טוב, שלום וברכה לכולם.
אנחנו באורות התחייה נג', הנושא שלנו זה השפעת ישראל בהיסטוריה.
או אור השם שמתגלה דרך ישראל,
איך שתרצו.
אולי השני יותר טוב.
אז בואו נקרא קצת, זו פסקה יחסית מאוד עמוסה.
הייתי משער,
שהרב קוק כתב אותה באיזה התעלות נפש גדולה.
מספרים עליו שהוא היה, הייתה לו השבעת קולמוס.
זה דרך של המקובלים,
שיורדים דרכם כל מיני רזים וסודות,
משביעים את הקולמוס, את העט, שיכתוב רק דברים אמיתיים.
לפעמים היו רואים שהוא היה ממשיך לכתוב על השולחן,
לרוב שהוא היה כותב באיזה מין שטף רוחני עליון.
אז זה נראה פסקה אחת כזאת. מה?
משהו ש...
השבעת קולמוס, לא יודע, תשאל את המקובלים.
בכל אופן,
אתה יכול לסגור שם, אריה?
תודה רבה.
אז נקרא קצת ואני אסביר. בסדר? לא נקרא הכל, כי זה מאוד עמוס, וגם ככה אתם תאבדו את זה מהר.
אז רוח הקודש מגלה בבהירות את האור האלוהי הגדול, המלא חיים,
פרוש בכל העולם כולו, הממלא את החיים כולם.
ואת כל האדם בכללו בייחוד,
איך הוא הולך ומתרכז, מוצא לו עמדתו בעולם
בכל מנוחה ופעולה בכנסת ישראל שבקרבה קדוש,
שורה בהדר גאונו מראש צורים של גזעה
בהליכות תולדתה,
אנוכי השם אלוהיך מארץ מצרים.
טוב, אני מסביר עד כמה, בסדר?
זה, אחרי זה התפרטות של כל המשפט הזה, בסדר? כל הפסקה.
אז,
בעצם אנחנו יכולים להסתכל על העולם,
בואו נסתכל עליו עכשיו במבט כזה סתמי, בסדר? אנושי.
אז מה אתה רואה היום בעולם?
יש לך כל מיני מעצמות כאלה, נכון? כמו אמריקה, נכון?
וסין,
ו... ו... ו... האיחוד האירופאי, נכון?
הם שולטים בכלכלה גם, ו...
יש להם יכולת צבאית, ו...
ו... כאילו,
עם ישראל הוא כזה ארץ קטנה,
עם שפם, נכון? חצי סיכה על מפת העולם, נכון? מישהו פעם כתב שיר כזה,
הלחינו אותו.
חצי סיכה.
בתוך כל המהלכים האלה, הכלכליים,
הביטחוניים,
התרבותיים גם, תרבות המערב זה שטף של השפעה וטכנולוגים עם האינטרנט,
וזה ככה העולם, זה מפה של העולם במבט האנושי,
רגיל והשטחי, אני צודק או לא,
נכון?
כאילו יש לך,
ככה מסתכלים על התרבות, על הכלכלה, על האומנות, על המהלכים הפוליטיים, המדיניים, הגיאו-פוליטיים,
הכול בסדר.
אבל אם אנחנו מסתכלים על המציאות מתוך רוח הקודש,
אז מה אנחנו נגלה?
שהמרכז של החיים זה לא שמה באמריקה,
אמריקה.
זה שמה אולי המרכז של אלופי עשיו, כן? עשיו.
אבל
הקדוש ברוך הוא, הוא שם את המרכז דווקא בעם ישראל.
וכל ההיסטוריה היא צועדת לגילוי של האור האלוהי על ידי עם ישראל.
דרך מלכות המשיח ובניין בית המקדש השלישי,
הכל צועד לכאן.
מה שמנהל את כל ההתגלות האלוהית בעולם זה ההשפעה של המצוות של עם ישראל והמעשים ולימוד התורה,
כן?
צור יזדתך תשי, כן?
כלומר,
בידי או באלוהים נעשה חיל, בוא ניקח את הפסוק הזה.
הכוונה יש על ידי המצוות שלנו והתורה והתפילה,
זה נותן כוח להתגלות האלוהית בעולם.
זה המרכז של כל המערכת,
זה הכור הגרעיני שדוחף את כל ההערה הרוחנית והמוסרית
וההתפשטות של האידיאלים האלוהיים במציאות.
זה המרכז, אבל בשביל זה צריך רוח הקודש.
כשאתה לומד כתבי הקודש, אתה לומד
כתבים של אנשים בעלי רוח הקודש, נכון?
אתה לומד תנ״ך, זה בכלל,
רובו זה בכלל בנבואה, כן?
התורה והנביאים, זה
בכלל המהירה ושאיננה מאירה.
אז אתה רואה באמת מה חשוב במציאות.
אתה רואה את ה...
מה הקדוש ברוך הוא דורש מהאדם ומעם ישראל,
ואיפה המרכז שלו, ומה ההשפעה של לימוד התורה של עם ישראל,
וכולי.
אז התנ״ך מרגיל אותך לזה, וגם כן אחר כך,
ואיך כל ספרות הקודש שבאה אחר כך, שהיא כבר לא בנבואה, אבל ברוח הקודש,
אבל היא יונקת מהכתבים האלה של...
או מהתורה, שהיא עצמה נבואה.
אתה לומד מהאנשים האלה שהם בעצמם
ענקי עולם,
אז כל הזמן אתה מגיע לאותו עניין, שהמרכז של כל המערכת
זה עם ישראל.
