בוקר טוב,
בשורות טובות.
לגבי הלכות מלחמה,
הרמב״ם, כמו שציינו פעם שעברה,
הוא עוסק גם בהלכות שנוגעות למלחמה.
שולחן ערוך לא עוסק בזה כי זה היה, היינו בגלות, לא הייתה לנו לא מדינה ולא צבא ולא זה, זה לא היה רלוונטי אז, בגלות.
אבל הרמב״ם עושה גם הלכות שנוגעות
לעתיד לבוא, דהיינו לדור שלנו. הדור שלנו זה דור של מלחמה.
ואנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של מלחמה.
והרמב״ם מביא כאן דברים,
איך צריך לגשת את המלחמה?
מישהו כאן היה בצבא במקרה?
כן.
מי היה בצבא?
כולנו צבאות השם.
גם אלה שלא התגייסו עדיין.
אנחנו עם ישראל, עם של ציבות השם.
לכן הדברים רלוונטיים שייכים גם לדור שלנו,
אני מצטט את הרמב״ם, איך צריך לגשת למלחמה?
עת שעורכים המערכות
הם קרבים להילחם,
משוח מלחמה, הכהן משוח מלחמה זה תפקיד שלו,
היום זה התפקיד של הרבנים בתוך הגדודים,
בתור לחזק את המורל של החיילים,
עומד במקום גבוה, וכל המערכות לפניו, דהיינו מה שנקרא מסדר של כולם, מסדרים, כל המערכות עומדים לפניו,
ואומר להם בלשון הקודש,
שמע ישראל,
אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם,
אל יירך לבאבכם,
אל תיראו,
אל תחפזוהו,
אל תארצו מפניהם.
מדוע? כי השם מילוקיכם ההולך עמכם להילחם לכם,
עם אויביכם להושיע אתכם.
הדברים האלה שאמר הכהן מושיח מלחמה הם רלוונטיים לגבי היום.
אומנם אין לנו כהן מושיח מלחמה,
אבל זה שהקדוש ברוך הוא איתנו, רואים את זה בחוץ.
איזה חסדים, איזה ניסים,
איזה נפלאות הקדוש ברוך הוא עושה עימנו.
אומנם הוא לא כל החיילים, הם בדיוק למדו את זה, אבל זה לא משנה, כן למדו, לא למדו.
הרוח הזאת,
לא לפחד,
לא לפחד. הנכדים שלי בכל מיני יחידות האלה, אתם מפחדים? לא,
לא מפחדים.
הדברים האלה מוטבעים בנשמה של לוחמי ישראל מדורי דורות,
כזה הדור שלנו,
בלי עין הרע.
זכינו לדור של לוחמים.
צריך להודות לקדוש ברוך הוא.
אז זהו, זה מה שרציתי לציין,
שברור השם, היום חלק מהרבנים לפחות,
הם אומרים את אותו רעיון, אותו דבר בלשון שלהם, כל אחד לפי מדרגתו.
מלחמה, צריך רוח,
צריך עוז, ולא לפחד מהאויבים. תשאלו אותי למה.
ככה.
זהו, אנחנו עם של לוחמים, לא רק של
לומדי תורה ועוסקים במצוות כאלה ואחרות.
עם של לוחמים, זה בנשמה שלנו.
אנחנו עוד רואים, מאברהם אבינו למדנו את זה.
אשרינו מה טוב חלקנו.
ואנחנו נמשיך ונראה בניסים ונפלאות במלחמה הזאת,
בעזרת השם.
בבקשה.
הר הר:::::::::::
