שלום וברכה.
אנחנו היום מתחילים ספר חדש,
משנה תורה,
ספר דברים.
לא סתם התחלנו בנושא שזה נקרא משנה תורה,
כי עכשיו אנחנו מבינים שזה משנה תורה, כי צריך לחזור על כל התורה כולה.
לפני הכניסה לארץ ישראל חוזרים חזרה על כל התורה כולה.
אנחנו עכשיו ננסה לראות בפרשה הזאת
איך
חוזרים על כל התורה כולה. מה זאת אומרת?
אם אנחנו מתחילים ממעשה בראשית
ומאדם הראשון,
אז אנחנו צריכים לראות איך הדבר הזה בא לידי ביטוי
גם בפרשה שלנו.
בחטאו של אדם הראשון,
איך זה בא לידי ביטוי.
סיימנו את התורה, ועכשיו חוזרים כמשנה תורה, בדיוק.
זאת אומרת, ספר דברים זה חזרה שוב על התורה מתחילה.
ועכשיו אנחנו נראה ש...
בפרשה הזאת,
גם עוד דברים שלא מובנים.
זאת אומרת,
אם אני אדבר לידי ביטוי בנושא של הרמזים,
כתוב שספר דברים יש בו משהו מיוחד בפני עצמו. כתוב שנגיד הגמרא אומרת שסמיכות
לומדים מספר דברים.
שאר התורה לא ככה, יש פחות כזאת בגמרא,
אבל על סמיכות של ספר דברים,
הכל שם הוא מדויק בדיוק בסמיכות, ובגלל זה לומדים אחד מהשני.
עוד דבר חשוב, כל החטאים שהיו במדבר,
הם מוזכרים דרך
רמזים.
די זהב,
הכל הכל ברמזים, חוץ מחטא אחד,
שהפרשה מעריכה בו מאוד.
אם יש לכם פה תנכים מולכם, אני רואה,
אז בואו נראה שנייה אחת, בסדר?
אז בואו נראה, פה מלכות התנ״ך.
אלה הדברים
שדיבר משה על כל ישראל,
בבי הירדן, במדבר, בערבה, מול סוף,
בן פארן, בן תופף, בן לבן,
בעצירות די זהב, וזה שם רשי שאומר,
לבן, על מה שדיברו על המן שהיה במדבר,
חצרות ודיזבנה של העגל, הכל הכל בעצם ברמזים.
אבל
אחרי שאמרנו את כל החטא העגל, חטא העגל, חטא המתאוננים,
הכל ברמזים,
ממשיך
אחר כותבו ציחון מלך האמרויה שיושב בחשבון,
ואיתו מלך עכשיו משה בשטרות בית דרעי, פסוק ה'
בעבר ירדן בארץ מואב, הואיל ומשה בארץ התורה הזאת לאמור.
עכשיו,
אחרי שהוא מביא כאן את כל ה...
אחרי שהוא נשבע לנו,
בפסוק ההמשך זה בעצם מדבר על עניין של,
פסוק כב',
ותקרבו אליי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו והחפרו לנו את הארץ והשאירו אותנו דבר,
את הדרך אשר נתנהלה בה ותארים אשר נבוא עליהן. כאן יש אריכות, על איזה חטא מדובר כאן? על חטא המרגלים.
פתאום יש אריכות אפילו יותר מפרשת המרגלים.
כל החטאים של חטא העגל, חטא מגדוננים, כל זה מה?
מילה שתיים, די זהב, חצרות, לבן,
מה שטפו על לבן.
אבל חטא המרגלים?
איזה אריכות.
ואיתה בני הדבר, וישכחם לכם שתיים עשר איש, ויפנו אליה, ועלו ההרה,
ויבואו הנחל אשכול, וירגלו אותה, ויקחו בידם פרי הארץ,
וישיבו אותנו דבר,
ויבואו טוב הארץ, אשר השם אלוהינו נותן לנו,
ולא הביתם לעלות, ותמרו את פי השם אלוהיכם,
ותרגנו בעוליכם,
ותראו בו יסיית השם אותנו,
אותנו מארץ מצרים, אותנו מיד לאמורים, להשמידנו.
על אנחנו עולים, אחינו, אמסו את לבבינו, לאמור,
עם גדול וארע ממנו,
ערים גדולות וצוד השמיים, וגם בני ענקים היו שם.
הרחבה גדולה ביותר בחטא המרגלים.
השאלה שנשאלת כאן,
למה את כל החטאים ההיסטוריים של חטא העגל, חטא המטוונים, וכל זה, אמרת איזה מילה,
ובחטא המרגלים אתה מפחיד ביותר,
ונעשה מתוך זה לעלות על השאלה הראשונה,
איך זה קשור לפרשת בראשית.
בסדר?
אז תראו את כל הפסוקים.
וכאן אשר רבנו, בדבר הזה אנחנו מאמינים בהשם לוחם, הולך לפניכם, בדרך תראו כמה הרחבה גדולה יהיה בפרשה.
נתנו לכם מקום לחנותכם באש ולילה,
לראותכם בדרך אשר תלכו ובלילה יומם.
וישמע השם את כל דבריכם, ויקצוף וישבע לאמור, אם יראה איש באנשים האלה, הדור הרע הזה, את הארץ הטובה,
שנשבעתי לתת לאבותיכם, זוייתי כלב בן יפונה,
הוא ירא נא וכן הלאה. וגם בהתעלף השם,
וזה בעצם ההסבר.
עכשיו, לאור זאת,
כמו שאתם רואים כאן בכותרת של השיעור, ארץ ישראל כגן עדן.
אז כבר אתם יכולים להבין,
כשעם ישראל עכשיו בעצם, למה חוזרים לספר דברים? למה חוזרים לפני הכניסה לארץ ישראל?
עושים חזרה,
קוראים לך חזרה גנרלית,
על כל התורה כולה.
אז ספר דברים שהוא נקרא משנה תורה, שחוזרים על כל התורה כולה,
למה? נכנסים לארץ ישראל?
בואו נחזור שוב לכל התורה. כי למה? כי מקום התורה, איפה הוא צריך להיות?