אל תתרגש ממה שמוכרים לך במסכים וכל מיני המרציות כזו ובורות וכפירה.
אז זהו, זה הנושא שלנו. בואו נקרא את זה עכשיו, זה יהיה יותר ברור. רוח הקודש מגלה בבהירות,
לא בגדול,
אלא בבהירות,
בצורה של משנה סדורה,
את האור האלוהי הגדול,
המלא חיים,
הפרוש בכל העולם כולו והממלא את החיים כולם ואת כל האדם בכללו בייחוד,
כלומר יש אור אלוהי כללי במציאות,
איך הוא מתרכז,
כלומר מה המרכז שלו?
מוצא לו את עמדתו בעולם,
מקום מנוחה ופעולה בכנסת ישראל שבקרבה הקדוש,
שורה בהדר גאונו. כלומר,
הקדוש ברוך הוא, שהוא,
כן,
האור שלו הוא על כל המערכת, על כל היש.
בטבע, בדומם, בצומח, בחי,
בהכל, באנושות כולה.
אבל המרכז של הכל זה בעם ישראל,
מוצא לו את עמדתו בעולם, הולך ומתרכז, מקום מנוחה ופעולה בכנסת ישראל.
כלומר, דרך האומה הישראלית,
זה המרכז של השראת השכינה,
שבקרבה קדוש שורה בהדר גאונו, נכון? ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
אז יש השראת שכינה,
זה השורה פה בהדר גאונו,
מראש צורים של גזעה,
כן, מראש צורים הראינו, אז כתוב,
זה האבות.
כלומר, מההתחלה, מאברהם אבינו שנאמר לו לך לך,
ועזב הכל והלך לארץ הנבואה,
וזכה להתגלות אלוהית,
והוא ראש לכל האבות.
אז מי ראש צורים של גזעה, זה אברהם, יצחק ויעקב, מהליכות תולדתה,
תסתכל על כל הדורות,
ואנוכי השם אלוהיך מארץ מצרים.
זה כאילו קיצור של הפסוק, כן? או...
אה, לא, הוא כותב שפה זה מיושע ד'. בקיצור,
השם
הוא האלוהים שלנו, כלומר המנהיג שלנו, י״ו״ו״ו״,
אוקיי, הוא מנהיגנו.
ממתי?
מרגע שיצאנו ממצרים.
כאומה.
עד אז היו יחידים.
היה התחלה דרך השבטים,
אבל כאומה,
שפרעה קורא לנו הנה עם בני ישראל, רע ועצום, הוא קורא לנו עם.
עכשיו יש עם שהשם
משרה שכינתו עליו.
עם שהוא אברהם, יצחק ויעקב, אבל בצורה של עם.
זה חידוש מאוד מאוד גדול.
ומפה זה המרכז של ההיסטוריה. תשימו לב שכל הגויים הם לומדים את מה?
הנצרים, המוסלמים, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, את ההליכה שלנו במדבר, את היציאה שלנו ממצרים,
את זה שירד לנו מן, וזה שקיבלנו תורה, וזה שנקרא לנו הים.
הם לומדים את ספר הזיכרונות שלנו.
השראת שכינה היא עלינו,
אנחנו חווים את ההתגלות האלוהית,
והגויים לומדים עלינו מבחוץ.
דרך זה כל מערכת האידיאלים, הערכים שלהם היא אמורה להיבנות.
אמנם הם
מסלפים וכל הדתות שלהם הן מעוותות, אבל בסדר,
בכל זאת ערכים הם מתפשטים.
אז אם כן,
אז האור האלוהי הוא מתרכז באומה הישראלית. אתה רוצה
לפגוש את הקדוש ברוך הוא בעולם,
יש לו פה קונסוליה.
מה זה הקונסוליה הזו?
עם ישראל.
כמו שאתה רוצה לפגוש את ישראל בגוואטמלה,
יש קונסוליה של ישראל בגואטמלה, נכון?
תיכנס שם, כולם מדברים עברית, ההוא היה איתך בצבא,
נכון? יעזרו לך שם מה שאתה צריך.
אתה רוצה לפגוש את הקדוש ברוך הוא בעולם,
אז לך למרכז של המרכז,
זה עם ישראל.
זה המרכז.
כל השאר זה כיף.
זה הקדוש ברוך הוא לא מרכז את שכינתו שם, אלא זה ברמה מועטת מאוד, בסדר?
טוב,
מהופעת תורתה, עכשיו הוא מתחיל לפרט,
אז מהופעת תורתה,
כלומר איך שהתורה הופיעה בעולם,
טוב אולי אני אקרא קצת ואז אסביר, אני אקרא את כל המשפט הזה ואסביר.
מהופעת תורתה, מערת נביאיה, עמדת מלכותה, בניין מקדשה,
חורבנה ושבותה, פיזורה וגלותה,
לחמתה ותקוותה הדור האחרון, פעולתה למהלך הרוחני של העולם,
התעוררותה לתחייה בזמננו,
נפילותיה החומריות והרוחניות,
עומק המחשבה האלוהית המתגלה בעוצם הירידות,
כוניניותם לטובת אישיה הפרטיים,
לכללותה,
למין האדם בכללו,
להעלאת העולם בפועל ידיה,
דבר אשר אשר
אימה בחיישה,
החיים החברתיים והיחידים, הלאומיים והעולמיים.
