אנחנו ממשיכים בין לימודינו המלבב והמרתק
בספר מסילת ישרים מאת רבנו הרמחל
והגענו אל פרק ראשון
ואנחנו ב...
ועם תעמיק עוד בעניין
כן, בהתחלה ראינו
שהקבוש ברוך הוא שם את האדם במאבק
מספר שורות לפני כן אמר לנו רמחל
והנה שמו הקבוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו
המרחיקים אותו ממנו יתברח
והם הם התאוות החומריות אשר אם
יימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך
מן הטוב האמיתי ונמצא שהוא
מושם באמת בתוך המלחמה החזקה
כי כל ענייני העולם בין לטוב
בין לרע הנה הם ניסיונות לאדם
העוני מצד אחד והעושר מצד אחד
השלווה מצד אחד והיסורים מצד אחד
עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור
ואם יהיה לבן חי וינצח המלחמה מכל הצדדים
הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה
לדבג בו רוב וייצא מן הפרוסדור הזה
ויכנס בתרקלין לאור באור החיים
וכפי השיעור אשר קבע שתצרוב את האבותיו
ומדחק מלא מרחיקים אותו מהטוב בשדה לדבג בו
כן יסיגעו ויסמחו
קראתי שוב את הפסקה הקודמת
עכשיו מה הפסקה הזאת לימדה אותנו?
היא בעצם מעודדת יחס של ניכור
של חשדנות של האדם כלפי העולם
כלומר אם העולם הוא מקום הסכנה
אני צריך להיות בהירנות
כלומר אני עלול כל רגע ורגע ליפול
אני זקוק אם כן למשהו שיציל אותי
או שכל פעמים יגרום לי לנצח את האויבים
שהם כל ענייני העולם הזה כולו
אז בתפיסה הזאת יש זרות בין האדם לבין העולם
בפסקה שאנחנו עכשיו מתחילים כתוב בדיוק ההפך
זה דבר שצריך לשים לב אליו
הוא אומר כך
ואם תעמיק עוד בעניין תראה
כי העולם נברא לשימוש האדם
אז לפי התפיסה הזאת
העולם הוא הבית של האדם
זה הזירה שלו
זה המקום שבו הוא אמור להצליח
אפשר לומר אפילו במשכנה מסוימת
שהעולם הוא סימפטי לאדם
כי הרי הוא נברא לשימוש אותו
אז יש פה סתירה בין
המסר שעולה משני המשפטים שקראנו
המשפט הראשון שמדבר על המלחמה
מציב את האדם במצב של זרות
המצב השני שהעולם משמש את האדם
מדבר על העולם בתור
מקום סימפטי
מקום של הזדהות
בסדר?
אז איך ליישב את זה?
יפה, תעמיק עוד בעניין
זאת אומרת יש הבדל בין ההתחלה לבין הסוף
בתחילת הלימוד האדם נמצא במלחמה
בסוף הלימוד הוא במצב של השלמה
וזה ההבדל בין ספר מסילת ישרים
הייתי אומר אולי ב-25 הפרקים הראשונים שלו
לבין הפרק ה-26
שהוא גם הפרק האחרון
שבו יש מהפכה ביחס של האדם אל העולם
בעקבות התיקון של עמידות שלו
זאת אומרת זה דבר מאוד חשוב לדעת
שהעולם הזה הוא לא רע
הרב יהודה אשכנזי היום למד
שיש דבר מאוד מעניין
מדוע אנשים שמחים בחופה?
הייתם פעם בחופה?
היית פעם בחופה, נכון?
היית בחופה?
ראיתם שכולם שמחים?
שמחים בחופה
והשאלה היא למה?
יש שמחה מיוחדת לשל החופה
בגלל, מה?
זה מצווה, ויש הרבה מצוות
כלומר, לא בכל המצוות
אתה רואה את השמחה המיוחדת של החופה
בחופה קורה משהו מיוחד
והוא שזה הרגע
אולי היחיד, אבל הבולט במיוחד
שבו היצר הטוב והיצר הרע רוצים אותו הדבר
וזה הראייה שהעולם הזה הוא לא גהינם
כי אם לא, העולם הוא גהינם, מתמיד
כל הזמן מלחמת היצר, אי אפשר ככה לצאת מזה
אבל כשיש השלמה בין היצר הטוב לבין היצר הרע
מתברר שכל העולם כולו על שימושו של האדם
וזו עמידת הקדושה שבסוף ספר מסיעת ישרים
שבו אנחנו יכולים
ולכן גם המצווה של החופה נקראת קידושין
שבו מתגלה הקדושה
במובן הזה שאין יותר מתחים
בין האדם לבין עולמו
יש שוב הדעת המוחלטת
אז זה מה שאומר כאן הרמחן
כשתעמיק עוד
ודאי, עד שאת לא מתחתן זה גהינום
כלומר, הרווקות זה סוג של גלות
כלומר, זה לחיות בעולם בלי להיות בעולם
ולכן כדאי גם מאוד להתחתן
רצוי
יש עוד דבר נוספת
שאותה הערה של החופה הראשונה
ממשיכה להעיר על האדם באחרונה
לא הבנתי, מה אתה אומר?
הערה של החופה הראשונה שמורחו בעצמו היחידים
ועשה אותה
אותה הערה ממשיכה להעיר על האדם
אה, יפה, זאת אומרת שהקדוש מורחו בעצמו
עשה חופה לאדם הראשון
זה כך הסדר של העולם
אז זה מה שאומר כאן
אני חושב שהוא חוזר לדברי הרמחל
ואם תעמיק עוד בעניין תראה
כי העולם נברא לשימוש האדם
אמנם
הנה הוא עומד בשיקול גדול
כי אם האדם נמשך אחר העולם
ומתרחק מבוראו
הנה הוא מתקלקל
הוא מתקלקל העולם עמו
ואם הוא שולט בעצמו ונדבג בבוראו
ומשתמש מן העולם רק
להיות לו לסיוע לעבודת בוראו
הוא מתעלה
והעולם עצמו מתעלה עמו
כלומר המשימה איננה תיקון עצמו
אלא תיקון עצמו והעולם כולו כאחד
יש ביטוי כזה אצל חזל
יחיד שעשה תשובה
מוכלים לו ולעולם כולו
אז זה שמוכלים לו
נגיד שהבנו
זה עדיין קשה כן
איך יכול להיות שאדם שעשה תשובה
מוכלים לו
אבל כתוב בחזל
התורה אומרת שמוכלים לו
למה זה ולעולם כולו?