בארץ ישראל.
ועכשיו, לאור זאת,
תראו את הרמז של חטא הדם הראשון
הוא חטא המרגלים.
נשמע מעניין?
בואו תראו.
מהדגר ביותר. בואו נראה שבעצם חטא הדם הראשון
הוא בא לידי ביטוי כחטא המרגלים,
וזה הרמז הגדול שאנחנו ננסה להבין את הקשר של הדברים. בואו תראו.
מקור ראשון, מורה בעבוד רבי נתן,
בפרק ל״ד נוסחה א',
עשרה נקראו חיים.
אלו הם השם אלוהים אמת,
השם נקרא חיים.
השם אלוהים חיים זה אחד.
התורה נקראת חיים, שנאמר עץ חיים מלמחזיקים בה.
ישראל נקראו חיים,
שנאמר ואתם הדבקים בשם אלוהיכם,
רעים כולכם היום.
צדיק נקרא חיים, שנאמר פרי צדיק עץ חיים.
גן עדן נקרא חיים,
שנאמר, את הלך בפני השם בארצות החיים.
אז מה נקרא חיים?
גן עדן.
עץ נקרא חיים, שנאמר, ועץ החיים מתוך הגן.
ואז שימו לב,
ארץ ישראל נקראת חיים,
שנאמר, ועדתי צבי בארץ החיים.
אנחנו מבינים כאן משהו מאוד חשוב.
הארץ נקראת חיים,
גן עדן נקראת חיים.
יש כאן דימוי מאוד חשוב שעליו אנחנו בעצם צריכים לדבר.
בואו נראה.
מה הבעיה שיש לנו כאן באדם הראשון?
באדם הראשון, אחרי שהוא בעצם הוגרש מגן עדן,
אז מה נאמר על שאי אפשר לחזור לגן עדן? למה?
הוא שם את להט החרב המתהפכת לשמור דרך עץ החיים.
האם יש לנו כאן להט חרב המתהפכת?
אה?
אז בואו נראה.
ונראה שעכשיו, לאור זאת,
ארץ ישראל היא בדיוק המהלך של להט החרב המתהפכת.
למה להט החרב המתהפכת? בואו נסביר את פעם הרקס על הדברים קצת, נסביר.
מה הבעיה של ארץ ישראל?
היא נראית לך כמו,
כמו שיאמרנו בשיעורים על הרב חרל״פ,
היא נראית לך כמו דבר פשוט,
נראית לך כמו עצים ואבנים, אבל זה מקום של הנבואה, זה משהו מתהפך.
זה נראה לך משהו פשוט, אבל זה משהו מתהפך. בגלל זה,
לא ליפול בזה, שימו לב,
הוא מצליח לצאת מחטא מרגלים, לאן הוא הולך?
למערת מכפלה.
איך אתה יכול לתקן, לעבור את ה...
ליד החברה המתהפכת? מה תעשה?
תבוא כפול.
אם אתה בא ממשהו שמתהפך לך, תבוא כפול, אתה יכול לעבור אותו.
מה רוצה כלב?
כלב אומר, אני רוצה, תראה לי את הצד העליון,
אומר הזוהר הקדוש, המכפלה,
את העולם העליון של ארץ ישראל.
שלא יפול בראייה הגשמית.
איש תחת גפנו,
ותחת תאנתו.
מה נאמר על עץ הדעת? איך נראה עץ הדעת? אומרת הגמרא, מה עץ הדעת היה?
חיטה היה, גפניה, תאנה היה.
נכון?
עץ הדעת היה גפן ותאנה.
באים לארץ ישראל, אפשר ליפול איש תחת גפנו,
ותחת תאנתו אפשר ליפול בראייה של מה?
תחת של המבט של עץ הדעת,
שבה נופלים, שאדם חטא אדם הראשון.
ועכשיו צריך לעבור מהלך,
מהלך שהוא צריך לשנות אותו. שימו לב, איך מסתיימת סוף הפרשה הקודמת?
היא מסתיימת בנות צפחד.
בעצם התורה מסתיימת בנות צפחד,
שמבקשות, מה לעשות?
להיכנס לארץ ישראל. באופן כללי,
זה לא רק בנות צפחד, זה בעצם כל אותו הדור.
תבינו מה הרקע.
כל אותו הדור הבנים מתו,
והנשים לא חטאו בכתם הרגלים.
אז בעצם אנחנו מבינים שכל הדור הזה היה נשים,
שהצליחו לנצל ארבעים שנה, לעבור את המדבר,
כאשר כל אותו הדור הגברים מתו, והם רוצים להיכנס לארץ ישראל.
מות צווחת הם דוגמה, כמו שרשי אומר,
לכל הנשים שצריכים להיכנס לארץ ישראל.
והקב' ברוך הוא מודה לבנות, כן, מות צווחת דוברות.
אשרי מי שהקב' ברוך הוא מודה לו.
מה זה מות צווחת דוברות?
מה קרה כשהאדם הראשון חטא?
כי שמעת לקול אשתך.
אז הוא גורש.
עכשיו, בחזרה לארץ ישראל, אנחנו מתקנים בצד הנשי,
והקדוש ברוך הוא אומר, כן,
נא צפחד דוברות, אנחנו מתקנים את כל הצד הנשי.
למה? כי כשאנחנו נחזור לארץ ישראל, צריך, מה יהיה? להיות?
כן, נא צפחד דוברות.
הדיבור הוא נכון.
ולא כי שמעת לכל אשתך, זה בעצם נוצר, זה הפוך,
נוצר התיקון.
בסדר? אז הכניסה לארץ ישראל חייבת שוב
לתיקון הנשי בחזרה לארץ.
תראו את הדברים, את הרמזים שבעצם מתחברים
אחד אל אחד.
אומר הרד״ק,
למה זה חיים?
כי הצלת נפשי משאול תחת, בוא נראה.
אומר הרד״ק לתהילים פרק נ״ו,
פסק י״ד שם מסביר הרד״ק ככה. כשצילל נשאם מהנדרים ואודה לך שהצלת נפשי ממוות.
