טוב, יש נושא שמאוד מעניין אותי, זה שיטת 12 צעדים.
שאנשים משתמשים לטפל בכל מיני התמכרויות,
ויש קבוצות בכל העולם, והם עושים דברים נפלאים. יש
מחלוקת בין הרבנים, יש כאלה שאומרים שזה טוב וכאלה שאומרים שזה לא טוב.
בכלל, נושא ה... 12 צעדים.
בכלל, נושא התאוות, נושא בעייתי, כי זה בא מאיזה מין מים מאוד עמוקים כאלה,
זה לא משהו שאפשר בקלות לחתוך בבשר,
זאת אומרת שזה כוחות של חיים,
כן? שלושה תאוות אם,
תאוות הממון,
תאוות המזון ותאוות המין מם, מם, מם,
נקרא, שלושה ממים.
ויש תמורה,
לפעמים אדם אין לו את הצד ההוא, אז הוא הולך לצד ההוא. זאת אומרת,
בסוף זה מתחלק ככה בין שלושת אלה,
והשלושת הממים האלה,
שלושת התאוות הללו,
אפשר להגיד שהן אוכסות את העולם או הן מסוגלות לבנות את העולם מחדש.
איזה כוחות אדירים שאם אנחנו נדע איך לכוון את הכוח הזה יהיה מדהים.
תחשבו שתאווה זה כמו איזה קליפה שנדבקת לאדם ועכשיו הוא מתהלך עם איזה עוד קליפה ועוד קליפה וכל פעם שהוא עוד פעם נופל הוא מזין את הקליפה ואז היא מתאווה, מתאווה, מתאווה ואז הוא הולך עם
עם טונות ככה על עצמו,
ואז צריך, אומרים שצריך שלושה חודשים להיות נקי מאותו, מאותה תאווה, כדי
באמת לחוש את ההיפוך,
כן, שהדברים מתהפכים באמת,
כמו שהקליפה נופלת.
אז יש שלושה חלקים בכוח המדמה שהם כנגד שלושת התאוות,
בסדר? אתם זוכרים איזה כוח המדמה, כוח המרפא בעצם,
כוח המדמה הוא מצד אחד הדמה לעליון,
זה הצד של עולם ההשגות, עולם התפילה, עולם התורה העליונה, העמוקה, כל מה שאנחנו יותר משיגים דברים עליוניים כנגד תאוות הממון. תאוות ממון זה חיפוש של איזושהי אשליה, שאם יש לי הרבה כסף, אני יותר ראשי, אני יכול לעשות הרבה דברים, אני חופשי, אני זה,
ואז זה נופל בקזינו, אז נופל בהפוך מזה.
ותאוות האוכל, תאוות המזון, זה רגשי,
זה יותר שייך למה שנקרא חסד גבורה תפארת, זה ספירות באמצע, זה עולם הרגשות יותר.
אדם כועס, הוא אוכל, אדם מתוסכל, אדם בודד, אדם זה,
כל מה שקורה אדם עצוב,
הוא לא אוכל.
זאת אומרת שכל הרגש שם עובד,
זה כנגד המדמה מלשון דומה בדומה,
כן?
שמישהו אחר, זוגיות, יש קהילה, חברים,
ומדמה מלשון אדמה,
זה החיבור לגוף מבפנים.
וזה כנגד התאווה המינית, והתאווה המינית היא בדיוק הדמיון הזה שאדם עושה, מנתק את עצמו מן הקרקע.
זה יותר עוסק בחלקים הנמוכים, מה שנקרא נצהוד יסוד,
הספירות הנמוכות של הנפש.
וכל זה כדי להגיד שיש שיטה שהיא בעצם משתמשת בשלושת אלף.
מצד אחד הם נפגשים פעם, פעמיים בשבוע,
כל אחד מדבר בגובה העיניים, אין אחד למעלה, אחד למטה,
כל אחד נפל, אנחנו מדברים,
אנחנו מדברים.
מה שיפה כאן, שאין אחד שיודע,
כן, אלא כולנו מתלמדים.
מה שגם יפה שם, שיש כוח עליון.
יש כוח עליון, יש הבנה ברורה שהתאווה לא תוכל לעבור בלי איזה משהו מעליי,
וזה הדבר הזה מעליי, שאני צריך בסוף,
כדי לא להיות תעב לדבר, כמו שהרב צבי יהודה שאל את קרליבך,
איך אתה מציל אנשים מסמים,
וקרליבך ענה לו על ידי רבי נחמן
והבית יעקב,
חסידות.