שהרי הוא לא יכול לחיות בלי כל העולם כולו
כיוון שמוכלים לו
מוכרחים למכול לעולם כולו
כיוון שמוכלים לו
יש הכרח כזה
אז זה מה שאומר כאן
ואם הוא
אז הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו
זאת יחידה אורגנית קוראים לזה
גם ברמבם זה נמצא
ועוד יותר מובילת אצל המקובלים
שהאדם והעולם הם יחידה אחת
זה לא כל כך פשוט לחיות את זה
כי אני חי את עצמי בתור אני
אני רואה את העולם בתור אובייקט
בתור אישות סתמית
אבל יש אפשרות של תפיסה
של עצמי בתור חלק ממערך כולל
ואני אפילו יכול לשמש כנשמה לעולם
איך כתוב
ואי האדם לנפש חיה
לכרום מה זה לנפש חיה
הלמד הזאת היא לא ברורה
ואי האדם לנפש חיה
אם מדובר על נשמת החיים שבקרבו
אז היה צריך להגיד
ויהי באדם לנפש חיה
או ותהי באדם
אם כבר נשמת חיים זה שונה נקבה
או שתאמר ויהי האדם נפש חיה
ולהיות לנפש חיה
זה מילוי של תפקיד ביחס לזולתו
כמו שלמשל אתה אומר
והיית לנו לקצין
והיית לראש לכל יושבי גלעד
אומרים לפתח
אז והיה האדם לנפש חיה
הוא נהיה נפש שמחיה אחרים
הוא הנפש החיה של כל העולם כולו
אז אפשר לומר אם כן העולם כולו
כמין גוף אחד גדול
האדם הוא הנשמה של אותו גוף
זה מבוער התה בספר
נפש החיים לרבי חיים הולוג'ין
שמדגיש הרבה את הנקודה הזאת
של האחריות של האדם על כללות העולם
כשאדם משמש בתור נשמה לעולם
אז זה מה שגם בו רומז רמחאל
אם אתה מתקן את עצמך כראוי
גם הממד הזה מתגלה לך
שאתה בעצם מעלה את עצמך
ואת העולם כולו יחד אימך
ומאלה גם הכלכול הוא בכיוון השני
ברוך אתה אדוני
איפה הולך שהכל נהיה לי
כי הנה
עכשיו בואו נראה
הוא מביא כאן גם מקורות גם רעיונות
כי הנה
העילוי גדול הוא לבריאות כולם
בהיותם משמשי האדם השלם
המקודש בקדושתו יתברך
אז יוצא לפי זה
שהקדוש ברוך הוא
רואה את הרב קוק
הוא אומר
אה, כדאי היה לעשות את המפץ הגדול
כי זה הגיע לתוצאה חיובית מאוד
אבל כשהוא רואה את
טוב, נגיד את השם
כל אחד יכניס לתוך המשבצת מי שהוא רוצה
אז הוא אומר, וואי, לא היה חבל
כל המיליארדי שנים האלה
בשביל בסוף להגיע
ביצע העגל הזה
אז זה מה שאומר כאן
הכל מתעלם
כי הנה העילוי גדול הוא לבריאות כולם
בהיותם משמשי האדם השלם
המקודש בקדושתו יתברך
שימו לב שפה הוא משתמש בביטוי
קדושה
שזה מורה על המצב של
פרק 26 של ספר מסיעת ישרים
בביאור מידת הקדושה
והוא כעניין
ולכן אני אומר כשאנשים אומרים
בהקדמה של מסיעת ישרים
כתוב שהעולם הזה לא שווה כלום
אז זה תלוי איזה חלק של ההקדמה הראשונה
החלק הקודם שקראנו אותו
עד שבוע שעבר מראה את זה
אבל החלק שאנחנו קוראים עכשיו
מראה את ההפך
והוא כעניין מה שאמרו חכמנו
זכרונם נברכה
בעניין
האור שגנזו הקדוש ברוך הוא
לצדיקים
וזה לשונם
כיוון שראה הקדוש ברוך הוא
אור שגנזו לצדיקים
סמך שנאמר
אור צדיקים יסמך
כלומר האור
שהקדוש ברוך הוא גנז
הוא שמח
אפילו האור שמח
לא רק הקריות
לא רק האבנים שמשמשים כקרית
ליעקב אבינו
אלא גם האור בעצמו שמח
שהוא גנוז לצדיקים
ובעניין אבני המקום
שלקח יעקב
ושם מראשותיו
אמרו
אמר רבי יצחק
מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד
והייתה כל אחת אומרת
עליי יניח צדיק ראשו
מה זה מלמד
כי הרי כתוב
והייקח מאבני המקום
הרי כתוב והייקח את האבן
אז יכול להיות אבנים אבן
אחד הפירושים
אחד האופנים תרזי
זה מה שאומר רבי יצחק
שנתקבצו כל האבנים למקום אחד
אמרו עליי יניח צדיק ראשו
והנה
על העיקר הזה
אגב סתם ככה
אפשר להניח ראש על האבן?
לא כך
מה?
אז מה פתאום הוא יניח את ראשו?
כולן התיוצאו לאחת גבולה
כן, בכל מקרה
אבל לשים את ה...
דרך לנסה לישון על אבן
זה לא בדיוק זה
נשארו על אבנים
על שלק, על מקור שם
כן, אבל זה לא הכי נוח
מה פתאום הוא הלך לישון על אבן?
זה לא נורא זה אבן
לא, זה נגיד לכם
אני מנסה להיות קצת פשטני כאן
בפשטות, הוא יניח את התיק שלו על האבן
זה הכל
זה פשוט מאוד
ואז הוא שם את הראש על התיק שהיה על האבן
פשוט מאוד, אפשרות אחת
חוץ מזה שהפשט של מראשותיו
זה הכוונה מסביב לראש שלו
כלומר, כדי להגן על עצמו
הוא שם אבנים, זה הכוונה
והנה, על העיקר הזה
זה עילוי גדול
העולם כה עלי
בוא נראה עוד פעם
זה עילוי גדול לבריאות
מה?
זה עילוי גדול לבריאות כולם
ביותם, משמשי האדם השלם
מה זה?