הלא רגלי מדחי, הלא לשון חוזק כמו שפירשתי.
הלא רגלי הצלת מדחי, שלא יהיה נדחה עוד,
להתהלך לפני אלוהים
באורח חיים.
עכשיו הוא מסביר.
כי בעודני גולה ונדחה,
מי מדובר כאן על דוד המלך שהוא בורח משאול המלך?
אין לי פנאי להתעסק
בדרכי אלוהים.
וכשתציל נפשי
ואשוב לארץ ישראל, אז מה יזכה?
את הלך לפני השם, איפה?
בארצות החיים, כאן זה חיים.
את חבר מלחמי ישראל ולמוד להתעסק בדרך הנשמה שהיא אור החיים.
והוא התהלכות לפני אלוהים,
כן, איך כתוב באדם הראשון?
מה לעשות?
וכל פעם שמעתי מתהלך בתוך הגן, נכון?
התהלכות לפני אלוהים, כמו שמדרש, להתהלך לפני אלוהים, זהו ארץ ישראל, בואו החיים זו גן עדן.
אומר דוד המלך,
רק בארץ ישראל אפשר ללכת להתהלך
בתוך הגן,
הגן עדן העליון.
ולאור זאת,
אנחנו בעצם מתחילים להבין קצת סוד גדול.
הפרשה, פשוט דברים,
מרחיבה מאוד מאוד בחטא המרגלים,
כי עכשיו אנחנו צריכים לתקן בשביל להיכנס לארץ ישראל,
אז יש כאן חזרה על התיקונים של מה שהיה משבר בתורה בחטא האדם הראשון.
בואו נראה עוד מקור שגם ארץ ישראל רמוזה,
אומר רבי עזרא,
כגן עדן.
אומר רבי עזרא.
וזהב, כן, זהב הארץ הייטוב, כתוב בראשית. אמר הגאון כי הבדולח
כי יש שם אבן השוהם הם האבנים הקטנים עגולים היוצאים מהמים שהם דקים
ודימה המן עליהם,
וכתוב בהמשך שם, ותראו מה שדגשתי לכם,
ודא, אומר אבן עזרא,
פרשיט פרק ב',
פסוק י״ב, כי המקום האדמה
שנברא ממנה אדם קרוב אל גן עדן.
כי יש אומרים, מה זה האדמה הזאתי?
כי האדמה היא ארץ ישראל.
והנה,
שנאמר ככה ויהי בנושא מקדם וכן הלאה. אז בעצם אומר אבן עזרא,
מה זה המקום האדמה שבו האדם נברא? מאיפה זה, איזה אדמה זו הייתה?
אדמה קדושה, איזה? אדמת ארץ ישראל.
מקום המזבח.
כן, מקום המזבח.
אתה יודע שדווקא מקום המזבח, משם צפון,
מאפר באת אל אפרת שוב, דווקא מקום המזבח, אבל כאן אומר רבי נזר, תדע לך,
אבן השוח, שם שם הבדולח, כל זה,
רמזים לגבולות ארץ ישראל,
ושם שמוצבר עפרו,
מקום המזבח, המקום הפנימי ביותר, ומקום ארץ ישראל,
עכשיו, בואו נראה את הרמזים שמוזכרים בפרשה. הפסוק עצמו, תראו, בפרק א', פסוק לט',
הבאתי לכם את הפסוק עצמו.
ויתפכם אשר אמרתם לבז יהיה,
אחרי שהוא מדבר על החטא המרגלים ועל העונש הקשה,
ובניכם אשר לא ידעו היום,
טוב ורע.
המה יבואו שמה ולהם יתננה ואם ירשוע.
מה זה טוב ורע?
מה זה מזכירנו?
מה זה מזכירנו?
מעץ הדעת, טוב ורע.
אותם בנים שלא ידעו היום טוב ורע,
את זה איתם אני אתקן את חטא הדם הראשון.
הם לא יודעים טוב ורע. אתם אכלתם, האדם הראשון אכל מאיפה,
מעץ הדעת וידעים כאלוהים,
יודעי טוב ורע.
אבל הם עכשיו עושים תיקון,
אפשר להיכנס מפורש, אשר לא ידעו היום טוב ורע,
ובגלל זה הם יכולים להיכנס.
עכשיו, כמו שהסברנו בהתחלה,
אז לעת אחרת לא מתהפכת. אז בואו נראה.
מה הבעיה של חבר'ה מתהפכת בארץ ישראל?
נסביר טיפה, רקע טיפה על הדברים. כן,
בנות צפחד, אנחנו רואים שהכניסה לארץ ישראל, סוף סוף המדבר מסתיים בפרשת בנות צפחד. להגיד לנו שכמו שהיציאה מגן עדן נבעה מתוך,
כשאדם השמיע לכל חווה, לכל האישה,
אז כשאמרת קול אשתך, מה קרה?
הוא גורש מגן עדן.
אז עכשיו,
כאן עכשיו באה לדברות, כן בנות צפחד דוברות.
אתה שומע, מקשיב
לבנות צפחד,
ויש עתיקון אנשי, ואז אפשר חזרה לחזור שוב למקום הקדוש הזה, למקום ארץ ישראל, שהוא מקום גן עדן. עכשיו בואו נסביר טיפה מה הבעיה של,
יש לנו, הקדוש ברוך הוא עשה איזה חרב שלא לחזור לגן עדן, ליד החרב המתהפכת. מה הבעיה של חרב המתהפכת?
זה גם הסוד של ארץ ישראל.
בואו נסביר.
המפגש הראשון, דיברנו על זה פעם,
המפגש הראשון של ארץ ישראל הוא מפגש מאוד מתהפך, מאוד קשה אפילו.
למה?
מה המפגש הראשון? אתה רואה שהמפגש מה יהיה? עם חווה.
עם חווה, עם רחב.
רחב, נוט.
זה ארץ ישראל, ארץ אשר עיני האשם אלוקיך הבאה.
זה המפגש.
כאילו אמרה רחב,
מה יש לישראל לבוא
לארץ ישראל מכל העולם?
