פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הדרישה לעצור את שטף החיים – להתבונן לתקן ורק אז להתקדם

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנו עסוקים בלימוד הספר הקדוש מסילת ישרים
‫ונדמה לי שהגענו אל פרק ג'

‫בחלקי הזהירות

‫אז תזכורת קצרה

‫הזהירות היא הראשונה במידות

‫בסולם של המידות

‫או יותר אומרים במסילה של המידות

‫מידת הזהירות היא

‫זה קצת טעות, זה קצת מתאה

‫בעברית שלנו היום לא קוראים לזה זהירות

‫קוראים לזה

‫תשומת לב

‫זהירות הכלונה תשומת לב

‫ומה הפירוש של תשומת לב

‫אפשר להצטרך את התבוננות

‫שהאדם מתבונן במעשים אשר לו

‫הוא מתבונן במעשים והוא בודק אותם

‫האם הם טובים או רעים

‫זה החלק הראשון של הזהירות

‫וגם הוא צריך לתקן את מה שצריך תיקון

‫זה נקרא מידת הזהירות זה על דרך השלילה

‫אנחנו עוד לא מדברים על הוספת טוב

‫אנחנו מדברים על דרך השלילה

‫מה שרע צריך לסלק

‫זאת ההגדרה של הזהירות

‫וזה הכרחי מאוד למי שרוצה ‫להגיע למעלה מוסרית כלשהי

‫שצריך קודם כל לשים לב על ‫דרכיו אם הם טובים או רעים

‫וזה היה באופן כללי מה שלמדנו

‫וזה דורש מן האדם זמן

‫מה פירוש דבר זמן? הפסקה

‫כלומר החיים שוטפים

‫ולכן באופן טבעי האדם מנותה לעשות הפסקה

‫ההפסקה היא פעולה רצונית

‫שבה האדם לרגע אחד מפסיק את שטף החיים

‫לרגע אחד מסתכל על עצמו

‫עושה מה שצריך וממשיך

‫יש פה איזה מין דרישה של האדם

‫לצאת מן האדישות

‫הוא צריך להתקדם

‫וזה אחד הדברים הקשים ביותר להשיג

‫במיוחד בעולמנו אנו

‫כי יש בעולמנו איזה מין נטייה

‫יש פה כיסאות ברוך השם לרוב כמה שרוצים

‫יש נטייה של החברה בזמננו

‫למנוע מן האדם את ההתבוננות

‫יש אפילו מושג חדש ששייך לעידן המודרני

‫קוראים לזה תרבות הפנאי

‫מה זה תרבות הפנאי?

‫מניחים שיש לאדם זמן פנוי

‫נו אז מה עושה האדם בזמן פנוי?

‫זה נפלא הזמן פנוי

‫האדם יכול להסתכל על עצמו

‫והחברה המודרנית רואה בזמן הפנוי בעיה

‫כלומר אז מה נעשה בזמן הפנוי?

‫אז צריך למצוא משהו כדי למלא

‫זאת אומרת משהו שימנע ממני את המחשבה הקיומית

‫המשמעות של החיים

‫אסור שהשאלה הזאת תעלה

‫כי אם היא תעלה אתה עלול ללמוד במכון נהיר

‫ולכן צריך לעשות הכל כדי למנוע ממך

‫אחד הדרכים הסמויות החכמות

‫זה מה שנקרא תרבות הצריכה

‫תרבות הצריכה היא גורמת לאדם להוציא הרבה כסף

‫כי זה לא מספיק לשתות מים

‫אתה צריך לשתות מים עם משהו

‫אבל מים עם משהו זה לא יותר כסף

‫אז איך תהשיג יותר כסף?

‫תעבוד יותר

‫אם תעבוד יותר זה יתפוס לך זמן

‫ואז תנצל מן הפניים

‫אחרי כל ההקדמות האלה

‫זה בעצם מה שראינו בפרק ב'

‫אנחנו עכשיו יכולים לגשת

‫בשעה טובה לפרק ג'

‫אגב יש לי גם המלצה

‫שאנשים שבאים לשיעור

‫יהיה להם ספרים של נסיעת ישרים

‫זה מאוד עוזר

‫אבל גם פרעה יותר כדאי

‫נכון, אצל פרעה הוא הביא את זה גם

‫רמחן לוי בפרק ב'

‫פרעה אמר

‫תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה

‫ועל ישרו בדמרי שקל

‫העבודה היא מונעת מן האדם את המחשבה

‫אחד הדברים המייחדים

‫את האדם לעומת בעלי חיים

‫זה שבעל חיים גם אם הוא חושב

‫יש איזו אינטליגנציה מינימלית

‫אצל בעלי חיים

‫אבל בעל חיים איננו שואל

‫את עצמו מיהו

‫הוא לא חושב על עצמו

‫למשל החתול כנראה לעולם

‫לא יאמר לעצמו אני חתול

‫אלא החתול הוא חתול

‫אבל מה זה אומר

‫מיהו ומיהו את זה הוא לא שואל

‫זאת אומרת שכמו שאמר המהרל

‫האדם מתאפיין בזה שהוא שואל שאלות

‫לכן אדם בגמטריה מה

‫אדם א' ד' מם

‫זה ארבעים וחמש

‫דהיינו מה

‫ואילו מה בא מה

‫כלומר המה שלה נמצא בה

‫זה אחת ההבחנות

‫וזה בעצם היסוד של בידות הזהירות

‫כך שההכבדה על הזמן של האדם

‫היא באה להוציא מן האדם את להיותו אדם

‫והפיכתו להימם

‫עד כאן אני חושב שהדברים ברורים

‫אז בואו נראה עכשיו בפנים

‫הנה בחלקי הזהירות

‫למדנו על הזהירות באופן כללי

‫עכשיו חלקי הזהירות

‫אני רוצה לפגח על עצמו ‫שתיים הן ההשקפות הצריכות לו

‫כן, ארי אנחנו צריכים לבדוק את ‫המעשים שלי אם הם טובים או רעים

‫אז א' אני צריך לדעת מה זה טוב ורע

‫וזה לימוד כללי

‫גם אם אני עוד לא עסוק בנושא ספציפי

‫אבל אני צריך לדעת מה טוב ומה רע

‫זה לימוד חשוב מאוד

‫ב' אני צריך לבדוק את המעשים ‫שלי אם הם טובים או רעים

‫זה שני סוגי לימוד שונים

‫האחד תיאורטי השני יותר פרקטי

‫אז הוא אומר, האחת שיתבונן ‫מהו הטוב האמיתי שיבחר בו האדם

‫והרע האמיתי שיהיה נושאים בינו

‫ועל זה אפשר לבלות זמן רב

‫לברר מה הטוב ומה הרע

‫והשנית על המעשים אשר הוא עושה

‫לראות אם הם מכלל הטוב או מכלל הרע

‫פשוט לא

‫זה ברור מה שאמרנו?

‫יש פה משהו לא ברור

‫אז אם זה לא ברור, לשאול עכשיו

‫וזה, עכשיו הדבר השני

‫בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה

‫כלומר הברור על המעשים שלי

‫מתי אני צריך לבדוק אם הם טובים או רעים?