בחיי עולם, טוב, הוא גם כן,
אני אקריא טוב, נקרא את זה גם.
זיכוך הנפשות, הגברת זיו החיים,
התעלות הכישרונות,
המשכת התרבות הכללית שבעולם אל העושר האמיתי".
הבנתם משהו מהמשפט הזה?
אה?
טוב, איך אתה רואה את זה שהשם מתרכז
באומה הישראלית? פשוט תסתכל על הופעת תורתה,
גם התורה בנתינתה,
איך היא ניתנה בהר סיני,
וגם איך היא הולכת וניתנת.
הרי אנחנו מברכים כל יום, ברוך אתה השם,
וכן במלך העולם, נותן התורה, לא נתן התורה, נכון?
נותן התורה.
כי התורה היא ניתנת גם עכשיו, ברגע זה.
כל רגע ורגע.
אז מהופעת תורתה,
אז אתה רואה שיש פה קישור אל האלוהות,
מערת נביאיה,
אז כל ההערה הרוחנית,
כל המדרגה הרוחנית שהתגלתה דרך הנביאים, כל התוכחות שלהם והמשלים שלהם והנבואות שלהם,
דרך זה אתה רואה שהשם מתרכז באומה הישראלית.
זה הנושא שלנו, הוא מרכז את שכינתו בנו.
עמדת מלכותה, המלכות הישראלית,
היא לא כמו מלכי הגויים, מלכי הגויים מתעסקים בשטויות.
או מתעסקים בדברים ארציים, בכלכלה, בביטחון,
יחסי חוץ.
זהו, בסדר?
אצלנו עמדת המלכות
היא להאיר את אור ה' בעולם, נכון? המלך הוא גילוי של עמדת המלכות האלוהית.
זה כלי להפצת האידיאלים האלוהיים בעולם.
הוא אמור לחיות על פי התורה, יש לו ספר תורה
מיוחד של מלך שכתוב לו,
והוא הולך איתו, מסתובב איתו בכל מקום,
זה עמוד על ידו.
מערת נביאה, עמדת מלכותה, בניין מקדשה, גם כן, המקדש,
והמכון לשבטך, פעלת השם, נכון? מקדש השם כוננו ידיך,
זה מקום השראת השכינה,
וגם עניין לאומי, בניין לאומי, כן, שהאומה מתרכזת
בגימל רגלים, בכלל,
בכל העבודה של כלל ישראל שמה,
שכל הנפשות,
כל אחת מהן היא ניצות של זיו האלוהות,
אבל כולן מתאחדות לכדי נפש אחת במקדש.
וגם זה מקום אוניברסלי, זאת אומרת,
גם הגויים עולים,
גם הגויים מקריבים קורבנות, כן?
אז מהארת נביאה, עמדת מלכותה, בניין מקדשה, חורבניו ושבותה,
גם כן,
רואים דרך החורבן,
הגויים, הקב'ה לא מעניש אותם שהם עוברים על הדתות שהם המציאו,
נכון?
זה ממש לא מעניין אותו.
אם הם כן הולכים לתפילה ביום ראשון בכנסייה או לא.
ממש לא מעניין אותו.
עדיף שלא האמת, נכון? כי זה עבודה זרה.
אבל להפך, אולי הוא יחבב אותם אם יעזבו את העבודה הזרה הזאת, נכון?
בכל מקרה,
אצל עם ישראל זה לא ככה,
אלא כשאנחנו עוברים על דבר השם, אז יש חורבן, נכון?
ובאים הנביאים ומבטיחים שיהיה בשוב השם שיבת ציון היינו כחולמים, נכון?
אז אתה רואה שהקדוש ברוך הוא,
ההבטחות שהבטיחו לנו נביאי ישראל הן מתקיימות.
אתה רואה את זה דרך החורבן של עם ישראל,
שהקדוש ברוך הוא לקח מאיתנו את הכישרון הלאומי, כי
מעלנו בתפקידנו,
וגם הוא משיב אותנו, כי עברנו תהליכים, ועכשיו הגיע הזמן
להיבנות מחדש בצורה יותר טובה וישרה.
עת לחננה קבעה מועד,
פיזורה וגלותה.
זה גם כן דבר פלאי.
אתה רואה שהשם משרה שכינתו על עם ישראל.
אף עם לא היה מחזיק באתיופיה או בתימן
או בפולין אלפיים שנה בלי להתבולל, נכון?
תיקח בריטי, תשים אותו ב... לא משנה,
בברזיל.
אחרי שלוש דורות הם כבר לא זוכרים שהם היו פעם בריטים.
הם ברזילאים לכל דבר, נכון?
אז עם ישראל החזיק אלפיים שנה, כן?
ולא יתבולל.
זה גם פלא עצום, השם פיזר אותנו,
יצאנו לגלות, זה לא דבר מקרי,
נחמתה ותקוותה עד יום האחרון.
אבל כל תקופת הגלות, מה ששמר עלינו,
זה לשוב לציון,
לשוב לעשות את התפקיד האלוהי של האומה הישראלית,
לבנות בית המקדש, לתקן עולם חודשני.
זה פלא עצום הדבר הזה, אתה רואה שהשם אשר השכינתו עלינו, שכינה ירדה לגלות,
שכינתא בגלותא, אמו אנוכי בצרה,
הוא איתנו בתוך כל הקושי.
פעולתה על המהלך הרוחני של העולם,
אז אם אתה מתבונן על ההשפעה של עם ישראל, אין שום עם כזה.
