והנני בזאת לפתוח את השיעור הראשון בנושאים במחשבת ישראל. הנושא היום יהיה
אמונה ומדע.
זהו.
זה הנושא.
אמונה ומדע.
והנושא הזה הוא נושא שמעניין הרבה אנשים,
בין בישראל ובין בעמים.
כי הרי גם בעמים ישנה שאלה של היחס בין האמונה לבין המדע.
אולי אני רוצה לתת איזו הדגמה לשאלה שנשאלתי לפני מספר שנים על ידי תלמיד,
שמה?
מסתייג דווקא מלהגיד תורה ומדע, כאילו? שואלתי אם להגיד תורה ומדע, אבל אני מונע שזה מושג יותר רחב.
אני רוצה לציין פה איזו שאלה שנשאלתי לפני שנים על ידי תלמיד במכון מאיר,
תלמיד שלמד בטכניון, פיזיקה,
והוא החליט להפסיק את הלימודים שלו ולבוא ללמוד.
והוא בא יום אחד עם שאלה,
הוא כתב לי נוסחה מתמטית,
והנוסחה הייתה נוסחה די מורכבת,
שאותה הוא למד בטכניום,
שמסבירה את הזרימה של המים, שמתאר את הזרימה של המים בנחל.
אז זהו, אז המים זורמים באופן כזה וכזה.
והוא הסביר לי בפרטי פרטים את תוכן הנוסחה,
ובסוף הוא שאל אותי, תגיד, האם זה לא כפירה?
האם זה לא כפירה?
לדעתי לא.
זה מה שהוא שאל.
הוא לא שאל, אותי הוא שאל.
אז הוא שאל אותי, האם זה לא כפירה?
ואז שאלתי אותו, מדוע הוא חושב שזה כפירה?
הוא אמר, בגלל שהקדוש ברוך הוא הוא זה שמזרים את המים בנחל.
עד כאן דברי קודשו,
כמסיח לפי תומו,
תומו ממש.
אחרי שעניתי לו מה שעניתי לו,
הוא החליט שהוא חוזר ללמוד בטכניון.
בסדר?
כלומר, הרבה פעמים המחסומים בשאלות האלה הם מחסומים מנטליים שצריכים בירור.
לפעמים גם
דברים, כלומר הדיונים בשאלות האלה אינם דיונים לגופו של עניין, אלא לגופו של סגנון.
אני רוצה להסביר בתחום אחר לגמרי.
פעם למד בחור במכון מאיר, לפני שנים רבות, זה לא אותו בחור, זה בחור אחר,
והוא רצה ללכת ללמוד במקום נורא,
הנקרא אוניברסיטת בר-אילן, שבו יש מחלקה ליהדות.
לא, זה בסדר.
אין לי שום דבר נגד האוניברסיטה כאוניברסיטה, אני נגד תופעות מסוימות שישנן,
כן, שלא אתחיל עכשיו לקבל מבול של תגובות באינטרנט.
ושם הוא הלך ללמוד מדעי יהדות, שאל אותי האם זה מותר.
אמרתי לו, בתנאי אחד,
שכל שאלה שיש לך,
תתייעץ איתי,
תשאל אותי.
זה בסדר.
כלומר, אין לי בעיה לשלוח אנשים ללמוד מדעי היהדות
אם יש להם סמכות רבנית שהם יכולים להעביר בפניה את השאלות.
והוא היה מגיע מדי פעם למכון מאיר ואומר, הם אמרו את השטות הזאת, ואני הייתי מסביר לו, אמרו את השטות הזאת, והוא הסביר לי.
ולמשל, אחד הדברים שמאוד הפריע לו זה שאמרו,
עיינו בפסוק שבע.
מה זה משנה אם הפסוק הוא פסוק שבע או פסוק ז'.
אותו דבר.
אבל הסגנון הוא זה שיוצר את האווירה ומלא את הפתיחות לשינויים במחשבה.
ואז יום אחד הוא בא ושאל אותי,
אולי נאזבק דים לפני כן, כתוב בגמרא שכשרבן שמעון בן גמליאל, הראשון,
הסתתר מפני הרומאים,
אז הוא נכנס לבית המדרש והגיע לשם חייל רומאי,
קצין רומאי,
ואמר,
בעל החותם מתבקש.
ובעל החותם זה רבן שמעון בן גמליאל,
ואז הוא ברח למקום אחר.
נשאלת השאלה, למה אמרו בעל החותם?
אז יש מפרשים שחשבו שבגלל שכנראה לרבן שמעון בן גמליאל היה אף גדול.
אז אמרו, בעל החותם, חותם זה אף,
מתבקש.
ההסבר האמיתי הוא לא זה.
אלא, רבן שמעון גמליאל היה נשיא,
נכון?
אז איך אמר שם אותו קצין בלטינית? הוא אמר, אני רוצה את הנאסיס.
נאסיס.
נאסוס בלטינית זה אף.
אז אצלו נאסוס, נשיא או בעל חותם, זה אותו הדבר.
עכשיו,
אותו בחור הגיע אליי,
אחרי שהוא שמע איזו הרצאה,
והוא אומר לי, אתה יודע מה הם הסבירו על בעל החותם?
אמרתי לו, נא סוס.
מה, אתה יודע את זה?
כלומר, לפעמים מה שהאדם צריך,
הוא צריך לדעת שעל זה חשבו.
זה הכל.
טוב, זה רק היה מבחינת,
גם אנחנו רואים את זה בספר הכוזרי, כשמלך כוזר שואל את החבר,
וכי כל זה אינו מחייב אותנו,
וכי כל זה מחייב אותנו שלא נאמין לאריסטו בחוכמתו?
מה פירוש? לא נאמין לאריסטו בחוכמתו.
המשפט הזה סותר את עצמו.
הרי אם מה שאמר אריסטו, הוא אמר את זה על פי החוכמה, אז זה לא נושא של אמונה, זה דבר שאפשר לבדוק אותו.
יש הרבה אנשים היום,
יש איזה תרתי בסתרי כזה, מצאו שאנשים מאמינים במדע.
אין אפשרות להאמין במדע. למדע יש ראיות.
אם הראיות טובות, אז אנחנו יודעים שזו אמת.
אם הראיות אינן טובות, אז אין פה עניין של אמונה.
בסדר?
זה דבר שצריך להתרגל אליו.
כי הרבה דברים היום תלויים ברושם ולא בגופו של עניין, במיוחד שאנחנו בחברה שנשלטת במידה רבה על ידי כוח הדמיון,
יותר מאשר על ידי האובייקטיביות ההפיכית.
הביטוי הוא לא מדויין, מה זה להאמין במדע? זה בדיוק מה שאני לא אמרתי. לא, ההבדלה שאנשים אומרים, אם המדע אומר כך, אני מקבל.
כן, אבל כשאנשים אומרים, כן, אני מבין,
אבל אנשים אומרים המדע אומר, ואינם יודעים מה זה אומר שהמדע אומר.
כלומר, אם המדע אומר משהו, פירוש הדבר שהדבר נבדק.