שהם משמשים
זה את איותם
היותם משמשי האדם השלם
זה עילוי גדול להם
האדם עצמו משמש את האדם השלם
לא
איפה? ראית שאדם משמש את האדם השלם?
הבריאות
הבריאות
רגע, הוא שאל אותי
הבריאות
מה זה הבריאות?
מה זה הבריאות?
בריאות זה
הגזר, התפוזים
החתולים
החצץ
זה בסדר? זה הבריאות
כל מה שיש בעולם
זהו
העור
זה עילוי גדול
לבריאות
רגע, אני מסביר לך
יש פה מבנה משפטי
שבו הנושא
כתוב אחרי הנשוא
כן? כלומר
זה כאילו שכתוב ככה
היות הבריאות
משמשי האדם השלם
הוא עילוי גדול להם
בסדר?
ככה זה היה המשפט כוונוי
אז יש פה הבריאות ויש האדם
הבריאות זה הגזר ואת תפוחי
האדמה. זה רק לדוגמה, כן?
אפשר גם להגיד בטטות, אבל אני
לא רוצה דווקא להתאפס בדוגמה
ספציפית, או העורז
אבל
הבריאות כולם, כל החפצים האלה
כל מה שיש במציאות, זה מתעלה מאוד
כשהוא משמש לאדם השלם
עכשיו כאן הוא הביא שתי דוגמאות
העור והאבנים
זה גם מעניין, הוא הביא כאן
שני קצוות. העור שהוא היותר מופשט
בנבראים, האבן שזה יותר
מגושם בנבראים. כולם
משמשים את האדם השלם
והנה
על העיקר הזה
העירונו זיכרונם נבראים
אז בעצם מה הוא רוצה לומר כאן? שיש אחריות
לא רק שהאדם
צריך למלט את עצמו
הוא צריך להציל את הכל, למלט את הכל
והנה
זה שוב עוד הערה
זה בדיוק ההפך
ממה שיש בנצרות
שהנצרות צבורה
שמאחר והעולם
הוא זירת התגוששות
של יצרים, של דברים מסוכנים
לאדם
צריך להציל את הנשמה
מן העולם
ואז יוצא שהמשימה
המוסרית של הנוצרי
זה אך ורק הנשמה
ואילו
היהדות מדברת על
עלוי כל המציאות כולה
המשימה איננה הצלת האדם
אלא הצלת הכל
הרב קוק מדבר על זה הרבה באורות
בחלק הנקרא ישראל ותחייתו
בפסקאות הראשונות
זור שם פסקא ד' ה' ו'
משהו כזה, שם הוא מרחיב על זה
שזה המושג של
תחיית המתים, שלכל יש שייכות
שיש שייכות
והנה
על העיקר הזה
העירונו זכרונם נברכה במדרש כהלת
שאמרו
זה לשונם
ראה את מעשה האלוהים וגומר
זה פסוק בכהלת
בשעה
שברא הקב' ברוך הוא את
האדם הראשון, נטלו
וחזירו, כמו עשה לו סיבוב
על כל אילני גן
העדן ואמר לו
ראה מעשיי כמה נעים ומשובחים
הן וכל מה שבראתי
בשבילך בראתי
תן דעתך שלא תקלקל
ותחריב את
עולמי, זה אם כן
היסוד של השקפת העולם
של הירוקים, כן, מפלגות הירוקים
הם טוענות
אני מדבר, לא המפלגות הפוליטיות
המפלגות הפוליטיות זה כבר
תחום הרבה יותר צער, אבל אני מדבר
באידאולוגיה המקורית שלה
של התפיסה של הירוקים
הם אומרים שבעצם כדור הארץ
הוא יחידה חיה אחת
ולכן
טוב, הם הולכים בכיוון קיצוני
הם אומרים שקיומו של האדם
איננו כל כך חשוב
כי מה שחשוב זה העולם
ואם בשביל שהעולם ממשיך את חייו
בכיף, צריך שהמין האנושי
ייקחד שייקחד
ככה הם תופסים
אז יש פה איזה מין התכחשות
לאופיו המיוחד של האדם
מצד שני, יש פה הכרה
בכוללות של הבריאה
שזה דבר שלעצמו נכון
להסביר את הפסוק
ראה את מעשה
האלוהים וגומר
מה השאלה?
מי זה את השריבתו?
מי היוות?
אה, צריך שהפסוק כתוב בשלמות
כי פה במהדורה שלפניי
לא כתוב כולו
אז בואו נראה את הפסוק
בוא נראה, בוא נראה
נקרא בקהלת
קהלת זין גימן
יות גימן
כן
ראה את מעשה
האלוהים
כי מי יוכל לתקן את השריבתו?
יפה
אז זה בדיוק מה שהמדרש מסביר
ראה את מעשה האלוהים
זה מה שהקב' אורחו עשה לאדם הראשון
שהוא הראה לו את מעשיו
הוא אמר לו תן דעתך שלא תקלקל
את עולמי
כי מי יוכל לתקן את השריבתו?
אם אתה מאבד, מי יתקן אחריך?
מה, אין תקנה?
לא תהיה תקנה
הוא לא אומר שלא תהיה תקנה
זה רק לישון שאלה, מי יתקן?
מי יתקן? זה לישון שאלה
לכרור הזה שזה לא מייסיון
שאלה רטורית
כן, יכול להיות
אם כי יש כמה אפשרות להבין את הפסוק הזה
טוב, אז אם כן
אנחנו רואים שהאדם הוא חלק
ממכלול
והמטרה אם כן היא
לקדש את הכל
לתת משמעות לכל
עכשיו אנחנו עוברים
לכאורה
למשהו שלישי
כלומר, אנחנו עכשיו מסכמים
בבת אחת את הפסקה הקודמת
של השיעור הקודם
ואת הפסקה דה-הידנה
של השיעור הזה
איך? כאן הוא אומר, כללו של דבר
האדם לא נברא בעבור
מצבו בעולם הזה
אלא בעבור מצבו
בעולם הבא
אלא שמצבו בעולם הזה
הוא אמצעי למצבו בעולם הבא
שהוא תכליתו
מה?
תכליתו
מה? צריך לכתוב תכליתי?
