טוב,
בשורות טובות
לגבי ברכת התורה, כתוב בשולחן ערוך,
ברכת התורה צריך להיזהר בה מאוד.
למה צריך להיזהר בה מאוד? הרי כל הברכות צריכות להיזהר,
לומר אותן בכוונה וכל הדברים האלה.
אבל ברכת התורה זה משהו מיוחד במינו,
אם זה מעניין אתכם למה.
מי זה מעניין?
רק הרב ראיין.
למה הברכה הזאת כתוב בשולחן ערוך,
צריך מאוד מאוד להיזהר בה?
צריך לומר אותה עם כל הכוונה, עם כל הלב.
כותב המשנה ברורה, מסביר מה הסיבה. חוץ מזה שיהיה כאן בירור שלם בין הראשונים, זה מדאורייתא או מדרבנן,
אבל לא רק בעניין של מדאורייתא,
למען דאמר דאורייתא,
אלא אומר כאן המשנה ברורה,
שלא
ייזהר מאוד,
שלא ללמוד עד שיברך,
ויברך אותה בשמחה גדולה.
כאדם מברך ברכת התורה, ממש צריך לשמוח שמחה עצומה.
תשאלו אותי למה.
בכל דבר צריך לשמוח,
אבל כאן צריך שמחה מיוחדת במינה.
שמצינו, שאמרו חז"ל,
על מה אבדה הארץ?
ויאמר השם על עזבם תורתי.
למה גלינו מארצנו אלפיים שנה?
מה הייתה הסיבה?
אז אמרו, עזבו את התורה.
ואמרו חז"ל,
שדבר זה על מה עבדה ארץ נשאל הנביאים, על מה עבדה ארץ?
הרי ישראל ובית שני היו עוסקים בתורה, לא שהם לא למדו תורה.
ובכל זאת, למרות שהם למדו תורה,
גלו מארצנו.
ומצאינו שכל זמן שהיו עוסקים בתורה ויתר הקדוש ברוך הוא על הבנותינו.
ולכן לא ידעו על מה עבדה הארץ.
כולם היו בית שני, היו תנאים ראשונים,
משהו היה, משהו מלא תורה.
אז למה הם גלו בכל זאת?
למרות הכל.
והקדוש ברוך הוא הבוחן לבבות,
ידע כי אף על פי שהיו עוסקים בתורה,
לא היו עוסקים לשם לימוד התורה,
אלא כמו שלומדים שאר החוכמות.
דהיינו, מתמטיקה, פיזיקה, דברים מהסוג הזה.
הם היו לומדים,
אבל היו מייחסים לתורה כאילו זה מקצוע בבגרות.
זה בסדר?
מי אמר לא?
למה לא? מה אכפת לכם?
מה החיסרון בזה?
הוא אומר, על זה גלינו מארצנו, על הדבר הזה.
ולכן לא ברכו ברכת התורה שלה הייתה תורה חשובה בעיניהם.
לכן לא הגנה.
למה? כי התייחסו לתורה כאילו זה אחד ממקצועות ההשכלה הרגילים שקיימים.
ולכן צריך להיזהר מאוד וליתן הודעה
על שבחר בנו ונתן לנו כלי חמדתו. מי זה לנו?
מי?
לעם ישראל נתן, בחר בנו,
נתן לנו.
גם אמרו חז"ל שאינו זוכה, אדם שלא מכוון לדבר הזה,
אינו זוכה להיות לו בן תלמיד חכם עבור זה.
מדוע? שאינו ניזם בבריקת התורה.
אני אתן, איך זה נוגע לימינו אנו?
היום, ברוך השם, אנחנו שבים לארץ ישראל.
מיליוני יהודים שבים לארץ ישראל, ברוך השם, כן ירבו.
אבל עדיין התיקון הוא לא תיקון שלם. מדוע? היום לומדים תורה,
ויש כאלה שלומדים תורה כמו מקצוע,
כמו שאמרנו,
לבגרות, מתמטיקה, פיזיקה.
ויותר מזה,
אם תשאלו את הילדים, את הנערים שלומדים בתיכון,
מישהו למד כמה פעם בתיכון או רק היה שם?
