שלום. השולחן ערוך באורחיים תקמ״ט להתענות ארבעה צומות
אומר השולחן ערוך חייבים להתענות בתשעה באב ובי״ז בתמוז
ובג״ג בתשרי ובעשרה בטבת מפני הדברים הרעים שהראו בהם.
והנושא המרכזי
שכל תחנות התעניות האלה
נע סביבו
הוא חורבן בית המקדש
ויציאת ישראל לגלות.
המשנה ברורה מביא
את דברי הרמב״ם,
ששואל מה הסיבה שאנחנו מתאנים.
נכון,
כתב השולחן ערוך
מפני הדברים הרעים שאירעו בהם,
אז אירעו בהם
התחנות האלה, ארבעה דברים רעים,
אבל למה אנחנו מטענים?
אומר הרמב״ם,
כפי שהוא מצוטט במשנה ברורה,
וכל אלו הימים כל ישראל מטענים בהם מפני הצרות שהראו בהם,
כדי לעורר הלבבות,
לפקח על דרכי התשובה,
ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיה כמעשינו עתה,
שגרם להם ולנו אותן הצהרות שבזיכרון הדברים האלו נשוב להיטיב
כמו שנאמר והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם וגומר
ולכן
חייב כל איש לשום אל ליבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן
כי אין העיקר התענית
אלא התענית היא הכנה לתשובה
לכן אותם האנשים שכשהם מטענים הולכים בטיול ובדברים בטלים
תפסו הטפל והניחו העיקר.
אומר המשנה ברורה,
העיקר הוא
זיכרון הדברים,
על מה מטענים,
ומתוך כך לעשות תשובה.
במהדורה דירשו, בהערה מספר אחת,
הביאו את דברי השלה הקדוש במסכת תענית,
שכותב כך,
ודאי אין התועלת
באבלות ובצער
לכשעצמם
שהרי כל הנביאים וחכמי האמת
וגם חכמי האומות מעריכים במעלת קבלת האיסורים מאהבה.
הרי אם קרו לנו דברים רעים
ואנחנו מצטערים
אז לא צריך להתענות בגלל שאנחנו מצטערים
כי יש תפקיד לצער.
הקדוש ברוך הוא שולח
לכל אחד ובוודאי לכלל ישראל
איסורים
וצריך לקבל את הכל מאהבה
אז לא מטענים על איסורים שמקבלים אלא הערה נוספת
ושהצער על העבר הוא פועל הבל
אם אתה בוחן
אז להתענות
על מה שקרה בעבר
זה הבל
כי מה שקרה קרה
וגם מוסיף השלע הקדוש ידוע כי העצבות
מפריעה להשכלת האדם ולכן אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה
אז למה להתענות?
אלא ודאי שתכלית תקנת חז״ל להתאבל על חורבן ירושלים
אינה אלא שמתוך כך נתבונן שכל החורבן נגרם כתוצאה מעוונותינו ועל ידי כך נתעורר לפשפש במעשינו ולשוב בתשובה.
ואכן הנושא שלנו
היום
הוא לנסות להבין ולפרט למעשה את דברי חז״ל כל המתאבל על ירושלים זוכה
ורואה בשמחתה.
משמע שההתרכזות
שלנו
באבל על ירושלים
מביאה תוצאה מעשית
לבניין ירושלים
ולשמחה בבניין ירושלים.
אז אנחנו, כפי שכתוב בהרבה ספרי חסידות
על הפסוק כל רודפיה השיגוה בין המצרים,
כל רודפי השם
השיגו אותו בין המצרים.
הימים האלה הם ימים כל כך מיוחדים לא רק בגלל שהם יהפכו בעזרת השם
בעתיד הקרוב לששון ולשמחה ולימים טובים,
אלא שבעצם ההתרכזות והלימוד
וזיכרון
מה שחסר לנו בעצם זה אנחנו משתייכים לערך הגדול הזה
שהולך ומתחיל להתממש
כהיום הזה.
אנחנו אומרים
בהוצאת ספר תורה,
זוהר,
ששם כתוב בריך שמי דמרי עלמה,
ושם כתוב,
כתובה בקשה מיוחדת.
ופורקן ימינך
אחזי לעמך
בבית מקדשך.
תרגום
ישועת
הימין
תראה לנו לעם ישראל
בבית מקדשך.