זה פעולה פנומנלית, יוצאת דופן.
אז טולסטוי הוא כתב
שהאנושות כולה היא חייבת לעם ישראל תודה עצומה,
כי בגלל הערכים שהאנושות התעלתה אליהם בעקבות התנ״ך,
בעקבות ההיסטוריה הישראלית.
אין עם כזה שהוא מרומם את כל האנושות,
שכולם לומדים את ההיסטוריה שלו,
וזה משפיע על כל מהלך המחשבה והמוסר והאידיאלים של העולם.
אז בסדר?
אז פעולתה על המהלך הרוחני של העולם,
ההשפעה על הדתות, השפעה בכלל,
על הפילוסופיה, על כל מהלך הרוח,
התעוררותה לתחייה בזמננו,
זה פלא עצום.
של אומה שקמה לתחייה.
חזון העצמות היבשות של יחזקאל בפרק ל״ז זה על קום מדינת ישראל, בסדר?
אם יש שאלות אני אשמח, בסדר? שאני מרגיש פה בדרשה של ליל שבת.
אז בסדר, התעוררותה לתחייה בזמננו זה משהו פנומנלי.
עם שקם ויוצא מהקבר של הגלות
וחוזר להקים מדינה,
מתוך מחנות הריכוז,
לפלסר גולני.
אז נפילותיה החומריות והרוחניות,
זה גם פלא עצום הדבר הזה.
זה גם חלק מ...
שוב,
זה שהקדוש ברוך הוא, הוא מגיב אלינו,
לנפילות החומריות והרוחניות,
זה חלק ממהלך אלוהים מאוד מדויק.
כל ההיסטוריה היא צועדת לכיוון כתוב במעשה בראשית
והארץ הייתה תוהו ובוהו,
וחושך על פני תהום, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים.
אז חז״ל דרשו,
הארץ הייתה תוהו, זה מלכות בבל,
ובוהו, זה מלכות פרס, וחושך זה מלכות יוון,
על פני תהום זה מלכות אדום,
שהיא ארוכה כמו הגלות, כמו התהום.
עמוקה וארוכה,
מלכות אדום הזו.
וחושך, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. מה זה רוחו אלוהים מרחפת על פני המים?
זה מדרש רבה, כתוב זה רוחו של מלך המשיח. מה אתה שומע?
שכבר בבריאת העולם,
רוחו של מלך המשיח היא הייתה קיימת.
וזה הדינמיקה של כל ההיסטוריה סביב לגלות את רוחו של מלך המשיח.
את ההתגלות האלוהית דרך
משיחיות, בסדר?
דרך גאולה שלישית.
עומק המחשבה האלוהית המתגלה בעוצם הירידות.
כלומר, גם בירידה ובקושי
יש בניין, יש יכולת להתברר, יש יכולת לבנות קומה רוחנית.
כונניותם לטובת אישיה הפרטיים,
כונניותם של מה?
לכללותה, למין האדם בכללו, להעלאת העולם בפועל ידיה, דבר אשר אמה בחיישה. אני מבין שכונניותם של ישראל,
אני חושב,
לטובת אישיה, קודם כל לטובת האומה,
או של הירידות,
וגם אפשר להסביר את זה, המתגלה בעוצם הירידות, כונניותם,
כן, כמו שאומרים, זה אירוע מכונן. מה זה אירוע מכונן?
אירוע שהוא מגדל אותך, אירוע שהוא בונה אותך,
שהוא שינה לך את כל ההסתכלות, את כל האישיות.
אז כונניותם,
גם של הירידות,
לטובת אישיה,
זה בונה אותנו,
הפרטיים, לכללותה, זה גם בונה תאומה.
האומה היא קונה קומה חדשה,
היא מתבררת.
למין האדם בכללו,
וגם כן לטובת האנושות,
הדבר הזה, הבירורים האלה,
הגדילה הזאת.
להעלת העולם בפועל ידיה,
העולם מתעלה דרך העילוי שלנו, דבר השם אשר עמה בחיי שעה.
החיים החברתיים והיחידיים,
זה, ויש חיי שעה וחיי עולם. חיי שעה זה שייכות אל ההווה. חיי עולם זה כבר השייכות אל הנצח, איך הוא מופיע בחיים.
נראה לי שכדאי שתשב שם.
אתה חוסם שם את המצלמה הזאת.
כן, אז זה,
כן,
אז עוד פעם.
דבר השם אשר היא מה בחיי שעה.
החיים החברתיים והיחידים,
איך אנחנו מופיעים בהווה בצורה של יחידים ובצורה של מדינה,
חיים חברתיים, הלאומיים והעולמיים,
גם כן כקהילה,
כמדינה,
ההשפעה על העולם.
אתה רואה שהשם הוא מרכז את שכינתו באומה הישראלית.
וגם חיי העולם, מה זה חיי עולם? הכוונה השייכות לעולם הרוח,
לחיי העולם הבא,
חיי עולם נטע בתוכנו,
איך זה מתבטא?
אם אתה מסתכל, אתה רואה שהנה, השם מרכז
את שכינתו באומה הישראלית.
על ידי זיכוך הנפשות,
על ידי עבודת המידות,
על ידי הקשיים,
ההתמודדויות, הנפשות מזדכחות, הדורות עולים,
יש שילוי מדור לדור,
על ידי קיום התורה והמצוות,
הגברת זיו החיים, כלומר, איך
האור האלוהי הוא מתפרט,
כמו הצבעים של הקשת,
לכל מערכות החיים.