זאת אומרת, תחבר את החבר'ה לקודש,
אז יהיה פחות צורך בכל מיני
דחיקים כאילו לשמח את עצמך כאילו.
והתאווה המינית, מה שדיברנו על ההתמקדות,
יש הרבה תרגילים שם גם של התמקדות,
של חיבור לגוף,
וגם שיכרון שנקרא רק להיום. אתה כל הזמן, אתה עוסק בחובה,
מחובה למה שקורה. אתה לא עף,
כי זה החלק של התאווה, שאדם הוא עף על עצמו,
אז הוא שוכח את עצמו.
אז יש בעצם את הדברים האלה בתוך קהילה טיפולית,
טובה והכול, רק שהבעיה שצריך לעבור אחרי זה לחיים שכאלה,
כן?
לזוגיות, לחיי קהילה, לחברות,
לחיי קדושה, לתורה, לתפילה,
וגם עבדה עם הגוף כמובן מבפנים, כן? זה לא שאתה גם מתמכר לקבוצה אחרת, זה הביקורת בדרך כלל שאומרים על הדברים האלה, אבל זה מצוין. אז הרב קוק,
הוא מדבר על הדבר הזה שלוקחים את התאווה לא רק נגד,
אלא בעיקר מעלים אותה.
הנטיות הנפשיות, זה בתוך שמונה קבצים, א',
תשכ',
תשכ'.
הנטיות הנפשיות של התאוות החומריות בראשית התגלותן,
אינן מצוירות באופן הקרוב לאידאליות מנכללות בקדושה.
שמעתם טוב,
כן? הנטיות הנפשיות אלה של התאוות
הן מאוד קרובות ל... זה כמו שיש עונג
בעבודת השם, יש דבקות,
יש שעשועה,
יש דברים מאוד מאוד נשגבים.
אז השורש של כל הדבר הזה זה קדושה,
רק שהקדושה פה לובשת כותנות אור בעין,
ונפל בבור, ואז יש הרבה יצר,
כנגד יצירה, זאת אומרת, יש יצירת אדם שיש לו הרבה תאוות, יש לו כלים,
יש לו פוטנציאל לכלים מאוד מאוד רחבים, מאוד גדולים,
רק שהוא צריך לפתח את הכלים האלה, למלא אותם באור, אור השם,
לקדש אותם.
כשהן פועלות על האדם להימסר אל תוך הזרם המהיר והדוחף שלהן,
עד כדי ביטול חופשתו ותואר שלטונו העצמי על עצמו, שזה תרתי דסתכם מטורף.
זאת אומרת, הכוח של הקדושה הוא כוח של עצמיות,
עצמאות, עוצמה, של כוחות אדירים, של כוחות חיים, גילוי נפש.
ואפשר להגיד שאין גילוי נפש, אלא בחוכמה, בקודש.
ופה,
מה שקורה שאדם, כשהוא מתאבא, הוא חושב שהוא עכשיו חופשי, תן לי, אני רוצה לזרום, מסיבות טבע, עניינים,
בסוף זה בדיוק הפוך.
בדיוק הפוך.
נלקח ממנו כוח הבחירה.
והן הולכות ונעקרות,
והאדם צולל במעמקי החושך.
כן, עולם הדמיונות, פנטזיות, זה נקרא חושך.
וכל כוחות נפשו הטובים הולכים.
כן, הדברים הכי יקרים שבשיעות שלו, תחשבו הרצון,
מוטיבציה, תחשבו הזוגיות, המאושרת, הטובה.
זאת אומרת, הכל מנמד את הכל, מאבד את הכל,
בשביל ההנאה הרגעית הזאת,
הקטנטנה, שבויים בשבי החומריות הגסה והזוללה.
החושר של עכירות המחשבה,
כן, הרי הבינה שלנו
היא ניזונן מהחוכמה,
כן, זאת אומרת הבינה זה מקום החושב, המתבונן, תחשבו שעכשיו השכל אין אור,
אין הארה.
אז האדם הוא חי במחשבה של חושר, איך הוא קורא לזה?
עכירות המחשבה.
והיעדר הבהירות של ההבנה, תאוויה,
בקישור כל טובה עד עליוניות מקוריותה עד כדי חושכת העבודה זרה וסעיפיה.
אתה רואה אדם עובד עבודה זרה משתחווה לפסלים, רוקד, ערום מסביב, מזה זה פסל?
