טוב,
שלום לכולם.
אנחנו ממשיכים במסכת אבות, פרק ג', משנה ב'.
נצא לחופשה קצרה ונחזור בעזרת השם בחודש אלול.
רבי חנינא, סגן הכהנים, אומר, הווי מתפלל בשלומה של מלכות,
שלמלא מוראה,
איש את רעהו, חיים בלעו.
רבי חנינא בן תרדיון, אומר,
שיניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים שנאמר הוא מושב לצים לא ישב
אבל שיניים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה שכינה ביניהם שנאמר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו
ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו
אין לי אלא שיניים מינן שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא קובע לו שכר
שנאמר
ישב בדד וידום
כי נטל עליו.
לפני שנבין מה כתוב פה,
צריך להבין מי היו אותם תנאים קדושים.
מקום מספר 2, נתחיל בתולדותיו של רבי חנינא, סגן הכוהנים.
מה זה סגן של כהן?
זה התפקיד
הכי חשוב אחרי הכהן הגדול.
וגם ביום הכיפורים למדנו במשניות, סדר העבודה,
שהסגן של הכהן הגדול היה אמור להחליף אותו אם יאירע לו פסול.
כלומר, זה אדם מדרגה מאוד גבוהה. פה כתוב סגן הכהנים,
לא סגן הכהן הגדול.
למה?
בתקופה שלא קנו את הכהונה בכסף.
היו הרבה מאוד כהנים. בית ראשון, אומרת הגמרא, לא היו הרבה כהנים.
בית שני מלא מלא מלא כהנים.
הרבה פעמים קרה שהכהנים מתו ביום הכיפורים
כי הם לא היו ראויים, הם קנו את הכהונה בכסף,
והוא לא רצה לקנות בכסף,
והוא נשאר סגן כהנים רבים, לא רק כהן אחד.
מקום מספר 2 תנא בדור הראשון שחי בסוף תקופת בית שני, בדור שראה את החורבן בעיניו.
או מהתשעה באב אנחנו מתאבלים על חורבן בית ראשון ושני.
הם ראו את החורבן בעיניים.
אנחנו לצערנו הרב
לא ראינו את החורבן בעיניים.
לכן אנחנו לא כל כך מתרגשים ומתאבלים ומבינים
מה הפסדנו.
כי לא ראינו.
אבל הוא חי בדור של החורבן.
רבי שמעון בן אסגן ובנו נהרג על ידי הרומאים בכה בסיוון,
כך אומר השולחן ערוך.
אז מה הוא אומר?
הווי מתפלל בשלומה של מלכות
שלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלאו.
מה זה מלכות?
לא כתוב בשלומו של המלך, בשלומה של מלכות.
מה הכוונה מלכות?
שלטון.
גם כשהיינו בתימן,
וברומניה, ובאנגליה,
ובכל המדינות, התפללנו לשלום המלכים.
היום לא יודע מה קורה,
אבל בעבר הייתה תפילה מיוחדת נקראת הנותן תשועה למלכים.
למה להתפלל? מילא על ביבי מלכים בארץ, אני יכול להבין,
אבל בחוץ לארץ?
תשובה.
אומר רבי עובדיה מברטנורה,
בשלומה של מלכות ואפילו של אומות העולם,
שנמצא בגלות בתימן,
תתפלל לשלומו של המלך, במרוקו לשלומו של המלך,
באזרבייג'אן בשלומו של המלך. למה?
תשובה,
כי אם אין מלך,
יש בלאגן.
כשיש מלך,
לפחות יש שלטון.
לא גונבים,
לא אונסים,
לא עושים מעשים רעים, מפחדים מהמשטרה,
מפחדים מהשלטון. כשאין שלטון,
איש את רעהו חיים בלעו,
בלאגן, תראה מה קורה בסוריה.
כשהשלטון לא נכנס,
לא זה, תראה איזה בלאגן, השבטים נלחמים אחד בשני.
כשיש לך שלטון, יש פחד.
כי אם תעשה דברים חמורים,
תיענש.
ולכן גם כשאנו בגלות,
גם מלכים שלא היו מי יודע מה,
לפחות הם עדיפים מאשר לא יהיה כלום.
כי את היהודים שונאים בכל מקום עד היום.
ואם השלטון לא היה קיים, היו פוגעים. לפעמים לצערנו הרב, גם כשהשלטון היה קיים, פגעו בנו. אני לא אומר שלא, אבל עדיף שיהיה ברוב הפעמים שלטון,
גם אם הוא לא הכי אוהד את היהודים מאשר יהיה בלאגן,
ואז כל אחד יעשה מה שהוא רוצה,
והיו בלאגן. לא רק לנו, לגויים.
כל אומה נורמלית זקוקה לשלטון.
שלטון זה לא חייב להיות מלך כמו בעבר, בעבר היו מלכים.
