שלום לכולם,
שופטים פרק א'.
ויהי אחרמות יהושע ושאלו בני ישראל באדוני לאמור, מי יעלה לנו ולכנעני ויתחילה
להילחם בו.
הפתיחה טיפה מזכירה את ספר שופטים, אה ספר יהושע, סליחה.
מתחיל ספר יהושע ויהי אחרמות משה.
שם כתוב גם עבד השם, אצל יהושע זה לא כתוב.
ויאמר השם אל יהושע בן נון לשרת משה לאמור.
קורא לה אחרמות הכוונה היא
יש פה עולם חדש.
יש פה הנהגה חדשה.
מות משה זה לא רק שהבן אדם מת,
לא רק שיש עכשיו מנהיג חדש, אלא
יש פה הנהגה חדשה.
משה היא הנהגה מאוד מיוחדת.
בני משה כפני חמה,
בני יהושע כפני לבנה.
בספר שופטים,
ויחרמות יהושע.
שוב, זה לא שאר כבן אדם מת,
לא רק שמכאן ואילך אין מנהיג עד שמואל ודוד,
שאול, שמואל שאול ודוד,
אלא
יש פה הנהגה חדשה,
יש פה סדר חדש במציאות.
אמרנו בישוע,
ויאמר השם אל יהושע בנו.
אחרי מות משה,
השם מדבר אל יהושע.
בספר שופטים אחרי מות יהושע, וישאלו בני ישראל השם,
לא השם מדבר,
בני ישראל שואלים.
וזה, אני חושב, מבטא הרבה מאוד מההבדל בין
יהושע לבין ספר שופטים.
הסברנו שבוע שעבר,
לפי הרב רמר בספרו איש לשבטו,
הסברנו שספר שופטים זו הנהגה אחרת,
מתבטא בשם שופטים,
אין שם של שופט אחד.
גם מי שכתב את הספר זה לא מישהו מהתקופה הזאת, מסוף התקופה זה שמואל,
אבל
בכל אורך 369 השנים,
פחות שנות שמואל,
אז לא היה שם אדם בסדר גודל שכותב נבואה לדורות.
יהושע כתב ספרו,
שמואל כתב ספרו בספר שופטים,
אבל בתור תקופת שופטים אין אדם שהוא בכזאת
רמת נבואה, רמת הנהגה לדורות.
מסביר הרב רמר
שזה מכוון.
אמרנו שבוע שעבר זה לא פשלה אלוקית, זה לא היה כמוך טעה והתבלבל,
כמו שבאדם הראשון שהוא חטא,
הקדוש ברוך הוא לא טעה שהיה לנו את העולם.
אחרי שקין והבל,
קין הרג את הבל,
הקדוש ברוך הוא התבלבל,
טעה, לא ידע מראש שזה יקרה,
הוא ידע מראש זה יקרה.
אחרי עמד הר סיני,
רייך את העגל,
ישראל חטוא,
הקדוש ברוך הוא ידע שזה יקרה.
וכיבוש הארץ,
ספר יהושע, ספר שופטים מגיע אחר כך,
הקדוש ברוך הוא ידע שזה יקרה.
גם הסתכלנו שכל תינוק בעצם,
כשהוא בטן עמו מלאך מלמדו תורה.
כשהוא יוצא לאוויר העולה, המלאך נותן לו סטירה.
אומרים, השקע הזה בשפתיים.
בסדר.
אבל השם בורא אותו במצב כזה,
שלום שלום.
כמו בורא את התינוק במצב כזה,
זה משודר בערוץ, לכן אני...
לא, לא, אתה יכול לשבת ולהסתכל, אבל אני אומר, זה גם, אני מדבר לא סתם לעצמי, מדבר למסך,
אז אמרנו, כמו שתינוק נולד,
בבית אילמול למד את כל התורה כולה,
וכשיוצא לאוויר העולם מקבל סתירה,
לאן הלך?
אז אימן נפשך, אם אתה רוצה שהוא ידע תורה,
תשכיח.
אם אתה רוצה שהוא לא ידע תורה,
אל תלמד.
אלא יש פה מהלך שלם שיפגוש את התורה, שיפגוש את השלמות,
אחר כך עושה את העבודה לבד.
הזיכרון הטוב, של הטעם הטוב, של גן עדן, אדם הראשון, של
עמד הר סיני, בני ישראל, של התינוק שפוגש את המלאך,
של כיבוש הר בזמן יהושע בן נון,
רק צריך לעשות את העבודה לבד.
פגשנו את האידאל, פגשנו את השלמות,
צריך להגיע לאותה רמה שהיינו קודם,
בצורה של עבודה עצמית.
אז אם כן, אחרי מות משה וספר שופטי יהושע, ואחרי מות יהושע ספר שופטים,
ההנהגה התחלפה.
אבל צריך להוסיף, מה זה הנהגה התחלפה?
כשמשה מת,
הרובד שמשה בנה בתוכנו נשאר עד היום.
כולנו היום בעצם, בני ישראל, יוצאים
ביד רמה לשון הווה, עדיין יוצאים ממצרים.
עדיין אנחנו פועלים מכוח אותה
מציאות שמשה הטביע בנו והתורה שבכתב הטביעה בנו.
כולנו כובשים את הארץ כי הם כוח אותו כוח שיהושע כבש את הארץ.
יהושע גם כבש את הארץ וגם בנה את
המידות של ארץ ישראל מידות של עם ישראל בארץ
כמו שראינו במסכת גיטין
אז אם כן אנחנו באים על גבי זה כשמשה מת
וההנהגה שלו מתה מתחלפת
אז ההנהגה שנשארה בתוכנו והנשמה שלנו מפעיל אותנו עד היום
כמו שתפילת משה פרשת ויתחנן ובשמים פלל יבכס לארץ ישראל
מה התפילה הבאה לספר רק שמשה רצה אבל לארץ ישראל
אז זה מאוד מעניין זה מאוד חשוב ויש משהו אחר
יותר עמוק.
התפילה של משה היא כוח שנתנו לאורך הדורות
להיכנס לארץ ישראל, לרבוש לה בזמן יהושע,
להילחם עליה כל תקופת המלכים.
שצאנו לגלות מה מניע אותנו ברצון לחזור לארץ ישראל, התפילה של משה.