ויש שאלה אם הבדיקה היא ראויה, זה הכול.
כן, במיוחד בתחומים כמו ארכיאולוגיה, היסטוריה וכדומה. מה אתה רוצה?
בשיעור אחר, אמרת שההבדלה של אמונה זה לדעת שמשהו נכון. ידעתי שתשאל את זה. בסדר, לא התכוונתי, והוא במובן העממי של המילה.
בסדר.
עכשיו בואו נחזור לנושא של היחסים.
אם יש ראיות טובות על ראיון אמת או שהוא נכון.
אתה שואל שאלות קשות בשבילי.
טוב, נכון. אם יש ראיות טובות, אז אתה שואל אם העניין הוא אמת או נכון.
אתה צריך לעזור לי. מה ההבדל בין נכון לאמת?
נכון, הוא יותר נקודתי מאשר להגיד על משהו שהוא אמת.
סלח לי, זה עובר את יכולת החלשים.
זה משהו יותר מאשר נכון, נכון, יותר נכון לעכשיו.
אני לא יודע, אני לא מבין בזה.
אני אומר, דבר שבדקו, אז זה נכון, או אמת, אצלי זה אותו דבר. אני אדם פשוט.
דבר שלא בדקו אותו, אז הוא לאו דווקא אמת או נכון, הוא ספק.
בתקופות שהייתה גישה רווחת שהעולם הוא חצי עגול,
או עומד על שלושה פילים בצר ענק, או כל מיני גישות שלו.
כן. זה לא היו רק אנשי דת שהאמינים באיזו אנשי אמונה,
זה היה גם בשל הרעודה. נכון, אז מה?
אז עכשיו, אני ממשיך את שאלתו, שזה היה נכון.
אם הייתי חי באותה תקופה,
זה היה כביכול מה שנכון בעולם. טוב, אז עניין, סליחה, זה עניין של סמנטיקה.
מה שאתה אומר כאן זה סמנטיקה.
תקרא אמת למה שאתה רוצה, נכון למה שאתה רוצה, העיקר שאתה יודע על מה אתה מדבר.
אז זה מדע?
אז זה היה נקרא מדע? תראה, המדע זה מכלול הידיעות שבני אדם השתדלו להשיג כדי לדעת את אמיתות המציאות. זה הכול, גם היום. התיאוריות המדעיות של היום מן הסתם עתידות להשתנות,
לקבל דיוק יותר וכדומה,
כמו בכל דבר.
זאת אומרת שלא תמיד יש לנו את מכלול הידיעות כדי להגיע לאמת.
נכון. לא תמיד יש לנו מכלול הידיעות, ודאי שלא את מכלול, כי לא אומרים עת אחרי יש,
כדי להגיע לאמת.
עכשיו תיתנו לי לגשת לעניין, בסדר? אני רוצה להתקדם.
עכשיו,
באופן כללי,
היחסים בין האמונה לבין המדע מנויים על שש שיטות שונות.
יש שש שיטות.
כדי פשוט לקצר וכדי שהדברים ירהורים, אני אציג בפניכם
את שש השיטות המצויות בעולם בדבר היחסים בין אמונה למדע או תורה ומדע,
ומתוך כך גם נוכל להתקדם מעבר לזה.
אני רוצה רק לציין מראש שחמש השיטות הראשונות הן לא נכונות.
כולן טעות.
השיטה השישית היא הנכונה,
והיא שיטתו של הרב קוק.
טוב, מה קרה מפתיע?
נו,
כולם מחכים רק לך?
כן.
אז נשאלת השאלה, אז למה אני מתכוון? אני רוצה אולי להתמקד בשתי שאלות שהעסיקו הרבה את בני האדם בדורות האחרונים, למרות שהן לא השאלות היחידות.
האחת,
גיל העולם,
השנייה,
מוצא החיים.
בסדר?
תשאלו אדם דתי קלאסי, בן כמה העולם?
הוא יגיד, בן
5770 איסטרן פרקווי, סליחה,
5770 שנה.
מאיפה בא האדם?
מה מוצא האדם?
התשובה, בוץ,
נכון?
שלקח עפר,
עשה מזה אדם, נכון?
אז העולם הוא בין
ה' אלפים תשע"ש שנים, והאדם בא מן הבוץ.
עד כאן השיטה של חלק גדול מן השיח הדתי.
תשאל אנשי מדע פופולרי, בן כמה העולם,
אומרים לך, המפץ הגדול התרחש לפני 15 מיליארד שנה בערך,
אני לא מדייק על מיליון שנה פה ושם,
והאדם מקורו, שוב, זה סגנון כזה לא לגמרי מדויק מבחינה מדעית, מן הקוף או ממשהו שדומה לקוף.
אם כן, אנחנו רואים ניגוד בין שני הנאומים,
שיח אחד שאומר שהעולם בין כך וכך ומוצא החיים כך או כך.
ואז בעקבות כך,
הופיעו ארבע שיטות.
כן, מתוך השש יש ארבע שיטות העוסקות בניגוד הזה.
השיטה האחת אומרת כללהלן:
התורה אומרת את האמת.
מה זה האמת?
שהעולם הוא בן ששת אלפים שנה, והאדם במנהבות.
ממילא, כל מי שאומר אחרת,
קרי, אנשי המדע, אומרים שטויות.
כי התורה אמת,
מכאן שהמדע הוא שטויות.
עד כאן השיטה הראשונה.
בסדר?
זה מגיע אפילו יותר רחוק מזה. יש כאלה שאומרים שאפילו התיאור של מערכת הכוכבים בספר הלכות דעות
להרמב״ם הוא האמת,
ולכן קופרניקוס וחבריו הם אפיקורסים גמורים,
כי הם אומרים שכדור הארץ מסתובב מסביב לשמש, זה דבר בלתי נסבל.
מה?
יש תלמי חבר הכנסת עליו, שהוא טוען... כן, השיטה הזאת מצויה בברסלב. הוא טוען, הוא טוען, והוא שאל את אותו, הוא אומר שבאמת מהכתבים של איינשטיין אין להם כוחה חד משמעית, וזה היה כל השעות.
כאילו, הוא יכול עדיין לטעון שהשמש מסובבת זה. אני עוד לא הבנתי מאיפה מצאת בתורה שיש חיוב להאמין בשיטה של תלמי קלאודיוס.
אבל הוא אומר שרבי נחמן אמר את זה. רבי נחמן אמר, אז אני שואל את רבי נחמן,
מאיפה רבי נחמן מצא בתורה שיש חיוב להאמין בשיטה הקוסמוגונית של קלאודיוס תלמי.
לא יודע. לא, הוא מוצא אלמנט מוסרי להלמיד את האדם במרכז.
בסדר. אז אלמנט מוסרי זה רק אלמנט מוסרי.
אבל חיוב תורני אני עוד לא מצאתי.
הוא אומר שיש אלמנט מוסרי מול חוסר... הדרך היותר מזה, ראיתי לפני שנה, כשהייתה ברכת החמה,
חוברת,
שאני מצטער עד עצם היום הזה שלא קניתי אותה. עלתה רק חמש שקל, ואני חושב שאני לא אמצא אותה עוד בחיים.