תשועת הימין תראה לנו בבית המקדש.
כלומר,
אתה כבר הולך למגרש הפוליטי
ומתלהב
מהימין
ואלה מושגים שאנחנו רוצים באמת להבין.
בשיחות
של הרב טאו לחג השבועות
נתפסו בספר ואתם תהיו לי חלק א',
שם כתוב שכל עוד לא הגענו לדבר על בית המקדש,
להתפלל על בניין בית המקדש,
לעשות מה שניתן בגדר ההלכה ועל פי הרבנות הראשית
לבניין בית המקדש,
כל עוד לא הגענו
לנושא הזה שנקרא בית המקדש,
אז עדיין איננו בפורקן הימין.
אנחנו בגאולה מצד שמאל.
רק
כשתגיע האומה
אל בית המקדש,
זה יהיה
פורקן הימין.
ופורקן ימינך אחזי לאמך
בבית מקדשך.
אז מה זה שמאל? פורקן זה ישועה.
יש גאולה
של שמאל,
ויש גאולה של ימין.
מה זה?
גאולה של שמאל זה כשהשמאל בשלטון.
גאולה של ימין זה כשביבי בשלטון.
אולי הזוהר ראה את זה בעתיד,
אבל מסתבר יותר.
כך כותב הרב קוק בשמונה קבצים.
כי המושג הזה, ימין ושמאל, הוא מושג למדני, הוא מושג תורני.
כותב הרב קוק
שמונה קבצים זין ריש גימל.
השמאל
הוא המעורר.
הימין
הוא הפועל,
המסדר,
הבונה והעוסק התדירי.
אנו רואים את כוח השמאל בחיינו,
אנו צריכים לשמוח על ההתעוררות שלו,
אבל את כל כוח התעוררותו אנחנו צריכים לספוג אל תוכנו,
ואת הכול נעלה לימין,
למקום הרחמים והחסד,
הגבורה והאמונה האלמותית.
אומר הרב קוק,
זה לשון על מוות,
דבר שיש לו כוח נצחי.
אומר הרב,
השמאל הוא המעורר.
השמאל
זה כוח החולים,
הכישרון והמרץ
לעשות מהפכה, להתחיל משהו חדש.
האומה,
לפי חזון העצמות היבשות,
שוכבת כמו מת מבחינה לאומית בגלות.
אלפיים שנה.
והנה מתחיל בניין הארץ.
זה קיבוץ גלויות,
חלוציות, התיישבות, בניין, הכרזת המדינה.
הדבר נעשה בהנהגה
ובביצוע של החול.
אנשי חול,
הרב קוק מכנה אותם באיזה מקום, גאוני החול.
אנשים עם מרץ והתמסרות לבניין
החול של עם ישראל.
מה זה חול?
כבישים, בתים,
קניונים,
הייטק.
בניין החול,
כוח חזק
שבונה את החול.
השמאל הוא המעורר.
הוא מתחיל להוציא,
לעשות משהו חדש.
אבל החול הוא לא הכול.
השמאל הוא לא הכול.
השמאל הוא תפל לעיקר שזה הימין.
אז מה תפקיד הימין?
הוא בא אחר כך.
הימין הוא הפועל,
הוא המסדר, הוא הבונה והעוסק התדירי.
הימין בא והוא אמור לסדר את כל הכוחות שהתעוררו
על ידי השמאל.
הוא צריך לבנות,
הוא צריך לעסוק בצורה תדירית, כי יכול להיות שהשמאל יבנה ופתאום ייחלש,
ייחלש
והיא הגיעה לעידן של פוסט-ציונות
והוא כבר לא הבונה.
אבל אז ימין השם עושה חיל
היא לוקחת את כל המבנה
והיא מקיימת אותו והיא מסדרת אותו והיא בונה בו קומות נוספות.
זה סדר בניין האומה
שהרב קוק מדבר עליו המון
אבל כאן בקצרה
השמאל אין בו רוח.
השמאל זה, השמאל זה כוח חומרי גשמי.
זה לא רוח.
הוא יכול לעשות הרבה רוח,
אבל זה לא באמת רוח.
רוחי השם אשר עליך ודבריי אשר שמתי בפיך.
זאת הרוח שלנו.
