טוב, שלום וברכה.
התכנסנו פה ליום עיון בעניין תשעה באב.
אז קודם כל,
אנחנו מבינים שחורבן הבית זה לא חורבן הבית בלבד, אלא
במידה מסוימת זה חורבן העולם.
כלומר, אנחנו מכירים את העולם במצבו הנוכחי,
וזה נראה לנו נורמלי ותקין,
אבל אנחנו במצב לא נורמלי,
ותכף אני אפרט מה לא כל כך נורמלי,
הרבה דברים לא נורמליים.
העולם כרגע הוא במצב חרב, אנחנו צריכים לדעת את זה.
אנחנו שואפים בבניין בית המקדש
בעצם לבניין העולם.
מחדש
למקום שהאלוהות
היא מנהיגה אותו בצורה הרבה יותר גלויה ונוכחת והשגחה הרבה יותר עליונה,
והסדרים הם שונים לחלוטין. אז חזל אמרו,
מיום שחרב בית המקדש לא נראה ערקיע בטהרתו,
כלומר השמיים הם מכוסים במסכי ברזל,
ואין לו לקדוש ברוך הוא לדלת אמות של ההלכה, כלומר כל עולם התורה הוא מאוד מאוד מצומצם,
גם כן ביחס לנבואה שהייתה ועוד הרבה מאמרים כאלה, אנחנו לא נביא את כולם.
אנחנו ניגע, אני אסביר לכם רגע את המהלך של השיעור.
אני אלמה אתכם איזשהו מאמר שאני כתבתי לפני כמה שנים,
שנקרא ציפורי האימה,
תמונת מצב.
זה התפרסם באהבה ואמונה.
עכשיו, המאמר הזה הוא בעצם עוסק בתופעות.
ואחרי שאנחנו נסיים את המאמר, שהוא לא ארוך,
וניגע בכמה תופעות שאנחנו,
אתם תראו כולכם שאתם מכירים אותם,
אבל לא תמיד מביאים את השורש שלהם.
אנחנו נלמד
בפסקה של הרב קוק,
שהוא בעצם דוקר את הנקודה הפנימית,
את השורש של התופעות האלה, בסדר? מה השורש הרוחני שקורה בעצם בשמיים עם חורבן הבית ומצב העולם הנוכחי, בסדר?
אז אוקיי, אז קודם כול שיעור טבע,
ראיתם פעם, לאחרונה בשיעור טבע?
מה?
לא?
לא למדתם טבע בבית ספר?
לא היה לכם כזה מקצוע? מה?
אז אני אעשה לכם עכשיו שיעור טבע, זה יהיה השלמה למה שהחסרתם בבית ספר.
אז אני אשאל אתכם שאלה, מתי ראיתם פעם אחרונה דוכיפת?
אתם מכירים את הציפור הזאת דוכיפת?
מישהו פה ראה לאחרונה?
הרבה ראית לאחרונה גם?
הרבה, הרבה, יש מעט.
רמלה?
אז תשמע רגע,
אתם שמתם לב שהדרורים והנכרים והפשושים הם הולכים ומתמעטים?
שמתם לב?
מה קרה?
יש זן פולה שהוא חדר לארצנו, איזה?
אמיינה, בדיוק, זן שהוא מוגדר אוכל קול, הוא לוחמני,
הוא בעצם דוחק את המינים המקומיים והוא גורם להם להיעלם,
זה ציפורי אמיינה.
היא הוגדרה, הציפור הזאת,
על ידי האו״ם,
כאחד ממאה הפולשים המסוכנים והמזיקים ביותר בעולם. עד כדי כך,
איך היא הגיעה פה לארץ?
הביאו אותה לצפארי בפארק הירקון מהודו לפני איזה 30 שנה.
הביאו אותה בתור איזה ציפור חביבה כזאת שהיא יודעת לחכות קולות בדומה לתוכי.
זה ציפור חקיינית כזו.
אבל מה שקרה,
הם ברחו או שוחררו, לא ברור שמה מכלובי הצפארי, זה כבר שייך להיסטוריה.
מה שקרה זה תוך זמן קצר הם התפשטו הציפורים הללו בכל גוש דן
ומשם לכל הארץ ולמעשה עכשיו מה שקורה,
הם פוגעות פשוט בכל ההרמוניה של הסביבה הטבעית הארץ ישראלית
והן משנות את כל סדרי האקולוגיה. אתם תכף מכירים את הציפור הזאת, יש לה מין מקור צהוב כזה, הרגליים צהובות והיא קצת אכזרית,
כן? אז עכשיו, הם פשוט רואים אותם בכל מקום.
בהתחלה זה היה רק בעיקר גוש דן,
היום אתה כבר יכול לראות אותם,
אני גר בבית אל, אני אתמול בדיוק הסתכלתי על מיינה בחצר שלי,
מקננות בכל מקום, בעצים, במבנים, ברמזורים, בעמודי תאורה, אפילו במטוסים,
כמעט היה פעם אסון, הן מקננות פשוט בכל מקום.
ואיך זה עובד?
בעצם הם משתלטים על אתרי כינון של דרורים, של ירגזים, של נקרים סורים.
איך הם עושים את זה? הם פשוט דוחקים החוצה את ה...
ציפורים ואוכלים להם את הביצים או את הגוזלים,
פשוט טורפים אותם
ומעיפים אותם,
וככה הם גדלו ב-15 שנה האחרונות
בשיעור של יותר מ-800 אחוז,
וניהייתה הציפור הזאת תוך 30 שנה, כן, תבינו,
מכמה ציפורים שברחו לזן הרביעי בגודלו בארץ,
אחרי העורב,
הצוצלת, שזה היונה החומה,
ויונת הבית,
אז היא בכל ישראל הרביעית בגודלה, הציפור הזאת. שיעור טבע, אמרתי לכם, זה לא שיעור תורה.
מי שבא לימות תורה, שאלה בית המדרש.
לא, אני צוחק, אני צריך, אני תכף אעבור,
אני אסביר פה את האירוע.
