שלום לכולם,
אנחנו ממשיכים, ברוך השם,
פרק ב', משנה י"ב.
רבי יוסף אומר,
יהי ממון חברך חביב
עליך כשלך,
ועדכן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך,
וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
האם יש קשר בין הדברים?
לפני שנראה אם יש קשר,
נסה לנתח כל דבר מה זה.
רבי יוסף אומר, יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.
תאוות הממון היא תאווה מאוד מאוד חזקה באדם.
כפי האדמו"ר מזביצה,
רבו של רבי צדוק, הכהן מלובדין,
היא תאווה כללית.
למה?
כי בזכות ממון משיגים הכול.
אוכל כמה שאתה רוצה,
כבוד כמה שאתה רוצה,
נשים כמה שאתה רוצה, הכל כמה שאתה רוצה. כסף קונה הכל.
המילים של כסף בתורה מבטאות משיכה חזקה.
כסף מלשון?
כיסופים.
אדם נחשף מאוד לכסף.
אפילו המשנה אומרת, מסכת ברכות,
כסף נקרא מאודיך, ואהבת את השם אלוהיך, ובכל מאודיך. שני פירושים,
אומרת המשנה, מה זה ובכל מאודיך? פירוש אחד,
בכל ממונך.
כי יש אנשים שאוהבים את הכסף יותר מהחיים.
ככה המשנה אומרת, הגמרא, סליחה.
יש אנשים
שמוכנים להשקיע בכסף על חשבון הבריאות שלהם. בריאות זה גם חיים.
הוא נקרא מאודיך, למה? כי האדם רוצה אותו מאוד מאוד מאוד מאוד. הוא נקרא בתורה גם דמים,
כי אנשים מוכנים לרצוח.
בשביל כסף.
לצערנו הרב, מקרים
נפוצים שאנשים הורגים
בשביל כסף. בשפת חז"ל, לא בתורה, הוא נקרא ממון.
אומר הכלי יקר, המילה ממון מורכבת מאות מ',
מ',
ו' ונ',
הן האותיות היחידות באל"ף-ב' שהן כפולות.
כלומר, איך כותבים א'?
א', ל', פ' סופית, ב', ב', י', ת', ג', ג', ג', י', מ', ל', איך כותבים מ'?
מ"ם ועוד מ"ם,
מ"ם ועוד מ"ם, ו"ו, ו"ו, נ"ן, ממון,
אותיות כפולות. יש לאדם 100 כמה הוא רוצה?
200 מ"ם, ממון, מ"ם, מ"ם, ו"ו, כפול.
אדם כל כך
נחשף לכסף, לתאווה כללית.
בא רבי יוסי הצדיק ואומר לנו,
אתה צריך לחשוב על ממון חברך כאילו הוא שלך.
אומר המגן אבות לרשבץ, מקור מספר שלוש,
הפירוש "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך" אינו צריך להזהיר שלא יגזלנו ולא יזיכנו ולא שיציל ממונו בממון חברו, שכל אלו הדברים אסורים לתורה. אל תשכחו, מסכת אבות
זה חסידות.
רוב ההדרכות הן לא חובה,
מי שרוצה לשאוף לא להיות יהודי רגיל, לשאוף מעבר למה שצריך,
זה המסכת תיקון המידות הכי חזקה.
אז
ודאי שלהזעיק זה איסור דאורייתא, אבל בא להזהיר
שיחמול על ממון חברו כאשר יחמול על ממונו שלא יאבד.
אם אתה רואה אפשרות שממון חברך יאבד, תציל אותו.
ואם עבד צריך להשיבו אליו כאשר היה עושה אילו היה ממונו. אחת המצוות הקשות ביהדות זה השבת אבדה.
לך עכשיו תחפש.
חמור טועה בדרך.
אה, אתה יודע מה זה חמור?
כמה?
להשקיע בחמור, לגדל אותו בינתיים עד שיימצא בעל החמור זה מצריך הרבה.
או אפילו סתם אבדה, הוא מצא את השרשרת.
לך תפרסם עכשיו,
תתלה פתקים בכל הרחוב.
אבל השבת אבידה, אתה צריך לצאת מעצמך.
זה לא כאן.
אבל אם זה עם המונחה, היית טורח הרבה.
יש סיפור מדהים.
שני סיפורים.
על כלה,
שני סיפורים שונים, שנים שונות.
כלה שעבדאללה טבעת, פעם זה טבעת, פעם זה היה לא זוכר.
זוכרים לפני שנתיים, לא זוכר.