חוברת שכתב רב אחד מארצות הברית לכבוד ברכת החמה.
ושם הוא כותב שלא רק שזו כפירה
לא להאמין במה שהרמב״ם כותב על מהלך הכוכבים,
הוא אומר: אלה שמקבלים את דברי האסטרונומים החדשים אינם מבינים עד היכן הדברים מגיעים,
שהרי הרמב״ם אמר שהראייה למציאות ה' זה הסיבוב של הגלגל.
יוצא לפי זה שאם אני לא מקבל את השיטה האסטרונומית של הקדמונים היוונים,
אני נוטל את הראייה למציאות השם.
אז מגיעים מזה לכפירה גמורה.
אני רציתי לקנות את החוברת הזאת כדי שיהיה לי מוצג מוזיאוני בבית
לארכיאולוגיה רוחנית, לארכיאולוגיה של הדעות.
יש מאובנים כאלה, יש מאובנים מחשבתיים בכל מקום.
טוב,
זו השיטה הראשונה.
אם כן, השיטה הראשונה אומרת שמאחר ודברי התורה הם אמת, דברי אנשי המדע הם שטויות, עד כאן דברי קודשן.
הדעה השנייה
אומרת את ההפך הגמור.
היא אומרת, מאחר והמדע הוכיח את ההפך ממה שנאמר בתורה,
מכאן שהתורה אינה אמת.
ואז ממילא אפשר ללכת לאכול שרימפס,
שהרי הוכח למעלה מכל ספק
שהעולם בן 15 מיליארד שנה ושהאדם בא מן הקוף,
אם כן, כל דברי התורה נפלו,
זה לא אמת,
אפשר לאכול שרימפס. ולא קופים.
ולא קופים.
מה אתה רוצה לומר בזה?
כלומר, במה ההערה הזאת תרמה לשיעור?
אתה יכול להסביר לי? לא להיות קיצוניים. לא להיות קיצוני, כן, אבל אני עוד לא הבנתי לגבי הדיון שאנחנו עסוקים בו, במה ההערה הזאת של לא לאכול קופים,
היא מקדמת אותנו.
אני מציע שתחשוב על זה. אני מציע ש...
אה, התכוונת בחוש הומור? וואי, לא הבנתי.
טוב, הלאה.
לא, אתה סתם מחודד אתה, זה הלצנא, אחי נהניתי, הא הא הא.
הוא מתכוון גם בלי אדם מוסרי,
שלא לאכול את אבותם, שזה על קופים.
כלומר, אם יש אדם פעם על כוסו.
אה, יפה.
טוב,
אז אם כן, השיטה השנייה היא השיטה המצויה במיוחד אצל הפוזיטיביסטים במאה ה-19.
הוא מצויה גם בחוגים רחבים בהמון, כן? אומרים:
אני לא מאמין בדת, אני מאמין במדע.
מתוך הנחה שהמדע והדת סותרים זה את זה, וצריך להעדיף את המדע על פני הדת.
אפשר לשמוע את זה הרבה פעמים באוכלוסייה שהייתה במרחב הסובייטי פעם, מה שנקרא איחוד העמים,
כן, רק בדברים כאלה התהלכו.
והמכנה המשותף של שתי הדעות האלה,
ששתי הדעות האלה,
גם הראשונה, המאמינה, וגם השנייה, הכפרנית,
שתי הדעות האלה סוברות שהתורה והמדע נוגדות זו,
זאת אומרת, נוגדים זה את זו, או זו את זה.
בסדר?
מה הבאנו על השיטה הזאת?
לא, השיטה הראשונה היא דתית.
היא אומרת שהתורה והמדע סותרים, ולכן צריך להעדיף את התורה על פני המדע. מדע זה שטויות.
השיטה השנייה היא חילונית.
היא אומרת, המדע סותר את התורה, מכאן שהתורה לא אמת.
אבל יש מכנה משותף לשתי הדעות האלה, ששניהן סבורים שיש סתירה בין התורה לבין המדע.
עד כמובן.
והרבה פעמים רואים שבלהט הוויכוח,
כן? כל אחד משתדל להוכיח שדת זה לא מדעי,
והשני משתדל להוכיח שמדע זה שטוי וכדומה.
כן?
מה?
בסדר.
הדעה השלישית
הדעה השלישית אומרת
שאין סתירה בין תורה למדע,
אלא אדרבה, התורה והמדע מתאימים זה לזה.
בסדר?
איך הם מתאימים?
מה שהתורה אומרת,
אפשר להוכיח את זה מבחינה מדעית.
כלומר, אני אוכיח לך מבחינה מדעית שתורת האבולוציה איננה נכונה,
כלומר, שאתה מוכרח להאמין מסיבות מדעיות שהאדם נברא מן הבוץ,
וגם אני אביא לך ראיות מדעיות לזה שהעולם הוא לא בין 15 מיליארד שנה,
אלא נברא בשישה ימים לפני פחות מששת אלפים שנה. אני אביא לך ראיות מדעיות.
גם המדע אומר את מה שהתורה אומרת.
בסדר?
האמירות האלה מצויות בסמינריונים להחזרה בתשובה,
במיוחד של תנועת ערכים וכדומה.
כן? כלומר, זה רווח בציבוריות החרדית,
אמירות כאלה.
זאת אומרת, זאת השיטה הרגעית?
זאת השיטה השלישית.
מה שאמרתי זה השלישית.
למה זה לא יכול להיות הרביעית?
כי בינתיים אמרתי לפני זה רק שתי שיטות.
אז אי אפשר להגיד שתי שיטות ואחרי זה להגיד הרביעית.
זה לא מסתדר.
אז היא שלישית, נכון?
או שאני טועה.
טועה. בסדר.
השיטה הרביעית, הנה אתה רואה, הגענו לשיטה הרביעית.
השיטה הרביעית אומרת גם כן שהתורה והמדע מתאימים זה לזה,
אבל הפוך מהשיטה הקודמת,
כי גם התורה אומרת את מה שהמדע אומר.
ואז אני אביא לך הוכחות שהתורה מדברת על מיליארדי שנים.
אני אשלוף את המדרשים שהקדוש ברוך הוא בונה עולמות,
בונה עולמות ומחריבה,
ואני אביא לך מספרי קבלה כמו ספר התמונה שאומר שהעולם הוא בן 2.6 מיליארד שנים.
או את דברי רבנו בחיי, בפירושו לפרשת בעלותך,
שהעולם נתון למהלך של 900 מיליון שנה.
אתה רואה?
התורה אומרת את זה. מה, המדענים חידשו לנו משהו? תמיד ידענו שהעולם הוא בן מיליארדי שנים.
והאדם בא מן הקוף, כן, זה כתוב מפורש, יש מדרשים.
יש מדרש שאומר שהאדם הראשון היה לו זנב,
ויש רן על התורה שמדבר על זה שמיני עופות התפתחו זה מזה.