היום אין הרבה מדינות בעולם עם מלכים.
רוב המדינות, במיוחד אירופה,
דברים כאלה, זה דמוקרטיה.
אבל גם בשלום הדמוקרטיה צריך להתפלל.
מה שתי הסיבות העיקריות?
נראה את המאירי ונראה את פירוש רבנו יונה. נתחיל מהמאירי, מקור מספר 5. אחר שהזהירו הנה בכבוד החכמים ומוראם, המשנה הקודמת שלמדנו שבוע שעבר, הודיע זה החכם שצריך לצרף כבוד השלטונים לחבל את השלטון ומוראם ולהוסיף בה עד שיתפלל בשלומם.
למה?
שהנהגת בני אדם אומנם היא חלוקה לשני חלקים.
א', הנהגה תורית
והיא המסורה לחכמים.
תורה ומצוות,
זה השלטון לא יתערב.
רבנים לא כפופים לשלטון מבחינת דעות של תורה.
אם רב חושב דעה,
הוא לא צריך להסתכל האם זה עובר מסך, לא עובר מסך,
השלטון מסכים, לא מסכים.
אם רב חושב שדבר הזה כרוך בחילול שבת, אז הוא אומר,
גם השלטון חושב אחרת.
יש הנהגה תורנית
שהיא לא אמורה להיות כפופה להנהגה המדינית. ב.
והנהגה מדינית, והיא המסורה לשלטונים ולשופטים.
זה דמוקרטיה, או בעבר מלך.
וכשתחסר הנהגת החכמים,
אומנם לא תחסר הנהגת המדינית בכך.
גם אם אין סנהדרין,
כמו מחורבן בית המקדש,
עדיין יש הנהגת מדינה.
יש מלך,
יש שרים.
אבל כשיחסר המדינית, אם זה מדינה בלי שלטון,
מדינה שכל אחד עושה מה שהוא רוצה,
יחסרו שתיהן, גם הנהגה תורנית לא תהיה. למה?
דכל שאין שם מוראת מלכות,
כל מקום בעולם שאין פחד מהשלטון,
כל אחד מתיירא מחברו להינקל ולהתגולל עליו,
וכל זמנו יבהלו טרדותיו בהשתדלות הצלתו,
והוא שיפליג בו להתפלליה.
כשאין לך שלטון מסודר או דמוקרטיה או מלך לא משנה כרגע,
זה יוצר בלאגן ואנרכיה.
וכל אחד מפחד, אולי ירוג אותי,
יגנוב ממני, יאנוס את הבת שלי. אנחנו לא יודעים מה קורה.
כשיש מלכות, יש פחד.
מי יודע איזה מדינה הכי הרבה פחות גנבות יש?
אין לי מושג, אני סתם שואל, אבל אני מאמין שבערב הסעודית, ירדן, פחות גנבות מאשר...
לא, שם מורידים ידיים.
יש פחד, פחד, פחד. לא משנה.
בקיצור,
מקומות שיש שלטון חזק,
מפחדים
לעשות פשעים.
מקומות שאין שלטון חזק,
אז עושים פשעים לצערנו הרב. לכן אומר לך רבי חנא, גם אם אתה נמצא בגלות, אפילו בשלום הגויים,
כשהייתה תפילה להצלחת אפילו הצאר ניקולאי, צאר ניקולאי הוא לא היה כל כך טוב ליהודים,
אבל אחרי שהוא ירד,
הקומוניסטים רצחו עוד יותר מכל מה שהצה רצח.
אז אתה רואה?
זה לא פשוט.
חשוורוש.
חשוורוש.
מרדכי יודע שרוצים להרוג את החשוורוש.
למה אתה מציל אותו?
למה אתה מציל אותו?
עד התשובות, לך תדע מי יבוא במקומו.
אז לא ידעו שהוא משוגע לגמרי עם היהודים.
לך תדע מי יבוא במקומו.
לפעמים אתה רוצה תחליף, ועוד יותר גרוע.
בסוריה מה קורה היום? לא יודע מי יותר גרוע, שניהם רשעים. אסד נפל, הגיע המשוגע השני, איזה בלאגן יש שם.
אתה לא יודע מי יבוא יותר. לכן בגלות אנחנו התפללנו לשניהם המלכות.
שהמלך יעשה טוב ליהודים ויציל אותנו מידי כל הפורעים.
קל וחומר בארץ, יש תפילה לשלום המדינה.
אתה מאחל לשריה,
ראשיה ויועציה,
שהשם מתקן אותם תקנה טובה, שישפיעו על עם ישראל.
טוב, זה פירוש אחד.
לפי הפירוש הזה אני רוצה לראות רבי עובדיה ברטנור המקור מספר ארבע,
חיים בלעו.