זיו זה התפשטות בתוך העולם,
כמו,
שמעתי פעם, הרב קלנר,
כמו מנסרה כזאת,
משולשת שיש אור שפוגע בה ויוצא ספקטרום האור הלבן, הרבה צבעים של הקשת.
אז האור לפני פגיעה במנסרה זה נקרא זוהר,
ואחרי המנסרה, שזה מתפרק, זה נקרא זיו.
כלומר, איך האור האלוהי, הוא מופיע בכל מערכות החיים.
הגברת זיו החיים, כלומר, ההופעה בפועל,
בהתפרטות שלה,
זה חיי העולם הבא,
חיי הרוח,
איך הם מתפשטים
בחיי האומה הישראלית, התעלות הכישרונות,
כישרונות פנומנליים, האומה הישראלית.
אין שום פרופורציה בין המספר שלנו לבין מספר הזכיות שלנו בפרס נובל.
אבל גם בלי פרס נובל היינו יודעים את זה.
אף אומה לא האמינה כאלה כישרונות רוחניים.
נביאים בכלל, כן? שבעה נביאים עמדו לגויים. אצלנו מיליוני נביאים היו.
אז התעלות הכישרונות, המשכת התרבות
הכללית שבעולם אל העושר האמיתי,
עם ישראל הוא בעצם מושך את כל האנושות
למקום הרבה יותר אידיאלי. זה כמו מגדלור.
שמאפשר לאום מואר, מאור התורה, האומה הישראלית, המגדלור הזה,
הוא מאפשר לכל הספינות הטועות בים למצוא את הדרך.
בעצם זה שאנחנו חיים,
אנחנו חיים, אנחנו לא מבינים את ההשפעה שלנו בכלל.
אנחנו חיים את חיי התורה והמצוות,
והספינות הטועות האלה, כל השיטות המחשבתיות, כל האומות,
כל ה... הם, הם, הם, הם, לפחות יש להם,
יש להם מגדלור שהם יכולים לכוון. לפעמים לא רוצים לכוון,
אבל בעיקרון,
זה המשכת התרבות הכללית שבעולם אל העושר האמיתי.
זה התפקיד של האומה הישראלית, כן?
ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, כן? כי מציון תצא תורה ודבר השם ירושלים. נכון יהיה הר השם וכולי,
ונערו אליו כל הגויים.
וכולי.
זאת אומרת, הגויים הם בסופו של דבר,
הם מחכים לאומה הישראלית, לאידיאלים שמופצים דרכנו. הם מאוד מתעניינים, תשימו לב כל הזמן מה קורה פה,
נכון?
מה קורה בחברון,
מה קורה בירושלים, נורא מעניין אותם. מה קורה עם ביבי,
לא יודע אם אתם יודעים, אבל כל מהדורת חדשות, כל המדינות של תרבות המערב,
ישראל שם היא אישו,
היא נושא שהם עוסקים בו.
מה אכפת לכם מאיתנו? אנחנו ארץ קטנה עם שפם, חצי סיכה על מפת העולם.
לא, אנחנו המרכז של כל ההיסטוריה האלוהית.
הם מרגישים מזה.
הם מרגישים שיש להם
צורך לנהוג מאיתנו,
ולקבל דוגמה אישית,
או להוכיח אותנו ולבזות אותנו בשביל שהם ירגישו טוב בשפלות שלהם.
אז ככה אם הם אומרים לנו, אתם עם כובש, אתם לא מוסרי,
הם מרגישים טוב להיות בתוך כל הקטנות שלהם.
אבל יש גויים ישרים שמעריצים אותנו,
כמו שנשיא ארגנטינה, נכון?
הוא מאוהב באום המשחק, יש לו איזה שמה.
הוא מתפעל מאיתנו.
גם טראמפ מתפעל מאיתנו, האמת.
זה קידוש השם.
בסדר?
אז זה עוד ילך ויגדל הרבה יותר.
זה גם מעצם היותנו, כי הקדוש ברוך הוא הוא בקרבך קדוש, נכון?
אז הקדוש ברוך הוא מופיע בעולם דרכנו.
זה בעצם עמדתנו, קיומנו,
השפעתנו הרוחנית.
כמובן שאם אנחנו חיים חיי תורה ומצוות,
ההשפעה היא הרבה יותר גדולה ותיקון העולם הוא מואץ.
כל עוד אנחנו לא עושים תפקידנו,
אז כל מיני גויים הם באים לזרז אותנו
להבין מה תפקידנו בעולם.
בסדר?
הערבים
הם נועדו על מנת שנבין מה ערכה של ארץ ישראל,
על מה אנחנו נלחמים, למה חזרנו לארץ.
הם כל הזמן מאתגרים אותנו להיות אנחנו, שלא נשכח את הזהות שלנו. יש שם מלחמת עולם על הזהות הישראלית.
הם מחזירים אותנו לשורשיות. יש עכשיו,
אחרי הטבח שהיה בשמחת תורה, שנה שעברה,
המון המון חזרה למסורת.
המון המון חידוד לכיוון ימין מבחינת המפה הפוליטית,
באחוזים אדירים, בסדר?
47 אחוז, נדמה לי, קראתי,
מהאומה הישראלית,
מגדירים את עצמם יותר מסורתיים אחרי שמחת תורה.
זה מספר אדיר,
בסדר?
הם התחזקו, הם יותר קרובים למסורת ישראל.
