טוב, שלום וברכה.
אנחנו ממשיכים במסע שלנו, הרבי הרב חרל"פ,
על סוד הצפונות של ארץ ישראל.
אנחנו היום נעסוק בפרק ז' ובפרק ח',
שמדבר על מה מיוחד בארץ ישראל ביחס לגלות,
שמדבר על קדושה בהרחבה ותנועת החיים מקור הקודש. זה הנושאים של הרב חרל"פ.
בעצם הוא התפלא לשנות,
הרב חרל"פ אומר לשנות את כל התפיסה שאתה בא ועולה לארץ ישראל.
יש דברים שאם אתה נשאר איתם מהגלות זה גורם להרס, לנפילות.
בגלל זה כשאתה נכנס לארץ ישראל,
יש איזה אור שצריך מה להיות, אור חדש לציון את העיר, צריך לשנות אותו.
וזה בעצם 48 פרקים, 48, כמו שיש 48 קני תורה,
48 פרקים שהרב חרל"פ סידר פה,
שאתה מתחיל לקבל את האור הפנימי של ארץ ישראל.
אז אנחנו בפרק ז',
בואו נראה את המהלך קדושה והרחבה.
אומר הרב חרל"פ,
הקדושה שבארץ ישראל היא דווקא זו המלאה עוז וגבורה,
ובייחוד בהרחבה והתפרצות ימה וקדמה, צפונה ונגבה.
ולפעמים יש שמפני נפלאות גדולתה והרחבתה אינם מכילים אותה ומגיעים לזה נפילה גמורה. מסביר הרב חל"פ,
ארץ ישראל דווקא זו קדושה שלא, אם אנחנו מכירים איזה אדם היה,
מה זה ענב בגלות? זה כמו איזה אגיבי מניות אדם כזה, איזה ענב,
זה אגיבי מניות אדם, זה ענב כזה, הפוך.
עניו של ארץ ישראל זה לא איזה מסכן כזה,
אלא זה גיבור, דוד המלך, רדיו אביו אסיגים, משוב עד כלותם.
הוא אומר, בארץ ישראל נדרש לצאת מתפיסת גלות מאיזה מסכן כזה.
אלא על הענבה והגבורה,
זה, זה, זכרת את השם לאורך, כאילו אתה יכול לעשות חיל.
זה חיל, אבל מה?
זכרת את השם ככה.
בארץ ישראל
זה מה שנדרש, זו הקדושה.
עכשיו, אם אדם,
אומר הרב, מנסה,
להשיג קדושה,
שהיא יותר נפילה, יותר הפוך חלישות.
אומר הרב, זה גורם לדי נפילה גבורה. פתאום אתה רואה את הילדים כזה, לא הולכים כמו האבא.
הוא כזה,
הוא מדבר, הוא מתאים לאירופה, לגלות, אבל הם עכשיו בעצם באים ורוצים לפרוץ, אבל זה באמת עמוק, אומר הרב חלפ.
כי ארץ ישראל דורשת את המקום הזה.
בואו נראה.
ומאחר שתוכן הקדושה בארץ ישראל,
ובהחרבה ובפריצת כל גבול,
לכן בוחלת היא הארץ הזאת
ביראת שמים מצומצמת. הארץ עצמה, היא בוחלת בזה.
ובייחוד ייראת שמים עצובה.
יש מסכן עצוב,
כן, הרב ביגון,
בעיותו לא איכותי משנות חיים,
הוא כל הזמן מחייך.
אז אומרים לו, מה?
זאת אומרת, אם אדם חוזר בתשובה והוא לא מחייך,
אז זה לא תשובה.
אדיר, כן?
כן, ככה צריך, אם אתה חזר בתשובה ואתה עצוב,
אז זה לא חזר בתשובה.
או אם אדם חזר בתשובה באמת,
הוא צריך כל הזמן לחייך, כמו הרב אביגון.
גילת את השם, גילת את כבוד השם.
עכשיו, אומר הרב,
חרל"פ,
עכשיו בואו נסביר את הגמרא, יש גמרא שאומרת בברכות,
מה זה יראת שמיים שהיא צריכה, שהיא פורצת כל גבול.
כלומר, במסעת ברכות,
יש שאלה אי כסאי בבל, יש אדם זקן בבבל,
רק כתוב,
למען יחון ימיך על האדמה.
אי אפשר לקבל איכות ימים,
רק בארץ ישראל, איך יכול להיות אדם זקן בבל? זו השאלת הגמרא.
אומרת הגמרא, לא, בבבל איך אפשר לקבל איכות ימים?
דמקדמה ומחשכה בבית כנישתא, שמקדימים
ומחשיכים בבית הכנסת. אדם נמצא בכל הבית כנסת, אז הוא מקבל איכות ימים.
