טוב, חברים,
בואו נתחיל, בסדר?
אפשר לסגור את הדלת שם בסוף? יש מצב שסוגרים דלת?
תודה.
אז קודם כל שלום לכם,
אני מזכיר שהרב ביאל לא יכל לבוא היום, אז הוא ביקש ממני להחליף אותו.
אני אלמד גם כן פרשת שבוע עם השפת אמת, כלומר,
מה שנקרא חסידות על פרשת השבוע, בסדר?
האמת היא שהכנתי את זה בלי קשר, לא ידעתי מה שם השיעור.
אבל אחר כך ראיתי שהשם השיעור זה אורח חסידות על פרשת שבוע.
יוצא שזה המשך טוב.
אז קודם כל, בשלב ראשון, כמו שאנחנו תמיד עושים, מייחדים את הלימודים שלנו לזכות עם ישראל. אנחנו נמצאים במלחמה, אסור לנו לשכוח את זה.
חיילים שלנו נהרגים.
יש פצועים שאנחנו מאחלים להם רפואה שלמה, יש חטופים שצריכים לחזור,
צריך גבורה גדולה של ראש הממשלה ושריו להמשיך להתמיד בזה,
לא להישחק
בלחץ של הזמן ובלחץ של האבדות.
שהלימוד הזה יהיה לזכות עם ישראל, להגביר ולעושים זכויות לעם ישראל, כי בסופו של דבר, כמו שאמרנו כמה פעמים,
מי שמנהל את המלחמה הזאת, מהבמאי של המלחמה הזאת, זה ריבונו של עולם.
וביבי וכל אלה, וטראמפ, כולם הם בובות
ב...
אני לא רוצה לקרוא לזה לא תיאטרון ולא הצגה,
אבל בסדרת חינוך.
זה שרידת חינוך אלוקית,
שהקדוש ברוך הוא מנהל אותה, לא אף אחד אחר.
כן?
וככל שאנחנו מתחזקים באמת,
ובגבורה שלנו לחסל את הרוע בעולם,
אז צריך סדרת חינוך יותר מתונה,
נכון? ככל שאנחנו מחונכים יותר טוב,
ואחוזים באמת יותר טוב,
אז הסדרות חינוך היא יותר רכה, נכון?
וכאשר אנחנו לא מפיקים לקחים מהסדרת חינוך,
אז אם תלכו איתי בקרי,
לך איתה בחמת קרי. הרעיון הוא שאנחנו נבין את האמת,
נחיה את האמת,
נפיץ את האמת לעולם,
את המוסר, את הצדק, את היושר.
זו המטרה.
טוב,
מתוך זה שאנחנו מייחדים את הלימוד שלנו, שזה נקרא לימוד לשם שמיים.
לא סתם לומדים עכשיו בשביל שיהיה משהו מעניין,
אנחנו לומדים בשביל לחזק את עם ישראל. אז בואו נתחזק.
ביחד נראה מה שפת אמת אומר לגבי פרשת שבוע, ואולי, אם נספיק, אולי,
לראות איך זה שייך גם לענייננו, למלחמה הזאת
שאנחנו נמצאים, כי אנחנו לא לומדים דברים שהיו פעם. פעם היה בלק, יופי.
מעניין אותי מאוד שהיה פעם בלק. אם זה לא משהו שקשור לחיים שלי עכשיו, מה אני עושה עם זה עכשיו,
במשפחה שלי עם אשתי,
כן, או עם הילדים שלי, או עכשיו במילואים,
מה מעניין אותי בלק? היה פעם בלק, יופי. גם שמוליק היה פעם, לפני 200 שנה.
זה מעניין אתכם?
לא.
כן, מעניין אותך שמוליק לפני 200 שנה?
גם אני לא יודע.
אבל בלק,
אם יש נפקא מינה לעכשיו, איך לחיות יותר נכון, איך להפיק לחיות
לעכשיו מבחינה חברתית, לאומית,
משפחתית וזה, מאוד מעניין אותי.
לא?
אני מרחתי כבר.
אז בואו נראה את השפת אמת, בסדר?
שפת אמת זה, ידוע לכם, שפת אמת זה
תורת החסידות מהזרמים של הבעל ג'ם טוב,
ומהזרמים של המהר״ל והזרמים של רבי שמעון.
זה...
כתוב ככה במשנה באבות, לענייננו,
כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו,
מתלמידיו של אברהם אבינו,
ושלט דברים אחרים,
מתלמידיו של בלעם הרשע.
איזה דברים?
איזה דברים, איזה תכונות יש לתלמידי אברהם אבינו? עין טובה.
מסתכלים טוב
על הדברים.
יש כאלה שמסתכלים תמיד שלילי, נכון?
שיש לו עין פגיעה.
לא, לא, זה לא רק אשכנזים, שמעון.
זה עין יהודית, זה לא משנה הצבע שלה, זה עין יהודית.