גם כן מספר דומה זה שינוי של עמדות פוליטיות וכו'.
זאת אומרת,
ככל שאנחנו נעשה יותר את תפקידנו ושליחותנו,
אז הגויים יהיה להם יותר מגדלור ברור, בהיר.
כל עוד אנחנו שקועים בתרבות המערב,
וחלקים מאיתנו מנסים לחקות את החלקים היותר שפלים וגרועים שבגויים,
אז זה באמת קשה להיות מגדלור ככה.
אבל...
או כל עוד גם התורה היא לובשת צורה פרטית ועדיין לא לאומית ובטח לא אוניברסלית, זה גם קשה ככה להשפיע.
אבל אנחנו בתהליך תשובה, אנחנו מתעלים.
אנחנו חוזרים לקומתנו השורשית והקדומה, בסדר?
וזה ודאי הולך ויותר ויותר ומשפיע.
התבססות חיי עולם על ידי החיים הנצחיים הרוחניים.
מה זה התבססות חיי עולם?
בספר הכוזרי, כל הספר הוא מושך לזה שעניינה של האומה הישראלית זה
של ישראל בכלל, לחיות את חיי העולם הבא בעולם הזה.
לא לדבר על מה יקרה איתנו אחרי מאה ועשרים,
אלא לחיות את חיי העולם הבא בעודנו פה, בחיי גוף.
וממילא זה ימשיך איתך עד מאה ועשרים.
אז זה נקרא התבססות חיי עולם,
הכוונה אחרי העולם הבא, על ידי החיים הנצחיים הרוחניים,
התבססות פה, על ידי החיים הנצחיים הרוחניים,
זה השייכות אל התורה, כי אתה שייך אל התורה, אתה שייך אל הנצח.
זאת התורה לא תהיה מוחלפת, כן? זה שייכות אל נצח ישראל,
נשמת האומה,
אבל צריך שהחיים האלה הם מבוססים בארץ,
באופן פרטי, מערכות החיים הציבוריות.
אני ממשיך.
אתם רואים, זו פסקה מאוד עמוסה, מאוד שופטה.
אבל הנושא הוא אחד כל הזמן.
הסדרת הסיעות
השונות של בני אדם ושמירת ענייניהם,
רכושם וכבודם,
דרך זה אתה רואה את התרכזות
השכינה באומה הישראלית.
איך אנחנו מסדרים כל דבר במקומו,
כמו איברים בגוף,
נותנים לכל דבר את חשיבותו ואת תפקידו,
כן? שמירת ענייניהם, רכושם וכבודם,
הגדלת יופי החיים,
ההרמוניה הפנימית,
גם ברמה האסתטית, זה גם חלק
מהופעת השם דרך האומה הישראלית.
עשרה קבין של יופי ירדו לירושלים, תשע לקחה ירושל...
ירדו לעולם, סליחה, עשרה קבין של יופי ירדו לעולם, תשע לקחה ירושלים.
אז הגדלת יופי החיים, זה כמובן גם ברמה החיצונית, אבל גם השייכות אל העולם האידיאליסטי, כן?
שקר אכן והבל היופי, אישה יראת השם,
היא תתעלל, כן,
היא תתעלל.
אז מה,
שקר אכן והבל היופי, אנחנו לא מזלזלים ביופי, למה שאתה אומר שקר אכן והבל?
לא, כשזה במנותק, זה שקר והבל.
אבל אם זה אישה יראת השם,
אה,
אז זה חשוב לחז״ל להדגיש ששרה הייתה יפהפייה,
אביגילה הייתה יפהפייה, כן?
ורחל הייתה יפהפייה, זה מאוד חשוב להם להדגיש את זה.
למה זה, מה זה משנה?
הרי, לא, כי כשזה בא ממקום של צדקות זה דווקא,
זה ראוי, זה טוב, זה דבר יפה,
זה דבר טוב. אז הגדלת יופי החיים,
כבוד החיים
ועונג החיים,
כן, כבוד החיים זה,
אנחנו מכבדים את החיים,
מכבדים את החיים בעולם הזה,
את הטבע, את הגוף, את היופי,
את החיים החברתיים,
נותנים לכל דבר את מקומו, לא כמו הנאצים.
שאפילו את החיים הבסיסיים לא כיבדו.
נטלו מאדם את יכולת קיומו.
לא, אנחנו מכבדים את החיים, מכבדים כל בריאה.
פעם הרב קוק הלך עם רב אריה לוין ברחוב,
אז הוא תלש עליה, רב אריה לוין, איזה עץ.
אז הרב קוק הזדעזע.
וואו, מה עשית?
כן.
הוא אמר, מה, כולה, כן, תלשתי עליה, מה?
לא, למה לתלוש חיים?
זה עשה זעזוע לרב אריה לוין.
באיזה קדושה, הרב קוק חי. איך הוא רואה את כל הופעת החיים האורגנית הזאת של העולם?
זה כבוד החיים.
אתה נותן לכל בריאה את מקומה. אין לך דבר שאין לו זמן,
אין לך דבר שאין לו מקום, נכון?
ועונג החיים, העונג של החיים,
האדם לא נברא אלא להתענג על השם, אומר הרמחל.
עונג של החיים זה להידבק באידיאלים האלוהיים,
בקדושת השם,
במוסר,
בתורה,
זה העונג של החיים.
אז הוא אומר את זה בהמשך הפסקה,
על ידי הבעת דעת אלוהים, השם אלוהי אמת.