זה בא מאיזה תאווה.
זה אדם נראה משוגע.
זה עקור, זה חשור.
תחשבו, עבודה זרה, שפיכות דמים, מה זה? זה הכל דמיונות, הכל גילוי עריות, הכל זה, זה כאילו, זה בא מעולם מאוד מאוד חשוך.
חשוך.
ואז אין בית מקדש, לכן.
ושנאת חינם אותו דבר, זה בא מאותו עיקרון.
אתה לא יכול לאהוב את התעב.
אז יש חורבן הבית לנפש גם.
כפירה, שכחת אלוהים,
וכל מהדורם מחשכים שאפשר, שאי אפשר לקרוא בשמות,
הולכים, מתגברים,
ותופסים את הנשמה וכוחותיה, אצילים ברשתם.
אוי ואבוי.
אדם תפוס ברשת, כן, ממש.
ברשתות חברתיות.
כשמתיישבת עכשיו, יש תקווה, בסדר? באנו לשמוח, יש, כשמתיישבת דעתו
של האדם עליו,
אוקיי, אוקיי, אוקיי, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע,
לא אתן לזה להם, כן?
והתורה והתפילה, מה זה התורה והתפילה? אילוי הדעת, בצד התורה,
ואילוי הרצון,
בצד התפילה.
יש לנו תרופה.
פועלים עליו את פעולתם,
חוזר הוא ועולה ממעמקיו, תש"ח לעולם ערכי.
פוגש אנשים ערכיים, תלמידי חמים, שכל עניינם
חוכמה ופתיחת הלב.
אה, אז לוקח הוא, אמו, מניות של חיים. זה מאוד יפה. עכשיו הפסקה מאוד מאוד יפה.
מה קורה לאדם הזה?
ברגע שאתה מוצא את החברותה ואת הקהילה ואת הזה ואת הקודש ואת המכון, הגעת למכון מאיר.
לוקח הוא, אמו, מניות של חיים
ושל רגשות כאלה שהתקרב אליהם דווקא בנפילתו.
הוא קיבל רכוש.
של דברים מאוד שליליים,
שבהתאפחה, בהיפוך שלהם,
זה רכוש של כלים נפשיים מופלאים,
כן?
זאת אומרת, אין בטובה למעלה מעונג ואין ברע למטה מנגע, נגע, עונג, אותם אותיות,
כי אומר הבא ל...
אומר עונג,
עונג זה כשאתה כותב את העין בצד ימין, זה עונג.
בצד שמאל, כשהעין היא שמאלית,
הבת עין, כן?
תלוי איך אתה מסתכל על הכול,
אפשר, זה אותו כוח, זו אותה אנרגיה, אפשר ליפול מהעמקים הכי הכי עמוקים של הרוע, אפשר להתרומם לדחקות הכי הכי גבוהות,
ואז ליהנות מאותם הרגשות, אותם הדברים שהיו בשפל,
שמה, באנרגיה החיובית שלהם.
לוקח הוא עימו מניות של חיים ושל רגשות כאלה שהתקרב אליהם דווקא
בנפילתו.
ובשובו הם שבים עימו, מתרוממים ומתעלים בילויו.
אין בין, כן?
כמו שבמקום שחוזר בתשובה מן הצדיק, גם הוא יכול לעמוד.
כי הוא לקח את כל הרכוש הזה, כל הדבר האדיר הזה,
הוא לא איבד את האנרגיה, היא לא נאבדת.
אלא הוא לקח את כל זה וערים.
ונשמתו נעשית יותר מבקת ויותר חזקה.
אין קדושה אלא מקום שיש גדר ערווה,
גדר לתאוות.
שם את הגדר לתאוות, מתחיל מסע של קדושה.
איך האיש מקדש את אשתו?
שטר זה בקשר הבין-אישי.
כסף, אמרנו, דברים זה כיסופים וביעה.
כלומר, החיבור בין איש לאשתו, הוא בא כדי להגיד,
אנחנו הולכים לחסל את רשעות
עולם התאוות.
לכן,
לא ייתכן שבית יתנהל עם כל מיני דברים של, אני יודע, אלכוהול,
מסכים בכל חדר, בטאבלט לכל ילד,
כן? זה לא הגיוני.
ואו חיי העולם השייך לחלקו במציאות,
מוסיפו רכוש גדול ושמחת עולמים מתרחבת והולכת וגדולה,
גדולה של רוחב דעת, זה הכלים,
מעטרת על ראשו, צחצחות שכלית.
