אנחנו ממשיכים בלימוד שלנו בתנ״ך,
בעצם על מלחמות ישראל בתנ״ך.
והיום אנחנו רוצים ללמוד על אחת המלחמות המפורסמות
וגם המרתקות, אפשר לומר,
שבעצם נקראת מלחמת מלכי הצפון,
אבל אנחנו מכירים אותה בשם שמש בגבעון דום,
אבני אל גביש.
כן אפשר לומר זה בעצם אבנל גביש השמש בגבעון דום זה הנושא של המלחמה הזאתי
כן המלחמות מלחמות ישראל בתנ״ך בסדר זאת המלחמה
אפשר לומר השלישית שנמצאת בספר יהושע דיברנו פעם קודם גם על כיבוש יריחו אחרי זה כיבוש העי
ועכשיו למלחמה פה שיהושע מעמיד את השמש
יהושע מעמיד את השמש ונראה שגם
תוך כדי המלחמה הזאת היה דבר נוסף
שירדו גם אבנים,
אבנים מהשמיים, כן, אבני אל גביש.
ויש הרבה הרבה דברים שאנחנו רוצים ככה ללמוד מתוך הדבר,
הסיפור המעניין הזה.
אז ככה, המלחמה הזאת היא נלחמת, אמרתי מלחמת הצפון, מחילה, התבלבלתי, מלחמת מלכי הדרום, לא הצפון, מי אמר הצפון פה?
מלחמת מלכי הדרום, מחילה, באתי לדבר עכשיו עליהם.
כן, טעות, אז מלחמת הצפון ואחרי זה.
הדרום זה כאילו ירושלים דרומה, כן?
יש פה בעצם,
ככה הרקע לסיפור זה שהגבעונים כרתו הר הברית עם יהושע, בסדר? כרתו ברית עם יהושע,
ואחרי המלחמה, הגבעונים פחדו מעם ישראל,
והתחפשו בכל הסיפור הזה, התחפשו, באו ליהושע במקום רחוק, אנחנו מארץ ישראל, כרתו איתם בריתו.
ואז על זה המלכים בדרום אמרו, אנחנו זה,
מה הגבעונים ככה מחלישים,
מחלישים את לב העמים, את לב המקנן,
איך הם עושים כאן איזשהו של בגידה, בוגדים בנו,
והגבעונים רוצים ללכת ולהכות את הגבעונים בכלל. רוצים ללכת להכות את הגבעונים על זה שהם כרתו ברית עם בני ישראל.
אז הגבעונים שהולכים ליהושע, כרתנו איתך ברית,
בוא תעזור לנו, בוא תציל אותנו בבקשה.
ורואים שבאמת עם ישראל לא מתכחש לבריתות שלו,
ועם ישראל יוצא פה, יהושע יוצא להציל אותם מהמלכים האלה.
אז נקרא קצת בפרק י' את הפסוקים האלה,
ויהי כי שמוע אדוני צדק מלך ירושלים
כי לכד יהושע את העי ויחרימה
יש פה תנכים שצריך כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה
וכי השלימו יושבי גבעון את ישראל והיו בקרבה
ויראו מאות כי היא גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשי הגיבורים
וישלח אדוני צדק מלך ירושלים אל אוהם מלך עברון ואל פירם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמור
הולו עלו אליי ועזרוני ונכה את גבעון,
כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל.
ויאספו ויעלו חמש מלכי האמורי, מלך בישראל מחברון מחברות מלך ריש מלך רגלון הם וכל מחניהם,
ויחנו על גבעון ועליה מועליה. וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגל על אמור, אל תרף ידיך מעבדיך.
עלה אלינו מהרה והושיע לנו ועוזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמורי יושבי הר.
כן? ממש מבקשים ככה שיציל אותם מהמלכים האלה.
והיה על יהושע מן הגלגל ובכל עם המלחמה עמו וכל גיבורי חיל.
יהושע לא מהסס ויוצא באמת להצלת הגבעונים.
אפילו שזה היה כמובן שיקרור הרי בכל הברית הזה, אבל עדיין עם ישראל עומד במילה שלו.
ויאמר אדוני ליהושע אל תירא מהם כי בידך נטטים לא יעמוד איש מהם בפניך.
וכאן מתחילה המלחמה ויבוא עליהם יהושע פתאום כל הלילה עלה מן הגלגל.
זה יהושע מפתיע אותם, בסדר? בהפתעה, מגיע להם פתאום,
יתקדמו במשך כל הלילה, ואז יפתיעו אותם כנראה לקראת הבוקר.
ויהומם אדוני לפני ישראל, ויקם מכה גדולה בגבעון,
וירדפם דרך מעלה בית חורון,
ויקם עד הזכה ועד מקדה.
אז יש פה איזשהו מרדף אחרי המלכים האלה, שיהושע וצבור רודפים אחריהם ומכים אותם, רודפים ומכים.
ואז כתוב פה משהו מעניין, ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית חורון,
ואדוני השליך עליהם אבנים גדולות מן השמיים עד הזקה.
וימותו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב.
פתאום יש פה איזו התערבות אלוהית בקרב הזה. מה קורה?
מתחילים לרדת לאבנים מהשמיים.
כתוב פה אבני ברד,
אנחנו נראה קוראים להם אבני אל גביש, עוד פעם נדבר על זה, כן?
מה זה, מה האבנים האלה התחילו לרדת פתאום?
כן? מי קרא להם?
ולמה הקדוש ברוך הוא החליט לערב את האבנים כאן?
אז אבנים מתחילים לרדת, נגידות גזולות מן השמיים,
ומתו מהאבנים האלה יותר מאשר הרגו בני ישראל בחרב.
יותר מאבנים, מתו מהאבנים, נכון?
טוב,
מעניין.
אחרי האבנים, מה קורה עכשיו אחרי האבנים שיורדות?
אז ידבר יהושע על אדוני, ביום ט' ה' את האמורי לפני בני ישראל, ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון. אולי הפסוק, אחד המפורסמים, לא יודע, אולי הכי מפורסם,
שמכירים ככה
מספר יהושע בכלל, אחד הפסוקים המפורסמים.
שמש וגבעון דום, וירך בעמק איילון.
כלומר, אמר יהושע בעצם, מעמיד, אומר השמש, תעמדי עכשיו.
