שלום לכולם,
אנחנו כרגיל משתדלים להיות קשורים במשהו לדף היומי.
הדף היומי נמצא עכשיו בעיצומה של מסכת תענית,
ובחרתי היום איזו סוגיה שמחברת את מסכת תענית
לנושא של מצוות השביעית הממשמשת ובאה,
הכיצד?
זו גמרא במסכת תענית בדף יט עמוד ב',
שם אנחנו יודעים שהמסכת בחלקים האלה שלה עוסקת הרבה בעניינים של התפילה על הגשמים,
בתפילה על הגשמים שמתפללים את כל הסדר של הצומות ואת התפילות,
שמתריעים, כפי שזה נקרא, מתריעין על הגשמים,
מתפללים שיהיה גשם.
והשאלה באמת, אם כן נשאלה בבית המדרש של הגמרא,
האם מתפללים על הגשם גם בשנת השמיטה?
כי לכאורה בשנת השמיטה,
מה יש לנו להתפלל? אנחנו הרי צריכים להפקיר את השדות,
להוביר את הכול, ואז ממילא אולי לא צריך להתפלל על הגשם בשנה השביעית.
ובאמת,
הנה ניקח את הגמרא כפי שהיא באמת אומרת. אנו רבנן,
מתריעין על האילנות,
זאת אומרת אם אין גשם מספיק בשביל האילנות, אלא יש בשביל הגשם בשביל האילנות,
אז מתריעין בשביל האילנות, הוא אומר,
בשאר שני שבוע.
על הבורות ועל הסיכין ועל המערות אפילו בשביעית. זאת אומרת, הוא אומר,
יש צורך להתפלל בשביעית אבל לא בשביל האילנות,
אלא בשביל המים, שצריך מים משתייה פשוט, אז בשביל זה צריך להתפלל גם בשנה השביעית.
הרבי שמעון בן גמליאל אומר, אף על האילנות
בשביעית מפני שיש בהם פרנסה לעניים. זאת אומרת, כאילו,
זה אומנם לא דבר שיש עליו בעלים ועושים
את כל העבודה הרגילה גם עם הפירות,
אבל בכל זאת העניים באים, לוקחים קצת פירות מפה ומשם, אז גם בשביל זה ראוי להתפלל גם בשנה השביעית. תניה אידך הברייתא השנייה אומרת שמטריעין על האילנות בשאר שני שבוע,
על הבורות ועל הצ'כין ועל המערות אפילו בשביעית, אבל רבי שמעון בגמליאל אומר אף על האילנות
ומטריעין על הספיחין בשביעית בבני שש בהם פרנסה לעניים. וכאן בעצם החידוש הגדול.
דעתו של רבן שמעון מגמליאל היא שמטריעין בשביעית לא רק על האילנות אלא אפילו על הספיחין.
וזה מוביל אותנו בעצם לשאלה גדולה בקשר לספיחין בשביעית.
וזו באמת גמרא שהיא מאוד מחודשת פה בסופו של דבר,
מה שנאמר כאן על ידי רשב"ג,
עם הלכה כמותו או לא, לא נאמר כאן עם הלכה כמותו או לא.
אבל רשב"ג אומר שמטריעין אפילו בשביל הספיחין. הספיחין הכוונה לא רק מן הפירות שגדלים על האילנות, שהם מצמיחים פירות כבכל שנה,
גם בשנה השביעית, אז לכאורה זה דבר שבשגרה שיש פירות ואפשר אולי ליהנות מהם גם לעניים וגם לכולם,
אבל לספיחין זה שייך לגידולי השדה,
דהיינו גידולים כמו תבואה,
קטניות וירקות,
שהם באיזשהו מקום אסור לזרוע אותם,
ואז ממילא אם הם לא זורעים אז מאיפה יש, אבל בכל אופן יש ספיחים שגדלים ממה שלכאורה לא נשאר באיזשהו מקום או באיזושהי צורה, הגיעה לשדה
איזושהי יכולת לגדל, יכול להיות שנדבר על זה בהמשך,
יכול להיות שמדובר על מה שזרעו בשישית שיגדל בשביעית,
באמת לא ברור עד הסוף,
אבל איך שלא יהיה, יש פה חידוש גדול של רשב"ג, וזה מוביל אותנו באמת ללמוד קצת על העניין הזה של הספיחין, כי הרי אם זה דבר אסור, כפי שאולי רגילים לומר,
אז באמת לא מובן למה מתפללים בשביל הדברים האסורים.