עין דאמר רבי שי בן לוי לבניו,
הקדימו והחשיכו בבית כנישתא, כי ככה,
כי יחידתו הוא חיה, ככה אומרת הגמרא. שככה, ככה, מה יהיה, ככה יהיה לך איכות ימים.
מה אתה לומד מזה? מסביר הר-קוק, מה לומדים מזה?
בגלות,
איך אתה יכול לקבל עולם של קדושה שנותן לך אחיזה בחיים,
אחיזה של אחות ימים?
בגלות אין שום דבר.
מה יש לך שם?
בתי כנסיות, בתי מדרשות שיש בהם, שם עתידים,
שיש בהם איזה בחינת קדושה, איזה נר בתוך החושך,
שם תדבק, תיצור איזה גטו,
תסתגר בתוך בית הכנסת.
כי מה זה בחוץ? בחוץ זה טומאה, זה גויים.
מה אתה לומד מזה?
בארץ ישראל,
גם מחוץ לבית הכנסת יש מה? יש קדושה.
גם בשדה.
בגלות זה רק בבית הכנסת.
אבל בארץ ישראל, גם בחוץ, גם בשדה, חי בשדה יכול להיות מה?
הוא יכול לקבל קדושה כמו אחד שזה הפוך. יותר מזה, כמו שאנחנו לומדים, זה מתורת הזוהר.
בתורת הזוהר רואים בתפאורה איפה הוא נמצא בזוהר, כל זה אז לבאורך.
הכל זה בדרך,
תחת האילן, שם...
אין בית מדרש.
כי בזוהר, שזו תורת ארץ ישראל הפנימית,
היא הפוך, היא תחת אילנה, בשדה.
זו תורת ארץ ישראל, שהיא יוצאת מכל גבול.
כן, כמו שכתוב, אומרות הגמרא, מאז זכורם בית המקדש,
אין לה קב"ה אלא ארבע אמות של ההלכה.
יש צמצום של הקדושה לארבע אמות של ההלכה. אבל מה קורה?
תורת ארץ ישראל, ארץ ישראל דורשת אחרי אלפיים שנה,
יש קדושה שמתגלה בעמוד עוד דברים. אדם מחוז באדמה, בארץ ישראל, בצבא, יש דברים שאדם יכולים לקבל, מה?
לקבל אור קדושה.
לכן בוחלת הארץ הזאת ביראת שמיים מצומצמת,
ובייחוד
ייראת שמיים עצובה.
כל הנשאר בצימנתו בראשי הקדוש שיאמר לו, אתה צריך לראות בארץ על שמח.
ודורש דווקא את היראה הגדולה שקולטת בקרבה המון שבעת
מעשים גדולים.
המביאה מרץ רב,
או זו גבורת קודש.
מה זה בארץ ישראל? איזה תורת קדושה צריך לחבר? עכשיו תראו מה אומר כאן הרב.
שמחה רבה ועליזות עמוקה חמושה בגבורה.
עכשיו תראו מה זה מזכיר לכם. זהירות,
זריזות ונקיות,
פרישות, טהרה וחסדות, ענווה, יראת חטא וקדושה.
הכל בהמוניה אחת גם יחד. מה זה מזכיר לכם?
פסט ישרים, נכון?
פסט ישרים.
שיש לנו מה? שיש סדר של פסט ישרים, זהירות, זריזות.
אומר הרב, כשאתה עוסק בדבר אחד,
אז זה מעפיל על הדבר השני. נגיד, אדם שהוא זהיר מאוד, אז הוא כבר לא זריז.
ואם אתה מאוד פרוש,
אז אתה לא,
בצורה של קדושה, שזה בדיוק הפוך.
אז זה דברים שכביכול,
איזה מהלכים בנפש, הם סותרים זה את זה.
אומר הרב, בארץ ישראל חייב להיות הכל בהרמוניה אחת גם יחד.
זה לא כמו בגלות, שזה טופס איזו מידה, לא הפוך, זה צריך להיות הכל,
הכל ביחד, את הנקציות, נקיות, פרישות, טרח, זה הכל.
הכל בארץ ישראל מתבקע, זה משהו אחר לגמרי.
זה כמו דוגמה שאתה עכשיו מדבר על מה?
מדבר על... בחוץ לארץ, אתה יכול לדבר רק על תלמיד חכם. בארץ ישראל כשאתה מדבר גם על נביא,
אפשר להגיע.
אומר הרב, בלא זה,
אין הארץ מוצאת את עושרה.
עושר העולמים שלה.
אם אתה לא חי בצורה כזאת, ואתה מנסה להיות צדיק,
אבל בצורה הלא נכונה,
איזו צורה מצומצמת.