כלומר, אם אין שלטון,
אחד בולע את השני.
תגידו לי, אכלתם
היום בבוקר?
אכלתם, לאסתם או בלעתם?
לאסנו.
לבלוע לכאורה אין הנאה.
מה זה בליעה? מה זה המושג איש את רעהו חיים? למה דווקא בליעה?
ולמה כתוב את המילה חיים? המילה חיים מיותרת. איש את רעהו בלע אותו. מה זה חיים בלעו?
אומר רבי עוד אבא תנועה, חיים בלעו דכתיב ותעשה אדם כדגי הים.
הנביא חבקוק,
אחד הנביאים שדנו באחת השאלות החזקות והקשות ביהדות.
מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. שאלה חזקה.
רבנו בכייה, חורמות הלבבות, מביא שש תשובות.
נפלאות, כדאי להסתכל מה הוא כותב שם.
משער הביטחון, אני חושב.
אבל השאלה שהעסיקה דוד המלך.
כל ספר איוב בנוי על השאלה. איוב היה צדיק יסוד עולם.
צדיק יסוד עולם.
ומה קרה?
כל הילדים שלו מתו.
שבעה בנים, שלוש בנות.
והרכוש שלו היה עשיר גדול, הכל אחבשים. ואחר כך חטף שחין, שחין, כבד תופת.
באו הרעים שלו לנחם אותו, צופר הנעמתי,
בלדד השוחי ואליפז התימני.
ולא הצליחו לנחם אותו.
עשו לו עוד יותר רע, אמרו לו, כנראה אתה אשם, כנראה, זה לא יפה להגיד דברים כאלה.
ובסוף, הספר עוסק בשאלה החזקה.
צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. התשובה המרכזית שיש,
החשבון
הוא נצחי.
צדיק שבעולם הזה סבל,
עולם הבא הוזכה לשכר, אנחנו לא מבינים.
לא מבינים כל הצרות שקרו לעם ישראל בהיסטוריה,
שיאם זה השואה, אנחנו לא מבינים איך זה העלה את עם ישראל.
לא רואים את זה בעיניים שלנו בעולם הזה.
עולם הבא רואים איך הכל יהיה.
כל מי שסבל פה,
לא סתם אומרים איסורים, כפרת עוונות וכל מיני תיקונים,
אנחנו עיקר העולם,
עולם הבא.
עולם הבא נראה את כל השכר על כל האיסורים שהצדיקים סבלו.
זו אחת התשובות המרכזיות, לא נפתח, זה לא נושא כרגע,
אבל הספרים עוסקים.
אומר איוב,
ותעשה, חבקוק, סליחה, ותעשה אדם כדגי הים.
כאילו מה, הפקרות כמו דגים פוגעים בהם בלי סוף?
מה דגים שבים כל הגדול מחברו בולע את חברו?
אף בני אדם, אלמלא מוראה של מלכות,
אם לא היה פחד מהעונש של השלטון והמשטרה,
כל הגדול מחברו בולע את חברו. חברים יקרים, מה ההבדל בין טיגריס ואריה?
וחתול לעומת
דגים שרודפים אחרי דגים.
אה?
אריה רודף אחרי זברה,
חתול רודף אחרי עכבר,
כריש רודף אחרי דג טונן.
או לוקוס, או בורי, לא משנה.
מה ההבדל בין סוג הרדיפה הזה לסוג הרדיפה הזה?
ראיתם חתול ועכבר פעם?
עכבר עכבר, עכבר בורח, בורח, רודף אחריו.
זברה בורחת, רודף בתרב.
אבל מה ההבדל בין דג שבולע הדג?
איך הוא בולע אותו?
מצוין, יאיר.
הוא לא, כשפותחים את הדג הגדול,
רואים שהוא בלע דגים קטנים,
הדגים,
פותח את הפה, ואז הדג ככה, ככה הוא בולע אותו. לא הפוך, לא כמו חתול שרודף אחרי העכבר,
בולע אותו ככה, כן?
כשהדג נכנס לתוך ככה, הפוך.
הוא לא בולע אותו בצורה הזאת, אלא בולע אותו ככה. נכון, יאיר?
בן יאיר מכיר את זה.
נכון, צודק, אם זה היה הפוך, הוא היה נחנק. אבל הוא לא יודע את זה, הדג.
הוא לא למד את זה כמו שאתה יודע את זה. ככה זה קורה.
ככה זה קורה במציאות.
אומר ספר הפריון, מקום מספר 8, זה הרב גנצווירד,
השקוצר שולחן נאור של אשכנזים, זהו, חיבור לתורה, 8. והנה ידוע
כי הדג הבולע את חברו, בולע אותו דרך ראשו ולא דרך זנבו בניגוד לשאר בעלי החיים.
