טוב, שלום וברכה לכולם.
אנחנו עסוקים במין סדרה כזאת על שליטה ברגשות בעצם. זה, מדברים על עבודה פנימית,
עבודת הנפש.
אז היום אנחנו נדבר קצת על כמה עצות מאוד מאוד יקרות לפיתוח של חוסן נפשי. איך זה קשור לנושא שלמדנו על הכעס?
בעצם כאשר אדם הוא מנהיג את עצמו בחוסן נפשי,
הוא שולט הרבה יותר ברגשות.
אנחנו תכף, אנחנו נראה את זה.
הוא הרבה יותר חזק.
וזה כמו כושר גופני.
זה דבר שאתה יכול לעבוד עליו תמיד, על חוסן נפשי.
כמו שכושר, אתה תמיד יכול להתחיל להתאמן.
אז זה קשור בעצם החוסן הנפשי לניהול של מחשבות
והתנהגות חיובית, למרות הנסיבות.
אז עכשיו,
תראו,
בעיקרון חוסן נפשי, יש אנשים שזה יותר קל להם ויש כאלה שיותר קשה להם, זה תלוי בגנטיקה לפעמים,
זה תלוי באישיות של האדם, זה תלוי בניסיון החיים שלו, אם הוא בנה את זה.
כמו שאנשים שיש להם, אתם מכירים את אלה כבר מהגן, הוא היה כזה שרירי, מטפס, יש כאלה שהם מההתחלה מאוד חזקים.
ויש כאלה שהם עבדו על עצמם ונהיו חזקים, נכון?
אז אותו דבר פה.
אבל כמו שאני אומר, תמיד אפשר לשפר את זה, ולגדל את זה, ולהתאמן על זה.
אז זה בעצם מתחלק לשלושה דברים. א', לזיהוי של
מחשבות לא הגיוניות,
ולהחליף אותן במחשבות מציאותיות.
כי כשאדם חושב מחשבות לא הגיוניות, זה מאוד מחליש אותו.
מחשבות הוא לא,
איך אומרים? הוא לא...
לפעמים צריך להתייעץ עם מישהו, לדבר עם מישהו.
והוא אומר, שמע, אתה אוכל באיזו מחשבה, אבל זה מאוד מחליש אותך, זה מאוד פוגע בך, זה מאוד
עוצר אותך, בסדר?
דבר השני, כאילו כל מה שאני אגיד עכשיו, זה כותרת.
מה שאני אומר עכשיו זה כותרת לכל מה שאנחנו נראים היום, אנחנו נראה הרבה דברים.
בסדר, אז הכותרת זה פיתוח של חוסן נפשי.
אז אחד, זה לזהות מחשבות לא הגיוניות ולא מציאותיות.
דבר שני, שהוא בונה את החוסן הנפשי של האדם, זה התנהגות חיובית
או מחשבה חיובית למרות הנסיבות.
כי החיים הם מזמנים לנו הרבה אתגרים,
הרבה ניסיונות, הרבה התמודדויות,
אבל השאלה איך אנחנו מגיבים אליהם, זה לא כל כך משנה מה הניסיון שלך, זו שאלה איך אתה מגיב עליו.
אדם עם חוסן נפשי, הוא מגיב בצורה חיובית ושקולה,
שקולה, גם לנסיבות מורכבות.
ודבר שלישי זה שליטה ברגשות, שזה הנושא הכללי בכלל שאנחנו עוסקים בו. שזה בעצמו פיתוח של החוסן הנפשי, וזה עצמו גורם לאדם,
בוא נגיד ככה,
מציל אותו ברגע שהוא מפתח את הכושר, את החוסן הנפשי,
מהרבה בעיות.
אחת מהן זה הכעס, אבל זה הרבה בעיות.
בסדר? זה כמו שאתה
דיברנו בסוף שיעור קודם, שאדם הוא מתאמן, הוא עושה ספורט, הוא עושה את זה בצורה,
לפחות כמה פעמים בשבוע.
אז זה בעצמו נותן לו איזה מין ממש חומרים טובים בגוף, איזה גבורה והרגשה פנימית טובה וחיובית וכולי, אז אותו דבר מה שאנחנו נראה היום.
אוקיי, עכשיו,
אז יש ספר שכתבה אותו פסיכולוגית שנקראת "האם היא מורין"?
זה נקרא "13 דברים שאנשים חזקים לא עושים".
והיא עוסקת שם בנושא הזה.
אני לקחתי משם כמה דברים, אני לא הולך להגיד את הכל, כי גם זה עמוס מדי וגם זה לא הכל רלוונטי לנו, לנושא. אני ממוקד יותר, בסדר?
אבל כן, יש שם רעיונות נפלאים, וזה ספר דעתי טוב,
אפילו טוב מאוד.
אז אנשים חזקים, כשחזקים זה מי שיש לו חוסן נפשי, חוסן פנימי,
קודם כל, הדבר הראשון שהם לא מבזבזים זמן,
על רחמים עצמיים.
זה דיברנו סוף שיעור קודם,
אבל אני טיפה אגע בזה עכשיו.
רחמים עצמיים זה הרסני.
אדם,
הוא מסתכל על עצמו כקורבן
של הנתיבות, של המציאות, של ה...
לא משנה, של החינוך, של המדינה הזאת, אתם יודעים?
וזה דבר מאוד מאוד הרסני. זה קודם כל
גורם לו,
לפעמים נוח לו, יש לו עכשיו מנגנון הגנה כזה שהוא לא צריך להתמודד.
אבל זה גורם לו לא להתמודד.
ברגע שאדם נכנס ללופ כזה של רחמים עצמיים, שאני מסכן, שאני קורבן, שדפקו אותי,
שהרסו לי,
שאני...
