ממשיכים בנושא שאסור להאמין,
יש איסור, כמו שיש איסור לספר לשון הרע,
יש גם איסור לקבל לשון הרע. מה זה לקבל לשון הרע?
כשאדם אומר משהו ואתה מאמין שזה אמת,
הרי זה לשון הרע ויש איסור בדבר.
וכותב כאן חפץ חיים,
אין שום היתר להאמין בלשון הרע,
אפילו אם המספר סיפר על הלשון הרע בפניו.
אני אומר את האמת, אני אומר בפניו של אותו אדם שאתה עומד מולו ואומר לו אתה כזה וכזה וכזה והשני שותק.
האם אני אאמין?
עצם העובדה שהוא שותק,
סימן שזה נכון,
אז אולי אני אאמין בדבר.
הוא אומר לא,
כיוון שלא שמענו הודעה על זה מפי הנידון,
כל שכן, אם איננו מספר אתה בפנינו, רק אומר שאני מוכן להגיד את מה שאני אומר לכם כרגע לאדם הזה,
שהוא כזה וכזה, בפנים שלו אני מוכן לומר.
צריך להאמין לו?
זה להאמין לו?
אני רואה שאתה יודע.
שאסור להאמינו מטעם זה.
ובעוונותינו הרבים, העולם נכשלים בזה הרבה מאוד.
למה הם אומרים, אם האדם הזה,
אומרים עליו לשון הרע והוא שותק.
אולי זה נכון, זה אמת, אני מקבל את הדבר הזה.
אסור להאמין, אסור לקבל את הדברים האלה.
בסדר? אני מבקש,
אם אתם שומעים לשון הרע,
אל תאמינו.
תשאלו אותי למה.
למה? זה עבירה.
להאמין ללשון הרע זה עבירה.
לא לקבל.
להגיד לעצמך, קודם כל, גם לאחים,
כן, כן, אני לא מאמין לך.
רגע, וזה יהיה אמת?
לא מאמין לך.
לא מאמין לך.
�������
