שלום ערב טוב כתוצאה מחטא מי מריבה
איך שלא נפרש אותו
אומר הקדוש ברוך הוא למשה ולאהרון
יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני העם הזה
לכן לא תביאו את העם הזה לארץ
שהבטחתי להם
מדייק
האורחה עם הקדוש
רבינו חיים בן עטר
לכן לא תביאו את הקהל הזה,
הזה דווקא.
אבל במדרש מופיע שנכון שאת הקהל הזה אינכם מביאים אל הארץ,
כי זה העונש שלכם,
אבל לעתיד לבוא,
אתם, משה ואהרון,
מכניסים את כל ישראל לארץ ישראל.
כלומר,
התפקיד הזה של משה ואהרון להכניס את ישראל לארץ ישראל
הוא תפקיד שזמנית לא מתיישם על העם הזה,
אבל התפקיד הזה ודאי יתקיים.
גם בתחילת פרשת תצווה אומר האורחיים הקדוש
שאפשר לפרש את הפסוק ואתה תצווה את בני ישראל
בדרך רמז,
על פי מה שכתוב בספר הזוהר חדש,
כי ארבע גלויות של ישראל
נגאלו ישראל מהם בזכות
גדול אחד.
גלות ראשונה נגאלנו בזכות אברהם,
שנייה בזכות יצחק, שלישית בזכות יעקב,
והרביעית
זו הגלות
שלנו גלות אדום,
אנחנו נגאלים ממנה בזכות משה.
אומר האורחיים הקדוש, עכשיו מובן למה גלות אדום היא כזו כזו ארוכה?
כיוון שהגאולה מהגלות הזאת תלויה בזכות משה,
לכן נתארך הגלות,
כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצוות,
אין משה חפץ לגאול עם בטלני מן התורה.
משה גואל את ישראל בגלות הזו, האחרונה,
אז יש לו תנאים למשה רבנו,
שנלמד תורה,
ואורחיים הקדוש ממשיך שנלמד תורה בטהרה לשמה ובעמל תורה.
גם בפרשת ויחי כותב האורחיים הקדוש.
כי הלא ידעת דברי הזוהר הקדוש,
כי משה הוא הגואל אשר גאל את אבותינו,
הוא יגאל אותנו וישיב בנים לגבולם,
שהרי כתוב בקהלת מה שהיה הוא שיהיה,
ראשי תיבות,
משה,
מה מ"ם שהיה ש"ן הוא ה"א מה שהיה הוא ראשי תיבות משה.
כמו שגאל אותנו משה ממצרים, כך יהיה לעתיד הוא יגאל אותנו.
אז להבין את המסורת הזאת של חז"ל,
שאור החיים הקדוש חוזר עליה כמה פעמים,
שמשה הוא הגואל האחרון
בזכות
העיסוק שלנו בתורת משה אנחנו נגלים,
אפשר להבין
באופן פשוט
שיש תפקיד לכל
ערך לימוד התורה שהוא מזרז את הגאולה.
זה הפירוש שמשה הוא הגואל.
משה קורא לעם ישראל,
כמו שקורא הנביא האחרון,
והרי כל הנביאים הם תלמידיו של משה,
זכרו תורת משה עבדי.
כמה שיש יותר תורה, כך תהיה הגאולה.
אז זו מין סגולה,
יותר תורה, יותר גאולה.
אנחנו רואים את זה במציאות גאולתנו עכשיו.
התורה והגאולה משולבות יחד.
ככל שיש יותר תורה בישיבות,
בתלמודי תורה,
באולפנות,
בציבור הכללי, דף יומי וכדומה, שיעורי תורה,
ככל שיש יותר תורה, כך אנחנו רואים,
התקדמות
של עוד שלבים בגאולה.
אבל אפשר
להבין יותר מזה.
כשאנחנו שומעים
שמשה הוא הגואל,
פירוש הדבר שמשה מלמד את עם ישראל
מה זו תורה.
אפשר היה לחשוב שכל ערכה של תורה מסתפק
אולי בשטח של רשות היחיד,
בשטח של מה מותר, מה אסור,
אבל מה עם המרחב הציבורי?
מה עם גאולתם של ישראל?
מה עם תיקון העולם כולו?
כשאומרים חז"ל שמשה הוא הגואל, פירוש הדבר,
אומר לנו משה רבנו,
התורה,
שאתם כל כך מחבבים וכל כך מוסרים את עצמכם עליה ועוסקים בה,
התורה צריכה להיות תורה גואלת.
כך אנחנו מקובלים במסורת
שהרב ציודה הגדיר את אביו,
הכהן הגדול, הרב קוק זצ"ל,
בשתי מילים, התורה הגואלת.
כך הוא כתב במאמר שנתפס בספר אור לנתיבתי,
מאמר התורה הגואלת.
כתב הרב ציודה:
"ייחוד עניינו האלוהי ושליחותו ההיסטורית במערכת דורותינו,
הכלל ישראלית שלה היא כהנה רבה וקדישה אדוני אבי מורי ורבי הרב זכר צדיק וקדוש לברכה מסתכם ומתבטא ובכך התורה הגואלת
לא פשוט לסכם את דמותו של הרב קוק בשתי מילים
התורה הגואלת
כך הוא עצמו הרב ציודה אמר
בג' באלול תשל"ט
התורה הגואלת
זה היה הרב
אבא זיכרונו לברכה
וכמו האב כך הבן
יש סדרת ספרים מתוך התורה הגואלת,
שסיכם אחד מתלמידיו של הרב ציודה,
הרב שוורץ שליט"א.