כלומר, זה מה שגורם לנו עונג.
אנחנו מביעים את דעת השם,
חושפים את נשמתנו, מפרסמים את אלוהותו בעולם.
עם זו יצרתי את ידידי יספרו.
זה העונג שלנו,
לא עונג נמוך כזה של יצרים,
אדוניזם, כן, של אפיקור,
אלא עונג החיים על ידי הבעת דעת אלוהים, השם אלוהי ישראל.
דעת אלוהים זה לחיות את האלוהים בארץ,
ללכת בדרכיו, כאומה.
אז על ידי שאתה מתבונן על זה, אתה רואה את התרכזות השכינה בארץ בשפה ברורה ורוח אדיר החי בנשמתה של אומת עולמים זו.
זה העונג שלנו להביע,
לגדל את שם
כבוד מלכותו,
את דעת אלוהים אלוהי ישראל בארץ בשפה ברורה,
בלימודים שיש בהם משנה סטורה,
ורוח אדיר החי בנשמתה של אומת אלוהים זו,
התעוררות, ספרות, פרוזית ושירית.
פרוזה זה, כן, זה סיפורים, כן, ושירית.
זה גם כן, הוא כולל פה לדעתי את כתביו של עצמו, הוא עצמו.
התעוררות, ספרות, פרוזית ושירית,
ביקורתית ופומבית,
השבה אל אור הנבואה.
למשל, משנת הרב קוק,
כן, היא חידוש.
זה מכוח העלייה לארץ, או לקראת העלייה לארץ,
מתוך השתוקקות לעלות לארץ. פתאום יש
פה ספרות כזו,
כתבי הקודש, שהם
שיבה אל אור הנבואה.
הוא לקח,
טס כמה שנים
קדימה לפני כולם, בסדר?
הוא רץ הרבה לפני הדור.
אבל הוא לא מדבר רק על עצמו,
הוא מדבר באופן כללי.
אז יש פה התעוררות של האומה לשוב אל אור הנבואה,
בכישורה אל התורה,
בתור הכרה בהירה שהכרח גמור הוא לרוח האדם המסובך,
לשוב אל המקור העליון.
כלומר, אם אתה מבין שהאנושות, אתה, יש לך אחריות עליה,
ואתה אמור להשיב את רוח האדם שהסתבך
אל השם, אל המקור העליון,
שהדעות היותר נתגבות נשאבות ממנו,
והסיבה לכתוב ספרות, פרוזית ושירית, ביקורתית ופומבית.
לקשור את האנושות, לנעוץ את המבט אל,
רק אל השם יתברך,
לשוב אל המקור העליון.
כל אלה וספריהם מקשקשות כעת לפנינו בארץ ישראל כזוג.
מה זה זוג?
זוג זה הפעמון.
יש לך זוג וענבל, כן? זה הלשון של הפעמון.
כתוב ששימשון רוח הקודש הייתה מקשקשת לפניו כזוג.
כלומר הייתה לו איזה רוח גבורה כזאת להילחם.
עכשיו כל הדברים הללו
שדיברנו בכל הפסקה,
אומר הרב קוק, תשים לב,
הם מופיעים עכשיו בארץ ישראל,
אתה רואה את ההתרכזות האלוהית באומה,
צריך עיניים לראות את זה, נכון? צריך רוח הקודש כמו של הרב קוק,
אבל לשם הפסקה הזאת משכה, בסדר? בוא תראה.
אל תסתכל מה שמוכרים לך,
שטויות.
כן, אם אתה תסתכל הרבה על המרכאים,
אתה תחשוב שהמרכז זה הוליווד, נכון?
והחשובים זה זמרי הפופ, נכון?
והכדורגלנים והדוגמניות, נכון? זה החשובים בעולם, הפוליטיקאים.
אבל רוח הקודש היא אומרת שזה כל הבל ושטויות.
וחיצוניות,
ויצריות, ונהנתנות, וסכלות.
מה שחשוב זה התרכזות של אור השם דרך האומה הישראלית,
דרך המהלך ההיסטורי שאנחנו חווים עכשיו,
וכל זה תביט,
זה מקשקש לפנינו כעת
בארץ ישראל כזוג.
את הכל אתה יכול לראות דרך ארץ ישראל. אוויר הדרך ארץ ישראל מחכים,
מחזיר אותנו לראות את המהלך האלוהי.
מה שאמרנו מדבר פה בפסקה,
רוב בני האדם שחיים כרגע בדור,
בכלל לא חיים ככה.
המבט שלהם אחר לגמרי.
אבל זה מבט האמיתי.
צריך רוח הקודש רק לראות.
ברור הנקודה הזאת?
או ללמוד לפחות אנשים שיש להם רוח הקודש.
כמו הרן הרב, זה צריך.
מה?
לאן? לאן אין משיכה טבעית?
איזה מקום של ראיית המרכז כאומה ישראלית וראיית ישראל,
להשפעה, צריך ללמוד תורה בשביל זה, אתה מבין?
תלמוד תורה כנגד כולם.
אם לא לומדים, איך תדע?
מאיפה תדע את זה? מהנטפליקס,
נטפליקס, איך זה נקרא?
מהיוטיוב, מאיפה תדע את זה?
לוקחים לך שמה בדיוק הפוך, שמי שחשוב זה אייסאב,
נכון? עולם הפוך.
כן, כתוב ש...
אני חושב ברדר ראו כבר? לא, לא, לא ראו כבר.
