבולות?

‫זה לא שיש איזה שד בקרבי

‫שרוצה להסיט אותי

‫השד שמסיט זה אני עצמי

‫בסדר?

‫זה הכבוד, אבל

‫הציורים האלה מאוד עוזרים

‫לאדם להתבונן בעצמו

‫אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

‫אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

‫איש מגן זה האדם שמהלך לפני ‫הגיבור ונושא את המגן שלו ביד

‫הוא עושה הרבה דאווינים, כן? ‫כלומר, הוא בא בביטחון כזה, או בתהלוכה

‫הוא בא, כמעלך רשחה, מהלך זה לא הולך, אלא ‫מהלך זה אדם שמאוד מקפיד על צורת ההליכה שלו

‫ומחסורך יבוא כמו איש מגן, שגם כן ‫הוא סוחב איתו בצורה הפגנתית את המגן

‫כמו שמצאנו אצל גוליאק כשהוא בא ‫להילחם בדוד, אז כתוב שמה שנושא הצינה לפניו

‫וידמתו? לא לגמרי הבנתי את מה שאתה מסביר, ‫שלא לבנבל מישהו אחר, כלומר, יש הרבה מצבים

‫במצב הקיצוני זה איש ואשתו, ‫כלומר, אתה לומד על אחה, אתה

‫צריך לסתום את הפה ולא להגיד ‫לאשתך שלמדת שצריך בבית שיהפוך

‫צריך לתת לה להתקדם אל ‫עדי, כלומר, זה מצב קיצוני,

‫אבל בסוף זה גם עם חבר, ‫יש לך איזושהי מידת אחריות

‫אני לא נגד אחריות על חבר, ‫בסדר, אבל הרבה פעמים

‫יש לאנשים התנהגויות שמצד ‫האמת הם ההתנהגות הנכונה

‫ומאחר ואין לך הידע אתה חושב ‫שההתנהגות לא נכונה, זה הכוונה

‫הכלים כדי לא לעשות ‫טעות זה ללמוד, זה מה שהוא

‫אומר, ככל שאדם לומד ‫יותר תורה, אז הוא יתאה פחות

‫כל פעם שאתה לא פוסק על ‫אחה, אז יהיה פוסק על אחה, הרי

‫כל אלה שהם פוסקי על אחה, ‫הם בהתחלה לא היו פוסקי על אחה

‫מה עשה אותם פוסקי על ‫אחה? הם למדו, אבל הבעיה

‫היא עד כמה למדו? לא ‫תמיד לומדים עד הסוף

‫עד אז אני צריך לחיות לעצמי? ‫מה? עד אז כן, צריך לחיות

‫לעצמך, כי אם לא, אז אתה עלול ‫לפגוע באנשים בצורה לא צודקת

‫ואם אני לומד אלחוד קשרות בבית, ‫ואני רואה משהו שעד כמה שאני מבין...

‫אבל זה אלחוד קשרות, אז אמרתי, ‫עושים כמה תוריד, זה טוב לעשות לפי הספר

‫אבל אם אשתי עושה הפוך, מה אני לא... ‫אשתך עושה הפוך, אז תלך לרב ותשאל

‫אם אתה עושה כך ואשתך עושה ‫הפוך, זה סימן שצריך ללכת לרב, לפתרון

‫ללמוד ביחד את הספר לא ‫עושה? ללמוד ביחד את הספר זה

‫אולי עוזר, אבל אולי יש לך ‫מסורת אחרת מהבית משלך

‫כמו שהיה פעם איזה אדם אחד ‫שבא, הזמין את החברים שלו לחתונה

‫והוא סידר שם שהאוכל ‫שבחתונה יהיה אתרה בית יוסף

‫ראש הישיבה שלו אמר, אתה מאכיל אותנו ‫נבלות וטריפות, אסר על התלמידים להגיע לחתונה

‫הרב בית יוסף התקשר לראש הישיבה ‫ואמר לו, אני אורך את החופה ואני אשאר

‫עד שאני אראה שיש תלמידים שמוכנים ללכות. ‫אני אוכל ואני...

‫זאת אומרת שאנשים לפעמים בגלל שהם ‫למדו פה ושם איזה הלכה או איזה חומרה

‫הם חושבים שמותר להם להפוך את העולם ‫על פי החומרה ועושים דברים יותר חמורים

‫על בנת פנים ועוד כמה דברים כאלה. ‫אני אספר לך סיפור

‫הייתה פעם איזה ילדה שהמורה ‫אמרה, היא הביאה אוגה לכיתה

‫היא הביאה אוגה לכיתה בבית ספר החרדי ‫שלה והמורה אמרה שאסור לאכול מהאוגה הזאת

‫בגלל שהיא נאפתה בתנור שבו ‫בישלו ירקות של יותר מחירה

‫אז זה נקרא שאדם לומד על החה ואומר שטויות

‫היא הלכה לרב מורדכי אליה ‫הוא שאל אותה האם יש לך אומץ?

‫היא אמרה כן. ‫אז תלכי, תתארחי אצל המורה שלך בשבת

‫ותגידי לה שאת לא רוצה לאכול כי זה ‫לא קשה כי הרב אליה אמר שזה לא קשה

‫היא עשתה את זה ואז המורה ‫שאלה למה זה לא קשה רצי?

