טוב,
אז אנחנו ככה עד זוכים להיות בימים שהם באמת ימים אלוקיים,
רואים את יד השם.
אנחנו אומרים דבר אחד מדבריך, אחור לא ישוב ריקם, אנחנו אומרים בברכות ההפטרה כל שבת.
דבר אחד מדבריך, כל מה שהקדוש ברוך הוא אמר בתורה, בנביאים, בכתובים,
הכל הולך לקרות, ואנחנו רואים בעיניים שהדברים קורים, זה פלא פלאים.
חסד השם להיות בתקופה הזאת, ועם כל הכאבים שיש בה,
גם עם כל הגדילה וכל העוצמה המטורפת שמתגלה פה ועוד תתגלה בעזרת השם יתברך.
אני רוצה ככה דווקא בהקשר של המלחמה הזאתי וגם הפרשה, פרשת שלח לך אנשים,
אני רוצה לגעת בנקודה שאני מרגיש שהיא נקודת יסוד בתפיסה של האדם את עצמו.
נקודת יסוד בתפיסה של האדם את עצמו.
נאמר, ככה בכותרת,
התפיסה שלי את עצמי יש לה השפעה אדירה על היכולת שלי לפעול בעולם.
על היכולת שלי לתקן, על היכולת שלי לגדול מהחיים כמו שאנחנו אומרים פה.
על היכולת שלי להאמין שאני יכול מתוך מה שקורה לי לגדול,
היא תלויה מאוד בתפיסה,
ביכולת שלי, בהסתכלות שלי על עצמי.
עכשיו הדבר הזה הוא מהותי כי ברגע שבן אדם לא אומר מה זה משנה אני ככה או אחרת אני גם ככה לא משנה שום דבר
זה מתכון בטוח לנפילה, מתכון בטוח להתרסקות, מתכון בטוח לכל הדברים הלא-טובים.
אומר הרב באיגרות הראייה, כן, באיגרת ש"א, איגרת מאוד מוכרת, הוא אומר, "כי זה פשוט הוא שגם הירוד שבאנשים,
אם יצאו לפניו שיכול הוא בכל עת לעשות חסד על כל העולם כולו,
הכולל בתוכו כל כך הוויות עד אין תכלית,
יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב".
אומר הרב, תקשיבו, זה מטורף.
אם אני מסתכל על המעשה שלי,
והיו אומרים לי, תשמע, אתה יכול להושיע, אתה יכול להועיל לכל העולם במעשה שלך, מעשה הקטן שלי, אני מועיל להכל.
וואלה, זה היה נותן לי מלא מוטיבציה,
מלא כוח, מלא יכולת לפעול במציאות.
התעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב.
וכל העצלות והרפיון
אינו בא כי מחסון אמונה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה,
המצוות, העבודה וזכיחות המידות.
אשר עבור זה האיר השם את עינינו בדברי קודשי עליון בעלי קבלת האמת
אשר הרחיבו המשיחיות להודיע את גודל לקראת העבודה ואיך מעלים על ידיה את כללות ההוויה וכל פרטיה.
אז לא ניכנס פה כמובן לדברים של הקבלה, אבל יש פה דבר מאוד מאוד עמוק.
תסתכל על עצמך בתור אדם שיכול להשפיע בעולם,
יכול לגדל את העולם, יכול להצמיח את העולם.
מתוך העבודה שאני מסתכל על העבודה שלי,
מתוך מה אני מסתכל, מה אני יכול לשפר, מה אני יכול לקדם, מה אני יכול לגדול,
אומר לנו הרב,
זה חכמי הקבלה, זה החכמים הפנימיים, אומרים לנו, תקשיב טוב,
כל היכולת שלך לשנות בעולם
היא תלויה בתפיסה שלך את עצמך.
ובאיזשהו מובן לימוד הפנימיות מחזיר את ההבנה של גודל המחשבה,
הדיבור והמעשה שלנו בעולם.
עכשיו תראו, לאן אני חותר?
מה מקטין אותנו? שאדם אומר, גם ככה זה לא משנה.
גם ככה, עזוב אותך, אחי, זה לא משנה,
אני עושה ככה, אני עושה אחרת, זה גם ככה לא משנה כלום, אז מה זה משנה?
אם התפללתי או לא התפללתי, זה באמת לא משנה כלום, אז כאילו, זה גם ככה לא משנה, אז בשביל מה להתפלל?
עכשיו, הדבר הזה הוא כאילו נקודת עומק,
כי אם אני מזהה שאני גם ככה לא שווה כלום, גם ככה זה לא מספיק,
גם ככה זה לא פועל,
אז אדם מזלזל במה שהוא עושה.