קח לך איש אשר רוח בו,
אומר משה, אומר הקדוש ברוך הוא למשה,
זה יהושע,
נער, לא יעמיש מתוך האוהל.
זאת הרוח הישראלית.
מה תפקיד
הבניין של השמאל?
הרב קוק אומר,
יש לו תפקיד.
ההתחלה, הסטארטר.
השמאל הוא המעורר, הימין הוא הפועל, המסדר, הבונה והשקע תדירי.
אנו רואים את כוח השמאל בחיינו.
הרב קוק עומד,
נדהם, הוא רואה כוח השמאל.
הוא לא רואה
את כל הצדיקים והחסידים,
בזמנו הוא רואה אותם באופן כללי יושבים בחוץ לארץ ומתפלפלים להתנגד לציונות להיות רוב דומם
שבעד אבל או מיעוט קולני שצועק נגד
הוא רואה
אותם לא בונים והשמאל בינתיים בא תופס את ההגה ומתחיל לבנות
אנו רואים את כוח השמאל בחיינו
אז מה העמדה שלנו?
אנו צריכים לשמוח על ההתעוררות שלו.
ברוך השם, זה
כוח עצום שמעורר את עם ישראל לחזור לפה.
את כל כוח התעוררותו אנחנו צריכים לספוג אל תוכנו,
כי ההתעוררות שלו היא מכוחות חיצוניים זרים.
הוא מסתכל על האומות ואומר, אעשה כן גם אני,
ואנחנו צריכים לספוג את הרעיון הזה אל תוכנו,
לתוכיות הישראלית,
ואת הכל נעלה לימין למקום הרחמים והחסד, הגבורה והאמונה האלמותית.
ימין זה ימין השם רוממה.
קח את הבניין הזה, שים עליו כיפה.
כלומר,
תקדש את הבניין.
השמאל מתחיל,
ואז מגיעה הקומה הרוחנית,
כמו שהיא ילד קטן.
ועם נברא יהלליה,
הילד הקטן נולד.
עוד לא ראיתי ילד שנולד עם כיפה.
הוא נולד עם הגוף.
הוא משחק עם הגוף.
עד שהוא מגיע לבר מצווה שמים לו כיפה תפילין תעמוד ליד ספר תורה תקרא
קודם הגוף קודם השמאל
אחרי זה הימין
אומר הרב
בעולת ראייה
חלק א'
עמוד נ״ו רגע אחד
אומר הרב השמאל הוא העוזר למטרות העיקריות
שהן ראויות להיקרא בשם ימין
הגדרה נוספת ימין זה המטרה
השמאל
זה השמש,
הוא האמצעי למטרה.
מהי המטרה?
אז פתחנו
בביאור הבקשה בבריך שמיה,
ופורקן ימינך החזה לעמך בבית מקדשך.
המטרה היא
ישלח לקץ הימין משיחנו
לבדות מחכה כקץ ישועתו.
זאת המטרה.
כל אדם עובד
בשילוב פנטסטי של שתי הידיים.
אתה יודע לדפוק מסמר עם שילוב יד ימין ויד שמאל?
אז גם לבנות את המדינה.
יד ימין ויד שמאל. בסופו של דבר הן מחוברות
לשורש אחד.
לא לטשטש. ימין זה לא שמאל ושמאל זה לא ימין.
אבל השמאל הוא העוזר למטרות העיקריות שהן ראויות להיקרא בשם ימין.
כן, בבקשה.
אנחנו עכשיו מתעמקים ומשתדלים ומייחלים להשגת השם
אנחנו חיים בדור של גאולה ואנחנו רוצים יותר ויותר לשמוח בשמחתה ובבניינה של ירושלים
אז אנחנו עכשיו הגענו לתחנת דלק שנקראת בין המצרים
אנחנו מתדלקים עכשיו את הרעיון שלנו
את המבט שלנו על הגאולה.
באיזה שלב אנחנו,
מה תפקידנו,
איך להתייחס לפועלים השונים.
אז אנחנו אומרים,
יש בניין של שמאל, כלומר יש בניין חומרי,
והימין צריך לקחת את כל האמצעים האלה, להוביל אותם למטרה.
ואנחנו לומדים עכשיו,
אנחנו מזכירים לעצמנו שוב ושוב, מהי המטרה?
המטרה היא,
ופורקן ימינך אחזי לאמך בבית מקדשך".
