נושא שנלמד אותו היום,
בכותרת כתוב מצוות
כיבוש כל הארץ,
אבל שמעתי שהשבוע החליטו בכנסת
להחיל ריבונות,
ריבונות על כל ארץ ישראל.
אה?
אימא זה,
אימא זה.
זה לא מתחיל מהכנסת,
מתחיל מהתורה.
אנחנו בפרשיות שלנו עכשיו נמצאים בכניסה לארץ ישראל,
ואחד הדברים שמאמרת בכניסה לארץ ישראל זה בעד כיבוש ארץ ישראל,
לכבוש את ארץ ישראל.
אמנם כתוב בתורה שאומות העולם אומרים, כובשים אתם,
רשי הוא מביא בהתחלת התורה,
כן,
שאם יגיעו מאומות העולם, כובשים אתם, זה.
אז נגיד לו, נכון,
אנחנו כובשים את ארץ ישראל,
מה לעשות?
יש לנו מצווה לכבוש את ארץ ישראל.
כתוב בגמרא, במסכת סוטה,
לגבי
המירש,
כשהקדוש ברוך הוא אומר
שמשה רבנו הולך
תגיד להם, לפני שהם נכנסים לארץ,
לארץ ישראל, תגיד להם משהו,
והדבר הזה, אם הם מקבלים את זה, מוטב.
ואם הם לא מקבלים את מה שאני אומר לך כרגע,
באים מים ושוטפים לא רק אותם, אלא גם אותך, את יהושע בן נון.
המים, הכוונה היא מי הירדן, ישטפו את כולם.
זאת אומרת, הם עומדים לפני הכניסה לארץ ישראל,
ורש״י, ורש״י מביא את זה כאן, אני אקרא
את רש״י,
כי אתם עוברים את הירדן
והורשתם את כל הארץ,
ולא כמה פעמים הוזרו על כך.
אלא כך אמר להם משה,
כי שאתם עוברים את הירדן ביבשה על מנת כן תעברו,
ואם לאו מים באים ושוטפים אתכם,
כן,
מצינו שאמר להם יהושע בעודם בירדן, הוא אומר,
תוך כדי עמידה בירדן, אם אתם מקבלים עליכם את מה שאני אומר כרגע,
אז בסדר, ואם לא,
המים של הירדן ישטפו אותי ואתכם. ככה יהושע אומר,
ככה גמרא מסכת סוטה.
אני רוצה להסביר.
יש מה שנקרא בצבא
פקודות מבצע.
פקודות מבצע.
מה אומרת פקודת המצווה? זאתי המטרה.
אם אתם עומדים במטרה הזאת, בסדר.
ואם אתם לא עומדים,
לא קיימתם את הפקודה, את המצווה.
ומה הוא אומר, משה רבנו, שיגיד ליהושע,
שיגיד לעם ישראל?
אם אתם כובשים את כל הארץ,
הדגש הוא על כל הארץ,
על כל ארץ ישראל,
כולל מי את עזה.
אני אזכר עכשיו,
למה אתה לא מרחיק עד מתימן?
מה?
למה אתה לא מרחיק עד מתימן?
היה כאן בשכונה גר, יהודי יקר, זיכרונו לברכה,
קראו לו בר דרומה.
לא יודע אם, לא, לא,
אה?
הוא היה גר כאן, בגת.
בר דרום, זה היה שמו.
והוא כתב ספר עב כרס על גבולות ארץ ישראל, זה מתאים גם לפרשה.
עכשיו שם בגבולות ארץ ישראל הוא מביא את כל השיטות,
איפה לגבי תימן, מי אמר עכשיו תימן?
את כל השיטות
של גבולות ארץ ישראל.
אז יש שיטות מקסימליות.
אז הוא כותב שם, הוא מביא שיטות,
אני כבר לא זוכר,
אחד מהראשונים, מי זה היה,
הוא כותב שכתוב בגבולות האבטחה
שהגבול צריך להיות מהפרט
ועד הנילוס.
אז הוא אומר, מי אמר בשיטה שם?
ממקורות הפרט.
איפה מקורות הפרט? בארמניה.
מקורות הנילוס. איפה מקורות הנילוס?
באפריקה.