הוא אומר פה, מזלזל בעסק המצוות,
מזלזל בתורה, כי אתה אומר, בואנה, מה זה פועל? אני יודע מה זה פועל. אני יושב פה במכון, לומד תורה,
לומד התורה הקדושה, עמל במה, אין משנה, בעולמות.
אומרים לך, כן.
כן!
כן, נפש החיים, ידוע, אומר על מסכת אבות,
הוא אומר, בנפש החיים, אומר על המילים במסכת אבות, דמה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר וכתבים, הוא אומר,
דמה למעלה?
ממך,
ממך, איך שאתה תתנהל בעולם, יש לזה השפעות עליונות.
עכשיו, למה זה חשוב לומר את זה? גם כי זו האמת.
זו האמת, שיש לנו השפעות אדירות שאנחנו לא תופסים בכלל מה ההשפעה שיש ליהודי בעולם.
אבל יותר מזה,
זה בהסתכלות שלי על עצמי.
עכשיו, אני רוצה לשהות בזה.
אם אדם אומר, אני גם ככה מושחת,
אז לא משנה, אני אומר ככה, אני אומר אחרת, גם ככה אני כאילו.
אם אדם אומר, גם ככה אני מקולקל במידות שלי, אז לא משנה, אני ככה.
עכשיו, הפלא הוא שהתפיסה שלי את עצמי,
יש לה השפעה ישירה על החיים שלי.
יש לה השפעה ישירה על ההתנהלות בחיים שלי.
ואם אני לא מספיק מאמין שאני באמת טוב, שאני רוצה טוב, שאני שייך לטוב, אני לא פועל ככה.
לא פועל ככה.
עכשיו, למה זה סוד גדול? כי אם אני מתחיל,
כשבן אדם בא ללמוד תורה,
אתה מתחיל להגיד לו, אתה יודע כמה זה משמעותי?
כמה זה משמעותי כל לימוד שלך?
אתה יודע כמה משמעותי כל דיבור שלך?
כל מחשבה טובה, מחשבה טובה, כמה היא משמעותית?
עכשיו, זה לא אני אומר לא, זה דברים פנימיים ידועים.
אבל למה זה כל כך משנה? כי פתאום זה הופך את החיים מחיים, וואלה, אני עושה מה שאני רוצה.
פתאום לחיים שמה?
שאני מתחיל להבין שיש המון המון ערך למשמעות לחיים שלי.
דיברנו בעבר ששמחה,
אנחנו מזכירים את זה הרבה, שמחה יושבת על משמעות, על ערך.
אם אני מבין מה המשמעות של כל מעשה דיבור ומחשבה שלי,
אני שמח, וואי, אני שמח בעסק התורה, שמח בעסק, כמה זה משפיע.
זה כמו שמי שמסתכל עכשיו, מי שפוגש, אנחנו יוצאים, יוצאים לפגוש הרבה חבר'ה שהם השתחררו ממילואים,
תקופות ממושכות במילואים.
בן אדם בא ואומר, שמע,
מה אני אחזור עכשיו להיות בנקאי?
אני אחזור עכשיו להיות, לא יודע מה, מהנדס? מה אני עושה בכלל?
למה? כי חווה כזאת משמעות עוצמתית וחזקה,
ואומר, כאילו,
איך אני יכול עכשיו לחיות את החיים שלי כאילו ב... מה אני עושה כאילו?
וצריך לדעת שהמזור, המענה, זה רק בתורה הקדושה.
רק ביכולת להבין שכן, התורה באה ולוקחת את השמי שמיא, את הכוונות העליונות, למעשים, למעשים פרטיים.
עוד מעשה ועוד מעשה ועוד פרט ועוד פרט, וכן, כן, התקדמתי עוד פסוק, עוד דף גמרא.
כל הגודל מתכנס לפרטים.
אומר הרב, מה המשמח, איך הוא אומר פה?
או יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב. למה?
כי אני מבין, בואנה, כל דבר שאני עושה,
כל דבר שאני פועל במציאות,
איזה קידום של המציאות זה.
ואומר הרב, וכל העצלות והרפיון אינו בא כי מחוסר המנה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצוות, העבודה וזכיחות המידות. תראו איזה מטורף זה. אומר הרב, אמירה מאוד מבהילה, כל העצלות והרפיון
אינו בא כי מחוסר... אתה לא מאמין שזה כזה משמעותי.
אם היית מאמין בחיים שלך שזה כזה משמעותי התורה,
לא היית מרפה מזה, כן, יש לנו את השיר שאנחנו שרים,
שרנו בשבועות, אם היו בני אדם,
כן,
מתיקות, ערבות התורה, היו מתלהטים, משתגעים אחריה.
למה? כי הם היו מבינים מה המשמעות.
