למדנו שאסור לשמוע לשון הרע.
הר-זה מאיר כהנה, חפץ חיים,
אפילו שמיעת לשון הרע הוא איסור תורה.
מה הכוונה לשמוע לשון הרע זה איסור תורה?
היינו, ללכת ולשמוע.
אתה רואה, אתה רואה אדם שהוא משמיע לשון הרע, בלשון הרע,
או חבורה שמדברים לשון הרע וכולי,
ללכת ולשמוע מה שהם אומרים, זה האיסור.
אבל אם ישב בחבורת אנשים שנתכווצו לעניין מה,
והתחילו לדבר דברים אסורים,
הדוגמה הנפוצה ביותר זה משפחה.
במשפחה לפעמים מדברים רע, נכון?
מי אמר כן?
לא, אסור לדבר.
ואתה מתיישב בחבורה הזאת שמדברים,
בוודאי מדברים ביניהם ביקורת על זה, והוא לא בסדר, וזה לא בסדר.
זו הדוגמה, פרשת השבוע האחרונה עם מרים.
דיברו, מרים ואהרון דיברו על משה.
אבל אם יש שם בחבורת אנשים שנתקבצו לעניין מה
והתחילו לדבר דברים אסורים.
והוא משער שדברי תוכחתו לא יועילו להם מאומה.
הוא אומר, אם אני אגיד להם לא לדבר על יסוד נורא, לא ישמעו לי.
תלוי בזה.
אם אפשר לא ללכת מסיבתם,
או לניח אצבעו באוזניו.
מצווה רבה הוא עושה בזה.
כן, נו.
אמצע תירוץ, למה לא לשבת שם בחבורה הזאת?
הוא ישים את האצבעות באוזניים.
הגמרא מסריק כתובות אומרת שלמה הקדוש ברוך הוא ברא לאדם
אצבעות בצורת יתדות,
ולא ברא אצבעות בצורה, לדוגמה, כמו אצבעות של חתולים.
חתול, מה יש?
אי אפשר שיהיה אצבעות מחתולים?
למה דווקא יתדות כאלה? אז הגמרא אומרת, זה מכוון מהשמיים.
שאם אתה נמצא בחבורה שמספרי לשון הרע,
תכניס את האצבעות לתוך האצבעות.
זה מתאים בדיוק לאוזניים, תנסו פעם, תראו.
אז שלא לשמוע על לשון הרע.
ככה הוא אומר גם.
אם אפשר לא ללך ממסיבתם או להניח אצבעו באוזניו,
מצווה רבה הוא עושה בזה.
אבל אם אי אפשר לו להישמט ממסיבתם,
הוא משער בעצמו שעצה זו לא תענחת האצבעות באזניו,
קשה לו, זה לא, אי אפשר לעשות דבר כזה.
מפני שילהגו עליו,
בוודאי
עד לא יעשה עצה זו. על כן, על כל פעם יראה אז זרז את עצמו להעמיד על נפשו בעת צרה כזו ללחוץ,
ללחום מלחמת השם עם מצרו,
כדי שלא ייכשל, על כל פנים באיסור דאורייתא של שמיעה קבלת השונה.
זאת אומרת, אם לא, אז אתה באמת צריך, איך עושים את זה? אני כאן ומפרט את זה בהמשך.
אתה מדבר עם בן אדם, לפעמים, או אתה בחבורה של אנשים,
בשפת הגוף אתה יכול להביע כאילו אתה מסכים איתם.
הוא אומר, כן, כן, עם הראש או משהו כזה.
בחבורה כזאת שלא יכול להתחמק משם,
תראה פרצוף
של תשעה באב.
לא נוח לך בדיבורים האלה.
או תמצא איזה תירוץ לברוח מהשולחן הזה,
מהמקום הזה.
זה צריך מאוד להיזהר.
בעיקר במקומות שרגילים לדבר לשון רע,
לא, לא, לא להתקרב לשם.
מקום שמדברים לשון רע זה כמו שריפה.
כמו שאסור להתקרב לשריפה,
ככה גם אסור לשונה. בסדר?
אני כאן מעריך קצת בעניין הזה.
בכל זאת, אסור לשמוע לשונה,
ללכת בכוונה לשמוע מה שאומרים אחרים,
וצריך למצוא כל דרך
איך להביע את אי שביעת רצוננו מהעובדה שהם דוברים לשונה.