אם כן אתה רואה, גם היהדות אומרת את תורת האבולוציה, זה בסדר.
מה המשותף?
אז כן, עד כאן השיטה הרביעית.
התורה והמדע מתאימים זה לזה,
רק שהתורה אומרת את מה שהמדע אומר.
עד כאן השיטה השלישית והרביעית.
זה ברור בשלב הזה?
כן.
מה המכנה המשותף של השיטה השלישית והרביעית?
שהשליטה השלישית והרביעית טוענות שהתורה והמדע מתאימים זה לזה ואינם סותרים זה את זה.
כשכל השאלה היא באיזה כיוון הם מתאימים.
האם הם מתאימים בכיוון של התורה או יותר מתאימים בכיוון של המדע?
לפי השיטה השלישית והרביעית הם לא נבדלים.
התורה,
למשל לפי השיטה הרביעית, אומרת את מה שהמדע אומר.
או לפי השיטה השלישית,
המדע אומר את מה שהתורה אומרת,
נכון?
כלומר, לפי השיטה השלישית והרביעית,
התורה והמדע אומרים את אותו הדבר.
עד כאן מובן.
השותף להבעתם של התורה והמדע בתוצרת כאילו.
זאת אומרת שהתורה כן מדברת על ארכיאולוגיה.
אני עוד לא יודע, אני עוד לא הגעתי לשלב הזה בשיעור.
אני מדבר לאט,
לא בגלל שאני לא יודע לדבר מהר,
אלא בגלל שכן, כשאני אומר דברים שעשויים להתבלבל אצל האנשים, אני מוכרח להסביר את הדברים באופן איטי, עד שברור לי שהציבור הבין.
זה הכול, בסדר?
ברור מה הן ארבע השיטות?
ארבע השיטות. ברור, גם לך ברור.
בסדר.
אם כן, אני חוזר בקצרה. יש לנו שתי שיטות שסבורות שיש ניגוד בין תורה למדע,
שתי שיטות שסבורות שיש התאמה בין תורה למדע.
בסדר.
כל אחד בכיוון שלו.
מה המכנה המשותף של ארבע השיטות הראשונות? כולן טעות.
כן, אבל זה לא מספיק.
אתה אומר כולן טעות, זה נכון,
אבל יש בעיה שזה כולל את השיטה החמישית גם כן,
שאותה לא אמרנו.
וכאן אני רק רוצה לראות מה הדבר המייחד את ארבע השיטות הראשונות מצד עצמן,
והתשובה היא שגם השיטה הראשונה,
גם השנייה, גם השלישית וגם הרביעית
סבורות שיש קשר בין תורה למדע.
בוא נאמר אחרת, שהתורה והמדע מדברים על אותם הנושאים.
כלומר,
יש לתורה דעה
על גיל העולם.
יש לתורה דעה על מוצא החיים מבחינה מדעית.
מה המכנה המשותף של כל האמירה,
מה יש לומר על כל הנחת היסוד הזאת? שהיא באמת הנחת היסוד של כל ארבע השיטות.
זאת הנחת יסוד מוטעית,
משום שהתורה והמדע אינם עסוקים באותו הנושא.
לכן, כמו שלא תיתכן סתירה בין תורה למדע,
באותה המידה לא תיתכן הטעמה בין תורה למדע,
כיוון שהם לא מדברים.
אותו הדבר בכלל.
כלומר, שאלת גיל העולם איננה שאלה תורנית כלל וכלל.
ולכן, כשאני רואה שהתורה כן אומרת גיל העולם,
אני צריך להבין את זה באספקה רעייה תורנית ולא מדעית.
כשאנחנו בתור יהודים סופרים את גיל העולם.
נכון. אז כשאנחנו בתור יהודים סופרים את גיל העולם,
צריך להבין למה התכוונו.
האם התכוונו למסור כאן נתון מדעי או לא?
ובפשטות?
לא.
זה כמו השאלה היותר פשוטה,
בין כמה אני.
כדי לענות על השאלה הזאת,
בדרך כלל אני בודק את תאריך הלידה שלי,
ואני רואה כמה זמן עבר מתאריך הלידה ועד עכשיו.
אבל כאן נשאלת השאלה, בשם מה החלטתי שאני אמדוד את שנות חיי מרגע הלידה?
אולי צריך למדוד מרגע ההפריה,
ואז זה מוסיף תשעה חודשים.
אולי צריך למדוד את זה מרגע ראשית ההכרה,
ואז זה דוחה את זה קצת.
אולי צריך להתחיל את מדידת שנות חיי מן הגלגול הראשון שלי, לך תדע כמה גלגולים עברתי.
אולי צריך למדוד את חיי מאז המפץ הגדול.
ואז יוצא שאני בן 15 מיליארד ועוד קצת שנים,
שהרי הקיום שלי התחיל,
על כל פנים,
באופן וירטואלי פוטנציאלי לפני הרבה זמן.
ברגע שהיה המפץ הגדול הייתה אפשרות שאני אופיע.
אתם מבינים, לפני 15 מיליארד שנה
כבר תוכננה האפשרות על כל פנים שיהיה הרב קוק בעולם.
זה משהו אדיר.
הקדוש ברוך הוא חיכה 15 מיליארד שנה שייוולד הרב קוק.
עצום.
אז בין כמה הרב קוק?
בין 15 מיליארד שנה.
זאת אומרת, השאלה היא, כשאני מודד גיל של משהו,
צריך להבין באיזה הקשר נשאלה השאלה.
אני אשאל את זה אפילו אחרת.
אם יש ילד שמשתולל ברחוב ועושה שטויות,
בא איזה זקן עצבני ואומר לו, תגיד לי, בן כמה אתה?
למה הוא התכוון?
הוא התכוון לשאול באמת בן כמה הוא?
לא, לא. הוא התכוון לתת לו דברי מוסר, נכון? כן. או לך תסתלק מפה, משהו כזה. כלומר, אותן המילים, אותן השאלות,
יכולות להיות בעלות משמעות שונה לפי ההקשר.
באותה המידה, כשאיש המדע רוצה לתת לי תיאור של מערך הכוכבים,
ברור שכוונתו היא לענות על שאלה פיזית.
הוא לא רוצה להגיד לי אם יש שקיעת החמה או לא.
כי הרי, אתם יודעים,
לפי המדע החדש, מאז קופרניקוס, ברור שהשמש לא שוקעת אף פעם, נכון?
השמש לא שוקעת.
ואף על פי כן אני פגשתי בעצמי אסטרונום ששאל אותי מתי השקיעה.
כי הוא רוצה לדעת אם יש לו זמן להתפלל ממך או לא.
איך הוא עושה דבר כזה? איך הוא שואל שאלות כל כך לא מדעיות?
הרי הוא יודע שהשמש לא שוקעת.
אבל האמירה "השמש שוקעת"
בהקשר מסוים היא כן משמעותית, בהקשר אחר לא משמעותי.
לכן,
ארבע השיטות שראינו עד עכשיו,
כולן בטעות יסודן, משום שהן מניחות הנחה בלתי נכונה,
והיא שהתורה והמדע מדברים על אותו הדבר.