תעמדי ותעמדי מעל גבעון,
וככה, וידום השמש וירח עמד,
עד יקום גוי אויביו, הלא היא כתובה על ספר הישר.
ויעמוד השמש מחצי השמיים ולא אץ לבוא כיום תמים.
כלומר, עד כאן זה היה דברי יהושע, עד שכתוב, ויעמוד השמש, זה היה דברי יהושע.
הלא היא כתובה על ספר הישר.
ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע אדוני בקול איש,
כי אדוני נלחם לישראל.
המלחמה הזאת ממשיכה פה קדימה, עוד פעם פסוקים, אבל יש לנו עכשיו הרבה הרבה בשר לעבוד עליו כאן.
מה מתרחש פה בעצם?
יהושע וצבוהו מכים את
חמשת המלכים פה,
רודפים אחריהם לכיוון בית חורון,
מעלה בית חורון,
מכים אותם, אזעקת, אזעקת מקדה,
ומה שקורה עכשיו, יש התערבות אלוקית, אבנים יורדות מהשמיים,
ומכות יורדות,
הן הורגות יותר מאשר יהושע וחייליו הרגו, האבנים הורגות. זה דבר ראשון.
אחר כך, אחרי שקורה זה, אז גם יהושע מחליט להמיט את השמש פתאום.
מה זה הדבר הזה? מה הקטע של האבנים שעומדות? ומה הקטע שיהושע מחליט להמיט את השמש? מה מתרחש פה?
על סמך, מאיפה זה מגיע? משום מקום?
מה עניין הדברים האלה?
וגם, הלא היא כתובה בספר הישר,
מה זה בא לומר לי? הלא היא כתובה בספר הישר,
והפסוקים מסתיימים, ולא היה כמוהו לפניו ואחריו לשמוע אדוני בקול איש כי אדוני נלחם לישראל.
טוב,
אז צריך להבין באמת מה מתרחש כאן.
צריך בעצם להתחיל בזה שדיברנו כבר על כך שהמלחמות
בארץ ישראל,
לא רק המלחמות אלא כל ההתנהלות של עם ישראל בארץ ישראל
הוא אמור להיות באיזה צורה,
מה הצורה הנכונה שלו,
של החיים הישראלים בארץ?
מה הצורה הנכונה?
אתם זוכרים?
איך?
הנס בתוך הטבע.
כלומר, הסדרים הטבעיים שהשם ברא, שהשם ברא בעולם הסדרים הטבעיים.
סדרים חוקים, סיבה ומסובב,
שהשם כבר הכין אותם, כן?
משהו שכבר מסודר במערכת החיים.
נס זה התערבות חיצונית, נס זה התערבות אלוקית.
זה נס יותר שייך לדור המדבר.
בארץ ישראל, זה לא הופעה של נס, זה גם פחות טוב.
הקדוש ברוך הוא רוצה שעם ישראל יחיה בדרך הטבע.
הוא רוצה שינהל את כל החיים הארציים שלו, את כל החיים, גם המלחמה שלו, גם החיים המדיניים שלו, לפי דרך הטבע.
מתי השם מתערב בניסים?
מתי הוא מתערב על ידי נס?
אז הסברנו את זה שהרב קוק עצמו מסביר בעצם במלחמת יריחו.
מלחמת יריחו מסביר את זה שחומת יריחו נפלה בדרך נס, מכיוון שאי אפשר היה באופן אחר.
כלומר שאין אפשרות אחרת,
אז גם הקדוש בר יכול לערב את הנס כדי להשתמש בו,
אבל זה לא האידיאל, האידיאל זה להתנהל בחוקי הטבע הרגילים,
זה האידיאל.
החיים כמו שהשם ברא אותם.
זה התבטא בצורה מאוד חזקה במלחמת העי, במלחמת העי ראינו את זה בצורה מאוד חזקה,
שזה האידיאל שם.
אז יש פסקה ב-NIA, שגם דיברנו קצת, הזכרנו אותה,
שהרב מסביר שכאשר עם ישראל נמצא במצב מוסרי נמוך,
זה עוד סיבה להביא ניסים,
כן? כלומר, אם עם ישראל במצב מוסרי ורוחני טוב,
אז כלומר, מצוין,
אני רוצה שתתנהלו לפי חוקי הטבע שבראתי.
תעשו את הכל,
אתם תעשו את המאמצים שלכם, ואני אשלח לכם את הברכה בתוך המאמצים שלכם.
מעולה ככה אני רוצה את ההתנהלות שלכם.
אבל אם אתם נמצאים במצב רוחני או מוסרי נמוך,
אז הקדוש ברוך הוא אומר, אני פה אני עושה גם, גם אני אתערב בניסים,
למה שתשימו לב שאני קיים, שלא תשכחו אותי.
כן, זה הרב קוק אומר, זה מלחמת ההיא, זה היה עם ישראל למצב מוסרי ורוחני טוב, אז הקדוש ברוך הוא אומר, אני רוצה שתתנהלו בדרך הטבע.
אחרי זה מלחמת גדעון, שנלמד עליה בהמשך, אז שם היה רמה מוסרית נמוכה, טוב, צריך שמה עזרה, כאילו,
ש-300 אנשים ינצחו את מדיין, זה מלחמת גדעון.
אחרי הכל, פתאום באה לנו מלחמה הזאת מול מלכי הדרום,
ויש פה, אנחנו רואים פעמיים ניסים.
ואיזה ניסים?
ניסים הגדולים שקיימים.
אבנים יורדות מהשמיים פתאום.
באיזה קטע הם יורדות מהשמיים, האבנים האלה?
מה הקשר שהיא יורדות מהשמיים פתאום?
ושיהושע מעמיד את השמש, שמש בגבעון דום.
למה? מה קרה?
הרי הדרך הישרה, הדרך הסלולה,
היא שאנחנו נעשה את המאמצים, את ההשתדלות שלנו,
כן, לפי יכולתנו בחיים,
לפי יחולתנו במערכת הטבעית שהשם נתן לנו,
ושם השם יצטרך לנו את הברכה,
בתוך הניצחון מול האויבים, שנצליח את האויבים, החרבות, הכידונים, כמו שראינו בפעם קודמת, עם הכידון הזה,
שמה של יהושע.
אבל מה ההתערבות האלוקית הזאת של הניסים?