זה דבר שצריך אם כן להסביר.
האמת היא שבמקביל יש ירושלמי גם במסכת תנית, מצוין כמובן בדף המקורות,
שם גם כן נאמר שמטריעין, דווקא הולך לפי השיטה הזו,
שמטריעין גם בשביעית בשביל הספיחים,
ויש שם כאילו כמה הסברים לעניין הזה.
הסבר אחד בשביל הגויים,
דהיינו לא בשביל היהודים אלא בשביל הגויים, יכול להיות, בשביל הגויים, אם הם מגדלים תבואה וירקות אפילו בשנה השביעית, אז אנחנו מעוניינים שיהיה להם הרבה, כדי שגם לנו יהיה בסופו של דבר הרבה.
אז זה בעצם אולי לא המגמה של שנת השמיטה,
שהגויים הם אלה שיגדלו, אבל עובדה היא שזו המציאות,
הגויים מגדלים תבואה גם מצד היתר המכירה היום, וגם אלה שלא סומכים על היתר המכירה, סומכים על הגויים שזורעים את השדות גם בשנה השביעית.
וזו דעה אחת בירושלמי, דעה אחרת אומרת אפילו עוד יותר מזה,
שמתריעים אפילו על הספיחים בשביל החשודים, וזה דבר שלפי דעתי אין לו אפילו אח ורע,
שהכוונה שהם מתפללים גם בשביל העבריינים,
דהיינו בשביל אלה שנוהגים שלא כדין רוצים שאם הם כבר עושים שיהיה לפחות גידול. האמת היא שזה דבר תמוה אבל לפחות ככה כתוב בירושלמי והדברים צריכים בכל זאת מי שיבוא ויסביר.
כי באופן פשוט צריך להסביר גם את רשב"ג פה בגמרא בבבלי מה שקראנו פה בהתחלה שהוא אולי סובר שספיחים מותרים וזה כמו שאמרתי כבר מקודם מוביל אותנו
לשאלה ספיחים מותרים או ספיחים אסורים מקובלנו שספיחים אסורים והקבלה הזו שלנו היא מבוססת בעיקר בדברים האלה בייחוד על הרמב״ם והרמב״ם כפי שמצוין פה בדף המקורות אומר את הדברים הברורים שספיחים אסורים
הכוונה וזה כמובן מתבסס על גמרא על הגמרא במסכת פסחים בדף נא עמוד ב שם
אנחנו רואים שיש דעתו של רבי עקיבא שסובר אפילו שהספיחים הם אסורים אפילו מן התורה וזה דעת חכמים שחולקים עליו וסוברים שזה רק מדברי סופרים זה מובא ככה בתורת כהנים והרמב״ם באמת לוקח את הדברים כפי שמובא בתורת כהנים על העניין הזה שבאמת אומנם רבי עקיבא חכמים חולקים על רבי עקיבא
וסוברים שהספיחים אינם אסורים מן התורה אבל אסורים בכל אופן מדרבנן אז כשאני אומר שמקובלנו שהספיחים אסורים זה בדרך כלל מבוסס על הרמב״ם כי אם מסתכלים מסביב אז זה כבר קצת
לא רק מה שראינו מקודם בדעת רשב"ג שאולי מה שסובר אחרת ואולי גם הירושלמי כפי שראינו מקודם אלא כפי שבאמת ראשונים אחרים אם אני לוקח למשל את רש"י
במסכת פסחים, בדף נ"א עמוד ב',
שם ממש ממא מרש"י שהאיסור של ספיחים שעליו מדברים בכל מקום,
מדברים על הספיחים שלאחר זמן הביאור. כידוע יש מה שנקרא עונת הביאור.
עונת הביאור הכוונה בזמן שכבר קלה לשדה מן החיה ומן הבהמה. כל מין וכל גידול יש לו זמן מיוחד של מה שנקרא זמן הביאור,
של פירות של שביעית שאסור כבר להחזיק אותם וצריך להפקיר אותם ממש.
זה לאחר זמן הביור. לפי רש"י כל העניין של מה שמתחדש לנו פה שיש דבר כזה של ספיחים אסורים הכוונה רק משעת הביור. אז מה שמאמר רש"י שלפני זמן הביור אין איסור של ספיחים. אין איסור של ספיחים.
אפילו שגדלים בשנת השמיטה כפי שאנחנו על זה מדברים הרי.
לפי רש"י יוצא שאין איסור של ספיחים.
לא רק במקורות שציינו גם רש"י במסכת פסחים בדף נ"א עמוד ב'.
אבל כפי שאמרתי הרמב״ם סובר שיש איסור של ספיחים והדברים האלה גם מגובים על ידי התוספות במסכת פסחים ועל ידי הרש
רבנו שמשון שהיה בעצם מבעלי התוספות
כפי שהוא מעריך לדבר על העניין הזה במסכת שביעית במשניות בפרק ט' משנה א',
שם יש אריכות דברים מצוין גם פה בדף המקורות הדברים האלה הרש וממילא גם דת התוספות
שיש איסור של ספיחים גם לפני זמן הביאור.
הבעיה שיש כאן הרבה דברים קשים בפשט,
למען האמת, אני לא יודע אם בשיעור הזה אני יכול להעלות את זה כאילו על קצה המזלג, זה קצת קשה,
אבל נקודה נוספת שאולי ניתן להבין מתוך דברי הרעש,
שהוא מאריך בדברים, מי שיעיין אולי ימצא את הדברים האלה בצורה יותר מסודרת בדברי הרעש,
אבל בכל אופן אני רוצה רק להעלות איזו נקודה מעניינת שישנה כאן, בהנחה שיש איסור של ספיחים מדרבנן בגזירת חכמים, והגזירה היא כמו שהרמב״ם מסביר,
כדי שלא יבואו ויזרעו ויגידו שזה עלה מאליו, זה בעצם הגזירה של איסור ספיחים במידה וסוברים שיש איסור ספיחים ממש.
זו גזירה מדרבנן, כפי שאמרתי מקובל לנו שזה ככה.
מה שלא מקובל לנו לדעת מה הדין של
כמו ספיחים מה שזורעים עדיין בשישית,
כלומר אנחנו עכשיו נמצאים עדיין בשנה השישית ויכולים אולי לזרוע ממש סמוך לראש השנה והגידולים האלה יגדלו לאחר ראש השנה.
השאלה היא האם זה מותר או אסור. אז צריך להגיד את הנקודה שלפי הרמב״ם, כפי שהרמב״ם שמצוין אצלנו בדף המקורות אומר בפירוש שהאיסור של ספיחים,
הגזרה הזו כוללת אפילו את מה שזרעו בשישית וגדל בשביעית.
לעומת זאת מדברי הרש אפשר בהחלט ללמוד ולהבין הוא ככה מפרש בעיקר את המשנה במסכת שביעית בפרק ט' כפי שציינתי מקודם הוא מפרש שמדובר שם
שמדובר שם דווקא על גידולים שבאמת זרעו אותם ערב השנה השביעית דהיינו עוד לפני ראש השנה והגידולים היו,
צמחו וגדלו בשנה השביעית ועל זה נידונה שם השאלה כאשר הדיון הוא לפי הרש לא על כך אם זה אסור לגמרי אלא אם יש עליהם קדושת שביעית.