כמו שאנו רואים שכאשר קורעים איזה דג ונמצא בו דג הנבלע,
מונח ראשו כלפי הזנב של בולע וזנבו של הנבלע כלפי ראש בולעו.
שמעון צודק, אחרת הוא היה נחנק ועם הסנפירים היה נכון.
אבל ככה אשר עשה.
ונדע מזה כי הדג הבולע את חברו,
בולע אותו כאשר הוא בא לקראתו ולא כאשר הוא בורח ממנו.
ושלא כי מנהג שאר בעלי חיים אשר מסתמה הקטן בורח מפני הגדול,
אלא שהגדול רודפו, משיגו וטורפו, והוא משל נפלא.
כי גם בבני אדם כן היה הדבר.
כי אם היינו מכירים את מי שרוצה לפגוע בנו, גונבים ורוצחים, כי היה מכיר את הרוצח,
כי רוצח הוא, ודאי כי היה בורח ונשמר ממנו.
אבל היה יכול לטעות בו שהוא אוהבו ורעו,
והיה בא כנגדו, ואז היה בולע אותו.
לך תדע, אתה לא יודע, הוא חבר, לא חבר, לפעמים הוא בא לך כמתו חבר, ואז בולע אותך. ויש לומר, כי זהו הוראת תיבת חיים. הרי המילה חיים מיותרת.
איש את רעהו בלעו, מה זה חיים?
כלומר, כאשר הוא בהשקט ובטח, בלו שום אימה ומורא. אתה לא מפחד, לא נסער,
ואז הוא בולע אותך. לכן, כמה חשוב שיהיה מוראה של מלכות.
למה? כי יש סדר.
אומר הרב קוק, איך אתה יכול לדעת
אם עם הוא באמת,
באמת, בטובו הוא טוב,
או לא כל כך טוב?
בשעת
מלחמה.
כשיש חיים רגילים,
אנשים מפחדים לגנוב,
לרצוח לאנוס.
יכול להיות שהם רוצים,
יש גם מדינות שבגידות אסורות,
מאנשים על בגידה.
ומפחדים לעשות דברים כאלה, כי יש משטר.
מפחדים.
במלחמה אף אחד לא רואה.
עושים את כל הדברים הכי נוראים שבעולם.
גם האמריקאים.
תקראו
מה הרוסים עשו,
תקראו מה הבוסנים עשו,
תקראו מה, בהיסטוריה, מה היפנים עשו,
מה הערבים אנחנו היום מכירים. איזה דברים נוראים. רוצחים, אונסים באכזריות.
יש רק עם אחד,
כנראה, בעולם,
שלא רוצח,
סתם, לא רק שהוא לא רוצח,
הוא גם שולח לפני שהוא מפגיז וואטסאפים,
אנה תתפנו, זה כבר שיגעון לגמרי,
ולא אונס ולא גונב סתם עם ישראל,
כי העם בטובו, הצבא הישראלי בטובו
הוא נקי יחסית לשאר צבאות האויב.
אנחנו לא צריכים את המוראה של מלכות כמו שהם צריכים את זה, אבל גם אנחנו צריכים,
אבל לא באותה רמה,
לכן פירוש ראשון,
אם לא היה מלכות סדר, היה בלאגן. פירוש שני,
שבע רבנו יונה, זה פירוש נפלא.
הווי מתפלל בשלומה של מלכות, זה העניין רצה לומר, שיש לאדם להתפלל על שלום כל העולם ולהצטער על צער של אחרים וכן דרכם של צדיקים, כמו שאמר דוד עליו השלום ואני בכלותם, כשהם חולים,
לבושי שא כי ניתי בצום נפשי
שאין לאדם לעשות תחנונה ובקשותיו לצרכיו בלבד אך להתפלל על כל בני האדם שיעמדו בשלום. זו מדרגה מאוד גבוהה.
לכם מסכת אבות היא חסידות, זה לא חובה. ובשלומה של מלכות יש שלום לעולם.
שני דברים, אחד סיפור ואחד רעיון מהרב קוק זצן.
סיפור כזה, סיפור אמיתי, אחד
הנפלאים ביותר שקראתי.
אחרי השואה הנוראה,
היו מלא מלא פליטים יהודים,
שרצו לעזוב את גרמניה, את פולין הארורה,
את האדמה הארורה, ולעבור. הרבה עברו לקנדה, עברו על ארצות הברית,
חלק לארץ, כל מיני ארצות.
היה יהודי שקראו לו מרדכי גרינפלד,
וחברו יוסף אנגיל, אם אני זוכר נכון, זה לא משנה,
פחות או יותר זה אשימות.
ואז שניהם ביקשו רשות
להגר לקנדה.
יאללה קיבלה הרבה יהודים אז.
ואחד קיבל אישור והחווה לא קיבל אישור.