קודם כל, על ידי האבנים, זאת אומרת, יש פה שתי ניסים.
אחד, זה האבנים, זה רק מעשה השם,
לא בדיוק, אנחנו תכף נחדד את זה,
זה הלכה המסעיה, השם הוריד אבנים מהשמיים, נחדד, אבל זה לא בדיוק, כמו שאמרתי.
ואחר כך, שמש בגבעון דם, שיהושע בעצם מעמיד את השמש.
מה התכלית של הניסים האלה?
טוב, אז קודם כל, בסדר? במובן הזה אנחנו חושבים, אנחנו צריכים לברר פה.
טוב, אז קודם כל,
אפשר לומר שיש גם תכלית ניסים, ניסית
לאומות העולם. כלומר, להכיר את יד השם,
לקדש את שם השם כלפי חוץ,
כלפי חוץ.
איפה רואים את זה כאן?
כי פה כתוב, הרי כתובה בספר הישר, נכון? ככה
נאמר פה על שם ש... מה זה ספר, הרי כתובה בספר הישר? מה זה ספר הישר, קודם כל?
מה זה ספר הישר, מה?
לא, מה פתאום, זה לא ספר חיצוני, מה, תנ״ך אין ספרים חיצוניים, מה פתאום?
לא, לא, לא, לא, התנ״ך לא יגיד לך על ספר חיצוני.
התנ״ך לא יגיד ספר חיצוני, לא, לא.
הרי כתובה בספר הישר, זה צריך להיות ספר מהזה. מה זה ספר הישר?
יש בזה שלוש דעות, עוד דברים או שמות, אבל הפשט הוא פשוט, זה ספר בראשית.
זה ספר, שהאבות יקראו ישרים, עוד פעם נדבר על זה גם, אבות יקראו ישרים.
זה ספר בראשית. אבל מה כתוב שם? אז רש"י כותב פה,
מה כתוב בספר הישר?
כתוב,
איפה רש"י אומר את זה?
דבר זה, הלא היא כתובה, דבר זה נכתב בתורה שאמר לו יעקב ליוסף
על זרעו של אפרים, מה הוא אמר לו?
כן?
כן, ידעתי בני ידעתי, גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל,
אבל אחיו הקטון יגדל ממנו,
וזרו יהיה מלוא הגויים.
הוא אמר ככה על אפרים, זרו יהיה מלוא הגויים. מה זה זרו יהיה מלוא הגויים?
זרו של אפרים. מי מזרו של אפרים? יהושע בן נון בזרו של אפרים.
מתי ביום שעמדה חמה ליהושע נתמלא כל העולם שימו של יהושע?
כן, מה לא כל העולם שימו של יהושע?
כן? ויעמוד השמש מחצי השמיים ולא עד סבו... כן.
אז אתם מבינים? אז זרו יהיה מלוא הגויים.
כלומר, יש צד קדוש שעם ישראל צריכים לפרסם את שם השם בגדלות,
בפרסום גדול לעיני העמים, לראות את יד השם,
כמה יד השם שולטת בעולם, כמה יד השם מנהיגה את ישראל.
ככה יהושע, מלוא הגויים, כל הגויים ישמעו את שמו של יהושע.
זה הרי כתובה בספר הישר.
בסדר? אז אפשר להסביר שבשביל זה היה הנס. בא כאילו לקדוש את שם השם,
בין העמים, בסדר? זו אפשרות אחת שאפשר לומר, אבל עדיין זה לא עונה כל כך על האבנים,
על האבנים שירדו מהשמאי, עדיין לא עונה.
לכן נצטרך לומר פה עוד כמה דברים.
דבר ראשון, אולי הייתי צריך להתחיל ממנו,
יש בכלל שיטת הרלב"ג, אגב. אתם מכירים את שיטת הרלב"ג?
הרלב"ג בכלל טוען שכל העמדת השמש זה בכלל לא, זה סוג של משל,
סוג של משל, מטאפורה.
כלומר, לא בעיה, השמש לא באמת עמדה,
אלא מה שכתוב השמש עמדה,
הכוונה שהקדוש ברוך הוא שלח להם,
כאילו הם בעצם נלחמו כל כך בזריזות,
שהם הספיקו לעשות מלחמה כאילו השמש עומדת,
כן? הם הספיקו, הרי יהושע העמיד את השמש כדי שיהיה אור יום וימשיכו להילחם,
אז אומר הרלב"ג, הם בעצם ככה נלחמו
בצורה מהירה וזריזה, היכו באויבים שלהם כאילו השמש עמדה בשמיים ונתנה להם להילחם, בעצם השמש לא עמדה,
ככה הרלב"ג,
כי הוא לא רוצה לקבל שהיה פה נס, כאילו כל כך, הוא רוצה להגיד כזה, כזה כיוון.
בסדר? כאילו השמש עמדה.
ולא אץ לבוא כיום תמים, כאילו,
זה לא באמת שהוא רואה ככה, הרבה רוצה לומר.
אבל באמת רוב המפרשים זה לא ככה, גם בחז"ל, בחז"ל הרי יש דעות בחז"ל בכלל,
כמה שעות השמש עמדה.
האם היא עמדה כיום תמים 24 שעות, יש פישום, יש עמרי 12 שעות,
שעות 36 שעות, מחלוקות קצת.
על כל פנים היא עמדה כנראה.
אז חזרנו לדוכתא לאותה שאלה, מדוע למית השמש ומה עניינם של האבנים.
טוב, אז בואו נתחיל לדבר קצת על האבנים האלה שירדו מהשמיים.
הגמר מסכת ברכות קוראת לאבנים האלה שם. כאן כתוב פה אבני הברד, כן?
איפה עוד מוזכר שירד ברד מהשמיים בדרך נס?
יש לכם מקור כזה?
איפה עוד ירד ברד מהשמיים בדרך נס?
במכות, נכון? איזה מכה?
נכון, מכת ברד.
מכת שביעית, אתה צודק.
קשבי את מכת ברד,
מכת ברד, שם ירד הברד מהשמיים.
אז מה הקשר אלינו?
הקשר הוא שחז"ל אומרים שזה אבני הברד.
בעצם אבני הברד של אז זה אבני הברד פה.
כלומר, פה מכת ברד ממשיכה. מה הכוונה?