עבדאללה טבעת נישואים יקרה מאוד.
לא ממש...
יקרה מאוד.
ומסתבר, הייתה סברה שכנראה בטעות זרקו אותה לפח.
הייתה שולחן שבת, עטפו את הניילון, כנראה, זה הסיפור,
וכבר חיפשו בפח, אבל כבר המשאית לקחה את הפח.
איפה הולכים את הפח היום?
אין לי מושג.
אבל הלכו לאיפה שהמשאיות שופחות את כל הזבל,
מלא מתנדבים, מלא מתנדבים פרסמו, הגיעו מאות מתנדבים,
כל אחד חיפש, חיפש בערימה,
מצאו את הטבעת בסוף.
תראה איזה מסירות, זבל,
זבל, מסירות.
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.
אז השבת הבדל לא פשוטה, אבל אדם צריך להתאמץ. כשאדם לוקח,
נכנס בראש, מה היה קורה אם זה היה אני,
היה מתאמץ גם סילת ישרים, מקור מספר 4. ספר מסילת ישרים מחולק לשני חלקים.
עד מידת הנקיות ומפרישות ואילך. עד מידת הנקיות כולנו חייבים להיות, זה צדיק.
כולנו חייבים להיות צדיקים.
מהפרישות ואילך
לכיוון החסידות זה מעבר למה שצריך,
אבל זה השאיפה שלנו,
להיות מעבר, זה חסיד.
אם לא תהיה חסיד,
לא תתבע למעלה, בית דין של מעלה.
לא תהיה צדיק, תתבע.
צדיקים, כולם חייבים להיות. חסידים,
חלק מהאומה זוכים, יחידים, ויש יחידי יחידים שזוכים למדרגת הקדושה,
שזה בכלל מיוחד.
אז הרמח"ל בפרק י"ט מדבר על החסידות,
הוא מחלק את החסידות לשלושה חלקים, נקרא מקום מספר אבא, חלקי החסידות הראשונים, שלושה, החלק השני שבחלק הראשון,
במה שבין אדם לחברו, ועניינו גודל ההטבה,
שיהיה האדם לעולם מטיב לבריות ולא מריע להם. להיות אדם טוב,
לחפש לעשות טוב, לא רע. וזה בגוף,
בממון ובנפש. בגוף שיהיה משתדל לעזור כל אדם במה שיוכל ויקל מסע מעליו. אתה הולך ברחוב ואתה רואה מישהו צריך עזרה?
תעזור.
אתה רואה בכביש מישהו פאנצ'ר?
תעזור. אתה רואה טראמפ איצר טראמפ?
תעזור.
כל דבר שאתה יכול תעשה, והוא מה ששנינו, ונושא בעול עם חברו. ואם מגיע לחברו איזה נזק בגופו,
והוא יוכל למנוע אותו להסירו, יטרח כדי לעשותו, בממון,
לסייעו באשר תשיג ידו.
תדעו לכם שיש הרבה סוגי צדקה.
אנשים, לצערנו הרב, לא כולם יש כסף.
יש עניים.
היום, ברוך השם, אין עניים כמו בעבר.
בעבר עניים היו מתים מרעב.
היום, ברוך השם,
במדינת ישראל אנשים לא מתים ברעב.
באסיה, אפריקה,
בארה״ב אין לי מושג,
אבל אנשים מתים ברעב.
בארץ ברוך השם לא מתים.
אבל עדיין צריך לעזור.
אז אחת המצוות, המעלה הכי גבוהה בצדקה, מה זה?
למצוא עבודה לעני.
למצוא לו עבודה.
אתה מוצא לו עבודה בטח מכובדת,
אתה מרים אותו.
כי צדקה זה, כל פעם צריך צדקה.
אתה מוצא לו עבודה?
ולמנוע ממנו הנזקים בכל מה שיוכל, כל שכן שירחיקו כל מיני נזקים שיכולים לבוא מחמתו.
בין ליחיד,
בין לרבים.
ואפילו שאתה מיד, אין נזקה מצוי. אתה שומע איזה סופה,
מגיעה לחווה של החבר שלך,
אתה תזהיר, תעשה, לא יודע מה. תחשוב, כיוון שיכול לבוא לידי, ואמרו חז"ל,
יהי ממון חברך חביב עליך כשלך.
סיפור אמיתי.
שמעתם על הברון רוטשילד?
נראה לי זה סיפור פה על אבא שלו.
איך קראו לאבא שלו? מי יודע?
כן, אז כנראה זה אבא. מי אמר מאיר?
כנראה זה אבא שלו, כן.