אתה היית?
מה הכי חשוב מהמקצועות?
מה הגיוחמיה?
מתמטיקה ואנגלית.
באמת מה הכי חשוב.
למה? אתה צריך להתקדם לאקדמיה.
גם תורה, בסדר, אבל זה מהצד.
זה העניין,
שלומדים תורה כמו מקצוע רגיל.
זאת אומרת, זה לא, כאילו זה השכלה רגילה.
זה לא עניין אלוקי.
אתה לומד תורה, אתה לומד דבר אלוקי, שהתורה הזאת ניתנה במיוחד לנו,
לעם ישראל, בשביל שאלו אותי למה,
שתשרה שכינה בתוכנו.
ואם אתה לומד תורה בלי ההבנה הזאת, וההכרה הזאת, והאמונה הזאת,
שאלוקים בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו,
אם אתה לומד ככה,
זה לא, אין שכינה,
זה לא,
כאילו, השכינה מתגלה דווקא דרכנו,
דרך עם ישראל, בארץ ישראל, כן?
זה צריך לדעת.
אז לכן הדבר הזה, היום אפשר להגיד דבר כזה בריש גלי?
אבל זה גזענות, מה אתם אומרים?
אה?
אפשר?
אז יש לי סיפור בשבילכם, אם אתם מונעים לשמוע,
בשעתו, לפני 50 שנה, אולי יותר אפילו.
זה היה מתוכנית ברדיו, בקשר למישהי ברדיו, שאני אדבר דברי תורה, פרשות שבוע, כל מיני דברים.
בסדר, דיברתי, ואז אמרתי, באמת, אשר בחר בנו מכל העמים, נתן לנו את תורתו,
כמו שלומדים.
אז הוא אומר, רגע, רגע, זו הייתה תוכנית מוקלטת, לא פרונטאית ישר.
אז הוא אומר, הוא אדם דתי, זה שהנחה את התוכנית הזאת.
הוא אמר לי, תראה, דב,
אתה רוצה להמשיך לדבר ברדיו?
אמרתי לו, כן, בשביל מה אני בא לכאן? בשביל להפיץ תורה.
זאת אומרת,
אם תגיד את מה שאמרת כרגע, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו אותו, יפסיקו לך, לא תוכל לדבר יותר ברדיו.
שאלתי אותו, למה? זה גזענות!
אמרתי, אתה יודע מה, אני מוותר על כל התוכנית.
ואחר כך חשבתי עוד פעם, אמרתי,
טוב, בסדר,
אני לא אגיד את הדבר הזה.
למה רציתי בכל זאת להפיץ אותו? היום,
אם אני לא אומר את זה, אומרים לי, חביבי, לא יודע, אתה לא היית בסדר.
השתנה משהו כבר. עם ישראל מכיר שבחר בנו מכל העמים,
ונתן לנו את תורתו.
שאלו אותי, איך אני יודע?
לא הייתם במלחמה האחרונה?
כל העולם רואה שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
זה רק ההתחלה.
אשרינו מתו וחיכינו.
היום אין על זה שאלות.
ברור שעם ישראל, עם אלוקים בחר בו, הוא נתן לנו את תורתו.
לא בשבילנו רק, בשביל האנושות כולה, בשביל העולם כולו.
על מה הייתה המלחמה הזאת?
מלחמת בני אור, בני חושך.
אור השם בעולם נופט על ידינו.
כל העולם רואה את זה.
חשני.
זה רק ההתחלה, כמו שאמרת.
אז ככה שהברכה הזאת, צריך להגיד אותה בשמחה.
אני מבסוט, חלאס, תשאלו אותי למה.
הוא בחר בי מכל העמים, אני מבסוט.
בי?
בי?
בך?
בך גם?
אה, אה, אה.
אתה לא בטוח.
לא נראה.
זה דבר מאוד מהותי. אתה לומד תורה, אתה לומד עוד לימוד שונה, משהו הרבה יותר
מלימוד רגע.
אשרינו מתור חלקנו שבחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