כן, וכך חז"ל קוראים לזה, אומרים, זה נקרא אבני אל גביש.
אבני אל גביש, ככה הן נקראות.
כן, הגמרא במסכת ברכות אומרת,
בוא נראה רגע את הגמרא,
כן, זה אחד מהניסים, הרואה אבני אל גביש, צריך לומר שמה,
כן, כתוב בברייתא,
כאילו מי שרואה אבני אל גביש צריך לומר שהוא עשה ניסים.
אבני אל גביש, או במשנה. טוב, אז תנא, מה זה אבני אל גביש?
מה זה אל גביש? אתם יודעים מה זה אל גביש?
על גב איש, ככה חז"ל דורשים את זה.
תנא אבנים שעמדו על גב איש וירדו על גב איש.
מה זאת אומרת עמדו על גב איש? כלומר, הם עצרו על גב, זה בסיבתו של איש.
יש איש שעצר את האבנים האלה,
עמדו על גב איש,
ויש איש וירדו על גב איש.
כן, ויש איש שיוריד את האבנים האלה.
מי זה האיש הזה ומי זה האיש הזה?
אומרים חז"ל, אומרת הגמרא, ברכות, דף נ"ד.
עמדו על גב איש, זה משה,
דכתיב, והאיש משה ענו מאוד.
משה נקרא איש.
עכשיו, איפה הם עמדו?
וכתיב ויחדלו הקולות והברד ומטר לא ניתח ארצה.
נכון? בעשרת המכות.
כתוב שהברד הפסיק ומטר לא ניתח ארצה. אז הקולות והברד הפסיקו ולא ירדו. אז מה הם לא ירדו? הכוונה שהם יצאו כבר מהקדוש ברוך הוא, התחילו לרדת מהשמיים,
ואז נעצרו בחלל באיזשהו, זה אולי, לפעמים אסטרואידים אולי שנופלים על ה... נתקעים בכדור הארץ, אולי זה אבני הברד האלה, חלק מהם.
אז הם נצארו איפשהו בחלל, ממצרים.
טוב, עצרו שמה,
ממשיכים להסתובב בעולם.
זה משה רבנו עצר אותם, שלא ירדו על מצרים.
היהושע, כן,
הוריד אותם, שלא שיהושע הוריד אותם, אלא על גב איש, השם הרי אמרנו, הוריד,
ירדו על גב איש, זה יהושע, דכתיב,
קח לך את יהושע בן נון, איש אשר רוח בו.
כן, וכתיב, ויהי בנוסה מפני ישראל, אם במורד בית חורון,
והשם השליך עליהם אבנים גדולות.
זה האבנים האלה.
אז אבנים שפה שיורדות מהשמיים,
זה אבנים, אבני הברת של מכת בכורות, לא מכת בכור. מכת ברת, סליחה, שהם עצרו בזכותו של משה, והם יורדים בזכותו של יהושע חזרה על האויבים של יהושע.
זה האבנים.
אתה צריך להבין מה האבנים האלה באות לספר לי, מה, למה השם הוריד אותם?
למה שהם החליט פתאום באמצע המלחמה להוריד עכשיו לאבנים על האויבים של יהושע? מה קרה פה? מה התרחש פה? מה זה?
אז התשובה היא שעמדו על גב איש וירדו על גב איש, זו הנקודה.
ירדו על גבו של איש. מה זה על גב איש?
על גב, אמרנו, זה בגללו, בזכותו של איש.
זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא בא בעצם לומר
שהנס, יש צד שהנס
לוקח את עם ישראל
למקום גבוה יותר מאשר הטבע לוקח אותנו.
כלומר, נכון שהדרך,
הקב'ה רוצה שנחיה לפי החוקים של הטבע שהוא ברא.
לפי החוקים של הטבע שהוא ברא.
אבל יש צד בנס, יש ממד בנס שאין אותו בטבע. מה הכוונה, ממד בנס שאין אותו בטבע? הכוונה שהקדוש ברוך הוא אומר בעצם,
תראו,
אם אתם תהיו מי שאתם,
כלומר, תמלאו את הייעוד שלכם,
תמלאו את התכלית שלכם,
כן? תמלאו את ה... תוציאו את הנשמה שלכם אל הפועל,
אז ממילא אתם תוכלו בעצם גם, אתם תוכלו לשלוט על הטבע.
אתם תראו שאתם מתרוממים מעל חוקי הטבע.
יש לכם יכולת שיכולה, שמתבטאת בכך שאתם יכולים גם לשלוט בחוקי הטבע.
וכי אתם בעצם עליונים מהם.
אבל בשביל זה אתם צריכים להיות,
לממש את זה, מה זה המימוש העצמי של האדם?
אדם ישראל, מה זה המימוש העצמי שלו?
המימוש העצמי שלו זה השלמות הרוחנית המוסרית,
כן? שלמות רוחנית מוסרית, זה מימוש עצמי.
תגיע לשום, מה זה?
דומה לאלוקים. נכון, דומה לאלוקים. בצלם אלוקים ברא את האדם, אדם מישראל.
לא המימוש העצמי, הכוונה פה,
תפתח את הקריירה, לא הכוונה, תפתח את הקריירה שלך, שזה חשוב לפתח קריירה, לא מדברים נגד, אבל זה לא הנקודה נגד, הנקודה היא תממש אבל את הנשמה שלך, זה הכוונה.
הנשמה שלך עיקרה זה העולם הרוחני והעולם המוסרי,
כן, עולם הקודש שטבוע בה.
תעפור לו את אדם קדוש. אם אתה עופר לו את אדם כזה,
אז אתה תתבטא בעולם שבעצם הטבע כפוף תחתיך.
הטבע כפוף תחתיך, ואתה שולט על הטבע.
וזה מה שמדרגת הנס מבטאת,
שעם ישראל עולה בתהלוכות גבוהות מעולם הטבע.
כן, הוא שייך למדרגות יותר עליונות אפילו.
אבל אצל מי זה מתבטא?
רגע זה התפתח שם ביהושע, זה התפתח רק באנשים כמו משה רבנו, כמו יהושע,
באנשים כאלה,
כן? שבעצם אומרים, תראה, אם אתה, הקדוש ברוך הוא אומר, אם אתה תשנים את עצמך, תראה איך אני עושה לך ניסים.