רוח נמוכה,
רוח נמוכה זה אדם ענף, הוא לא מרים את האף שלו, לא כל דבר שהוא עושה זה כבר בפייסבוק או זה, הוא אדם ענף, מה שהוא עושה, עושה,
בלי פרסום שעשיתי.
נפש שפלה, נפש שפלה זה בן אדם שהוא,
אצל בלעם כתוב נפש גבוהה, זאת אומרת, אדם תאוותן, אוהב אוכל,
אוהב נשים,
אוהב ליהנות, אוהב לבלות, זה נקרא רוח גבוהה.
תלמידי אברהם אבינו נפש מלאה, הם לא, צריך לאכול, ודאי צריך לאכול, זה חשוב בשביל לבלות את המצברים,
זה ברור שצריך לאכול, אפשר לאכול גם אוכל טוב בשבת,
או אם לפעמים צריך קצת אוויר,
אז אפשר לאכול איזה גלידה, זה בסדר,
אבל זה לא תאוותנות,
זה לא נהנתנות.
מותר ליהנות, אבל זה לא נהנתנות, בסדר?
מתלמידיו של אברהם אבינו, כל התכונות האלה, שלושה
תכונות האלה, אני אומר נכון? שלושה או שלוש?
מה אומרים?
שלוש?
שלוש התכונות האלה,
זה המאפיין של עם ישראל. זה משהו עמוק בפנים, בתוך הנפש שלנו.
לעומת זה, מתלמידיו של עילה מרשע,
עין רעה,
תמיד הוא רואה את השלילי.
תמיד, יש כאלה שיש להם עיניים כאלה, נכון? תמיד רואים את הצד הלוטו.
רוח גבוהה,
כלומר יש את אף למעלה, אני, אני, אני,
אני יודע, אני אלוף, אני זה, הייתי, אני יודע.
יש פה רמז ברור, נכון? מה זה עין רעה.
איך זה קשור להיום, אתם מבינים?
זה רמז חזק, נכון?
ונפש רחבה שאוהבים, אוהבים כסף, אוהבים מעמד, אוהבים שישמעו אותם, אוהבים דשים, אוהבים.
כן? זה תלמידה של בילעם רשע.
עד כאן, זה חלק מהמשנה, לא הכול. מה אומר לנו השפת אמת על המשנה הזאת? אנחנו מכירים את המשנה הזאת, אבל בואו נראה.
גילו לנו חז'ל כי אותו הרשע היה היפוך מצדקת אבינו,
אברהם אבינו עולם שלו. קודם כל, דבר ראשון,
יש אברהם אבינו, זה הצד הטוב,
ויש תלמידה של בילעם רשע, זה הצד הרע.
אתם יודעים, בלק, בילעם, פרשת שבוע,
בפנים יש את המילה עמלק.
זו עמלקיות,
כן?
אז קודם כל צריך לדעת, יש את הטובים ויש את הרעים.
מה מוליד את הטובים, איזה תכונות צריך להיות לטובים, ואיזה תכונות צריכים להיות, איזה, לא צריכים, איזה תכונות יש לרעים,
כן?
היום במלחמה הזאת דיברנו כמה פעמים, זה מלחמה של הטוב ברשע,
זה ברור.
והעניין הוא, על פי מה שאמרו חזל בפסוק
שלנו בפרשה, מה אכוב לא כבוא אל,
ומה אזעום לא זעם השם.
אומר בלעם לבלק,
הוא אומר, תשמע,
אם הקדוש ברוך הוא
לא מקלל,
הוא אמר,
אז אני לא יכול לקלל.
אם הקדוש ברוך הוא לא זועם על עם ישראל, אני לא יכול להגיד שום דבר. אני צינור של ריבונו של עולם, אני לא יכול עכשיו לבוא לקלל את עם ישראל אם הקדוש ברוך הוא לא מקלל אותם,
כן?
אם הקדוש ברוך הוא לא כועס עליהם,
אני לא יכול לכעוס.
כן?
למה?
כי הרשע היה מכוון רגע זעמו של הקדוש ברוך הוא,
דכתיב אלוהים שופט צדיק
ואל זועם בכל יום.
וכמה זעמו של אל בכל יום?
אולי נראה פה בסוגריים, כתבתי שופט משפט הצדיק.
הקדוש ברוך הוא כל יום שופט את משפט הצדיק
וכועס על הרשעים, על אלה שמרימים. זה כל יום, יש משפט.
לא רק בראש השנה.
וכמה זעמו?
רגע אחד, בסדר?
הרגע הזה, הגמרא מבררת שזה 0.00001 של שנייה,
או הדקה, זה אלפית השנייה.
הקדוש ברוך הוא, בתוך 24 שעות של היום, נניח, בערך,
אלפית השנייה הוא זועם. אתה מבין את הפרופורציה? צריך להבין רק את הפרופורציה, כן?
אז הרשע הזה היה מכוון לרגע זעמו של הקדוש ברוך הוא,
כן?