עד כאן ארבע השיטות הראשונות. כן, בבקשה.
מה הראייה התורנית למה שאני אמרתי?
רש"י, למשל.
אני יכול לשלוף הרבה ראיות, אבל אני אביא לך אחת.
רש"י, רש"י בפירושו לפסוק א' של פרק א' של בראשית על המילים "בראשית ברא".
מה אומר רש"י?
מה? מה הטעם בטח בבראשית? לא, זה לפני הפירוש, מה הטעם בטח בבראשית.
מה רש"י אומר על בראשית ברא?
שיש לי סיימת מבחינת סמכות.
אתה לא זוכר מה רש"י אומר?
רש"י אומר,
אין המקרא הזה אומר אלא דורשני,
נכון?
כלומר, מה הבעיה של רש"י?
כתוב בראשית, אבל לא כתוב בראשית מה.
ולכן רש"י מגיע למסקנה שבראשית אין פירושו בהתחלה,
אלא רש"י מבין שבראשית הכוונה בעבור ראשית,
נכון?
בעבור ראשית
ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
יוצא שלפי רש"י,
מה הפסוק בא ללמדני? שהעולם נברא,
או למה הוא נברא?
בא להסביר לי למה הוא נברא?
מאיפה אני יודע שהעולם נברא?
זה הקורא, לפי רש"י, אמור לדעת עוד לפני שהוא קורא את הפסוק.
כן, כלומר, הקורא בא לשאול את עצמו, אבל למה ברא את העולם?
אבל מי איך אתה יודע בכלל שהוא ברא? זה במסורת שבעל פה.
יוצא לפי זה שהכתוב לפי רש"י איננו בא למסור לי אינפורמציה על כיצד העולם מופיע.
עכשיו, רש"י אומר, ואם באת לפרשו כפשוטו,
לאמור בראשית הכל ברא כל אלה,
הגה עצמך, אומר רש"י, שהרי המים קדמו,
שהרי נאמר, ירקיה בתוך המים, ועדיין לא הסביר לנו מאיפה הופיעו המים.
הלמדת, תסתכל טוב טוב על המשפט הזה של רש"י,
הלמדת שלא בא הכתוב
ללמדך את סדר המוקדמים והמאוחרים, כלום.
אז מה אמר לך רש"י?
שפרק א' של בראשית איננו מדבר על שום דבר קרונולוגי או מדעי,
אלא הוא ערכי-מוסרי.
בסדר?
הנה, דוגמא.
אתה רוצה עוד מקורות?
בסדר.
ברור. כי הרי בכלל יש שאלה, האם בכלל זה שייך להפוך את התורה לספר הוראות ולנתונים מדעיים שאפשר לבדוק אותם במעבדה?
אם זה אפשר... כלומר, אני במקום הקדוש-ברוך-הוא לא הייתי טורח לשלוח עשר נקות לדאוג לאספקה במשך ארבעים שנה לכמה
מיליוני אנשים ולבלגן את כל סדר העולם ולהוריד להם תורה מן השמיים כדי לבדוק דבר שאפשר לבדוק במעבדה,
כדי לדעת דבר שאפשר לבדוק במעבדה, ברור?
זה שני דברים שונים.
עד כאן, אם כן, ארבע השיטות הראשונות הודחיה כאן
מסדר העניינים.
השיטה החמישית,
השיטה החמישית היא מפתה.
היא מפתה, אבל גם היא לא נכונה.
השיטה החמישית היא זו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ',
שאומר שבעצם אין שום קשר בין תורה למדע.
השאלה לא מתחילה.
כי זה מדעי הרוח, זה מדעי מדויקים, מדעי החיים.
אין מה לדבר,
אין שום קורלציה הכרחית בין שני הדברים, זה לא מעניין אותנו.
כלומר, מבחינה תורנית לא מעניין אותנו מה אומר המדע,
מבחינה מדעית, לא מעניין אותנו מה אומרת התורה.
התורה באה לענות על השאלה של משמעות העולם,
והמדע בא לדבר על תיאור התפקוד של העולם.
אבל הוא בעצמו מנסה להראות דרך המדע להרוכחות של דמות בנפש.
אתה אומר שלייבוביץ' בעצמו ניסה להראות בספרו "גוף הנפש, הבעיה הפסיכופיזית",
על הקשר בין הנפש לבין הגוף.
אם תשים לב טוב-טוב, כל הספר שלו בנוי על זה שאין קשר.
כלומר, שהנתונים המדעיים אינם יכולים להסביר את התופעה הנפשית.
זה בדיוק מה שהוא בא להסביר שם.
הוא מראה את כל השיטות, הוא מנסה... הוא מביא את כל השיטות ומראה שאין הסבר. מדוע אין הסבר?
בדיוק בנקודה שאנחנו מדברים עליה.
כי אין קורלציה בין הסברה ערכית לבין תיאור עובדתי.
כן.
לפי השיטה החמישית, האם אין משמעות ל-5,770 בכלל?
לפי השיטה החמישית,
בוודאי שיש משמעות ל-5,770.
יש משמעות ערכית.
כלומר, עבורי מתי התחיל העולם.
כלומר, מה חשוב לי, כשאני אומר העולם התחיל? עכשיו, אני יודע באיזה נקודה אתה אומר שהוא מתחיל.
בסדר?
עכשיו, יש פה כמה שאלות.
איך אפשר לעסוק במדע ואמונה אם אני לא מדען?
תשובה,
אומנם אינך מדען, אבל אתה צריך לדעת מה זה מדע.
כמו שאם אינך אינסטלטור,
זה לא אומר שאתה לא צריך לדעת מה זה אינסטלטור.
מה מהתור התורני שכוונת התורה שונה משאלות המדע?
אפשר לשלוף הרבה מקורות, אבל למשל רש"י,
הראשון על התורה,
לא הראשון על התורה,
הרי רש"י על הפסוק הראשון בתורה, למשל בראשית ברמה.
מה ששמע רש"י כותב, שלמדת שאין הכתוב בא להוראות סדר המוקדמים והמאוחרים כלום.
אם כן, אתה רואה שלפי רש"י,
התורה דיברה על מטרת המציאות ולא על תיאור המציאות,
כי לא על זה בא הכתוב לדבר.
הנה, זו דוגמה, כן? אפשר להביא עוד רגע. אני חושב שפעם שאלתי שאלה כזאת ועניתי.
טוב,
שאלה נוספת.
לפי השיטה החמישית,
מה קורה שיש התנגשות בין ההלכה למדע?
כגון, האם האדם חולה מסוכן?
מתי זמן הפטירה של האדם? ועוד דוגמאות לרוב.
אינני מצליח להזדהות עם השאלה בכלל.
המדע לא קובע מתי זמן הפטירה של האדם.
המדע קובע שכשקורה כך וכך,
אז קורה כך וכך. זאת אומרת,
שאם נפגע המוח בפונקציות אלה ואלה,
אז זה אומר שתוך זמן כך וכך האיברים יפסיקו לתפקד.