אז לכן זה מה שמודגש פה, אבני אל גביש.
אבני אל גביש, הכוונה,
בזכות שאתה הופך להיות איש,
אתה הופך להיות איש, מה זה איש?
איש זה התכלית לשמה נבראת, נבראת על להיות איש.
איש זה אדם שעבד על עצמו, שתיקן את עצמו,
שמימש את עצמו הוציא את הנשמה שלו אל הפועל הפך להיות אדם מוסרי אדם מתוקן אדם רוחני אדם קדוש
הפך להיות אדם קדוש משה רבנו נקרא איש יהושע נקרא איש
אדם כזה הוא מעל הטבע על אדם כזה אני מוריד לו אבנים
או אני עוצר את האבנים בזכותו
למשה אני עוצר את האבנים בזכותו לטובת יהושע אני מוריד לו את האבנים
כן כי הקדוש בעצם אומר
הוא רוצה לחנך אותנו כך מסביר פה הרב בן היה בברכות כאן
שווה ללמוד את כולו,
אבל אין לנו את הזמן ללמוד את כולו. אבל הוא מסביר שבעצם זה מחנך אותנו להבין שהקדוש ברוך הוא אומר,
אם אתם
תשלימו את עצמכם,
אז ממילא אתם תצליחו בכל דבר, כי אתם תשלטו אפילו על הטבע, אפילו הנס יצטרף אליכם, כן?
הוא אומר פה, הרב פה מסביר שיכולות להיות כאילו שתי סכנות באמירות של בני אדם.
יש סכנה אחת שבאה ואומרת,
מצד אחד,
זה שתי תקוות הופכיות, זאת אומרת, מצד אחד, כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.
כלומר,
בני אדם אומרים,
אנחנו מצליחים לבד, אנחנו מסתדרים לבד, הקדוש ברוך הוא, אל תעזור, הכל בסדר, אנחנו פה,
מה זה אל תעזור, אנחנו, אם אתה רואה שהצלחנו,
זה סחבק, זה אנחנו, כן, זה הכישרון שלנו, זה התעוזה שלנו, זה האומץ שלנו, זה אנחנו הצלחנו.
זה שכחת אלוהים, זה מצד אחד, זה לא טוב.
יכול להיות סכנה הפוכה, מה הסכנה הפוכה של זה? מה הסכנה הפוכה?
הקדוש ברוך הוא יעשה הכל, בדיוק, זו הסכנה הפוכה. בוא ניתן לו לבצע את הכל, כן? הוא, אנחנו, זה,
כן, זה לא ככה, זה בגלל שהוא הכיר, הוא עצמו לא תעבד, מצב הדור, לא משנה.
אבל נכון שהוא עצמו לא רדף.
לא, כן, רק תתפלא.
אבל, אבל, יש כאילו שתי סכנות, אתה יכול להיות כך, אתה יכול להיות כך,
כן?
אז,
אז אומר הרב, על הסכנה הזאת, הוא אומר ככה,
והנה אין לך מלחמה מורגשת שבאה מן השמיים
כנפילת אבנים מן השמיים.
נפילת אבנים מהשמיים זה כאילו,
זה נס, ברור לכולם שזה נס, מי ששמה רואה,
ברור שזה נס, פתאום אומרים לך סלעים מהשמיים,
כאילו מה קורה פה, זה ודאי נס.
אין לך, זה מלחמה, מלחמה מורגשת, יש פה מלחמה בדרך נס,
מורגש, כולם מכירים שזה נס.
שאין בה שיתוף כוח אנושי כלל,
וניכר לכל שמן השמיים נלחמים באויבי עם השם.
אז הוא אומר הרב, לא תאמר שבזה יש הוראה שצד הביטחון מרשל את ההשלדות האנושית.
הוא אומר, הנה, אתה רואה אבנים מיוחדות מהשמיים, אז מה זה אומר?
השם יילחם לכם ואתם תחרישון.
הנה, הקדוש ברוך הוא נלחם לכם, כמו שאמרנו, הסכנה השנייה.
שהכל יעשה השם ואנחנו נשא בשקט.
אז כנגד זה,
כנגד זה,
זה אומר, אומר חז"ל, אתה תבין, זה אבנים מיוחדות. זה לא,
האבנים האלה, הם לא ירדו סתם מהשמיים.
זה נכון שזה נס מהשמיים, אבל הנס הזה מאיפה הוא מגיע?
הוא מגיע בזכות האדם,
הוא מגיע מכוחו של האדם,
כן? לא כן, כי אם אותן אבנים הן באו על ידי שעמדו על גב איש וירדו על גב איש,
שעל ידי שנמצא איש שכבר התאמץ להשלים עצמו בכל אורחות הצדק,
עד שעליו יאמר ותיגזר עומר ויקום לך,
באו אלה אבנים,
כן?
אם כן מורות הן, מה הן מורות אם ככה?
הצורך החריצות לכל כישרון שאך בידינו הוא.
כל כישרון שיש לנו אפשרות לממש אותו בעצמנו, בכוחנו,
השם מצפה שאנחנו נשלים את עצמנו,
ואז מתוך כך הוא גם יעשה לנו אפילו, ידליחו אותנו במדרגה של נס,
כן?
שהרי למדנו שאפילו כל הדברים הנסיים שאנו רואים שאין בהם שום צד השתלטות אנושית,
מכל מקום, גם הם,
הם גם כן תלויים בכישרון האדם וחריצותו המוסרית.
אם כן, מזה נלמד כמה גדול הוא ערכה של ההשתדלות בכל ההשתלמות שבעולם.
אז האבנים האלה זה אבני נס, אבל אבני נס שירדו בזכות המאמץ
וההתעלות של האנשים המיוחדים האלה. איש זה משה, איש זה יהוש, הוא אבני אל גביש.
אז יש פה איזשהו שילוב בין הנס האלוקי, שהוא מגיע בעצם לזכותו של האדם, בזכותו של האדם, אל גביש.
אז עכשיו נבין את שמש וגבעון דום.
עכשיו נבין את שמש וגבעון דום, רבותיי.
מה זה שמש וגבעון דום?
מה אתם מבינים בכלל במילה הזאת? שמש וגבעון דום, מה זה דום?
אה?
עצור.
עצור, דום, כן?
נוח דום, איך זה עושים במסדרים? אנחנו עושים שם, דום נוח, מה עושים?