קראו את ים סוף,
שנה שורה עליהם, והם באים למקום הזה, מקום התאוות.
מקום הזנוט, כתוב שם ש-40 שנה היא...
היא זנתה עם כל מלאכי כנען, זה מקום כנען, איך נקראת ארץ ישראל בהתחלה?
ארץ כנען, על כנען נאמר שמה נקרא?
ארור כנען, עבד למו.
כנען זה הדמות הכי מה?
הכי יכולת דחויה שהארץ נקראת על שמו.
ארץ כנען.
מה הבעיה? הגויים תופסים את זה באיזה צורה?
בצורה ההפוכה ביותר
למקום הזה.
כתוב שיש בה מדרש על רחב,
שהיא אמרה,
מה מיוחד במקום? כתוב במסורת מגילה, כתוב שהיו שם שמונה נביאים,
שזה עשר נביאים, שמונה נביאים יצאו מרחב,
אמוץ, ואמציה,
חוגלה,
יצאו מהנביאים, למה?
יהושע מתחתן איתה,
ויוצאים מהן הנביאים. למה? אומר המדרש,
היא שואלת, מה מיוחד במקום הזה?
אני רק רוצה לראות מה מיוחד במקום הזה.
ההפך מזנות,
כשהגויים לוקחים את זה, ההפך מזנות, מה זה?
זה איחוד השם.
מה ההפך מהמצב הכי קשה שהוא זנות?
איחוד. מה זה יעשי האיחוד? נבואה.
הגויים לוקחים את המקום הזה, המקום הקדוש הזה, באיזה צורה?
בצורה הקלוקלת שלה.
לה את החרב המתהפכת.
אתה יכול לקחת את המקום הזה בצד הנפול שלה,
בצד של הגויים, שהוא מקום התאבות, מקום הזנות.
כתוב גם כן ביעקב אבינו,
הוא חוזר חזרה מלבן, מהרם.
מה קורה בכניסה הראשונה, מה קרה לו?
הולכים מדינה,
ישכם מלחמו, ומה עושה? עשה אחותינו כזונה.
זה העניין, באת, עזבת את כולם, באת לארץ ישראל.
מה קרה שם, הזנות?
זה המקום?
כן.
כי הגויים מתגלים איפה?
במצד של הכנען,
ארץ כנען של ארץ ישראל.
מצד הכנעני הוא מקום הסנות.
בגלל זה יש לנו איזה לאט אחר ומתהפכת.
זה יכול ליפול,
מה נמכל במקום הזה?
שאלה הרחב,
זה מתהפך.
מי יוצא מזה? כלב. למה? מה הוא עושה?
מכפלה. מה זה מכפלה?
אני רואה משהו אחד,
איך אומרת? מה זה מכפלה?
יש חדר ויש בית ועלייה.
יש דעה אחת, או יש חדר לפנים מחדר.
מה זאת אומרת? אתה רואה משהו אחד, יש מקום יותר עליון.
אתה רואה חדר אחד, אתה אומר, תשמע, יש משהו יותר פנימי,
שלא ראית, יש עוד חדר.
אומר כלב בנפונה, אני רוצה מכפלה.
בשבילו ליפול בלהט החרב המתהפכת.
אני חייב משהו כפול.
אני חייב משהו עליון.
כי הגויים,
הם הופכים לנו את המבט.
רחב,
כמו שאומרים המרגלים,
מה ראינו שמה? כתוב פסוקים שמה, מה ראינו?
ראינו ארץ אוכלת יושביה, וגם אנחנו היינו שם, הכל שמה,
והנה הם קוראים סברת תאנים, למה להראות שיש כאן איזה,
כל שיח חומריות.
מה מיוחד במקום הזה?
יש מכפלה, יש עולם עליון, נסתר,
וזה צריך לעבור במהלך העמוק הזה של פרשת דברים.
פרשת דברים בעצם, היא עוברת 38 שנה,
היא אומרת לנו עכשיו,
צריך חינוך מחדש.
עכשיו אני אגיד לכם את ארץ ישראל בצד הפנימי שלה,
מה?
הצד העליון, הצד המכפלה.
תיזהרו לא ליפול כמו שקרא להם בראייה הנפולה.
דור שמה לא יודע?
לא יודע טוב ורע.
צאו מחטא האדם הראשון,
ותראו עולם פנימי נסתר.
המה יבואו שמה,
ולהם יתננה והם יירשוה.
אז בואו נעזור מכל יחידי בתנ״ך, דרך אגב,
שיש טוב ורע, חוץ מזה דעת.
המושג טוב ורע,
זה פעם אחת ראשונה מוזכר בספר בראשית,
פעם שנייה זה פה, זהו.
בסדר?
על הרמז הזה,
שבא לרמוזון, המושג טוב או רע מוזכר או בעניין של דור שהולך להיכנס לארץ ישראל,
לבין האדם הראשון שיכה מאצעדה הטוברה.
לאור זאת,
נבין עכשיו ברקנתי,
שמסביר מה זה ארץ אשר ה' אלוהיך בה,
הצד הפנימי של ארץ ישראל
שרוצים להשיג.
ארץ אשר ה' אלוהיך בה,
אומר הרקנתי, זה מוזכר בפרשה, כי הארץ אשר אתה באה שמה,
הפסוקים האלו אומר הקנתי לפי פשטם קשים לפרשם.
כי באו לספר שבחה של ארץ ישראל,
ונראה לפי הפשט שיספר בגנותה,
וגם נראה שיספרו בגנות ארץ מצרים,
ונראה שמספרים בשבחה, שאומרים שארץ ישראל מצואן,
שהיא יותר גדולה מצואן, מדובר על חברון שהיא אדמת ראשים,
ויותר מצואן מצרים, פי שבע.
מה ההסבר אומר הקנתי?
לפי האמת יבוא הפסוק פשוטו כמשמעו בעניין כי ארץ ישראל אינה תחת ממשלת
סיבות אחרות.
זאת אומרת, יש פגעי הטבע,
יש מלאכים, כמו שהזכרנו פעם הרבה פעמים,
וחוץ לארץ
לך עמוד עבד ולא החרים זה דרך מלאך.