למה אני אספר לכם את כל הפרטים החשובים האלה?
ובגוש דן זה כבר השנייה בתפוצה,
בתפוצתה, אחרי העורב.
זה העורב זה הציפור הכי נפוצה בארץ.
אז עכשיו היא גם פוגעת בחקלאות מאוד,
מטה הפירות, בכרמים.
אה...
גם כן,
כשיש כמה שבועות בשנה שהגוזלים מתלמדים לעוף, ושם היא ממש תוקפנית, עד כדי שיש סרטונים שלה שהיא תוקפת בני אדם.
ממש, זו ציפור ממש תוקפנית.
אם הם מתקרבים לסביבת כינון שלה, כמו ספר,
יש סרט כזה של אלפרד איצ'קוק,
הציפורים.
אלה ציפורים שמשתלטות, תוקפות, משהו נורא.
עכשיו תקשיבו טוב, רשות הטבע והגנים,
היא פרסמה לאחרונה היתר לצוד
ולירות בציפורי המיינה. זה משהו נדיר ההיתר הזה בארץ, מה?
כי הם כל כך התפשטו.
חוץ משמורות הטבע והגנים הלאומים, אתה יכול לקחת חץ וקשת ולהתחיל לצוד מיינות להנאתך.
הבנתם?
מה? זה שיעור טבע, זה לא שיעור תורה, אתה יכול ללכת.
סתם, סתם.
כן, כן, כן. לא, תכף אני אגיע אצלנו לדף מקורות, אל תדברו על זה, רק...
כן, כן, זה זה, זה זה, כן. תכף, תכף נגיע לזה.
אוקיי, עכשיו,
למה סיפרתי לנו את כל זה?
ציפורי האימה האלה, זה בדיוק הבמה ללמוד שיעור טבע וסקירה אקולוגית אזורית. מה אתם אומרים? זאת הבמה המתאימה.
לכל זה משל.
בסדר? כל המשל שאמרתי,
כל דברי המחקר האלה שאמרתי על ציפורי המיינה האלה,
זה בעצם,
משל מציאותי וזה סימן חיצוני להתרחשות הרוחנית הפנימית שקורית בשנים האחרונות,
ואנחנו נראה בהמשך שזה,
שגם ההתרחשות של השנים האחרונות היא תולדה של הרבה התרחשויות שהכל מתחיל מחורבן הבית,
בסדר? הכל.
כל חורבן המציאות
שאנחנו רואים והמצב הנוכחי של האנושות,
והכל הכל הכל מתחיל מחורבן הבית.
אז בכל אופן,
אני מדבר רגע, אני מתחיל בסוף, בתולדות האחרונות של ההתפשטות הרע בעולם.
אז זן פולשני כזה של דעות, כמו הציפורי מיינה האלה,
אז יש זן פולשני של דעות מזיקות, הוא חדר לנחלתנו והוא מתפשט ממש במהירות.
והוא זן מיובא, כמו הציפורי מיינה האלה שהיוו אותם מהודו,
אז הזן הזה הוא תוקפני גם כן,
והוא מבקש לדחוק ולשנות ממש לאלתר את כל סדרי הדעות והערכים והסטטוס קוו שהיו כאן קודם שהזן הזה הגיע,
ובעצם לפרום את רקמת החיים העדינה של מדינת ישראל.
והוא חדר, הזן הזה, למערכות הציבוריות,
הוא מגרש בעזות ובחוצפה את כל התוכן שהיה נהוג,
והכל כמובן בסיוע של בג״ץ
ובחסיון הדמוקרטיה. עד כאן זה ברור, הנקודה הזאת?
כלומר, אם אתם רואים כל מיני אירועים עכשיו
של עיבוד ה...
של כל מיני קיטוב, קיטוב שיש חברתי, והרבה ויכוחים ושיח וקשיים וכולי,
זה משתי סיבות.
אחד זה הטיפורי מים האלה שחדרו לארץ, כלומר,
הדעות הפוסט-מודרניות והפרוגרסיביות שחדרו לארץ, שזה הנמשל פה לציפורי המיינה,
והם באים להרס את הכל, פשוט את הכל. תכף אני אסביר במה הם נוגעים.
אבל סיבה נוספת זה שבעזרת עתירות לבגץ,
אז הדעות האלה, הן פשוט
מפרקות פה את מה שהיה סטטוס קוו.
כלומר,
תכף אני אגע בזה. כלומר, כל מה ש...
כשבן גוריון הקים את המדינה, זה כזה עם החזוני שהם הסתדרו,
אמרו, יש נושאים רגישים,
לא ניגע בהם. פשוט לא ניגע בהם, לא ניגע בהם.
לעזוב אותם.
כי המטרה שלנו זה לחיות ביחד בשלום ואהבה ואחווה ושלום וירוש, נכון?
דתיים, חילונים, הכל טוב.
אבל הדעות הפולשניות האלה,
ביחד עם עתירות של בגץ, זה אלו שני גורמים שפתאום בשנים האחרונות אנחנו רואים כל יום כותרות
בעיתונות על ה...
שממש,
זה מלחמת עולם על הזהות הישראלית, לא פחות מזה, בסדר?
עכשיו,
הזן דעות הזה, כן, המיינה האלה,
הדעות הפרוגרסיביות והפוסט-מודרניות,
הם מבקשים קודם כל ממש למחוק את הרבנים הראשיים ולזרוק בכלל את מוסד הרבנות
ולערוך רפורמה כוחנית
בשם הקיירוב, רוצים לקרב את היהדות, להנגיש אותה.
והיה מאוד חזק בממשלה לא האחרונה, זאת הקודמת שהייתה ממשלה של שנה,
אז דיברו הרבה על קיירוב ועל
שינוי במערך הכשרות, והגיור, והחיתון, ובחירת הדיינים,
מאוד חשוב להם שמה, כן.