עמוד נוח, עמוד דום, עמוד נוח, עמוד דום, כן?
אז זה דום, עצור.
נכון,
אבל לא מדויק.
כי דום, מלשון מה זה עוד?
דממה, שון דממה.
שמש וגבעון דום,
אבל זה בעצם זה אותו דבר, אתם תבינו, זה אותו דבר.
שיש רבעון דום,
באמת הפירוש זה,
כן, שיהושע,
כן, כתוב, אז ידבר יהושע להשם.
ביום ט' השם יותר מלפני בני ישראל. ואומרים לבני ישראל, השם קודם, אז ידבר יהושע להשם.
כלומר, יהושע אומר להשם, יש שמש דום.
אומר רש"י,
דום מלומר שירה.
תשתקי מלומר שירה, לא דום, כאילו,
תפסיקי לנוע זה נכון,
אבל זה דום כפול שהוא אותה משמעות.
מה, תפסיקי לנוע, בעצם נתחיל מהפירוש הזה.
דומי לומר שירה ואני אומר שירה במקומך.
זה הכוונה, דומי לומר שירה ואני אומר שירה במקומך.
באיך השמש אומרת שירה? במה היא אומרת שירה?
במה?
בעצם הקיום שלנו, מקבלים לאחריות בעצם התנועה שלה.
בעצם התנועה שלה, נכון? התנועה של השמש זה השירה שלה.
כלומר, בעצם השמש אומר דומי זה משמעות כפולה, כלומר דומי תעצרי, עמוד דומי,
ובערך כלל הדומי לומר שירה.
למה?
כי אני עכשיו אומר שירה במקומך.
אני אומר שירה במקומך.
יהושע כאילו מבין, הוא מבין שהאבני אל גביש יורדים עכשיו.
אז מה הוא מבין?
אחרי, אמרנו, פתאום יורדים על אבני אל גביש מהשמיים,
אבני ברד. הוא הבין שזה האבנים, הוא יודע שהאבנים שירדו על גביש, עמדו על גביש.
עכשיו הוא מבין שהוא זוכה,
הוא הגיע למדרגה כזאת שהוא שולט,
המדרגת הנס שלו שולטת על הטבע.
רק לפני השם הוא אומר לו,
תראה איזה, הגעת למקום כזה שאתה מעל הטבע.
זאת אומרת, אה,
אני מימשתי את עצמי, ברוך השם, בצורה כזאת גדולה,
אז מה, אני יכול לבטא את זה עכשיו במציאות?
אני אומר לשמש,
דומי לומר שירה,
כי עכשיו השירה שלי יוצאת לפועל, עכשיו השירה שלי מתבטאת.
דומי לומר שירה ואני אומר שירה במקומך.
אני אומר שירה במקומך.
מה פירוש שאני אומר שירה במקומך? מה זה השירה של השמש אמרנו? השירה של השמש זה התנועה שלה.
מה זה בכלל השירה הזאת? מה הכוונה דומי? מה שהוא כותב פה, דומי לומר שירה, כן?
וכל זמן שהוא דומם,
עומד ואינו מהלך שבכל עת הילוחו הוא אומר שירה.
בכל עת הילוחו הוא אומר שירה. מה הכוונה?
הכוונה שהוא הולך ומפזם לו לעצמו, שורק לעצמו, מפזם השמש הולך ושאר לעצמו.
זה לא הכוונה, אלא מה הכוונה?
הכוונה היא שזה נקרא שירת הבריאה.
בעצם השמש בעצם התנועה שלה כאילו אומרת שירה.
כלומר,
יש דבר כזה שנקרא, נכון? פרק שירה, פרק שירה.
פרק שירה, מה פירוש הדבר? שכל
בעל חיים, כל נברא, לא רק בעלי חיים, יש שם גם דברים שהם לא בעלי חיים,
הם בעצם אומרים פסוק. מה הכוונה שאומרים פסוק? הכוונה,
הרי הם לא מדברים, לא ראיתי אף פעם כלב שאמר,
איך כאילו, כלב נראה לי אומר, נו,
בואו נשתחווה ונלכה לאף שתי מילואינו.
כן, ראיתם פעם פסוק, כלב שאומר פסוקים,
בואו נשתחה ונחרר, ראיתם פעם כזה, איזה כלב כזה?
איך?
פרקי שירה זה לא כתוב, אה, הפסוקים עצמם?
אה, יכול להיות, כן.
לא, נראה שגם מעוד מקומות נראה לי.
נראה שגם מעוד מקומות.
בכל אופן, מה הכוונה אבל שהכלב אומר שירה? האריה אומר פסוק?
הנשר אומר פסוק? מה, מה, התרנגול אומר? מה הכוונה?
הם לא אומרים, אלא מה הכוונה?
הכוונה שבעצם להגיד שירה להשם, זה אומר,
לחיות את התכונה שאיתה נבראת.
כל נברא, הוא נברא עם תכונת חיים מסוימת.
תכונת החיים שלו, עצם החיים שלו, כשהוא חי ככה, אז הוא אומר את השירה הזאת להשם.
הוא אומר את הפסוק הזה בעצם החיים שלו. החיים של הכלב מבטאים את הפסוק ה...
כן, בואו נשתחה ונכרה. החיים של האריה מבטאים בחיים מפסוק אחר.
החיים של התרנגון מתאים חיים מפסוק אחר. זה הכוונה שהם אומרים שירה.
כל המציאות אומרת שירה להשם, בעצם החיים שלה,
שהיא חייבתה את התכונה שעל פי שמה היא נבראת.
אז היא אומרת שירה לקדוש ברוך הוא.
זו המשמעות העמוקה של פרק שירה, כן?
המהות הפנימית של הנבראים אומרת שירה להשם.
כן, שאלה, כן?
אנחנו באמצע המאז...
כן, כן. אתה רוצה לראות ששירת הים זה השירה של עם ישראל... אה, שירת הים.
נכון, מקום הים, כן. אבל פה זה יותר חזק. למה פה זה יותר חזק?
כי מה השמש מבטאת?
השמש, מה היא מבטאת בעצם?
עם מה היא מבטאת?
המהר"ל כותב בספר תפארת ישראל, שהשמש,
הוא אומר, השמש היא המלך של עולם הטבע.