אז זה הורס אותו מבפנים, וזה מיילד המון המון בעיות חדשות.
המון.
זאת אומרת, קודם כל זה גורם לבזבוז זמן, כי הוא תקוע במקום, הוא לא מתקדם לשום מקום.
זה מעורר בו עוד רגשות שליליים.
זה כמו שאתה מאכיל היום חטלטול אחד, מחר יבואו לך שלושה.
בדיוק התעוררנו היום בבוקר עם ארבעה חטלטולים בחצר,
ואימא שלהם גם כן באו אלינו.
אז אם נטפח אותם, אז מה יקרה לנו מחר?
יהיה לנו הרבה יותר, נכון?
יבואו גם השכנים.
אז אם כן,
אז אותו דבר, ברגע שבן אדם נכנס לרחבים עצמיים, זה מיילד בו ייאוש, כעס, תסכול,
מרמור, כל החטלטולים האלה, כל החברים של הרגשות השלילים.
ודבר שני, זה נבואה שמגשימה את עצמה. כלומר, אם אדם אומר, אני מסכן, אני לא מסוגל,
אני לא אצליח,
מה יקרה לו?
הוא לא יצליח.
כי הוא לא מאמין בעצמו, אין לו תעצומות פנימיות
לעמוד בניסיון הזה.
כמו שכתוב בספר איוב,
זה פסוק מפורש, כתוב,
וכי פחד פחדתי ויאתייני ואשר יגורתי יבוא לי.
כלומר,
אתה על ידי החוסר ביטחון שלך בעצמך,
על ידי שאתה בתחושה של קורבנות שלא מובילה לשום דבר, או מסכנות, או רחמים עצמיים,
אתה בעצמך מכשיל את עצמך.
אתה לא מתקדם.
אתה לא תצליח כי אתה לא מאמין.
אז מה זה מיילד? זה מיילד עוד בעיות ועוד כישלונות נוספים, ובעצם לא מאפשר לאדם להתקדם.
דבר נוסף, זה גורם לאדם להתעלם הרחמים העצמיים מהטוב שיש לו בחיים.
כי הוא כל כך עסוק במסכנות שלו,
וכמה רע לו,
וכמה דפקו אותו,
וכמה החיים הם וכולי, אתם מבינים?
אז הוא לא רואה טוב,
הוא רק עסוק בשלילה, הוא עסוק בכאב הפנימי שלו, הוא בלופ כזה זוועתי,
וזה גם משבש לו מערכות יחסים.
כי ברגע שהאדם הוא
אמרתי לכם, עם כל החתלתולים האלה, השליליים, הרגשות השליליים של כעס, תסכול, מרמור, אנשים לא אוהבים את זה, של אדם, הוא מתפרץ,
הוא ממורמר, הוא כל הזמן בדינים, הוא בשלילה,
זה משבש לו, בסופו של דבר, זה פוגע בך.
השורש זה להעיף את הרחמים העצמיים האלה. טוב, אז אם כן,
מה הפתרון?
מה הפתרון? אז אני אומר מה לא, נכון? אבל מה כן נעשה?
מה כן נעשה?
תשובה,
אנחנו הרי עסוקים בשליטה ברגשות.
אדם, הוא על ידי המחשבות שלו יכול לשלוט ברגשות.
הוא צריך להגיד,
כמו שמחבל נכנס ליישוב, אתה תוקע לו כדור בין העיניים,
נכון? אתה לא מתחיל לדבר איתו.
אדם צריך לזהות את הרגשות האלה של הרחבים העצמיים,
ולאסור, וכדור בין העיניים, פשוט ככה.
כאילו, לאסור על עצמו צורה חריפה,
חד משמעית, להיכנס לזה בכלל.
הוא אומר, אני לא נכנס לזה,
אין לי שום סיבה לרחם על עצמי,
שנתן לי המון כוחות, המון כישרונות,
המון יכולות.
אני לא יודע לאן המציאות תוביל אותי.
אם מישהו היה אומר לכם
שביום כיפור יפריעו למתפללים בדיזינגוף, הייתם מאמינים?
זה חילול השם זה היה, נכון? כולנו הרגשנו מחוללים שם, נכון?
הייתם מאמינים שכמה ימים אחר כך בשמחת תורה יקרה מה שקרה, בשביעי באוקטובר, נכון?
כל הזה, הייתם מאמינים? לא היינו מאמינים. הייתם מאמינים שכמה כאילו התפתחויות,
שצה"ל ייכנס שם לעזה בכל הכוח,
והיום אנחנו במצב שאנחנו מחריבים שם פשוט
ולא משאירים, אתם בסדר?
הייתם מאמינים לזה? מישהו היה מאמין לזה?
שטראמפ ידבר על טרנספר, הייתם מאמינים לזה, נכון?
הייתם מאמינים לזה שביבי יתפוס אומץ לתקוף באיראן?
הייתם מאמינים שזה יהיה כל כך מהר, אנחנו עשרה ימים אחרי התקיפה,
הורדנו להם את הראש, זה כמו משחק כדורגל שלושים אפס,
זה המצב, חמישים אפס,
מאתיים אפס,
תקענו אותם מאתיים אפס, נכון? מצאנו שער ריק.
זה פשוט לא ייאמן הדבר הזה, אני צודק?
אז למה אני מספר לכם את כל הסיפור הזה?
כי תפסיק רחם על עצמך, קח את עצמך, החיים,
אתה לא יודע מה כזה שהוא מוביל אותך, לאן הוא לוקח אותך, למה אתה עכשיו עסוק בלשקוע במה קרה, מה אסור לך?
בוא, אתה הרי לא יודע מה,
לאן אתה הולך.
אתה יכול למצוא את עצמך במקום אחר לגמרי, אתה תקוע כאילו כיבעת את עצמך, הפכת את עצמך לפסל ותמונה של קורבנות,
של מסכנות.
