שלום, ערב טוב, ברשות הרב.
המשנה באבות,
לקראת סוף פרק חמישי,
אומרת כל מי שיש בו
שלושה דברים הללו,
הרי זה מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו,
הרי זה מתלמידיו של בלעם הרשע.
תלמידיו של אברהם עין טובה
ונפש שפלה ורוח נמוכה, אבל תלמידיו של בלעם עין רעה
ונפש רחבה ורוח גבוהה.
והמשנה ממשיכה,
מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם?
תלמידיו של בלעם יורדים לגיהינם,
אבל תלמידיו של אברהם יורשים גן עדן.
הרמב״ם,
בפירושו למשנה,
כותב,
והנני מזכיר את המקומות שנתבערו בהם,
אלו המעלות לאברהם אבינו ואותן המגרעות לבלעם,
והן כולן מקראות בתורה.
כלומר, הרמב״ם
מפרט
מנין
בתורה למדה המשנה שלאברהם יש עין טובה ונפש שפלה ורוח נמוכה ולהפך אצל בלעם.
בתוך הדברים
הוא מדבר על התאוותנות
של בלעם הרשע
וזה הנפש רחבה.
אומר הרמב״ם
מניין לנו שלבלעם היו כאלה תאוות.
אז בסוף דבריו הוא מביא מה שאומרת הגמרא בסנהדרין,
בלעם בועל אתונו היה,
וגם רשי מזכיר את זה,
ההזכן הסכנתי לעשות לך קור.
כלומר, מדובר בשפלות של תאווה, של זנות עם בהמתו.
אבל לפני כן כותב הרמב״ם,
אבל תאוותנותו
היא במה שיעץ לבלק
להפקיר את הנשים לזנות עם ישראל,
ולעשות את נשות ישראל, חלילה זונות,
ולולא תכונת התאוותנות שהייתה בנפשו,
ולולא שהדבר רצוי ואהוב אצלו,
לא היה מצווה בכך.
העצה שנתן בלעם
להכשיל את בנות ישראל,
העצה להכשיל את ישראל בזנות עם בנות מואב,
צריך ראש מקולקל
כדי לחשוב על עצה כזאת.
מכאן אני למד
שהוא באמת היה מקולקל.
מי שנותן כזאת עצה מקולקלת,
עצה כזאת באה מראש שחושב על הדבר הזה.
וכאן נותן לנו הרמב״ם
משוואה
שהיא נכונה כלפי כל החיים
וכלפי כל אדם.
לפי שציווי האדם לא יהא אלא לפי דעתו.
לפי שאין הטובים מצווים על דברים רעים,
אלא להפך, מזהירים מהדברים הרעים.
לכן הוא אומר
בסיום דבריו, ואין ספק
כי מי שזו הייתה מחשבתו, הרי כך יהיו מעשיו.
הרמב״ם בוחן לעומק.
אם ראית כזה שפלות
של מעשים,
כזו שפלוט של מעשים.
יש איזו מחשבה שהיא מקולקלת.
אתה רואה את קצה הקרחון, את המעשים המקולקלים,
אבל דע לך שיש שורש למעשים המקולקלים.
הכל בראש.
דבריו של הרמב״ם
הובאו
בפירוש הרב ברטנורה,
ועליהם כתב
רב צבי מדינוב בספרו דברים נחמדים.
אסביר לך
את דברי הרמב״ם.
כל אדם נותן עצה במה ששכלו דבוק.
על כן כתוב בתחילת פרק שישי באבות,
כל העוסק בתורה לשמה נהנים ממנו עצה ותושייה.
שכיוון ששכלו דבוק תמיד בתורה,
כל עצותיו על פי התורה.
הולכים לתלמיד חכם גדול,
לראש ישיבה גדול,
לאחד מגדולי הדור,
הוא כולו מפוטם בתורה,
הוא למד תורה לשמה.
אני הולך אליו,
וממילא,
מאיפה הוא ייתן לי עצה לשאלה ששאלתי אותו?
מתוך כל שכלו התורני,
ראשו שלה עוסק בתורה לשמה דבוק בתורה,
לכן נהנים ממנו עצה ותושייה שהיא על פי תורה.
אבל מי ששכלו דבוק בתאוות,
אז הוא גם ייתן עצה.
של תאוות.
הוא אומר
שכך אמרו הדרשנים בדרך מליצה
בהגדה של פסח
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה,
חכם מה הוא אומר,
רשע מה הוא אומר.
אז הפשט הוא
מה אומר לך הבן הרשע בליל הסדר,
מה אומר לך הבן החכם בליל הסדר,
ואותו דבר התם ושאינו יודע לשאול.
אבל הדרשנים אומרים,
חכם,
מה שהוא,
זה מה שהוא אומר.
חכם,
מה הוא אומר? חכם, מה שהוא, זה מה שהוא אומר.
כשאתה מדבר איתו,
דיבוריו נובעים מהחוכמה שבו.
רשע,
מה שהוא, זה מה שהוא אומר.