אוגנדה,
שם במדבר, איפה גבול המדבר, תימן?
אין, יש לך...
פעם אמרנו הכל תיאוריות, תיאוריות, היום היסטוריה, היסטוריה.
אני אומר, זה כבר לא תיאוריה, זה היסטוריה.
באמת שהיה, לצערנו הרב,
היה,
כשנתנו למצרים את סיני,
אז הרב שיהודה, דרך הצדיק לברכה,
אמר שסיני עד ואדי אל-עריש, לפי רב סעדיה גאון,
עד ואדי נחל אל-עריש,
זה שלנו.
היה בין ואדי אל-עריש ובין רפיח, היו יישובים יהודיים.
ימית, היה עוד.
אבל זה שלנו,
זה אסור לתת לערבים לפי מה שכתוב בתורה,
גבולות אולי מצרים.
בכל זאת, מה שאנחנו רואים כאן, זה נקרא פקודות מבצע.
משה רבנו אומר, תגיד להם
שהמצווה לכבוש את כל הארץ,
לא חלק מן הארץ,
אלא את כל-כולה של ארץ ישראל.
זאת היא אמרת, תגיד להם. אם יקבלו את הדבר הזה, בסדר. אם לא,
חבל על הזמן.
אתם לא תעברו לארץ ישראל.
זה מאוד רלוונטי לתקופה שלנו.
אנחנו מתנהלים היום בדור שלנו,
הגבולות נעים תוך כדי מלחמות או דברים מהסוג הזה.
אבל צריך לדעת שהגבולות שלנו הן גבולות אלוקיים.
אלוקים נתן לנו את הארץ לגבולותיה.
זו בדיוק הפרשה שלנו.
אומנם יש גבולות עולי מצרים, גבולות עולי בבל,
וגבולות האבטחה, למה זה נקרא גבולות האבטחה?
מי הבטיח?
מי?
הקדוש ברוך הוא.
למי הוא הבטיח?
לאברהם.
מי זה אנחנו?
הילדים של אברהם אפילו.
לא יודע אם סיפרתי לכם פעם
שהיה עיתונאי אחד צרפתי שראיין את אסד.
אסד זה הרוצח מדמשק.
ושאל אותו אז,
אתה מאמין ליהודים שהם רוצים שלום? הוא אומר, לא, אני לא מאמין להם.
אז הוא שאל אותו, למה אתה לא מאמין להם?
הוא אומר, קודם כל כתוב בתורה של היהודים שהגבול הוא מהפרט לנילוס.
לא מאמין להם, הם רוצים לכבוש את הדמשק.
הדבר השני, הוא אומר,
תשים לב, אומר אסעד, אומר לעיתונאי,
בכנסת יש אחרי היושב-ראש
קיר כזה, משהו דקורטיבי,
בצורה של אבני הכותל,
ועל זה משורטט
מפת ארץ ישראל.
אז אומר לו האסעד הזה,
תשים לב שיש שם חוף ים התיכון, מפרץ חיפה,
ים כנרת,
ים המלח,
אבל אין להם גבול במזרח.
מה, אתה חושב שזה במקרה?
הוא צודק או לא?
צודק. מי?
אינסק צודק.
היום איפה הנכד שלי נמצא?
בדמשק.
כמה קילומטרים מדמשק?
מה יהיה
עם הנין שלי?
הוא יהיה בפרט או לא?
בוודאי.
מי מבטיח?
ככה שגבולות ארץ ישראל, גבולות ההבטחה,
לשמם כן, מה שהוא הבטיח,
זה יתקיים.
איך ומתי זה כבר מסובב הסיבות.
בכל זאת, בפרשה שלנו אנחנו רואים שמשה רבנו אומר ליהושע, תגיד להם,
אתם באים במטרה לכבוש את כל הארץ,
לא חלקי ארץ,
את כל ארץ ישראל.
וזה רלוונטי ליום. ברשותכם, הייתי רוצה לקרוא את הדברים שאומר הרב סיודה בעניין של הגבולות.
בבקשה.
תפתחו לפניכם.
ברוך הוצא אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדבריו.
ואורשתם את כל יושבי הארץ,
כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען.
יש צורך לדעת
איך באורשתם? מה הכוונה?