וזה דבר שהוא אסור, הוא לא מוביל לשום דבר טוב.
צריך להילחם בזה בכל הכוח.
אז מה נעשה? קודם כול, לשלוט על הרגשות האלה, להעיף אותם,
כדור בין העיניים.
ותעשה דברים חיוביים, תתנדב,
תלך למילואים, תעשה ספורט.
אמרתי לכם, זה נותן הרבה טוב.
תשטוף כלים, לא משנה, תכסח את הדשא, תעשה משהו חיובי, לך תלמד תורה, תלמד בבא בבציע, הכי טוב, נכון? תלמד מהר"ל, תלמד,
תבוא לשיעור שלי, נכון? תסתכל ותסתכל בחיוביות על החיים.
לפעמים גם בן אדם,
תדמיין את עצמך במקום שלך,
שאתה בא להתייעץ עם מישהו,
איזה עצות הוא היה נותן לך?
תיתן לעצמך את העצות האלה עכשיו.
בוא, תבנה חוסן נפשי במקום רחמים,
תלמד הרבה שער הביטחון, חובות הלוואות בחבורת בוקר שלנו, נכון?
ותהיה ביטחון בהשם, השם מוביל אותך, במקום לרחם על עצמך.
ותהיה בהכרת תודה. אמרתי לכם, רחמים עצמיים, היא לא מאפשרת לאדם להיות בשום הכרת תודה, הוא
תקוע במקום של החיסרון. עד כאן הדברים ברורים, עד כאן הקפה ראשונה, בסדר?
אז אמרנו כמה דברים שאנשים חזקים לא עושים. אחד, זה לא מרחמים על עצמם, לא מבזבזים על זה זמן, כי חבל על הזמן. אתה רוצה להיות חזק או חלש?
אתה רוצה להיות חלש?
זה הדרך הכי טובה. שבת, רחם, אני מסכן, אני דפוק,
החיים הרגו אותי, הכל פה.
הבנתם?
אני לא אצליח, אני... זה מצויין בשביל לגמור את עצמך רגשית.
אבל אם אתה רוצה להיות במקום חזק,
אז בוא, יש ביטחון בהשם,
השם הוא חזק,
הוא אוהב אותך, הוא טוב,
הוא כל יכול, הוא יודע יותר טוב בשבילך מה טוב בשבילך.
תפסיק לרחם על עצמך,
בוא, קח את החיים עם הנתונים שלהם ותתקדם קדימה. עד כאן ברור?
בסדר?
בסדר, חבר'ה? אתם תסתכלים עליי כאילו אני אומר סדרי תורה. בסדר?
בסדר?
בסדר? אוקיי. אוקיי. דבר שני,
אנשים חזקים לא מוותרים על העוצמה שלהם.
מה זאת אומרת?
אם אדם הוא שונא,
הוא כועס, הוא נעלב,
אז מי נפגע מזה?
מהרגשות השליליים.
אה?
מי נפגע?
הוא.
הוא מעניק כוח לזה שפגע בו.
הוא מעצים אותו.
הוא בעצם נותן כוח לאחר להשפיע עליו.
וזה דבר פסול.
אל תיתן כוח לאף אחד לפגוע בך. אתה... קראתי באיזה ספר, יש ספר
שבעה הרגלים של נשים אפקטיביים במיוחד,
או משהו כזה. ספר יפה.
אז הוא שם אומר,
אדם נפגע רק אם הוא נותן כוח למישהו אחר לפגוע בו. זה אותו רעיון כמו פה.
אם אתה לא, אתה תגיד לו,
לא, אני אחראי על הבחירות שלי,
אני לא נותן למישהו עכשיו כאילו להיות במקום
שישפיע לי על הרגשות שאני נעלב, כועס, אני, הוא גורם לי לשינוי מטרות.
אדם חזק, הוא לא נותן לשני להשתלט לו על הנפש,
להשתלט לו על האישיות.
אתם מבינים את הנקודה הזו? זו נקודה עמוקה, דקה קצת.
כאילו, אל תהיה מושפע מלייקים, אוהבים אותי, אומרים לי, כן, יש כוייך, מחמאות, נכון?
אל תהיה מושפע גם מזה שעושים לך, איך קוראים לזה, הפוך, נכון?
אל תהיה, כן, או שמישהו, אל תהיה, אם אתה נותן כוח לאדם שהוא גרם לך דחייה, דחה אותך, או שהעליב אותך,
אתה נותן לו בעצם לתפעל אותך, אתה הפכת להיות בובה על חוט שלו,
הוא מפעיל אותך,
וזה גם קשור לזה שאדם,
הוא מוותר על העוצמה שלו, זה שקשה לו להציב גבולות.
אנשים פוגעים בך, או אנשים מחלישים אותך, אנשים עושים דברים שלא נהיים לך. אתה לא יודע לשים גבולות? לא. אדם חזק, הוא יודע לשים גבולות.
חינוך הוא בנוי על אהבה ועל גבולות, נכון? אז אדם מאוד מאוד,
הבעיה פה זה שהוא תלוי באחרים.
הוא תלוי בזה, הוא מצפה שהשני יבקש ממנו סליחה.
ועד שהוא לא יבקש ממני סליחה, אני שבור.
למה?
הוא יבקש סליחה, זה בעיה שלו. הוא פגע בך, עשה מעשה שלא יעשה.
יבקש סליחה, לא יבקש סליחה, זה חשבונות שלו עם הקדוש ברוך הוא, נכון?
מה, אני, עכשיו אני בינתיים, עזוב, תן לי להמשיך הלאה בכל הכוח.