קראתי פה סיפור,
רק שנייה,
מופיע אצלי, לא אצלכם.
נפוליאון, שמעתם עליו?
זה מופיע בגבינה, אין לי מושג מה קשור הגבינה לנפוליאון,
אבל נפולון היה קיסר צרפת שהכריז מלחמה על מדינות אירופה.
איזה ניצחונות מזהירים.
הוריד מלאכים מכיסאם.
כשהגיעו חייליו לפרנקפורט, איפה לפרנקפורט?
בגרמניה.
רק אף אחד לא אמר שיש שני סוגי פרנקפורט.
מכירים?
אה?
מצוין.
אתם לא, לא, לא רציתם.
אז הגיע לפרנקפורט, חולל שם מאומה.
והנה בשעת לילה מאוחרת,
כאשר רבי מאיר אנשיל רוטשילד, אבא של הברון,
כן, ככה, כן, אבא של הברון רוטשילד,
חזר מחנותו לביתו, נכנס אליו לפתע
כרוח שערה הנסיך וילהלם, ככה אומרים,
וילהלם, וילהלם.
מסווה על פניו
שלא יכירו.
סיפר לרוטשילד הנסיך וילהלם שהוא בורח מחיי נפוליאון,
והוא יש לו,
הוא בורח.
הוציא לו רבי מאיר רוטשילד,
הוציא לו עוגות ויין,
וגם רעייתו הביא הנסיך הבורח כל טוב.
אחר שסעד את ליבו,
פנה לרוטשילד ואמר: "צרפתים החרימו את כל נכסיי,
הורידו אותי מכיסא מלכותי ונפוליאון מחפש להורגני.
באתי אליך עתה בבקשה" כיוון שהוא ידע שהוא איש אמין,
יש בחוץ שקים עבים ופשוטים, בתוכם מוחבאים כל הרכוש שאספתי.
מלא מלא מטבעות זהב בסך
שלושה מיליונים,
שלושה מיליון מטבעות, בסך שלושה מיליון.
אנא מכך, אתה אדם נאמן, אנא ממך,
אם תוכל לשמור לי עליהם,
אני אשמח.
טוב,
אמר לו רוטשילד,
בעזרת השם,
אני אשמור לך על כל הכסף.
אלא שעוף השמיים יוליך את הכל. נפוצה השמועה שהקיסר וילהלם שם את הכסף שלו אצל רוטשילד.
אחרי כמה ימים באים החיילים של נפוליאון,
צרים על הבית,
אומרים לו תביא את הכסף. בהתחלה הוא הכחיש.
הכחיש, אמר לא, לא, היו דברים מעולם,
אבל לחצו אותו, איימו עליו,
ואז שימו לב
מה הוא עשה.
אחרי שהוא נאלץ להודות,
הלך אל הקיר,
שם הייתה תמונה גדולה, הסיר את התמונה, נתגלתה
דלת קטנה.
הוציא מפתח קטן מכיסו, הוא פתח את הדלת,
אחר כך ירד משם,
הוא והמפקד הצרפתי אל חדר נסתר,
ושם היו מלא ארנקים מלאים בשקלים של זהב.
פנה רוטשילד למפקד ואמר,
פה ימצא אדוני שני מיליון ושמונה מאות אלף שקלים מזהב,
הרי מונח לפניך.
כלומר, הוא לא הביא לו את הרכוש של הקיסר וילהם שהיה מתחת לרצפה,
הביא לו את הרכוש שלו,
הכל הביא לו.
הבנים שלו אמרו לו, אבא, מה אתה עושה?
אמר כל הכבוד, אמרו לו, בסוף כל הכבוד אבא,
איזה ישרות.
טוב, מאז אותו סיפור,
העיר ההצלחה למשפחת רולטשילד כי שמו בהשם מבטחם
אף אחד לא ידע שהובילו את הרכוש שלו ולא את הרכוש של הקיסר
וברוך השם העסקים הלכו וגדלו
עד
שאבי המשפחה נפטר.
זה היה בשנת תקצ"ב.
בשנת תקצ"ג הגיע בנו של רולטשילד
ביקש לפגוש את הנסיך וילהם.
כשהוא קיבל אותו, שאל אותו, מי אתה?
אמר לו, אני הבן של רבי מאיר אנשים.
אמר לו,
כמה הצטער, אני מצטער שאבא שלך מת.
הוא אומר, אני ידעתי שאבא שלך שמר על הרכוש שלי,
ובלית ברירה היה צריך למסור את הכל לחייליו של נפוליאון.