וכאן דברי הרמב״ן היסודיים הקובעים
שיש מצווה מדאורייתא לכבוש את ארץ ישראל.
והורשתם, מה זה הורשתם? תכבשו ותורישו את הארץ.
תקבלו את אמיתיות שלמות הירושה שלכם,
ומתוך זה תגרשו את מי שאינו שייך לארץ.
אומנם יש חילוק בין עובדי עבודה זרה ובין גויים שאינם עובדי עבודה זרה,
אבל היסוד הכללי הוא והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם.
כאן הרב מאיר, הרב צוד עמיר, הערה קטנה, אבל חשובה.
שואלים אותי לא פעם,
מה עם הערבים?
האם צריך להורש אותם?
לגרש אותם או לא?
כן או לא?
מה?
אני לא שמעתי.
כן, לא.
הרב ציודה,
היה לנו תפיסה שכל ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, זה כתוב, מספר מדאורייתא,
הרמב״ן מביא את הדבר הזה.
אלא מה הוא אומר?
אם מישהו רוצה להישאר בארץ בלי להתנכל אלינו,
בלי להילחם בקיומנו כאן או משהו,
בסדר גמור, זה לא, אדרבה, לעתיד לבוא,
שביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים, יבואו מכל העולם לכאן, זה בסדר גמור.
עם ישראל במהות שלו הוא עם אוניברסלי, עולמי.
אברהם אבינו אהב המון גויים.
אין לנו התנגדות לגויים,
אבל יש לנו התנגדות למי שאומר,
הארץ לא שלכם,
שלנו,
זה כן צריך להילחם ולגרש, כמו שכאן כותב.
אבל בסך הכל,
הוא אומר, עובדי עבודה זרה לא צריכים להישאר בארץ.
והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם.
יש מצווה להוריש,
יש מצווה לסדר את הדברים כעוגן באופן תקיף,
ממלכתי וצבאי.
וכך הופיעה הזרה נוראה.
ואם לא תורישו,
אם לא תורישו, מה יהיה?
צררו אתכם.
צרות שרורות יהיו
כיום הזה,
אם לא תורישו.
ואורח חיים הקדוש אומר,
יותר מזה הוא אומר, אם אתם חושבים
שעל ידי זה שתוותרו על חלקים מארץ ישראל,
תביא לכם שלום,
אומר אורח חיים הקדוש,
לא רק שלא יביאו שם, הם ירצו את החלק שלכם גם.
ככה הוא.
מציאות של היום.
בעזרת השם,
ההבטחות האלוקיות תתקיימנה,
ואם לא תורישו,
הנוגעת לו גם היום לגבי התנהגות הממשלתית,
הפוליטית,
ביחס למציבים הדמוגרפיים.
אם לא תורישו את ישועי ארץ מפניכם,
והיה אשר תותירו מהם לסיקים בעיניכם
ולצנינים בצידיכם,
וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה.
ואתם תסבלו מהם כעוגן.
אזהרה חמורה, זאת הכניסה הלאומית,
או התפיסה צריכה להיות,
הלאומית, הבריאה, האמיתית והיסודית
לגבי ארץ ישראל.
ואני מוכרח לומר, הדברים האלה נאמרו בתקופות לא פשוטות,
שרב שיודה אמר את זה לפני למעלה מ-40 שנה, כן?
שהיה אוסלו והיה כל הרעיון לחלק, לתת ל...
והוא אמר, אסור לוותר אף על סנטימטר אחד, או מילימטר אחד מארץ ישראל,
אסור לוותר לערבים.
ולא רק זה,
הוא אמר, גם עבר הירדן מגיע לנו.
הוא אמר את זה בתוקף,
את הדבר הזה.
וכמובן שהדברים האלה יתקיימו,
מה שיותר מהר נקווה.
הרב זוצל אומר את זה
במאמר, מה הסיבה,
למה אנחנו כל כך רוצים לכבוש את ארץ ישראל?
למה אנחנו רוצים לחיות בארץ ישראל?
הוא אומר כאן סיבה מאוד עמוקה.
מה זה ארץ ישראל? מה עניינה של ארץ ישראל?