אני לא,
לא,
לא תלוי בסליחה שלו, לא,
לא תלוי, הערך העצמי של האדם הוא לא צריך להיות תלוי באחרים, הוא לא,
האדם אחר לא יגדיר לי את הערך העצמי שלי, כאילו, בסדר, זה אדם חזק, ככה הוא מרגיש, הערך העצמי שלי הוא בלתי מותנה,
הוא אינסופי, הוא אלוהי, הוא לא קשור למה שאני כן אהב, לא אהב,
כן, אז
זה יוצר חוסר אונים,
זה יוצר שהאדם הוא מובל בעצם, זה יוצא שהוא רגיש לכל ביקורת, כי הערך העצמי שלו הוא לא ברור לו מה עכשיו, חסרה לו אהבה עצמית ברמה הטובה, לא מופרדת.
הוא לא מעריך את עצמו, לא אוהב את עצמו,
ממש צריך לפתור אותו, וכל זה בעצם בגלל הכוח שהוא נותן למישהו אחר.
אז הוא בעצם מאבד לפעמים ממש את המטרות שלו בחיים,
הוא נתן לשני
לסלול לו מסלול מחדש, נכון?
וזה לא טוב.
ובסופו של דבר זה גם מוביל לכעס ותסכול וייאוש וכל הדברים השליליים.
אוקיי, אז מה הפתרון של זה?
שאדם הוא כן,
עד היום הוא מזהה שהוא כן ויתר על העוצמה שלו והוא נתן למישהו אחר לנהל אותו.
הפתרון זה קודם כל פיתוח של ביטחון עצמי.
כן, ביטחון עצמי.
זה גם מתחיל, תשימו לב, בשפה שלנו.
שפה שלנו היא מאוד חשובה.
השפה שלנו היא יוצרת ותובעת בנו מושגים.
ולפעמים אדם, הוא לא שם לב שהוא מדבר בצורה קורבנית.
הוא אומר, בואנה,
הוא משגע אותי, הבן אדם הזה, נכון? אתם מכירים?
נכון אנשים מדברים ככה?
או, אני לא יודע, אני לא מספיק טוב,
או יש דברים שאני חייב לעשות.
כל הדיבורים האלה הם לא נכונים אם אתה בעצם
גורם לשני לתפעל אותך.
אתה לא שם גבולות, אתה לא שולט במצב, אתה נותן למישהו להשפיע עליך
על הכל, בסדר? על המחשבות, על המעשים.
אז הפתרון של זה, מה הפתרון?
אז אמרתי לכם, לפתח הערכה עצמית שהיא בלתי מותנית,
ביטחון עצמי.
או אדם צריך להגיד לעצמו, אני האחראי היחידי
להתנהגות שלי, לתגובות שלי.
אני לא עסוק בלהאשים את השני, זה סתם לוקח לי את הכוחות.
אני לא נותן להאשמות לערער לי את הביטחון או את ההערכה העצמית,
אלא אם מישהו יש לו ביקורת, אני מוכן לשמוע,
אבל האשמות זה לא, שום דבר לא נבנה מזה.
וגם עוד דבר,
לסלוח.
לסלוח זה מאוד מנקה את האדם, ואתה תגיד, יאללה, בדיל ויעבור, סולח, מוחה, יאללה, בלי שביקש סליחה, בלי שביקש סליחה, זה מנקה את האדם, כי אם אני לא סולח,
אני עדיין כועס, אני בעצם נותן לשני
לתפעל אותי, שנים אני כבר, הוא משפיע עליי.
מבינים מה אני אומר?
בסדר? עד כאן בסדר?
ברור?
ברור הדבר הזה?
עד כאן הקפה שנייה, בסדר, הקפה שלישית,
חבוד יעקב, תביא, סתם.
אז דבר,
אז אמרנו, אנחנו בדברים שאנשים חזקים לא עושים, כן?
אז זה פיתוח של החוסן הנפשי. אז דבר שלישי,
זה לא להירתע משינוי.
כאילו, ככל שאדם יש לו יותר גמישות,
לא על העקרונות שלו, אבל הוא גמיש למצבים משתנים בחיים,
זה דבר טוב.
וגם שהוא,
הוא גמיש לשינויים, כן, בחיים שמתחוללים עליו בעל כוחו,
תכף אנחנו נדבר על הבעל כוחו הזה,
אבל הוא גם גמיש להשתנות, זאת אומרת,
יש אנשים שהם מאוד מקובעים, הם מאוד נוקשים,
או יש אנשים שהם רוצים שינוי,
אז האנשים המקובעים הם לא משתנים, בסדר, זה לא טוב,
צריך להיות גמיש, צריך כל הזמן, אנחנו בעלי תשובה, נכון? צריך כל הזמן להיות בעל תשובה, כל החיים,
גם מישהו צדיק, צריך להיות בעל תשובה.
אבל יש אנשים שהם מעוניינים בשינוי,
אבל בעצם הוא לא מצליח לעשות שינוי. למה הוא לא מצליח לעשות שינוי?
אז הוא אומר, בסדר, מה שאני עושה שהוא רע, הוא לא כזה רע. כאילו, בסדר, הרבה אנשים עושים את זה, הוא כאילו, יש לו הצדקה שכלית למשהו שהוא לא רוצה לעשות.
בעצם, הוא אומר, זה לא כזה גרוע,
ואם אני אעשה פה שינוי, אז זה ממש מוציא אותי ממקום הנוחות שלי, נכון?
ויהיה לי קשה להסתגל עכשיו לשינויים וכולי.
ופה, בשביל לצאת מזה צריך שינוי,
לפעמים שינוי הוא באמת לא יכול להיות בבת אחת, זה תלוי בנושא, כן?
אני לא יכול לתת פה הדרכה לכל השינוי. לפעמים שינוי הוא חייב להיות בבת אחת מאה אחוז.