השמש היא, כשרוצה להגיד, כאילו, את העולם הטבעי, אתה אומר שמש.
כאילו, השמש היא השולטת על עולם הטבע.
הרי תחשבו, אי אפשר, השמש זה הרכיב החזק,
כן, הדומיננטי בטבע.
כן, אם השמש הייתה, היא מפיקה את האור.
בלי אור, יש פה מציאות של חיים, אפשר להתקיים גם בפועל, וגם זה, החיים לא שווים כלום.
רק חושך כל הזמן.
נמפיקה את העורם, והיא החום גם כן, את האנרגיה של החום.
זה הרכיבים הכי בסיסיים ומרכזיים.
כן, הרי על ידי השמש יש את העלים הירוקים,
עושים את התהליך פוטוסינתזה, מצמיחים את העץ, כל הטבע גדל בזכות השמש, בעלי החיים גדלים בזכות האור והחום שהיא מנפיקה,
אי אפשר אחרת,
אי אפשר אחרת. לכן המהר"ל אומר, השמש היא כאילו מלך בעולם,
היא המלך של עולם הטבע.
אז השמש מטאת את כל העולם הטבעי.
אז תראו מה בעצם העומק של הדבר, בא יהושע ואומר,
עומד השמש, שמש בגבעון דום, תעצרי, דום מלומר שירה.
במילים אחרות אומר יהושע, מה הוא אומר? הוא אומר לכל הטבע.
כל הטבע,
תעצור מלומר שירה, הטבע.
למה?
כי עכשיו אני אומר שירה.
מה זה אני אומר שירה? עכשיו יוצאת עכשיו לפועל שירת החיים הישראלית.
כלומר, עכשיו יש שירה גבוהה יותר משירת הטבע, שירה עליונה יותר משירת הטבע.
איזה שירה יותר עליונה משירת הטבע?
שירת החיים של עם ישראל.
החיים של עם ישראל, כאשר הם יוצאים מן הכוח אל הפועל, כאשר עם ישראל משלימים את עצמם, את הקדושה שלהם, את הנשמה שלהם,
מתקנים את העולם הרוחני שלהם, את העולם הפנימי שלהם, את הקודש שלהם, הם מתקנים,
אז עם ישראל כאילו שולט על כל עולם הטבע.
אז כל עולם הטבע צריך לעצור, כי עכשיו החיים הישראלים כאילו מתבטאים.
ואז זה כפסור בפרח, כי בעצם אמרנו,
מה הטבע הראשון שהיה פה? קודם כל אבנאל גביש.
מתוך כך יהושע בא ואומר שמש בגבעון דום.
זאת אומרת, שאבנאל גביש לימדו את יהושע,
שהקדוש ברוך הוא אומר לו, יהושע, תקשיב,
אתה באמת הפכת להיות איש,
כמו משה רבנו, עבנים שיורדים על גב איש.
אתה אדם שבזכותו הנס שולט על הטבע.
כאילו, אתה שולט על הטבע באישיות שלך, בכוחות נפש שלך, בכוחות הנשמה שלך,
בכוחות הרוחני שלך,
אתה שולט על הטבע.
לכן יהושע אומר, אה, אז עכשיו אני יכול להוציא לפועל את החיים הישראליים שלי.
איך אני אוציא אותם מן הפועל?
השמש, תעצרי. כל עולם הטבע צריך לעצור עכשיו.
אבל צריך לעצור עכשיו כי עכשיו יש פה ביטוי כאילו של המדרגה הישראלית. ביטוי של המדרגה הישראלית להראות שעם ישראל, אז המלחמה הזאת כאילו היא השלב העליון. היא השלב העליון שאומר שבעם ישראל יש ממד,
כן, ממד שהוא שולט על הטבע כשהוא מתחבר לעולם ניסי ושום דבר לא יכול לעצור בפניו.
שזה לא יכול לעצור אותו, אלא להפך עם ישראל כאילו
עולה למדרגות כאלה נפלאות וגדולות,
שהוא יכול גם לעצב את הטבע מבחירתו,
לעצב את הטבע מבחירתו,
וזה ביטוי של המעלה העליונה של עם ישראל, זה ביטוי של המעלה הכי עליונה של עם ישראל, כי אני חושב שבגבעון דום,
כן,
ובעקבות מה זה מגיע?
בעקבות השלמות של אבני אל גביש, על גב איש,
על גב איש, בזכות האיש הזה, בזכות האיש הזה,
כאשר עם ישראל משלים את עצמו,
אז הוא עולה למעדלות העליונות האלה.
ולכן זה מה שכתוב, הרי כתובה בספר הישר.
ספר הישר, גם הישר אגב זה אותיות שירה.
הישר זה אותיות שירה.
כן, אבל ספר הישר זה ספר בראשית. למה הוא נקרא ספר בראשית?
כי הוא בעצם על שם האבות
שהם ההוא ישרים.
האבות הם ההוא ישרים, וזה מה שהוא אומר.
איך עם ישראל,
איך עם ישראל הופך להיות עם כזה שזוכה לעלות למעלות עליונות מעל הטבע ולשלוט עליו?
כאשר הוא מחובר לספר הישר.
ספר ישר למדרגות הישרים, כלומר,
לאבות שהנשמות שלהם היו ישרות, ישרות כפי שהשם ברא אותם, בתכונה שהשם ברא אותם.
אמרנו להגיד שירה זה בעצם,
תממש את התכונה שלשמה נבראת.
אז אולי נחדד את זה קצת יותר.
תממש את התכונה שלשמה נבראת. אז בעלי החיים,
איך הם מממשים את התכונה שלשמה הם נבראו? איך הם מממשים אותה?
הם חיים, בדיוק, הם חיים, אין להם מה לעשות יותר מדי.
תחי איך שאתה, וזה מה שאתה, זה הטבע שלך.
השמש היא גם חי, ככה היא אומרת שירה. היא לא צריכה, היא לא, השמש מחליטה,
קם בבוקר עושה חשבון, אני יום שווה לעשות סיבוב בעולם, או לא שווה סיבוב בעולם, היא פשוט עושה סיבוב בעולם, זה הטבע שלה, זה לא איזה חשבונות או משהו, זה הטבע שלה.
אבל בא עם ישראל ואומר, אני אומר עכשיו את השירה במקומי, הכוונה שעם ישראל חי את החיים לפי איך שהוא נברא, את התכונה שהשם ברא אותנו בשבילה.
מה זה התכונה הזאתי?
מה שאמרנו מקודם, מה שאמרנו בעין היה פה,
לממש את העולם הנשמה שלנו,
להגיע לשלמות רוחנית, לשלמות מוסרית,
לשלמות של קדושה בפנים, של קדושת הנשמה.
כשמגיעים לשלמות הזאתי,
זאת השירת החיים הישראלים שהיא לא באופן טבעי קורית, זה משהו שצריך לעבוד עליו, לעמוד עליו,
אבל כשהוא יוצא אל הפועל,
אז עם ישראל אומר שירה
ועוצר את הטבע.
דומי לומר שירה, ואני אומר שירה במקומך,
במקומך. כך אומר יהושע על השמש.
והדבר המופלא היא,
אז ראינו שאבני אל גביש, כן, אז לכן יש פה, תמיד קודם כל, האבנים,
והאבנים, יהושע מבין שעכשיו התכונת החיים הישראלית היא זאת שצריכה לומר שירה.
אחרי שהוא מימש אותה והוציא אותה אל הפועל.
אבל הדבר היפה שנשאר פה עוד,
שאמרנו, אבני אל גביש, שהתחילו בימיו של משה,
במכת ברד,
ירדו עכשיו שוב בימיו של יהושע פה.
איפה הפעם השלישית שהם יופיעו? מישהו יודע?
איפה עוד יופיעו לעתיד אבני אל גביש? יש למישהו רעיון?
כתובות עוד פעם בתנ״ך אחד, עוד פעם בתנ״ך אבנה אל גביש כתובים בתנ״ך.
ביחזקאל, נכון,
איפה ביחזקאל?
במלחמת,
נו,
מלחמת גוג ומגוג.
מלחמת גוג ומגוג
גם עתידה להיות עם אבנה אל גביש.
גם עם אבנה אל גביש.
ששם, כשהוא אומר על מלחמת גוג ומגוג, בפרק המחקר, אני חושב
שהוא יכה את גוג ומגוג שם עם אבנה אל גביש האלה.
מה זה אומר?
אז זאת אומרת שבמלחמת גוגו רושם המלחמה של הגאולה של ישראל, המלחמת הניצחון של ישראל על הרשע שעומד מולם,
סוג של המלחמה האחרונה כזה,
כן?
אז שם התברר שירדו גם אבני אל גביש, זאת אומרת שהשם מסייע לנו בניסים.
עכשיו, לא רק, מי יהיה שם האיש בעצם?
מי יהיה האיש שבזכותו ירדו האבנים?
מי יהיה האיש הזה?
עם ישראל זה יהיה האיש.
כלומר, זה יצא מהמדרגה של משה ויהושע בלבד, מהמדרגה הפרטית של משה ויהושע,
ופחות זאת מדרגה כללית של עם ישראל,
אתם מבינים?
אומר הרב בן, היה פה,
על כן לעתיד לבוא, שתהיה מלחמת גוג ומגוג,
בסוף וגמר תשלום עמדתם של ישראל בתור עם גדול ועצום, קדוש וחכם.
אתם שומעים? יגיעו לאיזושהי שלמות, כן?
עם גדול ועצום, קדוש וחכם.
זה התכלית של עם ישראל,
להיות עם גדול ועצום, קדוש וחכם.
זה גמר התשלום של עם ישראל, זו העמדה האחרונה שלהם.
אז ירדו אלו האבנים,
אבני האלגביש לנצח מלחמתם.
כן?
כי בעצם מה הם מלמדים אבני אלגביש? שאתם תתקנו את עצמכם להישיר דרכי השתדלותם,
שתהיה מחוללת בהשתדלות רוחנית בדעת אלוהים וכל דרכי היושר,
שהם דרכי השם ביחד עם עוזם וגבורתם.
ולא יטו לא בטעות של שכחת השם לאמור כוכי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה,
זה לשכוח שהשם עוזר לך, מצד שני,
לא לטעות ולומר שהשם עושה את הכל, ולא השם בעל הכל זאת,
שגורם נפילה רוחנית, שגורמת אחרי התקלות רבות.
על כן יבואו לעזרא אלה אבנים שכבר נקרא להן שם אבני אל גביש, ונרמז בהן שהן באו על גב איש,
שהרי שכל עזרת השם תבוא על גב איש, ואשר זאת היא הטובה האמיתית
ועיקר החיים,
כן, שהאיש ישלים את עצמו, שיגיע אדם לטובתו הכללית והפרטית בהשתדלותו ועמל נפשו.
כן, וזה מה שמגיעות פה האבנים לזה של יהושע. אז אני רוצה שהמלחמה הזאת היא בעצם הביטוי של שירת החיים הישראלית, שירת החיים הישראלית שהיא מעל שירת החיים הטבעיים.
שמש בגבעון דום, שהשמש שירת הטבע צריכה לעמוד,
כי עכשיו שירת החיים הישראלית שעם ישראל מוציא את עצמו אל הפועל בהשתדלותו,
בהתעלותו, בקדושתו,
והוא מבטא את זה מדרגת,
את המדרגה העליונה העליונה של עם ישראל,
שכל הטבע בעצם הוא כפוף תחתיו, כל הטבע כפוף תחתיו.
וזה כאילו הביטוי של שני הניסים האלה, גם אבנאל, גם שמש בגבעון דום. דומי לומר שירה, ואני אומר שירה במקומך.
כן? אז ראינו כאילו, אתם רואים איזה סדר כזה, מלחמת יריחו,
זה עם נס של נפילת חומש שאי אפשר אחרת.
מלחמת טיס זה רק השתדלות הטבעית,
שזה כאילו הדרך ההסלולה, הרגילה הסלולה.
והמלחמת הזאת, מלחמת הדרום, היא ביטוי כאילו של מדרגה עליונה של עם ישראל.
שלבטא שעם ישראל שייך למחוזות יותר גבוהים ועליונים,
ששולט על כל עולם הטבע.
בעזרת השם שנזכה למעלות האלה, להגיע אליהן,
לאבני אל גב איש,
שירדו בזכות הזה,
יורדו על גב איש וירדו בעזרת השם על גב אנשים.
אסור בזה, אם תהיו.