האם לקרוא לזה מוות או לא לקרוא לזה מוות, זאת שאלה סמנטית.
אתה יכול לקרוא לזה מוות לפי ההגדרה המדעית,
זה עוד לא אומר שההלכה תקרא לזה מוות לעניין איסור לא תרצח.
יש שתי שאלות שונות.
בדיוק כמו שלמשל,
התורה אומרת שצריך לקחת אתרוג יפה, נכון?
שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר,
ומכאן שהאתרוג חייב להיות יפה.
איך נגדיר יופי?
כן, צריכה להיות הגדרה הלכתית ליופי.
ייתכן שההגדרה האסתטית המקובלת בבית ספר לאומנויות
תהיה שונה מן ההגדרה של היופי המקובל בהלכה, ובאמת זה כך.
כן, יש אתרוגים שממש מגעילים מבחינה אסתטית,
שההלכה אומרת שהם יפים והם כשרים, ולהפך.
זאת אומרת שזה עניין של קריטריון.
המדע איננו עוסק בקביעת הקריטריון.
כן, אז כך שאני בכלל לא מבין את השאלה.
כן.
עכשיו אם כן, השיטה החמישית, שהיא נכונה,
אין סתירה בין ההלכה לבין המדע. יש סתירה או אין סתירה? אין סתירה. הוא אומר שיש סתירה בין הלכה למדע.
למשל, קביעת זמן הפתירה.
המדע לא קבע מה ההלכה.
המדע נתן לך נתון ביולוגי.
על פי הנתון הביולוגי הזה אתה אחר כך תחליט האם לקרוא לזה מוות הלכתית או לא.
למשל, הוויכוח שהתואר לאחרונה,
האם מוות מוחי כשהלב עדיין פועם נחשב למוות או לא נחשב למוות.
ואז לפי זה השלכה יש לתרומת איברים.
אין למדע שום דבר לומר על זה.
המדע רק ייתן את הנתונים והרבנים יחליטו.
האם הם רוצים שמוות מוחי ייחשב מוות על פי ההלכה או לא?
על זה כל הוויכוח.
כן.
מה?
כן, מה?
תינוק בן שמונה בחודש השמיוני הוא פחות טוב מאשר בחודש השביעי.
ובמדע זה בדיוק אפילו.
כל יום שהוא נמצא עם האי אימו, הוא הולך להשתבח.
זאת סתימה מדעתית.
כן?
למה?
מה שאתה אומר, שתינוק שיצא בחודש השמיני,
לפי ההלכה הוא נחשב למוקצה בשבת אפילו,
בגלל שהוא בטוח ימות,
לעומת אם הוא נולד בחודש השביעי שיש לו סיכוי טוב לחיות.
אתה אומר שהיום מבחינה מדעית זה לא כך,
כי כל יום שהוא נשאר ברחם עמו זה יותר טוב.
נכון? אתה רואה פה סתירה חזיתית.
תשובה: לא מיניה ולא מקצתיה ובשום פנים ואופן לא.
כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש, הבל ועריק.
ככסף שיגים מצופה על חרס.
אני אסביר למה.
בגלל שבאמת בימי חז"ל,
תינוק שנולד בחודש השמיני להיריון,
לא הייתה שום דרך להציל אותו,
כי לא היו אינקובטורים,
לא היו פגיות.
ולכן, באמת,
ההלכה הייתה צודקת באותם הימים שתינוק כזה הוא מוקצה בשבת כי אין מה לעשות איתו.
בסדר?
מה שאין כן בימינו שיש לנו מכשור שמאפשר את יצלתו של תינוק כזה,
אז ההלכה משתנה בהתאם, מה הבעיה?
כן?
רב, יש פסיקות הלכה שרבנים מסתמכים עליהם, על נתון מדעי? בוודאי.
אז זה לא סודרת חדשה? לא.
פסיקות הלכה מסתמכות על נתון מדעי.
כלומר, מה הנתון המדעי אומר? הוא אומר מה קרה, מה יש.
עכשיו,
על פי זה להחליט מה עושים, זה משהו אחר, בסדר?
למשל, אם אני מתלבט,
אם החולה הזה צריך לאכול ביום הכיפורים או לא.
אז השאלה שאני שואל את הרופא זה, האם החולה הזה מסוגל לצום או לא?
הרופא אומר לי, מסוגל או לא מסוגל.
עכשיו, אני כרב,
אני אבוא ואפסוק האם אני רוצה שהאיש הזה יאכל או לא.
אולי צריך שימות.
אה?
כלומר, זה הרופא לא יכול להגיד לי מה הלכה אומרת,
האם פיקוח נפש דוחה או לא דוחה. זו כבר החלטה הלכתית,
מובן.
כן.
תהיי ליבוביץ', כאילו, רגע, נגיד, אם יש טירה עכשיו שנדיג דיוכיחו מדעית, אפשר לעבור את זה, נגיד, בכל מיני קדימים אחרים עולמיים,
שלא ידענו בין נציאת מצרים,
אז ליבוביץ' אני אף אחד ישב לילה לסדר ובאמת מצעד היום אני יכול להיות שלא יצאנו ממצרים, אבל אתה צריך לחשוב כאילו יצאנו ממצרים. טוב, זה כבר משהו קצת יותר מסובך בשיטה של ליבוביץ'.
השיטה של ליבוביץ' היא שאין שום חשיבות להיסטוריה ביעדות,
אוקיי?
שזה דבר שמאוד קשה לקבל אותו, כי לפי זה יוצא שספר התנ״ך הוא לא ספר יהודי,
כי ספר התנ״ך כל כולו מדבר על ההיסטוריה,
אבל זה נושא אחר, זו ההתמודדות עם שיטתו של ליבוביץ'.
מה שאמרת שאפשר להוכיח מבחינה ארכיאולוגית שלא הייתה יציאת מצרים,
הרשנה לי לגחך.
איך אתה יכול להוכיח דבר שהוא לא היה?
זו לא אמירה מדעית בכלל.
אה, הנחה תאורטית. לא, אין פה שום אפשרות של הנחה תאורטית.
כי הארכיאולוגיה לא אומרת לך מה אין,
היא רק אומרת לך מה יש.
זה מה שהיא אומרת.
הארכיאולוג אומר, זה מה שמצאתי.
כן, כמו שאמרה,
הארכיאולוגית, המפורסמת, ראו מה, מצאתי.
הארכיאולוגיה איננה יכולה להגיד "אין",
כי איך היא יכולה לדעת שאין?
האם אתה מוכר שהייתה התיישבות אחרת מאשר התיישבות יהודית או כל מיני כאילו? אתה יכול להגיד, לזדור, בזה שהיה משהו אחר באותה תקופה. לא.
עכשיו, בואו תעזוב אותי עכשיו עם הסיפור הזה.
עכשיו,
אני אתייחס לזה גם,
באפשר כשנדבר על ביקורת המקרא וכדומה, אבל זה לא הנושא היום.
עכשיו, מדוע השיטה החמישית איננה נכונה?