הוא רואה את הרע. זה כמו שאומרים הרבה פעמים, אתה בא לבית,
בית מסודר, יפה, הכל טוב, נחמד וזה. יש אנשים באים לתוך הבית,
נכנסים למטבח,
פותחים את הדלת שמתחת לכיור, מה היא שמה?
פח אשפה. איזה בית מסריח פה.
יש כאלה אנשים שאומרים על זבוב, למשל, הזבוב, מה העניין של הזבוב?
כל הגוף שלך בריא, נכון? זה פצע קטן,
אז הוא בא לפצע.
אז זה בערך, העולם הוא עולם טוב.
יפה, תכף נראה.
וקמה זעם עוזר ראינו,
והמחשב הוא, וכתיב חסד אל כל היום.
הרי העולם הוא חסד.
כל היום הוא חסד.
99.999999 העולם הוא חסד.
0.000000
יש זעם של הקדוש ברוך הוא, צריך לשים גבולות,
נכון? צריך לשים גבולות.
אז יש רגע של זעם.
אה, לא איתכם למדתי את זה, כן.
וכל זה למעלה זעמולרי. כלומר,
עכשיו יש פה תיאור של העולם העליון, לא של העולם הזה.
העולם העליון, העולם הזה, דיברנו כמה פעמים,
אנחנו רוצים שהעולם הזה יהיה קופי של העולם העליון.
אנחנו רוצים שהעולם הארצי יתנהג כמו הרעיונות
הערכיים של העולם העליון.
אז עכשיו תיארנו את העולם העליון. העולם העליון, הקדוש ברוך הוא ברא, עולם חסד ייבנה.
הכל חסד גמור.
ויש איזו שניונת
של זעם.
עכשיו, מה עושה בלעם?
בלעם, הוא יודע לתפוס את המקום הזה שהקדוש ברוך הוא זועם,
כן?
הוא יודע לתפוס אותו, אני לא יודע איך הוא תופס אותו.
זה כל 0.0.0. אתה עוד לא מפסיק לחשוב,
נסגר החלון של הצינור של ה...
של הדין.
דיברנו כמה פעמים שהקדוש ברוך הוא רואה איזה צינורות של שפע,
נכון? ואנחנו בתפילה, נכון? פותחים את השיברים, דיברנו על זה כבר הרבה פעמים,
כן?
הוא רוצה לפתוח את השיבר של הצינור, של הדין.
זה מה שרוצה בלעם.
איך הוא מצליח לתפוס אותו?
זה הרי שניונת,
נכון? שניונת. איך אתה יכול לתפוס את זה?
מה, זכיתי שכבודו
נכנס לשיעור שלי.
אתה רוצה להחליף אותי?
טוב, יובל, טוב,
ברשות.
אז איפה היינו?
כי חסד השם אל כל היום,
וכל זה למעלה,
אז זה העולם העליון, כמו שהתארנו, נכון?
והרשע כל מגמתו למצוא אותו הזעם, למצוא את הרגל הזה שהקדוש ברוך הוא זועם,
להרחיב את הפתח, כאילו, כמו שפותחים את הרגל לשנייה, מה הוא רוצה לעשות?
לשים רגל שם בדלת,
או בצינור הזה, שלא ייסתם,
כן?
ולתת לזה להישפך החוצה.
את מידת הדין, את הרשעות, הוא רוצה לתת לזה להישפך החוצה.
זה מה שהוא יודע, הוא יודע לתפוס את הנקודה הזאת.
אבל הצדיקים מכוונים למצוא עת רצון בשם. לעומת, אמרנו שיש פה זה לעומת זה ברעשם. הצדיקים,
הם לא מחפשים את הרגעים הרעים, את העין השחורה.
הם מחפשים כל הזמן למצוא את העין הטובה, למצוא את הצינורות של השפע הטובים.
אותם הם רוצים לפתוח. זה ההבדל בין רשע לצדיק,
כשהוא כל הזמן רוצה שהשפע האלוקי,
הרצון הטוב של ריבונו של עולם בעולם,
שהוא ישטוף את העולם.
כמו שכתוב, ואני תפילתי לך השם את רצון,
אלוהים ברוב חסדיך, ענני באמת אישעך.
אני מתפלל, אומר דוד המלך, כן?
אני מתפלל מתי אני מחפש את העט רצון,
לא את העט רשע.
את העט רצון אני מחפש מתי הדלתות
של הרצון הטוב נפתחות,
שם אני רוצה לשים רגל ולא לתת להם להיסגר כדי שהשפע ירד לארץ.
בריאות,
פרנסה,
צדק
וכולי כל מה שיש ב-18.
דיברנו על זה כבר הרבה פעמים, כן.
ולא עוד,
אלא שזוכים למצוא החוט של החסד בעולם הזה ובעולם,
בעולם הזה, שבעולם הזה, אדרבה,
על דינא מתקיים עלמא.
רק שנמצא בכל יום חוט של חסד.