שהוא התכליתי
שהוא התכליתי
טוב, יש הרבה בעיות
בגרסאות של
מסיעת ישרים
יש כמה מהדורות
למשל הרב סטפנסקי
הרב נחום סטפנסקי הוציא מהדורה
של מסיעת ישרים
עם פירוש ערב קוק
עם פירושים מערב קוק מפה ושם
ושם הוא גם מביא הרבה הרבה חילופי
גרסאות
צריך פעם אחת לעשות
מהדורה מדעית של מסיעת ישרים
סדר ויכוח ומדעי?
סדר ויכוח
לא, תעשי שם סדר ויכוח ותעשי לי
אתה שואל
האם במהדורה עם הסדר ויכוח
אז החלק של מסיעת ישרים כמו שלנו
האם הוא מדעי? לא, גם שם יש
זה לא מעט מכתב יד אולי?
יכול להיות שזה מכתב יד אבל גם שם יש בעיה
שצריך לבדוק, להשוות בין כתבי יד אולי
כן, מהדורות
אל תשכח שהמהדורה
המודפסת הראשונה יצאה בחייו של רמחל
אבל זה צריך לבדוק
כמו שאני ראיתי במהדורה
כתוב
מהדורה על פי דפוס ראשון
שיצא בחייה המחבר
וגם שם מצאתי טעויות
מה אני אעשה? זה מה יש
ככה זה בנו, ככה אני
טוב
רוצה להסביר משהו
יש בספר בראשית
ביטוי מאוד מעניין
בפרק הראשון, זה הביטוי
יהי
נכון? שמתם לב? כתוב יהי
למשל, יהי
אור
יהי רכייה
יהי מאורות
רק לגבי האור
הרכייה והמאורות, כתוב יהי
כתוב יהי
אבל לגבי למשל
הצומח
לא נאמר
יהי דשא
היה כתוב תת שיער את דשא
לגבי
עופות ודגים, ישרצו המים
לא כתוב יהי
עופות ודגים
לגבי בעלי חיים
לא כתוב
יהי נפש חיה
במאוורמס, אלא
תוצא הארץ נפש חיה
במאוורמס
גם לגבי האדם, לא כתוב
יהי אדם, אלא כתוב
נעשי אדם, ועברה
אלוים את האדם, וכו'
אז מצאנו שלושה
נבראים, שבהם הכתוב
יהי, ובשאר הנבראים
לא כתוב יהי
מה המשמעות
של ההבחנה הזאת
רבנו
אברהם בר חיה
הנשיא מברצלונה
אומר בספרו
היגיון הנפש
שכל מקום שכתוב יהי, הכוונה
שהדבר מתקיים כל ימי העולם
ואכן, זה נכון
האור, הרקיע
המאורות
מתקיימים כל ימי העולם
אבל
הצומח
החי, האדם
אינם מתקיימים כל ימי העולם
הם מתים
אין אדם שחי
חיים נצחים
כל אדם נולד ומת
גם הגזר
נולד ומת
הגזר זה רק לדוגמה
גם החתולים והג'ירפות
דוגמה מהבעלי חיים
החיים הבלתי קשרים
והקשרים
גם הם אין להם חיים
מתמידים
אז מה שכתוב בו יהי, זה סימן
אומר רבנו אברהם בר חיה הנשיא מברצלונה
בספרו היגיון הנפש
שהכוונה שזה קיים לנצח
ואילו השאר
שזה כל מה שחי
בחיות ביולוגית, יש גבול לקיומו
לכן לא כתוב יהי
אבל אז השאלה שנשאלת מה המשמעות
של הביטוי השני שמופיע בתורה
למשל יהי אור
והיהי אור
אז אם יהי זה קיום נצחי מתמיד
אז מה זה והיהי
עוד קיום נצחי מתמיד
מסביר רבנו אברהם בר חיה הנשיא מברצלונה
בספרו היגיון הנפש
שהכוונה יהי זה כל ימי העולם הזה
והיהי זה כל ימי העולם הבא
הגיוני לא?
אז למשל יש אור כל ימי העולם הזה
יש אור כל ימי העולם הבא
נכון, האור השמור לצדיקים
כלומר אור זה מתמיד
יהי אור והיהי אור
מה אם יהי רכייה?
לא כתוב היהי רכייה
אלא כתוב היכן
או והיה עשינו עם את הרכייה
אבל והיהי רכייה לא כתוב
מה זה אומר?
שבעולם הבא אין רכייה
יש אור אבל אין רכייה
מה עם הדשא?
לא כתוב היהי דשא
על משמע שאין דשא
לא בעולם הזה
ולא בעולם הבא
מה עם בעלי חיים?
איש רצוע מה עם נפש חיה
ותוצא הארץ
לא כתוב והיהי לגבי בעלי חיים
אז בעצם יש לנו רק נברא אחד
שכתוב גם בעולם הזה וגם בעולם הבא
זה האור
לא יש עוד אחד
בהאדם נאמר
והיהי האדם לנפש חיה
זאת אומרת שבעולם הבא יש בעצם רק שניים
האור והאדם
זה מה שיש
אבל זה אומר דבר מעניין
שלא כתוב לגבי האדם בעולם הזה יהי
אלא כתוב בו רק והיהי
אז זה בדיוק מה שאומר כאן הרמחל
כללו של דבר
האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה
אלא בעבור מצבו בעולם הבא
רק לשם
מה זה ואייכן?
ואייכן זה משהו אחר
ואייכן הכוונה שזה לא יצליח
כמה קשור כמו ואייכן?
כן, זה הכוונה כמו
בערך
כלל גדול נקוד בידינו
כמו זה לא זה
זה כמו קפה טורקית
זה ההפקה הזאת
זה כמו קפה טורקית
תודה, לא רוצה
אז והאייכן בערך
אז זה מעורר שאלה תיאולוגית
איך יכול להיות שהקבר מצווה
שמשהו יהיה וזה בסוף לא יוצא
זה נושא בפני עצמו
זה נלמד בספר בראשית בעזרת השם
טוב, כן
מה שאחר כך אומר פה כלשהי דבר
זה בעצם תיאור מצב, זה לא תיאור היחס
שלנו בסדר?
לא, זה לא קשור ליחס
זה תיאור מצב, כלומר
האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה
אלא בעבור מצבו בעולם הבא
כלומר, איך שאני היום
זה לא מה שאני עתיד להיות
איך שאני היום זה צריך תיקון
איך שאהיה זה נפלא
בסדר?