התורה הגואלת,
זה הרב
וזה הרב ציודה.
זה סדר גודל
של תורה,
זה יומרה של התורה להקיף את כל ענייני החיים.
והרב ציודה בעצמו,
בספר לנתיבות ישראל,
חלק א', מאמר שישי,
כתב לפני 80 שנה,
מאמר התורה והגאולה.
והוא מסביר שהוא בא לענות לשאלה
מה היחס שבין הדתיות והמשיחיות ביהדות.
האם
המושג דתי בהכרח צריך להיות גם משיחי?
או שדתי זה מי ששומר שבת ואוכל כשר,
מתחתן כדת משה וישראל וכולי,
אבל לא בהכרח משיחי?
אז הרב סיודה עונה,
שכדי לברר את היחס האמיתי בין המשיחיות והדתיות,
אז צריך לדעת שאפשר לתפוס את היהדות בצורה שטחית,
חיצונית,
מפורדת,
אבל אפשר לתפוס את היהדות
בצורה פנימית,
חיה, אחדותית.
וצריך לזכור
שהדתיות
היא
הוצאה לפועל
במצוות שבמחשבה, במצוות שבדיבור, במצוות שבמעשה,
של התורה כולה.
הדתיות היא גילוי של התורה,
והתורה זה שלמות הופעתם של ישראל, שהרי קודשא בריך הוא אורייתא וישראל חד,
והמשיחיות
היא כתובה בתורה.
כותב הרמב״ם
בהלכות מלכים, פרק י"א:
"וכל מי שאינו מאמין בו
או שאינו מחכה לביאתו,
לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו.
אז התורה מצווה על משיחיות.
ואז הרב ציודה סוקר
בסקירה קצרה וממוקדת
ואומר כך:
דווקא גדולי התורה
ועמודי הוראת הלכותיה בישראל
הם המטפלים בו ומבססים את החלטיותו ומאירים את תוכנו של הרעיון המשיחי.
ככל שיש יותר היקף גדלותי של תורה,
כך אנחנו מוצאים שאותם הענקים הם משיחיים.
מבין התנאים,
רבי עקיבא,
ענק התורה שבעל פה,
ומר צעודה מפרט, אבל לנו אין זמן,
כעת,
אז דווקא רבי עקיבא,
הכי גדול,
הוא העומד בראש התנועה המשיחית הראשונה על ידי שר צבא ישראל.
אז הרמב״ם פוסק בהלכות מלכים
שרבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוכבא,
כי התורה של רבי עקיבא
היא תורה גואלת,
שלא מתפשרת
רק עם הדתיות שיכולה להוציא אל הפועל
מצוות כאלה ואחרות, אלא שלמות
כל הקומה של ישראל,
בארץ ישראל,
במלכות ישראל, בסנהדרין, במקדש, בכהונה, בנבואה,
את הכל,
את הכל רוצה התורה הגואלת של רבי עקיבא,
לכן הוא
נעשה שמש נושק אליו של בר כוכבא,
כי הוא משיחי.
וכן,
עובר הרב צודה מהתנא הגדול רבי עקיבא אל האמורה הגדול רבי יוסף,
לעומת
רבי הלל שאמר בסנהדרין צד"ט
אין משיח לישראל?
אומר לו רב יוסף,
שהיה ענק בבקיאות התורה,
שר עלי מראה, עמך לו אדונו, איך הוא אומר דבר כזה?
ודאי,
עתיד להגיע משיח לישראל.
אז רב יוסף
לא מסתפק בכל הבקיאות שלו בש"ס,
אלא הוא גם רוצה את המשיח.
וכן הרמב״ם,
מילהנו גדול כי הרמב״ם
והיד החזקה מסתיימת
בהלכות מלכים,
והלכות מלכים מסתיימים בפרק י"א וי"ב שזה פרקי משיח.
הרמב״ן
כתב ספר הגאולה
וכל פירושו זה השתוקקות לגאולה והוא עצמו עלה לארץ ישראל
בגיל 70.
גם מרן רבי יוסף קארו המחבר של השולחן ערוך
גם הוא עולה
לארץ ישראל
כי לא מספיק לו
השולחן ערוך,
אלא הוא רוצה את שלמות הופעת התורה,
שלמות הופעתם של כל הלכות
השולחן ערוך עד וכולל מצוות התלויות בארץ.
וגם
בעל החפץ חיים והמשנה ברורה,
הפוסק האחרון, הכלל ישראלי,
שהוא ראה
מתוך ציפיית הישועה שלו את עניין תקומת ישראל,
והוא אמר לבנו,
הגאון רב אריה לייב,
כשסיפר לו על המושבות הראשונות,
דוגמת ראשון לציון וכדומה, הוא אמר,
הנה מתחיל מעשה הגאולה,
ואחרון חביב, כותב הרב ציודה.
הרב,
הרב זצל,
שכולו ציפיית ישועה,
כולו השתוקקות
לעניין בניין,
הבניין השלם של ישראל.
מסיים הרב ציודה,
ופה אנחנו מסיימים מעין הפתיחה.
דווקא בתלמוד סטרי התורה,
שם נקבעה הידיעה
כי משה, מחוקק התורה,
הוא המופיע עם התגלות המשיח לפתיחת סיומה של הגאולה.
בסטרי תורה, והרב צודה בעיירות מציין,
משה הוא הגואל,
כי התורה
היא תורה שלמה שלא מסתפקת במה שיש,
רוצה את השלמות האמיתית, התמימה,
אז דווקא משה,
הוא יופיע עם משיח במהרה בימינו אמן.
:::
?::::::
וא
:::: לו,