ואתה אומר,
תשמע, אנחנו אותו דבר כמו שהיינו בפולין,
כמו שהיינו בצפון אפריקה, בעיראק, בכל זה, באותה צורה,
ככה הם חיים. ואתם לא מנסים לעורר
את הצפונות שיש בארץ ישראל ומערב,
היא מתרעמת על הבאים שעריה,
בתוכן ובצורה של גלות.
ובחבליה תזעק, מי זועקת?
הארץ עצמה, כמו שאנחנו מבינים בארץ ישראל שלנו,
כאשר קהה את הגוי שלפניכם,
הארץ עצמה היא צועקת, היא... מה היא יכולה לעשות?
היא מקיאה, הכעשת גודל בפניכם. כן, יש הסבר,
תקופת שבוע,
למה כרוח בולע אותה את האדמה?
כי הוא, בארץ ישראל,
בסוף הפרשה הקודמת, מה עושה הפרשה, מה עושה?
היא מקיאה, ותקיע הארץ אתכם.
ויש גם דבר שמאש שהיא בולעת.
אז זה היה בחוץ לארץ, זה בבבל, אבל מה ההסבר?
הוא רצה להקדים את המאוחר, הוא רוצה להגיע לשמואל הנביא, שמואל הנביא, מה הוא היה?
שמואל הנביא הוא היה דמות
שמראה קדושה בכל מקום,
שהולכת מעיר לעיר ומראה איך הקדושה מגיעה עד אליכם.
כן, אולי הולכת, בואו אולי לשילון,
אני הולך עד אליכם ומראה שהקדושה מגיעה עד אליכם.
ושמואל הנביא מה עושה? לוקח את הגג והוא משסף את הראש שלו. מה זה, נביא ככה עושה?
דמות שקודש,
אבל היא גם איש מלחמה,
שאנחנו לא מכירים את זה.
זה רעה הכורח.
הוא אומר, אבל זה בארץ ישראל, זה לא פה.
זה בארץ ישראל.
בארץ ישראל יש איזה קומות כאלה של קדושה שככה מגיעים.
אומר הרב, בחבליה תזעק בואו נא אליי ופקדוני בשמחה
ובטוב לבב.
התאמצו לשחרר אותי מידי זרים.
מי אומרת את זה?
ארץ ישראל.
שבהבנותיכם ופשעיכם שולחה עמכם, כתוב שכתוב בנביא.
ובנו נא את היכלי, היכל הקודש והמקדש.
ומה יקרה?
חדשו בה את שירי הלוויים על דוכנם.
מה צריך להיות מנגן?
עולם הניגון שנעלם מאיתנו
בגלות, שהלך לגויים,
למנצח על שמינית, נקודת השמונה. בנבל העשור הזה, אומר לך,
אם יש לנו באוקטבה,
יש לנו רק שבע,
דור אמי פסול עשידו,
יש שם עולם שמתחבר שלנו, יש לו מצח על שמינית.
יש בנבל עשור, עוד כמה צילים שמגיעים לעולם העליון.
חדשו את שירי הלוויים על דוכנם,
שהוא היה שם שיר חדש,
איזה שיר חדש?
תהילתו בקהל חסידים.
איזה, איזה, מה רוצה ארץ ישראל?
תן לי את הקהל חסידים, יסמך ישראל בעושיו,
בני ציון יגידו למלכם. זאת אומרת,
מכאן אומר הרב חרל"פ, אם אתה מנסה לדבר במושגי התשובה, מושגי היראה, מושגי הגדושה,
במושגים של גלות הארץ עצמה, זה גורם למה?
לדי נפילה גמורה.
למה יש את הנפילה?
למה הילדים לא הולכים עם הזה?
כי הארץ דורשת משהו אחר.
אם אתה לא מבין שבארץ יש איזו פריצה של ים מהצפון,
המקדמה, איזה משהו שגם להיות מחובר אל הצבא,
אל הקדושה, אל כל ערכי החיים, בצורה אמיתית,
ואתם מנסים להיות איזה סגור באיזה ארבע אמות של הלכה, שכביכול זה היה בגלות,
הארץ עצמו, מה הארץ עצמה מתחילה לעשות? היא בעצם מתרעמת, ואז מה קורה? זה גורם לנפילות.
זו הקדושה שהמקום עצמו,
דורש
קדושה בהרחבה.
זה פרק, פרק ז', אנחנו מתוך הפרק ז',
מתחברים גם כן למצב שיש לנו היום,
מה שקורה עכשיו בחדשות,
לפרק ח', ותראו כמה זה קשור.
בפרק ח', אומר הרב, תנועת החיים ממקור הקודש, בסדר?