אבל ארץ ישראל, כי רק היא תחת השם הנכבד יתעלה.
וזהו למטר השמיים שרמז לאיפה?
לשמיים העליונים.
מה זה למטר השמיים?
מה זה, כתוב על מצרים, מה כתוב?
אשר השקיטה בגן, כגן,
במה? כגן רגליך, נכון?
מה ההבדל בין מצרים לבין ארץ ישראל?
ארץ ישראל הייתה חייב גשם,
אבל במצרים יש לך את הנילוס.
כשהשקיטה בגן רגליך, אתה עושה איזה,
מה זה יש כבר רגליך? ברגל שלך אתה נותן מכה עם החול,
ואתה עושה כאן איזה תעלה, ומגיע לך מים.
אז מה יותר טוב אומר הר-קנתי?
נשמע יותר טוב מה? מצרים, יש לך תמיד מים.
כאן אתה צריך להתפלל על גשם.
אז מסבירים המפרשים, מה אתה עושה?
אתה בעצם מתקרב לשם, למה? כי שם אתה צריך להתפלל.
הוא אמר, קנאתי, אם אתה מסתכל על זה בחוץ, תשמע, מצרים נשמע יותר טוב.
יש לך תמיד מים,
כאן אתה צריך להתפלל על גשם, זה לא מובן,
הביאורי, המדרש הזה. אומר, קנאתי, לא, לא.
מתא השמיים,
בארץ ישראל רמז לשמיים העליונים.
כמדא הטמר יפתח לך ששם לך את הצרו הטוב ואת השמיים.
אמנם, וזה הסוד הגדול,
שאר הארצות שוטות מתמציתה,
וזהו השקיתה ברגליך, כי אין השגחת השם יתעלה בהם.
תראו מה הולך פה.
מה זה ארץ אשר יענה השם אלוקיך הבא?
פה זה ישר אל.
מה הבעיה בגלות?
בגלות ההשגה שאפשר להשיג
זה רק מה?
רק רגליים.
זה רק בחוץ.
אין לך, לעולם לא תשיג את מה?
את העיניים, עיני השם, פני השם,
רק בארץ ישראל.
מקום שכל שבוע מתהלך.
איפה זה? רק בארץ ישראל.
לאור זאת,
עכשיו מבינים עכשיו מה זה מצרים, מה זה שקיטה ברגליך? הוא אומר, כל האדמת חוץ לארץ, מצרים היא דוגמה,
היא זרק רגליים. עכשיו תבינו מה הסוד הגדול.
אם ככה,
עכשיו מובן,
מה זה חצה?
בחטא העגל. מה קרה בחטא העגל?
בחטא העגל כתוב,
חבר הכנסת מביא את זה,
הערב רב
ראו את העגל ואמרו, אלה אלוהיך ישראל.
דור דעה אומר על העגל, אלה אלוהיך ישראל.
מה הם ראו? כתוב ביחזקאל, איך נראית המרכבה?
המרכבה תראה איזה שהפנים, כמה פנים, ואז כתוב,
ורגליהם, אותה מרכבה, אותה דמות כזאת,
רגליהם ככף רגל עגל.
עגל.
השכינה, כשהם הסתכלו בשכינה, ערב רב, הם לא ראו כאלה איזה, מה הם ראו?
הם אמרו, בחוץ לארץ, גם זה לא הרבה בעיה,
לפי הרקנתי מסביר שגם כולם ראו ככה.
אי אפשר להשיג את כבוד השכינה במצב העליון שלה,
כי אתה בחוץ לארץ.
איך, מה אתה רואה שמה, בגלות?
ככף
רגל עגל.
אומר הרקנתי,
בחוץ לארץ ההשגה היא רק מה? רק רגליים.
אשר השקיטה ברגליך.
איך נראית השכינה? ברגליים? עגל.
זה איפה? בחוץ לארץ.
בגלל זה בארץ ישראל,
שמימטר השמיים,
שם זה לא ראיית הרגליים, שם זה עולם עליון.
וכן אמרו רבותינו זל, כי כל הארצות הוא דורש שנאמר להמטיר על ארץ לא איש, אלא אינו דורש לה אותה.
ועל ידי אותה דרישה שהוא דורש אותה, דורש כל שארצות, קודם כל ארץ ישראל.
ואמרו רבותינו זל,
ארץ ישראל שותה תחילה,
וכל העולם שותה לבסוף,
שנאמר,
הנוטר מתר מפני הארץ שולח מים על פני חוצות.
כל ארצות מתמציתה של ארץ ישראל שותות.
מדרש תהילים, אמר רבי יהושע בן לוי, כל העולם כולו מתמציתה של גן עדן היא שותה.
כן, אותו דבר גם כן הדימוי המיוחד הזה בין ארץ ישראל לבין גן עדן,
שנאמר,
ונהר יוצא מעדן להשקות הגן, בעצם יש איזה נהר שיוצא מעדן,
אותו דבר גם ארץ ישראל,
מה רמז כאן?
לארץ ישראל, כמספר הזוהר.
תנא כתיב עיני השם אלוהיך הבא.
אל נמצא דקלים בה, דבייש תיקח
סיפוק זירי דנין ותתיר מכל שער התראה.
כאן זה בעצם המקור העליון, פה ההשגחה הגדולה,
בביאג בארץ ישראל.
והכלל הוא כי רמז לארץ העליונה הוא עם איש אותה תחילה.
כל השפע בעולם מתחיל מאיפה? מפה.
אבן השתייה,
שמשם משתמשת העולם, זה המעגל היותר פנימי, נכון.
כמו המשכת החיות והשקעה הנמשכת מן המוח למוחות השדרה,
ומשם מתפשט לגידים אלך ואילך.
באמת,
כי הקדוש ברוך הוא דורש אותה,
כי הארץ הזאת נדרשת בכל והיא הכל.
וכל שאר הארצות מתפרנסות ממנה באמת כדרך אותה מכהת כולם.