ובעצם,
במערך הדעות של הפוסט-מודרנה יש ניאליזם כזה, כאילו משהו ששולל את כל הערכים ואת כל המוסדות המסורתיים,
והוא מזלזל בגדולי התורה, ובתורה וכולי. כלומר, כל,
כיוון שהפוסט-מודרנה,
היא באה ואומרת שאין אמת,
אלא אתה מגדיר את האמת,
ומה שאתה רוצה זה האמת, והכל זה עניין יחסי, תלוי תקופה,
תרבות, הקשר,
אין אמת, כן?
אז אף אחד לא יבוא ויגדיר לנו מה האמת.
אף אחד לא יבוא ויכתיב לנו מה הערכים שאנחנו צריכים להתנהל על פיהם, בטח לא מוסד כזה כמו הרבנות.
אז, או הרבנים, כן?
אז,
אז זה, אז פשוט כמו ציפורי המיינה, שהם נכנסים, אמרתי לכם, לקנים של ציפורים אחרים,
אחרות, מעיפים אותם וטורפים להם את הגוזלים, זה פשוט הדעות האלה, זה מה שהן עושות, על ידי הפסיקות האלה של בגץ והמחטפים האלה בתוך ה...
אז זה, זה פשוט חודר לכל מקום.
אז זה,
אז זה ממש,
זה הרג מחשבתי שלם שהוא עושה,
זה חיסול ממוקד לכל הסטטוס קוו שהיה פה,
שהיה נהוג, נגיד, בעניין השבת במרחב הציבורי,
אז פתאום הפרו את זה על ידי זה שמשאירים את זה לזכות ההחלטה המוניציפלית.
כלומר, שראש העיר יחליט אם יהיה פה תחבורה בשבת או לא, זה ראש העיר יחליט.
ככה העבירו את זה.
זה גם פסיקות של בגץ וגם חוקים בכנסת וכולי.
ואנחנו רואים כל ראש חודש מלחמה על הכותל, נכון? כאילו, פתאום נשות הכותל שם באות,
ומאוד חשוב להם שזה,
למה המלחמה הגדולה כזאת על הכותל? כדי להגיד, אנחנו זרם ביהדות.
אנחנו פה,
לא משנה שבתפילה הם עם אשרוקיות ומפריעים לכולם,
זה לא משנה.
הם רוצים להגיד, אנחנו, יש לנו אחיזה במקום הכי מרכזי,
שעם ישראל כולו יש לו עליו איזה קונסנזיוס,
וזה אנחנו גם שם, אנחנו רוצים רחבה מעורבת גם, כן, משפחתית, הם
קוראים לזה.
עכשיו,
ההלך דעות הזה הוא גם, אנחנו רואים את זה,
שזה יוצר פגיעה מאוד גדולה בכשירות ובתקיפות וביכולת ההכרעה של צה״ל,
במסווה של דאגה לשוויון בין המינים, נכון?
אז מנסים,
כאילו מין,
עוד פעם, חלק מהפוסט-מודרנה,
אז אתם צריכים להבין, בתוך הכיפה הזאת,
אז יש גם את
הקונסרבטיביות ורפורמיות, אבל יש גם את הפמיניזם הרדיקלי,
כל החברים שם, כן?
כל האירועים האלה הם שם בעצם נכנסים, אז בסגנון כזה של פמיניזם רדיקלי, אז מנסים
בשם השוויון בין המינים,
בפועל זה פגיעה חמורה בקשירות של צה״ל.
אנחנו רואים שהזן דעות הזה הוא ממש פושט ידו אפילו בספרי הלימוד,
תוכניות הלימוד,
במערכת החינוך, זה ממש
על ידי החדרה של כל מיני תוכניות של רפורמיות, של כפירה.
אנחנו רואים,
אתם מחזיקים איתי ראש עם המשל והנמשל, בסדר? זה כאילו בבת אחת נחתו עלינו
פה זן פולשני של דעות,
שהוא הולך ומחלק כל חלקה טובה, בסדר? למי שהגיע באיחור, אז
דיברנו על זה שיש איזה ציפור חדשה בארץ שנקראת מיינה,
שהיא תוך 30 שנה נהייתה ציפור
רביעית בגודלה בארץ, ושנייה בגודלה בגוש דן,
טיק-טק התפשטו, וזה משל כזה לפוסט-מודרנה שהולכת פה ומכלה כל חלקה טובה.
כן, בדיוק. אז אני תוקפתי את זה מכמה משלים, אז איך עד המשלים שלי? הייתה תקופה שהייתי כותב על זה המון מאמרים.
הייתה גם דרארות.
דרארות הן יותר נחמדות.
הן פחות תוקפניות, אבל הן... כן, אבל הן גם זן פולש, אתה צודק לגמרי.
אבל לא כמו המיינה, מיינה זה משהו לוחמני.
אם ראית אותה פעם תוקפת ציפור אחרת, זה ממש מזעזע.
הן ממש תוקפניות, הן נורא נורא אכזריות.
וראיתי על זה כל מיני סרטונים,
כשכתבתי את המאמר הזה,
ציפורי האימה קראתי לו, זה ממש ציפור.
אנשים ציפורי שיר.
כן, כן, זה חקיינות הזאת, זה חשוב מה שאתה אומר,
תכף אני, תאמרים לי להנחתה, כמו שאומרים.
בכל אופן,
אז אנחנו רואים גם פגיעה בחוסן הלאומי בחסות של זכויות הפרט. כלומר, אתה דואג לפרט,
ואתה, אתה,
זה בא על חשבון הלאומיות, כן? אתה דואג שלא,
זה קשור למסתננים, אתה דואג להם, נכון?
יש להם זכויות פרט, אתה צריך לדאוג להם לחינוך, לילדים.
דואגים לפעמים לכאילו כל מיני עתירות כאלה, ובסוף מחליטים לא להרוס את בית המחבל, כי המשפחה של עומה היא אשמה, וכל מיני דברים כאלה.
זכויות הפרט, אז אתה לא תתקיף את כל הבניין,
כי מצד זכויות הפרט, אז תסכן חיילים.