תנועת החיים ממקור הקודש היא באה,
וחי בהם, ולא שימות בהם. כתוב ביום הפ"ה,
אדם שבעצם צריך לחלל שבת,
אז כתוב חלל שבת אחת, שישמור שבתות הרבה. למה?
למה זה נאמר? וחי בהם,
ולא שימות בהם. זאת אומרת, התורה היא תורת חיים.
וזה כולל
לכל רגשי החיים. כן, אנחנו בעצם בפרק ח', אנחנו כן מתחברים לאותה נקודה שמתחברת,
שבארץ ישראל נדרש כאן משהו אחר מהגלות של אלפיים שנה. אלפיים שנה פתאום נעלם מאיתנו דבר שלא היה אלפיים שנה. מה?
כולל כל רגשי החיים,
לרבות גם את חפץ והרצון להקמת אנשים בעלי אשאי רוח,
אשר ילכו לפני העם,
אשר יצאו ואשר יבואו לפניהם.
כן, כתוב שם על יהושע,
אשר יצא ויבואו לפניהם.
לדאוג בעד תקומתם בכל צבעוניהם, שגם זה מתוך מקור הקודש הוא נובע.
בארץ ישראל אנחנו צריכים לחזור למה?
לחזור לאנשים עם, בואו נראה מה זה תוקף עוז וגבורה. בואו נראה.
וגם ההרגשה, בכל מעמקי הלב בצער גלות,
והחפץ יתנער מהשעבוד ויצאת ממנו,
לא רק מצד מושגו הרוחני בלבד, אלא גם מצד מושגו החומרי.
אנחנו לא רוצים לכלות במה להיות איזה צל של הגויים,
ואפילו לא להיות כוכב מארצות הברית.
אלא אנחנו ישראל.
אומר הרב, אף הם מיסודי יסודות אימה.
כי הרי שילת כבוד עם קודשנו,
שילת הכרת זכותם בתור עם רודה ומושל.
יש כאלה אומרים, מה אתם? אתם מנסים לרדות בעם אחר?
בערבים, בפה ובשם,
אומר, ואשר לו ארץ מיוחדת ואשר מיוחדת
היא שלילת כבוד עליון וחילול שמו יתברך. זאת אומרת, בוא נבין את הנקודה.
כשאנחנו עכשיו מנצחים המלחמה,
אומר הרב חל"פ,
איך העולם לא תופס את זה?
רק עם חכם ונבו הנגוי הגדול הזה.
הם מבינים את זה בצמחה רוחנית.
אנחנו מנסים להסביר את זה,
הם מבינים את זה חד וחלק,
הקדוש ברוך הוא איתם.
כשאתה מנצח ורואה טיל,
ואתה פוגע בטיל, והטיל פוגע במטרה,
העולם מסתכל על מה?
השם אלוהי ישראל, מלך ומרותו בקומה שלה.
הם צועקים את זה.
הם יודעים שבעצם זה קשר שיש כאן לעם התנ״ך,
מושגים תנכיים,
כולם מבינים בעצם שהניצחון פה הוא ניצחון, שיש כאן איזה עם סגולה.
אנחנו מנסים להציג, תשמע, פה היה כאן איזה טקטיקה ופה ושם.
העולם תופס את זה, מה?
בקידוש שמו ובכיל שמו.
אומר הרב, אנחנו לא מבינים,
היא שלילת כבוד עליון וחילול שמו יתברך.
אתה מבין שכל פעולה שאתה עושה,
היא פעולה שהיא בעצם יוצרת מה?
תעודה של כבוד השם וחיול השם.
וחייבים להתאמץ בכל עוז ועוצמה להשיג את זה ככל האפשר.
מה להשיג, אומר הרב?
להיות עם, בזכות, ברוך שמה שקראנו עכשיו בשבוע האחרון.
הצענו קצת מהמושג צבא הגנה לישראל, לתפיסה שהיא מאוד גלותית.
לתפיסה של מה?
יש לנו אחת הבעיות הגדולות במשרד התיירות עד היום,
זה שבאים המון תיירים,
איפה מפגישים אותם, או כל מיני שגרירים,
כל מיני ארצות,
וכל מיני זה, מאיפה מפגישים אותם? לוקחים אותם לאיפה? ליד ושם.
זה המפגש הראשוני.
אתם רואים ליד ושם, אתם רואים אותם את המסכנים,
אתם רואים למה אנחנו צריכים מדינה?
הנה, ראיתם, אנחנו חטפנו, אה, וואו, כן, ואז קצת ככה
נותנים להם את האפשרות אחרי משרד התיירות, להגיד, שמע, ראיתם את יד ושם, מבינים את השואה הקשה שהעם הזה עבר?