כי זה רע ממש, זה מסכן אותך, לא משנה, אבל לפעמים שינוי הוא הדרגתי.
אתה לוקח עכשיו,
עושה קודם כל שינוי
קוגנטיבי, כן?
התנהגותי, מעשי,
במה שאתה רוצה לשנות. אדם חזק, הוא מסוגל להשתנות והוא רוצה להשתנות והוא...
אז יש כמה
שלבים לשינוי.
קודם כל, יש אדם שהוא לא, הוא בכלל לא הגיע לחשוב על זה שהוא צריך שינוי עם החיים שלו.
דבר שני, השלב הבא זה שהוא כבר חושב על זה שמשהו פה צריך להשתנות, כי זה לא טוב.
מה שיש עכשיו,
או הנושא הזה, זה יכול להיות משהו קטן, אבל זה לא טוב.
אנחנו רוצים להיות כמה מנהל יותר טובים.
אז אני כבר חושב על זה, אבל לא עשיתי עוד כלום.
טוב, הדבר הבא זה, הוא מכין את עצמו.
ההכנה היא מאוד חשובה,
ויש לך איזו תוכנית פעולה,
איזה הכנה נפשית לזה, ואז גם תוכנית פעולה,
לא, סליחה, תוכנית, כאילו זה ההכנה, ואז ממש לעשות את השינוי,
והדבר החמישי זה להתמיד בו, בסדר?
זה שלבים של שינוי.
וגם תצפה את המכשולים,
זה מאוד חשוב.
כאילו, מה יגרום לך לא להתמיד מזה,
עלול לגרום לך לא להתמיד בזה, או להכשיל אותך שוב,
או נגיד בנושא שלנו,
אדם הוא מחליט שהוא רוצה להפסיק,
בואו ניקח אפילו את הנושא שעסקנו בו, לכעוס.
זה שינוי, אתה צריך עכשיו לגשת לאותם מצבים שגרמו לך לכעוס,
ולא לכעוס.
אז בוא, כאילו, תצפה את מה המכשולים שיעמדו לך,
האיש הזה, שתמיד הוא,
או הסיטואציה הזאת שתמיד מוציא אותך, אז תחליט מראש איך תגיב, בסדר?
אז אדם חזק, הוא לא נרתע משינוי. אנחנו כל הזמן צריכים להרגיש שאנחנו בעלי תשובה ומתקדמים ועובדים עם עצמנו וזה בסדר.
אנחנו לא שלמים, אנחנו משתלמים.
לא להירתע מלשנות.
אוקיי, עד כאן זה בסדר?
עד כאן הקפה שלישית.
עכשיו הקפה רביעית.
יעקב, בכבוד, קח את הספר.
אז הקפה רביעית,
אדם חזק הוא לא ממקד את המחשבות שלו
ואת ההתייחסות שלו לדברים שהם,
שאין לו יכולת לשלוט עליהם.
יש הרבה דברים בחיים שאתה יכול לשלוט בהם, אבל יש דברים שאתה לא יכול לשלוט,
כן? אדם לא יכול לשלוט בכל האירועים שיקרו,
שקרו או שקרו.
הוא יכול להחליט רק איך להגיב אליהם,
אם להיכנע להם, להישבר מהם, להתרסק מהם,
או לא.
זאת אומרת, אדם מראש צריך
לא להתמקד, אם הוא רוצה להיות חזק,
בדברים שהוא לא יכול לשלוט עליהם. ככה גם הרב קוק כותב.
שדברים שאתה לא יכול לשנות,
אז אל תתעסק, חבל על הזמן.
כי לא הכל בעולם הזה בשליטתנו,
אנחנו צריכים כל הזמן להפנים את הנקודה הזאת, שאנחנו בידיים של הקדוש ברוך הוא,
והוא הכי מדייק אותנו.
ואם קרו לנו דברים שלא רצינו, או קוראים לנו, או יקרו לנו דברים שאנחנו לא תכננו ולא רצינו ולא בחרנו,
אבל זה לא בידיים שלנו, אז מה עכשיו...
אז אדם חזק הוא פשוט בוחר לא להתרסק מזה, לא להיכנע לזה,
אלא להיות בביטחון בהשם, לזכור שהוא בידיים של הקב"ה, הוא מנהיג אותנו הכי מדויק.
הניסיון של האדם להשיג איזו שליטה בחיים שלו, בכל דבר הוא מוביל לחרדות.
זה אחד הגורמים המרכזיים לחרדות.
לא תהיה לך שליטה על הכל, נקודה.
זהו, זה המצב.
זה עובדה.
כן, זה גם בזבוז זמן,
זה גם מזיק לכל מיני מערכות יחסים. עוד פעם, אמרתי לכם, זה גם הכל גורם לכעס,
לביקורת עצמית על עצמו, לביקורת על הזולת, לביקורת על החיים, לביקורת על המציאות, לביקורת...
עזוב, מראש תדע שאתה לא...
באת לעולם, ולא הכל בידיים שלך, וזה בסדר.
ככל שתלמד יותר שער הביטחון חובת הלבבות, אתה תבין שאתה צריך להשלים עם דברים.
להשלים עם הרבה דברים שהם לא בידיים שלנו,
ולהתקדם,
ואתה בידיים של השם.
עד כאן זה בסדר?
מבינים?
בסדר, חברים?
עד כאן הקפה רביעית,
הקפה חמישית, יעקב, איך הבתיקה.
כל ההקפות אתה מוביל. אוקיי,
דבר חמישי,
אנשים חזקים הם לא מנסים לרצות אחרים.
לא מנסים לרצות את כולם. אתם יודעים מה זה לרצות?
לרצות זה כל הזמן כאילו לגרום לשני שירגיש שמח בי.