גם יש הריסה של מוסד המשפחה במסווה של הכלה ופתיחות להגדרות מיניות חדשות.
אמרתי לכם,
תקציבי עתק יש היום לשילובים לערבים.
אתה עם
תעודת בגרות שהוא מתקבל לרפואה,
אתה היית מתקבל לפקולטה לגיאוגרפיה, כן? להיות מורה לגיאוגרפיה לא היית מתקבל.
אבל צריך, אפליה מתקנת הם קוראים לזה, בסדר? אפליה מתקנת
ושילוב בחברה,
ופתאום אנחנו רואים מצד אחד הכלה,
מצד שני, מלחמה מאוד חזקה נגד החרדים,
נגד המתנחלים,
נגד ההתיישבות,
וכבילה של הלוחמים דרך מערכת המשפט והפרקליטות, נכון? דברים מאוד מאוד.
הפרקליטות הצבאית, בשם ערכי צדק מעוותים.
עכשיו אתה אומר חיקוי, נכון, יאיר?
הציפור המיינה הזאתי, יש לה חיקוי,
כישרון חיקוי כמו תוכי, ממש, היא ציפור שיר.
אז אנחנו רואים גם את זה בזן הפוסט-מודרנה,
זן הדעות הפוסט-מודרניות שנחת על מדינתנו לפני...
זה התחיל להיות מאוד נוכח לפני עשר שנים.
התחיל לחדור עשרים שנה, באמריקה זה כבר יותר קדום,
אבל פה זה התחיל להיות,
ב-20 שנה האחרונות זה לאט-לאט חדר, בעשר שנים האחרונות זה כבר יותר מדובר,
יותר נלמד, יותר מבינים שיש פה חתיכת אירוע,
שיש פה זן פולשני,
ייבוא מהגויים, חכה שנייה, חכה שנייה.
אז
אז הציפור שיר החקיינית הזאת, או הזן דעות החקייני הזה, אנחנו רואים שהם עושים שימוש בקודש.
וזה תכף אנחנו ניגע,
בזה אמרתי לכם, אני אתחיל מהתופעות ויגש אחר כך אל השורש. אז תכף אנחנו ניגע בשורש בפסקה שנלמד של הרב קוק.
אז מה זה השימוש החקייני בקודש?
המטרה היא לחלל את הקודש, אבל זה מחכים.
אז אנחנו רואים את זה בפרשנות לתנ״ך וגם לאגדות חז״ל.
אתרי ענק ברשת, עם תקציבים לפעמים אפילו של המדינה, וממשלתיים,
וגם אפילו פירושים של פיוטים אנחנו רואים,
הכל בסגנון אבל פוסט-מודרני. מה הכוונה סגנון פוסט-מודרני?
הכוונה, אני לא בא ללמוד את דברי חזל או מה פירוש הפסוק,
אלא אני,
כמו שבפוסט-מודרן האדם מגדיר את עצמו מבחינה מינית, דתית ולאומית, נכון?
אז פה אני מגדיר את הפירוש שלי של הפסוק.
אני בעצם משתמש בפסוק כקולב,
לתלות עליו את האני מאמין שלי,
את עולם הערכים שלי.
אתם מבינים?
וככה לומדים היום בבתי הספר החילוניים.
מה האסוציאציה שהפסוק הזה עושה לך?
מה אם רשי קראתם? מי זה רשי?
כן? מי זה חזל?
לא מרגישים שהוא מחויבים, כי האדם הוא המגדיר את
אמונתו, הוא מגדיר את ה...
אז ככה, זה החקיינות,
אתה משתמש בקודש אבל בצורה חקיינית וחדשה,
ומקנן בכתבי הקודש בסגנון של זה הנרטיב שלי, כלומר זאת השקפת העולם שלי.
אני לא מחפש את האמת, אבל כל אחד והנרטיב שלו, נכון?
זה גרוטסקי, זה לא מצחיק, האמת שזה ממש מביא לדברים נוראיים, הדבר הזה,
ואנחנו רואים גם, לא יודע, הרבה פסטיבלים של פיוט
והפקות פה באזור ירושלים, אבל לא רק, בכל הארץ.
בעצם כשאתה מגרד, מגרד, מגרד, מי עומד מאחורי זה, זה בסופו של דבר ארגונים קונסרבטיביים כאלה,
שהם מטמאים את הקודש. כלומר, הם יעשו לך הפקות עם האומנים הכי גדולים,
ממש נגני על וכולי,
אבל הם משלבים כל הזמן, תשימו לב.
יעשו ביצועים כאלה בערבוב של גברים ונשים ביחד.
כן, ערבייה שרה סליחות,
זמרת ערבייה.
יעשו ערב כזה,
קוראים לזה מעגלי שירה מקודשת, שיושבים שם רב,
ביחד עם שייח' וביחד עם כומר וביחד עם נזירה, ושרים ביחד לאל האחד.
כלומר,
זה הזן, לערבב את הכול,
לטמא את הכל,
אתה מגדיר את הדרך שלך,
משהו נורא ואיום, בסדר? זה פולשני.
חבר'ה, זה שיעור על תשעה באב, כן?
אנחנו,
אז אנחנו לא,
אני מצטער שאני מפגיז אתכם בחיסרון,
אבל זה הימים האלה, בסדר? אנחנו,
אנחנו מדברים על החורבן. אז החורבן, עכשיו אני מתחיל פה מימינו, ואחרי זה אנחנו נלך הרבה יותר קדום אל שורש השורשים שבזה.
אז כל מה שאמרתי לכם עכשיו זה באמת, זה רשימה חלקית מאוד.
של מעוזי הכינוי והשתלטות של המיינה התרבותית הזאת, ותן לחכם ויחכם, כמו שאומרים.
ואנחנו צריכים לזהות את הדעות המרחפות האלה בחללו של עולם,
שמבקשות פה לכבוש ממש את הלבבות ולגרש אותם בעצם, את הדעות האלה, על ידי שאנחנו
נוסיף תורה וגם היום נגיד נוסיף נורמליות, נכון?