מרדכי גרינפלד קיבל אישור,
אבל יוסף אנגל, החווה שלו, לא קיבל אישור. למה? כי יוסף הזה היה חולה בטיפוס.
ושום מדינה לא הסכימה לקבל חולים שהיו חולים בטיפוס.
זו מחלה מאוד מידבקת שהייתה, לא רצו לקבל.
טוב, הגיע, מה?
איזה מדינה? לקנדה.
לא זוכר מאיזה מדינה.
ואז כשהגיע היום של המורדכי הזה לשו״ת או באונייה להפליג לקנדה,
בא החבר שלו להיפרד ממנו.
איך שנפגשים אחד עם השני,
יוסף אנגי מתחיל לבכות, לבכות עם דמעות, בוכה, בוכה, בוכה.
הוא אומר, אני מקנא בך, אחי היקר,
איזה כיף לך, אתה זוכה להתחיל חיים חדשים,
ואני תקוע פה,
תקוע פה, שום מדינה לא תקבל אותי.
מה יהיה, מה יתחיל לבכות, לבכות.
הצדיק הזה, מרדכי,
בדרך מעל הטבע,
אמר לו,
אח שלי היקר,
קח את האישור שלי.
קח את האישור שלי,
תהגר איתו לקנדה,
יקראו לך,
כי אתה שם שלי, קח את מרדכי ויינברג,
מרדכי, סליחה, גרינפלד,
ואני אשאר פה, יצליח בעת השם, לא יצליח,
קח, כי הוא היה בטיפוס, היה יותר קשה.
לקח את האישור שלו,
זכה,
הגיע לקנדה.
אותו מרדכי גרינפלד,
חיכה שנה ומשהו, הצליח גם הוא אישור על שם מישהו שמת,
איך שהוא, קראו לו מרדכי ויינברג,
והצליח אחרי שנה ומשהו לארצות הברית, והצליח בעסקים, גם בתורה, גם בעסקים,
הצליח מאוד.
ממורדכי גרינפלד קראו לו עכשיו מרדכי ויינברגר,
כי זה האישור שהוא קיבל.
טוב, מצוין.
ואמר לו,
אחרי כמה זמן, הוא בא לאדמו״ר שלו,
לא זוכר, מצאנז, מבלז,
אמר לו, האם להחזיר את השם הקודם שלי,
מרדכי גרינפלד, או להישאר על שם החדש שלי, שהוא עושה גישור, מרדכי ויינברג?
אמר לו האדמו״ר, אל תחזור לשם הישן.
תישאר במורדכי ויינברג. למה?
כל פעם שמזכירים את השם שלך, מרדכי ויינברג,
איזה רעש זה עושה בשמיים שוויתרת על השם הקודם שלך בשביל החבר והפכת לשם חדש, איזה רעש זה עושה בשמיים.
כתוב על שפרה ופועה שהיו יוכבד ומרים.
למה נקראה שפרה שמשפרת הוולד ופועה שפועה לוולד? אומרים המילדות הראשיות במצרים.
שואל אחד האדמו״רים, אז למה לא לקרוא להם יוכבד ומרים
ולהגיד שהן גם היו משפרות ופועות. למה יש שפרה ופועה? זה לא נכון, זה יוכל בדומרי ים.
אומר שהאדם נקרא על שם המעשים הטובים שלו.
למרות שנקראו יוכל בדומרי ים, התורה בחרה לקרוא להם שפרה ופועה,
כי זה המעשים הטובים שעשו.
באנו לעולם בשביל המעשים הטובים שלנו.
לכן אדם המעלה מתפלל על שלום המלכות,
מתפלל על שלום חברו,
לא בגלל שלא יהיה אנרכיה,
כי יש שלום, זה טוב לעולם.
אין כמו עם ישראל שמזכיר את השלום בכל דבר.
קדיש עושה שלום, בקעת המזון עושה שלום, שמונה עשרה שים שלום,
בסוף עושה שלום,
שבת שלום, שלום עליכם, וישם לך שלום. כל הזמן שלום.
אומר מרן הרב קוק, זה צד, תסתכלו בעולה טריה.
ואחרי ככלות הכל, לבדו ימלוך נורא.
מה הפירוש הפשוט?
אחרי שיגמר העולם, הוא ימלוך.
זה הפועל פשוט, ייחרב.
אומר הרב קוק, לא.
כי הרבה אנשים אומרים,
מה אכפת לי שיהרגו אחד את השני בעולם, לא מעניין אותי.
תראו, אם זה מחבלים צודקים,
לא מה שיהרגו אחד את השני.
אבל לא תמיד זה מחבלים.
אנחנו לא צריכים לשמוח בנפילה.
אנחנו רוצים שהעולם יתקרב להשם לא בדרך של אירוס וחורבן,
אלא בדרך של תיקון.