עכשיו אומר הרב, אם תבין, תבין, שכל מחשבה, כל דיבור, כל מעשה שלך, הוא פועל, פועל בעולמות, הוא פועל בך, במציאות, בהכול,
הכול נראה אחרת.
וכל העצלות והרפיון אינו בא כי מחוסר אמונה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה.
אתה לא מאמין.
אז אתה אומר גם ככה, מה זה משנה?
אני עושה ככה, אני עושה אחרת. זה לא כזה משנה.
והדבר הזה,
זה מה שגורם לעצלות.
זה מה שגורם לרפיון. למה אני... אני לא באמת מחזיק שזה כזה משמעותי.
זה כמו עמדה.
פעם הוא אמר לי איזה בחור, חזר בתשובה. אני אומר לו, תגיד לי, איך חזרת בתשובה?
איך חזרת בתשובה? הוא אומר לי, בשמירות בצה"ל.
אמרתי לו, מה אתה אומר? בשמירות בצה"ל חזרת בתשובה? עכשיו, אני הייתי בראש שמה?
הוא ישב בשמירות שמונה שעות עם איזה בחור מהמכון,
בחור לא יודע מאיפה, שלמד תורה,
והוא,
הבחור השומר תואר המצוות, בא ושכנע את השני, כאילו,
חזור בתשובה.
הוא אומר לי, לא, למה חזרתי בתשובה?
אומר לו, נו, למה?
אז הוא אומר לי, חזרתי בתשובה כי פתאום ראיתי שמי ששומר עלינו זה רק הקדוש ברוך הוא.
אמרתי לו, מה זאת אומרת?
אתה אומר, היינו מגיעים לשמירות, פורסים שקה, שהם הולכים לישון.
אתה אומר, בואנה, למה אני מספר את זה? כי אתה אומר, בואנה, זה לא משנה אם אני שומר או לא שומר. אם הייתה לי חוויה,
וכל מי ששמע יודע את החוויה הזאת,
שבאיזשהו שלב זה מתכהה.
אני אומר, בסדר, אני נמצא, לא נמצא, מי האויב רואה אותי, לא רואה אותי, כן, השם מרחם עלינו, כן, מה הגיע אלינו, כל השמחת תורה, אבל
יש פה איזה משהו מאוד מאוד עמוק, שאדם, למה אני עצל ורפא?
יאללה, זה לא משנה.
למה אדם בתזונה, במה הוא אוכל?
למה הוא מתרפא בזה? כי הוא אומר, זה לא משנה,
אם אני אעשה ככה או אעשה אחרת, גם ככה כולם מתים,
כל מיני אמירות שאנחנו אומרים, כדי מה?
להטף את עצמנו, להגיד שזה בסדר.
וזה מה שהוא אומר פה, כל העצות והרפיון אינו בא כי מחוסר אמונה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצוות והעבודה וזכירות המידות.
זאת אומרת, מה היסוד, היסוד של הנפילה שלנו?
האצלות והרפיון שלנו,
כי אנחנו לא באמת מאמינים שזה פועל טוב,
שזה משמעותי,
שזה משנה את כל העולם.
אומר הרב בסוף,
אני מדלג לשורות המודגשות,
מובטח אני שכל מה שזה היסוד יבורר יותר,
ויהיה נקנה ביותר בינה ודעת ובהדר אמונה שלמה,
שהיא מתווספת כל מה שהאדם שוקד יותר על דלתי התורה לשמה בכלל, וביותר על דלתי התורה הרוחנית,
דהיינו הספרים העוסקים באור דעת השם, בין על פי השכל האנושי, בין על פי סוד השם לריאה ורזי תורה,
שכפי המידה התגבר בקרב הלב, התבשמה אור השמחה והגבורה לאהבת השם וחשק המצוות וקדושת תורה הקדושה.
הרב, איך אני יכול להגיע לזה? איך אני יכול? בסדר, הבנתי אותך. הבנתי את המשוואה.
ככל שאני מבין את המשמעות וכמה המצוות האלה פועלות במציאות,
אז אני עושה אותן.
וככל שאני מתרפא בזה, זאת אומרת, אני רוצה שאני אעצל ואני ברפיון מול המצוות,
למה? למה?
כי אני לא מחובר בכלל,
כאילו, אני לא מבין מה המשמעות של הדבר הזה.
אומר הרב,
מה הסוד?
תתחיל ללמוד, תתחיל ללמוד פנימיות, תתחיל ללמוד מה התורה אומרת.
מה הרב אומר על זה?
מה הרב אומר על הדבר הזה?
עכשיו, הדבר הזה הוא כאילו באיזשהו מובן, הוא מהפך ממקום שאני כאילו, מה אתה רוצה? אני לא מבין מה אתה רוצה, אני באמת לא מבין. אם הייתי מבין, אני איתך, אני פשוט לא מבין איך זה פועל, לא מבין איך זה...