כאילו, תהיה בן אדם פשוט.
ויוצא שהחדירה הזאת של המיינה לתרבות, כלומר הדעות הפוסט-מודרניות האלה והפרוגרסיביות,
וגם להשכלה ולפוליטיקה, זה גורר אותנו בעל כורחנו למאבק,
לזהות היהודית
ולצביון של מדינת ישראל.
והדעות המעופפות האלה, הן פשוט,
רק במגע שלהן, הן מסלקות מיד את הצניעות, את התום, את האמונה, את הכלליות,
את הטהרה, את הקדושה.
ואלה בדיוק הדברים שאנחנו צריכים להוסיף, כן?
במדינה,
בעולם,
במרחב הציבורי,
זה מחולל בהכרח מחלוקות ודיסהרמוניה ופירודים.
ואנחנו דווקא צריכים לחדד את הערך של האחדות, אהבת ישראל וכולי.
עכשיו,
תכחו רגע על דף מקורות שהבאתי לכם. אני רוצה עכשיו, זה היה בתופעות,
נגעתי קצת בתופעות.
מי שאין לו דף זה שם, איפה שהוא לקח, בסדר?
אז אני עכשיו אגע בשורשים, בסדר? אני הולך מהחוץ אל הפנים.
עד עכשיו זה היה קל, עכשיו מתחיל להיות קשה, בסדר?
אז אוקיי,
זו פסקה עמוקה ביותר, אני מקווה שניגע כמה שיותר ממנה.
תסתכלו רגע, זה נמצא באורות המלחמה בספר אורות, כן, בפרק י',
אז כותב הרב קוק ככה, בגדולת העולם,
בהופעת הזיו של קדושת ישראל ברוממותו,
אין אחיזה לכל זונים.
לכל עומדים מבחוץ, לבסס איזה מוסד הדוחק רגלי אור ישראל,
לבצר איזו הערה מיסטית, מכונה אמונית, אשר תוכל עמוד חוץ ממציאות האומה,
כבודה ושאיפת תקרת קודשה. אני מסביר.
כלומר,
בגדולת העולם,
מתי העולם הוא גדול?
כשישראל הם במקומם,
ויש להם אוחזים בנחלתם, עם בניין בית המקדש,
שיש הופעת הזיו שקדושת ישראל ברוממותו.
כלומר, יש הופעה מציאותית
של קדושת ישראל,
זה מופיע בכל מערכות החיים הציבוריות,
אתה רואה את אור השם בהכל.
תופעת התורה, המוסר, התום, היושר,
הקדושה.
אז זה נקרא גדולת העולם, כשהעולם הוא בגדולה.
כמו שנאמר על דורו של שלמה בזוהר הוא נקרא סיהרה בהשלמות, הירח במילואו.
כלומר, אם הירח זה משל המציאות הארצית,
אז המציאות הארצית הייתה מאוד מהירה, מאוד גדולה, מאוד יונקת מהפנימיות האלוהית,
אז אין אחיזה לכל זונים. מה זה זונים?
כוונה לכל העומדים מבחוץ,
כל מיני תופעות כאלה שיונקים
יונקים אותך,
גונבים אותך. אתה רוצה לעשות צינור מים מירושלים עד באר שבע נניח, כן?
בסדר. עבדת עשר שנים על הצינור מים האלה, בא הכפר הבדואי ולקח את הצינור אליו.
בסדר?
אז כשישראל הם בגדולה, אין יכולת לעשות כזה דבר. אין יכולת מישהו לגנוב אותך, לחקות אותך.
לא יכול להיות להופיע כל מיני דתות כמו נצרות ואיסלאם,
כשישראל הם במעמד של נבואה ובית מקדש.
מתי הם הופיעו, הדתות האלה?
הם הופיעו לקראת חורבן בית שני, נכון?
שישראל כבר היו במצב של פירוד, שנאת חינם,
מצב רוחני מאוד לא טוב, כל הארץ מלאה בצדוקים,
מצב מאוד קשוח, פתאום
מחקים אותנו במצב החולש שלנו, בסדר?
אז בכל מקרה, כשישראל הם בגדלות,
זה לא יכול להיות.
תכף אנחנו נראה, בסדר?
אז כשאנחנו ברוממות,
אין אחיזה לכל זונים, לכל העומדים מבחוץ,
מה שנקרא אצל המקובלים החיצוניים.
החיצוניים הם יונקים את השפע,
כן?
זה לבסס איזה מוסד הדוחק רגלי עור ישראל,
לבצר איזו הערה מיסטית, מכונה אמונית, הכוונה לפתוח איזה דעת,
איזה רעיונות רוחניים כאלה, מיסטים,
אשר תוכל לעמוד חוץ ממציאות האומה,
כבודה ושאיפה תקרת קודשה.
זאת אומרת, אי אפשר לחכות את זה. ישראל הם בגודל, במילים שלנו,
אי אפשר לחכות את זה.
זה משהו עליון. אתה רואה את הופעת השם עלומה.
אתה רואה הופעה של נבואה, של קדושה,
של בית מקדש.
עכשיו למה? מה הסיבה? כי האור העליון
וזיו הייחוד המאוחד שיסודו העליון, אור האמת בבהירותו, חי בו.
הרי הוא קשור בסגולת ישראל,
השם אלוהיו עמו הוא תרועת מלך בו.
כלומר,
היבה שאי אפשר לחכות
בגלל שהאור העליון, מה שהוא קורא לו פה, וזיו האיחוד המאוחד.
כלומר,
אור השם בהופעה שהוא אמור להופיע.
אנחנו אומרים, שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד. כלומר, אין עוד מלבדו.
אנחנו מצליחים לחיות חיים כאלה שאנחנו רואים שאין שליט מבלעדיו,
שאור השם מופיע בכל, בכל מערכות החיים,
כל מערכות החיים מתרוממות והמבט הרוחני שלנו מתרומם
וקשור לסגולת ישראל. זאת אומרת שכל האידיאלים האלוהיים, אם מצליחים להופיע
בנו
כאומה, ככלל,
אז השם אלוהיו איתו הוא תרועת מלך בו.