הבנתם למה אנחנו צריכים מקלט כזה?
אה, יופי.
זה בעצם הצורות ההסברה של משרד התיירות, דבר שהוא מאוד מאוד לא נכון.
זה בעצם ארץ ישראל.
המפגש עם יד ושם,
והיה צריך איזה מקלט, בגלל זה,
אתם מבינים, אנחנו עושים את התוקף המדיני שלנו, של מדינה אה?
איפה הקומה של דברי הנביאים?
אחרי זה שואלים למה אי אפשר להעביר את השגרירות לירושלים.
לא, לא, מה, שגרירות לירושלים זה כבר דברי הנביאים.
אתם תשארו את זה בתל אביב, לא, אל תגידו לנו להביא שגרירות לירושלים. מה, זה לא כזה מובן מאליו? זה לא טריוויאלי שאדם, יש לך עיר בירה, אתה מעביר את השגרירות לירושלים? לא, כל העולם דן בזה כשגרירות עוברת לירושלים. למה?
כי זה מראה על תוקף,
על עוז, על דברי הנביאים, אמת.
שירושלים היא עיר בירה, עיר בירתנו, זה לא מובן.
אנחנו מנסים להציג את זה באיזו מסכנות,
מסכנות גלותית, צבא ההגנה, מגינים על עצמנו.
עכשיו,
בשבוע הזה,
רוב המערב, משהו מתבקע.
עברנו איזה מהלך, עברנו איזה מסך.
אומר התרגום,
מה זה פרס?
פרס אומר התרגום, מה זה פרס?
זה כיסוי,
זה מסך.
פרסאה אומר התרגום,
לשון מסך.
ראונקלוס.
למה זה מסך? אנחנו עוברים מסך עכשיו.
לזה כתוב שהפרסים הם היו בין מעבר של בית ראשון לבית שני, איפה מגיעים הפרסים?
הם תמיד ייצאו מעבר, הם ביחסים בעולם של המעבר.
תמיד זה פרס עם מעבר.
בית שני 70 שנה זה פרס.
עוברים תקופה.
עוברים במצב של מה? של גלות?
יכול להיות גלות, אנחנו במצב של יותר עליון בארץ ישראל, יותר מה?
קומה חדשה.
אשר בן יציא ואשר בן דוד. למה?
הרב הוא גם מדבר על זה, שאתה רואה את הפרסים,
אתה אומר, שמע זה לא התרבות המערבית,
אנשים צנועים כביכול.
אמר הרב קוק בברחות,
דווקא בגלל שהם אנשים צנועים,
זה כמו שהגמרא בברחות אומרת שהפרסים הם צנועים בדבר אחר,
באיזשהו מיטה, באכילתם וכל זה,
ומזומנים לגיהינום,
הם יותר מסוכנים.
תשמע, זו לא התרבות המערבית המופקרת, אנשים צנועים,
הם הכי מסוכנים שיש.
אומר הרב קוק.
למה?
כי אומר, אם אדם צנוע,
אז היה צריך להגיד שמו שהוא אדם יותר במחשבה ותבונת שכל מאשר אדם שמופקר, הוא ברברי,
שגם מגיל שפיכות דמים.
אומר, לא, אבל אף על פי כן שהם צנועים,
הם לוקחים את כל המבט שלהם, לאיזה מבט?
לטהור והרס.
הם הכי מסוכנים שיש.
אל תתבלבל בהם, מזומנים לגיהינום, אומרת הגמרא.
תיזהר, זה האמן הרשע.
אנחנו עוברים קומה אחרת בעולם, מה זה?
זה לא מה שייח בן יוסף, שהוא בעצם מראה את הצד של יוסף הצדיק בן אשת פוטיפר,
בית התרבות המצרית,
התפוסה של בעצם להיות צדיק ביחס לעולם המופקר.
שייח בן דוד מגלה את הפנימיות של החיים.
מה זה פרס?
הוא פורס את המבט אשר בן דוד.
ומה בא הקומה אחרי זה?
בית מקדש.
אחרי המלחמה, מה אנחנו צריכים עכשיו לבנות? איזה קומה צריך לעלות הלאה?
בית מקדש. אין היום תשובה
למי שאומרת, הרי למה כל הפוסקים קוראים, למה אנחנו לא בונים בית מקדש? למה לא בונים עכשיו?
הולכים לבנות בית מקדש, למה לא?
תתקלו בפסיקה.
למה לא? יש לכם רעיון?
למה עכשיו אנחנו לא בונים בית מקדש? אנחנו נראה שיש מדינה, יש צבא,
מה הבעיה לבנות בית מקדש? למה לא בונים?
כל התשובות היחידותיות. מה קראתם פעם?
כן.