אתה רואה הרבה אנשים שהיו בתוך דברים,
נפילות וזה, אחרי זה לומדים קבלה.
אתם מחפשים חסידות, מחפשים לא סתם שכל, אלא שכל מאוד מואר,
מאוד מאוד כזה מרומם.
שמחת עולמי מתרחבת והולכת בגדולה של רוחב דעת מעטרת על ראשות צחצחות שכלי וחשק אלוהי אצילי,
אהבת עולמים ובריותיהם ודבקות עליונה בשלמות של כל,
במקור התענוגים שהוא שורש כל תענוג שעתי ועולמי.
אין טובה מזה.
הולכת מתגברת בקרבו.
עולם מלא, הרת עולם.
עול מעד, הולכים מתנוצצים בהדר תפארתם,
והאדם נעשה אוצר הטוב והחיים לכל הייצור,
סגולת אלוהי,
עולם לעד.
זאת אומרת, אתה יצאת מהבור הזה,
אתה מדהים, אתה מאושר, אתה חופשי, אתה מתקדש, אתה מתקדם כל הזמן.
צריך לדעת שאם יש לך איזה עוגת שוקולד כזה שמסתכל עליך,
מסתכלת עליך ואתה מסתכל עליך,
יש איזה שיח ביניכם כזה, כן, לא, לא, לא, כן, זה, ואתה מתגבר,
אתה זוכה להערה אלוהית ממעון.
אתה עושה להערה, כי התגברת.
כל התגברות,
בסוף,
כל התגברות זה מקור להערה רוחנית מופלאה.
מדהים, לא?
אה?
מדהים?
טוב.
בטח.
ברור שהיא קיימת, והיא יכולה גם לצמצם את התאבות.
התאבות?
לא.
מי שמצליח, אתה אומר, לצאת מהתאוות זה לא...
אני ראיתי ב-12 צעדים שאנשים מאוד, קודם כל, מאוד מצליחים.
כי יש קהילה, זה מאוד חשוב. הבדידות פה היא מרכזית מאוד,
והשייכות הקהילתית הזאת מאוד.
2. ראיתי אנשים שכן חזרו בתשובה ונפגשו עם איזה תוכן, זה אפשרי.
מה קשה? למה זה קשה כל כך?
ככל שאתה יותר נפרד מהתאווה,
היא קוראת לך יותר חזה.
אתה עוד יותר נפחד, קורית לך יותר חזק. עד שאתה מתנתק ממנה,
זה לוקח לנו שלושה חודש.
ומה שקורה שמשביע רעב מרעיב לו שבע.
זאת אומרת, אתה, ככל שאתה מרעיב את התאווה,
אז אתה מרגיש לאט-לאט,
זה גם נרגע. זה שתי תהליכים מקבילים. מצד אחד היא קורית לך, כל הזמן קורצת לך, כל הזמן היא קופצת לך בכל פינה.
אחד שהוא רגיל לשתות יין והתנזר מיין,
הוא לא הולך לסופר ועושה קניות כמוכם.
הוא הולך, הדבר הראשון שהוא רואה,
זה איפה הבקבוקים.
והוא יודע שהוא הולך לעשות ככה וככה כדי לא לראות אותם.
וכנ"ל אדם שהתנזר ממסכים וממראות לא צנועות,
אז הוא מרגיש שצריך לעשות איזו עבודה ככה מאוד מאוד חזקה,
של התחזקות רוחנית גם מאוד וככה.
זה כמו אדם חולה שלוקח תרופות, אבל זה לא כל החיים כמובן.
אבל זה חשוב מאוד, שיש אמונה שאפשר.
אה, אתה עוסק בזה.
ריטורנו?
הופה.
זה פשוט באמת מכונן,
ולכן להגיד שאנשים עוסקים בזה כבר לא צריכים להיות כמו גבוש פתרוני הזה. אתה אומר מה ש...
כן.
כן, אתה אומר דבר מאוד יפה, מאוד חשוב.
אתה אומר, החידוש הוא שפתאום הכל נמצא בתוך האדם, לא...
הבעיה הוא לא הפיתוי מבחוץ, אלא הבורות הפנימיים,
זה מה שמייצר את החשקים האלה, שבאמת זה, ואתה,
כן, אתה ניהלת קבוצות וניהלת רטורנו?
הייתה ברטורנוע, הייתה בענה של רטורנוע, מדהים.