אי אפשר לחכות את זה, כי יש פה הופעת השם על כלל,
לא על יחידים.
ליחידים אפשר לנסות לחכות.
כשיש פה
אומה שהיא חיה בכזה גובה רוחני, בכזאת קדושה,
אין לזה שום יכולת חיקוי אצל הגויים, בסדר?
כי הנשמה שלנו נשמה כללית, נשמת כנסת ישראל.
טוב, עכשיו, מה קרה?
זה מעין הקדמה כזאת.
מירידת העולם, שזה הנושא של השיעור שלנו,
חורבן בית המקדש, כי הסברנו כבר שחורבן הבית הוא חורבן העולם.
העולם במצבו הנוכחי,
הוא חרב.
אנחנו רגילים לזה, אבל אנחנו יום אחד, אם בעזרת השם שנזכה
לימות המשיח ולבניין הבית, אז אנחנו נבין שחיינו לא נורמלי,
בסדר?
הדורות העתידים ידברו עלינו, יגידו,
התקופה הדמוקרטית, נכון? התקופה הדמוקרטית,
שהרוב קובע ולא השם קובע.
ידברו עלינו בצורה כזאת לא בהכרח מחמיאה, נכון?
היינו מאוד חסרים. מה? לנו זה נראה בסדר.
שטוב,
אבל זה לא כל כך,
יחסית לאידיאל, אנחנו,
יש לנו הרבה על מה לבכות, זה הימים האלה.
לא באתי לדכא אתכם, פשוט,
הימים האלה באו לדכא אתכם, שתבכרו את הרקיע
בתפילה ותשובה, בסדר?
אז מירידת העולם והשפלת הנשמה הישראלית,
נפרד האיחוד העליון ממקור אחדותו ועלה למעלה להרקיע שחקים.
מה, מה, מה הכוונה פה? וכאילו העולם האידיאלי,
העולם,
ההופעה האלוהית שלו, הוא, הוא לא יכול להופיע עכשיו.
כאילו, וניתן לכם משל מהאדם.
כתוב בספר נפש החיים,
לית שכינתא שריא באתר פגים, או באתר חסיר, כן?
הן השכינה שורה באתר חסר.
אז הוא מביא לשם רבי חיים וולוז'ין, שכשאדם חוטא, הנשמה שלו מסתלקת ממנו.
ממש עולה.
לא גיאוגרפית, אבל מסתלקת, כן?
הוא כאילו, אדם חוטא,
יש לו איזו הופעה מועטת של נשמה, יש לו נפש,
נפש חסרה, כמו ירח שהוא מאוד קטן בתחילת החודש.
הרוב חשוך, כי אדם חוטא.
עכשיו,
כשמירידת העולם,
נכון, בגלל חטאנו נחרב הבית,
נאמר על טיטוס, קמח תכון תחנת, בית שרוף שרפת.
וישראל החריבו אותו על ידי שנאת חינם,
בית ראשון על ידי
ייחוד דמים, גילוי עריות, עבודה זרה.
אז הוא בא רק עם ה-D9 שלו ו...
קמח דחון טחנתה, אבל לא...
אז מירידת העולם והשפלת הנשמה הישראלית נפרד האיחוד העליון, כלומר ההופעה השלמה היא כאילו
לא יכולה להופיע.
כמו שהנשמה
היא מסתלקת מאדם חוטא,
אז נשמת האומה מסתלקת מעם שהוא במצב מוסרי ורוחני ירוד.
ואז,
ועלה למעלה להרקיע שחקים,
בעולם החיים לא יופיע כי אם נגהי הזערורית של האיחוד התחתון.
נשאב מהבורות השאובים ויד זרים בו נוגעת.
מה זאת אומרת איחוד התחתון?
איחוד התחתון, הכוונה פה זה שהשם הוא,
התורה יכולה להופיע רק בתור איזו אידיאה דתית,
לא בתור אידיאה
האידאה האלוהית.
לא חיים שלמים שאור עולם הבא מופיע בעולם הזה,
שאור השם מופיע על הלאומיות הישראלית,
אלא דתיות כזאת פרטית,
תשים מזוזה, כן, בכניסה לכנסת, נכון?
תחשב גם בדעות של הדתיים,
אבל זה לא מה שאנחנו רוצים, נכון?
אנחנו רוצים לחזור לימי דוד המלך ושלמה המלך,
שההנהגה הכללית היא
תהיה הנהגה אלוהית,
שתהיה נבואה נגישה,
וקורבנות, ושירת הלוויים, ועבודת הכהנים, נכון? ובית המקדש. אנחנו רוצים משהו הרבה יותר גבוה.
לא איזה פנס כיס כזה של הופעה,
אלא רוצים כור אטומי של הארה אלוהית.
זה ההבדל בין האיחוד העליון, מה שהיה בתקופת הנבואה ובית המקדש,
לבין מה שמופיע תקופת הגלות,
תקופת הרב קוק,
גם בימינו, אמנם זה יותר טוב,
זה כמו ירח שהולך ומתמלא,
אבל זה עדיין,
יש הרבה,
ברוך השם, זה חזר, כן? יש לנו מדינה, יש פה כבר הופעה של הכלל,
הירח הולך ומתמלא,
אבל זה ניגי זערורית של הייחוד התחתון.
כלומר, שאתה אומר,
אני מאמין בהשם,
השם,
זה לא שאתה רואה את השם בכל מערכות החיים,
את אור השם בכל,
הופעת השם בקול, זה כזה,
נגיד, בואו ניקח,
נחדד לכם את זה.
הניצחון הגדול שלנו על איראן, כן?
אז מה אתה תגיד?
תגיד, בוא'נה, יד השם, נכון?
מדהים,
נכון? חסדי השם.
אבל יש אנשים בדור שיגידו,
תשמע, חיל האוויר שלנו זה משהו אדיר.
אה?