כן, כל הבנים אמרו. שאלו אותם.
הגענו לארץ,
אתה תופס את זה, אתה יכול לבנות בית מקדש.
אז יגידו לך, מה יגידו לך?
העם לא מוכן, סיפורים זה לא בדיוק ככה.
מה התשובה ההלכתית הקלאסית?
זה התגרות באומות.
אם נבנה את בית המקדש על הרב בית השם,
נבנה באומות.
היום?
התגרות באומות?
מה שתקפת באיראן, כאילו,
התגרות באומות. אין לנו היתר היום
לא לבנות בית מקדש.
אין היתר.
יש לנו מבין את ה...
אין לנו היתר היום.
שום סיבה. בגלל זה אנחנו ממש אחרי המלחמה.
אחרי שוך הערפל של המלחמה,
הקומה הבאה, ישר בית מקדש.
אין שאלה כאן, צריך לדון בזה.
תקיפו, עוד אין תקיפו. היה תקיפה, מסתכלותית, ירדן, סטטוס גבו ירדני, הרי מה קורה בהר הבית?
סטטוס גבו ירדני, איזה ירדן? ירדן זה משחק שלנו?
תקפת את טיראן, אתה...
יותר התגרות באומות בזה?
כאילו מה, זה לא השאלה בכלל.
לבנות בית מקדש זה כבר כאילו בכל, כבר זה לא, זה לא, האומץ הגדול שאנחנו עושים עכשיו.
אין היתר היום
ללמוד בית המקדש. אין היתר.
מי יכול לעצור את זה? רק הדתיים יכולים לעצור את זה.
אבל זה הבעיה.
אבל אין היתר ללמוד בית המקדש.
אז הרב אמרנו מהר חביעה, והפוך,
אנחנו אומרים את זה,
פעם הייתי באיזו ישיבה חרדית,
הם שרים שיר ביום, בזדה השלישית. מה הם שרים?
בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש.
איפה עומד המשיח?
היה בית המקדש, זאת אומרת, היה בית המקדש לפני המשיח.
מה, אתם לא מבינים את המדרש?
אתם לא מבינים את זה? כתוב במפורש.
אנחנו בונים בית המקדש, ואחרי זה בא כל התהליך.
וואי, בחיים, כבר חשבנו על זה.
תלמדו סוגיות.
הוא אחרי זה יגיע לבית המקדש ויגיד לנו, ענבים, ענבים. בסדר, יגיע לנו אחרי זה.
אבל צריך לבית המקדש.
טוב, בואו נמשיך הלאה, בואו נראה.
אומר הרב,
וכיוון שמתפקידנו ומיהודינו הוא לשאוף למניעת שפיכת דמים
ומלחמות בארץ, על כן כל מאמצינו לטבוח כל זה,
כפי שבאו על זה חזיון נבואי לדבר השם,
יימח מצד הצדק והיושר, ובעיקר לגלות לפני כל העולם
את עם ופשעם של העמים אשר רדפו ורודפים בלי חמלה עם שלם. אנחנו אומרים, תקשיב, אנחנו,
אתם יודעים, רודפים אותנו,
עם קדוש אשר הביא להם אושר ואושר,
על לא חמס בכפם,
זה כל העמים שבעצם באו וטבחו בנו.
תבינו, אחת הבעיות שמישהו לא מבין בעצם מה עברנו באיראן.
בארצות האסלאם,
יהודי
לא היה יכול לחכוב על חמור.
בכל ארצות האסלאם, איראן, עיראק,
מרוקו, צפון אפריקה, כל האזורים האלה, כל השיטה המוסלמי,
יהודי לא יכול לחכוב על חמור.
כאילו, אתה לא יכול לחכוב על חמור,
יהודי מה, אתה יכול רק לשים את המסע שלך, אתה יכול לא לחכוב על חמור.
כשמתופסים את זה, היו עושים פוגרום ביהודים.
הורגים את היהודי הזה, שזה לא נותן, כמה,
ואיפה הגענו היום? תפסנו את האיראנים בראש הזה, איפה אנחנו נמצאים היום? איפה מה שהיה לפני 80 שנה?
אנחנו לא מבינים איפה אנחנו חיים.
כמה ביזו את העם שלנו, ואיפה הוא היום?
לכן כל זמן שלא מצא רגע שהמוסר אוזן קשבת בעולם, לא היה אפשר כלל לדבר ולעורר על זה. מלחמה לא רצינו, שעל זה הייתה השבועה שלא לנמרוד באומות.
והיה צורך, הנה מה שאמרנו,
לא לנמרוד באומות כביכול,
והיה צורך לחכות עד שיתפתח רגש המוסר על כל פנים וחציונותו בעולם,
ואז נוכל לטבוע גם ירודפנו
ומסנאנו זכותנו הנצחית בשם הצדק.
