אנחנו למדנו, התחלנו ללמוד הלכות רכילות.
למדנו מה זה רכילות, רכילות שאדם שומע ממישהו דבר,
והוא הולך לספר את זה למישהו אחר. שמעתי שהוא אמר ככה וככה,
הוא מספר לו שזה מה שהוא אמר לו. זה נקרא רוכל.
מה זה רוכל? כמו סוחר,
סוחר בדברים.
קונה מכאן, מוכר מכאן.
זה נקרא רכילות.
אין חילוק באיסור סיפור וחילוט בין אם סיפר לו מעצמו,
ובא אדם וסיפר לו, שמע, שמעתי שהוא דיבר כך וכך,
ואמר כך וכך, למרות שדברים לא דברים רעים.
סיפר לו רק מה את הדברים.
ואין חילוק בין סיפר לו מעצמו ברצונו, בין אם חברו
הבין קצת מעצמו בדבר ועמד עליו והפצירו,
והוא אמר, פרי, מה הוא אמר לי עלי?
מה הוא אמר עליי?
ספר לי מה הוא אמר עליי, זה בסדר?
זה רכילות.
ויפסירו שיספר לו מה שדיבר פלוני לפניו על אדותיו.
ספר לי,
ספר לי את האמת, מה הוא אמר עליי.
אפילו אביו,
אפילו רבו אומר, ספר לי מה הוא דיבר,
ויפסירו ויספר להם מה שדיבר פלוני לפניו על אדותיו,
אפילו אם הוא רק אבק רכילות, לא ממש רכילות,
אף על פי כן, מכל גבנה זה אסור.
אמרנו, רכילות זה,
אתה מוכר דברים מכאן לכאן, מכאן לכאן.
הדבר הזה הוא אסור.
רכילות זה כמו, מה נגיד לך, כמו רעל.
אתה שומע מזה, מספר לזה.
צריך מאוד להיזהר, לא להיות רכלן, בסדר?
במיוחד לאשתך.
שאלו אותי למה.
למה לא?
גם לזה אסור.
גם לך אסור לספר את הדברים האלה.
פעם היה מישהו,
הוא נפטר כבר, זיכרונו לברכה, אבל הוא היה מזכיר של יישוב.
מזכיר.
הוא בא להתייעץ איתי ביישוב כאן בבנימין,
באזור בנימין.
והוא בא, אמר לי, תראה, סיפרו ביישוב על פלוני,
אלמוני שעשה כך וכך ודברים כאלה וכו'.
אמרתי לו, תגיד לי,
אתה בתור המזכיר סיפרת למישהו אחר גם את מה שהוא סיפר לך?
הוא אומר,
לא, לא, היי, רגע אחד,
נזכרתי,
סיפרתי את זה לאשתי, אבל אמרתי לה לא לגלות לאף אחד.
אמרתי לו, אתה טועה.
כל היישוב יודע מהדבר הזה.
ואשתו הייתה החברה הכי טובה שגרה בה,
וזאת לזה.
ככה זה עבר מילים ניחן לשם.
מאוד ניזהר לא לספר סיפורים אחד לשני על פלוני אלמוני.