אומר הרב קוק, ואחרי ככלות הכל,
כלות לא מלשון כליה,
מישון גמר והשמדה, אלא מישון כלות הנפש.
אחרי שכל הבריות קלות לקדוש ברוך הוא,
אז לבדו ימלוך נורא, יתברר שכולם מכירים בכבודו, כולם קלים נחשפה וגם קלטה נבשי לחצרות ליבי.
לכן שכולם קלים לעשן,
לכן אדם המעלה
צריך להתפלל בשלומם של הגויים,
הטובים, לא הרשעים שימותו, בוודאי, אבל בשלום הטובים, אנחנו רוצים שיהיה שלום בעולם,
וככה העולם יהיה יותר מתוקן.
נחזור אלינו, זה החלק הראשון, החלק השני. רבי חננה בן תרדיון אומר, שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה,
הרי זה מושב לצים. פשו, חריף, אה?
מפחיד, אה?
מלחיץ.
שניים שיושבים, שני חבר'ה מדברים, אין דבר, איך הגענו לזה?
אבל שניים שיש ביניהם דברי תורה, שכינה ביניהם, שנאמר, אז נדברו יראי השם אל רעהו ויקשב השם וכו'.
מי היה רבי חננה בן תרדיון, מקום מספר שלוש, תנא בדור השלישי,
חי בתקופת חורבן ביתר, מתי היה חורבן ביתר?
ומתי יאבד את תאריך?
חבר'ה, חורבן ביתר, מתי היה?
תשעה באב.
חמישה דברים הראו לאבותינו בתשעה באב.
חטא המרגלים, חורבן בית ראשון,
חורבן ביתר, כמה נהרגו בביתר?
מספרים מדברים בין שתיים לשלושה מיליון.
איך יכול להיות?
זכות הגמרא מה היא אומרת שם, גם ההיסטוריונים אומרים ככה.
בין שתיים לשלושה מיליון בביתר נהרגו.
אי אפשר להצהרות עם ישראל עבר.
מיליונים נהרגו במשך השנים, מיליונים נהרגו.
חנונות היום,
מיליארדים היו מחנונות,
מיליונים נהרגו.
אז הוא חי בתקופת חורבן ביתר, 70 שנה לאחר חורבן ביתר,
אביה של ברוריה, ברוריה הייתה
אשתו של רבי מאיר, חכמה מאוד,
מאוד מאוד מאוד,
וחותנו של רבי מאיר,
רבי מאיר בעל הנס.
למה נקרא רבי מאיר בעל הנס? לא כולם יודעים.
נספר בקצרה.
נשרף על קידוש השם וספר תורה אימו ביום כז בסיוון.
הרומאים התאכזרו אליו מאוד מאוד, שרפו אותו,
שמו לו ספו ככה ליד הלב, לא זוכר בדיוק, ואז הוא נשרף לאט.
איזה אכזריות. הוא אחד מעשרת הרוגי מלכות, תשעה באב יש קינה מיוחדת,
וגם ביום הכיפורים לרוב העדות, על עשרת הרוגי מלכות.
הוא היה אחד מעשרה.
בקיצור, ובסוף הייתה לו ישיבה בסח'נין, איפה זה סח'נין?
כן, סח'נין, זה בצפון,
גליל תחתון, נכון?
סח'נין שם, ליד שפרעם שם.
בקיצור, היה אחד מגדולי התנאים,
התן שלו רבי מירבלנס.
כתוב בגמרא מסכת עבודה זרה, דף יח כמדומני, או יז.
כתוב כך,
שהרומאים אחרי שהרגו את רבי חיים ביתרדיון לקחו את הבת שלו ושמו אותה לעבוד בזנות.
בית בושת.
אמרה ברויה אחותה, אשתו של רבי מאיר, אחותי פה, תציל אותה,
תשחרר אותה.
איך לשחרר אותה? לקח רבי מאיר הרבה כסף
והלך לאותו מקום שהיא נמצאת.
אני קצר את הסיפור, קצת ארוך, שם הגמרא.
בקיצור, הוא בא לשומר.
אמר לשומר, בבקשה,
תשחרר אותה.
שומר שחר אותה, יהרגו אותי.
הביאו לו את כל הכסף, אמר, חצי מהכסף שלך,
חצי מהכסף
תשחד את המלכות. כל פעם שיגידו זה, תן להם כסף, תשחד אותם.
ככה היה.
הביאו לו את הכסף,
שחרר אותה, אה, סליחה, לפני כן הוא אמר,
ואם בסוף יעלילו עליי וכולי וזה,
אמר, תגיד, ענני אלא דמאיר, ענני,
תגיד את זה, ויקרה לך נס.
אמרת מספר סיפורים, מי אמר שהדבר הזה פועל?
אמר רבי מאיר, אל תדאג, היו שם כלבים אוכלי אדם.