אז מה שאומר כאן
האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה
אלא בעבור מצבו בעולם הבא
אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי
למצבו בעולם הבא שהוא תחליטו
על כן
כן
כבר הזכיר את הדניאנ של
זה אי, נכון? נכון
בעולם הזה זה אי, ואין בעולם הבא
נכון
אז איך בעולם הזה
יש פה דשא, יש פה מטרות
אין בעולם הזה דשא
נצחי
לא קיים
אין לך צמח אחד שמחזיק כל ימי העולם
אפילו
עצי הסקואיה שמחזיקים אלפי שנים
יש גבול לקיום
זה מרשים עצי סקואיה
אבל גם זה יש גבול
יש אפילו
מרים תמונה שיש רכב
שעובר מתחת השורשים
של עץ הסקואיה
בבקשה
אבל זה בגן הבוטני
בגן הבוטני יש?
יש שם סקואיה?
וואו נפלא
כן יפה מאוד
לא ידעתי, אף פעם לא הייתי בגן הבוטני
אתה רואה איזה
מחטש בהשכלה
טוב
תודה רבה, הוספת לי הרבה
טוב
על כן תמצא
מאמרי
חכמנו זכרונם נברכה
כולם בסגנון אחד
מדמים העולם הזה למקום אוזמן ההכנה
והעולם הבא
למקום המנוחה
והאכילת המוכן כבר
והעולם הזה דומה לפרוס דור
כמו שאמרו זל היום לעשותה
ומחר לקבל שכרם
מי שטרח בערב שבת
יאכל בשבת
העולם הזה דומה ליבשה
והעולם הבא לים וכו
וחיילי רבים על זה הדרך
ותראה באמת שכבר עד כאן
הוא לא יגור מדברי חזל
עכשיו הוא גם יביא דברים
ראיות מצד
השכל
ותראה באמת
שכבר
לא יוכל שום אדם בעל שכל
להאמין שתכלית בריאת האדם
הוא למצבו בעולם הזה
כי מה הם חיי האדם
בעולם הזה, או מי הוא ששמח
ושלב ממש בעולם הזה
ימי שנותינו בהם
שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה
אבא, מעמל ואוון
בכמה מיני צר וחולאים
ומחאומים וטרדות ואחר כול
זה המוות
כלומר עולם הזה זה לא משהו
זה הכל
נכון יש ענאות פה ושם
אבל בגדול
זה מתעסקל, זה מאכזב
אין? זה אפשר לראות
רמחן היה מסוגל
לכתוב ספרים של פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית
פילוסופיית האבסורד
שאומרים שהעולם הוא
דפוק
אצל סרטר
כמי, היידגר
וכדומה שהם אומרים שהעולם
הוא רע, מגדיל לעשות
שופן אוהר, כן? שופן אוהר
אומר שהעולם הזה כולו רע
רמחן לא
מגזים עד כדי כך, הוא לומר שהעולם רע
אבל הוא אומר, הוא לא מספק, אין סיפוק
בעולם הזה, מדוע? כי
אפילו מבחינת מה שהייתי רוצה
אני בעולם הזה אין לי
אפילו מצד ענאות העולם הזה
יש עוני, יש מחלות
יש קשיים
וגם מתים בסוף
כך שאם עושים מאזן כללי של חיי העולם הזה
זה מאזן שלילי
זה לא משתלם, זה מביא למוות
אחד מן אלף
לא יימצא שהרבה העולם
לא ענאות בשלווה אמיתית
וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה
כבר עבר ועטל מן העולם
זו הטענה הראשונה
טענה ראשונה, אם כן, שבמציאות
אנחנו רואים שהעולם הזה
לא מספק
אבל אז אפשר לטעון, בסדר
אז תפתח את הטכנולוגיה, בסוף יהיה טוב
נכון?
אתה תדאג
שמאה שנות
חייך יהיו טובים
ואז אתה תראה שהעולם הזה
היה שווה
זו טענה, כך שבעצם
הטענה הראשונה של רמחן היא טענה מקרית
בינתיים העולם הזה
קשה, אבל כאשר
אנחנו נעשה חדרים ממוזגים
לכל האורך החופים של כל העולם כולו
ואנחנו
נדאג
לקרם שיזוף
למיליארדי בני אדם
ואנחנו נייצר
שמש מלאכותית
אז יהיה טוב
נכון?
לכולם יהיה קולה
או בירה, או מסך
ומונדיאל שנמשך כל השנה
כל השנה?
ברזיל מנצחת
ברזיל מנצחת
וואלה
ושלא לדבר
על חוויות של פופקורן
לעולמי עד
כלומר, מה
אתה אומר שהעולם הזה רע? בינתיים
אבל אנחנו נסדר אותו, יהיה טוב
אז אכן אומר הרמחן
יש טענה שנייה
טענה יותר מהותית
מה טענה שנייה?
אומר, ולא עוד
אלא
שאם תכלית בריאת האדם
היה לצורך העולם הזה
לא היה צריך מפני זה
שתנופח בו נשמה כל כך
חשובה ועליונה
שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם
כל שכן שאינם מוצאה
שום נחת רוח בכל
עינוגי זה העולם
כלומר, יש מה שנקרא תוגה
מטאפיזית, שהאדם
חש איזשהו צימהון
אל תכנים
שמעבר לכל מה שהעולם הזה יכול
לספק לו
וזה בגלל שנופחה בו נשמה עליונה
עצילית ממש
ולכן אם האדם איננו משקר
לעצמו, אז הוא פוגש את
השאיפה הזאת
והעולם הזה לא יכול לספק לו את זה
וזה מאוד מוזר שיבר
יצור ביולוגי
שנברא כדי להיות
מתוסקה לכל ימיו
אם כן, יש משהו אחר
שמושך את האדם, קיום אחר
והוא מה
שלימדו נו זיכרונם נברכם במדרש כהלת
זו לשונם
וגם הנפש לא תימלא
זה פסוק בכהלת
למשל למה הדבר דומה?
לעירוני שנשא בת מלך
אם יביא לה כל מה
שבעולם
אינם חשובים לכלום
שהיא בת מלך
כך הנפש
אילו הבאתה לה כל מהדני עולם
אינם כלום לה
למה? שהיא מן העליונים
מה פירוש הדבר?