עניינה של ארץ ישראל,
הוא מביא כאן, ברשותכם, אני אצטט, זה לא מופיע כאן,
אבל כאן אצל ציטוט מהרב זצל.
יש עניין של,
בארץ ישראל צריך להתגלות
כבוד השם בעולם.
זה עניינה של ארץ ישראל.
מה?
אני רוצה ברשותכם לקרוא מה שהרב כותב כאן.
כשהתגלות של העולם המפורט
מתגברת על התגלות העליונה של העולם המאוחד,
החומריות מתגברת על הרוחניות,
התאוות הגופניות עומדות הנן
עד בשורה הראשונה של תוכנית החיים ואפלת העולם רבה היא.
וכשהשקפה של העולם האחדותי מתגברת
על הפשוקות, הרוחניות,
כל השאיפות העדינות מתגברות,
והעולם הולך הלוך ואור.
סביר עד ארץ ישראל הוא המחכים.
איזה חוכמה?
חוכמת הקודש,
הנותן הערה בנשמה להשכיל
את היסוד של העולם המאוחד.
בארץ ישראל יונקים מאור החוכמה הישראלית,
ממהות החיים הרוחניים המיוחדים לישראל,
מהשקפת העולם והחיים הישראלים,
שהיא ביסודי ההתגברות
של העולם המאוחד על עולם מפורד,
וזהו היסוד של ביטול עבודה זרה בכל שאיפותיה ושאיפיה.
בארץ עמי הטמעה אי אפשר להשקפת העולם המאוחד להיגלות,
והעולם מפורד שלה שולט במחוז קשה,
והשקפתו הפרטית והמפורדה המחולקה ומנוכרה
היא ערודה בכל מערכי החיים,
ועם כל ההתעמסות לנשום נשימה ישראלית
ולהשכיל אל היסוד של העולם האחדותי,
אוויר עד ארץ ישראל מעכב.
על כן מלאה היא האדמה הטמאה בחוץ לארץ בסירחון עבודה זרה,
וישראל שבחוץ לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הם.
ואין דרך להינצל
היא חרפת עבודה זרה,
כי אם בכינוסן של ישראל לארץ ישראל.
נתת להם את ארץ כנען,
להיות להם לאלוהים.
מסוגלת היא ארע דחשוכה לפלפול הפרטים הבא מתוך הפירוד.
אבל חוכמת האורה שבארץ ישראל,
בארץ האור נמצאת אין תורה כתורת ארץ ישראל.
סליחה שאני קראתי את זה מהר, אני רוצה להסביר את הראי ואומר,
הקדוש ברוך הוא, ארץ ישראל ניתנה בשביל לגלות את כבוד השם בעולם,
את אור השם בעולם.
לארץ הזאת קוראים ארץ זבת,
חלב ודבש.
מישהו היה פעם בארץ ישראל כאן?
ראית אור?
מה זה אור?
וירא אלוהים הקים את האור כי טוב.
בארץ ישראל מתגלה שכל מה שקיים בעולם
זה גילוי הרצון הטוב של הקדוש ברוך הוא.
זה התכונה של ארץ ישראל.
כאן הוא מתייחס לגבי עבודה זרה בארץ ישראל.
עבודה זרה זה בדיוק הפוך.
עבודה זרה זה עלמא דה פירודה,
שום דבר לא מיוחד.
אדרבה,
הרוע, זה מה שבעבודה זרה.
זה לא מתאים לארץ ישראל.
איפה זה מתגלה, הדבר הזה?
בגלות, שם אפילו,
בגלות, הוא אומר, אפילו הוא מביא את הגמרא מסריק כתובות,
שבגלות, יהודי שחי בגלות,
הוא חי בארץ צמאה, זה לא המקום המתאים לעם ישראל.
וארץ ישראל, שם מגלה הייחוד, מגלה אור ה'
ומגלה כבוד ה'.
זאת הסיבה שהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו,
לך לך לאן?
אל הארץ.
הרקע, מה זה הרקע? אני אתגלה לך.
שם אני אתגלה לך.
איפה? בארץ ישראל.
שם יתגלה ייחוד השם בעולם.
לכן אנחנו באים לארץ ישראל.