כלבים,
אכזרים.
בא רבי מאיר, לקח
אבנים, זרק על הכלבים.
כל הכלבים באו לטרוף אותו ואת השומר.
אמר רבי מאיר, אהנני, יותר מהר כהכלבים האלה, אמר, אהנני, אדם מאיר, אהנני, ואז הכלבים מיד,
כלום לא עשו לו. בשביל זה פועל, זה רציני, סגולה רצינית.
דרך אגב,
יש שני פירושים, מה זה ענני אלאה דמאיר ענני.
פירוש אחד,
הקדוש ברוך הוא, שהוא אלוקים של רבי מאיר,
תענני.
אבל הפירוש היותר פשוט,
ענני אלאה דמאיר, זה על השם, לא על רבי מאיר, השם שהוא מאיר את העולם.
יש גורסים בסליחות,
ענני אלאה דמאיר, ויש ענני אלאה דרבי מאיר. מי שרבי מאיר זה רבי מאיר במפורש.
מי שמאיר זה יכול להתחדש ברוך הוא,
ענני, הקדוש ברוך הוא, שהוא מאיר, לא של רבי מאיר. בכל מקרה, הוא אמר את הסגולה הזאת והצליח.
וככה שחרר את הבחורה, את אחותו של ברוריה,
גיסתו,
ואז תפסו אותו הרומאים.
שחרר, בסוף
באו לתלות אותו.
איך שבאו לתלות, הוא אומר, ענני אלא דמיר, ענני.
פתאום החבל נקרע.
עוד פעם, חבל, מה קורה?
תחקרו אותו.
אמר להם את הסיפור, התעצבנו לרבי מאיר,
פרסמו את התמונה שלו בירכי המלאכה בעיר קיסריה. קיסריה זו הייתה עיר ממלאכה שלהם בארץ, כן?
קיסריה, אז שם הקיסרים כנראה, קיסריה.
ותמיד היו עשירים שם, כן? גם אז, כן? ובכל מקרה, שמה או איזה, וחיפשו אותו. יום אחד רואים אותו רומאים, את התמונה.
זיהו את התמונה, ראו את רבי מאיר, רצו, רצו, רצו, רצו אחריו.
שלוש גרסאות בגמרא,
איך הוא ניצל מהם.
תגובו בגרסאות, לא משנה, כרגע, אחרי זה. הצליח להינצל מהם בדרך נס,
ומאז אותו מקרה ברח רבי מאיר לבבל, כי בבל לא שלטו הארמן. רבי מאיר,
בעל הנס. זה המקור.
נחזור אלינו.
אז, מה הוא אומר?
שניים שיושבים
ביניהם ואין דברי תורה, הרי זה מושב לצים, לא הגזמנו. מה קשור מושב לצים? תשובה.
מקום מספר 9, מצאתי משהו שמסכמת כמה פירושים.
רבי חננה בן תרדיון אומר, חנינה,
יש שם חנניה שאומרים חנינה,
שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים, שנאמר, ומושב לצים לא ישב. ושמח לו הכתוב, כי אם בתורת השם חפצו.
הרי שכל שאין שם דברי תורה, מושב לצים, שהבטל מדברי תורה הוא בכלל הליצנים.
או שעצם הישיבה שלו לתכלית הטוב היא ליצנות,
או ששניים היושבים ואינם עוסקים בתורה בוודאי יימשכו אחר דברים בטלים.
אין שיעמום.
אם מדברים דברים עם ערכים,
או דברי תורה, או דברי ערך, דברי זה, מצוין, אבל אם לא,
יכולים להיגרר לדברים לא טובים,
או לשון הרע, או דיבורים לא רציניים.
לכן יהודים נפגשים,
חשוב שיהיה ביניהם קשר של תורה.
לא חייב ללמוד גמרא, לא חייב ללמוד. הכוונה של ערכים, של דברי מוסר, של דברים שמקדמים את המציאות, את עצמם ואת העולם. ולא שטויות, נדבר על שטויות.
אז זה כמה פירושים שהוא הביא. מצאתי משנה שכיר נפלא.
מקום מספר עשר, זה הרב טאקטל, השם ייקום דמו,
שנהרג תוך כדי השואה.
הוא כותב את זה.
הגאון עולם.
שניים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב לצים. ונראה לפרש את הדרך, למשל, באחד שאומר לחברו שימנה זהב הכסף,
ומה שימנה שיספור יהיה הכל שלו, מביא לו חבילה ענקית,
כל מה שתספור יהיה שלך.
אז אם יאמין האדם באמת שחברו אומר לו אמת,
הוא באמת ייתן לו הכל, אז בוודאי ימנה אותם בכל כוחו. אלא שאם הוא סובר שחברו מתלוצץ עמו,
הוא באמת לא ייתן לו כלום, אז לא ימנה.