יש שתי סיבות. א', כי היא של ליבוביץ',
ב', בגלל שהיא מתעלמת מדבר מאוד מאוד חשוב.
היא מתעלמת מן המונותאיזם.
מה זה המונותאיזם?
זאת האמונה שהשם אחד.
אם השם אחד,
אם כן,
בהכרח שיש קשר בין חלקי עולמו.
האלוהים שנתן את התורה הוא בעצמו האלוהים שברא את המדע
ואת הקדמה המדעית.
הכל נמצא בעולם אחד, שנאמר, ויהי ערב, ויהי בוקר,
יום אחד.
אם כך,
יש הכרח שבעולמו של הקדוש ברוך הוא
תהיה השלכה מן התורה אל המדע.
כלומר,
לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את שני הדברים האלה בלי שתהיה כוונה מאחדת לשני הדברים.
באיזה מובן יש לך?
אז השאלה היא, באיזה מובן?
האם במובן הילדותי של קביעת אמיתות המדע או אמיתות התורה? זה ברור שזה לא.
אבל בכל זאת, למה ריבונו של עולם נתן לי את המדע?
למה הוא נתן לי את התורה?
ומדוע הוא נתן לי את שניהם ביחד?
ברור.
וכאן מוכרחים להבין מהי הנקודה המשותפת לשניהם,
במה הם נפגשים.
לכן אין לנו ברירה אלא לפנות אל השיטה השישית.
לא, אבל,
השיטה של ליטבוויץ',
אין שום הפרדה מוקרדת בינינו. יש תמיד את הקשר, כמו שאמרנו, עם הרופא או עם,
יש איזשהו קשר, זה לא שיש בעיתוק מוחלט.
למה נתחפש יותר מזה?
ומה לא טוב בזה?
כלומר, מה לא טוב בשיטה של ליבוביץ'?
פשוט מאוד.
המדע מפתח אצלי תובנות חדשות.
עכשיו, אני בעל התובנות,
אני גם אחד שרוצה לדעת את השם.
גם לדעת את השם זה סוג של תובנה.
זה ברור שאני מבין אחרת את מציאות השם כשאני חי בדור שבו ההתפתחות המדעית היא כך,
מאשר בדור שההתפתחות המדעית היא כך.
ברור.
כלומר, איך אומר הרב קוק למשל?
האדם שחשב שהוא יושב על פלטה,
ושהפלטה הזאת
היא עומדת על שלושה פילים.
ברור שהאופן שבו הוא תפס את האלוהות היה שונה מהאדם המודרני.
אז חייבת להיות איזושהי התקשרות בין שני הדברים.
לכן מוכרחים אנחנו לגשת אל השיטה השישית.
השיטה השישית היא שיטתו של הרב קוק,
ויש לה יתרון לעומת חמש השיטות האחרונות,
שהיא נכונה,
או נגיד אמת, סליחה, אתה הרי החלטת שצריך להחליט בין אמת לבין נכון.
הרב קוק אומר את שיטתו בשני סעיפים.
סעיף א' הוא סעיף ב'.
סעיף א' הוא כדלהלה,
אין שום קשר בין תורה לבין מדע.
סעיף ב',
יש קשר הדוק בין תורה למדע.
אם שמתם לב, יש סתירה בין שני הסעיפים.
דבר נוסף,
סעיף א' דומה לשיטה החמישית, סעיף ב' דומה לארבע השיטות הראשונות.
הכיצד?
התיתכן סתירה כזאת?
תשובה.
סעיף א' וסעיף ב' אינם מדברים בדיוק על אותו הדבר.
סעיף א' אומר שאין שום קשר בין תורה למדע מבחינת בירור האמת,
כי מה שהמדע מחפש זה אמת בתחום של תפקוד העולם,
והתורה מלמדת אותנו את האמת ביחס למשמעות העולם.
לכן באמת לא קרבו זה אל זה כל הלילה.
אבל איפה כן הקשר?
ההתפתחות המדעית מפתחת את נפש האדם ויש לזה השלכות על הדעת אלוהים שלו.
על דעת אלוהים שלו, שהוא מבין את הדברים האחרים.
אני אביא לכם מספר דוגמאות.
דוגמה מאוד חשובה שמביאה הרב. למשל, תורת האבולוציה הדרוויניסטית.
מה אומרת תורת האבולוציה של דרווין?
שהחיים מופיעים מתוך התפתחות.
זה משמעות של המילה אבולוציה ולא הזין, נכון?
כלומר,
החיים לא מופיעים בבת אחת, לא בצ'יק,
הוא אמר ביהי, אלא יש התפתחות בהופעת החיים.
זה דבר שידענו אותו תמיד בתורת הקבלה.
תורת הקבלה, כשהיא מדברת על האצלת העולמות מן האין סוף עד האדם,
מדברת על השתלשלות.
לא אומרת התפתחות, היא קוראת לזה השתלשלות.
השתלשלות.
השתלשלות זה רעיון עמוק.
אבל מי לומד קבלה?
רק יחידי סגולה.
יחידי יחידים עוסקים בדברים האלה.
ההמון,
כשאתה שואל אותו איך הקדוש ברוך הוא ברא את העולם,
אז הם אומרים,
יום אחד הקדוש ברוך הוא אמר יהיה עולם ויהיה עולם.
עכשיו,
זה ברור שהתפיסה של המקובלים היא תפיסה מעמיקה יותר,
אבל היא קשה לתפיסה,
היא קשה לקליטה.
אצל רוב בני אדם.
מה עשה הקדוש ברוך הוא?
שלח לנו את עבדו,
צ'ארלס דרווין,
שחידש בתחום הביולוגי את תורת ההתפתחות.
האם התורה הזאת היא נכונה או לא נכונה?
אומר הרב קוק, לא אכפת לי.
יכול להיות שהיא נכונה,
יכול להיות שהיא לא נכונה.
אבל הפרסום של השיטה של דרווין,
זה הועיל להרגיל את בני האדם לחשיבה התפתחותית בכלל,
וזה פותח להמון את היכולת לקלוט את מה שהמקובלים אומרים.
כלומר, יש יחס בין תורת האבולוציה לבין תורת ההשתלשלות של הקבלה,
אף על פי שאין זהות.
אומנם אנחנו שמחים יותר כשיש תורת האבולוציה בביולוגיה,
כי אם היא נכונה, השיטה האבולוטיבית בביולוגיה,
אז זה אומר שמה שמתרחש בעולם הרוחני הוא מתרחש גם בעולם הביולוגי. זה עולם אחדותי.
אז זה עולם אחדותי, אז אנחנו שמחים לראות אחדות.
אבל אין הכרח.
כלומר, אם יבוא יום ויתברר שמבחינה מדעית תורת האבולוציה של דרווין איננה נכונה,
אנחנו גם נצטער מאוד,
אבל נמשיך להאמין בתורה,
גם אם דרווין לא צודק.
מובן?
כלומר, מה שחשוב אצל הרב זה הפיתוחים המנטליים שהתורות המדעיות החדשות מפתחים בנפש.
מובן.
