חפץ חיים,
רבי ישראל מאיר הכהן,
חפץ חיים כתב שני ספרים.
ספר אחד נקרא חפץ חיים,
וספר שני קורא לו שמירת הלשון.
חפץ החפץ חיים זה חפץ ההלכות.
למדנו במשך הקיץ את כל ההלכות,
לא את הכל, אבל חלק מההלכות,
גם שמירת הלשון, גם מבחינת רכילות.
החלק השני עוסק במדרשים על שמירת הלשון,
כמה הדבר הזה חשוב לעורר אותנו, להזכיר לנו כמה הדבר חשוב.
אני רוצה לצטט כאן את הדברים של החפץ חיים.
כתוב,
שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
מישהו יש לו כאן צרות?
לא.
לא.
שומר את הפה?
שומר מצרות נפשו.
בדוק.
הכל מתחיל מהדיבורים.
כן.
והחלק השני עוסק הרבה מאוד בעניין הזה. ואני רוצה לצטט כאן את הדברים של החפץ חיים בעניין.
כתוב בתהילים, מי האיש שחפץ חיים אוהב ימים לראות טוב,
נסור לשונך מרע.
פרשו המפרשים,
למה שאמר הכתוב החפץ חיים היינו,
איזה חיים?
חיים נצחיים, יש שני סוגי חיים.
חיי נצח,
חיי הנצחיים, חיים ה...
יש גם חיים חולפים כאלה.
ופשוט כן,
והכוונה היא חיים בעולם הבא.
אוהב ימים לראות טוב, היינו בעולם הזה, גם את זה וגם את זה.
אבל כל זה קשור לדיבור.
המהות של האדם זה האדם המדבר,
ולכן צריך מאוד מאוד להיזהר בדיבורים.
לכאורה יפלא מאוד, מה זה ייחד לנו הכתוב,
בפרט שנשמר דווקא מהאבון הזה יש לנו תויג מצוות.
דווקא דוד המלך בחר דווקא את המצווה הזאת,
מי שהוא חפץ חיים, חיי נצח וגם חיי העולם הזה?
הלא נסתווינו בתורה רמה חסה ושסה לא תעשה.
ועל כולם אמר לנו השם ידבר בפרשת ניצבים,
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב,
אשר אנוכים מצוותך היום לאהבה את השם גם ללכת בדרכיו,
לשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו וכו'.
אלא מסביר כאן למה דווקא שמירת הלשון.
הוא מביא כאן את המבוא לחפץ חיים,
והנה אפשר שאמרנו בפתיחת ספר חפץ חיים,
את ריבוי הלווין והאסין שהוא רגיל לעבור על ידי האבון המר הזה.
מה שאין מצרי אין זה אפשר ולא שבתורה.
ולכן מי שרוצה חיים, מי שהוא חפץ בחיים,
שמירת הלשון.
זה הדבר הכי חשוב במשפחה, בכל דבר ודבר.
וזה החלק השני, המדרשים, הוא מביא כאן הרבה מאוד מדרשים מה...
ברכתי שנזכה כולנו לשמור על הלשון,
ולדבר רק דברים טובים ולא דברים.
בשביל לדבר דברים טובים, מי האיש האוהב מה?
אוהב חיים.
אם אתה אוהב חיים ויש לך עין טובה,
אז רק דיבורים טובים.
תנסו, זה עובד, הדבר הזה עובד.
ראיתי כמה אנשים מאושרים בחיים ששמרו את הלשון,
שמרו על הלשון.
שלנו באמת נזכה לשמור את הלשון ולקדש שם שמיים בעם ישראל.