‫יש לי שני זמנים לזה

‫בשעת מעשה שלא יעשה שום ‫מעשה מבלי שישכול אותו במוזמין

‫זאת הידיעה

‫כלומר כשאתה הולך לעשות משהו ‫תשאל את עצמך אם זה טוב או רע

‫ושלא בשעת מעשה שיעלה לפניו זיכרון כלל מעשה

‫כלומר צריך לעשות עבודת ‫ארכיון לבדוק מה שעשית

‫וישכול אותם כמו כן במוזמין המשקל הזה

‫לראות מה יש בה מהרה למה נתחי אותו

‫ואומה מן הטוב להתמיד בו ולהתחזק בו

‫ואם נמצא בהם מנהרה

‫אז יתבונן ויחקור בשיח לו איזה תחבולה יעשה

‫לעשור מנהרה הוא ולהתאר ממנו

‫אני מקווה שזה ברור אם זה לא ברור

‫אז אני אסכם לעצמי ‫לפחות כדי שלי זה יהיה ברור

‫אם כן יש בזהירות שני נתיבים

‫אחד תיאורטי אחד מעשי

‫הנתיב התיאורטי זה שאני ‫צריך ללמוד באופן כללי

‫מהו הטוב ומהו הרע בלי קשר למעשים שלי

‫מה טוב מה רע

‫ושתיים אני צריך זה המנתיב הפרקטי

‫אני צריך לבדוק האם במה שאני עושה

‫אני מתנהג באופן טוב או רע

‫ההתבוננות הזאת במעשים היא בשני זמנים

‫בשעת המעשה צריך לבדוק אם זה טוב או רע

‫ושלא בשעת המעשה לעשות חשבון נפח

‫יש זמנים לחשבון הנפח שבהם אני בודק

‫האם המעשים שלי היו טובים או רעים

‫היו טובים או רעים

‫וכאשר אני מבחין שיש משהו רע

‫אני צריך לפעול פעולה כיצד להרחיק את הרע

‫כן בבקשה

‫בשעת המעשה זה בוודאי לא מאוחר זה הזמן דווקא

‫בשעת המעשה צריך לדעתי

‫זה הכוונה בשעת הכוונה רגע לפני

‫מה הזמנים שנכוס לתבוני המעשה?

‫יש איזה זמנים מיוחדים?

‫יש זמנים שבהם האדם מקדיש זמן למחשבה על עצמו

‫הטוב ביותר זה בסופים

‫סוף יום, סוף שבוע, סוף חודש, סוף שנה

‫כלומר בסוף היום לפני השינה

‫בסוף השבוע לפני כניסת השבת

‫בסוף החודש יום כיפור קטן

‫סוף השנה חודש ילול

‫זה הזמנים יומי, שבועי, חודשי, שנתי

‫שבהם האדם עושה חשבון נפח שכלי

‫על מעשה ואם הם טובים או רעים

‫למה דווקא בסופים?

‫כי בזמן ההתחלות או האמצעים

‫האדם עסוק בפעילות

‫אז קשה מאוד בבטח אחת להיות עם

‫מתח החיים שמאפשר לך לפעול

‫יחד עם מה שדורש ממך התבוננות

‫לכן בסופים זה יותר קל

‫זה גם לא טוב שאדם יתהלך כל היום כולו

‫מתוך מחשבה של חשבון הנפש, זה לא בריא

‫כי האדם צריך גם לפעול בעולם

‫אבל צריך שיהיו זמנים לחשבון הנפש

‫איך אדם יכול לבקר את עצמו?

‫אלו הביקורת צריכה להיות מבחוץ?

‫זו שאלה מאוד יפה

‫אנחנו רואים פה הנחת יסוד הפוכה משלך

‫זאת אומרת שהאדם אכן יכול לדעת

‫באיזה מצב הוא

‫זה אופטימי

‫כלומר אני לומד, אני שוקל במוזנה החוכמה

‫מהו הטוב ומהו הרע

‫ולכן אני צריך לשפוט את עצמי

‫עכשיו תגיד אבל האדם הוא סובייקטיבי

‫והוא נוטה לדון את עצמו לכך זכות

‫זה נכון

‫אבל באופן כללי הרי אין לי אלי את עצמי

‫מדי פעם אני צריך לשאול מישהו אחר

‫תגיד איך שאני מתנהג, זה בסדר?

‫זה טוב מדי פעם

‫קורא לזה פסיכולוג או רב או חבר

‫אבל לא כל הזמן יש לך אחד כזה

‫למשל עד כדי כך אנחנו סומכים על האדם

‫שאנחנו רואים בתלמוד

‫שהיו חכמים שהעידו על עצמם שהם ענבים

‫רב יוסף למשל אמר שהוא ענב

‫ולכן הוא התנגד לדברי המשנה שאמרה

‫שמי שמת רבי בתלה ענבה

‫כי הוא אומר אני ענב אז לכן

‫אי אפשר לכתוב דבר כזה

‫עכשיו זה דבר מאוד יפה

‫זאת אומרת שרב יוסף היה כדאי באמת ענב

‫ולכן אם הוא ענב הוא יכול גם להדעת את זה

‫בניגוד למקובל היום

‫שהענבה זה שאדם יחשוב על עצמו

‫שהוא לא מה שהוא

‫ההפך

‫הענבה זה הידיעה האמיתית של מי אני

‫ולכן רבי יוסף היה כזה

‫עכשיו אני רוצה להסביר משהו

‫כשהיום בחברה המערבית אומרים

‫שאדם ענב לא יכול לדעת שהוא ענב

‫הוא לא יכול לומר על עצמו שהוא ענב

‫יש בזה ביקורת סמויה נגד המוסר

‫כי זה בא לומר שהתנאי להיות מוסרי

‫זה להיות קתידיות

‫כלומר שאני לא יודע מי אני

‫לא יודע את האמת

‫ואז יוצא שזה בעיה להיות מוסרי

‫בעוד שלפי מה שחזק מלמדים אותנו

‫יש התלכדות של ידיעת האמת

‫עם האמת המוסרית

‫זה אותו הדבר

‫את יודעת מה אתה אומר?

‫איך רבי יוסף מחכמי ישראל

‫יכול לומר אני ענב

‫סימן שאצלו האמת והמוסר הם אחד

‫הוא יודע באמת מי הוא

‫ולכן הוא יכול גם לדעת שהוא ענב

‫בתרבות המערבית אומרים

‫אם אתה ענב אתה לא יכול לדעת את האמת על עצמך

‫אתה חייב לשקר לעצמך

‫הענב זה אחד שחושב שהוא לא שווה

‫ככה חושבים

‫אז זה שאם יש לאדם מעלות

‫אסור לו להיות מודע להם

‫כי זה הפריע לו להיות ענב

‫מה מונח מאחורי העמדה הזאת

‫שבעצם המוסר סותר את האמת

‫בסדר?

‫מה?