להוכיח?
לא, בכלל לא להוכיח, הפוך.
הפוך.
אני כל הזמן, מה שמבקשים ממני אני עושה. כאילו, מה שמבקשים מהאדם הוא עושה, למרות שהוא לא רוצה בכלל.
או שהוא כל הזמן נושא כאילו לשמח את כולם, ליצור להם אווירה טובה, מבקשים ממנו עזרה, זה בכלל לא נוח לו, אבל הוא עושה.
אנשים חזקים, הם לא מנסים לרצות את כולם, אתה אף פעם לא תצליח לרצות את כולם, וזה בסדר
שאם אתה תמיד תדאג
ממה אנשים אחרים חושבים עליך,
אז אתה תהיה הסיר של האחרים.
אתה פשוט אסור בידיהם.
כי הם מפעילים אותך, שוב. אתה רוצה להיות אדם חזק, אתה לא יכול לרצות את כולם.
אנחנו לא בעד עימותים וסכסוכים, וזה ממש לא נוח, נכון?
אבל לפעמים זה נצרך, בסדר?
זה אמיתי.
גם התחושה שמישהו לא מרוצה ממך,
אז הוא לא מרוצה.
הוא לא מרוצה מהדעות שלי.
אני עכשיו באתי לרצות
את הקפלניסטים עם הדעות שלי, אתם חושבים?
אני צריך לרצות אותם, או שאני, יש לי את הצורה הרוחנית שלי, ואת העמדות האידיאליסטיות שלי, ואני לא זז מילימטר.
אני לא בא לרצות אף אחד, לא מוצא חן בעיניך, לא מוצא חן בעיניך.
אני לא עושה מוזיקה בשביל שכולם עכשיו יאהבו וירקדו,
אני עושה מה שאני אוהב.
אני לא יכול גם ככה לרצות, אף פעם לא יהיה כולם, אתם מבינים?
אתה לא צריך לנסות גם לרצות אחרים.
מי שלא מתאים לו, לא מתאים לו, זה בסדר.
כאילו אדם חזק, הוא חי אם זה בסדר גמור.
הוא לא צריך לבגוד בעצמו בצרכים שלו, ביכולות שלו, ברצונות שלו, בטעם שלו. תהיה אתה,
בסדר?
זה קרה לשיחה שדיברנו אתמול.
לרצות שם אתה, נכון?
לא ירצה אף אחד, תהיה אתה.
אז אתה גם ככה לא תוכל לרצות, או לשמח את כולם,
או בסדר? אז אתם יודעים,
חינוך הוא בנוי על גבולות ועל אהבה.
אז אם אתה רוצה תמיד שהילד שלך יהיה תמיד תמיד שמח,
אז אתה לא יכול לשים לו אף פעם גבולות, נכון?
לפעמים צריך לשים גבולות, אז הוא לא שמח, מה לעשות?
אז הוא אפילו בוכה.
ואתה אומר, אתה לא יכול לצאת עכשיו, אתה לא יכול לצאת, אתם מבינים?
זה לא מתאים האירוע הזה, זה לא... בסדר?
זה לא שעה עכשיו, זה לא... מה לעשות?
אז גם אם אתה בא לרצות את כולם, אתה פשוט מוותר על כל הערכים שלך.
וגם אתה לא מוצא חן בעיני האחרים,
כי הם מזהים את זה שאין לך שום צורה.
הם רצים את זה, הם מזהים את זה שאתה,
זה נראה לא טוב.
אדם עם צורה הוא עדיין עם עקרונות.
אדם עם אישיות, זה אני,
זה הדעות שלי,
זה בסדר גמור.
משתדל להתחשב, משתדל לכל, אבל לא בא לרצות. כלומר,
טוב, אז מה הפתרון של האנשים שמנסים לרצות?
ותחליט מי אתה.
זה הפתרון.
כאילו, ותדעת טוב-טוב מי אתה, מהעקרונות שלך,
מה הצורה הארכונית שלך, מה עולם המערכים שלך, מה המטרות שלך בחיים.
כן, כי הרצון לרצות את כולם זה גם בזבוז זמן,
זה הופך אותך לקל לתמרון, אפשר כמו פלסטלינה,
אין לך צורה.
זה בסדר שאנשים מאוכזבים, זה בסדר שאנשים כועסים.
בסדר, לא יכול לרצות את כולם, מה לעשות?
בסדר? לא מוצא חן בעיניך?
בסדר, מה אני יכול לעשות?
זה צריך להיות אמיץ,
וכשאדם מתחיל להיות אמיץ,
אז הביטחון העצמי שלו גדל.
הוא אומר, אני הולך עם הדרך שלי, אני לא בא ל...
לא גמיש על זה, בסדר? אז זה טוב אגב להיות גמיש,
אבל בכל מיני דברים אחרים, אבל יש דברים ש... אבל אתה לא תוכל אף פעם.
זה טוב שאדם הוא גמיש, אבל לא בכל דבר אתה יכול להיות הכי
נוח לכולם והכי לרצות את כולם.
יעקב, אם אתה יכול לזרוק את זה, תודה רבה.
אז
אם גם אדם כזה, יש לו יותר זמן והוא יותר ממוקד על המטרות שלו בחיים,
יש לו יותר כוח רצון.
עד כאן הקפה חמישית, נכון?
הקפה שישית,
אתה יודע?
אנשים חזקים הם לא תקועים בעבר,
לא נתקעים שם.
ומה היה?
מה קרה לי? מה עשו לי?
זאת אומרת, תסתכלו רגע, אתה לא יכול לרפא את העבר
אם אתה נתקע בו.
אתה יכול לרפא את העבר
רק בזה שאתה חי את ההווה באופן מלא.
להיתקע בעבר זה דבר הרסני,
זה דבר נורא ואיום,
מבינים?
