שלום ערב טוב הגמרא במסכת בבא בתרא דף ע"ד עמוד א'
מספרת
על סוחר ישמעאלי שהתלווה לרבה ברבר חנה ואמר לו
תא אחווה לך בלואי דקורח
בוא ואראה לך את המקום
ואת האנשים שנבלעו באדמה עם כורח.
חזאי תרי ביזאי.
ראיתי, אומר רבא ברברכה נא,
שני בקעים,
שהרי כתוב "ותיבקע האדמה",
אז הוא ראה
שני בקעים.
ואהבו כמפקי קוטרא.
אותם בקעים הוציאו עשן,
ועד כדי כך היה חם בפנים,
שאותו סוחר ישמעאלי
שקל גבבה דאמרה.
הוא לקח גזעת צמר
והמשינה במאיה.
שרה אותה במים.
הרטיב אותה על טוב טוב.
ואז עציתה בראש הדרומחה.
הוא לקח רומח
והוא נעץ את גזעת הצמר הרטובה הזו בראש הרומח.
ואייליה עטה.
והורידו את הרומח
עם הגזעת צמר הרטובה לבפנים
וכי אפיק אווה איכרח איכרוכי.
כלומר, אותם גזעות צמר,
אף על פי שהיו שרויים במים,
הם נשרפו, כי החום, האש, הייתה
מאוד מאוד קשה שם למטה, במקום שבו נבלעו
כורח ועדתו.
אמר לי אותו סוחר,
עצית,
אומר הרשב"ם הסכת ושבע כלומר קודם ראינו בעיניים שיש שם אש יש שם חום אבל גם תקשיב
ושמעית
דהבו עמרין משה ותורתו אמת ואין בה דין רבא בר בר חנא שם את אוזנו
והוא שמע שהם אומרים
משה ותורתו אמת
ואין בה דין
הרשב"ם
כותב כך
שמעתי שהם אומרים
שהרי ירדו חיים שאולה.
וצריך להבין כוונת הרשב"ם.
לכאורה הרשב"ם מתקשה איך יכול להיות שרבא ברבר חנה
שומע את עדת קורח אומרים שם למטה
במעווה האדמה משה ותורתו אמת ואין בה דעים.
הרי אמת הוא.
מי שירד למטה
האדמה כיסתה אותו. גמרנו.
אז איך רבא רבא חנא יכול לשמוע?
נראה שזה מה שהתקשה הרשב"ם.
אומר הרשב"ם
שהרי ירדו חיים שאולה.
הם הרי ירדו חיים שאולה.
אז מה כוונת הרשב"ם?
גם עכשיו הם חיים?
איך הרשב"ם מתרץ את השאלה?
איך רבא רבא חנא יכול לשמוע?
בגלל שהם ירדו חיים שאולה.
מה, אז הם נשארו חיים?
הרשש במקום
מביא את דברי הרשב"ם
והוא אומר
כוונת הפסוק
שהם נבלעו בעודם חיים
אבל אחר כך
ודאי שמתו כי איך יחיו בלא אוויר ובלא מזונות
ואיך אפשר שיחיו עד הנה
אומר הרשש
ודאי שאף אחד לא נשאר חי
עד תקופתו
של המורה רבה ברבר חנה
אי אפשר לחיות בלי אוויר, בלי מזונות
וגם אם אפשר לחיות, אז כמה זמן אפשר לחיות?
גם בתנאים הכי טובים אתה יכול לחיות
מתקופת המקרא ועד תקופתו של רבא אברברכנה.
אז מה כוונת הרשש?
הרשש ודאי מסביר את הפסוק
וירדו חיים שאולה,
הכוונה היא, ברגע שהם ירדו הם נשארו בחיים,
אבל ודאי לא אחר כך.
אז מה כוונת הרשש? להקשות על הרשבם.
כאילו אומר הרשש של הרשב"ם, מה תרצת?
זה שהם ירדו חיים שאולה זה לא מתרץ, איך הם עכשיו יכולים לשמוע?
או אפשר גם לומר שכוונת הרשש להסביר את הרשב"ם.
הרשב"ם שהביא,
שמעתי בגלל שירדו חיים שאולה,
הוא לא התכוון שהם חיים עד עכשיו,
כמו הרשש,
אלא כוונת הרשב"ם
שהם ירדו חיים שאולה,
וברגע שהם ירדו ועדיין היו בחיים,
הרהרו תשובה ואמרו משה ותורתו אמת והן בדיין,
ואחר כך מתו.
אז איך רבא ברבר חנא יכול לשמוע את זה?
אולי?
יש הד
של מה שהם אמרו.
הם עכשיו לא חיים,
אבל הם אמרו משה ותורתו אמת והן בדיין.
ורבא ברבר חנא יכול לשמוע את מה שנאמר שם.
טוב, זה גם נס.
מה עדיף לומר?
שהם חיים עד עכשיו בנס או שבדרך הטבע הם מתו
כי אי אפשר בלי אוויר, בלי מזון,
ואז יש נס של שמיעה כזו.
טוב, צריך להבין את הדברים.
אז רבא בר בחנה מאוד מתפעל מזה שהוא שמע את עדת קורח אומרים משה ותורתו אמת ואין בדאין.
אמר לי אותו סוחר ישמעאלי
כל תלת תניומי מהדר להוא גיהנום
להכא
כבשר בקלחת
ועמרי יחי משה ותורתו אמת ואין בה דאין.
כלומר,
כותב הרשב"ם, כל ראש חודש.
בכל ראש חודש,
לא רק עכשיו
שעשיתי לך טיול רבא ברבר חנא ואתה שומע,
אלא זה חוזר על עצמו כל ראש חודש.
הם בגיהנום,
אבל הם מגיעים בראש חודש לאותו מקום שהאדמה בלעה אותם
וכל ראש חודש הם אומרים את הדבר הזה.
אולי גם
רבא ברבר חנא היה שם בדיוק בראש חודש, ואז הוא שמע אותם אומרים.
זה עוד אפשרות לומר.
לא כל כך ברור פה בסוגיה.
מדוע בני קורח,
דווקא
כל ראש חודש,
חוזרים בתשובה ואומרים: משה ותורתו אמת
והן בדאים.
אז בשם האדמו"ר מבובוב אומרים
שבראש חודש,
אז רואים את גודל מעלתם של החכמים ושל מנהיגי העדה.
שהרי כל ענייני קביעת החודשים,
וממילא גם המועדים,
זה תלוי ביד החכמים.
כמו שכתוב, אלה מועדי השם יקראי קודש,
אשר תקראו אותם במועדם, וחכמים דרשו,
אשר תקראו אתם.
קביעות החודשים תלויה בידי החכמים.
לפי איך שחכמים מקדשים את החודש,
כך יחולו גם כל המועדים והרגלים,
ושאר המצוות שתלויים בזה.
אז רואים שהחכמים קובעים את ראש חודש והקדוש ברוך הוא מסכים איתם.
ואז בראש חודש מתברר
כוחם הגדול של חכמים.
לכן בכל ראש חודש
בני קורח
עושים תשובה מאז שאז הם חלקו על גדול החכמים, על משה.
הם רואים כל ראש חודש מה ערכם של חכמים,
אפילו שהם פחותים ממשה,
בטח משה,
אז הם מתחרטים ואומרים משה אמת ותורתו אמת והן בדאים.
אבל יש הסבר נוסף.
יש גמרא במסכת חולין,
דף ס',
עמוד ב',
והיא מופיעה גם בשבועות דף ט',
עמוד א'.
הגמרא מספרת
שכאשר נבראו המאורות הגדולים,
השמש והירח, שניהם היו גדולים,
עד
שהירח
קטרג לפני הקדוש ברוך הוא ואמר, ריבונו של עולם,
אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?
אין דבר כזה שני מלכים. תחליט
מי יותר גדול.
אמר הקדוש ברוך הוא לירח,
לכי,
ללבנה, לכי ומעתי עצמך.
את אומרת שאי אפשר לשני מלכים,
אז את תהיי הקטנה, ולכן המאור הגדול
ביום זה השמש והמאור הקטן זה הלבנה.
מה שורש הטעות?
של הירח.
אז אנחנו אומרים בקידוש לבנה,
אשר במאמרו ברא שחקים,
ובתוך השחקים וברוח פיו, כל צבאם,
יש את הצבא שנמצא בשחקים, זה השמש והירח והכוכבים.
ששים ושמחים לעשות רצון קונם.
באמת השמש והירח
הם עבדים,
הם פועלים
של הקדוש ברוך הוא.
הם ששים ושמחים לעשות רצון קונם,
כך גם אומרים ב"אל אדון לכל המעשים" שבשבת
"שמחים בצאתם וששים בבואם, עושים באימה רצון קונם".
אם השמש והירח מרוכזים בתפקידם להיות עבדי השם,
אז ששים ושמחים, הכל טוב.
שניהם שמחים איזה זכות להיות עבדי השם.
אבל משהו השתבש אצל הלבנה.
היא פתאום
לא רואה את העבדות
שבתפקיד,
אלא את הגדלות,
את ההתנשאות, את הכתר.
ואז אומרת הלבנה,
אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד,
אבל זה החטא של הלבנה.
למה את רואה את התפקיד ככתר?
זאת עבדות.
חז"ל אומרים באוריות, דף י' עמוד א',
כסבורים,
שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם.
גדולי ישראל,
לא רואים בתפקיד הגדול
שררה
הם רואים בזה עבדות.
כשהתמנה האדמו"ר,
הפני מנחם מגור
להיות אדמו"ר,
באו אליו
מנהיגים ורבנים וגדולי ישראל לברך אותו.
אז הוא אמר להם:
אני לא מבין למה אתם באים
לברך אותי.
אם אדם יתמנה לעבד
צריך לבוא לברך אותו?
הרי
לא שררה אני נוטל, אלא עבדות אני נוטל.
אז למה אתם באים ללחוץ יד ולשתות איזה משקה לחיים?
אתם לועגים לי? נהייתי עבד.
הלבנה
היא טעתה,
היא לא ראתה את
עניין התפקיד והעבדות,
היא ראתה כתר,
ואז היא אומרת, רגע,
הכתר של השמש
לא יכול להיות כמו הכתר שלי.
אז הקדוש ברוך הוא אמר, מעתי עצמך.
אנחנו חוזרים למה ששאלנו.
למה
הדת קורח, כל ראש חודש
הם חוזרים למקום
והם אומרים,
חוזרים בתשובה ואומרים, משה אמת ותורתו אמת ואין בה דעים.
כי גם זו הייתה הטעות של קורח.
משה רבנו אומר, המעט מכם כי הבדיל השם אתכם מהדת ישראל,
ויקרב אותך ואת כל אחיך בני לוי איתך וביקשתם גם כהונה.
קורח היה לוי,
הוא קיבל
תפקיד של שבט הלוויים,
אבל הוא השתבש בדעתו,
קורח שפיקח היה, השתבש בדעתו,
ואז הוא מסתכל על התפקיד כעל כתר,
ואז הוא אומר, אז למה אח שלך התמנה לכהן גדול?
אני רוצה כתר יותר גדול.
אומר לו משה רבנו, אנחנו לא עסוקים פה בכתרים,
אנחנו עסוקים פה בעבדות.
אם אתה עבד, מה אתה שואל על העבדים האחרים?
זה בכלל לא עניין של שררה.
לכן,
דווקא בראש חודש
הם חוזרים בתשובה
כל ראש חודש,
ואז
הם רואים את הענווה של משה,
והם רואים את המבט האמיתי של משה.
משה אמת
ותורתו אמת
והן בדאים.
שלום.
חודש טוב.
יעלה ויבוא.