דוגמה יותר פשוטה,
לגבי מרכזיות האדם בעולם.
זו שאלה מעניינת.
האם האדם הוא מרכז העולם או לא מרכז העולם?
התווכחו על זה.
הרמב״ם אומר שלא,
רבינו סעדיה גאון אומר שכן,
וכל אחד רב עם השני.
זה, הוויכוחים האלה יימשכו גם בדורות יותר מאוחרות.
אבל כאן באיזה משמעות?
זהו, זה כבר השאלה, באיזה משמעות התכוונו.
אז למשל, הרב קוק אומר,
במאמרו על הרמב״ם,
שזו שאלה מוסרית בעצם.
כלומר, אם אני מרכז העולם, זה עושה לי טוב או זה עושה לי רע?
זה עושה לי טוב,
כי זה מראה שאני אדם מאוד אחראי, נכון?
אם אני מרכז העולם,
הצלחת האדם זה הצלחת העולם כולו.
היה כדאי לברוא את העולם בשביל אדם מוצלח.
אבל אם אני נכשל,
כל בריאת העולם הייתה מיותרת. בשביל אדם נכשל לברוא את העולם? לא שווה.
יוצא לפי זה שהידיעה שאני עומד במרכז העולם
יוצרת אצלי אחריות גדולה.
מצד שני זה נותן לי גם גאווה.
האף שלי עולה עד הרקיע.
אני מרכז העולם.
יש אפשרות לתפוס את העולם באופן אחר לגמרי. האדם איננו מרכז העולם, הוא חתיכת אבק דק ופחות מזה בתוך קוסמוס כמעט אינסופי.
מיליארדי מיליארדים של גלקסיות. מי אתה בכלל ג'וק נרמס?
וזה עושה לי טוב או זה עושה לי רע?
זה עושה לי טוב
כי זה נותן לי ענווה.
אני רואה את הגודל של העולם, של הקדוש ברוך הוא, ומי אני ומה אני בתוך כל זה. שום דבר, אפס, הבל בריא, זה עושה לי טוב, זה נותן לי ענווה.
מצד שני זה גורם לי לייאוש כי אין שום משמעות למה שאני עושה.
לכן יש צד חיובי
באמירה שאדם במרכז העולה, יש צד חיובי באמירה שאדם איננו במרכז העולה. לכן כל השיטות נכונות, אומר הרב קוק,
כי אנחנו מודדים שיטות על פי ירכן המוסרי.
השאלה מאיפה הרב קוק לקח את זה, זה עוד מקום בדיוק. יש מדרש של חז"ל וזה לא.
מה יש מדרש של חז"ל? כי האדם נשמע אחרון בעזר הזויה, אבל זה לא.
אה, יפה. נכון, נכון, נכון. יש מדרש שאומר את זה,
שאם תזוח דעתו עליו, אומרים יתוש כדמך,
ואם לא, אז אומרים לו, אתה מרכז הכל, זה חשוב.
כן, מה אתה רוצה?
האם לפני הרב קוק אף אחד לא חשב על זה? בוודאי שחשבו על זה, ואני אביא לך דוגמה.
לגבי השאלה של מרכזיות האדם בהוויה.
הרמב"ם סבר שכדור הארץ נמצא במרכז העולם, נכון?
ולמרות שהוא חשב שכדור הארץ צמצם ממרכז העולם,
הוא לא חשב שהאדם הוא מרכז העולם.
אומר הרב קוק, איזה יופי.
בא תלמיד חכם,
כמה מאות שנים לפני קופרניקוס,
והוא אומר שהאדם איננו מרכז העולם.
איזה יופי.
זה פתר לנו הרבה בעיות מראש.
כי אחד מהצינורות המזינים את הכפירה בדורות האחרונים היה דווקא קופרניקוס.
כלומר, ברגע שבני האדם שמו לב שכדור הארץ איננו מרכז העולם, חשבו שכל האמונה וכל המוסר נופלים.
כי הם חשבו שיש קשר הדוק
בין האמונה לבין היות האדם מרכזי.
וזה היה נוח לחשוב את זה, כשגם כדור הארץ היה מרכזי מבחינה פיזית.
אבל מכיוון שמצאנו רב כמו הרמב״ם,
שעוד לפני שינוי השיטה הקוסמולוגית כבר אמר שזה לא יסוד שעליו עומדת התורה, זה שהאדם הוא במרכז העולם,
בזה אנחנו יכולים לעבור בקלות את המהפכה הטופרניקאית.
בסדר?
זאת אומרת, זה דבר נפלא.
אבל הוא אומר, למה בכל זאת,
היה חשוב שהאדם בימי קדם יחשוב שהוא במרכז העולם.
כי באותם הימים זה מה שעזר לו לבנות את האמונה ואת יראת השמיים שלו.
ברגע שערכי המוסר ויראת שמאי כבר חדרו אל האדם כראוי,
כבר אין צורך
בציור הקוסמולוגי המוטעה, ואדרבה, מגיע הזמן לגלות לאדם את הגודל של הקוסמוס.
כן, בבקשה.
חשבתי, אולי אפשר להשוות את זה ללא חושפים לו את כל האמיתות של העולם ולא אומרים לו שאנשים שיש, לא יודעים מה, הם רופחים, הם עושים זה ושותך. נכון, יפה מאוד. זה מה שאתה אומר שיש ידיעות שהן נכונות,
אבל עוד לא הגיע זמנם להתגלות.
יותר מזה,
הר-פוק אומר שאם האדם הפרה-היסטורי היה מבין שכדור הארץ מסתובב,
זה היה מבלבל אותו כל כך שהוא היה נתפס בעצים כדי לא ליפול.
כי עוד לא נעשתה ההבחנה בין ההכרה המדעית לבין ההכרה החווייתית.
לכן היה הכרח שהאדם הפרה-היסטורי לא ידע שכדור הארץ מסתובב.
ברור?
יש לך ידע שקר מסוים, אבל איך... בוודאי.
אנחנו תמיד חיים באיזשהו שקר מסוים, והדעות הולכות ומתבררות,
כך שבעצם יש יחס נפלא בין ההתפתחות המדעית לבין דעת אלוהים.
איך כותב הרב קוק בורות הקודש?
ההתגלות של סדרי התהוות העולמות הופכים את החוכמה של מעשה בראשית לחוכמה רחבה הנלמדת בציבור,
ומתוך כך הפתחים פתוחים למעשה מרכבה. מה?
בגלל זה היו תופסים את בעלי הדעות הקדשות והם מוצאים אותם לאורך?
מה? בגלל זה...
הכנסייה חשבה שצריך להרוג מי שאומר שכדור הארץ מסתובב מסביב את השמש.
בדיוק, כן. והיו אנשי מדע שעשו טעות, למשל ג'ובאני ברונו,
ג'בטיסטה ברונו, הוא אמר בפני,
בדין של האינקוויזיציה, שהוא חושב קוקוברניקוס. מה, הוא לא יכול לשקר לרגע אחד? מה זה?
טוב, עד כאן להיום. שלום.
שלום.