תפילה של משה זה לא תפילה שהוא התפלל פעם והתפילה נגמרה, אבל אנחנו זוכרים את התפילה,
אלא הוא בנה בתוכנו קומה כזאת,
שכולם משתוקים לארץ ישראל.
כולם רוצים לבוא לארץ ישראל, לכל אורך הגלות, לכוח הדורות שהיה מאז ועד היום.
אז התורה שבכתב זה קומה שיהיה ונאטל. לכן למשל, מדוע כתוב על המשכן?
המשכן כבר לא חזר,
ולא בית ראשון, לא בית שני, גם לא יחזור.
זה מציאות חיים שאנחנו קומה ראשונה שלנו.
מציאות חיים שאנחנו חיים אותה עד היום.
אז גם נכון שמשה מת,
ההבדרגה נשארה בנו, גם יהושע מת בפרק שלנו,
שופטים פרק א',
ויהיה חרמות יהושע.
אבל כל מה שמגיע אחר כך נובע מתוך אותו כוח
שיהושע בנה בכלל ישראל.
הוא בנה את החשק לארץ ישראל, בנה את הכוח
לעם ישראל, לכפוש את הארץ, וזה מה שמנהיגו אותנו אחר כך.
בני ישראל שואלים מהקדוש ברוך הוא מי יעלה לנו אל הכנעני.
זאת אומרת, יש פה שני דברים שאין בבקשה של עם ישראל.
דבר ראשון, מה אין?
אין בבקשה למנהיג.
ברור שלא יהיה מנהיג, הנחת יסוד.
אין פה שאלה, משה דאג שיהושע יחליף אותו.
יהושע לא דאג שמישהו יחליף אותו.
יהושע הבין שאחריו המציאות היא בלי מנהיג לכל עם ישראל.
כל צוות תהיה לבד.
ודבר שני, יש משנה בהתחלה.
מלא לנו בתחילה להילחם בכנעני.
אז הרמב"ם בהלכות תרומות,
בפרק הראשון,
הוא מספר על יהושע,
והוא כותב גם על ארץ ישראל. בהקדמה למה שבכל ספר זרעים, מה שהמצוות
התלויות בארץ תלויות בארץ ישראל,
ארץ ישראל, פרק א' הלכה ב' בהלכות תרומות.
ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא ארצות שכובש אותם, מי כובש אותם? מלך ישראל,
או שופט או נביא,
מידעת רוב ישראל.
וזהו הנקרא כיבוש רבים.
כיבוש רבים זה ארץ ישראל, כיבוש יחיד, אבל יחיד מישראל, או משפחה,
או אפילו שבט,
שהלכו וכבשו לעצמן מקום,
אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אבינו,
אינו נקרא ארץ ישראל,
כדי שינהגו בו כל המצוות.
אז למה בספר שלנו, כל השבטים,
יהושע, יוסף, כובשים את החלקים? אומר הרמב״ם,
מפני זה חלק יהושע ובדינו כל ארץ ישראל לשבטים,
ואפי שלא נכבשה,
אז למה חילק? כדי שלא תהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט ויכבוש.
אם כן, יהושע, גם מבחינה רוחנית, גם מבחינה מעשית,
כבש את הארץ באופן כללי,
חילק את הארץ לשבטים, וכעת כל אחד יעשה את העבודה שלו.
כי זה מתאים למה שאמרנו. אמרנו בהתחלה,
הקדוש ברוך הוא בורא את התינוק,
פגש את המלאך, עכשיו תעשה את העבודה לבד.
פגשנו בזמן המשולת כיבוש ארץ ישראל,
נשארו כל מיני חלקים, יש חלק
לאשר וחלק לזבולון וחלק לדן,
תעשו את העבודה לבד.
כלומר, יש עניין של ספר שופטים שהעם ישראלי יפעול בעצמו,
לא מלמעלה למטה, לא איתא רותא דילאלה,
אלא איתא רותא דילתתא מלמטה למעלה.
וזה הרב רמר מסביר בארכות בספר שלו, אשר לשבטו.
הוא מסביר שכל שבט
פיתח את האופי שלו. לכן אם היה מנהיג אחד לכל השבטים,
הוא היה מעצב את העם לפי הפרצוף שלו, לפי התכונות שלו,
לפי הדמות שלו.
אבל כל שבט צריך להיבנות אחרת.
כל שבט צריך לפתח את התכונות המיוחדות שלו.
ולכן צריך כל שבט להילחם לבד על השטח שלו,
מתוך כלל הישג כמו שראינו,
אבל לפתח את עצמו, מתוך כך
נבנה עם ישראל כולו, כל שהוא עונה את עצמו, ולכן בסופו של דבר עם ישראל נבנה כולו. ובסוף שמואל מתליך את שרול ואת דוד המלך.
וכן נחזור אל הפסוק הראשון, ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל באדוני לאמור, מי יעלה לנו אל הכנעני בתחילה להילחם בו?
מה השאלה, מה ניסוח השאלה מי יעלה?
למה לא מי יילחם?
מי יעלה לכנעני
להילחם בו?
וימר אדוני יהודה יעלה
אם נתתי את הארץ בהדור, התשובה היא יעלה.
אומר יהודה לשמעון פסוקים על אחיו,
עלה איתי בגורלי.
פסוק ויעלה יהודה, כן, הביטוי עלייה עולה פה לפי ארבע פעמים. מי יעלה?
יהודה יעלה, עלה איתי בגורלי,
ויעלה יהודה.
בפסוק ח' כתוב וילחם מול בני יהודה בירושלים.
הממשלה לא כתוב ביטוי יעלה.
בפסוק ט"ז כתוב בני הקני חותם משה עלו מעיר התמרים.
עלו, זה לא מלחמה.
פסוק י"ז בפרק א', וילך יהודה את שמעון ויכור,
לא כתוב שעלה.
י"ח לא כתוב שעלה.
פסוק ב' כתוב ויעלו בית יוסף גם הם.
ביטוי יעלו, מופיע פעם אחת אצלהם.
אצל יהודה מופיע ארבע פעמים, אצל יוסף מופיע פעם אחת.
אחר כך,
חסרונו של עם ישראל.
מה זה ביטוי יעלה? זה מזכיר את המושג של עלייה לארץ ישראל.
שואלים לארץ ישראל, אומרת הגמרא,
ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות.
כל מקום כשאתה מגיע לארץ,
זה בעצם העלייה.
מה זה עלייה? זה כדור. מה זה עלייה?
הכוונה היא לא מבחינה מעשית,
גשמית, מבחינה רוחנית. ארץ ישראל היא מרוממת,
וכל מי שואל לארץ ישראל, אומר חסד לאברהם,
שם בלילה ראשון,
שמעתו לו על השמיים, יש לו נשמה חדשה,
והוא מציאות חדשה אחר כך.
אז אם כן, יש פה, אפשר להסביר משהו נוסף.
אדם שמקיים מצווה
לפני הקיום, והחיכם זה לא אותו אדם.
הולך, הולך להילחם בכנעני, הוא עושה פנות מצווה, כיבוש הארץ. זה מעלה את הבן אדם
שילחם, אם אתם זוכרים,
שבספר יהושע, כשלמדנו, כתוב
שיהושע זקן בא בימים.
ובדרך כלל מסבירים את זה שהוא התעצל מלכבוש את הארץ,
אבל ראינו שהרמד ועלי מסביר את זה אחרת.
מה זה?
הוא לא סיים את המלחמה. הוא לא סיים את המלחמה, נכון, נכון.
הביטוי זקן, אומר הרמת ואלי, זה בא לומר, זה כאן החוכמה.
מה זה?
האריך ימים.
גם לא היה לו בנים, היה לו בנות אבל.
כתוב שהוא נשא את רחב, נכון?
כתוב שמרחב היתו שמונה נביאים, ירמיהו
וחולדה ועוד כמה, שישה נביאים.
אז בנות היו לו,
אבל בנים לא היו לו.
וגם היה 110 שנים, ולא 120 שנה.
הוא נפטר
בין 110, נכון?
הנה, בפרק כ"ד ביהושע,
בפרק כ"ט
במאה ועשר שנים.
אז יש ביקורת עליו.
שפת אמת מסביר באמת בפרשת מסע,
מסביר למה יהושע עשה את זה.
לא כי הוא היה עצלן,
אלא הוא ידע שאדם שילחם באמצעי מלחמה, יש לו סייעתא דשמיא מיוחדת.
יש מי שמקרה מצווה של היתא דשמיא, אז הוא רצה שעשה את הדשמיא תמשיך כמה שיותר זמן.
זה לא שהוא היה עצלן, היה זקן, היה לו כוח.
אבל הוא רצה שעשייה דשמיא של המלחמה תמשיך.
לפי עותק כהן ויהושע זקן בפרק י"ג בספר יהושע ויהושע זקן בא בימים,
זקן הכוונה אומר רק רמת ואלי, בגלל מקפואות השפת אמת,
לא שהוא ראה אותו, היה קדם לו, אבל באותו רעיון.
אחרי המלחמות הוא היה לותר בינה, אין לותר, הוא היה ברמה רוחנית אחרת.
הוא כבש את ארץ ישראל, לא את כל הארץ, חלקים מהארץ,
והוא היה ברמה רוחנית אחרת.
לכיבוש הארץ גרם לו, כמו שזה כתוב, עלייה.
לעלות לארץ, זה לא עניין טכני שהייתי שם ואני פה, אלא זה עלייה נפשית,
הלא רוחנית,
כמו חסד לרעים ונשמה.
זה מנטלי, כל המציאות חיים אחרת מששם ומשכאן.
וכתוצאה מזה כתוב גם שיהושע קבע עשר תקנות, כמו שהבבא קרמה כתוב בארץ ישראל,
זה מתוך ההבנה שהוא בא לארץ, הבין מה הצרכים של ארץ ישראל. היה לו הבנה חדשה בדברים.
אז נחזור לספר שופטים,
מי יעלה לנו אל הכנעני, יהודה יעלה,
עלייתי בגורלי מיהודה לשמעון והיה עלי יהודה. אם כן רואים הרבה פעמים את הביטוי בעלייה
כי יש פה הבנה שמי שכובש את הארץ ונלחם בכנע יש לו עלייה רוחנית.
הרב תוקרמן זצ"ל היה אומר
שלהחזיר בתשובה אפשר בשתי דרכים, או להוליד ילדים
או במלחמה.
מלחמה נולדות מישמות חדשות.
מלחמה יש מישמות חדשות לחיילים ולכל עם ישראל
ויש מישמות חדשות.
אם כן עלייה זה מציאות חיים אחרת, עלייה.
האם בזמן יהושע הוא שאל שאלות הקדוש ברוך הוא? אומר המלבים לא.
אומר המלבים בחיי יהושע לא הוצרכו לשאול באורים ותומים.
כי יהושע סידר הכל על פי דבר השם.
כמו שכתוב חז"ל בירובין, אני מקריא מהמלבים,
נכתיב לפני הזר הכהן יעמוד,
ולא מצאנו שנצרך לו יהושע.
אבל במותו
הוצרכו לשאול באורים ותומים.
וזו הסיבה שיהושע חילק את הארץ לשבטים בשביל המטרה הזאת.
אם כן, אנחנו רואים שלכבוש את הארץ זו עלייה.
ולמה דווקא יהודה יעלה?
אז אומרים, המלבים,
המלחמה הראשונה היא שורש, כל מלחמות שאחר כך.
אנחנו יודעים
שיש אפקט, מה שנקרא, אפקט דומינו. כאשר אתה מנצח בהתחלה,
כל האחרים ממך מפחדים ממך אחר כך, ירעים ממך.
כמו שאומרת רחב,
ידענו שהשם מביא שורשת פרטים מהם סוף,
אנחנו מפחדים בגלל מה שהיה איתכם בעבר.
אז אם הראשון יהיה בהצלחה זה מסמן את כל המשך הדרך שהמשך העמים גם כן
יפחדו מעם ישראל. לכן אומר הקדוש ברוך הוא יהודה יעלה
יהודה זה שבט של מלכות שבט של גיבורים
והשבט השני שעולה
בפסוק כ"ב ויעלו בית יוסף גם הם
אז לא שאלו ובית יוסף זה השני
יש שני שבטי מלכות בעם ישראל יש משיח בן יוסף
משיח בן דוד. יהודה
בשבט דוד בשבט יהודה ויוסף.
כן, הראשון למלכות העיקרית זה ביהודה,
והשני זה שני השניים המלכותיים,
הם הראשונים שעושים את העבודה של כיבוש הארץ,
בשם כל ישראל.
אבל יהודה פונה לשמעון.
אמר יהודה לשמעון אחיו, עלה איתי בגורלי,
ונלחמה בכנעני, והלכתי גם אני איתך.
לא כתוב.
אתה תעלה איתי,
לא כתוב ואני אהיה עלה יחד איתך.
אתה תעלה איתי, אני מציע לך להילחם יחד,
וזו תהיה עלייה לנו.
תהיה עלייה לנו.
אבל אחר כך נילחם והלכתי גם אני איתך בגורלך.
וזה לא יהיה עלייה.
אז ראיתי מישהו מסביר בלשון ענווה.
מלשון ענווה.
כשאתה תבוא איתי זה יהיה לך עלייה. כשאני הולך איתך,
נלך ביחד לעבודה. לא
בלשון עלייה.
אף פעם יש הסבר איך אומר המלבים
כי יהודה יותר בהר ושיגון יותר בנגב, במישור.
אז באופן גיאוגרפי אתה תעלה איתי להר,
ולכן הלך איתך לכבוש את המישור, ככה מסביר המלבים, אני אקרא את זה.
וייתכן שיהודה היה לו לכבוש בהר, לכן אמר הלאיתי.
ושמעון היה לכבוש במישור?
לכן אמר והלכתי.
וגם לקמן פרק י"ז כתוב הלך יהודה את שמעון אחיו,
לא יודע איפה זה פרק י"ז, בכל אופן כתוב הלך יהודה את שמעון אחיו,
הפסוק י"ז אולי,
כן, פסוק י"ז,
פרק י"ז, הוא יודע את שמעון אחיו, והיה קור, כי זה הליכה,
זה לא עלייה, זה מישור.
מבחינה, אז אמרנו כמה פעמים שהשיעור שלנו בא לתת פירוק פשט ולתת את המשמעות של הדברים.
אז אמרנו הוא מסביר בסרט בתורה של פשט,
יהודה למעלה, לכן עלה איתי, ושמעון באותו גובה, לכן
נהלכה איתך.
וכתוב רק כך ואילך טוב ביחד.
אם כן, בספר שופטים
בא לבנות בנו את מה שהשבטים האלה עושים.
אמרנו בתחילת הדברים שלנו,
שכל שבט בונה משהו בעם ישראל.
כל שבט בונה מימד בעם ישראל.
כשהגיע הקיופים לארץ ישראל, הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, אמר,
יש להם מידות הענווה.
יש להם מידות טובות.
מוסיף לעם ישראל מידות טובות.
אז כל עם ישראל מקבל את המידות שלהם.
כל שבט שעושה משהו בעולם,
שמשה משהו בארץ ישראל, הוא בונה באומה את החלק שלו.
ולכן,
כתוב באורות הקודש, המביא מהזוהר, שבקדושה
מתחיל בפירודה ומסתיים באיחודה,
איחודה,
ובמוטר העולם מתחיל באיחודה, מסתיים באירודה.
הכוונה היא פשוטה, כשאני עושה שולחן, אני עושה רגל אחת,
רגל שנייה, ככה אני מחבר את החלקים.
באומות העולם יש אינטרסים.
עושים קואליציה נגד הנאצים, אחר כך יש מאבק בצרפתים,
היה מאבק שם בין
הקומוניסטים לרפובליקה, היה שם מאבק בתוך העם, גם באירועי, כל המקומות, יש בהתחלה, יש אויב משותף, נלחמים בו, אחר כך יש פיצול,
אבל בעם ישראל יש שבט שופטים,
ספר שופטים, כל שבונה את עצמו, ואחר כך מתוך כל הדבר הזה בא שמואל ואוסף באלקנה, קודם כל, אוסף את כולם לאט-לאט,
ואחר כך דוד ומגבש מכולם את המלכות האחת.
אנחנו יודעים,
מה זה?
לא היה נביא, לא.
יכול להיות שהיה, למשל, כתוב יהודה יעלה בהתחילה, יהודה יעלה,
אז שבט, שבט יהודה.
רש"י מסביר בפסוק ב' בשבט ביהודה יעלה
שבט יהודה
יעלה תחילה לכבוש את חלקו.
לשמעון אחיו, לשבט שמעון.
עלה איתי.
אגח רש"י פסוק ג' מביא עוד פירוש.
ויש פוטרין יהודה יעלה הוא עתניאל.
זה לא שבט יהודה, זה כוונה אדם ספציפי, מנהיג.
הוא יאבץ.
שאלנו למסכת מורה מה שמו,
אחר כך יהודה אחי שמעון שמו.
ולשמעון אחי ממש, כלומר, יש עותניאל,
פה מכונה יהודה,
ויש לו איך שקוראים לו שמעון.
אז זה לא שני שבטים,
אלא
שני אנשים, שני פרטים שהולכים ביחד לעשות את המלחמה.
אז ואללה, זה לא פשוט הפסוקים, זה פירוש כותב, ויש פותרים.
לא, יש פותרים, מה זה פותרים?
כשיש חידה צריך לפתור אותה, נכון? אז זה לא, לא תמיד הפתרון הוא פשוט.
כלומר, יש הפירוש הפשוט של הפסוקים, מה שאמרתי בהתחלה, כותב רש"י.
שבטים, שבטה, שבט שמעון.
רק אחרי שפוטרים יהודה היה עליה, הכוונה אל האנשים, עתניאל
ואח שלו שמעון
שהלכו ביחד למלחמה.
ואת רואה שהדגש פה יותר על השבטים ולא על האנשים.
כלומר, גם אם עתניאל הוא מכונה בשם של השבט.
גם בן אדם נקרא יהודה על שם השבט.
הדגש הגדול של הספר הזה שאין כאן מנהיג.
הספר מסתיים באיזה פסוק? ספר שובטים מסתיים באיזה פסוק?
בפרק, הפסוק האחרון של הספר.
לא כתוב, כתוב בלאגן, נכון.
ואם אין מלך בישראל, איש הישר,
בעיניו יעשה.
כמו שלי, אותו פסוק מופיע גם שבפרק י"ט,
סליחה, לא י"ט, בפרק י"ט.
כן, תחילת פרק י"ט.
ויהי בעימהם, מלך אין בישראל.
ובזה מופיע עוד
בפרק י"ח,
בפרק י"ח,
נכון, אם אין מלך בישראל,
לקראת סוף הספר מופיעה המסקנה של כל הספר הזה, צריך מלך.
לא, לא, מלך זה מלך, בן אדם.
אין מלך בזה, הקדוש ברוך הוא תמיד היה מלך, אבל...
ואתה שואל,
שבשמוע אנחנו רואים שלא טוב שיש מלך.
התורה מצווה פרחומש דברים להקים מלך.
לא זוכר את הפסוק, אבל יש פסוקים, פרשת המלך.
אומר הרב ארבנאל,
אין מצווה על מנות מלך. אם תרצו,
אבל הרמב״ם פוסק,
הוא אמר שלוש מצוות יצוו ישראל יכחסו לארץ למנות מלך,
לאחר את זרועו של עמלק ואת המקדש.
ויש מצווה להקים מלך.
ושמואל הנביא אמר, לא טוב לכם מלך.
אז חז"ל אומרים שביקשתם לא נכון.
מה שמואל אומר להם, לא העיקרון שהמלך לא טוב,
אלא שהשלושה, שלוש דעות, רבי יהודה וואלה, שתי דעות,
שביקשו בצורה לא נכונה, ביקשו לפני הזמן.
אז מה זה לפני הזמן?
מהו הזמן?
מה זה השאלה המלך? משיח אני עוד לא יודע, זה רחוק מהמשיח, יכול להיות, אבל קודם כל מלך, דוד המלך,
שאול המלך, שלמה המלך.
זה אחר כך, אחרי המלך, תפקיד המלך זה באותו מקדש.
אז מה זה תפקיד?
אז כל אתה רואה ספר שופטים הוא הכרחי לתהליך.
זאת אומרת, הבניה שכל שבט נבנה לבד,
הכרחי להקים את המלכות. יש לעשות מלך
אחרי יהושע,
כשאדם מישמש בין השבטים.
צריך שכל מלך, כל שבט יבנה את עצמו,
מתוך החלקים השונים יבנה השלם.
מתוך ששבט זבולון בנה חלק בעם ישראל,
שבט דן בנה חלק בעם ישראל,
אשר בנה חלק. 12 שבטים כל אחד בנה.
כתוב בחז"ל שאין לך שבט שלא קם שופט ממנו.
אז יש בראש הכוונה אל השופטים
שבספר שופטים.
אברבנאל אומר, זה לא הגיוני כי חסר לנו ראובן, חסר לנו כמה זה.
אז הוא מסביר, הכוונה היא בסנהדר, בשופטים שבשקעת הקצין. אבל כל שבט צריך
לפתח את עצמו כדי
לבנות את כלל ישראל כולו.
כמו אלה שגדל, יש לו בגילה ישראל, יש לו בלאגן בגוף שלו, כל מיני צרכים, כל מיני צרכים.
אז הנציב על התורה, אבל יש לו תשובה מעניינת. אומר הנציב, מה זה זמן של מלך?
בצבא אי אפשר להגיד לאנשים, זה המפקד שלכם ותלכו אחריו.
ואם הוא לא אמין,
ברור שהוא משקר או שהוא, אי אפשר לסמוך עליו.
צריך לסמוך,
ודאי שהצבא מבין את המפקדי, אבל הכוונה היא, צריך אמון
של החיילים במפקד.
אחרי שכל השבטים ביטחו את עצמם, יגיע האמון.
אומר הנציב,
למנות מלך, יש לשון התורה בפרשת
כי תבוא, שופטים, לא זוכר, פרשת המלך, בבני המלך,
בחומש דברים.
אז יש לשון של והיה, אם,
לשון של, שום תשים עליך המלך. יש לשון של התניה,
זה מותנה ברצונכם, ויש לשון של ציווי.
מר הנציב, כשתרצו, תהיו חייבים.
אם אתם לא רוצים,
אתם לא חייבים.
כלומר, זה לא ששמואל מתנגד לזה שיהיה מלך.
אתם רוצים מלך, עובדה שהוא נענה להם.
אבל צריך, מלך אי אפשר לענות בעל כורחו שלהם.
צריך שהמלך ירצה את העם.
צריך שהמלך, שהעם ירצה את המלך, סליחה. צריך שהעם ירצה את המלך.
אם העם לא רוצה את המלך,
הם לא הלכו אחריו, זו סכנת חיים, ערבו אויבים, איראנים, עמדי הפרסים, כל מיני חיזבאללה.
צריך שיהיה הנהגה לעם, אפשר שיהיה בלאגן, צריך הנהגה לעם.
אז צריך שהעם ירצה את המלך.
אז הזמן שמגיע המלך, שעם ישראל בנוי כל אחד, כל שבנוי בחלקו,
בנה את חלקו בכלל ישראל,
ואז כל העם רוצה לדבר, ואז העניין לבנות. ככה הנציב מסביר על הדברים הללו.
היה ניסיון, היה יותר פרסום ניסיון כמו...
שני מה?
לכל שבט היה נשיא אחד או...
אני מניח שכן.
לא תמיד יש נשיא, לפעמים יש זקנה. למשל, יפתח, מי קורא ליפתח?
הזקנים.
כן. כבר היה זקנים, היה הנהגה טבעית. לכל שבט היה, שאלתם אם לכל שבט היה נשיא.
אז לא יודע אם כל שבט היה נשיא,
בהתחלה היה כלב ליהודה ואולי נתניה בן גנז, אבל
כל שופטים היו זקנים, ההנהגה שטבעית.
עכשיו, מה ההנהגה הזאת עשתה? היא נעלת את החיים. אני יודע, הייתה מריבה בין אנשים,
לשפוט כל מיני דברים ממוניים ומריבות, לעשות שלום בתוך הקהל.
כן, אבל לא הייתה הנהגה פולית.
אתה רואה, למשל, אחר כך ששימשון, למשל,
כשבאים הפלישתים בפרק ט"ו בספר שופטים,
פסוק ט' ויעלו פלישתים,
וינחו בחנות ביהודה וינצחו בלחם.
ואמרו איש יהודה, מי זה איש יהודה?
לא כתוב זקנים.
למה עליתם עלינו?
ואמרו הפלישתים לשורת שימשו הנאלים ולעסוק אשר עשה לנו.
הודו שלושת אלפים איש מיהודה.
ואז המשך הסיפור.
לא כתוב זקנים,
כתוב איש יהודי.
אז כנראה שלא היה זקנים, כנראה מי זה איש יהודה? אני כנראה
היותר צעירים, אני יודע.
ואחרי שמעו את שימשויהם בפרק ט"ז פסוק ל"א,
וירדו אחיו וכל בית אביהו ויישאו אותו ועלו ויקברו אותו בין צרה לבין אשתאול.
אז לא כתוב זקנים, לא כתוב שבת, כתוב המשפחה שלו, האחים שלו.
אגב, פרק י"ז פסוק ו' כתוב, ויהי אין מלך מישראל,
ואם אין מלך איש הישר בעיניו יעשה. גם שם מופיע הפסוק הזה,
שמלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה.
אז אחרי שכל השבטים כוכב בונה את עצמו, אז יש מקום לעשות מלך.
זה לא תמיד, לא תמיד חשוב, זה קינה על המצב,
שזה לא טוב המצב שאין מלך,
כי בתקופה ההיא זה היה בסדר גמור.
נכון שהיו פשלות, נכון שהיו בעיות, נכון שהיו כישלונות,
נכון שעבודה עבודה זרה.
הרי מה בגלל של הספר, עם ישראל חוטא,
התחתן עם הגויות, עובד עבודה זרה,
באההה, עושה לנו צרות, גם שופט נשי. עוד פעם, חטא, שופט את זה.
אז זה כמו, כמו פעם היה לי תלמיד שבגיל,
בכיתה ח' אמא שלו אמרה לי,
אני יודעת מה מחכה לבן שלי בשנים הקרובות, בגיל ההתבגרות, איזה מאבקים יהיה לו, אני מרחמת עליו.
אתה יודע שכל נער בגיל העשרה עושה שטויות,
עושה טעויות.
אתה יודע את זה מאוד, אבל ככה אני דיווח,
שבי יפול צדיק וקם.
דווקא הנפילות עושות לנו לקום מהדברים.
כתוב גם כן
בתהילים,
המה קרו ונפלו? קמנו וניתו דאדה.
אם קמנו, סימן שגם נפלנו.
מי שני נפלו צריך לקום.
אבל נפלנו וקמנו, בסדר.
זה חלק מהחיים.
מה?
אתה יודע, זה סקריה.
נכון.
אומר הרב צדוק,
קודם לילה, חוויה רבעי בוקר, לילה קודם ליום, לילה זה היעדר.
תמיד ההיעדר קודם להוויה,
תמיד האמתיות הזאת קודמת.
אני אחזור לפרק ה' בספר שופטים,
אז יהודה עולה בהתחלה ושמעון עולה יחד איתו.
מלך איתו שמעון, מאוד אהב אותו, אז למה דווקא פנה לשמעון? לא בגלל שהם היו שכנים,
הרי שמעון, שטח שמעון היה בתוך הנגב, בתוך יהודה.
וגם כנראה יחסים טובים היה ביניהם, וכנראה גם בגלל חלקו אנחנו שכנים, אז בוא נעזור אחד לשני.
ואז יהודה עולה, יהודה שבט מלכות,
הוא הראשון, המלך
מעם ישראל הקצין אומר אחריי לחיילים,
הוא לא הולך קדימה ואני מאחורה.
אבל תמיד המלך הולך לישון
לפני הלוחמים.
ככה זה בעם ישראל.
לא תמיד, המלך תמיד, בשלב מסוים אמרו לו, דוד,
תישאר בבית, אתה מסכן את החיים שלך,
אמרו, בסדר, אבל בעיקרון הקצין ילך לפני החיילים.
ויהיה ליהודה ויתן ה' את הכנעני והפריזי בידם, ויקום בבזק עשרת אלפים איש.
איפה זה בזק? זה לא בזק של היום, בזק שלהם נמצא ליד שכם, מזרחית לשכם.
ושגם צפת, זה לא תפילה יום, זה צפת בנגב כנראה, באיזשהו מקום בנגב, לא יודע לנו איפה צפת.
מה זה?
צפת של יום זה בית גליל, זה מקום אחר, זה שבט נפתליין, או שאול נפתלי או אשר,
שאול נפתלי.
היום צפת של היום, צפת של אז, זה היה בנגב,
שבחלקה של שבט יהודה או שמעון.
עשרת אלפים איש
הוצא אדוני נזק בבזק וילחמו בו ויכו את הקנאי ואת הפריזי.
ואל נסע אדוני בזק פסוק ו' וירדפו אחריו
ואוחזו את הקולס בנות ידיו ורגליו. יש פה כמה פעולות.
א', הוא ברח.
ב', רדפו אחריו.
ג', אחזו בו, החזיקו בו. ד',
קצצו בנות ידיו ורגליו.
יש פה שלושה פעלים, אחד שהוא ברח ועוד שלושה שרדפו,
אחזו וקצצו את
בנות ידיו ורגליו.
כל פרט בתנ"ך הוא משמעותי,
אבל למה התעסקו דווקא עם המלך?
היו שם עשרת אלפים, בטח ברחו חלק מהאנשים,
אחרי המלך, רדפו,
רזו אותו,
וקצו את דיונלד, אחר כך גם הרגו אותו.
בפסוק, סוף פסוק ז',
ויביאו ירושלים וימות שם.
אז אחד הפרשים אומר, בגלל שהוא אומר שבעים מלכים
וצדדי והגליהם מקוצצים היו,
מלקית החד שולחני,
כאשר עשיתי כן שלם לאלוהים.
זאת אומרת, הוא היה לו צידוק הדין.
הוא הבין שהוא חטא מה שזה למלכים האחרים,
בגלל שהוא צידק את הדין עליו, הוא זכה לעמוד בירושלים.
זה גם זכות.
זה גם זכות.
נכון שהיה רשעה מרושע, אבל הוא הבין את
הבשלה שלו,
ולכן את הדבר הזה.
רק אמרנו בספר יהושע שהמלך מבטא, מלך זה אותיות כולם.
אומר הרמב״ם,
הלכות מלכים,
לב המלך זה לב כל העם כולו.
מסביר בדברים בדוד המלך,
שנגיע לשם.
אבל המלך מבין את המטרה.
מלך יש לו מידע שאין לאף חייל אחר.
לאף... במדינה אין את כל המידע שיש למלך.
מצב הצבא, מצב האויבים,
מצב הכלי נשק, והתחזוקה, והלוגיסטיקה,
ומצב רוח של העם שלנו, מצב רוח שלהם.
גם לאיפה אנחנו הולכים? המלך יודע, למשל,
במלחמה האחרונה,
במבצע האחרון קראו לזה לביא,
עם כלביא.
כי הבין ראש הממשלה שהוא רוצה להרים את עם ישראל לגובה האחר.
אז המלך, מלבד הקרב עצמו הספציפי,
הוא מבין משהו שזה פועל בעם ישראל או בעם שלו.
עכשיו, לא רק הוא מכיר את המטרה של העם,
הוא יודע איך הוא צריך להיות, למרות שהעם עוד לא מכיר בזה.
אני רוצה שהעם יהיה ברמה כזאת, העם עוד לא נמצא שם.
ואני רוצה שעם ישראל יהיה מקום אחר.
לטובר גם, אדוני בזק ידע אף מה הוא רוצה מהעם שלו.
אם ישראל בעולם זו קדושה,
טהרה זה עולם של טוב
אז מי שנלחם בנו
שרפו פרשת שבוע כתוב ויהי משהרון
ופוצו אויביך ונוסו משנאך אומר רש"י על הפרשת בעלות, פרשת
לא מפרשת בעלותך לפרשת של כמה שבועות פרשת בעלותך
מי ששונא את ישראל שונא את הקדוש ברוך הוא, מי שאמר והיה העולם
שונא אותנו שונא את הקדוש ברוך הוא, שונא את, זה לא מלחמה בגוף
מלחמה בתודעה בתרבות שלנו בתורה שלנו בטוב שלנו
אדוני בזק היה, הבין את התרבות של בזק, את התרבות שלהם.
ולכן, תמיד תסכים עם המלכים, אנחנו נוסעים בספר יהושע,
שכתוב 31 מלכים הרג יהושע.
למה כתוב המלכים?
תכתוב את העמים,
את מלך האי הוא הרג,
וכתוב עוד מלך, וחמשת המלכים שהיו במערה,
בפרק י',
פסוק ט"ז, ונוסו חמשת המלכים,
שמי המלכים הללו זה נכון.
וכתוב השם שלהם.
נכון, נכון.
"אדוני צדק, מלך ירושלים", "אוהם", "מלך עברון", פסוק ג' יש שם, פרק י'.
"פיראה המלך יערמות",
"לפי המלך..." מה אכפת לי השמות שלהם?
הם התאספו. ואז אחר כך הם הולכים למערה בפסוק ט"ז.
כן, כן.
"ויענוסו חמש שתי מלכים האלה, ויחברו במערה במקדה".
זה באילת, בית שמש שם, באזור הר בערך.
מספרים על יהושע, והגיע ליהושע לאמור, ניצחו חמשת המלכים, נדחמאים בערב עקדה.
אומר יהושע, גולו אבנים גדולות,
תפקידו יום שומרים של מורם,
אל תעמדו, ואחר כך
פסוק כ"ב, אחרי שהצלחנו את כל העם,
אמר יהושע, פיתחו את פי המערה והוציאו
ליד חמשת המלכים האלה מן המנהרה.
ויוציאו, עשו כן.
יוציאו אליו את חמשת המלכים הללו.
כבר לפני חמש דקות אמרת מי הם? עוד חוזר עוד פעם, מי מחבש את המלכים?
מלך ירושלים,
מלך חברון, ירמות, לכיש, עגלון, כבר אמרת.
והיא כי הוציאם את המלכים האלה אל יהושע, יקרא יהושע על כל איש ישראל.
ומלכיני קציניה שעה המלחמה,
הלכו איתו, שימו רגליכם על צווארי המלכים.
ויקרא שימו את רגליהם,
יהושע אל תיראו ואל תאכתו.
חזקו ואמצו,
וככה יעשה אדוני לכל אויביכם אשר אתם לחמים אותם.
מכה אותם יהושע ותולה אותם על חמישה עצים.
כל אחד מהמלכים הללו היה כוכב.
היה לו תרבות אחרת.
זה לא אותו דבר. היה קשר ביניהם, קורא תרבות אחרת.
המלכים הבינו את המגמה שלהם, הבינו שעם ישראל בא לתת
עולם אחר.
מעבוד בעולם תרבות אלוקית אחרת, מושגים אלוקיים אחרים
של טוב, של חסד, של עזרה לזולת.
כן,
יהיה עבודה זרה, בוודאי.
שבעת העמים, מה?
למה לא הרגו אותם?
למה לא הרגו אותם? בגיליוטינה.
יהושע ידע שהוא יפטר מן העולם.
אחרי שהוא יסתלק מן העולם,
ויהיה אחר מות יהושע, יהיה המשך מלחמות.
ואז לפעמים יהודים רכי לב.
אין להם לב חזק להתנקם באויבים.
ואז צריך שיהיה להם גבורה.
מר יהושע לקצינים שבזמנו שימו את הרגל על הצוואר של המלכים,
שלא תרחמו עליהם,
כי הם הסטנן,
כבר הם גורמים שעושים צרות בעולם, מביאים את העולם.
כתוב שבאנו לארץ,
חמשת המלכים הללו וכל מלכים אחרים,
כנראה במצב הכי קשה בכל תולדות העולם.
עבודו עבודה זרה.
בגלל שישראל התקרבו לארץ, אחרי כל השנים שהיו בארץ, הכנענים,
אז הם היו השיא של העבודה הזרה בעולם.
כתוב ארץ חמדה. מה זה, איפה יש 31 מלכים בארץ ישראל במקום ל-31 מלכים?
סך הכול מדינה הייתה כמו תל אביב, גוש דן, מה זה,
זה מדינה חזקה?
תל אביב היא מדינה אחת, חיפה היא מדינה שנייה,
גבעתה היא מדינה של כזה ערים.
אז כתוב בכלל זה, כל מלך בחוץ לארץ
היה לו חלק בארץ ישראל. כל תפיסות העולם
שהיה בעולם מסביב,
היו צורך שיהיה בארץ ישראל.
ישראל היה מרכז
של כל התרבות העולמית,
עם כל הכיאור שלה, עם כל האיכסה שלה, עם כל העבודה הזרה, עם כל הרוע שלה.
היה בארץ ישראל.
ויהושע נלחם כדי לנקות את ראש הנחש, לנקות את כל ה...
יש כזה תיאור בגמרא, שאילם יש לו בעיית זיהום,
מצטבר במוגלה, ואז מוצאים את המוגלה בבת אחת.
למה זה מוגלה?
שיש פצע כזה לבן בפצע?
אז מוגלה,
מה זה?
אחר כך עושים, מוציאים בקצת זה, ויוצא המוגלה. זה מה שנאמר ב... כן, הלבן הזה, כן, שהוא לך.
כן, מוציאים את זה.
לא יודע איך הוא מוציא בצרפתית.
בכל אופן, כל המוגלה של העולם מצטבר, וכל הלכלוך, כל המחלות שלו מעולה לארץ ישראל,
ואושר כבש אותם וניסח אותם.
כתוצאה מזה, המשרה ככה, בספר שופטי, המשיך
את המהלך, לא מספיק,
בהמשך הפרק נראה שלא כל המסויות העבודה הזאתי,
אבל יהודה עשה את זה.
אדוני בזק, הוא עשה, תפס דווקא את המלך שהוא שיא הטומאה
ושיא הרוע,
והוא
אותו הרג,
קיצץ את בעונות הים ורגליים, דווקא את הבעונות.
וכי,
בעקבות מה שיהושע עשה עם הקצינים בעבר, עם חמשת המלכים,
היה כוח לעם ישראל
להרוג את המלכים פה אצלנו.
כי הוא נתן לנו כוח להילחם באויבים שלנו.
כי זה לא אויבים שלנו,
הם של הקדוש ברוך, הם של האמת,
והם של התואר, של הטוב.
הם לא רוצים תורה, הם רוצים עבודה זרה ורוע.
אתה רואה פה, הוא תופס שבעים מלכים, אדוני בזק.
נכון, סטרחה, נכון.
אדוני בזק, פסוק ז' אצלנו אומר, שבעים מלכים,
את הבעונות, אתה יודע מה זה בוין?
זה האצבע, האצ'ותי,
וברגל את האצבע השמנה גם כן.
זה האצבע הזאת.
למה עושים את ה... למה דווקא פותחים את האצ' פה? כי אי אפשר להחזיק חרב,
אתה מחזיק משהו, זה מאוד משמעותי, מאוד חזור.
אתה לא יכול להזיק חרב בלי האצבע הזאת,
ואתה לא יכול לרוץ בלי הבוהן של הרגל.
אז דווקא היו שני הדברים האלה, זה ההסבר בדרך הפשט.
שגל המלכים,
בלי בוהן אי אפשר להזיק חרב,
בלי בוהן ברגל אי אפשר לרוץ,
אז לכן היו.
לקטו תחת השחסף, זו אכזריות נוראה.
אתה רואה איזה תרבות הייתה להם,
לבזק.
70 מלכים הוא עשה את זה.
איזה אכזריות הייתה.
ולכן צריך לעשות, כאשר עשיתי כן שילם לי אלוהים,
אומר אדוני בזק,
מלך בזק, בפסוק ז.
כאשר עשיתי כן שילם לי אלוהים.
ואיפה היה להם כוח לעשות את זה לאדוני בזק?
בגלל מה שיהושע עשה במקדה,
בחמשת המלכים במערה.
בסדר?
שימו את הרגליים על הצוואר,
כדי שעוד כמה שנים,
אדוני בזק, זה מה שיעשו לו.
שחטו לו את האצבעות, העין והרגליים.
וכאשר עשו להם איזה משהו נוסף, יש תיקון שלהם.
כשהורגים את החמשת המלכים שם, זה תיקון שלהם.
הרי מתי קברו אותם?
בספר יהושע?
אני חושב לפני השקיע לו.
עד פרק י', פסוק הבא ביהושע,
היו תלויים על העץ עד הערב.
ויהי לטבוע השמש, כי השמש שקעה.
השמש של ה... כן.
שלא עבר, אני לא יודע אם זה בימים.
אה, אתה צודק, לא, כן, אתה צודק.
אבל השמש בסוף, השמש שקעה בסוף.
כן. כשהיא שקעה, הוריד אותם מהעצים
והשליך אותם אל המערה.
כל זה עבודה של תיקון הסוליים.
אנחנו מכבדים את האוהבים שלנו.
הורגים אותם, וצריך לקבור אותם כראוי, כבוד המת.
אבל הם גויים, רשעים, עבודה זרה, רוע.
כן, אבל הם בני אדם.
צריך לשם, השם ברא עשה, עשה אותם.
בעולם.
צריך לתקן אותם.
וגם פה תיקנו את אדוני בזק,
קבעו אותה בירושלים.
כאשר קבענו אותה בירושלים, כל העיר שלו תרומה למעלה
יותר עליונה.
עשינו תיקון לדבר הזה.
אז זו שאלה נוספת, כן. אתה מוצא בפרשת מלחשלים,
והייתה בעיה של טומאה וטהרה.
אתה מוצא פרשת מדיין,
כשעם ישראל נלחם מדיין, אז משה רבנו אומר לעם ישראל, תתארו.
ודאי, מי שהרג. אז כתוב,
מחלוקת האם גויים מטמים או לא,
אבל אם אתה בחרב,
החרב נועץ בהם, אז אתה כן,
במגע הם כן מטמאים, גויים.
טרומת מת בגויים זה במגע.
לא באוהל.
כלומר, לא אם יש פליט בחדר, נכנס לחדר, הוא לא מטמא אותי.
יהודי כן, גוי לא.
רק אם אני נוגע בו.
ועם ברזלה אני חושב שגם כן, כן. אני חושב שגם כן.
אז בירושלים אז לא היה שום דבר בירושלים,
יהיו אבא שקיען ליד בשילה.
בסדר.
בספר שופטים נסכם את מה שדיברנו היום.
ספר שופטים עניינו
להראות את התפתחות עם ישראל דרך השבטים השונים,
דרך כל שבט ודרך את הכוח בעם ישראל שב כוח מסוים,
תכונה מסוימת, ואחר כך והשם שמואל,
אלקנה, שמואל ודוד בונים את עם ישראל השלם.
הזכיר השם לעבור את התקופה הזאת ולתגדול וכל המחלוקות של עם ישראל,
ברור שכולנו שם שמיים בעזרת השם.