אנחנו לא סתם, אנחנו בעצם מגלים בעולם,
מה זה צדק ביושר? המלחמה שאנחנו עושים עכשיו,
מה מי שעושה זה מלחמה שיוצרת משהו סדר יום,
סדר עולם אחר בעולם.
העולם מבין שיש כאן משהו אחר.
תדעו לכם, באופן כללי, בדרך כלל אחרי מלחמה כזאת,
יש את הרב שרקי שיש לו ארגון ברית עולם.
כן, אתה רואה המון המון גויים בעולם רוצים להתגייר, רוצים למצוא עמדות בנוח.
מה קרה?
הדברים האלה יוצרים משהו בעולם. רגע, וואו,
מה קורה פה? זה עם שכתוב בתנ״ך, ותראה, הוא חוזר לארץ,
ויש לו עזרה שממית שאין לה אח בריה,
והוא משנה סדר, הנקודה הזאת בעולם עושה סדר לסדר, עולם חדש.
אז כנראה שמה שכתוב בתנ״ך עדיין חי ונושם.
הם מבינים שזה מה? זה משהו עמוק.
ואז מתחיל איזו הבירור.
בגלל זה
יידרש מאיתנו ממש לעסוק בצד האוניברסלי. מה הצד האוניברסלי שלנו?
בית המקדש. כי ביתי בתפילה יקרא לכל העמים.
נכון היה בית השם ראש הערים וניסה מגוואות, אמרו אליו כל הגויים.
אם לא נעסוק בזה, זה יהיה כאן מבוכה מאוד גדולה.
אומר הרב, ולא על דעת שום אדם ישר שהתביעה הצודקת וההתארגנות לשם זה,
לשם ההוצאה לצדק משפטנו,
לעורר תשומת ליבות הישרים שבעמים, שלא יגזלו את הכבשה התמימה.
כי מה זה כבשה?
עם ישראל היה כמה?
כבשה בין מה?
בין שבעים זאבים.
עכשיו, איך קראו למבצע הזה?
לביא.
כלביא יקום.
אז כתוב במדרש,
אוי ללאומה שתיכנס בזמן שלביא ולביאה מזדקקים זה לזה.
אז אנחנו בעלות צאן.
אנחנו לא איזה כבשה.
מה אנחנו? זה לא סתם זה. מה אנחנו?
כלביא.
אבל מה יותר חזק מלווי?
אריה.
כי לביא, זהו, כארי התנסה.
ארי זה הכי גבוה.
איפה זה ארי? זה בבית המקדש.
הקומה הבאה זה ארי.
אחרי שאנחנו נביא,
צריך לבוא לקומה הבאה, זה יהיה אריה. מה זה אריה?
זה בית המקדש.
אומר הרב,
לא יגידו את הכפיסה התמימה וננהל את כל הדברים עד כדי כיוון מדיני, יביאו כל אלה לידי עזיבת הקודש, חלילה. כי אם אדרבה חזרה ותשובה לכל מה שמקודש לנו,
מגעגועים להקמת ממלכת ישראל, על פי האופי המיוחד להם,
ולא לחכות את העמים,
אפילו בסדרים החיצוניים. אומר הרב,
אנחנו צריכים להיות אנחנו.
אנחנו לא עוד כוכב
בארצות הברית.
וזו נקודה מאוד מאוד מעניינת,
שבעצם היה כאן שינוי גדול מאוד במלחמה הזאת. מה השינוי הגדול שהיה במלחמה?
שאנחנו נתקפנו ראשונים.
לא היה מעניין אותנו מה יגידו, קודם כל אנחנו נתקפנו ראשונים.
רגע, אז אתם לא, תבינו, מה יש לאיראן נגדנו?
מישהו יודע למה שאירע נגדנו?
אתם בעצם איזה סוג של גוף זר,
שלוחה של ארצות הברית בתוך מזרח התיכון.
פתאום ישראל אומרת לנו, תקשיב, אנחנו לא ארצות הברית, אנחנו תוקפים.
לא אכפת לארצות הברית, אנחנו תוקפים בעצמנו.
מה, אתם לא ארצות הברית?
אתם בעצמכם אתם?
מה קורה?
זה בעצם משנה את כל התפיסה הרוחנית בעולם.
פתאום אתה רואה את האימאמים האלה שמתחילים לעשות,
צריך לשמוע לעם ישראל, עם עם המיוחד, מה קרה?
כי אנחנו מתחילים לדבר בשם ישראל.
כן, מה עושה ישמעאל כשהוא רואה את יצחק כשהוא זה? הוא אומר, אם אתה לא מהזהות שלך, אז אני אשחק, אשחק עליך.