והוא שנאמר, הנה נא כוחו במותניו ועונו בשירו ובתנו,
בפירוש נמטר השמיים העליונים, כי משם קבלתה בעצם.
אנחנו מבינים עכשיו מה ההבנה כשהאדם היהודי עוזב את ארץ ישראל והולך לגלות.
הוא מקבל השגחה, איזה השגחה?
זה השגחה שהיא באה כמו רגליים, כמו...
אבל זו לא השגחה של עיני השם, פנים בפנים.
רק פה אפשר לקבל פנים בפנים, רק בארץ ישראל,
וזה הסוד שמתגלה, כי היא בעצם מקום של גן עדן,
כאן זה ההערה הגדולה וההשגחה התמידית שנאמר, ונהר יוצא מעדן,
כמו מגן עדן, ככה זה גם ארץ ישראל.
ארץ ישראל בעצם עם גן עדן.
היא משקה את כל העולם,
נער יוצא מעדן, להשקוט את הגן, בעצם כאן זה ארץ ישראל.
ואנחנו מבינים עכשיו כל התהליך ההיסטורי.
הזכרנו כאן, זה עכשיו חזרה לארץ ישראל, כי...
ולמה עכשיו מרחיבים מאוד מאוד מאוד על חטא המרגלים?
כי זה כנגד חטא הדם הראשון.
כך תראו בהשלך הקדוש.
אומר השלך הקדוש,
בתורה אור, מסכת תענית, ראש א',
ובכלל עבודת עמוד העבודה על להיות עבד השם, עבד נאמן,
עובדו ביראה גדולה ובאהבה רבה.
ומתפאר במשפטם למעלה בפרק עשרה מאמרות,
כמו שהעבד נאמן עובד את אדונו המלך
בכל לבבו, בנפשו ומאודו,
ולוחם ומרחיב את גבולו לכבוש עמים תחתיו.
כן יהיה אדם זוכה ומזכה אחרים.
זכות אחרים. כי תכלית הבריאה
הייתה לעבודתו יתברך. כמו שכתוב,
וייקח לשם אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.
שימו לב,
מה ההסבר כאן,
מה הדימוי של תפקיד האדם בעולם, מאיפה?
מהאדם הראשון.
הרי תכלית היא לעבודה.
אחר כך, כשגורש מגן עדן, מכל מקום לא נתבטל.
התכלית הזאת,
אשר הכתיב וישחרר השם אלוהים מגן עדן,
לעבוד את האדמה אשר לוקח משם.
הרי שנשלח כדי לעבוד,
שהוא סוד העבודה.
ודבר זה אומר של הקדוש צריך התבוננות.
אילו לא חטא,
היה עניין העבודה הרוחנית בגן עדן סודה אחדות.
היה כאן איזה משהו שהוא היה עובד בגן עדן, בגן,
וכאן היה כל התיקונים.
כשחטא ונתגשם,
מה הבעיה אמרנו? מה הבעיה של ארץ ישראל? מה היה?
היא נראית מה?
היא נראית גשמית מאוד, היא נראית כנען.
ומן האדם נעשה אדמה.
מה הבעיה של האדמה?
ואינוח איש האדמה. זאת אומרת, כתוב במטר גמרא שאדם שעוסק באדמה,
בזה, בבנייה, באדמה, מסכן.
אז האדמה,
כמו האדמה לעליון, אבל האדם זה אדמה.
אז תקנתו היא מה?
היא הגירוש.
שהתפזר אנה ואנה.
מה זאת אומרת?
הוא נפל עכשיו מה? להיות אדמה.
אז איך תתקן את האדמה? מה תעשה?
גירוש.
מה זה גירוש?
גלות, אנה ואנה, לזכות אנשים ולהחזיר לעבודת השם יתברך.
וזהו סוד, לעבוד את האדמה.
ואז אומר של הקדוש,
כל השיעור שאנחנו בעצם מזכירים פה.
והנה עניין ארץ ישראל היה דמיון וצל לעניין גן עדן.
כל מה שאירע באדם, אומר השליל הקדוש, שימו לב,
אירע בארץ ישראל בחורבנה.
האדם חטא, ארץ ישראל, מה קרה לה?
היה חורבן. כי דית על פי פתחת דעיכה רבתי,
והמה כאדם עברו ברית.
שימו לב, בהושע כתוב מפורש, רמז,
איך מתייחסים לחטא המרגלים?
הושע אומר,
חטא המרגלים היה כמו אדם הראשון. כתוב מפורש, באשלה הקדוש.
והמה כאדם,
אותם חטא המרגלים, מה עשו?
כאדם הראשון, עברו ברית.
אמרו רבותינו זה על פסחים פזן עמוד ב', על פסוק
צדקת פרזונו,
צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שפיזרם בכל העולם.
בעצם זה גלות.
כדי להרבות גרים, שיתדבקו בהם.
אז מה אנחנו רואים מכאן?
האדם גורש מגן עדן, זה כמו עם ישראל שגורש מאיפה? מארץ ישראל. מתחילת למצרים, עושה את כל הגלויות.
בדיוק, ובעצם חטא המרגלים הם כאדם עבור ברית שרוצים לחזור לארץ ישראל,
הוא חטא אדם ראשון.
והרי אם בא לעניין לעבוד את האדמה, שהכל שווה תכלית העבודה, הצורך גבוה, אז אנחנו חוזרים לארץ ישראל, אנחנו מתקנים
את החטא הקדום, שהוא חטא המרגלים, שהוא חטא אדם ראשון.
בסדר?
כאן השאלה הקדוש ממש, עושה לנו פאזל מהושע והמה כאדם עברו ברית,
מדמיין את חטא המרגלים לחטא הדם הראשון.
לאור זאת, עכשיו אפשר להבין את הסוד הגדול.
מה זה לעת החיר ומתהפכת, ואיך עכשיו אנחנו בדור שלנו מתקנים
את חטא הדם הראשון. אמרנו שיש לנו כמה נקודות.
הילדים, אמרנו שתורה שלא ידעת טוב או רע, כי טוב או רע מוזכר פעם פעמים בתורה,
או באדם, בחטא עץ הדעת,
של טוב ורע, או אצלנו, שהוא נזכר בטוב ורע.