נראה את הפסקה הבאה, כי אני חושב שהיא נותנת לנו כוח
למי שעוד לא השתכנע שצריך לעבוד על זה.
אנחנו בשמונה קבצים ח', ק', י', ד',
זה גם לא פורסם.
מדובר על האחריות האוניברסלית שיש באדם שמתגבר על עצמו.
כל הנושא של גילוי נפש, אמרנו, תלוי בהתגברות הזאת של התאוות,
כי זה תלוי בקדושה.
אז הנפש לא מתגלה,
כן?
ולא מדובר בנושא פרטי של אחד שהוא צדיק לעצמו,
מדובר בזה שאתה מעורר שתי כוחות שהם כוחות,
מה שנקרא,
מקיפים בנפש האדם.
מקיפים, הכוונה שזה משפיע על כולם.
ברגע שאתה עושה עבודה על עצמך, זה עובד על הכל.
כל ההוויה מתעדכנת, כן? כמו שעכשיו יצאנו למלחמה באיראן,
ראו לנו כמה כוחות של רשעה עולמית,
אנחנו צריכים להתחיל לחוש שהאוויר יותר זך.
אותו דבר,
אדם שעושה התגברות,
הוא צריך לדעת שזה לא בשבילו,
זה משהו הרבה יותר גדול.
זה החוכמה שלו והכתר שלו, זה נקרא. יש את הכוחות שהם מקיפים,
זה פועל על כל הסביבה שלו.
הוא נהיה בושם, נהיה קטורת.
והאורות האלה,
הם באים כי אתה בעצם, כשאתה מתקן את התאוות שלך, אתה מתקן את שבירת הכלים העולמיים של המלאכים,
שהם הלכו בידם לנושא שלם של שבירת כלים,
שאתה לוקח, אתה לוקח אחריות עכשיו על עצמך להיות יותר גיבור
ולהתגבר על התאוות,
אתה בעצם לוקח אחריות על כל השבירה העולמית הזאת.
ובעיקר ישראל, כשישראל עושה את העבודה הזאת,
יש לנו תפקיד
להאיר את העולם בנבואה, במקדש,
בדברים עליונים מאוד.
אז בואו נראה.
הצדיקים, אומר הרב, מה?
אה, כן, כן. אתה אומר שב-12 הצעדים יש את הדבר הזה שנקרא למסור הלאה את הבשורה.
הצדיקים לוקחים לא רק את תשוקותיהם של עצמם,
קיים את כל התשוקות וכל התאוות של כל העולם כולו,
של כל המציאות, של כל הבוראים,
ומעלים את הכל להקדושה העליונה.
להיות עטרה לראש מלך חי העולמים,
שהוא כל עיקר יסודו של פרק שירה שהוא כל כך מופלג,
ומעלה תו פרק שירה, שכל ההוויות החלקיות של הבעלי חיים האלה הופכות להיות שירה,
שירה לשם, כן?
אותו דבר, יש משהו שכשאדם עובד על עצמו, על ההתגברות, על התאוות שלו,
הוא
מייפה את השכינה, הוא פועל על כל ה...
זה משהו עולמי, זה לא משהו שרק הוא עובד על עצמו,
הוא עושה איזה משהו שהוא עצום,
שהוא עצום ופועל על ה... כמו שהצדיק עוזר והשם מקיים,
כמו תנו עוז לאלוקים,
כאילו אתה נותן עוז לאלוקים,
כן? כאילו אתה נותן את הכוח.
וכל מי שלא בא לידי מידה זו להיות עובד את השם יתברך
בתאוותיהם ובתשוקותיהם של כל הברואים כולם,
עדיין לא נכנס לפני ולפנים בהיכל הקודש.
ועבדת את השם בכל לבביך.
איך אני אוהב את השם עם היצר אחר שלי? זאת אומרת,
הוא אומר,
אם עוד לא עבדת את השם, היצרה שלך,
אתה עוד לא נכנס לפנימה, עוד לא נכנס לפנימה.
זה משפט קשה.
זאת אומרת שבסוף יצר, יצירה.
יש לך הרבה יצר, יש לך הרבה יצירה,
אז יש לך הרבה כוחות של תאוות.
אז עם זה אתה צריך להיות תעב לטפילה, תעב לשם מדבר, תעב לארץ ישראל, תעב לכל מה שכמו שהקדוש ברוך הוא מתאבד לתפילתם של צדיקים.
אתה צריך תעב לשבת, תעב לכל ה...
כן? כתוב שאסור לאכול מצה לפני פסע, שיתעב.
כן? לאכול את המצה שיתעב.
זאת אומרת, תעשה את הדברים בתשוקה,
תעשה את הדברים
במין התלהבות כזאת, כמו שהיה לך עם העוגת שוקולד שמה.
עדיין לא נכנס לפני ולפנים, כן? הקודש קודשים במערב, זאת אומרת, מה זה מערב?
מערב זה כוחות החומר, מזרח כוחות הרוח.
אז זאת אומרת,
הקודש הקודשים הוא דווקא הוא במערב.
עדיין לא נכנס לפני ולפנים,
וכל אדם לפי דרגה דילג, כמובן,
אדם שיש לו דרגה מאוד גבוהה, אז יש לו נפילות מאוד גדולות,
אז יש לו עבודה יותר גדולה,
אז יש לו,
הוא מזיז יותר את כל העולם כולו,
על ידי ההתגברות שלו, הייצר שלו, וצריך הוא לחכות ולצפות מתי יגיעה למידה קדושה זו.
לעבוד עבודת הקודש העליונה הזאת בכל פר הוד שמחת עליצת נשמתו המלאה,
זיו נועם רננת
עולמים.
מה שהיה חשוב לי להקדיש שאתה מחשב צעדים הם בטח שיטה טובה ובטח עוזרים באמת
אלפי אנשים בארץ ויותר מזה וצריך גם לעבור,
מסכים איתי?
לעבור שלב כדי בסוף לא להתמכר לקבוצה גם כן אלא
באמת אדם צריך לחיות בסוף בחיי קהילה, בחיים עשירים
ובחיי זוג.
תרשו הרווקות,
הרווקות הרבה פעמים היא מאוד מאוד קשורה לתאוות,
כן?
זאת אומרת,
אדם הוא נמצא עם עצמו ולא מצליח להתחבר לזולתו,
כן? זה מנתק,
זה כל כך מנתק,
וכפירה וכל זה, האדם עובר עבירה אליו, תיאר עצמו את האריות,
ואללה תיאר עצמו את האריות, בשביל זה אני עובר, כן,
כן, כי בעצם אתה מחפש, יש לך תשוקה,
תשורה שלילית, חיצונית,
אתה מחפש על ידי העבירה, אתה אומר, יופי,
יופי, אני יכול סוף סוף
אינטרנט בלי חסימות.
וזה יפה שיש בחברה הישראלית היום את הבחירה הטוטלית הזאת.
אנחנו בגלות.
אתה יכול להתחבר לקהילה,
אתה יכול להתחבר לגדולי עולם, גדולי ישראל, אתה יכול ללמוד תורה, אתה יכול להתחבר לתפילה,
ברמה הכי גבוהה שלך, הכל, הכל, הכל, כל אחד.
אין אחד שיכול להגיד, שמע, זה לא בשבילי.
לא בשבילי.
אין דבר כזה.
כי אם הניסיון נפל עליך, אז אתה מסוגל להתגבר עליו.
זה בטוח.
וצריך להתחזק, אני חושב,
בדבר הזה, העצום הזה.
לא להתמכר לקבוצה.
אתה צריך את הקהילה. זאת אומרת, להיות... נכון.
לכן זה כמו לא להתמכר לרבי נחמן, אבל הוא מאוד עוזר.
כאילו, בסוף, אל תהיה עכשיו כולך זה.
כאילו, רבי נחמן עזר לך,
אבל עכשיו הוא מחבר אותך לגמרא.
כי אם אתה לא גמרא, זה רבי נחמן, זה יין.
אתה לא יכול לשתות יין כל היום.
זה דומה לזה שלפני. לא, זה יותר טוב, נכון, זה יותר טוב.
אז זה משהו,
כל הדברים שעומדים בתווך,
שצריך לדעת להשתמש בהם מצד אחד, מצד שני,
גם לא להתמכר אליהם.
למרות שההתמכרות לקבוצה זה הרבה יותר טוב, כמובן,
אבל זה יפה שיש שיטה,
וזה יפה שישיתה שעובדת, וזה יפה שיש בכל העולם, ואין עיר בעולם שאין את הקבוצות האלה. בכל עירייה, בכל מקום אתה יכול לפנות, ויש הרבה מאוד קבוצות שאפשר כל הזמן להצטרף, בכל סוגיה גם,
וזה יפה.
השכינו שזכינו.
פינק פינק.