בואו נסביר פה,
הדברים פה הם באמת עמוקים. דיברנו על העולם העליון, זה העולם של הרצון של ריבונו של עולם,
איך תיראה המציאות בעולם.
מציאות של חסד.
העולם למטה,
העולם בנוי על דינים, דינים זה על גבולות, אי אפשר לחיות בלי גבולות. אם כל אחד ייסע בצד שמאל של הכביש,
כן?
ולא יעצור בעצור,
או שהאישה תשים במקום קצת מלח, תשים הרבה מלח,
אז התבשיל הוא לא תבשיל,
ואי אפשר לנסוע בכביש. העולם הזה עולם של גבולות,
בסדר?
עכשיו, מה עושים הרשעים, כביכול, הצדיקים?
הם מחפשים איפה הצדדים החיוביים, איך אפשר להכניס חיוב לתוך הארץ,
איך אפשר להוסיף טוב לתוך הארץ, כן?
לעומת הרשעים, שהם מחפשים כל הזמן
להוסיף רע.
ראינו את זה עכשיו במלחמה.
יש להם מגמה אחת,
להרוג את הטובים.
אין להם שום דבר אחר.
שבו בשקט, יש לכם נפט,
יש לכם כסף,
תשקיעו במדינה שלכם, לא.
הם משקיעים את כל הכסף לטילים ופצצת אטום בשביל להרוג את הטובים, בשביל להשתלט על העולם.
זה הרשעים.
הקדוש ברוך הוא נתן לנו חוכמה גדולה, טכנולוגיה וכל מיני אפשרויות עם פצצת, עם אנרגיה אטומית,
כדי לייצר חשמל,
נכון?
אפשר לייצר חשמל,
אפשר לעשות הרבה דברים טובים.
לא,
הם לוקחים את אותו מתנות שהקדוש ברוך הוא נתן
והם רוצים להשמיד איתם את העולם, זה ההבדל.
אז,
ולא עוד אלא שזוכים למצוא החוט של החסד בעולם הזה,
הצדיקים כל הזמן מחפשים,
איפה הטוב? יש להם עין טובה, לראות את הטוב,
כן? לראות אפילו את הטוב במלחמה הזאת.
ולא כמו שיש כל מיני ערוצי תבילה שכל הזמן מחפשים,
אי אפשר וזה לא טוב,
כל הזמן אין רע, אנחנו לא מסוגלים, אי אפשר.
אנחנו, אי אפשר לנצח ככה במלחמה, זה מתיש, זה מייאש, נכון?
הצדיקים מנסים לראות כמה שהמהלך הזה, עם כל הכאב שיש בו,
כמה המהלך הזה, כמה כוח אלוקי וכמה כוח ישראלי מתגלה פה, איזו אחדות מתגלה בעם,
כן?
איזה ניסים הקדוש ברוך הוא עושה עם עם ישראל בשביל שאנחנו נילחם ברשעים האלה,
כן?
אדרבה, על דין המתקיים, על מה?
רק נמצא שבכל יום יש חוט של חסד. הצדיקים מחפשים את החוט הזה של החסד. חוט, תחשבו, חוט זה כמו קרן אור, בסדר? מחפשים את הקרני אור,
בסדר?
והצדיקים מגמתם למצוא אותו הנקודה של חסד ועת רצון.
על זה הם עוסקים, זה מה שמנהל להם את החיים.
ובאמת כל הזעם,
רגע,
שיש למעלה,
היא על ידי הרשעים כדאיתה שעובדים לחמה, הקדוש ברוך הוא כועס.
זאת אומרת,
גם הרגע הזה של האפס פסיק אפס אפס אפס
של גבולות, דינים שהקדוש ברוך הוא מוריד לעולם,
מי ברא את הרגע הזה של הזעם? מי ברא?
הרשעים, אותם רשעים שהם עובדים לטבע,
לחוקי העולם, ולא מבינים שהעולם הוא אלוקות אחת שלמה.
אז הקדוש ברוך הוא נאלץ, כביכול, כן?
להוריד דינים לעולם,
לשים גבולות,
לעשות סדרות חינוך,
כן, סדרות חינוך הוא חייב,
אבל אם הם היו בסדר,
אין צורך במלחמה,
אין צורך בדינים, אין צורך בסדרות חינוך.
אז נמצא שהם עצמם,
בעין הרעה שלהם,
הם עצמם מייצרים את הגבולות האלה, את הרשע שמתגלה בעולם. זה לא מריבונו של עולם,
זה הם יוצרים את זה.
זה גם הפוך.
שאנחנו על ידי זה שאנחנו מסתכלים טוב על החיים,
אנחנו מייצרים את הטוב, כי כשילד טוב בבית, יש לך ילד טוב, שלומד יפה, מתנהג יפה,
אז אתה נותן, נכון?
איזה ילד אתה מעניש?
אמרת לו פעם, פעמיים, שלוש, עשר פעמים, אתה רוצה ליישר אותו,
אז אתה חייב קצת,
אני יודע מה, לתת לו חצי דמי כיס במקום שקל ביום, אתה נותן לו חצי שקל ביום.
לא יודע, זה היה בזמני,
אולי עוד חצי שקל בשקל, זה לא נחשב.
אפשר לקנות מזה, אפילו מסטיק בזוקה אי אפשר לקנות בשקל, נכון?
כמה עולה מסטיק בזוקה?
מה,
אין בדיחות יותר של בזוקה?
מה, אז מה עושים עם הילדים?
אה,
לא, אני מדבר על הבדיחות, לא על העתידות.
עתידות זה לא שייך אלינו, בסדר?
טוב,
אז איפה היינו?
והצדיקים,
ובאמת, עוד פעם, כל הזעם רגע שיש למעלה היא על ידי הרשעים, כדאיתא כשעובדים לחמה. כלומר, עובדים לחמה זה ביטוי שאנחנו מחשיבים את כוחות הטבע שיש להם עצמיות
ואנחנו סוגדים להם, אבל באמת החמה וכל כוחות הטבע זה הכל מריבונו של עולם.
וכמו כן, החוט של חסד שנמצא בעולם הזה הוא על ידי הצדיקים,
מה שאמרנו קודם,
כן?
החסד שנמצא בעולם זה בזכות הצדיקים, שהם מושכים את החסד מלמעלה, הם פותחים את השיברים, כמו שדיברנו, של הצינורות חסד שהקדוש ברוך הוא רוצה להשפיע, כן?
ואברהם אבינו זכה להוציא מכוח אל הפועל את החוט של החסד.
החוט של החסד הראשון,
אברהם אבינו משך אותו מהעולם העליון לארץ, מהכוונה האלוקית
לחיים הארציים.
להיות נמצא בעולם,
כמו שכתוב, על ידי שאמר, אם מחוט ועד שרוך נעל, הוא אומר את זה ל...
זוכרים? הוא אומר את זה לא למלכים.
למלך שלם הוא אומר את זה.
מה זה שרוך נעל? למה דווקא הוא אומר שרוך נעל? אני יכול להגיד גם משהו אחר.
למה הוא מזכיר את המילה שרוך נעל?
כן? אם מחוט ועד שרוך נעל.
יש פה...
אני לא מקבל את ה... אני לא רוצה ממך שום דבר.
אני עושה את הדברים, אני עושה חסד.
אני נלחמתי על הצדק, לא בשביל שאתה תיתן לי עכשיו פרס על מה שאני עשיתי. כן? כך אומר רבינו בחיי,
בסוגריים, הראה בזה אברהם כוח אסדו שלא רצה ליהנות משלל המלכים.
גם היום שמעתי במלחמה הזאת, הרבה פעמים אני חושב
שבעצם המלחמה הזאת עולה לנו המון כסף.
ברוך השם הקדוש, המון המון.
זה לא ככה, זה המון המון.
בשנים קודמות, אני זקן, כן, אתם צעירים, אבל בשנים קודמות החישוב של כמה עולה המלחמה היה קריטי מתי אנחנו מפסיקים את המלחמה.
היום כאילו יש לך ברז פתוח, הקדוש ברוך הוא נתן לנו מתנה,
יש לנו, לא נפטי, גז, יש לנו הייטק,
כן.
אבל אני חושב, באופן אישי, אני אומר, חושב,
שאת המלחמה הזו אנחנו צריכים לגבות את הכסף הזה מקטאר.
וגם מהאיראנים.
וגם מהסעודים.
קטאר בגלל שהיא מימנה את כל המלחמות,
לא רק המלחמה.
אני לא דואג, אני רוצה רק להסביר משהו, רב שמעון.
מגיע לנו, מגיע לנו את הכסף הזה, נכון?
הם מימנו את כל הטרור הזה, כן?
סעודיה, אנחנו הצלנו אותה מהציפורניים של האיראנים.
מגיע לנו, זה לא פרוטקשן,
זה הגנה, זה מגיע, זה גם חוקים בינלאומיים,
כן? אם למשל באה אונייה והצילה אונייה אחרת טובעת,
מגיע לה כסף.
זה שהצילה, זה לא רק טובע,
נכון?
זה ככה בדינים עולמיים אפילו, לא רק ב...
מגיע לנו מהם הכסף הזה, כן? סעודיה.
אני לא צריך להוציא, אני יכול להכריח אותם היום, הם מפחדים איתנו.
אבל לא, אבל זה לא הנקודה, זה לא הנקודה.
תימנים, אפשר להוציא מהם כסף.
ככה, ככה אפשר להוציא ממנו כסף, ואתם לא יודעים, אפשר, אפשר.
גם מהפרסים אפשר, בכוח.
אנחנו היום בכוח, זה מגיע לנו, זה לא שלא מגיע לנו.
דוד המלך לא לקח את הכסף מנבל?
זה מגיע לו, הוא שמר על הצון שלו מפני ליסטים,
לקח ממנו את הכסף, רצה גם להרוג אותו.
ובצדק היה צריך להרוג אותו עד שאביגיל אמרה לו, תשמע, אתה צריך להיות מלך, אל תסתבך,
אל תפליל את עצמך.
זה מגיע לנו.
אבל סמוטריץ' אמר לו, אנחנו לא רוצים לקחת כסף.
הוא הביא את הפסוק הזה.
אנחנו לא צריכים את הטובות שלהם.
כדורש ברוך הוא ייתן לנו ישיר, זה מה שאמרת, שמעון, כן?
הכל יחזור אלינו.
ואז האלוקי,
אנחנו לא צריכים אותם,
שהם ייתנו לנו, שהאמריקאים ייתנו לנו, שהסעודים ייתנו לנו, לא, לא, לא, לא.
שיהיה נג- בדיוק.
יפה מאוד, יפה. אז זה מה שהוא אמר לו.
אני, אברהם אבינו, אני איש של חסד,
לא של ביזנס.
וזה שאמר התנא,
התנא של המשנה שלנו, עכשיו בסדר,
אנחנו הבנו, נכון הבנו?
השאלה איך אדם מגיע, איך הוא בונה משקפיים כאלה?
איך הוא מגיע להיות אדם טוב,
שמסתכל טוב על המציאות ומושך טוב על המציאות?
יפה,
זה משקפיים של תימנים אבל,
זה משקפיים של אברהם אבינו, זה משקפיים של אברהם אבינו, טוב,
בואו נמשיך.
איך בונים את המשקפיים האלה? איך בונים את האישיות הזאת?
דיברנו על זה הרבה פעמים, נכון?
פה אגיד משהו אחר, אבל דיבר הרבה פעמים.
המשקפיים האלה הם built-in של היהודי.
אנחנו נולדנו כאלה.
יש לנו נשמה נקייה, טהורה.
כן?
אלא מה?
זה חסום וצריך לחשוף את זה.
אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש, אנחנו לא מנסים להיות משהו שאנחנו לא בכוח.
אנחנו אנשים טובים.
יהודים הם אנשים טובים, גומלי חסדים.
זה רק לחשוף את זה, כי זה חסום.
איך חושפים את זה?
אומר התנא, על ידי גימל מידות טובות מתלמידיו של אברהם אבינו,
זוכים למצוא את החסד
בכל יום
בעולם הזה למייחלים לחסדו.
כלומר, על ידי זה שאנחנו
מזכירים לעצמנו עין טובה, ומסתכלים באופן טכני קודם כל על עין טובה,
אנחנו חושפים את העין הטובה הפנימית שלנו.
רוח נמוכה על ידי הצניעות שלנו,
אנחנו נהיים כאלה, כי אדם שהוא לא צנוע,
הוא... הכל מפריע לו, כי זה צריך להיות שלו.
כן?
ונפש שפלה שאתה לא צריך.
מדברים על יוקר המחיה היום, נכון?
אומרים שהחברות חמסניות, חזיריות,
וגם כאחד הדברים שאנחנו רוצים זה כלכלה לא חזירית.
בעזרת השם, נגיע לזה גם כן
כלכלה הגונה.
אני אומר, אנשים, תפסיקו לקנות.
אתם לא חייבים לקנות את כל הגבינות היקרות האלה,
וכל ה... רילי, שמילי, אני לא יודע איך קוראים לזה אפילו.
אתה יכול לקנות גבינה חמישה אחוז, זה עולה בזול, זה מסובסד אפילו.
תשים קצת פפריקה, זו גבינה מקסיקנית, תשים קצת שום,
אז קצת מהרמה. אתה רוצה לאבנה?
אל תקנה לאבנה. שים קצת מלח בגבינה וקצת זעתר ושמן זית,
יש לך אחלה לאבנה, אתה לא צריך לקנות ב-30 שקל לאבנה, אתה קונה בחמישה שקלים.
גבינה רגילה, מוסיף קצת.
אותו דבר כל הלבנים האלה, אתה קונה את הלבן הזו, אני לא יודע אם יש דבר כזה, לבן,
בזמני היה לבן,
לבן, פשוט,
גדול כזה,
שים קצת סילן,
שים שניים שלוש סימוקים,
ויש לך אחלה פרילי או ביסלי, לא יודע איך קוראים לזה,
מה?
גת, גת.
מה?
נכון, נו, נו,
בדיוק,
בדיוק, כן.
לא חשוב, אנחנו עכשיו לא בשיעור של, שיעור כלכלת פית.
סתם, זו הייתה דוגמה, נכון? זו הייתה דוגמה, כן?
אז איך בונים משקפיים כזה?
על ידי זה שאתה אין לך עיניים גדולות.
ואתה הולך למכולת עכשיו, או לסופר,
מהווים לך מיליון דברים,
ואתה לא יודע מה לעשות עם עצמך,
כן?
תסתפק במועט. מי, אתה, מה אתה צריך את כל הדברים האלה?
צריך לרעיד את הילדים שלך כל יום לזה, לא יודע מה, לבמבה, ביסלי,
וזה טעמי, לא יודע, בשביל מה?
אבל אז אתה פנוי, אתה פנוי. בן אדם שיש לו עיניים גדולות, הוא לא פנוי לעשות טוב,
הוא פנוי לקחת.
הוא צריך, בשביל לקנות כאלה דברים, כל יום אתה צריך להרוויח הרבה כסף.
צריך לעבוד שעות נוספות,
ואתה חושב איך לסנג'ר את האחרים,
איך לשלם פחות כסף לפועלים,
איך לשלם יותר מאוחר את הכסף,
איך להוריד מחירים בכל מיני שיטות.
האדם שמסתפק במועט,
הצינור שלו פתוח לעשות טוב, נכון?
הצינור שלו פתוח לעשות טוב.
והרשע על ידי מידות הרעות. עכשיו, איך יש את המשקפיים של בלעם?
על ידי זה שהוא יש לו עין רעה, הוא מחפש תמיד את הקושי
בחיים, את הדברים השליליים בחיים.
הוא גאוותן
והוא צריך הכל שיהיה שלו,
כן?
אז הוא חייב לרמוס אנשים, הוא חייב לסנג'ר אנשים.
אין לו זמן להיות טוב.
אז ככה בונים משקפיים כאלה.
אז והרשע על ידי מידות הרעות הוציא מכוח אל הפועל, זעמו של הקדוש ברוך הוא למעלה. הוא מושך את הדקות האלה
במעשים הרעים שלו.
מכל מקום מצינו, כי מידה טוב, עכשיו יש בעיה.
יש רשעים, יש צדיקים.
מי מנצח במלחמה הזאת?
השאלה למה.
ברור.
אבל מי מנצח?
מה שאמרנו ככה, יש רשעים עם עיניים, משקפיים כאלה,
מושכים את הרוע.
יש צדיקים, מושכים את הטוב. מי מנצח במלחמה הזאת?
אז גם דיברנו על זה כמה פעמים,
שהבלטין של העולם זה חסד, אז אין להם שום סיכוי.
נכון?
אבל פה הוא אומר משהו אחר, זה דומה, כן?
הוא רוטף פה ככה,
אה...
איפה זה?
מכל מקום מצינו,
כי מידה טובה מרובה,
כלומר, המרובה מנצחת, בסדר?
מידה הטובה מנצחת,
כן? כי היא, כמו שאמרנו, ה-built-in,
והצדיקים שזוכים למצוא חסד השם בעולם,
אין כל הרשעים יכולים לבטל מהם.
אין להם כוח לבטל מהם. כמו שכתוב,
מים רבים,
לא יוכלו לכבות את המים רבים של הנחלים של הרשעים,
כמו שאומרים במזמור ביום שבת,
כן?
רבים לא יוכלו לכבוד את האהבה, ונערות לא ישטפוה.
כל הסערות של הים זה היום, ים נרגש.
כן, זה הכוחות הטבע,
כמו הים, עם הגלים הענקים,
והנחלים השוטפים,
לא יכולים לשטוף את האהבה, את החסד של ריבונו של עולם.
אם ייתן איש את כל ביתו באהבה, אומר הפסוק בקהלת,
בוז יבוזו לו.
מי ייתן את היחס הזה שיש לנו עם ריבונו של עולם, אהבה בינינו?
בשביל כל הון אני לא מוכן לוותר.
אתה מוכן להחליף את אימא שלך שאוהבת אותך? בכל הון אתה לא מוכן להחליף.
צריך משיגה בשביל לעשות את זה, נכון?
וכן העיד אותו רשע.
ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב. אתם רואים את הפסוק בקהלת?
את הפסוק הזה, את אותם מילים כמעט?
אם ייתן מלוא ביתו כסף וזהב. גם בלעם יודע שאם בלק ייתן לו את מלוא ביתו כסף וזהב הוא לא יוכל לקלל את עם ישראל
אם הקדוש ברוך הוא לא מקלל.
הוא לא יכול להילחם בקדוש ברוך הוא, הוא לא יכול, הוא יכול לנסות
לתפוס איזה פירורים של רוע. איך אומרים? למה נקראים אלוהים אחרים שמאחרים את הגאולה?
הם לא יכולים את התיקון העולם לעצור אותו, הם יכולים רק לאחר.
שיהיה להם עוד כמה ימים, עוד כמה שנים
לטבוע בתאוות שלהם.
ולא אוכל לעבור על פי השם אלוהי לעשות קטנה וגדולה, זה בלעם אומר.
אבל הזעם?
הוא רגע בשמיים,
כשהרשעים רוצים להתגבר בו,
מונה הקדוש ברוך הוא הזעם כדי עידה שלא היה כעס כל אותם הימים. כלומר, זה חידוש גדול.
למה בלעם לא יכל לקלל?
כי הקדוש ברוך הוא באותם ימים
הוא סתם את הצינור הזה, לא פתח אותו. הרגע הזה שנמצא בכל יום,
בזמן הזה לא היה קיים, הוא סגר את זה, כי הוא ידע את הכוח של בלעם,
הוא סגר את הצינור הזה,
שם פלומבה,
לא ברז
שאפשר לפתוח, אלא סגר את זה עם יחסה.
מכירים?
אני מצליח להסביר לעצמי? כן.
כדכתיב למדת צדקות השם.
השם, כמו שאנחנו אומרים כל יום באזכרות,
כשאנחנו מזכירים, מה שיעץ בלק,
בלעם,
נכון? מה שהוא יעץ,
לזכור את טובות השם. מה הטובות פה לפי זה שהקדוש ברוך הוא בימים ההם?
כן, כן.
אבל אנחנו אומרים את זה גם כל יום בזכירות,
עשר זכירות.
מה יעץ?
בלאק או בלעם?
כן?
אנחנו אומרים בדיוק את המשפט הזה,
לזכור את צדקות השם שהקדוש ברוך הוא לפי זה.
לפני כמה ימים דיברנו על זה גם כן במובן אחר.
שהקדוש ברוך הוא בימים האלה שבלעם היה ורצו לקלל את ישראל, דיברנו נדמה לי גם מה זה הקללה, היום לא מבינים.
מה?
כללו, שיקללו עד מחר, אני לא יודע מי זה.
מה אכפת לי מהקללה הזאת?
אנחנו אומרים,
אלה שמקללים,
שמחפשים את הפגמים,
הם מחלישים את הלוחמים,
מחלישים את ראשי המדינה,
מושכים את המלחמה במקום שבוע או חודש או זמן קצר,
כבר כמעט שנתיים המלחמה.
על ידי הקללה, הקללה זה חיפוש,
איפה יש אי צדק, איפה לא בסדר, בשביל להחליש אותנו.
זה לא משהו של פעם,
זה קורה עכשיו.
יש בלאמים עכשיו.
זה חמור מה שאני אומר, אבל זה בדיוק זה, כי זה לא הסיפורים של פעם,
זה סיפורים של פסיכולוגיה חברתית.
של בניית חברה מתוקנת וחברה חלשה.
והנה מלחמה זו היא בכל יום. עכשיו, עד עכשיו דיברנו באופן כללי, עכשיו הוא אומר לכל בן אדם,
עבודה אישית.
והנה מלחמה זו היא בכל יום, לכל אחד ואחד, בכל פרט,
לכל נפש מישראל שצריכים לעורר מידת החסד.
אני קם בבוקר, אני צריך לקרוא את המשנה הזאת,
ולזכור להסתכל בעין טובה.
לא להרים את האף
ולהשקיט את התאווה.
זה הכלי להיות אנשי חסד שמושכים את הטוב לעולם.
כמו כן הרשעים ויצר הרע מתגברים בכל יום.
יש בלעם, בלעם זה לא שם, יש בלעם פה,
ויש אברהם אבינו פה גם כן, זה לא סיפורים של פעם,
זה דמויות נפשיות שנמצאות בתוכנו.
העצר הרע זה בלעם,
שהוא כל הזמן מחפש,
העצר הרע כל הזמן מחפש כמה לא טוב, כמה לא שווה, כמה,
מחפש לייאש אותך, נכון?
זה עבודה יומיומית להיסגל גם על עצמך ועל החיים מסביב,
עין טובה כל יום בשביל לא להתייאש כי הייאוש הוא מדרון חלקלק לעשות כל רע.
זה שכתוב חז״ל שרצו לקבוע פרשת בל״ג בקריאת שמע זה בשביל להראות
רצו שבקריאת שמע יהיה גם פרשת בלעם.
למה שנדע את ההבדל
מה זה רשעים ומה זה צדיקים כדי שנישר קו עם אברהם אבינו ונתרחק מבלעם הרשע כמו הסיפור של
רבי נחמן
על החכם והתם.
החכם
לענייננו פה זה אברהם אבינו,
לא, התם כן, או הצדיק,
והחכם שם, במרכאות כפולות,
זה בלעם הרשע לענייננו כרגע,
וכל הזמן מי שרומד את הסיפור הזה רוצה להיות תם ולא רוצה להיות,
לא רוצה להיות חכם,
הוא רוצה להיות אברהם אבינו ולא רוצה להיות בלעם.
כלומר הסיפור הזה וגם זה מנהל לנו את החיים, שאני קם בבוקר ואני הולך,
אני רואה שאני עושה משהו, רגע,
זה כמו אברהם אבינו בס... לא, אני כמו בלעם, אני מתרחק.
זה סדנה,
זה סדנה נפשית, חווייתית.
הדמויות האלה צריכות להיות לנו מול העיניים שלנו.
נגמר הזמן. מישהו רוצה, לפני שהוא מתקפל, להגיד עם מה הוא יוצא מהשיעור הזה?
מה יצאתם? שעה שלמה דיברנו? שלושת רבעי שעה דיברנו?
פחות אפילו.