לפעמים אדם הוא כל הזמן בתקשורת עם העבר שלו, הוא חי עכשיו לא באופן מלא,
והוא חווה הכישלונות, חווה האכזבות, כן?
כן, חווה טראומה, חווה טלטולים, היה לו קשיים.
בסדר, עכשיו בוא תחיה את ההווה בלי קשר.
בוא, תסלח לאנשים,
תסלח לעצמך, עשית שטויות,
תעזוב את זה. בוא, כל היום תהיה שקוע בעבר.
זה המון המון אנרגיות נפשיות,
המון המון בזבוז של זמן,
זה גובה מחיר נפשי מטורף, הדבר הזה, ממש.
אדם שכל הזמן עסוק בחרטות,
או ההתנהגות שלו היא נובעת בהווה בגלל שהוא לא סולח לעצמו על איך שהוא היה פעם, שהוא לא היה שלם, אז בהווה הוא חייב לרצות את השני.
זה לא עובד ככה, תעזוב, מה שהיה פעם, הבנת את הלקח ממנו,
זה מה שחשוב.
אתה לא יכול להסיח את הדעת מההווה, אתה גם לא חי ככה כמו שצריך.
אם אתה כל היום ברגשות אשמה וכולי,
אתה גם לא מתכנן טוב את העתיד שלך,
וזה גורם לאדם להיות בדיכאון ממש,
כל הזמן.
כל אחד יש לו בעבר שלו כל מיני דברים שהוא לא הכי שמח
לחשוב עליהם, להיזכר בהם. תעזוב, תשחרר את זה, תעזוב. תחי, אתה עווה,
יש לנו את המושג תשובה ביהדות, נכון?
נגיד שזה היה משהו כזה מוסרי, לפעמים זה לא משהו מוסרי, זה משהו שחווית,
היה לך איזה טראומה,
היה לך איזה
אכזבה מאוד גדולה, איזה נטישה, זה לא כל כך משנה.
אתה תשחרר את זה, כאילו, בוא,
כמו סממית,
כן?
אתה, נכון, סממית, אתה תופס אותה בזנב,
אז היא משאירה לך את הזנב והיא ממשיכה הלאה בלי הזנב. מכירים את הלטה הזאת? יש לכם בבית?
אין לך ליטה, אין לך ליטה, יש לך.
אז תשחרר את הזנב, אומרים, תשחרר את הזנב, יאללה, יגדל חדש, תעזוב את זה, יוצא. תשחרר, יאללה, תמשיך הלאה, אומרים קהל, בלי הזנב.
הזנב הזה, הוא תוקע אותך אחר כך על הזמן.
בעלי תשובה, לפעמים יש להם תסביך רדיפה עצמית, כן? על העבר שלהם, על חטאים שהם עשו.
עזוב אותך, מי לימד אותך בכלל?
שחרר את זה, תעזוב.
עשית פעם אחת תשובה, ביקשת סליחה מהשם.
ממך, דילית על הקבצים.
תלמד לעשות דילית על הקבצים.
בואו לרדוף את עצמך כל החיים,
זה ממש לא טוב, להיות ברגש שוות השוואה.
זה גם גורם לנו לפעמים להיות ברומנטיזציה כזאת לא נכונה על העבר.
כאילו, וואי, איזה תקופה יפה זאת הייתה, וזה, נכון?
כמו הדשא של השכן ירוק יותר.
אז הדשא של העבר הוא ירוק יותר, נכון?
זה לא נכון, תשובה, זה לא נכון. גם אז היה לך התמודדות,
אתה פשוט אתה לא זוכר, אתה ב...
אתה פשוט לא זוכר.
עזוב, כאילו, בוא, תחיה את ההווה בפול פאוור, כל הכוח,
בעוצמה, בגודל, ב...
אל תפגע בעצמך, בסדר? אז אוקיי, אז מה הפתרון?
אני אומר פה מה הבעיה,
אבל מה הפתרון?
אמרתי כבר חלק מהפתרון, אבל צריך פה שינוי קוגניטיבי, כאילו מחשבתי.
אתה בא ואתה אומר,
אני לא מתעסק יותר עם העבר,
אני מוכן להתעסק עם העבר בשני אופנים.
או לקחת משם לקחים, שזה בסדר,
אני לא אתעסק ב... על זיכרונות,
ברגשות הקשים שהיו לי, בכאבים,
באכזבה, ב...
לא אתעסק ברגשות האלה, אני מוכן לקחת משם לקחים,
או אני יכול להתמקד גם בעובדות של מה שהיה, אבל לא נתעסק איתו ברמה של לחוות כל רגע את הכאב של מה שהיה.
זה מאוד מחליש את האדם. אנשים חזקים לא,
הם לא שם.
עד כאן בסדר?
בסדר, חברים?
מאוד מאוד חשוב.
עד כאן הקפה שישית, נכון?
הקפה השביעית, זו התקפה האחרונה כנראה.
אני לא יודע אם כן יהיה לנו עוד זמן.
אבל,
אנשים חזקים,
הם לא חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב.
נגיד, בן אדם, הוא הולך ב...
אתם מכירים, נכון? יש כאלה דלתות של ויטרינה. פה, פה, כמו של מכון מאיר, כן? של ה... נכון? יש שם דלת זכוכית כזו גדולה, ויש גם דלת מזכוכית, נכון? אבל גם מסביב גם זכוכית הכול. תאר לכם שאתם רואים בן אדם הולך שמה וכאילו,
ונתקע בחלון זכוכית, לא שהוא דלת.
אז אם קורה כזה דבר,
פעם אחת, מה הייתם אומרים על אדם כזה?