ברדר, לא זוכר, אחד
מראו כבר, לא זוכר.
אחד הבנים שלהם, הוראים.
היה לו מוות קליני.
אז הוא חזר, שאל אותו מה ראית, הוא חזר.
כמעט מת וחזר.
אמר לו מה ראית?
אמר לו עולם הפוך ראיתי.
עליונים למטה ותחתונים למעלה.
כלומר, מי שהוא פה תחתון, שם הוא עליון.
מי שהוא שם, מי שהוא פה עליון, שם הוא תחתון.
מי פה עליון?
כדורגלנים, דוגמניות, זמרים, נכון?
אבל לא שאני נגד זמרים, אני גם מוזיקאי,
אבל אתם מבינים מה אני מתכוון,
זמרים כאלה של פופ ושטויות.
פוליטיקאים וזה, פה הם למעלה, נכון? כל היום מראיינים אותם, כותבים עליהם.
שם הם למטה.
זה לא מעניין שם אף אחד, השטויות האלה.
ומפה שהוא למטה,
אז הוא שם למעלה. ותלמידי חכמים,
כמו שהם פה למעלה, שם הם למעלה.
והדור שלנו הם לא יודעים אם הם למעלה.
כי יש כזאת, כתוב ויראה השם יימאסו, נכון? אנשי הגבול צובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, ויראה חטא יימאסו, כאילו חוכמת סופרים תשרח.
עושים צחוק מהרבנים, נכון?
ושבירת הסמכות, נלחמים ברבנות.
בסדר, אוקיי.
אבל עדיין, ברוך השם,
יש ציבור שהוא מכבד תלמידי חכמים ומוקיר תלמידי חכמים, ושם הרבנים הם כן במקום חשוב שמגיע להם.
בכל אופן,
מה אתה שומע? כאילו זה עלמא דה שיקרא פה.
בתוך עלמא דה שיקרא,
שומע אהרון.
אתה אומר,
לא גילו לי את זה בחוץ,
אנשים לא רואים את זה שם, נכון?
ברוכים הבאים, אתה חי בעלמא דה שיקרא.
עולם העשייה רובו רע, כמו מקובלים אומרים.
כבר הרבה שקר, הרבה סדרה אחרה, הרבה חושך, בסדר?
אבל השאלה אם אדם רוצה להישאר שקוע פה,
במבט השטחי הזה והשקרי הזה,
או שהוא רוצה לגדול.
אם הוא רוצה לגדול,
יעסוק בתורה, יעסוק בכתבי הקודש, במיוחד בספר אורות. אתם רואים?
כרכו לי אותו, יופי, ראית את זה?
מישהו כרך לי אותו.
אה? יפה, אה?
אשלוק בספר הזה,
כי מי שלא לומד אורות בדור שלנו,
הוא בעצם הולך בחושך.
ברור לנקודה הזאת?
ממש.
הוא יכול להיות תלמיד חכם אפילו, אבל אם הוא לא עוסק באורות,
הוא לא מבין את המהלכים בכלל של הדור.
הוא לא מבין פה מה הולך.
הוא לא... חסרה לו...
חסר העיקר מן הספר.
אתם מבינים מה אני אומר?
אז מה שמיוחד בכתבי הרב קוק,
וגם כתבי המהרל, וגם כתבי רבי יהודה הלוי,
הם נותנים לך מבט אחר על החיים.
אתה מסתכל על אותם חיים, אבל מתוך עומק אחר לגמרי.
וזו הפסקה שלנו.
צריך,
על ידי רוח הקודש,
איך הוא קורא לזה?
זוכים להסתכלות בהירה, נכון?
רוח הקודש מגלה בבהירות.
אני חוזר למשפט הראשון, אחרי כל מה שלמדנו.
אני אחזור עליו, תראו עכשיו איך זה הכל מתברר.
רוח הקודש מגלה בבהירות את האור האלוהי הגדול, המלא חיים.
אני קופץ.
איך הוא הולך ומתרכז, מוצא את עמדתו בעולם,
מקום מנוחה ופעולה בכנסת ישראל.
זה הסוד.
זה הסוד.
תלמד,
אתה צריך,
תודה רוח הקודש, שאת אורך ישראל הם המרכז.
לא מה שהולך עכשיו במונדיאל,
אם יש כזה דבר,
או באירוויזיון.
זה לא מעניין אף אחד.
כאילו, אולי יש אנשים שזימנו אותם שם,
שחיים בחיצוניות הזאת.
אבל מה שקורה עם האומה הישראלית זה מעניין, זה עניין גדול.
זה ששלו הגיע פה למכון מאיר, זה ממש
מהלך היסטורי עצום.
ואתה צוחק, אבל אני לא צוחק.
אתה מבין מה אני אומר?
זה השפעה לדורות.
זה אירוע חשוב ביותר.
אתם מבינים מה אני אומר?
כי זה המרכז פה. פה מחייל לחייל,
אנחנו מתחזקים, רוח הקודש גדלה,
הופעת השכינה גדלה.
זה לא דבר קטן.
השאלה אם אתה רואה את זה או לא.
צריך ללמוד הרבה.
בסדר?
תשב שם בקיוסט, תראה כדורגל,
אני לא תראה את זה במסכים שם.
גם לא בשיחות שם של אחרת.
תראי שזה ללמוד אורות.
טוב, ברוך הנה לעולם, אמן ואמן.
אז הקימו וברוכים תהיו, בשורות טובות.