מעולה, אז תתחיל ללמוד.
עכשיו,
העצלות והעריפיון, כאילו, זה לא מחובר לי בראש, זה כזה משמעותי, העשייה שלי. אם היית אומר לי, בואנה, התפילה שלך קורעת העולמות, משנה את המלחמה,
הכל, הכל, הכל תלוי בזה שלך, בסדר, אני איתך, אבל זה לא המצב שלי.
הוא אומר, תלמד פנימיות, תראה שוואלה,
כל דבר פועל מאוד מאוד בעולמות העליונים.
עכשיו,
דרך אגב, הוא מסיים פה את הפסקה, רק את האיגרת.
הוא אומר, והשם יתברך יפתח לכבודו ולכל דורשי השם השרידים
פתחי חן ורצון, נחת וחדוות אמת בברכה שלמה,
כתפילת נפש ידידו מצפה אושרו ואורו, ואור כל אוהבי השם ומקדשי שמו על עמו ונחלתו.
הרב, יש גם ברכה, השם יתברך,
יפתח לכבודו.
זאת אומרת,
אם באמת אתה רוצה להבין לעומק,
וכאילו, אתה אומר, בוא'נה, אני רוצה,
רוצה לקיים את המצוות קלה כבחמורה,
להחזיק את כל הפרטים.
זה מה שאני רוצה, אני רוצה בדבקות הכי גדולה לאהוב את השם יתברך ולשמור את התורה שלו.
כל הדבר הזה קורה כשאני במקום פנימי,
כשאני, כאילו, הקדוש ברוך הוא יפתח לי. אם אני מכוון נכון, הקדוש ברוך הוא יפתח לי, ואני אחווה את החוויה הזאת.
אבל לא להגיע לעצות ורפיון.
כי יש לזה ערך, יכול להיות שאני לא מבין כרגע, אבל יש לזה ערך.
עכשיו, אומר הרב, פסקה ככה מאוד יסודית,
חסרון אמונה ביסוד הטוב
מביאה מורך הלב,
וזה המורך גורם שאי אפשר, כי אנחנו בקובץ ח'
פסקה נ"ח.
חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורך הלב,
וזה המורך גורם שאי אפשר לאדם לעמוד במערכה הרוחנית של החפצים הנשגבים.
חושש הוא שמא איננו ראוי לתשוקות הרוממות שהנשמה כל כך מתהווה אליהן.
ומתוך כך
הולך ונופל, מתנוון ומתדלדל.
עכשיו תראו מה זה.
וזהו כל היסוד של הנפילה אשר לאדם,
שהביאה אותו לידי המהומה והמגערת,
העלבון והמסתמה ושפיכת דמים רבים.
חסרון האמונה באור הטוב המאיר בקרבו.
ישראל יסוד האמונה בעולם.
אמונת השם בכל אודה מתגברת והולכת בכנסת ישראל,
ועל כן היא רק כי הייתה הווה ותהיה
מהירה באור הטוב של האמונה העליונה בעולם.
היא הינה האומה היחידה השומרת את טהרת האמונה וחוסנה
ישראל עזים שבאומות.
עכשיו תראו מה זה.
אומר הרב, חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורך הלב.
ברגע שאני לא מאמין ביסוד הטוב, עכשיו תראו מה זה יסוד הטוב.
יש יסוד הטוב כלפי שמאיה,
שהקדוש ברוך הוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו.
ויש יסוד הטוב שאני בחיים שלי,
מה שאני רוצה זה טוב.
תקשיבו טוב, זו כאילו פסקה שמחזירה את האדם לאמון בזה שאני טוב.
אני רוצה טוב.
אומר הרב, חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורך הלב.
מורך הלב זה חולשה, זה פחד.
למה? כי אני לא אומר, בואי נעשה לו, מספיק.
תחשבו, הוא בן אדם יושב במקלט, מת מפחד.
מורך הלב, נכון? זה... מכירים את זה עכשיו.
אומר הרב, חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורך הלב.
אם אתה אומר, בוודאות, אתה חי,
האמונה זה לחיות משהו, אתה חי בוודאות.
כשהקדוש ברוך הוא מוביל את העולם בטוב,
זה לא אמירות,
זה לא דיבורים,
זה יסוד אמונתנו.
אז אתה תמצא בעצמך עוז,
תמצא בעצמך גבורה, תמצא בעצמך היכולת לנצח. הקדוש ברוך הוא טוב.
אנחנו עוברים עכשיו התמודדויות קשות, אבל הקדוש ברוך הוא טוב.