‫היא אמרה בגלל שיש דעה בהלכה ‫שאין שום אפשרות לעשות קוסטה בשבת

‫ואצלכם עושים קוסטה. ‫אז המורה הבינה את הטעות וביקשה סליחה ועוד

‫אז יש הרבה אנשים שעושים ‫שטויות בגלל שהם למדו על החה

‫כן הרב אליה הוא היה ‫מכביר מאוד אבל הוא ידע גם

‫לך אני הבאתי את הדוגמה שלו. הוא יודע ‫מה זה הלכות והוא יודע את ההלכות באמת

‫איפה אנחנו? בבקשה

‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה,

‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ב�

‫בקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה,

‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, ‫בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בב�

‫שאלה מצד בורו, ואף על פי כן אין ‫איחירות. לא מחסרון הכרת החובה

‫ההיא, ולא לשום טעם אחר, אלא ‫מפני שכבדות העצלה מתגברת עליו.

‫והרי הוא אומר, אוכל כמעט, או ‫אישן כמעט, או קשה עלייצאת מביתי,

‫פשטתי את כותונתי, חכה על ‫בשינה. כן, זה בשירה שירית, נכון?

‫שהדוד שמה, דופק בדלת, פתחיליח, ‫הוא תראה, הייתי, הוא אומר, אה, מה אני

‫אקום עכשיו? פשטתי את כותונתי, חכה ‫על בשינה. רחצתי את רגליי, חכה את הנפה.

‫כי הרי פעם, הרצפה, זה לא היה ‫ממרצפות כמו היום, זה היה מהאדמה. אדם

‫לפני שנכנס למיטה, ישוטף את הרגליים ‫שלו. רחצתי את רגליי, חכה את הנפה.

‫בסוף, קמתי אני לפתוח ‫לדודי. כן, קמתי. וידיי נטפו

‫מור, ועצבותיי מור עובר על ‫כפות המנור. הרבה מחשבות.

‫פתחתי אני לדודי, ודודי חמה קבר. קורא ‫לו פו. נכון? עד שאני מתלבט. אז בסוף,

‫היא יוצאת אל הרחובות, ואז נותנים ‫לה מכות, השומרים עמקים אותה, בקיצור.

‫כל זה בגלל העצמות. חמה עזה בעולם. ‫חמה יום. הקרה רבה, קר היום. רגשמים. לכל

‫שאר המטלהות והטוענות, אשר פי העצלים ‫מלא מהם. יש הרבה הרבה הרבה הסברים.

‫ובין כך, התורה מונחת, והעבודה מבוטלת, ‫והאדם עוזב את בורו. מה ששלמה אומר,

‫בעצלתיים, ימח המקרא, ושליפו את ‫ידיי בעגלוף הבית. המקרא, כלומר, התקרא.

‫תקרא זה דעת אלוהים של האדם. אף לא אסחך. ואולם, ‫אם תשאל את פי העצל, יבוא לך במאמרים רבים,

‫עם הממרי החכמים, והמקראות, ומן הכתובים, והטענות ‫מהשכל, אשר כולם יודו לו לפי דעתו המשובשת,

‫להקל עליו, להניחו במלוכת הצלתו, ואיננו רואה שהן הטענות ‫האלה, והטענות האלה הם נולדים לו, מבני שיקול דעתו, אלא

‫מקור הצלתו הם נולדים לו. אשר ביותה היא גוברת בו, מתה ‫דעתו, וסיכלו אל הטענות האלה, אשר לא ישמע לכל החכמים,

‫באנשי הדעת נכונה, ומה ששלמה צובח ואומר, חכם, עצל בעיניו, משמע ‫משבטם, כי העצלה אינה מנחת לו, שיהיה אפילו חש לדברי המוכיחים

‫אותו, אלא יחשוב הכל לתואים ושוטים ולא לגדול חכם. והנה תדע, ‫כי זה כלל גדול מנוסה במלכת הפירישות, שכל כולה צריכה בדיקה.

‫אדם רוצה להקל מעליו, אין בעיה, אפשר להקל, בתנאי שזה ‫אמיתי. כי הפלפיש יכולה להיות ישרה ונכוכה, אומנם קרוב

‫לדבר, שהיא מרצות היצר ומרמוטה, על כן צריך לבדוק אחריה ‫בחקירות ודרישות רבות, ומחר כולל תצדק, וודאי שהיא טובה.

‫בכללו של דבר, חיזוק גדול, צריך אדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות ‫המצוות, והשליחו מעליו כובד האסלאם מעכבת על ידו. ותראה שהמלאכים נשתבחו

‫במידה הטובה הזאת שנאמר בהם, גיבורי חוח עושה דברו לשמוע בכל דברו, ‫ואומר, והחיות רצו ושוו כמראי הבזק, והנה האדם הוא אדם ולא מלאך.

‫על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך ‫ודאי שכל מה שיוכל להתקרב, מנדרגתו אליו ראוי

‫שיתקרב. ודוד המלך היה משבח על חלקו, ואומר, ‫חשתי ולא התמהמעתי לשמור מצוותיך. עד כאן להיום.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230725898″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 17
ממפסידי הזהירות - השחוק והלצון - הציניות והחברה הרעה
הזריזות בקיום המצוות
פרק שישי – בביאור מידת הזריזות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230725898″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כיצד יתכן לדרוש מאדם לרכוש בנפשו שתי מידות הופכיות – זריזות וזהירות

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן