הנושא שנלמד אותו היום, קורח,
יפנוק את קורח ועדתו.
מה שתגידו, אתם...
משה רבנו רוצה,
יש לו מטרה טובה, להביא את עם ישראל לאן?
לארץ ישראל.
אבל להשיג את המטרה הזאת,
הקדוש ברוך הוא מגלגל לפתחו כל מיני קשיים כאלה ואחרים.
אחד הקשיים זה המחלוקת של כורח ועדתו,
שנגמרת בטרגדיה נוראה,
שאלה שחלקו על משה רבינו,
כולם מתו באיזה מוות אכזרי, לא סתם בדבר הזה.
למה? מה העניין של כורח? בסך הכל מה הם אמרו? מה הם רצו?
בעלי כורח.
כל עמדם יש לו מחלוקות.
בדבר כזה או אחר.
יש כאן מישהו שהיה לו מחלקות בבית עם אשתו או משהו כזה? יש לו מחלקות.
משהו.
זה גם אז לא מספיק.
ליבי בדרך כלל בין שתיים לארבע.
יש מחלקות ויש מחלקות.
המחלקת כוח עבודתו,
מחלקת
מאוד רציני, משהו,
אם זה העונש,
אם זה התגובה למחלוקת הזאת,
היה עם רגלים, היה גם די כאלה, דברים לא פשוטים.
אבל עם העגל, גם זה לא דבר פשוט.
אבל כאן זה באמת מחלוקת
שנגמרת בטרגדיה נוראה ונוראה.
למה,
מה הסיבה ש...
קורח
הכניס את עצמו לתוך המחלוקת הזאת.
לגלות לכם?
לגלות?
המילה הראשונה, וייקח.
וייקח.
אדם נולד לקחת או לתת?
זה לקחת, זה לקחת ולתת.
צרו לעמוד תת.
וייקח.
וייקח.
זה היה
ברגע שאדם
חי בתודעה שלך,
שככה
הוא מועד לפורענות.
לא עלינו.
זהו, זה העניין.
ככה, מה הוא רצה? כבוד.
כבוד, רדיפת הכבוד, נאמר, מוציאה את האדם מן העולם,
מן החיים.
תאווה, הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
זה מה שחז"ל אומרים בפרקי אבות.
ברשותכם,
הייתי רוצה להתייחס למחלוקת הזאת
בנקודה הפנימית יותר, העמוקה ביותר,
בטענות של קורח
כלפי משה רבנו.
וכיצד הטענות האלה,
לצערנו הרב,
הן נמצאות גם היום בימינו, בתוך החברה,
גם האנושית,
אבל גם הלאומית שלנו,
טענות של קורח,
והנזק שלהם הוא נזק עצום.
הטענות של קורח,
שאומר,
כולם קדושים,
כולם צדיקים,
למה תתנשאו?
מי אתם בכלל?
מי אתם?
משה רבינו.
וכמו שרש"י אומר במקום,
הוא אומר דבר נכון, קורח.
הוא גם מצליח לשכנע 250 ראשי את הנדראות, מצליח לשכנע אותם,
והוא צודק במחלוקת שלו.
מה הייתה הטענה שלו?
זו טענה,
הסיבה האמיתית זה הרדיפות הכבוד,
אבל הטענה שלו,
שכולם קדושים, זה נכון.
אנחנו
כולנו קדושים,
אנחנו כולנו צדיקים.
הקדוש ברוך הוא ברא את כולנו,
וצלם אלוקים עשה את האדם,
כל אחד ואחד.
ברוך אתה ה' אלוהים מלך העולם שהכל נהיה בדברו.
אבל זה רק צד אחד של המטבע.
כולם קדושים,
אבל לא כולם שווים.
או,
את זה הוא שכח להגיד.
הוא לא רצה להגיד.
כן,
הקדוש ברוך הוא ברא את כולנו,
יהודים, לא יהודים, לא משקמם,
בתוך היהודים, פוענים, לוויים, ישראלים,
מדרגות כאלה ואחרות,
והקרב ברוך הוא ברא את כולנו.
כולנו קדושים.
אבל יש מדרגות בתוך עם ישראל.
צריך לזכור את הדבר הזה.
מה זה המדרגות האלה? זה פונקציות, תפקידים.
כל אדם, דרך אגב, בעולם,
יש לו תפקיד.
עצם העובדה שאתה חי,
יש לך תפקיד בעולם, אחרת לא היית חי.
תשאלו אותי מאיפה אני יודע,
אני יודע, מה אכפת לי.
יש בעיה אחרת.
לא כל אחד מודע מה התפקיד שלו בעולם.
יש אנשים שיש להם מודעות,
ויש אנשים שאין להם מודעות.
אבל זה שכל אדם יש לו תפקיד, זאת אומרת,
כל אדם שונה מהשני בתפקיד שלו.
כל אחד יש לו נשמה.
יש נשמה כזאת, שורש, זה חזק קוראים לזה, שורש נשמה.
כל אחד עם השורש אני שמעתי על התופקיד שלו.
זה את קורח לא רצה להגיד.
כולם קדושים, כן,
אבל יש הבדל, יש הבדלה.
המבדיל בין ישראל לעמים,
המבדיל בתוך עם ישראל.
את ההבדלה הזאת,
אולם בואו נראה את הדברים אצל הרב
ציודה, איך הוא מתייחס אליהם.
בסעיף השני, בבקשה.
החטא של פרשתנו הוא חטא של טשטוש המדרגות.
כן, טשטוש המדרגות, הכל שווה.
דרך אגב, מי שהשתמש בסיסמה הזאת זה הקומוניסטים.
קומוניסטים אמרו ברוסיה בשעתו:
כל פועלי העולם התאחדו,
כולם שווים,
אין עמים, אין לאום, אין זה, מה יש?
זה האמת, אבל בסך הכול אני רוצה להגיד
שהבעיה, הכל שוויון, הכל בשוויון.
כן, הכל בשוויון. אני הייתי פעם בקיבוצניק, מה שנקרא.
בקיבוץ כולם שווים.
בקיבוץ כולם שווים, לא, אבל שווים יותר, לא.
מי אמר לא?
אתה צודק.
אבל מה היה?
כאילו כולם שווים.
אז הקומוניסטים אמרו כולם שווים,
אבל היו פחות שווים.
ועל הסיסמה הזאת שכולם שווים, רצו לטשטש את הלאום,
הלאום.
היום,
כאן במדינת ישראל, לצערנו הרב,
צריך להפריד את הדת מהמדינה, כאלה אומרים.
מדינת כל יושביה.
תגידו לי, למה?
כי כולם שווים.
כולם שווים.
ויש אנשים שמאמינים בדבר הזה.
זו הטענה של כוח, והרב צודו מתייחס לטענה
שהיא האסון הגדול ביותר שיכול להיות למין האנושי, שכולם שווים. לא כולם שווים.
כולם שווים בריאה אלוקית, זה נכון,
אבל לא כולם שווים בתפקיד שלהם בעולם.
עם ישראל הם שונה מעמים אחרים, ובתוך עם ישראל,
וכל אחד מאיתנו, יש לו תפקידים, כל אחד משהו.
החטא שפרשתנו הוא חטא של טשטוש,
טשטוש המדרגות.
ולמעלה מזה, תחילת הקלקולה בטשטוש המדרגות
ודברי אהרון ומרים, שלמרות שהם אהרון ומרים, שהם המשפחה המיוחסת, אומרים,
משה רבנו,
כמונו.
משה רבנו, כמונו?
זה היה הלשון הרע שלהם,
של מרים ואהרון, שישבו ביחד,
הוא אח שלנו, הוא כמונו בדיוק,
אבל הוא באמת כמונו? הוא לא כמונו.
הלוא גם בנו דיבר.
השם,
שנינו שייכים לאותה מציאות כלל ישראלית.
זאת אשליית המדרגות.
אמנם
נכון שהכלל
כולל את כולם, ואני אומר כולם, מה הכוונה כולם? כולם, כל הבריות כולם.
כתוב שהקדוש ברוך הוא ברא את כל הבריאות, אוהב את הבריות כולן, את כל הבריות.
כל הבריות הן בריאה אלוקית.
כן, אבל,
האבל הזה שיש מדרגות מדרגות,
כקטן כגדול.
דרך אגב, היום בפרוגרסיביות היום,
כולם שווים.
איש ואישה שווים?
כן או לא?
שווים או לא שווים?
איך אתה יודע, יהושע?
התחתנת, אתה רואה?
רק תשמע מה דם, אבל חצי וחצי.
לא שווים. אבל יש כאלה
שזו האידיאולוגיה שלהם,
שהם שווים.
אתה יכול לחיות, לצערנו הרע, בצורה כזאת מעוותת,
שהטפישות מטשטשת את הזהות,
אפילו האנושית שלך,
בגלל שכולם שווים.
אבל ישנם חילוקים ומדרגות.
כל טשטוש מביא פורבנות וסכנות נרעות לכולם.
והדוגמה, הפרוגרסיביות הזאת,
יכול להיות שאדם נורמלי,
שוב הוא צריך לדאוג, לא אדם, חיה,
היא דואגת לעתיד שלה,
לקיום שלה, כן?
חיה, חתול.
איך אתה יודע?
אבל גם היא פרה ורבה, נכון?
אדם
יכול להיות דבר כזה שהוא לא רוצה לפרוט ולרבות
בגלל שהוא חי עם מישהו באותו מין שלו?
יכול לקרות דבר כזה?
זה טרגדיה,
טרגדיה.
ואנשים, יש להם דגל על זה,
לדבר הזה.
זה בדיוק האידיאולוגיה הזאת, כולם שווים.
אז הוא מביא חורבן,
כי זה לא האמת,
ואין עתיד לדבר כזה.
גם בתוך עם ישראל לא כולם שווים.
כשם שכלל ישראל נבחר מכל העמים,
כך יש מי שנבחר בתוך כלל ישראל.
למשל,
רבי יוסי הוא כהן, אתה כהן?
כן, מנחם הכהן. מה, כולם כהנים? כן.
אנחנו שונים, הכוהנים שונים.
תחתי למי?
מכון הוראה,
מכון הוראה, לפעמים אחת התלמידות אומרת, אני בת כהן.
אמרתי,
מיוחסת?
זה לא דבר פשוט.
למרות שאנשים לא שמים לב לדבר.
אבל זאתי האמת.
הכהן יש לו פונקציה של כהן.
צריך לברך את עם ישראל במה?
כל יום.
גם אחרים, אבל זה התפקיד המיוחד של הכהן.
וככה הלוי, וככה כל אחד מאיתנו.
הכהונה היא המדרגה הגבוהה בישראל.
זה נכון או לא?
שאלו אותי למה,
לא, אה?
אתה צודק.
מה הדבר הכי חשוב בחיים?
יש כאן תלמידים מבוגרים?
יש.
מה הדבר הכי חשוב בחיים?
מה?
בשפיות, בשפיות, בית המבטא, השלושייה.
אני אגיד לכם מה,
רבי יוסף, אתה יכול ליפול מהקישל.
אהבה.
מביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה.
אדם שאוהב,
הוא חי.
אדם שאין לו אהבה, הוא כבוי.
מה התפקיד של הכהן?
לברך שתהיה אהבה בעם ישראל.
זה תפקיד חשוב?
אה?
תפקיד חשוב?
זאתי הסיבה למה באמת בבית הכנסת, תשימו לב,
כשאומרים דרכת כהנים,
אז אנשים מכסים את הפנים שלהם בטלית,
וכתוב בהלכה מה הסיבה, שלא יסיחו את דעתם מהברכה,
שיתרכזו בברכה,
שיהיו קשובים לברכה,
שזה הדבר הכי חשוב,
העניין הזה של אהבה.
זה תפקיד של מי?
כל יום,
כל יום רבי יוסף.
כן, בגלות.
מי שבגלות, בגלות. מה אני אעשה?
בארץ. אה, שאלה להם.
אז זה מה שאומר, לכהנים יש תפקיד מיוחד.
ולכהן הגדול,
בתוך הכהנים יש אחד תפקיד,
אחד בעד כולם.
כהן גדול ביום הכיפורים, בקודש הקודשים,
הוא מכפר על מי?
על כל עם ישראל.
לא שעם ישראל לא צריך לעשות תשובה,
עושים תשובה.
אבל הכהן הגדול זה כמו, סליחה שאני אתן למשל, מנהיג, מלך.
מלך.
המלך מקבל החלטה,
מוציא מילה מהפה לצאת למלחמה,
מה עושים? יוציא. מי?
כל העם. כל העם.
הכהן הגדול מוציא מילה בפה, בקודש הקודשים,
שמכפר על עם ישראל,
הוא מכפר באמת על כל עם ישראל.
אנחנו לא רגילים, כי בית המקדש חרי וכל זה, אבל
מי שהוא כהן, צריך לדעת מה המשמעות
של להיות כהן, מה התפקיד של הכהן.
להשכין שלום בין אדם לחברו ובין אישנו, כמו אהרון הכהן.
מה כתוב?
הלל היה אומר,
הווה מתלמידיו של אהרון.
אוהב שלום,
רודף שלום,
אוהב את הבריאות ומקרבנו. הווה, מה זה הווה?
הווה הכוונה, תהיה כמור.
הלל אומר את זה, תהיה כמור. אתה אומנם לא כהן, אבל תהיה כמור, תהיה תלמיד שלו, תלמד ממנו את הדבר הזה.
זה תפקיד הכהנים.
קריאת כורח היא ערעור ופקפוק בסדר האלוקי של מדרגות הקודש בתוך האומה,
כדברי רש"י.
זאת אומרת, כאילו, כולם אותו דבר, כהנים זה כהנים, לווים, לווים, ישראלים, ישראלים.
לכן יש צורך שהדברים יתבררו בכל תוקף,
וכל הסיפור הזה, הטרגדיה הזאת באה לברר לנו.
רבותיי, יש תפקידים, כל אחד משלו,
מי שמערער לכהונה, מישהו נגדי כאן,
יש כאן מישהו נגדי,
מישהו נגדי,
אה, נדמה לך.
זה כבר עשרים בשנה, בשנה הזאת, שמעתי מילה רעה.
אני חי בעולם הזה.
למה יש התנגדויות?
זה מה שבא לחדד,
הפרשה לחדד.
כל אחד עם התפקיד שלו.
אז זה נושא אחד. נושא שני, הקטורת.
הקטורת זה מי שכתוב בהלכה, מי שקורא פתאום הקטורת,
שקוראים אותה לפני התפילה ואחרי התפילה,
והספרדים גם בתפילת מנחה, נדמה לי, קוראים אותה,
את הקטורת הקודמת.
מה זה הקטורת הזאת?
מה עניינה של הקטורת?
למה
העבודה המיוחדת הזאת
היא כל כך חשובה, העניין של הקטורת?
אני אגיד את זה בתמצית מה שכותב הרב זצל בעולת ראייה,
שיש לו פירושים מעמיקים מאוד, מה זה העניין של הקטורת?
שם הוא מסביר להפוך את הלא טוב לטוב.
זה עניין של הקטורט.
החלבנה.
מה זה היה החלבנה?
ריח רע, ריח לא טוב.
להפוך את החלבנה
לריח טוב.
זה דבר כל כך חשוב.
אנחנו רוצים שהכול יהיה טוב,
שגם הדברים הלא טובים, מה שנקרא תשובה מאהבה.
מה זה תשובה מאהבה? תשובה מאהבה,
חז"ל אומרים שהזדונות
שלאדם נהפכים מזכויות.
הדברים הכי קשים שהוא עשה, הכל לטובה.
רבי עקיבא כזה.
כל דוד רחמנא,
מתי הוא אומר את זה?
כשהוא היה בדברים הקשים ביותר.
זה עניין של הקטורת.
אתה עומד בתפילה,
אתה פנה לקדוש ברוך הוא.
כשאתה אומר את פיתום הקטורת, אתה צריך להכניס את הרעיון של הקטורת.
מה זה הרעיון של הקטורת?
שאנחנו כאן הופכים את הכל לטובה.
בתפילה הזאת שאנחנו עומדים להתפלל,
או באמירה הזאת של פיתום הקטורת, ראיתי שכאלה מאוד מקפידים על העניין הזה של האמירה של הקטורת.
גם בעניין הזה. וזה אתה, אם אתה אומר את זה מתוך הבנה,
בוודאי, אבל גם כשאתה אומר את זה לא מתוך הבנה,
יש לזה משמעות.
אז כאן הרב מתייחס לקטורת.
כי ההקטורת הזאת בפרשה שלנו היא דבר והיפוכו.
למה דבר והיפוכו?
מצד אחד הקטורת שורפת את ה-250 איש,
ושמים את זה, את המחטות,
כריקועים על המזבח, שיבואו עם ישראל ושאלו מה זה הריקועים האלה על המזבח,
ואה, זה כורח ואהדתו, כל הדברים האלה,
וכל הטרגדיה שהייתה, שכולם נשרפו,
נבלעו באדמה וכל הדברים האלה.
מצד שני,
הקטורת מצילה את עם ישראל.
אהרן הכהן מקבל פקודה רוץ עם הקטורת
ועצור את המגפה עם הקטורת הזו.
ועל מנה שנבין את הרעיון, אני אתן משל.
חשמל.
חשמל. או אנרגיה.
אנרגיה.
אנרגיה אטומית. עכשיו אנחנו בעיר העיר.
עם האנרגיות האטומיות.
כולם מבינים שאנרגיה אטומית או אנרגיית חשמל זה דבר מסוכן.
דבר מסוכן.
אבל מאידך זה מביא חיים, מביא אור.
כל אחד יכול להתעסק עם חשמל?
מישהו יש לו כאן תעודת חשמלאי?
אף אחד.
אסור להתעסק עם חשמל. ואם מטר גבוה?
מומלץ.
לא מומלץ.
לא מומלץ.
אנרגיה יכולה להיות חיובית
ויכולה להיות שלילית.
זה העניין של הקטורת.
הקטורת היא מציאות מאוד,
אומנם כתוב בחז"ל שזה חשאית,
זה עניין חשאי,
נסתר.
אבל מצד אחד היא יכולה לבנות ולהעיר,
ומצד שני היא יכולה לפוצץ.
שרנוביל.
זה מה שבאה כאן הפרשה שלנו ללמד. בואו נקרא את הדברים שהרב כותב על העניין של הקטורת.
ושים קטורת.
הקטורת היא הפעולה שבקורבנות,
וכל העניין שלה לחבר.
אקטורת מלשון לחבר,
ועניינה לקשר בין ישראל לבין אביהם שבשמיים.
קטורת מלשון קיטרא,
מה דקיטרא? קשר.
היא שייכת למעלת הכהונה.
זה התפקיד של הכהנים,
לחבר את עם ישראל לאבינו שבשמיים.
זאת הסיבה שיש כאן מכון מאיר. למה?
מה?
לחבר אותנו.
איזה שיעור שמיים. כן, כן.
זה התפקיד של הכהנים.
ולכן 250 הנשיאים שרצו את הכהונה לקו על ידי הקטורת,
כיוון שלא כל הרוצה ליטול את השם ייטול.
ואנחנו כאומה סבלנו כל כך מכל מיני משיחי שקר למיניהם,
לאורך כל הדורות.
מכל הנצרות שגם צמחה מכל הדבר הזה.
לא כל אדם יכול לקהל להגיד, אני יכול לחבר את עם ישראל לאבינו שבשמיים.
באותה הקטורת יצא אהרון לעצור את המגפה, למרות שהיא הייתה,
הביאה את המגפה כביכול.
כי היו העם מלינים על משה ועל אהרון לאמר, אתם אם אתם את העם השם,
שהיו ישראל מליזים ומרנים אחר הקטורת, לומר,
שמה מוות הוא,
על ידו מתו נדב ואביהו,
ועל ידו נשרפו חמישים מאותיים איש.
כיוון שניתקו את עצמם מהקטורת שמקשרת ישראל לריבונו של עולם,
לשפע חיים שלמעלה,
כזה על ידי הקטורת,
הופיע דבר השם,
אכלה אתכם אותם כרגע,
בנתינת רשות למשחית לחבל.
ואז יצא אהרון לעצור את המגפה על ידי הקטורת,
אותה נתן מלאך המוות למשה ללמדך שאין הקטורת.
הורגת, אלא מה?
העוונות הורגים.
כן, הבחירה של האדם,
אדם יכול להתחבר בדרך נכונה אל הקדוש ברוך הוא,
שאלו אותי איך?
לבוא למכון מי ללמוד תורה,
לקיים מצוות ולתקן את המידות,
לדרך ארץ קדמה לתורה וכל הדברים האלה.
ואז הוא יכול להתחבר לקדוש ברוך הוא.
אבל אדם לפעמים משתמש בצורה לא נכונה,
הוא נדמה לו שהוא עובד ועושה את זה,
הוא יכול לגרור ממה?
לפיצוץ.
מישהו התחתן כאן פעם?
כן?
פטורת.
זה מאוד, כן.
הקדוש ברוך הוא עשה איתנו חסד,
נתן לנו את התורה,
נתן לנו את המצוות,
מורה לנו את הדרך
איך להתחבר באמת,
ולא כמו שקורח ועדתו.
וגם היום כל המחלוקות האלה בתוך עם ישראל,
זה טבעי שיש מחלוקות,
אבל צריך מאוד להיזהר,
לא מחלוקות כמו שאומרות, לטשטש את הזהות,
לטשטש את השייכות שלנו לעם הזה, לארץ הזאת, לתורה הזאת וכל זה,
זה דבר שהוא חמור על זה. צריך להיאבק, לבטא, בעזרת השם,
כולנו נחזור בתשובה שלמה,
ועבודת הקטורת של הכהן הגדול, וגם שכל אחד מאיתנו תחזור,
שיהיה לנו שבת שלום.