‫איך לדדם שהוא יודע שהוא ענב

‫למה הוא צריך להגיד את זה

‫השאלה שתשאל

‫מה רע רבי יוסף לציין את זה

‫כן, זו השאלה

‫אז יש במפרשים דיונים למה הוא אמר את זה

‫אחת הדעות שמתקבלות על הדעת

‫זה שהוא רצה שאנשים לא יתייאשו

‫לא יתייאשו מן הענבה

‫כי כשאתה קורא במשנה

‫מי שמת רבי בטלה ענבה

‫אז אנשים כבר לא יעשו מאמצים

‫אי אפשר היום להיות ענב

‫אז רבי יוסף מעודל אותם

‫לא, אני הגעתי לזה

‫אתם יכולים גם אתם להיות ענבים

‫יש כיסאות אם אתה רוצה

‫אתה לא חייב

‫אז יש בעוד בעיניים שהוא רשע וענב

‫אדם רשע, האם הוא יכול להיות ענב

‫זו שאלה גדולה

‫אם אדם מודע לזה שהוא רשע

‫אז יכול להיות באמת שבתחום הזה הוא ענב

‫יכול להיות, נכון

‫רק הוא רשע בדברים אחרים

‫עכשיו, אם כי באמת הענבה באמיתית

‫לפי מה שעולה מהמסיעת ישרים

‫היא בלתי אפשרית לאדם רשע

‫מה, אנחנו נהגה לזה

‫יש פרק על הענבה בביור מידת הענבה

‫מדבר על זה

‫מודעות, כן, זה עוד לא ענבה

‫אבל, לא, צריך להבין כי יש ענבה כלפי מישהו

‫צריך פעם להרחיב על זה

‫אני לא רוצה כעת להרחיב

‫כי נושא הענבה הוא נושא מאוד מאוד רחב

‫יש לו עומקים

‫אבל בואו נראה מה שאומר השואל

‫התרבות והכלל כלא המערבית

‫מביאות לשיפור עצום

‫ברמת החיים ובתוכלת החיים

‫וברפואה מדהימה

‫מכאן שלא כל הסתפקות במועט

‫היא לתועלת

‫התרבות והכלל כלא המערבית

‫לא הן מאלה שמביאות שיפור

‫אלא הטכנולוגיה, המדע

‫והטכנולוגיה והמדע

‫זה לאו דווקא ערכים מערבים

‫אבל נגיד

‫אז מה, זה נכון, זה טוב

‫חיים יותר טוב

‫השאלה היא כזאת

‫אדם שיש לו חיים טובים, ארוכים

‫והרבה כסף

‫אבל הוא לא מרוצה

‫האם חייו טובים?

‫התשובה היא לא

‫לכן ההסתפקות במועט היא גם כדבר חשוב

‫ונעזור עשירה שמח בחלקו

‫טוב, הבא נמשיך

‫ודבר זה

‫הודיעו נו, כל מה שאמר כאן הרמחאל

‫הוא כתב ללא מקום

‫עכשיו, הוא צריך גם להביא

‫אגב, מה שהוא אמר כלל כלא

‫אני חושב שהוא פשוט הקליט פעמיים את הלמד

‫יצא לו פעמיים למד

‫מתכוון כלל כלא

‫אלא כשאני, כשהוא להחמל

‫אני משתדל לפחות

‫לקרוא לפני שאני שובר

‫אבל אפשר ללמד זכות

‫כי האדם חושש שעד שהשאלה שלו תגיע

‫אז זה כבר לא יהיה רלוונטי

‫לכן הוא מרשה לעצמו שלא ‫לקרוא את מה שהוא הקליט

‫זה לא קורה

‫אולי גם שלא מקלטת דיסלקטית

‫ודבר זה

‫עד עכשיו הרמחאל דיבר ללא מקור

‫עכשיו הוא יביא מקור

‫המקור במסכת העירובין

‫ודבר זה

‫הודיעו נו חכמנו זיכרונם נברכה בעומרם

‫במסכת העירובין

‫דפיוט ג'מלה מוטבט

‫נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא

‫ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו

‫ואמר אלי ישומרים

‫ימשמש במעשיו

‫עכשיו הנוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא

‫את זה הרמחאל לא מסביר

‫הוא יתן לנו פירוש רק לחלק השני של המאמר

‫למדוע?

‫כי מה שהוא צריך להפרק

‫זה נוגע רק לחלק השני של המאמר

‫ותראה

‫ששני הלשונות הם שתי ‫הזהרות טובות ומועילות מאוד

‫כי הנה הפשפוש במעשים

‫הוא לחקור על כלל המעשים ולתבונן בו

‫הנמצא בהם

‫מעשים אשר לא יעשו

‫אשר אינם הולכים על פיר מצוות השם וחוקיו

‫כי כל אשר ימצא מאלה

‫יבערם מן העולם

‫כלומר הפשפוש זה החלק הראשון

‫של החלק השני של הזהירות

‫זוכרים?

‫החלק השני של הזהירות זה היה

‫שאדם בודק את המעשים שלא

‫עכשיו יש שני אופנים איך לבדוק את המעשים שלא

‫קודם כל באופן כללי

‫האם זה טוב או רע?

‫למשל לרצוח? לא זה רע

‫לתת צדקה זה טוב, בסדר

‫אז רצחתי זה ממש לא בסדר

‫נתתי צדקה זה בסדר

‫זה הדבר הראשון

‫זה הפשפוש

‫החמישמוש זה משהו אחר

‫הוא החקירה אפילו במעשים הטובים עצמם

‫כלומר רצח אני הורדתי מהעסק

‫בסדר אבל עכשיו נתתי צדקה

‫זה בטוב או זה ברע?

‫זה בטוב אבל צריך לבדוק ‫בתוך מתן הצדקה מה היה טוב

‫כי יכול להיות שאני נתתי צדקה

‫כדי שיכתבו עליי כתב הביתון

‫אז מצד הצדקה זה טוב

‫מצד בקשת הכבוד זה רע

‫אז זה נקרא משמוש

‫כן, אך המשמוש הוא החקירה ‫אפילו במעשים הטובים עצמם

‫לחקור ולראות

‫היש בעניינם איזו פנייה אשר לא טובה

‫או איזה חלק רע שיצטרך להסירו לווארו

‫נגיד נתתי צדקה אבל בשביל לתת צדקה

‫אני למשל ביטלתי תפילה

‫או אני גנבתי מאשירים כדי לתת לעניים

‫קוראים לזה רובינבולד

‫והרי זה רק שנייה

‫זה לא אני זה רמחן

‫והרי זה כי ממשמש בבגד

‫לבחון הטוב וחזק הוא או חלש ובלוי

‫כן ימשמש במעשיו

‫לבחון תכונתם בתכלית ההבחנה

‫עד שיישאר זך ונקי

‫זה כמו אדם שבודק בדים

‫הבד הזה נראה לי יפה ואני רוצה למשמש

‫להבלוק עם אותו

‫העניין של הצדקה גם שאני רוצה לדוגמה

‫צדקה זה דבר טוב

‫אבל כלב לאחד

‫כאילו אם יצאתי צדקה

‫כשיצאתי משהו או שאפילו שנתת צדקה

‫הבאתי לו צדקה

‫סיגרת לי את המוח

‫זה דוגמה שיש כמה אופנים

‫איך אפשר לעשות רע בתוך הטוב

‫זהו נכון

‫טוב

‫כיצד ללמוד מסילת ישרים

‫לאדם שמכיר את תורת הנפש

‫האם לחזור על הדברים בצורה הפשוטה של ההירום

‫מתוך כך להיות עסוק תמיד בעבודת ה'

‫או האם ללמוד ביון ודקדוק

‫כמו שעושים בישיבות

‫שעל דף אחד נתקעים במשך כמה שיעורים

‫ומביאים מקורות

‫מספרים אחרים

‫אני לא הבנתי

‫האם זה שתי שאלות או שאלה אחת

‫טוב נגיד לך

‫כיצד ללמוד מסילת ישרים

‫לאדם שמכיר את תורת הנפש

‫אני לא יודע מה הוא מתכוון תורת הנפש

‫מסילת ישרים זה חלק מתורת הנפש

‫אלא הוא מתכוון כנראה גם לפסיכולוגיה

‫אדם שלמד גם פסיכולוגיה

‫הוא יכול ללמוד מסילת ישרים

‫בצורה שמאשירה אותו הרבה יותר

‫יש פה הבחנות דקות מאוד מבחינה פסיכולוגית

‫ואם אתה למדת את תורת הנפש

‫אז זה ברור שזה ידהד אצלך בנפש אחרת

‫מאשר אדם שלא למד

‫עכשיו האם לפלפל במסילת ישרים?

‫אפשר

‫כל אחד ואחד לפי עניינו

‫רק שקודם כל צריך לדעת מה כתוב שם

‫ולהבין מה המהלך הפשוט

‫הרי ספר מסילת ישרים הוא ספר שכלי

‫כמו ששמתם לב

‫הוא מביא טענה ומוכיח

‫טענה ומוכיח

‫אז קודם כל ללמוד

‫הרי אפשר לחזור על מסילת ישרים

‫מספר פעמים רב במשך החיים

‫טוב

‫שלום רבנו

‫למה אם כן אנו מוצאים רבנים

‫שמתנגדים לתואר רב

‫או כל מיני תיארי כבוד בשם הענבה

‫הרי זה יתקח חשות למישהם

‫והרי הם יודעים שהם רבנים

‫ושהם יודעים את התורה

‫קודם כל יש רבנים שכנראה מעריכים את עצמם

‫שהם לא יודעים את התורה

‫זה יכול להיות

‫דבר נוסף

‫יש נטייה טבעית לאדם

‫שמבין את הערך של האמת

‫שלא לרדוף אחרי הכבוד

‫ולכן זה מפריע לו שמכבדים אותו

‫זו הנטייה הטבעית של אותם הרבנים

‫אלא מה? הם צריכים להתגבר

‫אבל אמרו על זה

‫אהב את המלאכה ושנה את הרבנות

‫שואל רבי חיים וולוג'ין

‫איך אדם

‫אם אדם יקיים את זה שהוא שונא את הרבנות

‫אז נשארת השאלה

‫מי ייקח רבנות

‫אלה שלא שונאים את זה

‫אלא אומר רבי חיים וולוג'ין

‫ההפך

‫אתה תשנה את הרבנות שלך

‫כלומר שאתה תהיה חייב לקחת רבנות

‫רבנות זאת כוונה שררה

‫לאו דווקא רבנות במובן הדתי

‫אדם ייקח שררה כי הוא צריך לקחת אותה

‫והוא צריך לסנות

‫וצריך שהכבוד שנותנים לו בגלל זה

‫יהיה לתואבה בעיניו

‫אבל לא בגלל זה שלא ייקח את זה

‫מדוע הרב מביא דוגמאות ‫מצחיקות ומוזרות כמו רצח?

‫אני עושה את זה כדי לעורר ‫את תשומת לב של האנשים

‫כי אם לא אז הם ירדמו כמו בדרשה של בית כנסת

‫ולפני ערבית של שבת

‫ולכן אני מוכרח

‫כדי שאנשים יבינו על מה מדובר

‫שידעו

‫אני מוכרח לקחת דוגמאות ‫שמעוררות את התשומת לב

‫מוצאים את האנשים את תרדמתם

‫וגם זה לא בדיוק עוזר

‫שלום לרב וחודש טוב

‫לא הבנתי מה הכוונה

‫נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא

‫האם זה לא באמת אידיאלי להיברא ולעבור לעולם?

‫ואיך התשובה של הפישבוש והמשמוש ‫פותרת את החלק הראשון של המדרש?

‫אתה צודק

‫לא הסברנו, אמרתי במפורש

‫שרמחאל מסביר רק את החלק השני של המדרש

‫ולא את החלק הראשון

‫וזאת למה?

‫בגלל שלצורך הבנת חלקי ‫הזהירות הוא לא זקוק לחלק הראשון

‫אבל אני מוכן לנדב בכל זאת פירוש לחלק הראשון

‫למרות שזה מוציא אותנו מכוונת הספר

‫ולא במקרה רמחאל לא דיבר על זה

‫הרי שם מדובר על ויכוח ‫בין בית אילאל לבין בית שמי

‫שנתיים וחצי נחלקו

‫למה שנתיים וחצי?

‫המערל דן בזה בהרחבה

‫מדוע נחלקו שנתיים וחצי?

‫אבל מה היה הוויכוח?

‫האם נוח לו לאדם שנברא משלא נברא?

‫האם נוח לו לאדם שנברא משלא נברא?

‫ובסוף יצא בת קול ונמנו ויגמרו והגיעו למסקנה

‫נוח לו לאדם שלא נברא

‫מה פירוש הדבר נוח לו?

‫אז יש מקום לומר טוב לו לאדם שלא נברא

‫אבל זה ודאי לא נכון

‫כי להגיד שטוב לו לאדם שלא נברא

‫הרי זה סותר את הנאמר במפורש בתורה

‫והיה רלויים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד

‫אם כן זה טוב שאדם נברא

‫והיה רלויים את האור כי טוב

‫כל מה שהקב' חרור עושה זה טוב

‫אז אם כן אי אפשר להגיד ‫שזה טוב לו לאדם לא להיברא

‫חס וחלילה חס ושלום

‫וכמו שאתה בכלל הכרת לזה

‫זה אידאלי להיברא ולבוא לעולם

‫אבל זה לא נוח

‫זה ממש לא נוח

‫הרבה יותר נוח לא לבוא

‫כלומר איך אמרו

‫יש את זה פתגם יפני

‫טוב, יותר טוב לשבת מאשר לעמוד

‫לשקב מאשר לשבת

‫למות מאשר לחיות

‫זה אלה פרנצ'י כמו שאומרים

‫זה יותר נוח יותר קל

‫אבל זה יותר נוח

‫כלומר יותר קל אבל זה יותר טוב להיברא

‫לכן נוח לו שלא להיברא

‫אבל עכשיו שהוא נברא

‫הוא צריך לעשות ההבחנה בין הטוב לבין הרע

‫ואז יהיה אולי בסוף נוח

‫כן רציתי להגיד משהו

‫השאלה שניה היא משמען למשמש גם במעשים הרעים

‫לאן? שאלה יפה

‫אולי כדאי להימשמש גם במעשים הרעים

‫מה שהוא לא אמר נכון?

‫מה זאת אומרת לחפש את הטוב שברא

‫כן, זו ההנחיה של רבי נחמן ברסלב

‫שבתוך הרע שאני עשיתי

‫לא יכול להיות שלא הייתה איזושהי נקודה טובה

‫שגם אותה צריך להיעלות

‫כי הרי מה שמושך אותי ‫אל הרע זה הטוב שגנוס ברע

‫אז אם אני אצליח לבודד אותו

‫אז הרע שברא יפול מעצמו

‫ולא יישאר אליה נקודה אידיאלית

‫ואז היא תצטרף אל הטוב

‫יש בזה אמת

‫אם כי הוא לא כתב את זה

‫בבקשה

‫הרמחל מדבר, מתחיל עם הזהירות

‫כמו במשנה של פנחז בן יאיר

‫אבל הוא מתחיל לדבר לפני זה

‫הוא מדבר על הרע והטוב

‫כלומר יש משהו יותר מוקדם מהזהירות

‫לדעת מה זה רע ומה זה טוב

‫אתה אומר כך

‫אני חוזר על שאלתך

‫אתה אומר שהרמחל מתחיל מזהירות

‫שהעמידה הראשונה מוזכרת בבריתה של

‫רבי פנחז בן יאיר התכוונת

‫של רבי פנחז בן יאיר

‫וצריך לברר מה טוב ומה רע במעשים שני

‫אבל אתה אומר לך אורא

‫יש משהו שקודם לזה

‫וזה לברר בכלל מה טוב ומה רע

‫נכון? עד כאן שאלתך?

‫תסתכל בבקשה בתחילת פרגים אלה

‫העניין הרוצה לפקח על עצמו

‫שתיים הם השקפות הצריכות לו

‫האחת

‫שיתבונן מהו הטוב האמיתי

‫שיבחר בו האדם

‫והרע האמיתי שידוס ממנו

‫לעשים מה שהוא עושה

‫לראות אם הוא בכלל הטוב או בכלל הרע

‫כך שהחלק הראשון שאתה תובע

‫שהוא שאדם ידע מה הטוב ומה הוא הרע

‫רמחאל כלל אותו במידת הזהירות

‫איך הוא יודע את זה?

‫זו השאלה איך הוא יודע מה הרע ומה הטוב

‫איך אני ידע מה הרע ומה הטוב?

‫הוא לא כתב

‫יפה, זה ה... בסדר

‫אז שאלה איך עושים את זה

‫אז בשביל זה אם תסתכל בפרק ד'

‫יש כותרת

‫בדרך קניית הזהירות

‫איך אדם ידע מה הטוב ומה הרע?

‫בגלל זה יש לו פרק ד'

‫בסדר?

‫אז נגיע לפרק ד'

‫נעסוק בשאלה הזאת

‫איך יהודים מה הטוב ומה הרע?

‫בסדר?

‫אז יש שיעור אחרון

‫דיברנו על...

‫במסכת חודש שנה הזכרתי איזה משהו

‫שהמשהו עלים אותה

‫אם בעצם נגיע

‫לעולם הזה

‫אם זה היה

‫נכון, נאמת

‫נכון, אז מה השאלה שלך?

‫אז אם שואלים אותו

‫אז איך זה מתחבר

‫אם לא יכולים לעשות נבראי?

‫אה, אני רוצה לחזור על שאלתך

‫אתה אומר שבאחד השיעורים הקודמים

‫אני הבאתי מקור במסכת ראש השנה

‫שממנו משתמע שהאדם בוחר להיברע

‫כלומר לא היינו נבראים אם אלי רצינו

‫כן, מפורש כל מעשה בראשית

‫לדעתן לנבראו

‫אומר רשי, מה זה לדעתן לנבראו?

‫שאלם אם רוצים להיברע

‫ואמרו הן, יוצא אלי זה שאני הגעתי לכאן

‫כי אני רציתי להגיע לכאן

‫כן? ואז אם כן זה סותר

‫את הגמרא באירובין

‫שאומרת נוח לו לאדם שלא נברא

‫אני הרי רציתי

‫אז איך אתה אומר נוח לי שלא?

‫את כאן שאלתך, נכון?

‫זו השאלה? יפה, הבנתם את השאלה שלי?

‫מה אתה רוצה?

‫אני רואה שהם עובדים דברים שהם באמת לא נוחים

‫אה, אתה רוצה לתת תשובה?

‫כן, אבל הוא לא רוצה שאתה תענה לו

‫הוא רוצה שאני אענה לו

‫אבל תבין, לא, זה בעיה

‫כלומר, אני לא אכפת לי שתיתן לו תשובה

‫אבל הוא משלם פה שכר לימוד

‫והוא רוצה לשמוע מה שאני אומר

‫כן, גם זה צריך להציג את המשכורת שלי

‫עכשיו, התשובה היא

‫שהאומנם רציתי, אבל בזמן שזה קורה זה לא נוח

‫למשל, למה הדבר דומה?

‫לאדם שמאוד רוצה להתגייס לצנחנים

‫הוא עושה מאמצים אדירים כדי להתקבל

‫מרמה אצל הרופא וכל מיני דברים כאלה

‫מפעיל פרוטקציות, בסוף מגיע

‫מגיע הזמן לקפוץ

‫הוא מפחד, דוחפים אותו

‫נכון? למה? כי יש נטייה טבעית

‫של רטיעה מקפיצה לחלל

‫אז אותו הדבר

‫אני רציתי להגיע לכאן

‫אבל בגלל שאני מגיע

‫יש לי רגליים קרות

‫לנשמה שלי

‫בסדר? מובן?

‫אפשר להגיד רב, לא מדובר על כל אדם בעצם?

‫מדובר על כל אדם

‫כל אדם רצה להגיע לכאן

‫וכל אדם נוח לו שלא נראה

‫ואם אתה הולך בדרך המצוות

‫אז לא הייתה כניסת לנוח?

‫לא, אתה אומר, דרך המצוות

‫זה כדי להפוך את זה לנוח

‫זה מה שהוא אמר

‫אי פשפש הוא יפשפש

‫כן

‫בנוגע לשאלה איך ללמוד מסידת ישרים

‫ממקודם

‫כוונתי הייתה כך

‫האם רמחאל כתב ספר כדי שנבין

‫ולכן נלמד אותו

‫כמו שכתוב

‫או האם נפלפל מתוך גישה

‫שרמחאל כביכול מחביא ומסתיר

‫בתוך הספר

‫טוב, רמחאל

‫הוא התכוון

‫שכשאנחנו קוראים אותו אנחנו נבין

‫רק הוא בעצמו העיר על כך

‫שכדי להבין באמת צריך לחזור מספר פעמים

‫בגלל שהרעיונות שכתובים בספר מסידת ישרים

‫הם לכאור הפשוטים

‫ולכן אין האדם שם לב למה שהוא קורא

‫לכן צריך לחזור מספר פעמים

‫מה זה לחזור מספר פעמים? זה לא טכני

‫אלא להעמיק

‫אז הוא יתכוון גם שתבין וגם שתחזור

‫זה עונה על השאלה שהייתה מקודם

‫עצם המחשבה

‫אני יכול להדעת דוגמא למרות ‫שבפעם הראשונה אני לא מבין

‫אני מבצענת לשאלה

‫דבר שבהתחלה חושבים ‫שמבינים ואחר כך מבינים באמת

‫למשל

‫אהבת השם

‫מה זה לאהוב את השם?

‫אז כיוון שכל אדם יודע מה זה אהבה

‫באופן ראשוני לפחות

‫אפילו תינוק יש לו אהבה

‫אז הציור שיש לי של אהבת השם

‫זה סוג של התרגשות הדומה לזה

‫בסדר?

‫אחר כך כשאני מבין

‫שהאהבה היא נוגעת לחלק

‫היותר עצילי שלי

‫שזה החלק הסכני

‫ושאת השם אי אפשר להשיג בסכל

‫אז מתחילה להישאל את צי שלה

‫איך אפשר לאהוב את השם באמת

‫בסדר? ואז אני צריך להעמיק בזה

‫דרך תארי השלילה

‫במורי נירוחים

‫דוגמה, כן

‫עצם המחשבה שיש לפשפש בחטא

‫מפחידה

‫כי ההתעסקות בחטא

‫מקרבת אותי לחטא

‫ולכן הרגשות וחו

‫שהביאו לחטא

‫זה ממש סכנה

‫נכון

‫זה כנראה תגובה לשאלה שלך

‫מה שנאמר כאן

‫רמחן באמת בשלב הראשון

‫איננו מדבר על התבוננות בתוך החטא

‫מפחיד

‫כי הרי אז אני נזכר

‫אני מעורר את הכוחות הנפשיים

‫שהביאו אותי אל החטא

‫זה החשש

‫לכן באמת גם רבי נחמן ברסלב בעצמו אומר

‫שהתהליך הראשון של התשובה

‫זה העתיד ולא העבר

‫שאדם מסתכל קודם כל קדימה

‫אחרי שאדם מתקדם כמה שנות אור

‫אז הוא יכול רטרואקטיבית לסתכל

‫ואז הכוחות האלה כבר אינם פועלים בו

‫כפי שכתב

‫כמו שכתבו בשם הבעל שם טוב

‫שבהתקדמות במלחמת הטוב והרע

‫האדם עובר שלושה שלבים

‫אלוהם מה

‫הכנעה, ההבדלה והמתקה

‫רשת תיבות

‫אההה

‫נכון

‫הכנעה, ההבדלה, המתקה

‫הכנעה הכוונה שיש לאדם יצר הרע

‫אז קודם כל להגיד לייצר רע

‫לא

‫זה הכנעה

‫אבל זה לא קל ביעשה יצר הרע

‫הוא אומר לו כן

‫והוא אומר לא

‫אחר כך יש הבדלה

‫הבדלה הכוונה שאדם מתרחק מן הרע

‫לא רוצה בכלל לראות אותו

‫הוא מתרחק גם מפני הכוחות הנפשיים

‫שהביאו אותו לרע

‫ואחר כך השלב השלישי זה ההמתקה

‫שהאדם מעורר מחדש את אותם הכוחות

‫ומשתמש בהם לטובה

‫ואז זה הזמן של אותה התבוננות

‫האם אין בפשפוש ובמשמוש

‫מין כפייתיות שיכולה להזיק לנפש

‫אם על כל מעשה צריך לשקול ולחשוב

‫יש כאן עיבוד של צרימת החיים

‫איך שומרים על האיזון הנכון?

‫זה שאלה יפה מאוד

‫הרי האדם כל הזמן מתעסק

‫אני טוב אני לא טוב, אני רע

‫ויש גם אפילו פלפולים שעושים

‫זה שיש לי נקיפות מצפוי

‫זה בעצמו הצד היצר הרע

‫כדי שאני אחשוב שאני צדיק

‫אז לא יהיה לי נקיפות מצפוי

‫זה עצמו היצר הרע אומר לך

‫שלא יהיה לך נקיפות מצפוי

‫כדי שאתה בסוף כן תוכל להיות רע

‫אז לכן אני אראה לו

‫בקיצור אפשר להיכנס אלופים כאלה

‫שמביאים בסוף לשיגעון

‫אז בהחלט יש פה מה להיזהר

‫לכן צריך להבין שמה שמדובר עליו

‫הוא דבר מבוססת

‫יש לו זמנים

‫יש לו זמנים למשל בסוף היום

‫בסוף השבוע בסוף החודש ובסוף השנה

‫יש זמנים מיוחדים בסופים במיוחד

‫שבסופים האדם הוא אחרי הזרימה של החיים

‫כמו שאתה קורא לזה

‫ואז מתוך כך יש לו גם מבט רטרואקטיבי על עצמו

‫וזה דווקא בריא

‫אבל הרב אמר שישראל הם אידאליסטים

‫ולכן הם רצו לבוא

‫אף על פי שזה לא נוער

‫משמע שרק ישראל ולא גויים

‫לא נכון

‫מה שאני אמרתי באותו שיעור

‫במסכת ראש השנה

‫זה שדווקא היהודים רצו לבוא

‫להיות יהודים

‫והגויים רצו לבוא לכאן להיות גויים

‫והסברתי שזה יותר נוח להיות גוי מאשר יהודי

‫אבל היהודים הם אידאליסטים

‫אבל גם בתור גוי

‫כי הרי זה לא כל כך נוח להיות פה

‫אבל זה יותר נוח מאשר להיות יהודי

‫זהו, זה מה שאני אמרתי

‫טוב, הלאה

‫כלל הדבר

‫אני אמשיך עם כן בדברי רמחלן

‫כלל הדבר

‫יהיה האדם

‫מעיין על מעשיו כולה

‫מופקח על כל דרךיו

‫שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה

‫כל שכן, עבירה בפשע

‫ואינני רואה צורך לאדם

‫שהיא מדקדק

‫ושוקל דרךיו דבר יום ביומו

‫כלומר, כדאי שכל יום

‫האדם יגידיש איזה שהוא זמן

‫אפילו קצר, אבל זמן כלשהו

‫שבו הוא בודק איפה הוא עומד

‫כסוחרים הגדולים

‫אשר יפלסו תמיד בכל עסקיהם

‫למען לא יתקלקלו

‫ויקבע עתים ושעות לזה

‫שלא עם משקלו ערי

‫אלא בקליות גדול

‫כי רב התולדה הוא

‫מעניין, רמחל כתב את הספר הזה באיזה מדינה?

‫באמסטרדם

‫באמסטרדם הוא כתב

‫הוא היה באמסטרדם כשהוא כתב את הספר הזה

‫באמסטרדם, שם

‫ושם הסוחרים הגדולים זה קיים

‫זה היה בדיוק בתקופה של רמחל

‫התקופה של המרקנטיליזם

‫אז הוא ראה מה זה סוחרים גדולים

‫של שוקלים כל דבר

‫כל מטבע

‫יש אפילו ציור של רמברנדט

‫או של ורמר

‫של שוקלי המטבעות

‫זו הכוונה לזה

‫וחכמים

‫זיכרונם נברכם

‫הורונו בפירוש

‫בעורך החשבון הזה, הנה, אתה רואה יש גם מקור

‫בתלמוד והוא מה שאמרו

‫במסכת בבטרה, הנכה את עמוד ב' זה לשונם

‫על כן יאמרו המושלים

‫בו הוא חשבון

‫מה הפירוש המושלים שם בפסוק?

‫מה פשט של המילה מושלים שם?

‫אלה שעושים משל, שנותנים משלים

‫זה סוג של משורר

‫אלה שמביאים משלים

‫על כן יאמרו המושלים

‫בו הוא חשבון, תיבנה ותיקונן

‫העיר שיכון, כי אש יצאה מחשבון

‫להבם קריאת שיכון

‫אכלה ער מואב בעלי במות ארנון

‫אוי לך מואב, עבד אותם כמו שנתן בנת פלטין

‫ונתן בשבית ליד מלאכם הורי שיכון

‫אז אתם רואים שם, זה ציטוט של שירה

‫שירה של משל

‫עכשיו, למה?

‫השירה הזאת תובע בתורה

‫הרי בכלל זה גויים שכתבו את זה

‫כן, הרי שם מדובר על אנשים שמשלו משלים

‫אחרי המלחמה של שיכון נגד מלך מואב

‫והניצחון של שיכון

‫אז הם אמרו את המשל הזה

‫בסדר, זה נחמד שגויים ‫כותבים לעצמם כל מיני שירה

‫אבל למה התורה צריכה לצטט אותם?

‫לכן חז'ל אמרו שיש פה רמז

‫שהתורה כתבה את זה כדי לרמוז לנו משהו

‫ואז בעצם מה הרמז?

‫על כן יומרו המושלים ביצרם

‫מלשון למשול, ממשלה

‫לא רק מלשון משל, אלא שיש לו שלטון על היצר

‫אז מה אמרו לנו אלה שמושלים ביצרם?

‫בואו נחשב חשבונו של העולם

‫זה לעשות חשבון

‫מה הוא אכן? בואו חשבון?

‫כלומר, הכוונת בואו נעשה חשבון

‫הפסד מצווה כנגד שכרה

‫כלומר, מה אני מפסיד בזה שאני עושה מצווה

‫כנגד השכר שאני מרוויח ‫מזה שאני עושה את המצווה

‫ושכר עבירה, הרווח שיש לי בעבירה

‫כנגד הפסדה

‫זאת אומרת, זו היצעה שהם נותנים

‫אז אם כן, אם הם נתנו כזאת היצעה

‫זה סימן שזה מה שצריך לעשות, נכון?

‫המושלים ביצרם הם אומרים

‫תעשה חשבון, על ידי חשבון אתה תוכל להתקדם

‫יש פה שאלה, הרב אמר

‫שכמו שבאהבה לא ניתן לתפוס אותה

‫קח את השם ואלה את השאלה

‫אז איך אפשר לעבוד את השם?

‫רציתי לשאול, איזה ספר מברר את הנושא?

‫של אהבת השם?

‫יש ספר נפלא

‫נקרא ראשית חוכמה

‫מת רבי איליהו דיוידס

‫תלמידו של הרמק, רבינו משה קורדוברו

‫אז יש לו שם שער שלם

‫שער הראשון שקרא שער אהבת השם

‫לא זה לא הראשון, אבל לא משנה

‫שער האהבה, שם הוא מדבר על זה בהרחבה

‫הרבה מקורות הוא מביא שם גם מהזוהר וכו'

‫לא כל הדברים שנאמרים ‫בספר הזה מתאימים לכל אדם

‫אבל הם נותנים איזשהו כיוון

‫אז אם כן החכמים הביאו לנו מקור

‫לזה שצריך לעשות חשבונות

‫וזה, עכשיו קצת הוא מרחיב את הנקודה הזאת

‫כי ההעצה האמיתית הזאת לא ‫יוכלו לתת אותה ולא לראות אמיתתה

‫אלא אותם שכבר יצאו מתחת יד יצרם ומשלו בו

‫כי מי שהוא עדיין חבוש במעשר יצרו

‫אין עיניו רואות האמת הזאת ואינו יכול להכירה

‫כי היצר מסמה את עיניו ממש

‫והנה הוא כהולך בחושך שיש ‫לפניו מכשולות ואין עיניו רואות אותן

‫והנה, והוא מה שאמרו זכרוננו ברכה

‫תשת חושך והיא לילה

‫מה זה החושך? זה העולם הזה שדומה ללילה

‫עכשיו, מעניין, הדימוי הזה של ‫העולם הזה ללילה הוא דימוי עתיק

‫גם היוונים אמרו את זה, נכון?

‫אפלטון מדמה את העולם למערה חשוכה

‫אבל המערה החשוכה לפי אפלטון ‫היא מונעת מלראות את העולם האידאלי

‫מה שרמחן כאן מסביר, שהעולם ‫הוא חושך מבחינה מוסרית

‫שאדם איננו יכול לדעת מה הטוב ומה הרע

‫זאת אומרת, אתה מסתובב בעולם

‫ואינך יכול לדעת מהו הטוב ומהו הרע

‫ועל כל פנים יש דברים שמטעים ‫אותך בהגדרת הטוב והרע

‫למשל, פעם רב אחד אמר שבספרות ‫הצרפתית כותבים הרבה על אהבה

‫והאהבה בספרות הצרפתית נקראת אצל חזל

‫חייבה קראת ומיטת בית דין

‫איפה הטוב ואיפה הרע?

‫לא תמיד זה עובד

‫האצעה הזאת כותבת שהיא לא ‫יכולה להפגיש את האצעה שלך

‫למה היינו צריכים ללכת למשלים ביצרן ‫כדי לדעת את האצעה של ההתבוננות?

‫בספר נתנתן ברמה בקהל דירות, ‫הוא כותב שאת האצעה הזאת

‫היא רק מי שתגבר על יצר זה

‫אנחנו מתחילת הדרך ומקבלים ‫היצע, ממי אנחנו מקבלים היצע?

‫מאלה שבסוף הדרך

‫אנחנו עוד לא המושלים

‫אנחנו לא יכולים להשתמש בהיצע הזאת

‫אנחנו לא יכולים לתת את ‫ההיצע הזאת, זה משהו אחר

‫איך אתה יודע שחשבון הנפש זאת ההיצע הנכונה?

‫כי יש אנשים שהשתמשו בזה והם הגיעו להישגים

‫לכן אתה צריך להסתמך על אלה שגיעו ‫להישגים כדי לדעת שזה הדבר הטוב

‫זה כמו שאדם נגיד הוא חולה, הוא ‫עוד לא למד רפואה אבל הוא חולה

‫אז הוא צריך תרופות, אז הוא סומך על הרופאים

‫כשהוא ילמד בעצמו רפואה אז הוא לא ‫יצטרך לסמוך על הרופאים, הוא בעצמו הרופא

‫אבל כיוון שהוא עוד לא הגיע ‫אז בינתיים הוא סומך על הרופאים

‫אז גם בתחום הנפש יש ‫המושלים ביצרן, הם יודעים

‫שהאצע הראשית כדי להגיע ‫למשהו בכלל זה ההתבוננות

‫זה מה שהוא אומר, זה פשוט

‫אז הוא אומר כי העולם הזה דומה לחושך

‫מה החושך? ואבין כמה נפלא המאמר ‫האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו

‫כי הנה חושך הלילה, שני מיני ‫טעויות אפשר לו שיגרום להן האדם

‫או יחסה את העין עד שלא יראה מה ‫שלפניו כלל, כלומר יש חושך מוחלט

‫או שיתאה אותו עד שיראה לו עמוד ‫כאילו הוא אדם ואדם כאילו הוא עמוד

‫זה סוג של טעות אחרת

‫כך, כן, חומריות וגשמיות העולם הזה הנה הוא ‫חושך הלילה לאין השכל וגורם לו שתי טעויות

‫האחד, אינו מניח לו שיראה ‫המכשולות שבדרכי העולם

‫ונמצאים הפתעים הולכים ‫לבטח ונופלים ועובדים

‫מבלי שהגיע פחד תחילה והוא מה שאמרה כתוב

‫דרך רישיים כאפלה לא ידעו במי ייקשלו

‫ואומר, ערום, רעה רעה ‫ונסתה ופתאים מעברו ונענשו

‫ואומר, אוכסיל מתעבר ובותח כי ליבם ‫בריא להם כאולם ונופלים תרם ומהמכשול כלל

‫והטעות השני והוא קשה מן הראשון

‫הוא שמתאר ראייתם עד שיראו עם הרע ‫כאילו הוא ממש טוב והטוב כאילו הוא רע

‫ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים ‫מעשהם הרעים כי אין די

‫שחסרה מהם ראיית האמת ‫לראות הרעה אשר נגד פניהם

‫אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות לניסיונות ‫מוכיחים לספרותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות

‫כלומר יש רע, הייתי אומר, ‫ספונטני רגשי ויש רע אידיאולוגי

‫הרע האידיאולוגי הוא יותר קשה ‫בגלל שהוא מחוזק על ידי השכל

‫שכל כביכול אבל אומרים מה שאתה ‫אומר רע זה הטוב זה מה שצריך לעשות

‫אז הרע הזה הוא רע הרבה יותר מסוכן ‫זה שני סוגי אפלה שיש בנפש האדם

‫ובמיוחד מצאנו את זה למשל בתחום העריות

‫התורה קוראת למספר ‫התנהגויות בעריות בשם תואבה

‫תואבה, שואלת הגמרא למה נקרא תואבה? ‫תואבה היא הטבע

‫כיוון שהעריות זה נוגע בעצמיות האדם

‫אז אם יש טעות שם זה מהפך ‫את סולם הערכים של האדם

‫ואז הוא יחשוב על הרע שהוא ‫הטוב ועל הטוב שהוא הרע

‫האם אנחנו מתחילים את ‫ראשי דרכנו בחושך או באור?

‫אני אשאל אותך שאלה איפה ראשית דרכנו?

‫כשאתה נולד זה כבר לא הראשית

‫כשאתה נולד אתה כבר בשלב מאוד מתקדם

‫הנשמה שלך כבר חרגה מאשכול הנשמות המקורי

‫אתה כבר אחרי תשעה חודשי הרעיון כעובר

‫ואז אתה כבר מגיע לעולם ‫הזה זה שלב מתקדם הלידה

‫מה? לא אני אומר כשאדם מגיע...

‫השאלה מה זה מתחיל? מתי מתחיל?

‫מתחיל את החיים...

‫אתה מדבר בלידה?

‫אם זה בלידה מתחילים בחושך

‫אז למה אמרת שראשית דרכנו יש הרבה שאלים כאן?

‫כי בשלבים הקודמים אתה באור

‫כלומר לפני שהגעת לעולם הזה הייתה כלך טהור

‫באת לכאן, טרח הבעיות התחילו

‫זה מה שכתוב יצר לב האדם רע מנעוריו

‫מה זה נעוריו? אמרו חזל מישה שננער ממעי אמו

‫כלומר עשו לך פלופ

‫הגעת לעולם הזה כן יצר הרע

‫אבל לפני כן היית בסדר ימור

‫היית טהור, היית באור

‫למה מתחילים בחושך?

‫לא יודע, ירדנו, זה חית אדם הראשון

‫חית אדם הראשון זה שהגעת לכאן

‫מה זה חית אדם הראשון? זה המציאות של העולם

‫אז האם היה אפשר עולם אחר? אולי כן, לא יודע

‫יש כאלה שאמרו שאנחנו ‫בעולם הטוב ביותר שיכול להיות

‫אני לא בטוח שזה נכון

‫יכולנו להיות בעולם יותר טוב

‫אבל זו המציאות

‫אז כל אחד צריך להתגבר על החושך

‫לכל אחד מאיתנו יש חושך

‫ואנחנו צריכים להתגבר עליו

‫מה הבעיה בזה?

‫אנחנו מתחילים את החיים ‫עם אובדן העקב, אובדן הזיכרון

‫מה אתה אומר?

‫בפתיחה באורחות צדיקים, בקטמא

‫כותבת שנקודת פחיחה של כל אחד היא שונה

‫של כל אחד פחות צעד, גילים וסוים

‫יכול להיות שאנשים מסיימים את נקודת חושך

‫פחות חשוך ממה שנקרא

‫כן, יש חשיכות שונות

‫אדם שנולד בחברה קניבלית

‫יש לו נתוני פתיחה של חושך, חבל על הזמן

‫ויש אנשים שנולדים בנתונים יותר טובים

‫איך יכול להסביר את שני סוגי הרע?

‫שני סוגי הרע

‫יש רע שגורם לאדם לפעול בתוך הרע

‫בלי שאפילו שהוא ישים לב

‫הוא נתון במציאות כזאת ‫שאין לו ידיע מה הטוב ומה הרע

‫ולכן הרע שולט בו

‫יש אדם שיש לו ההבחנה הזאת

‫יש לו הכרה מוסרית שיש ‫דבר כזה טוב ויש דבר כזה רע

‫רק שהוא טועה בזהום

‫הוא מזהה את הטוב כרע ואת הרע כטוב

‫בסדר? זה שני סוגי חשיכה

‫אז באמת זה משתנה מאדם לאדם

‫האדם שנגיד טועה, מי שמחוזק ‫בסכל ברע שלו יותר קשה

‫כי זה פגע בחלק היותר נעלה של האדם

‫כן, מה אתה אומר?

‫לא עדיף לאדם שכמי שמחו ‫בסכל ולא פשוט טועה בנתונים

‫אתה שואל האם לא עדיף להיות האדם ‫שטועה בסכל מאשר האדם שבכלל אין לו

‫איך אומר? כן ולא

‫כלומר מבחינת האפשרות של אדם להתקדם

‫אז יכול להיות שהוא יתקדם ‫בסוף גם להכרה של הטוב כטוב

‫של הרע כרע

‫אז מבחינה הזאת אנחנו יותר מרוצים

‫מצד שני דווקא בגלל המעלה ‫שלו הוא עלול לעשות שטויות

‫אני אסביר לך דוגמה

‫בספר בראשית אתה רואה שיש שלושה ‫זוגות ביטויים כדי לתאר את האדם

‫שלב ראשון זכרון קבע

‫שלב שני איש ואישה

‫שלב שלישי אדם וחווה

‫ראיתי?

‫מה זה זכרון קבע?

‫טבע גם לחתולים גם לנשירי אפות זכרון קבע

‫אז גם לאדם יש זכרון קבע זה טבע

‫כל זמן שאדם היה רק זכרון קבע הוא היה בסדר

‫אין טענות כלפיו כמו הרבה אמה

‫אבל אחר כך הוא הגיע להכרה שכלית

‫ויומר האדם זאת הפעם בעצם מהצמאי ושר מביסרי

‫לזאת יקרי אישה כי מי יש לו כוח הזאת

‫זאת דווקא נסיכלית

‫אז יותר נעלה איש אישה זה כבר היא מסיכת

‫מה קורה מיד אחר כך?

‫החטא

‫מה החטא?

‫החטא בא בגלל שהוא לא התייחס איתה

‫הם לא דיברו ביניהם

‫הוא קורא לה אישה אין לה שם

‫אדם אומר לאשתו אישה זה זלזול

‫שלב שלישי הוא אומר את צריך לתקן

‫והקרא האדם שאישתו חווה

‫פתאום הוא נתן לה שם פרטי

‫הוא התייחס אליה כאישיות

‫אז אתה אומר מצד אחד הוא התעלה

‫צד שני הוא שילם על זה מחיר

‫אבל אתה צודק אתה מדבר כאידאליסט

‫עדיף לשלם מחיר ולא רק שנתקדם

‫איך אמר שלמה המלך בקהלת

‫כי ברוב חוכמה רוב כעס

‫ויוסיף דעת יוסיף מכאוב

‫אמר הרבי מקוצק רק שיוסיף

‫וזאת היא ההראה הגדולה

‫מלאפפתם ובייתם אל ביר שחת

‫והוא מה שאמר כתוב

‫השמנה ועם הזה ועוזנב אחבד

‫ועיניו השאפ נראה בעיניו וכו

‫ושאפ רף עלו וכל זה מפני היותם

‫תחת החושך וחבושים תחת ממשלת יצרם

‫אז מה עם המושלים

‫הוא עוד לא גמר הסיפור הזה עם המושלים

‫המושלים ביצרם איך הם הגיעו להיצעה הזאת

‫אז כאן הוא ירחיב קצת על ידי משל

‫שדורש ממני קצת יותר זמן ממה שיש לפנינו

‫עד סוף השיעור אז בזה סיימנו להיום

‫שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230728319″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 10
הכרת ובירור הטוב והרע המוחלט ובחינת מעשי האדם הטובים והרעים
חשבון הנפש
פרק ג’ -בחלקי הזהירות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230728319″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הדרישה לעצור את שטף החיים – להתבונן לתקן ורק אז להתקדם

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן