בוקר טוב,
בשורות טובות.
לגבי רחיצה בתשעה באב, כתוב,
רחיצה אסורה בתשעה באב,
בין בחמין, בין בצונן,
מה הגדר של רחיצה?
אפילו להושיט אצבעו במים, גם זה אסור.
אבל אם היו ידם מלוכלכות ביתית או בצואה,
מותר לרחוץ לאוויר הלכלוך,
ולא יטול את כל ידיו, אלא לפי הצורך.
אם יש לוכלוך, במקום שהוא מלוכלך,
שם צריך לרחוץ אותם.
נותן אדם ידיו בשחרית, כלומר, אדם קם בבוקר, צועדה, אלא יטול ידיים.
צריך להיזהר שלא יטול ידיו, אלא עד סוף קשרי אצבעותיו.
הכוונה היא מה זה סוף קשרי אצבעותיו?
אם אתה מושיט את כף יד,
כוונה איפה שהאצבעות מתחברות לכף היד.
עד לשם מותר ללחוץ.
אבל לכף היד עצמו אסור, זה כבר משהו אחר.
אז זה מותר.
למה, מה העניין של סיכה, של, סליחה,
של רחיצה?
זה עניין של תענוג. מישהו אוהב להתקלח כאן?
אה, רק הרב אוהב?
לחיצה, יש ה... לחיצה של טענוגרפיה, לפעמים יש לחיצה שמוכרחים, כמו הידיים מלוכלכות,
וכמו שהוא מציין כאן,
בדברים שחייבים ללחוץ אותם.
אז זה משהו אחר, זה לא כבר לטענוגרפיה.
זה מותר, הדברים האלה מותרים.
כן. לגבי כהנים, יש כאן כהנים במקרה?
וחוץ ממני יש עוד כהן?
אין.
אה, אתה כהן.
למה לא אמרה?
הכהנים צריכים ליטול ידיים,
בצהריים נוטלים ידיים,
כשעולים לדוכן,
אז להם כן מותר.
כהנים יכולים ליטול ידיים,
וגם כשאדם חסר שירותים ורוצה ליטול ידיים אחרי זה,
שיטול את הידיים,
אבל עד קשרי אצבעותיו, עד שם,
ותו לא.
בסדר?
אבל שיבנה בית המקדש במהרה בימינו,
ויהיו ימים של ששון ושמחה,
נעשה מקלחת חמה,
והכל יבוא על מקומו במהרה וימינו אמינו.