את הכל אנחנו צריכים להוביל לבניין בית המקדש.
אם תשאל את השמאל,
בניתם בשביל בניין בית המקדש?
הם לא יגידו לך
כן
אבל זה תפקידנו,
איך יד ימין מושיטה יד ליד שמאל,
איך היא מושכת את השמאל אל הימין.
ברוך מפליא לעשות.
מצוין, מצוין, זה קשור מאוד.
טוב, אתה צריך לעיין כנראה בין נתיבות שלום
לבין המצרים,
שם ראיתי את הרעיון.
תימד את כל המאמר.
אני רק זרקתי משהו בקצרה, אבל
צריך לחזור כל שנה על המאמר הזה.
אמרתי שהשמאל עוזר את הימין. כן.
כל הבעיה היא שהיא מגבילה השמאלה, היא הפריעה לימין. או, יפה.
מה קורה אם אתה רואה אדם שיד ימין ויד שמאל מתקוטטות?
אז זה לא נורמלי.
בשביל זה אנחנו מנסים עכשיו
לעשות שולם בין ימין לשמאל.
כמו כל בן אדם נורמלי.
אף אחד פה בחדר,
הוא לא סובל מהפרעה של ימין ושמאל ושל מתקוטטות.
באמת
לא צריכים להתקוטט.
ובאמת כן צריכים להתקוטט.
כי כשמדובר על בניין כוחות באומה,
אם לא לומדים את כתבי הרב קוק, אז באמת לא מבינים מה הולך ומי נגד מי ומי בעד מי.
לכן אנחנו משתדלים לעשות את הדבר הזה.
בכ' בתמוז,
תרסד,
לפני 121 שנה,
נפטר
דוקטור בנימין זאב הרצל, זיכרונו לברכה.
באותה שנה,
קצת לפני כן, בכ' אייר,
הגיע הרב קוק יחד עם בנו,
מרן הרב ציודה,
ליפו.
מאז
ארגנו עצרת מספד ביפו להרצל,
וביקשו מהרב הטרי של יפו, הרב קוק,
לבוא להספיד.
לא פשוט.
רב
שכבר התחיל להיות רב ראשי שם,
לא רשמי,
אבל רב ראשי, רב כזה גדול,
צריך להספיד
איש שמאל, כלומר איש חול,
גאון
חוזה של בניין השמאל
והוא כולו איש קודש, איש תורה,
הוא צריך להספיד אותו?
לא פשוט.
אז הרב קוק נושא את המספד בירושלים שנדפס במאמרי הראייה,
החל בעמוד 94. שם,
שם הוא הספיד.
לא לא, שם ביפו הוא אמר את המאמר הזה.
עכשיו אנחנו צריכים ללמוד את המאמר הזה.
אז אנחנו נלמד
חלק מהעניין.
אומר הרב קוק,
עלינו לשמוח בהתנערות
חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל האומה.
מה אני בתור רב
גדול יכול להגיד
על המפעל של הרצל?
הרי הוא עסק בחיים חומריים.
הוא לא ביקש לייסד פה בארץ תלמודי תורה או ישיבות.
הוא ביקש
לייסד מדינת היהודים.
אז אומר הרב,
צריכים לשמוח,
כי האומה המתה הזאת מתחילה לחיות.
איך רואים שהיא מתחילה לחיות?
בחיים החומריים.
היא מבקשת בניין חומרי.
אז צריכים לשמוח קודם כל.
במקום אחר, באיגרת,
כותב הרב קוק
על הבובה שושנה.
הוא מדבר, באיגרת לבצלאל.
אומר הרב קוק הייתה ילדה אחת
חולה מאוד עם חום גבוה והזיות כבר כמעט מחוסרת הכרה
וכולם התייאשו ממנה
ופתאום
הילדה הזו
אחרי המון המון המון ימים ותפילות
היא מתעוררת והיא אומרת שתי מילים
הבובה שושנה
עכשיו זאת ילדה שעתידה להיות משכילה
אני יודע מה, איזה פרופסורי,
איזה משהו.
אבל עכשיו היא אמרה איזה שתי מילים מאוד פשוטות.
אבובה שושנה.
אומר הרב קוק,
איזה שמחה, הוא מתאר איך ההורים מתחילים לרקוד, איך הרופא מצטרף לריקוד.