יש איזה מין
נסיכה סנובית
שבאה
מארמון המלוכה
ויש לה
שם עם מיליון תוספות
ד, משהו
אופון, משהו
והיא
והביאה
הביאה, המלך
הסיא אותה לכפרי
הכפרי הזה הוא אדם מאוד
נחמד, שעושה רעש
כשהוא שותה את המרק
מן הכערה
אבל הוא אדם מאוד טוב
הוא מביא לה במיוחד
תפוחי אדמה גדולים שהוא בעצמו
נטה
זה מלא בוץ
אבל הביא תילך במיוחד תפוחי אדמה כאלה
ענקיים, נוכל לעשות שיפס לערוכת צהריים
והוא
הוא ממש טוב, הוא נחמד
אבל היא לא מרגישה טוב
זה לא ההרגילים שלה
היא כל הזמן חולמת על הארמון
של הביאה, למרות
שהוא באמת טוב הבן אדם
הוא סידר לה עכשיו
שיהיה עכשיו
אח
אח בתוך
בית
בית הבוץ
שלהם, כן
אז יש אח עכשיו, כן, הוא הביא עצים במיוחד
הוא עכשיו מיוזה
הביא עכשיו מן היער, חטב בעצמו
כן
והוא אומר, הנה, את צריכה רק פשוט
קצת להיאזיז שמה את המחתה מדי פעם
כן, והיא כל הזמן
לא מרוצה, לא מבסוטה, והוא אומר
מה את מפרצפת, אני כזה טוב, כזה נחמד
וכולי, כן, אבל היא בת מלך
אז כך גם הנפש
בעולם הזה היא עצילה
ולכן היא לא מרגישה
שום סיפוק
מחי העולם הזה, וגם הנפש
לא תימלא
כן
מה עם מצוות ולימוד תורה?
מצוות ולימוד תורה
זה לא העולם הזה
אבל עושים את זה בעולם הזה
עושים את זה בעולם הזה, אבל מה שהרמחל
כאן בא לדחות, זה הטענה שהעולם הזה
כשלעצמו הוא המטרה
כן, הוא אומר, זה לא יכול להיות
לא יכול להיות, יש בכל אדם
בן יהודי, בן גוי אגב, איזה מין
שאיפה עצילית, מטאפיזית
נשמע, אכן המצוות
איך שהוא איזשהו פתרון, אבל גם זה לא בדיוק
כי הרי מה זה מצוות?
אתה מניח תפילין, בסך הכל זאת פעולה פיזית
אכלת מצה
זאת פעולה קולינרית
עוד לא פתרת את הבעיה
של הצמאון המטאפיזי, אלא אתה מרחיל משהו
כן
אז מה שאומר
וכך אמר רבותינו
זכרונם נברכה
על קורכך אתה נוצר
ועל קורכך
אתה נולד
כן
כי אין הנשמה
אוהבת העולם הזה כלל
אלא עד רב המועסד בו
כן
הרי הנשמה לא כל כך
מרוצה פה, כן, זה כמו
אז למה היא ירדה לפה?
למה היא ירדה לפה? לא מובן
אני כזאת סובעת מזה
כשזווה דיני
למשל למה הדבר דומה?
לאדם שמאוד מאוד מאוד רוצה
להגיע
לצנחנים
זה מאוד חשוב לו להיות צנחן
מאוד
הוא אפילו מעלה את הפרופיל
ועושה כל מיני פרוטקציות
רק שיגיע בסוף להיות צנחן
והוא כבר שנים
בתיכון היה אוסף חוברות
על צנחנים ויש לו פוסטר
בחדר עם מצנח
וכולי, כל הזמן הוא מדבר רק על זה
ובסוף
הוא התקבל
איזה יופי, טוב, עושה טירונות
עושה זה, פה, שם, קורס צנחן
מגיע הזמן לקפוץ
וואו, לא רוצה
נכון? אז מה עושים?
דוחפים אותו
נכון? דוחפים אותו
על כוחך
על כוחך
אז אתה רצית להגיע למצב של כוחך
אבל המפגש, הטבע של האדם
מתנגד לקפוץ
וזה טבעי, כי רק כדאי
הוא בראה את האדם
והוא סתם קופץ לאוויר
אז כשהוא מגיע למצב הזה, הפחד הוא פחד טבעי
אותו דבר
הנשמה יש לה משימה, היא יורדת לעולם הזה
היא רוצה לרדת לעולם הזה
אבל כשמגיע הזמן לרדת, היא לא רוצה
כי זה מנוגד
להופיע פנימי שלה
אבל בראשית, הרי שירות ברור שהיא הייתה
מעוניינת, הרי שאלו אותה
אם היא רוצה להגיע לכאן
נכון? שאלו אותה
כתוב מפורש, כל מעשי
בראשית, כך מובא במסכת ראש השנה
כל מעשי בראשית
לדעתן נבראו, מה זה לדעתן
נבראו? אומר רשי
שעלם אם רוצים להיברה
ואמרו הן
כך שהנשמה הייתה
מעוינת להגיע לכאן, אבל ברגע של
היצירה, וברגע
של הלידה, יש איזה קושי, צריך
דחיפה, כי האופי של העולם
הזה מנוגד לאופי של העולם הבא
אז מה שאומר
גם אם כן
ודאי לא היה
הבורא ידברך, בריאה
לתכלית שהוא נגד
חוקה ונמאס ממנה
אלא בריאתו של האדם
למצבו בעולם הבא היא
ועל כן ניתנה בו נשמה זאת
כי לה, כלומר בעבורה, ראוי
לעבוד, ובה יוכל
האדם לקבל השכר במקומו
וזמנו, שלא יהיה דבר
נמאס את נשמתו
בעולם הזה, אלא עד רבה
נאהב ונחמד ממנה
וזה פשוט, כך שאם כן ראינו
שתי הוכחות של הרמחל
לזה שהעולם הזה איננו יכול להיות
המטרה, הוכחה אחת
מן המציאות
שאנחנו רואים שהעולם הזה איננו מספק את
הסחורה שהוא היה אמור לספק
ושגם הנשמה
גם אם העולם הזה היה מושלם, לא הייתה
מקבלת הנאה מענייני העולם הזה
שלום רבנו
אם המטרה אינה העולם הזה
למה אם כן אנחנו
משקיעים כל כך בעולם הזה
ומצווים להשקיע
בעולם הזה
הוא לא אמר שהמטרה איננה
העולם הזה
הוא לא אמר את זה
הוא אמר שהמטרה של האדם
היא מצבו בעולם הבא
וכדי להגיע למצבו
בעולם הבא, צריך לתקן
את העולם הזה
כי הרי המטרה איננה לגאול את האדם
לבד, אלא לגאול את העולם
כולו, כלומר להביא את כל המציאות
כולה לעולם הבא
כלומר, לפי זה העולם הבא הוא המצבו
העתידי של העולם הזה
כי אם באמת היינו
בונים רק על הפסקה הראשונה
של רמחל שלמדנו
שבוע שעבר, הייתה צודק
אם העולם הזה איננו העניין, אז בואו
נעזוב את זה, נהיה בודיסטים וגמר
אלא מה? אם אתה
מדבר על תיקון העולם כולו
אז העולם הזה הוא חשוב מאוד
אכן אומר הרב קוק בעינייה
שזאת הסיבה שראוי לאדם להשקיע
בבניינים הנעים, הרי בניין נעה
מחזיק מעמד יותר זמן
של הידייו של האדם
אבל עד רבה, אדם שבונה בניין נעה
אומר הרב קוק דבר אדיר
סימן שהוא מאמין
בתחיית המתים
מעניין
זה אינטואיציה של תחיית המתים
אתה רוצה שהבית יהיה יפה, סימן שאתה חושב
שאתה צריך להיות פה
מה אתה רוצה?
זה הסימן ש... שבת?
זאת השלמות הטיבית בעולם הזה ועל זה מה שקרה
מעין עולם הבא?
מה זה מעין עולם הבא?
כשאתה אוכל טוב
יש איזה שאומר
לא מעין העולם הזה
אלא לאחר בני חנינה
או בו
עולם הזה
זה אחר
ועולם הבא
כן, יש ביטוי כזה
אני לא מכיר
כל העולם לא ניזון אלא בשביל חנינה בני
כן
אבל
שעולם הזה
זה כאילו העולם הזה לאחר
לעולם הבא
לרבי חנינה בן דוסא
בוא נניח שיש מאמר כזה
יכול להיות שיש מאמר כזה ואני לא זוכר אותו
כל העולם הזה נברא לאחר
והעולם הבא לרבי חנינה בן דוסא
נאמר ככה
אחריו הוא מרגיש טוב בעולם הזה
רבי חנינה בן דוסא מרגיש טוב בעולם הבא
זה נכון
זה נכון
אבל
רבי חנינה בן דוסא
הוא פה כדי להביא את העולם הזה לעולם הבא
בסדר
זה מה שהוא עושה פה
הוא רוצה, הרי אם הוא צריך
להביא את עצמו לעולם הבא
זה לא היה בעיה
הוא היה
מזדקך ומתעלה ונעלם מן העולם הזה
למה הוא לא עושה את זה
בגלל שהוא יודע שיש לו תפקיד
זה כך מסביר הבעל שם טוב
כל העולם כולו
לא ניזון אלא בשביל של חנינה בני
בשביל חנינה
הוא השביל
שדרכו הכל ניזון
כן
טוב
יש במסכת ברכות
פרק רביעי
אני חושב
כשחלה רבי אליעזר
נכניסו תלמידיו אצלו
אמרו לו
רבנו
למדנו
אורחות חיים
כדי שנזכה לחיי העולם הבא
מאוד מוזר הדבר הזה
למדנו אורחות חיים
כדי שנזכה לחיי העולם הבא
עד עכשיו הם לא
הם לא למדו, הם לא ידעו מה
תורה, מצוות, מעשים טובים
מה הם רצו ממנו
הרב חוק מסביר
הם אמרו שיש בעיה בשאיפה לחיי העולם הבא
כי כשאדם שואף לחיי העולם הבא
אז הוא לא רוצה את העולם הזה יותר
ובריא שהוא לא רוצה את העולם הזה
העולם הזה מתנקם בו
ומציב בפניו מכשולים
הוא אומר לו אל תשכח שאני קיים
ואז האדם חי במתח
אז מה שהם ביגשו
מרבי אליעזר
זה שהוא ילמד אותם
אורחות חיים, חיי העולם הזה
כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כלומר
הם ביקשו ממנו הדרכות
שיגרמו אצלם
לאיזון בין שתי השאיפות
או יותר נכון
שיגרמו לכוללות
שהם יוכלו לאהוב באותה מידה
את העולם הזה כמו העולם הבא
זו הייתה הבעיה של תלמידי רבי אליעזר
ואז הוא ענה להם
ארבעה דברים
יהי איכבוד חברכם
חבים עליכם, כלומר ייזהרו
בכבוד חברכם
ומינעו
ביניכם
מן ההיגיון
והושיבו
בן ברכי תלמידי חכמים
היה עוד איזה משהו
שם
אני לא זוכר מה הדבר
לא לא
אני זוכר את הראשון, השלישי והרביעי
אבל היה עוד משהו
לא זוכר
בסדר, זה יספיק לנו
הרב קוק מסביר
ייזהרו בכבוד חברכם
למה צריך לכבד את החברים?
לא יודעים?
אני שואל למה?
מה תועלת בזה?
למה זה טוב
לכבד חברים?
זה מגישה
לא בעולם, כלומר יש לזה מטרה
תועלתית, ברורה
שהחברה תהיה חברה נעימה
אז אם לכאורה
המטרה של כבוד החבר זה בשביל העולם
הזה
אבל מצד שני, מה גורם לי
כבוד לאדם?
הנשמה שלו
הרי הכבוד זה יותר
מאשר סתם להיות נחמד
הכבוד זה שאני מכיר צלם אלוהים שיש בקיר בו
הנשמה שיש בו
יוצא, והנשמה
מקומה בעולם הבא
אבל אני
דווקא הכבוד שאני רוכש
לחבר, יש לו תוצאה
לעולם הזה, לכן אמר לה אם רבי ייזהר
אתם רוצים אורחות חיים
כדי לזכות לך לעולם הבא
כלומר, שלא יהיה ניגוד בין העולם הזה
לעולם הבא, אחד הדברים
ייזהרו בכבוד חברכם
או עוד דבר
מנעו ביניכם
מן ההיגיון
מה זה ההיגיון?
יש כמה דעות בזה
בהלכה, למה התכוונו
כשאמרו מנעו ביניכם מן ההיגיון?
לפי הרב קוק
היגיון הכוונה עסק
מטאפיזי
הדברים רוחניים מיליונים
כלומר, אל
תלמדו את הילדים הקטנים
עניינים מטאפיזיים, למה?
כי אם הם ילמדו עניינים מטאפיזיים
זה יגרום להם כזה צימאון רוחני
שהם לא יצליחו בעולם הזה
לכן, מנעו ביניכם מן ההיגיון
כשהם ילדים קטנים, אחר כך
אחרי שהם יוכלו
הרבה המבורגרים וכולי
אז תלמדו אותם גם
מעשה בראשית ומעשה מרכבה
אבל צריך קודם כל למנוע ביניכם מן ההיגיון
ועוד דבר הוא אמר להם, הושיבו
ביניכם
בין ברכי תלמידי חכמים, מה זה הברכיים
של תלמידי חכמים? הברכיים
זה החלק העליון של החלק
הנמוך ביותר בגוף האדם
נכון? מן הברך ומטה
זה החלק הנמוך
אז מה זה ברכי תלמידי חכמים?
הדברים הנמוכים שתלמידי חכמים עוסקים בהם
מה נמוך אצל תלמידי חכמים?
בשר בחלב
הלכות שבת
הלכות הלוואה
וטוען ונטען וכולי
זה הדברים הנמוכים
מה הדברים העליונים אצל החכמים?
דבקות בה
שמעשה בראשי
מעשה מרכבה
אז הושיבו ביניכם
בין ברכי
כלומר שהם צריכים לעשות בדברים הפשוטים
הנמוכים
ורק אחר כך להביא אותם לשאיפות העולם הבא
זה בעצם הייתה
היצעה של רבי אליעזר
שלא לפתוח את האדם
לדברים גדולים לפני זמנו
אם כן
למה שמענו על גדולים שחיו חיית סמצום
לא בדירנה
בטענה שאנחנו רק
עורכים כאן
בעולם
כי מדובר היה בגדולים
שקראו
את ההתחלה של פרק ראשון
או לפעמים יש צורך מיוחד
של תיקון העולם הזה וכולי
טוב, הלאה
איפה היינו?
והנה אחר שידענו זה
נבין מיד
חומר המציאות אשר עלינו
כלומר חשיבות המציאות אשר עלינו
ועיקר העבודה אשר בידינו
כי הנה אלה הם האמצעים
המביאים אותנו
אל השלמות האמיתית אשר בלאדם לא יושג כלל
ואולם
ידוע כי אין התכלית מגיעה
מכוח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו
ואשר שימשו להגיעו
וכפי כוח האמצעים ושימושם
כן יהיה התכלית הנולד מהם
וכל אפרש קטן שימצא באמצעים
תיבחן תולדתו בבירור ודאי
בהגיע זמן התכלית הנולד
מכיבוץ כולם
כל מי שהתעסק במכונה
המגילה נקראת 0-3
יודע ש... זה מקלה
כזה, יש מקלה שמורכבה
מכל מיני חלקים
מכיר את ה-0-3?
0-3, כן
לא מכיר?
זה מקלה
ענק כזה
שתוצרת בלגיה
שהשתמשו בו במלחמת העולם
עכשיו אפילו הראשונה
זה מקלה בינוני
מקלה בינוני?
זה עדיין קיים בצהל
יש כמה מקומות שעדיין
לא, לא המקח, זה קטן יותר
מהמקח
בקיצור
עושים תחרויות בצהל של מי מרכיב
את זה הכי מהר
כי זה הרבה מאוד חליסי, כמו פאזל כזה
אפשר לעשות כמה טעויות שם בהרכבה
אז כל מי שהעסק בדבר הזה
יודע שאם
אכסרת אפילו צ'ופצ'יק אחד
זה לא יורד
אז זה מה שאומר כאן
מכיבוץ כל האמצעים
בסוף מגיעים למטרה
אם יחסר משהו באמצעים, זה יורגש
גם במטרה
מה הוא רוצה רמחן לומר בזה?
הוא רוצה לומר שאתה שים לב
שצריך
לדקדק
בכל ענייני
המצוות וכו'
מעטה, ודאי הוא
שהדקדוק שידוקדק על עניין המצוות
והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק
כאשר ידקדקו שוקלי
הזהב והפנינים לרוב יוקרם
כי תולדתם נולדת בשלמות
האמיתי והעיקר הנצחי
שאין יקר למעלה ממנו
זה כמו האדם ששולח מייל
ואומר, אף אחד לא עונה לי
ודאי, אתה יחסרת נקודה
אחת בכתובת
אז זה לא עובד
אם יחסרת נקודה בכתובת
אז זה לא יעבור
נמצאנו למידים
כי עיקר מיציות האדם
בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד
ולעמוד בניסיון והנאות העולם
אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר בסיוע בלבד
לשיהיה לו נחת רוח ויישוב דעת
למה נאכל לפנות ליבו
ולעבוד על הנקודה הזאת המוטעת עליו
ואומנם ראוי לו שתהיה כל בנייתו
רק לבורי יתברח ושלא יהיה לו שום תכלית אחר
בכל מעשה שיעשים, קטון ומגדול
אלא להתקרב אליו יתברח ולשמור
כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו
הנהנה כל ענייני החומריות
והתלוי בהם עד שימשך אחריו
יתברח ממש כברזל
אחר אבן השואבת
מה זה אבן שואבת?
מגנט
וכן, כל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי
הקורבה הזאת ירדוף אחריו ויורחס בו ולא ירפאו
וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה
יברח ממינו כיבורך מן האש
עוריין שנאמר דווקא נפשי אחריך
אבי תמכה ימינך
כיוון שביעתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה
דהיינו להשיג את הקורבה הזאת
ומלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה
והנה אחר שידענו ויתברר אצלנו
עמיתת הכלל הזה
יש לנו לחקור על פרטיו
לפני הדרגותיהם
מתחילת הדבר
ובסדרה רבי פנחס בן יאיר
במאמר שלו שהבאנו כבר בלתמתנו
והם
הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, התהרה
חסידות הענב, העירת חטא
והקדושה ועתה נבערן
אחד אחד
בשיעתה
ושמייה
עד כאן להיום