[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/231135004″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מאמר ראשון פסקה ב
***לעילוי נשמת רות בת הרב מנחם יהושע***
עמוד ד’- העיסוק האינטלקטואלי כשעניינו לדעת את האמת, זוהי מטרת החיים על פי הפילוסוף.
יחד עם זה יש הנחיה להיות מוסריים, כי אדם שאיננו מוסרי קשה לו להגיע לאמת.
לפי הפילוסופיה הקשר בין האמת למוסר הוא קשר של הכנה ולא מהותי בניגוד ליהדות.
אז תעלינה בידך…- התחליף הפילוסופי לתפילה זו ההערצה, הציפייה באידיאות.
איתן הערצת הסיבה הראשונה…- על ידי כך האדם מוציא את השכל מהכוח אל הפועל ויכול לבחור תמיד באמת.
וכאשר תגיע מחשבתך…זיכוך נפשך..- המסורת הדתית אינה דווקאית, העיקר זיכוך הנפש.
אם זה מושג על ידי פילוסופיה דתית מסוימת, אין זה משנה.
לפי שיטת הפילוסוף המצוות חשובות, אך הן יכולות להשתנות, וזה בניגוד לשאלת מלך כוזר מהו המעשה הרצוי?
כללו של דבר…וציורי דמיון נכונים- הנבואה מאד שולית לדעת הפילוסוף, היא רק קישוט.
הבעיה של הפילוסוף אינה במה שאומר אלא במה שאינו אומר.
הפילוסוף מציע חיי עיון, אך אינו פותר את בעיית הקיום האנושי.
האדם אינו רק מחשבה, יש עוד כוחות נפש שאינם באים לידי ביטוי על ידי השיטה שהפילוסוף מציע.
אמר לו הכוזרי: רואה אני דבריך נכוחים אך אינם נאותים…נפשי זכה..- הכוזרי עסק בפילוסופיה והשתדל להיות אדם טוב ובכל זאת חלם שמעשהו אינו רצוי..
אולם החלום הזה הוא פיקציה ספרותית.. כיצד ניתן להפריך תאוריה שלמה?
אלא, שיש חלומות והם כן חלק אינטגרלי מהאדם ולכן אם הפילוסוף מתעלם מהחלום הוא מתעלם מחלק שבאדם ולכן אינו מתאר את האדם.
כוונתך רצויה וכו’- זה חלום שכל אדם בעולם חולם, אין אדם שאינו רוצה אחדות בין עולם המחשבות למעשים, אלא שכמעט כולם התייאשו מלהגיע להישג בזה ולכן חלק הולכים לעולם המחשבה וחלק למעשה, אך התסכול בעינו עומד.
יש אפוא…נמנעת אצל השכל- קושייתו על הפילוסוף זה שהנוצרים והמוסלמים לא מסכימים איתו.
והפילוסוף עונה באמת ששניהם טועים.
ריה”ל מסביר שרוב העולם בתקופתו נוצרי או מוסלמי, מה שמניע אותם זה משהו אחר ממניעי הפילוסוף, והכוזרי מחפש משהו שכולל גם את המניעים של הנוצרים והמוסלמים.
הפילוסוף הוא דתי, טענת הפילוסופים בימי הביניים היא שיש פילוסופיה דתית.
לא ניתן לגמד את הדת לפילוסופיה דתית.