אתה מדבר עם רשע,
הוא אומר לך מה שיש בו
מהרשעות שלו.
אומר השלה הקדוש
על בלעם,
אחרי הסיפור עם האתון, הוא אומר,
חטאתי כי לא ידעתי.
אומר השלה הקדוש, זה שלא ידעת,
הוביל אותך לחטא.
אתה אחראי
על דעותיך.
אם דעותיך היו נכונות, אז גם לא תחטא.
אי אפשר להתנצל ולומר,
חטאתי כי לא ידעתי.
אי ידיעת החוק אינה פותרת.
היה לך לדעת את החוק?
אדם מועד לעולם.
האדם זה הדעת שלו.
הוא לא יכול להתנצל ולומר, עשיתי מעשים לא נכונים,
כי לא ידעתי.
היה לך לדעת?
היה לך להיות צדיק וחכם, ואז גם מעשיך היו בעצם.
אומר הגור אריה, המהר״ל מפראג,
בפרשה הקודמת,
כתוב ויקח קורח, אומר רשי לקחם בדברים.
איך קורח לקח את כל העדה?
מה, באלימות הוא לקח אותם?
הוא איים עליהם? תבואו 250 איש.
איך הוא הצליח לקשור אותם?
אולי היה לו צוות.
רשי אומר לקחם בדברים, מסביר המהר״ל?
לפי שעיקר האדם זה הנפש המשכלת,
ולכן כאשר מפתה אותו בדברים,
אז הוא לוקח את האדם עצמו.
אם אתה לוקח אדם בצורה פיזית ושם אותו פה,
איפה שהוא לא רוצה להיות,
לא לקחת אותו, לקחת את גופו,
אבל אם הצלחת פסיכולוגית
להשפיע עליו,
אם הצלחת בכל מיני שיטות של השפעה להשפיע על דעתו,
דעתו זה האדם.
איך לוקחים אדם?
בדברים.
לקורח היה כוח שכנוע ומידה טובה מרובה.
אומר הרב קוק זצ״ל במאמרי הראייה,
עמוד 85,
במאמר גרגרים הגיוניים.
הרב קוק
רוצה
משתוקק
כל חייו
לתקן את עם ישראל,
לקדם אותם קדימה.
אז הוא אומר,
מה שצריך להעיר ולהוסיף הוא שלא רק האנשים צריכים תיקון.
אתה רואה מישהו שהוא צריך תיקון,
אז אתה מתקן אותו.
לא, לא רק האנשים צריכים תיקון.
כי אם גם עצם המחשבות,
מפני שהמחשבות המשוטטות בעולם הן הינן הגורמות את מצב האנשים והליכתם בחיים,
אם לא שמנו לב,
השקפות עולם,
דעות,
הן נמצאות כל הזמן.
תחפשו באינטרנט,
כל הזמן יש השקפות עולם.
השקפות עולם,
איך אתה תופס את החיים?
יש לך אמונה בריבונו של עולם,
אמונה בתורה, בחכמים,
או חלילה השקפות שליליות נגד התורה,
השקפות של כפירה וכדומה.
ההשקפות הן גורמות את מצב החיים.
והאנשים,
במיוחד אלה שיש להם את המכשירים האלה,
הם כמו בסופרמרקט.
כל רגע
איזו דעה מעצבת את
תפיסת עולמם.
אז אומר הרב,
צריך
להתמקד לא רק בתיקון האנשים,
בתיקון הדעות.
אם אתה זוכה לסדר,
לארגן,
לשווק,
לפרסם,
דעה אמיתית,
אחר כך
הדעה הזאת
היא תתנחל בלבבות של
רבים ורבים
והיא תתקן אותם.
אז לתקן את המחשבות
זאת משימה
לאומית ובין-לאומית.
תקן את המחשבות,
תיקנת את הדור,
כי שורש הרשע
הוא לא מתחיל מהיצרים הרעים,
אלא ברעיונות המקולקלים.
אנחנו בני אדם,
יש לנו רעיונות.
אם חלילה הרעיונות שלי מקולקלים, אז גם המעשים שלי יהיו בהתאם לרעיונות.
אז אי אפשר לצעוק על אדם, תתקן את מעשיך.
הרי המעשים שלו מבטאים את מה שהוא חושב,
או מה שהוא קלט מתוך פרסומת וכדומה.
הרעיונות המקולקלים הם המחשיכים אורו של עולם.
הם משפיעים על הלכי הרוח,
על דפוסי המחשבה וממילא על אורחות החיים.
לכן לא מספיק להיאבק בעוולות,
להיאבק ברשעות,
צריך לשנות את הרעיונות המנמיכים, המשפילים, המשחיתים.
צריך
כל אחד מאיתנו להתמלא דרך לימוד התורה.
רעיונות טובים,
רעיונות מלאים קדושה,
שמרוממים את החיים וממילא מרוממים את המעשים ומרוממים את האנשים ואת הבריאה כולה.
שלום.
