אנחנו נמשיך בחפץ חיים,
כן, שזה יהיה לנצחון צבא ההגנה לישראל על האויבים שלנו,
בעזרת השם.
תשאלו אותי מה הקשר בין המלחמה ובין אלימות חפץ חיים.
מי שאל?
העניין הרוחני והעניין הגשמי זה לא שני דברים נפרדים.
זה קשור אחד בשני.
כשעם ישראל שומר את התורה,
שומר את הלשון,
זה מחזק את כל עם ישראל.
וכשאתה בן אדם טוב, זה לא רק שאתה בן אדם טוב,
אתה גורם לכך שעם ישראל כולו יהיה יותר טוב.
כי אנחנו כולם ערבים זה לזה,
שייכים אחד לשני.
ולכן, כבר למדנו על זה שהחפץ חיים כתב את זה בהתחלה, בהקדמה, למה הוא כותב את הספר הזה בכלל?
הוא כותב את זה כי הוא רואה שעם ישראל דקוק לחיזוק.
אז הוא אומר, ומה הדבר הספק יותר מחיזוק?
שמירת הלשון.
מדוע? כי הרי החורבן בא והגלות באה בגלל שנאת חינם.
ואם אנחנו נתקן בתוכנו
את העניין של שמירת הלשון,
אז במילא הדבר הזה יחזק את כל עם ישראל.
לכן כל אדם שהוא לומד תורה, מקיים מצוות,
עושה מעשה טוב או משהו כזה,
זה לא עניין פרטי,
זה עניין כללי.
אז מישהו מעוניין בחזק את
עם ישראל וצבא ההגנה לישראל?
ואת הטייסים שכרגע בשמיים?
מי מעוניין?
יאללה, תתחיל ללמוד.
חשוב מאוד,
אנחנו כולם קשורים אחד בשני.
אז התחלנו ללמוד שאסור לשמוע לשון הרע.
מצד שני,
איך תדע? לפעמים רוצים להגיד לך משהו שיביא לך תועלת,
כן?
אז איך תדע?
האדם מתחיל לספר לך על פלוני-אלמוני
או משהו הזה,
בעיקר בענייני שותפות, או שידוך, או דברים כאלה.
ואיך,
ואתה צריך לדעת, כי אם אתה לא תדע את זה, יכול להיות שתיכשל,
ותיגרם נזק לך, ולו, וכל הדברים האלה. בוא נקרא.
איך נוכל לצאת מזה ידי שמיים?
כיוון שגדרת עלינו את הדרך,
שאפילו שמיעה בלבד בגנות חברו היא אסורה,
ופן יהיה נוגע לי בענייני עסקיי וכיוצא בזה.
אז מה, אני צריך להיות נאיבי כזה?
לא נשמע, בעיקר בעיניי כשידוכים, כן?
מישהו רוצה להתחתן כאן?
כן.
וואו, כאן.
לפני זה צריך לבדוק טוב-טוב.
אבל לא צריך לשאול רק
במה הבחורה היא טובה.
ורוצים להגיד לך שגם יש בה צדדים לא טובים,
כמו כל בן אדם שיש לו שני צדדים.
אז איך אני אדע מה הטוב ומה הלא טוב?
צריך לשמוע.
וכאן הוא אומר, אסור לשמוע.
אז איך אני אברר את הדבר הזה?
התשובה לדבר.
הרוצה לצאת ידי שמיים ויעני השמיעה יתנהג כך.
אם איש אחד בא אליו ורוצה לספר לו על חברו,
והוא מבין שהוא רוצה לספר לו דברי גנות,
מתוך הדברים שאומר, אני רוצה לספר לך דברים לא נעימים על האדם הפלוני,
שהוא ככה או ככה,
מה לעשות?
היא שעלינו מתחילה את העניין שאתה רוצה לספר לי,
אם זה נוגע לי על להבא,
או שהוא יוכל לתקן את הדבר בהוכחה או יצא בזה.
אם יאמר עליו שנוגע לו לאבא,
או שהוא יכול לתקן את הדבר,
זה מותר לשמוע,
כן?
למשל,
לא פעם פונים אליי לגבי שידוכים.
שואלים אותי שאלה, מה אתה אומר על תלמיד פלוני,
שלומד כאן במכון מאיר?
אבל הוא לא, הוא שואל אותי בצורה אחרת.
מה אתה אומר על פלוני?
אוטומטית, אני אומר, תגיד לי, למה אתה שואל אותי?
מה הסיבה?
יש לך, תסביר, אם אתה רוצה להדביר מה הסיבה. ואם הסיבה היא באמת לעשות שידוך,
בסדר, אני אספר לך.
בחור טוב,
יש לו מידות טובות
ודברים כאלה,
אבל
הוא גם, יש לו גם תכונות לא כל כך איי איי, למשל, הוא כעסן.
זה בסדר?
לא, מצידי.
זה מצידי, זה בסדר?
כן או לא?
כן.
כן? בטח שכן.
למה?
כי צריך להכיר מהבחור שהוא כעסן.
לא נורא, אפשר גם להתחתן עם כעסנים, זה לא...
יש קרסונים שצריכים להתחתן גם, נכון?
לא רק נכים נחמדים.
אז זה מותר.
אבל לפני זה תשאל למה אתה רוצה לדעת על פלוני מה לא טוב בו.
אם הסיבה, כמו שהוא אומר כאן, היא תגרום לתיקון או לזה, זה בסדר גמור.
אם לא סתם לשון הרע,
זה איסור גמור.
זה מובן?
מובן?
לאבא אני מבקש, תתנהגו יפה,
שאני יכול לספר עליכם דורים טובים.
