אנו מגישים לפניכם סדרת שיעורים שנמסרו מפי מורינו ורבנו ועטרת ראשנו,
מרן הראשון לציון,
הגאון רבי מרדכי אליהו, זכר צדיק וקדוש לברכה.
השיעורים מתוך האוסף הגדול שבידי ראש ישיבת מדחת יהודה,
הרב הגאון יהודה מוצף איש שליטא.
הלכות פורים
משלח לשמעון לערבו נשלח דרך בקורי, ושמעון גם כן צריך לשלוח למנות.
ועל הפירות שבעית, אם יכול לשלוח חומרות מפירות שבעית,
רודים מה הסעודה ראשית זה כפורח ארון מדמי שבעית?
כיוון שכבר הוא בן שלם, לא אמר השמעון נועתה, מוכרח גם כן לשלוח לערבו בקלפי המינראי בנימוס של העולם.
ואולי נוספו לא כתוב באשריים.
מעתידי חשבון,
כשהוא בא לארץ,
העולם שלום,
נזכר להשכת ת'כ"ה,
ת'כ"ה, ת'כ"ה, ת'כ"ה, עבידי חשבון, זה היה כאן השמיתה.
בדיקה,
מה שאת עולה ברחוב של אותו הכותב,
העבר שלו נשמעות בניגוד שולי הדעת האחרים לא כותב דעתנו.
אבל שאלה רק ככה, אומר אדם בעל ערך ישראל רבותיי,
ונדבר על איזה סיפורים,
ושאלה לשמורם ארור, או לשמורם ארור,
נגמר,
שאלתם עבריתם,
וגם שאלה אחרונה,
עכשיו אמרתי לפעת,
לפחות מתחיל לדעת,
שבדעת
ארצה הוא דעת חכם ארור,
שירכים לסמך מנות, שירכים לסוכריות, שירכים לסמך מנות, שירכים לסמך מנות, שירכים לסמך מנות,
מסער,
נגים,
ככה,
איך האדם זולח על הרוח או שחר במקבצת דגים, כאילו אין לו מה לאכול,
אז לא הולכים לשלוח תוכניות רבות,
אבל זה אדם,
אין הרבה הצעדה,
אז פחות, האחד שמתיר את אותו, ידידו הטוב,
שלא נכנס לך בבוקר או קובצן שעדים ונענן.
ופקח,
נכנס לצליחה בחברה כשעושה את עצמנה ונעמה איתה לו פשטנד או חברה אחת ולכן מתחילה לחברות פרקזיה.
לפחות,
מנה אחת על הפרעותים.
נראה ש...
עידף על זמנות הלוי, עיקר על מספיקה של זמנות מנות.
אין חלום במנות להתאמן דקירה, אבל עיקר על יצמד משלוח מנות,
ושלא חלום על יחוד.
מה כן, אם על הממשלה על החלום של זמן מנות,
ש...
מדב הקטע המני ביום קוראים בתוהריים,
הוא בוחר אותו, אז אנחנו לא מוזכים עלינו.
מצוות הילדים לתת לו שקט.
אלף שקט, פשוט מכלום. למה?
כשהילדים לתת לו שיכול לאכול באותו יום.
אבל לא באותו יום פוליטי. למה אבל באותו יום פוליטי?
יש קוראים שיקורים, אז הוא באים במקום, לא את הלוואה כזה, את הלוואי כזה.
הוא אומר, הוא לא בטוח.
מה נגיד?
אם תלך לבחור אחר, לפעמים מפעילים אותו, חוגג שקט באזרום הפעיל, זה לא קובעת מוכן לדבר הזה.
תלך לבחור אחר, אם תלך לבחור אחר, אם העלי רוצה לשמור על יום ראשון,
אחרי דברים שישמור.
אבל הוא התחיל להתקדש פה דבר שראוי לאותו דבר אחידה עליו השלום.
או מרושל, כל הכבוד לא יפה, או על חברו בנושא מרושל.
אגב,
לא חייבים לאלוהים,
לצהריים באים לחגאה למי שתאפשר להם אותה פה,
הוא חושב שבאת השלכות האלה.
דרך לחברו,
לא חייבים לאחור את הדבר הזה.
תגידו, צריך לקיים אותו עכשיו הרבה פעולות כאלה גדולותו על עצמם.
נעשה את זה לחברת השמאלה הזאת, ולכן לחברת השמאלה הזאת.
מה הקשר הזה נקטן?
אבל נתחיל את זה עוד פעם.
אז זה עבור שם, לא שיהיה משפטים לתוך חברת השמאלה של האחמאלה של עוד הפעם,
כמו יש עוד הרבה שבעה פעולות לדברה,
ואימדה, הלך לשמוע את הרבה של חבילות.
מעניין שהחטאה הזאת נמצאת גם חטאה במוחד מגלת אליו,
אבל ככה אפשר לקרוא את החברות,
הוא פותח חבל,
ואמרתי את הוויכוח המון הרבותי שהולכת בבא אמרנו אותו בו.
והוא אמר "הוא עשן, מה משה זה, פלח,
בא אחר כך במסגרת האזרח, כדי לבוא בבית של רובך.
יש לצורך תקצור מאוד, לא שיש לצורך נגד נגד נגד נגד נגד. אבל השאלה האחרונה היא,
אדם נמצא בא לארץ מבחינת השמיטה וצריך ללכת לחנות מארצות החלומות והוא שואל מהיום הפתרון של ירי הצהרה נכון בשבועות לא אומר פה לגרום עולם הדורים של ירי
מלינית, אגב, הרבה זמן, זאת אומרת,
מהם שיחק
לעוכרה ולא בבקשה, ואין נחכם בקורת שלהם.
ועכשיו נקראה לחברות, מליגה, מליגה, מליגה, מליגה, מה זה נקרא?
...
