שלום לכולם,
אנחנו נמצאים בשיעור הזה שנמצא כבר בין כסה לעשור,
אבל מייד אחריו הרי חש וסוכות ממשמש ובא,
ולכן אמרתי שאני אלמד היום פה איזה לימוד מסוים על מצוות הישיבה בסוכה.
יש הרבה עניינים שמסביב למצווה הזו,
אבל פה משהו שהוא נוגע לעניין המרכזי, אני חושב,
שקשור אל קיום המצווה של מצוות הסוכה בסוכות,
גם מבחינת דרך ההנהגה של החיים בסוכה,
במה שנקרא בסוכות ישבו שבעת ימים,
וגם מבחינת העניין של הקמת הסוכה.
הדברים מחוברים באיזו מידה זה לזה, כפי שנראה פה בלימוד שלנו.
כאשר אני פה מתחיל דווקא בגמרא, במשכת סוכה כמובן,
בדף כ"ח,
דף כ"ח עמוד ב',
המשנה אומרת: כל שבעת ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו ארעי.
זאת אומרת, העניין הוא שצריך לחיות בסוכה, לגור בסוכה.
ואז בברייתא שבגמרא כתוב שכל שבעת ימים יותר בפירוט,
היו לו כלים נעים מעלן לסוכה, מצאות נעות מעלן לסוכה,
אבל בנוסף לזה אוכל ושותה ומטייל בסוכה.
בנען הם הילד, דתענו רבונון, תשבו כן תדורו.
מכהן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו ארעי.
זאת אומרת, העניין הזה שכל הדברים שעושים בבית יעשו עכשיו בסוכה,
ומה שמפורט פה, שהחידוש בלימוד של הגמרא הזו, כפי שלומדים אותה כאן,
שממש כל דבר, אז אנחנו יודעים שיש הקפדה גדולה, וגם הנושא הזה נדון בהמשך בגמרא פה, במסכת הזו, כמובן.
העניין שיש עניין של סעודות, שלא לכל אכילת קבע ואכילת ארעי,
אבל לא לזה אנחנו לא נכנסים, כי מלכתחילה הסוגיה הזו בעצם, מה שהיא מלמדת אותנו,
שמלכתחילה כל הדברים ראוי לנו שנעשה בסוכה, הרי אפילו נאמר שהאדם אפילו מטייל בסוכה, שמה זה בעצם מטייל,
מטייל, אבל אפילו בכל אופן לא דברים שהם לכאורה אכילת קבע בדווקא.
ובעניין הזה,
ולמשל אפילו לשתות, אוכל ושותה, זאת אומרת אנחנו יודעים שכוס מים בסופו של דבר בוודאי שאפשר לשתות מחוץ לסוכה, כפי שאנחנו יודעים, ובכל זאת אנחנו מוצאים בהלכה במקורות, כפי שגם מצוין בדף המקורות,
שתבוא עליו ברכה על מי שאולי מקפיד שלא לשתות אפילו כוס מים מחוץ לסוכה,
זה מצד אחד.
מצד שני אנחנו יודעים שיש בכל אופן מצבים מסוימים שעליהם יש פטור בסוכה,
וזה בעצם קשור לאותו אלימות, ישבו כן תדורו.
מכאן מופיע העניין של מצטער וחולה,
אדם שמצטער וחולה גם בבית,
אם אתה נמצא במצב של צער מסוים, אתה לא תישאר באותו מצב,
אלא תמצא איזשהו דרך להסתדר בבית בצורה שונה, שלא יהיה צער.
או אדם שהוא חולה, בוודאי, אולי צריך ללכת לבית חולים,
אז בוודאי שלא שייך לומר עליו שישב בסוכה.
אז זאת אומרת שיש, או כשלמשל יורדים גשמים,
כשיורדים גשמים אז לא נאמר על זה שאדם צריך לשבת בסוכה, מפני שעל זה אם יורדים גשמים אז זה באיזשהו מקום לא מצב של ישיבה רגילה, לא ישיבה נורמלית שאי אפשר יהיה להגיד עליה שזה קיום המצווה בסוכה.
זאת אומרת, יש הבדל.
באמת צריך קצת להתבונן בדברים האלה בהלכות, כפי שגם מצוין בדף המקורות.