בסדר, לא שם לב, טעות, קורה, מה לעשות את זה? אבל אם אתה רואה בן אדם מאה פעמים נתקע בחלון הזה, מה תגיד?
טוב, קיצור, אז לחזור על אותה טעות שוב ושוב זה חסרון דעת, פשוט,
ממש ככה, בסדר?
פשוט חסרון דעת.
לחזור שוב פעם על משהו לא מועיל, אתה רואה שזה לא מועיל, אתה רואה שזה לא פעל פעם, פעמיים, תעזוב את זה, תשחרר את זה.
זה לא עוזר, שאנשים מתעקשים,
יש להם מערכת יחסים עם מישהו,
חוזרים על אותה טעות, כאילו הוא חושב, אתה באמת חושב שאתה תשנה אותו?
באמת חושב?
זה לא עוזר, אתה רואה שזה לא עובד.
אז בן אדם חזק, הוא מפיק לקחים.
והוא אומר, אז אני אנסה דרך אחרת.
יש אנשים, כן, אמרתי ליוסי כבר מאה פעמים לסדר את החדר, והוא לא סידר, נכון?
נו, אז מה אתה אומר? אתה רוצה להגיד לו מאה ואחת פעמים?
מאה ושתיים? אלף פעמים?
אמרת לו מאה פעמים לסדר את החדר, והוא לא סידר את החדר.
אז מה את מציעה?
להיתקע עוד פעם בוויטרינה?
זה לא עובד.
אז בוא נחשוב מחדש.
אולי יש דרכים אחרות?
אני לא עכשיו אפתח שיעור בחינוך, כן?
על מה להגיד לו. אבל בואו,
יש לך מטרה מסוימת? אולי לא המטרה הנכונה. אולי העושר בבית לא יבוא מזה שהחדר שלו יהיה מסודר.
אולי צריך לשנות את המטרה.
אולי כל כך חשובה לך המטרה,
אבל יש דרכים אחרות.
אולי צריך לעודד אותו במשהו חיובי, לא בלצעוק עליו, ולגעור בו עוד פעם, ולשדר לו שאתה מאוכזבת ממנו.
אתם מבינים? לא לחזור על אותן טעויות זה דבר מאוד מאוד חשוב.
אלא כשאדם הוא עשה טעות, וזה קורה בחיים, הוא צריך לנתח למה הוא לא הצליח,
למה הוא לא השיג את המטרה שלו, למה זה נכשל,
וזה בסדר. וברגע שאתה מנתח את זה, אז אתה לומד,
אתה משנה או את הדרך או את המטרה.
פה הדברים האלה של עקשנות ונוקשות וזה... אתם יודעים שהעקשנות ונוקשות
זה ממש גורמים
מאוד חשובים אצל עבריינים מועדים, מה שנקרא.
הם לא לומדים לקח.
זה כאילו, אתה רואה שהעיפו אותך בבית ספר, נכון? אתה רואה שהעיפו אותך מהצבא, אתה רואה ש...
ואתה לא לומד את הלקח כאילו שה... זה בסוף,
זה לא...
אתה בסופו של דבר תגיע לכלא, אתם מבינים מה אני אומר?
כי אתה לא משנה את הדרך, אתה לא חושב על ה...
אתה לא,
יש לך איזה דוגמה בראש ואתה נוקשה איתה, אתה לא משנה שום דבר.
אז אתה חוזר על אותן טעויות, מתנהג בצורה לא יעילה.
אז לכן פה אדם חזק,
עם חוסן נפשי,
הוא צריך לחשוב בעצם מה השתבש,
מה הייתה טעות,
מה יכולתי לעשות יותר טוב,
מה אני יכול לעשות פעם הבאה בצורה אולי שונה, אולי יותר טובה.
כאילו ליצור איזו תוכנית אחרת,
לשנות,
לסגל התנהגות כזאת,
שהיא תחליף את ההתנהגות הקודמת,
שלא תיתקע עוד פעם בוויטרינה שם.
וגם לזהות אותות אזהרה פעם הבאה.
כאילו,
יש לנו מהחיים אותות אזהרה כאלה שהן בעצם מדווחות
המדווחות לנו על מסלול שגוי,
נכון?
תשים לב לזה, תהיה ערני.
אתה לא עוד פעם רוצה להיתקע עם הראש בכל הכוח.
וגם להיות במשמעת עצמית, זאת אומרת,
משמעת עצמית זה דבר מאוד מאוד חשוב.
הרי אתה לא רוצה לחזור על אותה טעות שוב ושוב ושוב.
אז תהיה, אם תתרגל לסבול אי-נוחות.
אי-נוחות.
לא לפעול באימפולסיביות.
כאילו, בברירת המחדל
של הנפש הבהמית, שהיא מגיבה בטבעיות.
לא,
תסבול איזו אי-נוחות כזאת, ותנסה להגיב בצורה שונה,
או לפעול בדרך אחרת,
אולי להיות יותר בסבלנות, אולי לחזק את החיוביות, כן?
להיות באיפוק גם, כן?
לזכור מה המטרה שלך.
קיצור, ללמוד מטעויות, בסדר?
זה שבעה דברים שאני חושב שהם מאוד חשובים.
מאוד מאוד חשובים לבניין של חוסן נפשי.
זה גם קשור לשליטה ברגשות,
כי ברגע שאדם,
זה קל מאוד להיכשל בכל הדברים האלה, מאוד מאוד קל, בכל השבעה האלה שאמרתי.
ומאלה גם כשאדם הוא בפחות חוסן נפשי, יותר קשה לו השליטה העצמית, יותר קשה לו השליטה ברגשות.
אז עד כאן, בסדר?
הקפה שביעית.
טוב, ברוך הלנאי לעולם,
אמן ואמן. חזקים וברוכים תהיו.
ברוכים תהיו.
בשורות טובות.
