שלום לכולם וברוכים הבאים ללימוד קצר בספר הקדוש סוד השבועה.
בשבוע שעבר אנחנו התחלנו ללמוד,
אנחנו עוסקים בנושא שלושת השבועות.
שלושת השבועות שמופיעה הסוגיה הזו בגמרא במסכת כתובות ואנחנו מנסים לפענח את הנושא של השבועות
כדי להבין את הסוגיה הזאת שמכינה אותנו בעצם להבנת הקונטרס הזה סוד השבועה.
התחלנו בשבוע שעבר ללמוד על הדברים שאברהם לבני כותב
בספר הסוד הישראלי בנספח על סוגיית שלוש השבועות,
וראינו בשבוע שעבר קצת מהנושא הזה.
רגע, בואו נראה לאן הגענו פה.
אז ככה,
תסתכלו בבקשה למי שיש את הספרים בעמוד 390,
389 ו-390.
ממש לקראת הסוף.
המקובל הרב מרדכי עטייה,
בעמוד 389 כתוב ככה, המקובל הרב מרדכי עטייה
מביא את המקורות האלה,
זה הגמרא במסכת יום עדף ט עמוד ב',
על האיבה של ריש לקיש לרבה ברבר חנה,
וככה אומר הרב עטייה.
ועוד נקדים שרבי יוחנן וריש לקיש שניהם סוברין
שהיו צריכים לעלות כחומה.
ויען שלא עלו, נחשב להם עוון.
זאת אומרת, היו צריכים, ריש לקיש ורבי יוחנן היו שניהם אמוראים ארץ ישראלים.
והם חשבו שהיהודים של בבל היו צריכים לעלות בכמות גדולה ביחד.
וזה שלא עלו, נחשב להם עוון.
כאשר מובא במדרש עיר השירים רבה, פרשה ח',
ריש לקיש, כשהיה רואה בני הגולה מתאספים בשוק בארץ ישראל, היה אומר להם, פזרו עצמכם!
אמר להם, בעלייתכם לא נעשיתם חומה,
וכאן באתם לעשות חומה?
מה זה? למה עכשיו אתם? מה שנקרא, למה עכשיו?
פירש יפה כל, פזרו עצמכם כיוון דלעלות לארץ ישראל לא עלו כחומה,
ועתה יתקבצו יחד הלא ייזכר עוונם.
לכן ציווה להם כי יפזרו עצמם.
רבי יוחנן כשהיה רואה אותם,
היה מקנטר אותם.
אמר, מה הנביא מקנטר אותם, שנאמר עם עשם אלוהי,
כי לא שמעו לו?
ואני לא אקנטר אותם?
באותו פרק במדרש רבה על שיר השירים מובא גם המעשה ברבי זיירא.
רבי זיירא יצא לשוק לקנות ורמה,
אמר לזה ששוקל שכול יפה.
השיב לו השוקל: אין אתה יוצא מכאן, בבלי.
רבי זיירא עלה מבבל לארץ ישראל.
שאבותיך החריבו הבית?
באותה שעה אמר רבי זיירא: וכי אבותיי אינם כאבותיו של זה?
נכנס לבית המדרש ושמע קול רב שילה, רבי שילה יושב ודורש:
אם חומה היא אילו עלו ישראל כחומה מן הגולה,
לא חרב בית המקדש פעם שנית.
אמר יפה, לימדני עם הארץ הזה. זאת אומרת, רבי זיירא בעצם מפנים את הנזק שאבותיו יצרו בזה שהם לא עלו כחומה, ורבי זיירא מיישם,
הוא עולה.
במקומות רבים בתלמוד,
משמע שרבי זיירא חשק זמן רב לשמוע את תורתם של חכמי ארץ ישראל,
ובפרט את גדול הדור ההוא רבי יוחנן בטבריה.
נראה שלאחר התכתשותו עם התגר,
החליט לעזוב סופית את בבל ולקבוע את דירתו בטבריה.
מובא בגמרא כתובות שהיה כמשתמט מיני דרב יהודה.
מתחמק מלפגוש את רב יהודה. רב יהודה היה רבו של רבי זיירא ורבי יהודה התנגד לעלייה לארץ.
רבי זיירא כי אבא סליק כשעלה לארץ ישראל לא אשכח מברה למעבר.
לא מצא ספינה לעבור את הירדן.
נקט במצרה וכעבר עבר בחבל תלוי בשני אברי הנהר.
אמר לי האו צדוקי אמה פזיזה דקדמיתו פומייכו להודניכו.
הכתי בפזיזותייכו קיימתו.
אמר לו אותו צדוקי עם פזיז ובהול אתם שהקדמתם בסיני פיכם לאוזניכם שהקדמתם נעשה לנשמע ועודכם בבעלתכם כבתחילה למהר לעשות דבר בלא איתו ככה רש"י מפרש.
אמר לי דוכתא דמשה ואהרון לא זכו לה אנא מיימר דזכי נא לה מקום שלא זכו לו משה ואהרון מי אומר שאני אזכה לו אני תמיד כשאני קורא את הגמרא הזאת אני מתרגש
אני אומר מקום שלא זכו משה ואהרון ואני עכשיו מתהלך בחוצות ירושלים מה זה
מה זה, אני כאילו עם דמעות, באמת.
התלמוד במסכת בבא מציע מוסיף עוד: רבי זיירא כי סליק לארד ישראל יתיב מאה תעניתא.
רבי זיירא הטענה מאה תעניות דליש תקח דתלמודא בבלאה מיניה, כי יחידו לא נטרדיה.
כדי שהלימוד שלו בחוץ לארץ לא יטריד אותו, הוא רצה לשכוח אותו.
תרגום,
כן, כשעלה רבי זיירא לארץ ישראל, הטענה מאה תעניות על מנת לשכוח את תלמודו
הבבלי כדי שזה לא יטרדנו.
אז רק נלמד את הפסקה הזו ובזה נסיים. יש להבין זאת על רקע דעתו של רב יהודה רבו,
שהורה כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה.
הגמרא בכתובות מתארת את מחלוקתו עם רבו בבבל,
באותו עניין מופיעות אותן שלוש השבועות שזרמים דתיים מסוימים חרטו על דגלם כדי לבטל את מצוות התורה לעלות לארץ ישראל ולישבה.
ואף כי ברור מתוך הסוגיה שאין כוונתה של השבועה לאסור אלא עלייה המונית ולהתיר אפשרות לעלות כיחיד,
כפירוש ראשי ומהרשה בכל זאת יש שהבינו את השבועה כאיסור כולל כלומר דעתו של רבי זרע בעניין תוכן השבועה זוהתה בטעות עם דעתו של רב יהודה או שתפסו את שיטת רב יהודה עיקר בסדר זאת הנקודה אגב צריך להבין אז למה רב יהודה חשב שלא
זאת שאלה מאוד מעניינת שהרב קוק אגב עונה עליה בעין היה שרב יהודה חשב שאם יעלו טיפין טיפין
זה לא ייצר את המסה הקריטית שנצרכת לגאולה ולכן צריך
מה שנקרא לייצר שסתום כדי שהקדוש ברוך הוא יביא את הגאולה ואז כולם יעלו בבת אחת.
זה ההסבר שהרב קוק נותן שם להבנה של דעת רב יהודה שטען שצריך לא לעלות.
בסדר? בכל אופן,
הנקודה החשובה שמתבררת פה, וזו נקודה שחשוב מאוד להבין אותה,
רבי זיירא בטעות חשבו שדעתו כדעת רב יהודה.
אבל מה שאנחנו רואים פה לפי כל הסימנים בגמרא,
שדעת רבי זיירא שונה מדעת רב יהודה.
הוא בעצם חזר מהכיוון שלו,
וחזר לארץ ישראל.
נמשיך את זה בעזרת השם בשבוע הבא. תודה רבה, בשורות טובות. יישר כוח.