ואם אתה מראה תוקף,
כן, כתוב שישמעאל אומר ליצחק,
מה אתה יצחק? אתה,
אני, אני, אני צדיק, מה אני עושה? אני עושה מילה לשמונה, כשאני כבר גדול,
אני עושה מילה.
אתה מה שהייתי תינוק, עשו לך מילה.
אתה רוצה, אתה לא בדעת,
אני עשיתי את זה כשהייתי גדול,
הייתי בן 13,
הלכתי בעצמי לעשות מילה.
אומר לו יצחק, אני, הקדוש ברוך הוא, אני אתן את כולי.
ואז הייתה הקדמה ליצחק.
אז זה אומרים, שמע, לא יכול לעמוד.
אם אתה מוסר נפש,
מוסר נפש, זה מה שאומרים לו, אנחנו לא יכולים לעמוד.
ולא כל כך העמים יפו בסדרים החיצוניים,
גם כן, מה,
לחזור ללא, לא איזה משפט הבריטי,
לחזור למשפט העברי,
ובכלל אותם חוקים, המשפטים האלוקיים, להחזיק ביותר את כל הנושנות
ולהמשיכה מתוך מעמקי החיים.
וכל מה שמחזיקים בהם ביותר,
אומר הרב חרל"פ,
משפרים את החיים ביתר אומץ וביתר גבורה. ארץ ישראל דורשת את זה.
וגם מוסיפים בארות מים חיים.
מה זה בארות מים חמים? מה כתוב שם?
אומר שם הרמב"ן,
הרי היה, כשהבלישתים היו בארץ,
ויצחק היה עם הבארות, איך היה שמה? היה עסק,
שטנה,
רחובות.
עסק, התעסקו עימו.
שטנה,
כי מה? כי היה, עכשיו, אומר הרמב"ן, מה זה עסק, שטנה, רחובות? זה בית ראשון, זה עסק.
שטנה,
זה בית שני, זה בעצם היה שפרס, פרס, מה עשו? אמרו, כתב שטנה לירושלים,
זה בית שני.
ורחובות, כי אחי ירחיב השם לנו,
אומר הרמב"ן, זה הבאר מים חיים, הבאר השלישית, שהיא בבית השלישי.
זה המאבק הזה.
אומר הרב,
אם אתה הולך במקום הזה, מוסיפים בארות מים חיים באופנים מיוחדים רק לנו,
ישראל הקדושות. מה תעשה?
תתחיל להיות עצמך,
הארץ עצמה, מה תעשה?
תתחיל להעיג לך
מבארות המים החיים הפנימיים הצפונים שלה.
אל תבוא לי כמו איזה חיקוי.
תתחיל להיות מה?
תתחיל לעורר את היהודי האמיתי שארפיים שנה גדלה מאיתנו.
אל תבוא איזה מקלט מסכן שזה יעד השם וזה.
תתחיל לדבר כמו יהודי,
כמו דברי הנביאים,
עם תוקף עוז וגבורה,
והארץ מה תעשה? הארץ תעיר עליך.
וכשהארץ תעיר עליך,
אז כל בירות המים החיים, כמו שרואים כאן ביצחק,
מתחילים להיות רחובות,
ואז
ישראל עם קודשו
מתחיל להיות מעורר לנקודה של הפנימית,
שעם ישראל הולך דרגה דרגה רגה, ועולים לעולם של בית מקדש.
אז זה הרב חל"פ,
במסע הגדול שלו,
של הצפונות של ארץ ישראל, הם ראינו פרק ז' ופרק ח',
קדושה והרחבה ותנועת החיים מקור הקודש.
אם אנחנו מתחילים לעורר, כמו שהרב כותב כאן,
קדושה והרחבה, פרצת הים מהצפונה ונגבה,
ואתה מתחיל ליצור איזה עולם של הבנה של קדושה שהיא לא איזה קדושה של נפילה, של עצבות,
אלא קדושה שהיא מלאת חיים וקודש וגבורה,
ותנועת חיים מקור הקודש,
שבעצם באה מתוך לא איזה מסכנות אלא הפוך,
לא רק בתוך קדושה ועמוד שדרה של עם שחוזר,
כן, של לוי עקום, שערי התנסה.
אז בעצם מתחיל להיות ארץ ישראל מאירה עליך,
ואתה מתחיל לקבל עולם של קדושה, רוח קודש, נבואה שעוד תחזור.
ואז אפשר ללמוד קומה אמיתית שתעלה מעלה-מעלה אותנו לכיוון בית המקדש.
שנזכה לקבל את הצפונות האלה ולעלות מעלה-מעלה ולנסיעות הקודש.
אז קוב ימצאו.