מה היא אמרה?
היא לא אמרה איזה שיעור מיוחד.
אבל היא כבר הייתה עם רגל אחת בעולם הבאה.
פתאום היא פותחת את העיניים, אומרת אבובה שושנה.
היא מתחילה, היא התעוררה.
עכשיו, בעזרת השם,
היא תתחיל לאכול,
היא תגדל,
היא תשחק, היא אחר כך תתפתח,
אחר כך היא תלמד,
תגמור את כל הבגרויות, אחר כך היא תלך ללמוד במוסד גבוה וכולי.
מה היא עתידה להיות?
אבל כל זה מתחיל ממה?
מהבקשה הפשוטה, הבובה שושנה.
אומר הרב קוק,
צריך לשמוח בהתנערות חפץ החיים הבריאים, החומריים, המאפיין בכלל האומה.
אמנם,
לדעת שהתכונה הזאת איננה תכליתם של ישראל,
כי אם הכשר עגום,
זה שהרצל,
שהרב קוק מספיד אותו במספד בירושלים,
זה שהוא מסר נפשו, פשוטו כמשמעו,
על הבניין החומרי של ישראל, זה מצוין, זה משמח,
אבל זה שלב
ראשון, השמאל הוא המעורר
והלוואי
שחפץ האחים הבריאים האלה ייכנע בעתיד
בענווה לצד הרוחני, לצד העליון.
בהמשך אומר שם הרב קוק
שהתפקיד
שלנו זה לעשות תשובה.
כלומר,
הרצל
הוא דוחף לבניין החומרי.
אבל בניין חומרי
עלול להפך גם לשפלות, לטומאה, ליצרים,
אם הוא לא רוצה להתקדם הלאה.
תפקידנו
לעזור לתשובת האומה.
ומה היא תשובה?
אומר הרב קוק בהקשר הזה של הרצל.
כשהכוחות המצויים באומה ושאפשר להם להיות נמצאים,
יהיו בכל תוקפם,
ועם עוז החיים יהיו מוסבים אל התו.
התשובה השלמה היא,
לא לגדוע את מה שהיה,
אלא לקחת את כל הכוחות
שהשמאל מעורר, זה הכוחות הבריאים החומריים,
ואז להסב אותם אל הטוב.
ויסב אלוקים את העם.
להפנות אליך את כולם.
קח את הכוחות,
קח את הבניין האדיר שהרצל בנה,
ואתה
תייעד אותו להיות הבסיס לבניין הרוח.
כמו שנפש בריאה בגוף בריא.
אז הצעירים והנערים עוסקים הרבה בהתעמלות.
אבל בשביל מה?
כדי שתוכל בעתיד הנפש הבריאה
להופיע בתוך גוף בריא, יציב ומבוסס.
אז אומר הרב קוק, מה אתם רוצים מהרצל?
הוא יש לו את התפקיד שלו,
ועל זה אני מספיד אותו.
ואני רק מודיע מה צריך לעשות עם כל הבניין שהוא בנה
לבנות את הרוח לכן במקביל לתנועה הציונית הרב קוק מייסדת דגל ירושלים
נגד התנועה הציונית לא בתוך בעומק
השאיפה של הציונות צריכה להיות ירושלים ההספד הזה של הרב קוק כמובן
לא עבר בשקט
וחכמי ירושלים
כעסו עליו.
איך יכול להיות
שרב אורתודוקסי מספיד
כזה יהודי על סף התבוללות?
אז הרווחנו שהרב קוק כותב איגרת
בכט תמוז,
תרסד לחותנו, האדרת,
שהוא גם אמר לו,
הוא גם בא אליו בתביעה, מה אתה מספיד את הרצל?
אומר הרב קוק,
לחמיו, לחמיו, כן.
לחמיו של הרב קוק.
חמיב הוא הסבא של הרב ציודה הוא כותב קודם כל
שהעניין הזה לבוא להספיד או לא להספיד היה מאוד רגיש
כי הוא רב
שבא מחוץ לארץ
והוא רוצה להשפיע על הציבור
ואם הוא לא היה מספיד
רב יפו והמושבות אם הוא לא מספיד
כמה ימים אחרי שהוא מגיע
אז ייווצר ניתוק בשביל מה הוא בא
הוא אומר אני מבין את הקושי להספיד אותו גם לי היה קשה
אבל חיפשתי לדבר דברים של תועלת.