אומר הרב, חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורך הלב,
וזה המורך גורם שאי אפשר לאדם לעמוד במערכה הרוחנית של החפצים הנשגבים.
מרוב שאני מפחד, אני כל היום מפחד מהצד של עצמי,
אני לא יכול לעמוד במערכה הרוחנית של החפצים הנשגבים. מה זה אומר?
זה מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני, מה החפץ הנשגב ממני,
פלא פלאים.
הוא מסרטט פה איזה סוג של משוואה, הוא אומר,
בגלל שאתה לא מאמין,
תכף נדבר עליך, אבל אתה לא מאמין באמת שהכול מוביל לטובה,
אז יש לך מורח הלב,
יש לך חולשה, יש לך את הפחד הזה.
וזה המוח גורם שאתה אומר שאני לא מתאים לי,
לא מתאים לי, זה באמת מתאים לאנשים שהם צדיקים, הם עליונים, הם נשגבים, הם, באמת, זה מתאים להם, אני, לא מתאים לי.
אומר הרב, חסרון אמונה ביסודתו מביאה מורח הלב,
וזה המורח גורם שאי אפשר לאדם לעמוד במערכה רוחנית של החפצים הנשגבים. למה?
חושש הוא
שמא איננו ראוי לתשוקות הרוממות שהנשמה כל כך מתהווה אליהן,
ומתוך כך הולך ונופל,
מתנוון ומתדלדל. תראו איזה מטורף.
אומר הרב, תבין, תבין מה האירוע.
אתה לא מאמין בזה שאתה
ביסודך טוב.
עד עכשיו דיברנו כלפי שמעיה.
גם אתה מול עצמך,
שאתה באמת רוצה טוב, שאתה באמת שואף לטוב.
וברגע שאתה לא מאמין בבייס שלך, בבסיס שלך, שאתה באמת רוצה טוב ושואף לטוב,
אז הנגזרת של זה, שאתה אומר, עזוב, גדול עליי.
גדול עליי.
למה, אומר הרב, זה מתחיל מחסרון אמונה ביסוד הטוב? אתה לא מספיק מאמין שאתה טוב.
אתה לא מספיק מאמין שאתה באמת רוצה להיטיב כאילו.
וזה המוח גורם שאי אפשר לאדם לעמוד במערכה הרוחנית של החפצים הנשגבים.
חושש הוא שמא איננו ראוי לתשוקות הרוממות של הנשמה כל כך מתהווה. הוא אומר, בואנה, מה אני אעשה? אני לא יכול, זה לא בשבילי.
גדול עליי, גדול עליי. כי אם שאומרים גדול עליי,
כולנו אומרים גדול עליי. פעם ישבתי אצל איזה רב,
אז הוא היה מדבר על כל מיני דברים,
שעבודות רוחניות שצריך לעשות, אז הייתי אומר לו, כבוד הרב, זה ענק עליי, זה גדול, כאילו, זה גדול עליי. הוא אומר, זה בשבילך, זה בשבילנו.
זאת אומרת, מה תוקע אותנו כשאנחנו אומרים? חסרון אמונה ביסוד הטוב. אני לא מאמין שבאמת אנחנו, באמת, באמת, באמת אנחנו טובים, באמת אנחנו רוצים טוב, באמת רוצים להיטיב.
אנחנו לא שם.
אנחנו כאילו במקום כל הזמן, שאני כל היום בפירוק של זה, כאילו, מה אני לא מספיק, ומה אני לא טוב, ומה...
חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מורח הלב,
זה השלב, כאילו. אם אתה בחסר נמונה ביסוד הטוב, השלב הבא שאתה מפוחד.
מוח הלב, הלב רך, הלב חלש, כאילו, לא יכול להחזיק את מה.
שאי אפשר לאדם לעמוד במערכה הרוחנית של החפצים הנשגבים.
מה זה חפצים נשגבים? הקב"ה אומר לך, תגדל.
תגדל!
תביא את האור שלך לעולם!
תביא את האור שלך לעולם, יש לך אחריות.
כביכול הקב"ה אומר, הבאתי לך כוחות,
הבאתי לך כישרונות,
הבאתי לך יכולות.
תעיף אותם לעולם, תביא אותם לעולם.
מי כאילו מפנצ'ר את היכולת שלך להביא את זה לעולם?
אתה.
בחסרון אמונה ביסוד הטוב.
אתה לא, לא באמת, זה לא אני, זה יש אחרים, הם יעשו את העבודה, אני, עזוב אותי, תשחרר אותי.
זה מורח הלב, זה גורם, זה מורח, עכשיו אני אגיד את זה גם אולי הפוך, אפשר לומר את זה. שמורח הלב,
כשאני מרגיש מורח הלב, תחזור מהר לאמון ביסוד הטוב. גם שהקדוש ברוך הוא כמובן טוב לשם לכל ולחם לכל מעשיו,
וגם אתה מכוון לטוב, אתה רוצה טוב בחיים שלך, מה אתה רוצה?