והנה לתורה כתיב יקריים מפנינים וכל חפציך לא ישבו בה.
שום דבר לא מתקרב לתורה.
וכן כתיב הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים.
יותר מכל הזהב והכסף בעולם.
וכן כתוב בהרבה פסוקים על חשיבות התורה.
ואם יאמין האדם באמת שהכל הוא אמת,
בוודאי לא יבטל אפילו רגע אחד.
אם הוא מבין שכל דברי התורה זה אמת,
זה מכעס, יותר טוב מזהב וכסף,
וואו, הוא ילמד כמה שיותר.
אבל הוא לא מבין את זה, הוא חייב לדברי התורה, זה לא רציני כמו איזה זה,
אז הוא לא ישקיע בזה. לכן שניים שיושבים ולא מבינים את ערך הלימוד התורה, שכל לימוד מקדם אותם ואת העולם,
זה בחינת מושב לצים.
נסיים במשהו מהפרשה שקשור לתשעה באב.
כתוב
בפרשה
אלה הדברים אשר דיבר משה על כל ישראל ואז הוא מספר על כל מיני מקומות.
אז במקומות זה רש״י אומר
רמזים
לדברים שחטאו.
מה קרה בפארן בין לבן ובין תופל ופארן וחצר אודי זהב?
פארן, חטא המרגלים, נשלחו ממדבר פארן.
מה קרה בתופל? לפי הכלי היקר בתופל זה חטא העגל.
שטפלו עטיפלה בתנ״ך, זה קשור לעבודה זרה.
משה מוכיח אותם על כל החטאים שעשו במדבר,
חטא העגל זה מרומס במילה תופל, וחטא המרגלים במילה פארן.
מה קרה בחטא העגל?
מתי חטא העגל?
תאריך עברי?
י״ז תמוז.
מה המזל של חודש תמוז?
טרטן.
מה קרה?
מתי חטא העגלים היה?
תשעה.
באב?
וחטא המרגלים, חברים, זה תשעה באב, אז אנחנו גם בוכים.
מה המזל של חודש אב?
אריה, מצוין.
מי ראה פעם סרטן?
קריית שמונה היינו בשבת שעברה, היה שם נחל,
נחל,
איך קוראים לו?
אין זהב, נחל אין זהב,
ממש, בתוך קריית שמונה, בתוך עצרות של בתים. משהו מדהים, נחל...
כדאי לעבור לקריית שמונה, כן?
בכל מקרה, כן, ממש, נחל איתן, כן.
אפשר לתת לי איך לספר לך סיפורים, כן?
בכל מקרה, נחל ראינו סרטנים.
מי שראה סרטן, הוא לא הולך קדימה.
הוא הולך
כמו אחורה. כמו על הצד, זה נראה כאילו הוא הולך אחורה.
בחודש תמוז,
י' תמוז, ח' העגל,
הפנינו עורף לקדוש ברוך הוא.
שמענו עשי הדיברות,
ובמקום,
עשינו עגל, הפנינו עורף לקדוש ברוך הוא,
כמו שהסרטן בתמוז
הולך אחורה, כאילו הולך ברוורס כזה.
בחודש אב
אנחנו חטאנו חטא על מרגלים, ואז עם ישראל אומר,
בשנאת השם אותנו, הוציאנו...
תגידו, השם שונא אתכם?
איך אומר כלי יקר,
אם הם אומרים שהשם שונא אותם,
כנראה שהם שנאו אחד את השני.
אדם שיש לו איזה מום, משליך את זה על אחרים.
אם הוא שונא אחד את השני, הוא חושב שגם השם שונא אותו.
וכל הפוסל והוא פוסל, זה קשור גם לתור של פרויין, לא משנה כרגע וכו'. בכל מקרה, הייתה בהם שנאת חינם.
תמוז,
חטא העגל.
אב, שנאת חינם.
על מה חרב בית ראשון?
חוסר קיום תורה.
וביטלו תורה.
בית שני, למדו תורה,
אבל שנאת חינם.
אנחנו צריכים, אומר הכלי יקר בימי בין המצרים, להתחזק מאוד בימים האלה בשני התחומים.
גם בלימוד תורה וגם באהבת הבריות,
גם באהבה אחד של השני, במיוחד בימים. זה מתאים למה שלמדנו היום. החלק הראשון עסק,
הווי מתפלל בשלומה של מלכות.
שלום בין כולם, להיות חבר, לאהוב את כולם.
והחלק השני, שניים שאין ביניהם דברי תורה, כי דברי תורה זה מה שמקדם את המציאות, שנזכה בזכות לימוד תורה ובזכות אהבת אחד את השני,
להוסיף עוד לבנה בבית המקדש עד שנזכה לראות בנחמת ציון ובעניין ירושלים. אמן.