ואז הוא אומר,
גיליתי את היסוד
של חסרון ההצלחה שבכל המבוקש שלהם,
מפני שאינם שמים את יסוד היסודות בראש,
והוא קדושת השם את ברחה.
אומר הרב קוק, אמרתי להם,
אתם באים לבנות
את ארץ ישראל,
אבל בלי הכלי העיקרי, שהוא בעזרת השם.
בית יעקב לכו ונלכה בילו אבל איך הפסוק ממשיך
באור השם חתכתם את באור השם
בית יעקב ולכו ונלכה
מה עם באור השם?
זה היסוד
של הכל
איך אמר ראש הממשלה
זאת הסיעה הגדולה ביותר העיקרית ביותר סייעתא דשמיא
אז אמרתי להם
אתם הולכים לבנות אבל אתם לא אומרים לשם ייחוד
ולא אומרים בעזרת השם אז חבל אבל על כל יראי השם
להתייחס אל כל מי שרוצה לעשות איזה דבר טוב לישראל אפילו באופן חומרי ורחוק באהבה ושלום.
הרי סוף סוף מה הרצל רצה?
לעשות טוב לעם ישראל.
איך הרב הרצוג
שיום פטירתו י״ט בתמוז יום קודם
שנה אחרת כמובן
הוא כותב
אין לך אוהב ישראל מהרצל.
כך כותב הרב הרצוג.
אז הוא רוצה לעשות דבר טוב לישראל.
אז היחס הראשוני אליו, אהבה ושלום.
ולמשוך אותו לדרך השם הטובה.
אתה רוצה לעשות טוב.
אין טוב אלא תורה.
דרך השם זאת הדרך של הטובה השלמה והמלאה.
לא מותר לנו להפריע, להפריעו ממעשיו.
אלא לתבוע את הקירוב לשם השם ולשם התורה הקדושה.
ועל ידי זה אפשר להפוך גם כוחות רעים לטובה.
ומוסיף הרב ואומר
ובדבריי
לא סיפרתי כלל בשבחו של דוקטור הרצל מצד עצמו.
תקראו את המספד בירושלים, אפילו השם שלו לא מוזכר.
לא הספדתי את הבן אדם,
רק אמרתי
על המפעל שלו
כי מחשבה כזאת של הטבת מצבם של ישראל בארץ ישראל,
זה דבר גדול.
זה הרב קוק
באיגרת שלו. הוא כותב,
המפעל שלו זה להיטיב את מצבם של ישראל בארץ ישראל.
הוא לא יודע,
כי הוא לא גדל במכון מאיר, אז הוא לא יודע שהטוב הכי גדול זה תורה.
בסדר, בשביל זה הרב קוק ילמד אותו.
השמאל רק מעורר, הימין הוא המסדר,
הוא המכוון עם מנשי מוסא חי הוא מביא מה שכתוב בסנהדרין קב תפסו הקדוש ברוך הוא
לירובעם
והוא לקח אותו לטיול
עם בן דוד
ואז נשאלה השאלה מי בראש והתשובה היא
שבן דוד בן ישי בראש
זאת אומרת
הראש זה היעד
זה מי שתופס את התמונה זה בן דוד
ואז יש מקום לבחינה של משיח בן יוסף שהרב קוק במספד בירושלים מדבר
על התפקיד
של משיח בן יוסף
משיח בן יוסף הוא מכין למשיח בן דוד
מה הוא מכין? את החומר
הוא מקבץ את ישראל הוא בונה בשביל מה?
בשביל משיח בן דוד
והאמת היא שבצורה אינסטינקטיבית
הרצל הבין את הדברים
גם אם לא למד אותם
ולא היה בתוך הדברים.
אומר הרב צבי יהודה במאמרו על הפרק שנתפס בלנתיבות ישראל
זה המאמר השני אחרי התרבות הישראלית
אומר הרב קוק
הרב צבי יהודה
הרצל
זה התינוק הגדול יש תינוק שנשבע
ויכול להיות שכל החיים שלו הוא תינוק הוא עדיין שבוי
הרצל זה התינוק הגדול
ששב אלינו מבין הגויים מלא הוד חלומות ועוז געגועים אדירים.
הוא האישיות של הטבעת הצורה הלאומית הכללית,
צורת עם על כל צורת החיים של עם ישראל.
אז הרצל הזה אף הוא שהיה רחוק
מתורה ומצוות ויהדות בפועל,
אף הוא הרגיש כמו באופן אינסטינקטי
ואז הרב ציודה מצטט
מכתבי הרצל.
כל זה עכשיו שלושה ציטוטים מדבריו.
מה כתב הרצל?
השיבה אל היהדות
קודמת לשיבה אל מדינת היהודים.
אין אומתנו אומה אלא באמונתה.
אנו מכירים עצמותנו ההיסטורית אך ורק באמונת אבותינו.
אז הוא מבין שהמדינה הזו שהוא חולם עליה
היא בעצם
לא רק שיבת היהודים אלא שיבת היהדות והאמונה ואמונת אבותינו.
כותב הרב קוק באיגרת,
איגרות הראייה חלק ג'.
אם כן, מה תפקידנו?
הכוח הכשר הישראלי
זה אנחנו,
יהודים
שזוכים
לשאוף לקיום תורה ומצוות
מלא עד כמה שניתן.
הכוח הכשר הישראלי,
הוא ולא האחר, הוא הינו הנושא והשומר של השבועה הקדושה שנשבענו על נהרות בבל,
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.
יש?
שמאל.
אבל אנחנו מתפללים לפורקן ימינך אחזי לעמך בבית מקדשך.
אנחנו אומרים כל יום כמה פעמים יהי רצון שיבנה בית המקדש או שתבנה בית המקדש במהרה בימינו
מי שאומר את זה
הוא ימני
לפי ההגדרה הזאת
כי מה הוא אומר אם אשכרך ירושלים תשכח ימיני
הוא לא מספק בתל אביב
הוא רוצה את ירושלים
את עיר הקודש
אז מי באמת חי את אם אשכרך ירושלים תשכח ימיני?
מי שכל החיים שלו
בצד הימני
כלומר הכוח הכשר של שמירת תורה ומצוות.
והכוח הזה הוא מבעיר
אפילו את הזיק של האש הגנוז שלא יכבה כליל אצל כל בר ישראל.
הכוח הזה הוא כל הזמן קשור אל השם
וקשור אל סגולת ישראל
וקשור אל הנקודה היהודית שבכל יהודי הוא מבעיר את הנקודה הזאת.
כי הוא כל הזמן בימין.
מוסיף הרב ומחדש
זה הכוח הימני
הוא באמת גם המקור היותר עליון
מהיכן שנשאבים החיים לכל הענפים של הכישרונות הישראלים המיוחדים
שהם מועילים כל כך אל הבניין של עמנו על ארצנו
ושהוא יוצר רוח ומרץ לכל כוחות היצירה שלנו בכל מחלקותינו.
אומר הרב וזה כבר סתרי תורה
סתרי עומק ההתבוננות של הרב קוק,
שהכוח הזה שאומר אם ישכריך ירושלים הוא בעצם הדוחף גם את השמאל.
אנחנו למדנו שהשמאל הוא המעורר והימין הוא המסדר והבונה,
אבל מי דוחף
בעמקי הנשמה את השמאל להתעורר?
זו הנקודה הפנימית
שבאותו אדם ושאותה מפלגה ושאותם כוחות שעוסקים בצד השמאלי החומרי החילוני
באמת המקור היותר העליון שדוחף
את אותם כישרונות
מרץ וכוחות לבניין עמנו
זה הנקודה הימינית.
בעצם הכל מתחיל מהימין.
ההופעה הגלויה היא קודם דרך השמאל
אבל בסופו של דבר,
איך כותב רש״י, ימינך השם נדרי בכוח,
ימינך השם תירץ אויב, רש״י מביא מהמכילתא,
בזמן שישראל עושים רצונו של מקום,
גם השמאל הופכת לימין.
זה ופורקן ימינך החזה לעמך בבית מקדשך.
מה פירוש שהשמאל הופך לימין?
זה שהגוש הימני יש לו קואליציה ענקית?
או שהשמאל הופך לימין,
הכוונה שהימין משכיל לרתום את האמצעים של השמאל למטרת הימין
ולהביא להופעת
משיכנו
לקץ הימין.
אמן.