זה מטורף, כי כאילו אדם יכול לזהות בצורך,
הוא אומר, בואנה, מה, אני נהייתי כזה רך לב כזה, מה קרה לי כאילו?
אתה לא מספיק מאמין שאתה שייך לזה.
הוא אומר שהנשמה,
הוא חושש ושמע איננו ראוי לתשוקות הרוממות שהנשמה כל כך מתאווה אליהן,
ומתוך כך הולך ונופל, מתנוון ומתדלדל.
הוא אומר, אה, זה לא בשבילי, גדול עליי, גדול עליי, זה לא, זה באמת,
הנשמה כל כך מתאהבה אליהם, זאת אומרת, בתוכנו יש פעם איזה בחור,
אמר לי שבשיעור הזה בנחלאות,
היום בערב הוא מתחיל, היום הוא מתחיל בזום של רווקים ורווקות, אז הוא אמר לי, תשמע, אני כבר לא יודע אם אני רוצה להתחתן.
זה בחור אמר לי, דיברתי לאוטו, הוא אמר לי, תשמע, הרב, אני כבר לא יודע אם אני רוצה להתחתן.
אז אמרתי לו, למה?
בדיוק מה שאתה שואל. אמרתי לו, כפר עליך, למה דיבור כזה?
אני כבר לא יודע, תאמין לי, אני כל כך הרבה ניסיתי, כל כך הרבה זה,
אני כבר לא יודע בכלל אם אני רוצה בכלל, אני לא יודע בכלל אם אני אשייך לזה בכלל, אולי זה לא מתאים לי, אולי.
עכשיו, למה אני מספר את זה? כי כאילו בן אדם התבלבל.
עכשיו, תקשיבו טוב, למה הוא התבלבל?
מהמציאות.
המציאות, בוא, המציאות זה לא צחוק, זה התמודדויות ולחצים ופרדות,
הוא אומר, מלא נפרדו, וכאילו.
אנחנו חייבים לחזור לאמון ביסוד הטוב.
אנחנו חייבים, זה כאילו, זה מלחמה על החיים.
תמיד אני אומר, אם בן אדם נמצא ברחובות קריית משה, הוא מתהלך,
אז הוא בסדר, הוא מישהו ברחובות קריית משה, ואז הוא מתהלך,
הוא בנחת כזה.
אבל אם בן אדם נמצא בעזה,
או בטהרן, היום אומרים כבר, זה לא...
מתקדמים.
אז כאילו,
הוא לא מדמיין שהוא בקריית משה, הוא לא, הוא מבין איפה הוא נמצא.
עכשיו, אני מרגיש אותו דבר גם ברמה הרוחנית.
אם אדם מדמיין, ואללה אחי, הכל טוב, הכל בסדר, לא, לא. במציאות יש מלא מורכבויות.
מלא מלא מורכבויות, החיים זה לא צחוק.
עכשיו, אם אדם הוא במכוונות פנימית שהוא בעזה, אז הוא מבין איך הוא מתמודד, הוא מבין מאיפה זה בא לו.
אבל אם אדם מדמיין שהוא נמצא ב...
ואני מרגיש כאילו,
זה הכאב, כי כאילו האדם אומר, בוא'נה,
במציאות זה לא הלך לי, זה לא מצליח לי, מה אתה מבלבל לי את המוח?
חסרון אמונה בסוד הטוב מביאה מורח הלב, מהר מהר.
אני רואה מורח לב, מהר מהר לחזור לאמון, אני מאמין שאני טוב.
תדעו לך גם בזוגיות, זה מאוד חזק בעבודה זוגית,
שלהסתכל על הבן אדם שמולי,
שהוא באמת רוצה טוב.
באמת רוצה טוב.
הוא באמת רוצה טוב.
יכול להיות שהוא טועה,
יכול להיות שהוא לא מכוון,
יכול להיות שאלף דברים יכולים להיות.
אבל מה הוא רוצה,
הוא היסוד שלו טוב.
נכון.
אבל זה כאילו, בסוף זה מתכנס אליך.
אתה מתכנס? זה מתכנס כאילו אתה,
אתה לא מאמין בזה שאתה טוב, אז אתה אומר לך, הוא רואה אחר, חס ושלום, לא אתה, אתה, ברור שכן, אבל כאילו,
זאת אומרת, אתה בן אדם יודע, אז כאילו זה, הוא... המילים מאוד מאוד מדויקות פה, הוא אומר, כאילו,
איך הוא אומר? הולך ונופל, מתנוון ומתדלדל. כל מילה פה, אפשר לדייק אותה, אבל כאילו,
כאילו הוא נהיה הדרדלה כזה, כאילו מתנוון, כזה, מתדלדל, דלדל.
