יום טוב,
בשורות טובות,
ועוד יותר.
לגבי העניין של התפילה, כתוב בשולחן ערוך,
אף ולגב דקיימה לן דברים שבכתב,
אי אתה רשאי לומרם בעל פה,
כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל,
כגון קריאת שמע, ברכת כהנים, פרשת התמיד,
קריאת סבן, זה מותר.
אני רוצה להסביר את העניין
מה ההבדל בין תורה שבכתב ותורה שבעל פה,
ומדוע זה אסור להגיד,
תורה שבכתב
אסור להגיד בעל פה,
ותורה שבעל פה זה לא מקוצים.
תורה שבכתב זה יצירה אלוקית.
אלוקים נתן לנו תורה מאיפה?
זה כתוב, תגיד.
דבר אלוקי,
זה, איך אומרים,
אסור לעשות שמה שינוי.
בספר תורה,
אם חסרה אות אחת, אי אפשר לקרוא בה.
זה קומפלט,
שלם, אלוקי.
אז ככה, כשאתה קורא בתורה, אז בסדר, אתה נאמן לנקרעת,
לנתיות, לכל מי שנמצא שם.
אבל אם אתה אומר את זה בעל פה, יש סיכוי שתטעה בקריאה.
אז לכן צריך תורה שבכתב, לכתחילה, כמו שאומר כאן השכב,
תורה שבכתב צריך
שהתורה הזאת,
לא לקרוא אותה בעל פה, אלא לקרוא מתוך הכתוב.
כן?
אלא מה אומר כאן השולחן העורך?
דברים שאנשים רגילים לומר אותם, כמו בריכת כהנים,
כמו פסוקי דזמרה, חלקים,
אשר יושבי ביתך וכל הדברים האלה.
כלומר, אם זה שגור, מה זה שגור?
הציבור אומר אותם בעל פה, אתה יכול גם להגיד,
אבל זה יוצא מן הכך. עכשיו, למה תורה שבעל פה אסור לכתוב? כי שאלו אותי.
מי שאל?
אושר, יופי,
איזו שאלה טובה.
אבל מיד תשאל אותי עוד שאלה, אבל הכל כתוב במשנה, בגמרה, בהלכה,
אז מה זה אסור לכתוב?
זה בסדר?
זה בסדר?
הנה, אנחנו כותבים, למרות שעשור איתך.
צריך להבין,
התורה שבעל פה ניתנה בעל פה.
הלימוד הכי טוב זה דוגמה אישית.
דוגמה אישית.
ילד שלומד מאבא שלו, מסבא שלו,
זה הלימוד הכי חזק, הוא רואה אותו.
לא רק בהלכה הזאת או אחרת,
בכל דבר, במידות, בהתנהגות.
זה נכון או לא?
מישהו רוצה להתחתן כאן?
כן. אז יש כוח.
אתה תהיה אבא.
שומע דוגמה לילדים שלך.
אל תכתוב לו מכתב, תגיד,
חביבי, תעשה גם... תכתוב לו מכתב, הוא לא יבין בדיוק מה אתה רוצה ממנו.
לכן, תורה שבעל פה לומדים באמת מפה אל פה,
ומדוגמה אישית,
ככה זה לכתחילה צריך להיות בעם ישראל. ככה, תורה שבעל פה.
עד תקופה שלא הייתה ברירה, כתבו אותה. מתי זה היה?
של רבי יהודה הנשיא,
שהוא היה איזה חכם הרואה את הנולד, הוא ראה את הנולד, הוא ראה את הצרות של עם ישראל, את הגלות וכל זה.
והוא אומר, פן תשתכח תורה מישראל,
אם לא נכתוב את כל התורה שבעל פה,
ישכחו את התורה.
התפזרו בכל העולם, וצרות צרועות היו לנו עד היום.
אז הוא מאט לעשות להשם, הפרו תורותיך,
וכתב את התורה שבעל פה.
ואנחנו לומדים תורה שבעל פה מהתורה, מהמשניות, מהגמרה וכל זה.
זה בסדר גמור.
אבל לכתחילה, התורה שבעל פה צריכה להיעשות בעל פה,
מדור לדור,
ולא בכתיבה, כי הכתיבה יכולה גם להטעות אותנו.
אתה קורא משהו, אחד מבין ככה, אחד מבין אחרת, וכו'.
זאת היא הסיבה.
בכל זאת, הוא אומר,
אנחנו בתורה שבכתב יש דברים שאפשר לומר אותם בעל פה,
מה שההמון נוהג לומר אותם בעל פה,
אבל לכתחילה לא אקרוא תמיד מתוך הכתב, גם בתפילה.
רצוי שכל אחד יהיה לו סידור,
ויראה את האותיות,
יש בזה מעלה גדולה מאוד,
ולא יתפלל בעל פה, אלא מתוך סידור.
אז זו תורה שבעל פה, תורה שבכתב.
אני מאחל לכולנו, בעזרת השם,
שנלמד כל החיים תורה שבעל פה,
אבל נקרא מתורה שבכתב,
באורגינל, במקור של תורה מיני השמיים.
שיהיה לנו יום טוב וסורות טובות.