לא רק ללקק דבש, נאמר,
לראות את כבוד השם, לגלות את כבוד השם בעולם,
לקדש שם שמיים בעולם.
זה העניין של ארץ ישראל.
כל המאבקים לאורך כל אלפי השנים שאנחנו נאבקים כאן על ארץ ישראל,
וכמיהה לארץ ישראל, כל זה בשביל דבר אחד,
לגלות את כבוד השם בעולם,
את אור השם בעולם.
ירושלים,
אורו של עולם, אור העולם, כל זה.
זה עניינה של ארץ ישראל.
לכן גם הרב סקודה אומר מה שהוא היה אומר.
אסור לוותר על מילימטר אחד מארץ ישראל,
לא עניין פרטי,
זה עניין עולמי,
לאומי, זה המשך המהלך של אברהם אבינו,
שבא לארץ ישראל בשביל לגלות את כבוד השם.
הקדוש ברוך הוא אומר לו,
המקום שאתה שם,
זה לא מתאים לך, ברוך השדים.
תלך לארץ ישראל, שם אני אראה את הטבע שלך,
שם אני אגלה את הנשמה שלך,
לא רק שלך, שלנו וכל עם ישראל.
לכן אנחנו נלחמים על ארץ ישראל.
ברשותכם, נקרא סעיף 3. מכאן איננו באים אלא מיתת עניינו המיוחד של פרק זמן זה,
שאנו שרואים בו הכוונה
לזמן הזה.
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה,
לקיומה הממשי של עיקר המצווה הגדולה והקדושה הזו
של יישוב וכיבוש ארץ ישראל.
אחרי ייפתח לנו הודעת חז״ל בסנהדרין במאה השנתנה הזאת,
הקץ המגולה, תחיית ארצו ויישובה בנתינת ענפה ובנסיעת פרייה לישראל הקרובים לבוא,
שהוא הולך ומתרחב במעמדיו הכבירים,
ואחרי היא תימשך לנו, או יימשך לנו,
בהכי שנותינו אלו קיבוץ גלויותינו,
וכינוס נידחנו למקום חיינו.
אם נוראות עקירתן של התפוצות הבזורות,
שהוא הולך ומתגדל ממדיו הכבירים,
הנה הגענו לפרק העיקרי של קיום מצווה נשגבה זו של כיבוש הארץ.
מצוות הרבים והציבור,
מצוות ישראל שמתחייב בה כל אחד מאיתנו,
כדברי הרמב״ן.
שלא נעזבנה בידי זולתנו,
הקמנן לארץ ישראל.
בהיות ידנו תקיפה על ארצנו ושליטתנו קיימת עליה,
זה הריבונות שהיום, השבוע, זכינו עליה.
אמנם לא נכבשה עלינו כל הארץ,
גם הכמות והאיכות של שלטוננו על ארצנו עוד טעונות,
עוד השלמה ושכלול.
אכן, סוף סוף הגענו אל הפרק הזה של מציאות שליטתנו על ארצנו, ואיננו משווים בה דרך כל המאבקים ותסבוכות
שמבחוץ ושבפנים,
והגענו להתחלת קיומה ממשי של מצווה זו,
ואיננו ממשיכים בדרך ההנהגה באור ישועת אשר מפרעות עזרתו,
זה עניינו של פרק זמננו זה,
שהגענו בו לקיומה של מצוות עליונה זו,
שהצווינו לרשת הארץ שלא ניתן נתן הקל להתעלל לאבותינו לאברהם יצחק ולעקום,
ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה.
יש שני דברים.
א' לא לתת שלטון לעם זר, אבל גם ליישם אותה, פשוטו כמשמעו.
ואליה אנו בעיר ממשיכים בה,
לשם יחוד קוד שבריחו ושכנתיה בשם כל ישראל.
אשרינו וטוב חלקנו שאנחנו בדור הזה זוכים למה שאנחנו זוכים ליישוב ארץ ישראל.
בואו נזכה כהנה וכהנה בעזרת ישראל.
אנחנו רק בתחילת הדרך.
בעזרת השם נגיע, וכל מה שהקדוש ברוך הוא הבטיח
לאברהם אבינו ולאבותינו ולנו יתקיים במהרה בימינו, אמן.