למה? כי הוא אומר, וואלה, אני לא מתאים לזה. ולמה הוא אומר, אני לא מתאים לזה? כי הוא אומר, וואלה, אני לא מאמין שאני באמת טוב.
עכשיו, תראו את המשפט הזה. וזהו
כל היסוד של הנפילה אשר לאדם.
תקשיבו, זה משפט מבהיל.
כל הנפילות של האדם, היסוד שלהם,
שהביאה אותו לידי המהומה והמגרת, העלבון והמסתמה ושפיכה דמים רבים,
חסרון האמונה באור הטוב המאיר בקרבו. תקשיבו טוב, כל הנפילות שלנו,
שאנחנו באמת מאמינים שאנחנו שייכים לטוב.
שאנחנו באמת מאמינים שביסודנו אנחנו טוב.
שהקדוש ברוך הוא טוב לכל ולכן הוא הביא אותנו לעולם הזה עם האתגרים שלו ועם הפיצוצים, סליחה על המילה פה, שאנחנו חוטפים בחיים שלנו.
זהו כל היסוד של הנפילה אשר לאדם,
שהביאה אותו לידי המהומה והמגר את העלבון והמסתמא ושפיכת דמים רבים,
חסרון האמונה באור הטוב המאיר בקרבו. אני לא מאמין שאני באמת טוב.
עכשיו, למה האדם מגיע למצב שהוא לא מאמין שהוא באמת טוב? אמרנו, התפנצ'ר על הכהן.
בוא, כאילו הוא אמר אמירות לא במקום, הוא פגע באנשים, הוא כאילו אומר, בוא'נה, אני כבר התבלבלתי אם אני רוצה להתחתן כבר, איך הוא אומר? אני כבר לא יודע כבר. הוא כבר לא יודע.
עכשיו, באמת, מה הוא רוצה? שמישהו ינער אותו, יגיד לו, אחי, אתה ברור שזה מה שאתה רוצה, מה אתה מבלבל את המוח?
אה, כן, כן, הוא אומר כאילו, תשמע, זה גדול עליי,
גדול עליי, אני לא יכול לחיות ככה,
אני לא באמת טוב, אני לא רוצה טוב.
זה כל היסוד של הנפילה אשר לאדם. זה מטורף.
כל הנפילה לאדם, כי אתה ממש, אתה קטן.
זה נכון בחינוך ילדים, אם אתה בא ומסתכל על ילד בגדול,
אתה טוב, אתה טוב, בסדר, הפליק לך, טעית,
הכל טוב.
זה דבר עדיק, אם אני מסתכל על עצמי בתור נפל,
כל הנפילה של האדם, כל הנפילות קורות.
עכשיו, אנחנו לא יכולים בלי המלחמה ובלי האור הגדול שפתחנו איתו בתחילת השיעור.
ישראל היא יסוד האמונה בעולם.
אמרנו, בהתחלת השיעור אמרתי שאנחנו אומרים בהפטרה,
דבר אחד מדבריך אחור לישוב ריקם.
דבר אחד מדבריך אחור לישוב ריקם. מה שנאמר לנו דברי נביאים,
קורה כבר מול העיניים,
אבל ודאי הכל יקרה.
עכשיו, למה אנחנו אומרים את זה? כי יש לנו ודאות בטוב של העולם.
תקשיבו טוב, אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה,
מה זה מלחמה? במאבק פנימי בתוך העם שלנו.
האם אנחנו רואים טוב? האם אנחנו רואים שבואנה ישראל הם יסוד האמונה בעולם,
אמונת השם בכל הודה מתגברת והולכת בכנסת ישראל, אנחנו רואים בואנה העם הזה הולך לעוף,
הולך לעוף ברמות הכי עמוקות וגבוהות שיכולות להיות,
או שאנחנו מיואשים.
אנחנו רואים את זה, רואים אנשים סביבנו מאשים.
עכשיו ככה יש איזה זיק חדש של אמונה ותקווה עם
המהרנים שזה באמת פלא פלאים.
ועל כן יסוד האמונה בעולם זה ישראל. ישראל היא יסוד האמונה בעולם, אמונת השם בכל אודה מתגברת והולכת בכנסת ישראל, ועל כן היא רק היא
הייתה הווה ותהיה מאירה באור הטוב של האמונה העליונה בעולם.
היחידים שמסתכלים על העולם, על העולם, לא דיברנו, עד עכשיו דיברנו על עצמי.