מצד שני, יש לנו גם כן את בנות סוף חד,
שהתיקון, ככה מסיים ספר המדבר,
מצד שכל שבו הוא שומע על בנות סוף חד, כי התחיל הנפילה, היציאה מגן עדן, איפה?
כי שמעת כל אשתך.
עכשיו תוקן,
הבנות תיקנו את כל התיקון, מה הן עשו,
לא יהיו בחטא העגל, לא יהיו בחטא המרגלים,
תוקן הדבר הזה, ואז עוזרים חזרה למקור העליון לארץ ישראל.
ויאמר ראשי הקדוש עכשיו, למה צריך איסורים בארץ ישראל?
עכשיו אנחנו מבינים את הסוד, בואו תראו.
בסרט ברכות,
בדף ה עמוד א', טנא רבי שיום בן יוחאי אומר,
שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל,
וכולנו נתן לילדי איסורים.
תורה,
ארץ ישראל ועולם הבא.
כן, אחד הדברים שמבינים, מה זה איסורים?
כמו שהרב קוק אומר, מה זה איסורים? איסורים זה לא איסורים, הקשת רואה לא סקפנית, אלא מה זה איסורים?
להסיר את הלוט, להסיר את המסך.
אני רוצה להראות לך משהו עליון יותר, אז צריך להראות לך למה, כמו מה.
עולם הבא.
אומרת הגמרא, אין אדם מת מחצי תאוותו בידו.
הוא חייב מתוך תאוות, איך תראה לו עולם עליון?
בואו על זה כמה פעמים, כן?
איך תראה לו עולם עליון? הוא בתוך התאוות שלו.
אז עולם הבא, אומרת הגמרא, שצדיקים זה כמו מה?
זה כמו הסערה מחלב, כמו איזה דג שבא מרקיק מים אחד לקיק מים אחר.
אבל רשעים שמתוך התאוות שלהם,
רוצים להראות להם אור עליון, אז זה כמו מה?
כמו צמר, כן? זה כמו איזה קוץ, צמר מתוך קוצים.
כמו גמר רמי שמע.
קבע מקיטנה שם זה מה ש... אתה בא להרים את הצמר מתוך הקוצים האלה, אתה לא...
זה נתפס.
ויש דבר שנקרא חיבוט הקבר. למה חיבוט הקבר? נותנים לו מכה?
שהנשמה תצאת, כי הוא בתוך התאוות.
הוא לא יכול לראות משהו, זה חבטה.
זה איסורים של העולם הבא.
תורה.
תורה,
זה לא יכול לקרות ככה תורה.
אולי, פה, וואו, וואו, שם, זה לא, צריך ללמוד תורה.
ללמוד עוד פרק בתנר, ועוד משנה, ועוד גמרא, ועוד אמונה, ועוד,
ועוד זה, לומדים עד לעת תנ״ך, ומבט עמוק, ואז אתה מתחיל להיות תמיד חכם.
ואז אתה מתחיל, מה לעשות? להסיר את הלוט.
להסיר את המסך בשביל לראות משהו עליון.
אז כמו שתורה ככה, וכמו העולם, פגע כאן גם בארץ ישראל.
ארץ ישראל צריך לעבור איזה מבט,
להסיר את הלוט, זה לא מאיזה פורט פורט שם,
צריך לעבור לעולם עליון,
אומר רבי שמע יוחאי,
צריך לשנות את המבט הפנימי כאן, להביא את זה ארץ אשר עיני ה' לוקח הבאה.
צריך לצאת מארץ כנען, מראייה כנענית,
בשביל לראות עולם עליון נסתר פנימי של עיני ה' שדורש תמיד.
צריך לצאת מראיית הרגליים, מבחינת החור,
רגיעת הפנים של ארץ ישראל.
אמר אבי זרע, שהוא צם כל כך הרבה טטיסים תעניות, למה?
לצאת מתורת גלות, לצאת לעולם הפנימי.
מסביר השלאט הקדוש.
איחור הקשה,
הלא סברת רבותינו זל, לעניין דין ההוא,
הנותן בעין יפה, נותן.
ולמה את תנו על ידי איסורים? הקב' ברוך הוא נותן משהו, נותן בעין יפה, למה את תתן על ידי איסורים?
נתת לו מתנה?
אני אתן לך מתנה, אני אעשה לך איסורים.
לא, לא, אל תן לי מתנות.
למה איסורים?
זה לא קושייה, כי איסורים הם מרקים את החומר,
כמו שהסברנו כאן,
מזכים אותו לקבל דבקות עליון. אני רוצה להביא לך משהו עליון,
אבל אתה צריך להשיג לך כלים לזה.
אני רוצה לתת לך תורה, אבל צריך לעבור לתהליך של ללמוד תורה.
שב את זה, שב את זה ללמוד יום-יום,
ולהתחיל להביא עוד דבר ועוד דבר, ואתה מתחיל לקבל עולם שאתה מתחכם.
עולם הבא זה עולם עליון,
אבל אם להשיג אותו צריך מה לעבור איזה תהליך אם שתתחיל להשיג את ההשגה העליונה.
ככה גם ארץ ישראל.
מזכירים אותו לקבל דבקות עליון, על כן באו איסורים מדוגמת המתנות. זה לא איזה שהתורה היא סקפנית חד שלום, אלא הפוך.
אני רוצה להעביר איזה מסך,
להעביר איזה, להסיר את הלוט.
בגלל זה בא עם האיסורים, כך אומר רבי שיומר יוחאי.
הוא ראה בעיניך
כי עול מצרים קדם לעול קבלת התורה,
כדי שיהיו מורגלים בעול.
מבינים את העול הזה, שזו הכנה לזה.
אז הרמזו הפסוקים כמה פעמים, אשר הוצאתי חמארץ מצרים מבית עבדים, כי עבדי הם.
כלומר, ייסורי העבדות היו כדי לקבל מתנות,
כן, עבודת השם, אתה מקבל מתנה.
התבאח על ידי התורה, שהיא עול מחוץ שמיים.