היא צודק?
איך הם יכולים לנכס את זה לחיל האוויר, ולא,
וזה שהשם הוא
ישתמש בחיל האוויר כמרכבה,
זה שכינתו, אה?
מה?
לא, זה בגלל פה מה שהוא אומר, זה האיחוד התחתון. כלומר, אתה...
ההופעה היא דרך ניסים נסתרים, לא דרך ניסים גלויים.
לא ניסי יציאת מצרים.
זה...
כן.
וערה אל אברהם, יצחק ויעקב, באל שדיש, מי י כו? כי לא נדעתי להם. זאת אומרת,
הקדוש ברוך הוא מופיע בצורה מסוימת.
זה אבל לא יכול להיות האיחוד העליון,
כי אין בית מקדש, כי המציאות היא חסרה,
כי אין כלים.
האור האלוהי יכול להופיע לפי מדרגת הכלים,
וכשהכלים הם מצומצמים,
אז זה מידת האור שיכולה להופיע.
ולכן,
בעולם החיים לא יופיע כי הם נגעי הזערורית של האיחוד התחתון.
זה מופיע בתור אידיאה דתית.
עדיין יש דתיות כזאת שהיא בכלל לא מחוברת אל הלאומיות.
ודאי שלא לאידיאה האלוהית,
שכל מערכות החיים הם מופיעים בצורה אלוהית.
אז בעולם החיים לא יופיע כי אם ניגי זערות של הייחוד התחתון, אני שב מהבורות השאובים.
ויד זרים בו נוגעת. מה זאת אומרת יד זרים בו נוגעת?
אמרתי לכם, אי אפשר לחכות את ישראל כשהם במצב העליון שלהם.
מצב של בית מקדש ונבואה והופעת השם על הכלל, אי אפשר.
בתא של לחכות אותנו כשאנחנו במצב חולה.
כמו בסוף בית שני,
זה משל לאדם שהוא בא לבקר את הרבה שלו,
והוא רואה אותו שוכב במיטה עם הדחום ותה,
נכון?
אז הוא רוצה להידבק ברבה, אז הוא גם הולך לבית שלו,
אחוי סיד הזה, ונשכב במיטה עם הדחום ותה.
כאילו אפשר לחקות אותנו רק כשאנחנו במצב חולה,
כי זו דתיות פרטית כזאת,
אבל במצב של הופעת השם על כלל ישראל,
אי אפשר,
לא יכולים לקום דתות שמחכות אותנו, בסדר?
הדתות האלה, הנצרות והאיסלאם, הן בדיוק באו
לחכות איזה מין דתיות פרטית שבורה כזאת.
ולכן,
יש פה ניגי זעורית של האיחוד התחתון,
דתיות כזאת,
הנשאב מהבורות השאובים,
זה לא נהר של הערה רוחנית,
אלא זה כוס מים.
זה משהו הרבה יותר מצומצם,
בסוף בית שני,
השאובים ויד זרים בו נוגעת, פתאום יש חיקוי של זה.
וכנסת ישראל תכיל, תזעק בחבליה,
אוי נא לי, כי עייפה נפשי,
רזי תורה לחיצונים נמסרו.
פתאום הם לומדים לנו את כתבי הקודש, נכון?
הנוצרים,
האסלאם מלאה בפסוקים שלנו, כל הקוראן שם.
פתאום מחקים אותנו,
פתאום הם לומדים אפילו ספרות פנימית.
ביום שתורגמה התורה ליוונית, זה היה היום שנעשה בו העגל.
ירד חושך לעולם ג' ימים, כתוב בגמרא.
פתאום יש לנו רפורמיות, קונסרבטיביות,
כל מיני כזה אופציות,
כל מיני אופציות, כן? כל מיני חיקויים,
והיה גם צדוקים, ביתוסים, קראים,
כל מיני כתות כאלה במהלך הדורות.
לוקחים מה שהם רוצים, רבי תורה לחיצונים נמסרו,
זה מופיע כל מיני דרך ההשכלה.
התורה נשרפת בגלל הפרשנות הכפרנית הזאת,
המינים האלה.
גביליה נשרפים ואותיות פורחות.
בני ציון יקרים,
אפר תחת פאר הוא שם, נכון?
זה פסוק שנאמר בפירוש של תשעה באב.
כן, עשו מפר תחת פאר, נותנים מפר בראש חתן,
זכר לחורבן, לפני החופה.
זה אותם אותיות, אפר ופאר,
רק בחילוף.
כלומר,
במקום התפארה של הופעת האומה במצב העליון שלה,
שהיא כלי להופעת האיחוד העליון,
אז יש פה איזו הופעה מצומצמת, איזה פנס כיס כזה,
איזה נר, לא כור אטומי של הארה רוחנית.
טוב, קמים נבוני לבב בחצות לילה, על מה הרב מדבר?
על תיקון חצות,
ואידיהם על חלציהם כיולדה.
תיקון חצות זה הנהגת חסידות,
היא מתאימה לאנשים גדולים,
שהם, על מה הם בוכים?
הוא מפרט פה.
על צרת העולם הם בוכים, כן? על צרת ישראל,
צרת השכינה,
צרת התורה,
הם בוכים ומבכים.
מה אומר פה הרב?
השינוי הזה,
שאין עכשיו כלי
ראוי להופעה
העליונה,
אלא יש כלים מאוד מצומצמים,
אין בית מקדש,
אין בעצם
יכולת לשכינה לשרות בארץ.
כתוב במדרש, נגיד, כשאברהם הגיע, הוא הוריד את השכינה רקיע אחד, אחרי זה יצחק עוד רקיע,
אחר כך יעקב עוד רקיע, וככה זה המשיך עד שבא משה והוריד אותה לארץ, את השכינה.
וכשחתו ישראל היא התחילה להסתלק עוד פעם, בסדר?
אז זה משל כזה,
כאילו ההופעה האלוהית היא לא יכולה להופיע במציאות חסרה.
ועל זה הם בוכים,
הנבוני לבב האלה בחצות הלילה, בתיקון חצות,
על צרת העולם. כלומר, כל הצרות שאתה רואה היום,
זה הכל מתחיל מפה.
כל תחילת השיעור שהתחלתי להגיד לכם, ציפורי האימה האלה,
הזרם של הדעות של הפוסט-מודרנה, זה בכלל שזה מתייצר באיזה מדינה רחוקה,
באמריקה, וזה מופיע באירופה, מי שהתחיל עם זה, זה בכלל איזה פילוסוף גרמני, ניטשה,
בין מלחמות העולם.
איך זה בכלל מגיע לפה, לערבב לנו את כל הסטטוס קוו?
הכל מתחיל מפה.
הכל מתחיל מהסתלקות השכינה מהארץ, בגלל חטאנו, מחורבן הבית,
מזה שאין לנו יכולת להופיע עכשיו קדושה בארץ. כי ברגע שיש פה הארה אלוהית,
כל החושך הזה הוא לא יכול לחדור,
הוא לא יכול להופיע,
הוא לא יכול להיכנס לשום מקום.
אי אפשר לחקות אותנו.
וכל עוד בית המקדש חרב,
והתרבות המערב פה היא חודרת לכל כך הרבה לבבות, דרך הרשת ודרך הסמארטפונים ודרך הכל,
אז כל ההשפעה התרבותית הזאת היא אפשרית,
כל הדעות האלה אפשריים.
כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו החריבו.
כאילו, הוא צריך לראות את עצמו,
שאם היה בית המקדש בימינו, הוא היה חרב.
אז אנחנו צריכים על זה לבכות, בסדר?
בתשעה באב,
כמו שעסוקים בתיקון חצות.
ויודעים הם,
נבוני הלבב הזה האלה, ומכירים את עומק הצער במקורו ובתולדותיו,
יודעים הם שכל הצרות והמחשכים,
כל נערי נכלי הדמים הנשפכים,
כלומר, אפילו המלחמות, כן?
כל התלאות והנדודים, כל מה שעם ישראל סובר,
וכל היחידים, מה שהם סובלים.
כל הבוז והמסטמה,
שאנחנו רואים אותם היום בבית הדין של עשיו בהאג,
BDS,
קמפיין הערבה בעזה,
המשט ההומניטרי מטורקיה,
כל ההשפלות האלה, כל האירועים האלה,
כל הרישה והזוהמה של העולם בכלל,
שהעולם מתדרדר אליה,
אינם אלא, תשימו למה אומר, תולדה קלושה מעד הכל של אותו צער העליון,
צער השמיים,
צער השכינה,
צער האידיאליות המהותית והיפרדה ממקור תענוגיה.
האידיאליות העליונה ברוחם של הבריות ובחירת האדם.
טוב, אני אסביר רגע.
כל זה תולדה, זה הד.
זה תולדה קלושה.
כל הצרות שאתה רואה היום בעולם, כל המלחמות והרשע, וכל הרשע הכי גדול שאתם יכולים לחשוב עליו.
ברמה התרבותית, המדינית, הצבאית, הכל זה הד קלוש רק.
מאותו
הקול של הצער העליון. מזה?
שלא יכולה להופיע בעולם השכינה כמו שצריך,
שהאידיאלים האלוהים לא יכולים להתפשט,
שאור השם לא יכול להופיע באיחוד העליון,
הכל זה תולדה.
כלומר, ברגע שהשכינה היא מסתלקת
למרום,
אז יש פה חושך.
החושך
זה
כל הצרות שדיברנו, כל הציפורים האלה, כל הדעות, השפחה בישה של זרם הזמן, כל הדעות המרחפות
וחללו של עולם, ומחריבות את העולם.
הכל זה הד של הדבר הזה.
עכשיו, זה כמו ירח שהולך ומתפלא.
אנחנו מה אנחנו צריכים לעשות?
צריכים לעסוק בתשובה, בסדר? זה מה שהרב אומר. והאידיאלית עליונה ברוחם של הבריות ובחירת האדם.
תשובת ישראל ורומות אצילות הרוח הרציני היא קשורה,
והם קוראים לתשובה אנו ליה ואיננו ליה.
כלומר, ירח קטן, יש בו מעט אור והרבה חושך.
ממה האור הזה בא?
הוא בא מאור השמש, נכון?
בואו ניקח את השמש כמשל לנשמת האומה,
וההופעה, עד כמה נשמת האומה מופיעה במערכות החיים הציבוריות,
בהנהגות של הבריות,
זה יכול להיות דור שזה מופיע קצת, כמו ירח קטן.
אנחנו על ידי התשובה הולכים ומגדילים את הירח הזה.
הולכים ומגדילים את הופעת השם בעולמו,
את הופעת האידיאלים האלוהים,
והימים האלה הם נועדו בעצם שנרגיש את החיסרון. אם לא נרגיש את החיסרון לא תהיה לנו שום דחיפה פנימית
לחיי שליחות, לחיים כלליים, להופיע
את התפקיד שלנו בארץ, אתם מבינים?
זה לא יפריע לנו בכלל.
אז הימים האלה באו, באים להגיד לך, בוא, תדע לך,
תהיה הרבה בשמחה כל השנה,
אבל מי שנכנס אב ומעטים בשמחה, התשעה באב אתה צריך להרגיש היטב את החיסרון,
וזה החיסרון.
כל השאר זה רק תולדה.
החיסרון הוא פה, זה מתחיל מחורבן הבית,
שהוא בעצם חורבן המציאות,
ואנחנו עסוקים עכשיו בלתקן את זה
על ידי הגדלת אור השם בארץ.
על ידי התשובה, על ידי התורה,
על ידי כל עיסוק בעל משמעות אידיאלית
שאתה יכול לעסוק בו, כל אדם,
זה המהלך.
שלא טענות מענות קושיות,
ברור העסק הזה,
בסדר?
טוב, ברוך השני לעולם,
אמן ואמן.
חזקים וברוכים תהיו בשורות טובות.