זאת אומרת שאם לוקחים את המשנה בשביעית שהנוסח שלה הוא מחלוקת בין רבי שמעון לחכמים האם יש איסור של ספיכים אם יש איסור של ספיכים יוצא שם שרבי שמעון סובר שאין איסור של ספיכים
אז מסביר הרש שאין איסור של ספיחים הכוונה שהן קדושת שביעית
במה שזרעו בכל אופן לפני ראש השנה.
בעוד שלפי חכמים שם יוצא מתוך דבריו שיש עליהם קדושת שביעית.
זאת אומרת שיש פה איזשהו צד של כולה לגבי הספיחים אלה שגידלו אותם, זרעו אותם יותר נכון לפני באמת ראש השנה שעל אלה
אם הולכים מפי הרמב״ם אז אין לנו היתר על זה בכלל.
גם על זה כלול האיסור המוחלט של איסור ספיחים כפי של דברים מפורשים מדברי הרמב״ם.
אבל אם הולכים עם דברי התוספות בעיקר עם דברי הרש כמו שציינו אותו ואולי יש לו עוד איתו מפרשים נוספים אז אפשר לומר שבכל זאת יש כאן איזושהי נקודת
כולה לגבי מה שזרעו בשישית וגדל בשביעית.
ולגבי זה נדמה לי שככה היום נוטים לומר לסמוך על הדעה הזו
שהגזירה של ספיחים, הגזירה החמורה שאוסרת לגמרי את הספיחים היא באמת לא קיימת על מה שזרו בכל אופן לפני ראש השנה ולא כמו הרמב״ם. אולי בעקבות מה שאנחנו כרגע שרטטנו פה בשיטות שאמרנו אותן היות שבאמת בסופו של דבר יש האומרים שבכלל ספיחים מותרים כמו רש"י וכמו שאפשר להבין מתוך הירושלמי שאומר שם שמטריעים מה שאמרנו על מסכת תענית שמותר
ועושים את הצומות הרגילים של עניין של עצירת גשמים גם בשנה השביעית, כאילו שלא מתחשבים בכלל באיסור של הספיחים,
אז אנחנו כאילו אולי אומרים שיש איסור של ספיחים אבל תופסים מדרך האמצע שבאמת לפחות לא יהיה איסור ספיחים על דבר שזרו אותו לפני ראש השנה.
זה באיזשהו מקום שיטת ביניים ועל השיטה הזו באיזשהו מקום יש כן לדעת שאומנם אין עליה,
אומנם את האיסור הגורף של איסור ספיחים,
אבל יש עליה את הדין של קדושת שביעית,
שזה הרי כידוע שאלה אחרת, שאסור למכור את זה כדרך המסחר. הרי זה מה שנקרא קדושת שביעית,
שזה נושא בפני עצמו,
שמה שגדל בירקות או בתבואה או בקטניות מלפני השביעית,
אבל גדל בסופו של דבר בשנה השביעית,
כאן תופסים את דרך האמצע שיש על זה בכל זאת את הדין של קדושת שביעית,
שמתבקש מזה לא לעשות בזה את המסחר הרגיל ואז ממילא נוהגים בזה כפי שבאיזשהו מקום אולי המנהג היום שרוצים לחדש ולהסתמך הרבה על אוצר בית דין יכול אולי להועיל לעניין מהסוג הזה וזהו הדבר שאולי מתחדש כאן כאשר בכל המכלול צריך לזכור שהשיטות הן באמת די מגוונות ולא הדברים חתוכים בדעה חד צדדית ולכן אולי הרעיון הזה לתפוס את דרך
האמצע יש לו על מי לסמוך ונישאר בזה הדברים הם ארוכים וגם במקורות שאנחנו מסמנים יש כאן דברים נוספים אבל וכמו שאני אומר תמיד ואידך זיל גמור