וקודם מתנת ארץ ישראל,
קדם עניין תורחם במדבר.
למה יש כאן מתנה? מה זה מתנה?
אתה מקבל מתנה,
אבל מה אתה צריך לעשות את זה? מה אתה צריך הכנה למתנה הזאת?
בשביל להשיג לך כלים,
כלים להשיג אותה.
בדיוק, הוא רואה את הכלים. אז מה זה הכנה לפני? זה לא איסורים.
התורה היא לא סחפנית, אין לנו ערך באיסורים.
אלא רק לצורך כלים בשביל להשיג את המתנה.
להשיג את הלוד, להשיג את המסך.
כי המדבר, שימו לב, אומר השר הקדוש,
היה מדוגמת קדושת ארץ ישראל.
למה? גם בתנאי זל אמרו,
המשכן נקרא מקדש, ותכף שעשו איזה חטא נענשו.
כעניין בירושלים, שנאמרו,
ועולה האדם בירושלים וחטא בידו.
והצדק גלים בה,
שישפט וצדק, והקב' ברוך הוא גבה חובו למעט-מעט לקיים,
רק אתכם לדעתי מכל העמים,
קבוצת פחות האדמה, כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם, כתוב בעמוס,
וכל מתנת עולם הבא, מקדימו אנושים ונברח,
איסורים של ארבע גלויות,
ואז תם עוונך
ולא אוסיף להגלותך.
וכן, פרשת רבה, פרשת רבה, פרשת רבה, פרשת רבה לך, אברהם אבינו בחר בגלויות כדי שינצלו ישראל מגיהנום ויזכו לעולם הבא, והאיסורים הם מרקים ובני עלייה זוכים שרואים עולמם
בעולם הזה.
נזמין טיפה את הרקע שהדברים, כתוב שאדם ראה ש...
מה קשור שכחיל אותם במדבר?
המן.
מה הטמור של המן היה?
כצפיחית בדבש.
צפיחית בדבש, נכון?
או,
כשת שמי כצפיחית בדבש.
אנחנו רואים שדבש לא היה במצרים.
איך קטו שיוסף מוריד את
מזמרת הארץ?
מה הוא מוביל להם?
נוחית צור יבלות?
מה עוד?
דבש, כן?
דבש פונים ופקדים.
אז כנראה שבעצם מוביל למלך דבר שאין אותו איפה? במצרים.
אז גם כשהיו במצרים, היו יורדים, כתוב שהנה יורחת ישמעאלים באה, מיוסף,
מה הם מובעים?
נוחית צור יבלות.
אז היה קצת, תוך ייצור יבהלות במצרים, היה איזה עסקי מסחר, אבל דבש
לא היה.
דבש דברים לא היה.
ארץ זפת חבודה שם, שם זה היה.
במצרים זה לא היה.
אז הכל שאנחנו נותנים להם טעם שהוא לא מוכר להם.
זה עמוק אצל פיחי בדבש, בגלל זה אמרו,
מנהו.
הוא לא מכיר כזה טעם, זה טעם שהוא לא מוכר לנו במצרים.
מאיפה הטעם הזה?
מהטעם של ארץ ישראל.
רק כשאנחנו נותנים להם טעם של ארץ ישראל, מה?
תכף זה טעם של ארץ ישראל, שתצאו מהגלות,
ויתחיל שאני מביא אתכם למקום שזה הטעם שלו.
זה המן,
זה טעמו של מה? טעם של ארץ ישראל.
זה הסוד הגדול, ובגלל זה,
נותן לנו טיפה טעמים כאלה בשביל לחזור לאיפה?
לחזור לארץ ישראל, וזה כזה ספר דברים,
שהוא ספר שמשנה תורה,
שהוא חזרה על כל התורה,
בשביל להיכנס לארץ ישראל,
בגלל זה עכשיו כל דבר צריך לבדוק טוב טוב טוב מה חוזרים.
חוזרים אחרי את המרגלים, כי זה חטא אדם הראשון.
ואם ככה, אנחנו מבינים שכמו שכתוב שם בשלה הקדוש,
כתוב שלה הקדוש בהושע,
אתה יודע מה, כאדם עבור ברית,
כמו האדם הראשון שחטא בברית, אז כמו מה חטא בעץ הדעת, שטוב או רע,
עכשיו אנחנו מתקנים את זה,
נכנסים לארץ ישראל ומתקנים את חטא אדם הראשון,
ונכנסים לאיפה?
במקום גן עדן.
מה הבעיה בגן עדן?
יש כאלה שנמצאים בארץ, והם נופלים באיפה?
בלעד החרב מתהפכת.
איך חושב שארץ ישראל זה סתם, אפשר לתת חלק מהאדמה,
אפשר לתת על הגויים.
מה זה? אתה לא מבין שזה ארץ ישראל, ארץ עליונה.
מה אתה נותן לכאן שטחים בארץ ישראל? זה לא שלך בכלל.
זה ארץ עליונה, ארץ אשר עיני השם יוקח הבא, מה אתה נותן שטח מארץ ישראל?
זה איברים שהשכינה אומרת זוהר הקדוש.
אז מה הבעיה?
הם נופלים במה? בלעד החרב מתהפכת.
הבעיה, הכלל אומר, אני רוצה לראות את המכפלה,
את הארץ העליונה,
שנראית את הארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה, ולא אפול. ממה?
באיש תחת גפנו ותחת עינתו.
גפן תאנה.
עץ הדעת הייתה גפן תאנה.
זה הסוד.
מתקנים את זה.
עכשיו, אנחנו בדור שנמצאים בארץ ישראל ומתקנים בחטא אדם הראשון,
ומתוך כך נזכה, בעזרת השם, שנחזור,
מתוך הראייה הנכונה של המכפלה, של הכלב, הרוח הזאת,
נחזור לכל התפונות שיש בארץ ישראל, שזו הברכה הגדולה,
שיהיה ביד כולכם, ואז נחזור לכל השפע הגדול
שעוד יאיר עלינו מתוך קדושת
ארץ ישראל.
אז קובעים זאת.