היחידים שמסתכלים על העולם ואומרים, העולם הזה הולך לטוב,
זה מדינת ישראל, זה עם ישראל,
זה כנסת ישראל, כנסת ישראל זה הנשמה שלנו, זה כאילו ברור ליהודי כשמש שהעולם הזה הוא טוב.
אממה, כמו שאמרנו ברמה הפרטית,
הפיצוצים שעברנו בחיים מבלבלים אותנו כבר, אנחנו לא יודעים כבר.
היסוד, איך אומרים פה? חסרון אמונה ביסוד הטוב מביאה מוח עליהם.
גם עם ישראל, אם הוא יחיה בוודאות שהוא רוצה טוב,
הוא בא להוסיף טוב בעולם,
הוא בא להידבק בטוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, זה ענייננו בעולם.
מנצח את הכל, הוא לא בפחד, הוא לא באיזה מורח לב.
תראו איך הוא אומר.
ועל כן היא,
רק היא הייתה הווה ותהיה מאירה באור הטוב של האמונה העליונה בעולם.
זאת אומרת, אנחנו עם שמחזיק,
דרך אגב, זה הנתונים שלנו, מבחינת ילודה, אנחנו הכי הרבה בעולם המערבי. למה? כי יש לנו איזו אמונה בסיסית
בטוב של העולם.
בטוב של העולם.
עכשיו, זה ברור, זה לא, זה...
הדברים האלה, אם קל להגיד אותם, קשה להעמיד אותם במבחן. זאת אומרת, זה דברים שאנחנו במאבק, אנחנו דור
אחרי השואה.
שואה ראינו מה זה רוע, מה זה רשע, מה זה האנשים הכי שפלים שיש בעולם.
מול העיניים, ראו את זה, הסבי והסבתא שלנו רואים את זה מול העיניים.
ואנחנו,
מה עזר להם לנצח,
להם, לניצולי השואה?
רק האמון ביסוד הטוב.
רק באמון שהעולם הזה עוד ילך לטוב.
בלי זה אתה לא יכול,
אתה לא יכול בכלל לקום, אתה לא יכול לצאת מהמיטה בכלל.
וזה היסוד, אומר הרב, שכל הנפילה אשר לאדם, אם חסרון אמונה ביסוד הטוב. זה לא מאמין שהעולם באמת טוב?
כל הנפילה, כל הדברים הלא טובים יקרו.
אבל אם אדם מחזיק את העמדה ואומר, בואנה, אני עושה את מה שאני יכול.
אבל הוודאות שהעולם הזה הוא טוב.
"ישראל עם יסוד האמונה בעולם, אמונת ה' בכל עודה מתגברת והולכת בכנסת ישראל, ועל כן היא רק כי הייתה האווה ותהיה מהירה בעור הטוב של האמונה העליונה בעולם.
היא אינה האומה היחידה השומרת את טהרת האמונה וחוסנה.
עכשיו תראו איך הוא מסיים, ישראל עזין שבאו מות.
ישראל עזין שבאו מות.
איך אתה יכול להעיז?
איך אתה יכול בכלל להעיז לעשות משהו בעולם? איך אתה יכול להעיז לפעול באיראן? איך אתה יכול להעיז מה שאתה רוצה לעשות בחיים הפרטיים והכלליים?
אם אין לך ודאות, בטוב.
שהטוב ינצח, הטוב ינצח. יעבור פה עוד סיבובים, יהיו עלויות וירידות, יהיה פה, אני לא יודע מה.
הרב ביגון, באתי אליו ביום ראשון, השבוע.
אמרתי לו,
מה הרב אומר?
הוא אומר, דבר אחד אני אגיד לך,
ניצחנו.
אמרתי לו, מה ניצחנו?
אתה יודע, הוא אומר, ניצחנו, ניצחנו.
איזה גבורה מתגלה פה, איזה עוצמה.
אני פה כמה שנים, אני לא חושב שזה היה יוק של רב גדול במוסר.
וזה דבר אדיר, כי בעצם אנחנו מחזיקים חסרון אמונה ביסוד הטוב ומורך לב. אם אני מזהה בתוכי מורך לב,
מהר מהר לחזור לאמון ביסוד הטוב.
אם אנחנו מזהים בעם, חס ושלום, חסרון באמונה,
חסרון ביסוד,
באמונה ביסוד הטוב שמאיר בקרבו,
כל הדברים הלא טובים קורים. ככל שאני מחזק את הדבר הזה,
ננצח את החיים.
ונזכה בעזרת השם, גם ברמה הפרטית, גם ברמה הלאומית,
לראות ישועות, להמשיך לראות ישועות כמו שאנחנו רואים, אשר כן ישראל.
ארוך אתה ה' אלוהינו אליך העולם בוראי נפשית הברות וחסרונן וכל מה שבראית לכם במילים של כלכם באורחי העולמים.