אנחנו הרי יודעים שלמשל מי שיורדים עליו גשמים,
מי שיורדים עליו גשמים ולפעמים הוא דווקא לא רוצה אפילו לעזוב את הסוכה,
אז נאמר עליו אפילו מין דברים קשים, כתוב עליו,
בשולחן ערוך, דהיינו בדברי ערימה,
כתוב עליו שהוא נקרא אידיוט,
בלשון גנאי כזה,
שהוא נקרא אידיוט, שהוא מקיים דבר שלא צריך לקיים.
אבל דבר שהוא, למשל, לשתות כוס מים,
לא נאף, הוא גם כן לא חייב לשתות בסוכה, אבל לא יגידו עליו שהוא נקרא אידיוט,
בוודאי, אלא להפך, יגידו עליו שכל המחמיר תבוא עליו ברכה. זאת אומרת שיש כאן דברים שאדם חייב לשבת בסוכה,
יש דברים שהוא לא חייב, אבל בכל אופן המחמיר תבוא עליו ברכה,
ויש דברים שהוא לא חייב, ואם הוא מקיים את זה, זה אפילו נשמע משהו לא הגיוני ושלילי,
כי זה לא דרך של קיום המצווה, כי תשבו כן תדורו, להיות בכל אופן במצב,
אפשר לומר,
רגיל, כפי שבני אדם רגילים.
וכשיש גשם בן אדם לא יושב במקום שיש גשם ונשאר להירטב בלי שום הגבלה.
אז זה מובן ההבדלים בין הדברים האלה בין הדרגות השונות. אז זה באיזשהו מקום דבר ראשון, כאשר הכותרת היא תשבו כי אין תדורו.
תשבו כי אין תדורו נותנת פחות או יותר את המסקנות כפי שכרגע תיארנו אותן.
אבל מה שכדאי לראות, דברים מעניינים מעבר לזה.
מה שאנחנו מוצאים בסוגיות האלה שעוסקות במצוות הישיבה בסוכה,
אנחנו מוצאים בדף כ"ו
במסכת סוכה כמה דפים מקודם. תנו רבנן,
יש שם שאלה לגבי הולכי דרכים ביום פטורים מן הסוכה,
ביום וחייבים בלילה, הולכי דרכים בלילה פטורים מן הסוכה בלילה וחייבים ביום,
הולכי דרכים ביום או בלילה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה,
וזה אחר כך כתוב, אני מדלג פה משהו, שומרי העיר, זה הבדל, יש שומרי העיר ביום שפטורים ביום וחייבים בלילה,
יש בסוף שומרי גינות ופרדסים שפטורים בין ביום ובין בלילה, כי הם נמצאים 24 שעות בשדות,
לכן הם פטורים מהמצב הזה. גם על העניין הזה, פה זה גם בסופו של דבר,
כשלומדים את זה במבט ראשון,
זה בוודאי מתאים למה שלמדנו מקודם לגבי הכלל הזה של תשבו כן תדורו,
מפני שהולכי דרכים,
לאדם לא נצטווה להיות מרותק כמו אולי במצב של כלא,
כאילו לשבת בסוכה כל הזמן ולא לצאת ממנה, אם כי גם על המילה הזו כבר שאמרתי יש מקום לאיזושהי הסתייגות מסוימת, אולי באמת זה לא ראוי ללכת לטייל בסוכות, כי רש"י באמת נותן לנו פה איזו הגדרה מי הם אלה שהולכי דרכים הולכים לסחורה,
למה הוא לא אומר שהולכים לטייל,
הולכים לטייל, לעשות מסלול.
זה רש"י לא אומר.
אז יש כאלה שרוצים ללמוד מרש"י שבאמת ההליכה הלגיטימית הזו, שממילא גם פטורים ממנה בסוכה, זו הליכה שיש בה צורך חיובי, חיוני,
ולא סתם אולי הליכה סתם, ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לגדרים האלה בדווקא,
אבל כמובן שאי אפשר להתעלם מהשאלה הזו, שהיא גם כן נמצאת פה ברקע.
מכל מקום, הולכי דרכים ביום, אז ביום, כיוון שהולכים,
אדם הולך אז הוא גם לא נמצא בבית,
אם הוא לא נמצא בבית אז הוא לא צריך להתחייב בסוכה, אבל בלילה הולכי דרכים,
למשל כבר כן חייבים בסוכה,
מה פירוש הולכי דרכים בלילה חייבים בסוכה?
זה בעצם יכול להתפרש בכמה צורות, כי בלילה כשנמצאים בחוץ, אז מה פירוש חייבים בסוכה? איך תתקיים מצוות החיוב בסוכה?
בדברים האלה, כפי שמצוין גם בדף המקורות, בדברי האחרונים,
יש כבר איזה מחלוקת בין הלבוש לבין המגן אברהם.
זאת אומרת, האם באמת, אז מה, אולי באמת בלילה, כיוון שעכשיו אתה לא הולך,
אז תבנה סוכה.
אולי באמת צריך לבנות סוכה,
או אולי לא, מה, לבנות סוכה, בכל מקום איפה שאני מגיע לבנות סוכה, זה נראה אולי אפילו מוגזם.
אז מה זה נקרא חייבים בסוכה? אם יש סוכה ואתה מוצא שם במקום,
אז אתה חייב להיכנס לסוכה.
כמו שאולי אתה מחפש מלון אז במקום לחפש את המלון לחפש את הסוכה של המלון אז זה יכול להיות או אולי אפילו יותר מזה שוב הדבר הזה במחלוקת נמצא בין דברי הלבוש והמגן אברהם כפי שבאמת בפוסקים זה נזכר ומצוין פה בדף המקורות.
למעשה השאלה הזו נשאלת בגמרא לגבי שומרי הגינות כי כאן כפי שאמרנו מדובר כאן על הולכי דרכים
מדובר פה על שומרי ערים ומדובר פה על שומרי גינות. גינות ופרדסים נמצאים מחוץ לעיר כל הזמן 24 שעות ביממה ונמצאים שם ונמצאים בשטח. ועל זה שואלת הגמרא בעניין של שומרי הגינות שהם פטורים,
כתוב שהם פטורים ביום עובד אל הלילה, הם נמצאים בשדה.
אבל הגמרא שואלת את השאלה שקצת דיברנו עליה כרגע,
שואלת הגמרא ולעבדי סוכה אתם אלטבו,
מה הבעיה? שיעשו סוכה בגינה ויבנו סוכה.
מחלוקת אביי ורבא.
אביי אמר תשבו כן תדורו, הנה הגענו פתאום לתשבו כן תדורו עוד פעם.
אביי אומר תשבו כן תדורו, אז מה זה תשבו כן תדורו? אומר רש"י זה לא נורמלי, כאילו לא סביר שנדרוש מבן אדם להביא את כל כלי תשמישו, לבנות סוכה, בקיצור,
לבנות סוכה שלא ליד הבית,
זה בעצם הוא גם לא בונה בית, מה, בכל השנה הוא יושב ובונה בית שם? הוא לא בונה בית, אז כמו שהוא לא בונה בית, ככה הוא לא בונה סוכה ולא התריכו לעשות את מה שלא התריכו לעשות בבית.
זה אביי אומר. רבא אומר, הוא לא יכול לעשות, לא צריך, לא חייבו אותו לעשות סוכה כי פרצה קוראת לגנב,
הוא בעצם נמצא שם על תקן של שומר, הוא שומר,
ואם תהיה סוכה,
היא תהיה בתוך הסוכה אז יבואו הגנבים ויגנבו, אז כל השמירה שלו לא תהיה שווה כלום.
אז רבא לא אומר את הנימוק של אביי, הוא אומר נימוק אחר.
הגמרא בעצמה שואלת מהי ביניי, או אם יש הבדל ביניהם, אומרת הגמרא, כאשר מדובר שהסוכה נמצאת, השמירה היא נורמה רק לכיוון אחד,
אפשר לעשות סוכה שהפתח שלה כלפי אותו מקום שצריך לשמור,
ואז ממילא כבר הפרצה לא קוראת לגנב.
זאת אומרת, ואז מה יהיה? מחלוקת אביי וראווה.
אביי אומר שלא צריך לעשות סוכה, כי לא צריך לעשות סוכה בשדה ובגינה,
והיא לא ראה ואומרת, צריך לעשות סוכה. ואנחנו מאוד מעניין, למדנו כאן.
אז דבר מאוד מעניין, הבעיה מנמק את הפטור שלו מעשיית הסוכה בגלל "תשבו כן תדורו".
זאת אומרת, אין צורך, כמו שאני, אפשר להבין, כמו שאני לא בונה בית בשדה,
הבית שלי נמצא בעיר, במקום שנמצא. כשאני שומר בתוקף תפקידי כשומר,
אני לא בונה לי בית חילופי במקום ההוא.
והנה, אז מה רבא סובר?
אז רבא סובר שכן צריך לבנות בית חילוף בית.
זאת אומרת, יש כאן איזושהי נקודה מאוד מעניינת מכל הבחינות.
א', האם רבא חולק על הדרשה של תשבו כי אין תדורו? תוספות מיד אומרים: לא, לא ייתכן שהוא חולק, הרי למדנו מקודם שזה בהסכמה של כולם שתשבו כי אין תדורו.
אבל מה באמת המחלוקת בהגדרה היותר משמעותית?
כאילו אפשר להבין שהבייס סובר שצריך לבנות סוכה
צריך לבנות סוכה רק במקום שזה לא סוכות יש בית,
אבל אם אין בית לא צריך לעשות סוכה.
זאת אומרת, כאשר אין סוכות,
אז אתה אולי נמצא תחת כיפת השמיים, אז אתה לא צריך בסוכות לעשות סוכה.
באמת שאלה מעניינת. אני בעצם נמצא תחת כיפת השמיים,
אז מה, אני צריך לעשות סוכה עכשיו? נהיה תמיד תחת כיפת השמיים.
אז הבא אומר באמת לא צריך,
ואילו רבא אומר שכן צריך.
זאת אומרת, רבא סובר שיש מצווה, אולי יש כאילו מחלוקת, מצווה חיובית
לעשות סוכה.
ולפי רבא המצווה, הלכה כרבא,
תמיד יודעים מה בא עבירה בהלכה כרבא,
זאת אומרת שיש מצווה חיובית
לעשות סוכה.
זה אולי קשור גם למה שאמרנו מקודם על הולכי הדרכים בלילה.
אמרנו מחלוקת הלבוש והמגן אברהם.
זאת אומרת, אולי זו ראיה למה שאומר המגן אברהם.
בלילה כשאתה לא מטייל אז תבנה סוכה,
אולי באמת צריך לבנות סוכה ואילו אבאי הרי יגיד לא מה פתאום אני פה נמצא בטיול באיזשהו מקום אני צריך לבנות סוכה אם יש מלון יש גם סוכה אבל אם אין מלון גם אין סוכה.
לבנות סוכה אני לא מחויב עוד שלפי רבא זה כאילו מצווה חיובית
לבנות סוכה ועכשיו השאלה איך זה מסתדר עם הדרשה הזו של תשבו כן תדורו.
תוספות שואלים פה, לא שואלים אלא אומרים לא יכול להיות כפי שאמרתי כבר שרב החולק על הדרשה של תשבו כן תדורו.
כי זה למדנו מקודם שזה בעצם הנוסחה הכללית שקובעת את הסדר מה עושים בסוכה, מתי נכנסים לסוכה, מתי חייבים, מתי פטורים, זה תשבו כן תדורו, זו נוסחה חשובה שלא יכול להיות ולא מסתבר שרב החולק. אבל הרבה סובר כפי הנראה שהדרשה הזו לא נוגעת
לשאלה של אם צריך לבנות סוכה במקום שהן בית,
במקום שגם אלמלא הסוכה לא היה לו בית, זה מה שרב הסובר, יש כאילו שאלה אם יש מצווה חיובית לעשות סוכה או שיש מצווה לעשות סוכה רק כאשר יש בית.
כאשר בדרך כלל יש בית אז יש מצווה לעשות סוכה, אומר אביי.
רב אומר לא, בסוכות אפילו כשאתה לא נמצא במקום שאתה עושה בית, בכל אופן תעשה סוכה.
זה באמת קשור לסוגיות אחרות,
זה מה שאמרתי בתחילת דבריי,
זה קשור באמת לעניין עד כמה באמת יש מצווה בעשיית הסוכה,
שעשיית הסוכה היא מצווה מצד עצמה,
לעשות סוכה, חג הסוכות,
תעשה לך,
וזו גמרא שנזכרת בדף כ"ז המדומה לי,
בדף כ"ז עמוד ב',
יש מחלוקת רבי אלעזר וחכמים,
רבי אלעזר אומר שיש מצווה,
חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים,
עשה סוכה הראויה לשבעה.
וחכמים אומרים,
לפי זה חכמים אומרים, שעשה סוכה בחג,
אבל לא צריך שיהיה ראוי לשבעה.
קשה כרגע להרחיב את הדיבור על המחלוקת הזו,
אבל בתוך הדברים יש כאן איזושהי מחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים,
אם יש באמת מצווה לעשות סוכה,
לפי רבי אליעזר לעשות סוכה שהיא אפילו ראויה לשבעה דווקא,
ולכן הוא אומר שלא לעשות סוכה בכל המועד.
אבל חכמים אומרים שאפשר לעשות סוכה בחול המועד.
יש לזה סימוכין מסוגיות אחרות,
בדף כ"ג עמוד א', שם אנחנו רואים שגם לפי חכמים כולם סוברים שצריך לעשות סוכה ראויה לשבעה.
רק מדרגות בעניין הזה,
לגבי עד היכן הקפידו בעניין הזה שתהיה הסוכה ראויה לשבעה,
כי בחול המועד,
אני כבר ממילא נמצא אחרי כעבור כמה ימים,
אז לא שייך להגיד,
סוכה ראויה לשיבה. רבי אליעזר אומר לא, כיוון שאתה נמצא בחול המועד זה גם לא שייך,
זה כבר לא סוכה ראויה לשיבה, הוא כאילו אומר את הדבר בצורה יותר מודגשת.
אבל לפי חכמים גם אנחנו מוצאים שצריך יהיה לעשות סוכה ראויה לשיבה, זאת אומרת יש כאן מצווה של עשיית סוכה, המצווה היא בעשיית הסוכה.
נראה לי שרבא בסוגיה שהזכרנו מקודם לגבי השומרים שצריכים לעשות סוכה,
אף על פי שזה לא מקום שעושים בית,
קשורים לעניין הזה, כיוון שיש מצווה לעשות סוכה,
אז המצווה הזו שייכת אפילו במקום שאין לחילופין בית, כי זה לא תלוי בעובדה, תשבו כן, תדורו זו, כשיש לך כבר את הסוכה,
איך לנהוג בה.
אבל מעצם העניין לעשות סוכה, להתחייב בסוכה בדברים שחייבים,
אתה חייב לעשות את הסוכה, אף על פי שבמקום הזה,
אלמלא שזה היה חג הסוכות, לא היית בונה לך אוהל ולא בונה לך בית.
ולא בונה לך בית.
זאת אומרת שיש כאן איזושהי הבנה של רבא שהיא כפי הנראה ההבנה ההלכתית.
אמנם עדיין יש מקום לשאול, זו שאלה מעניינת כשלעצמה,
אמרנו מקודם שלגבי הולכי דרכים, הלבוש סובר שלא צריך לבנות סוכה בלילה כשמטיילים בדרך, זו שאלה מעשית שנוגעת בכל זאת ליהודים שאוהבים לטייל בחול המועד.
לפי הלבוש לא צריך לבנות סוכה,
ואנחנו לכאורה אומרים שכן צריך לבנות סוכה, גם כשאין בית, לכאורה היה מקום לשאול. אבל התשובה היא, אני חושב, דווקא לפי הרעיון הזה,
שהלבוס סובר,
אמנם צריך לעשות סוכה במקום שאין בית,
אפילו במקום נגיד שאין בית,
אבל בתנאי שאתה עכשיו בונה את הסוכה שתהיה לך לחג.
אדם שנמצא רק בלילה לחניית לילה,
אז הוא באיזשהו מקום מייד, הרי עם בוקר יוצא לדרך,
ושוב לא נמצא באותו מקום,
אז ממילא לא שייך לבנות את הסוכה, כי הסוכה הזו לא רק שהיא לא ראויה לשבעה, היא לא ראויה אפילו ליום אחד.
אתה לא, בנות סוכה כאשר היא מיועדת להיות בית שלך,
וממילא אם אתה רק מייעד אותו רק בשביל חניה, שמחר אתה הולך,
יכול להיות שכאן אפילו רבא יודה שלא צריך לעשות סוכה.
טוב, בכל אופן הדברים נדמה לי פחות או יותר מתבררים לפי הלימוד
וההבנה והחיבור של שתי הסוגיות האלה,
של העניין של תשבו כן תדור כמסגרת כללית לעניין של מצוות הסוכה בפועל בדברים שחייבים, בדברים שלא חייבים אבל עדיף ובדברים שפטורים.
ולעומת העניין של המצוות כמה חייבים לעשות סוכה, שנמצאים בדרכים מי חייב ומי פטור ואלה הדברים שבאמת חייב לעשות סוכה, לא חייב לעשות סוכה, אלו דברים שבאמת מאוד חשובים ויסודיים, כדאי ללמוד אותם עוד בהרחבה וכל המרבה בישיבת הסוכה כראוי בחג
הסוכות תבוא עליו ברכה אני חושב מותר להגיד את מה שכתוב בשולחן ארוך לגבי מי שמקפיד אפילו לשתות מים בסוכה נשאר בזה בינתיים.
אז כל טוב ושיהיה גם שנה טובה וחג שמח.