עצר אותו באמצע
בנו של המנוח, ואמר לו,
תדע לך שאבא הביא את הכסף שלו.
לא את הכסף שלך,
באתי להחזיר לך את כל השלושה מיליון שהיה מתחת לרצפה.
כי שר וילהם היה בשוק.
איזה, איזה, איזה אמינות.
איזה ישרות. מרוב התלהבות
אמר לו, כל הכסף שלכם,
ואתה תהיה עכשיו אחראי בביתי וכולי.
וככה נבין כמה ראש הצליחו להשפיע בזכות הקשרים האלה. יהי ממון חברך חביב עליך כשלך. נלמד מאצלנו להיזהר מאוד מאוד לא לפגוע בממון הזולת,
קל וחומר בכבוד הזולת. אומרים המפרשים, למה לא כתוב יהי כבוד חברך? כי אם בממון אתה זהיר,
קל וחומר שתהיה זהיר בכבודו.
דבר שני, ועדכן עצמך ללמוד תורה,
שאינה ירושה לך.
מה הכוונה עדכן עצמך ללמוד תורה?
לימוד תורה צריך חיזוק.
יש הרבה סיבות למה אנשים קשה להם ללמוד תורה.
יש לכם רעיון? למה?
טוב, זה לא בדור, אני מדבר על דורות, כן.
אני אראה לכם.
אבל תפארת ישראל כותב,
מקום מספר 5, קי"ט:
ועדכן עצתך ללמוד תורה,
משום תורה תנעילה, ורצה לומר, הזדרז לתקן עצמך מכל הקלקולים שימנעוך מלימודה.
אין בדאגת פרנסה.
כמה אנשים מתלבטים,
כמה ללמוד בישיבה, אבל יש פרנסה,
או לפרנסה, מה אני עושה? עדכן עצמך ללמוד פרנסה.
כל עוד אתה לא זקוק ממש,
שאתה יכול להסתפק ביותר הכרחי,
פרנסה תבוא.
עכשיו, כרגע, עיקר עיסוקך צריך להיות בלימוד התורה.
או חולשת הגוף, אנשים קשה להם, הזכיר אביעד קשב וריכוז,
אל תדאג, גם קשב וריכוז,
תעשה מה שאתה יכול. או מיעוט השכל, או שאר צער, כל מיני צערים שיש לאדם ודאגות.
לפני שאתה לומד תורה,
תשתחרר מכל הדברים האלה. זה פירוש אחד. פירוש שני,
אומר רבנו יונה, מקום מספר 6,
ועדכן עצמך ללמוד תורה, עדכן עצמך במידות טובות,
כדי שתלמוד את התורה ותגיע אל מעלת החסידות כדאמר, ולא עם הארץ חסיד. חברים יקרים,
כמה הכנה של מידות קריטית בלימוד תורה.
לפעמים רואים אנשים לומדים תורה, מתנהגים
לא בדרך ארץ. למה? כי לא למדו
דרך ארץ.
התורה מתחלקת
שלושה חלקים לימוד התורה.
יש את החלק ההלכתי.
גמרא,
שולחן ערוך פוסקים,
גורמות לאדם מה לקיים.
שולחן ערוך חייב לקיים.
החלק האמוני בתורה, ספרי אמונה, מה לחשוב.
אבל לא מספיק, יש את החלק המוסרי שבתורה.
מסכת אבות זה מוסר,
באתי שערים זה מוסר, חובות לבבות זה מוסר,
פלא, יועץ זה מוסר, זה איך להתנהג.
לפעמים אנשים לא לומדים את החלק המוסרי,
לומדים רק ש"ס פוסקים.
לצערנו הרב, לא תמיד
נמצא בהם מידות טובות.
יסוד ללימוד תורה זה מידות טובות.
אומר רבי חיים ויטל,
אם אדם אין לו מידות טובות,
הוא לא יגיע בחיים לרוח הקודש, גם יהיה מלא מלא מלא מלא בתורה.
יהיה גאון עולם גדול עדו, לא משנה, אם אין מידות טובות הוא לא יגיע. אם אדם שונא גויים,
אין לו סיכוי להגיע לאירוע הקודש.
צריך אהבה לכולם.
גויים רשעים? לשנוא, בוודאי, מה השאלה.
אבל יש גויים טובים.
למה אתה שונא? למה אתה מדבר כל הזמן ב...
לכן, מידות טובות זה הכנה ללימוד תורה.
פירוש שני,
גם יש בכלל להתקן עצמך ללימוד תורה, למעט התענוגים.
לא נגד תענוגים.
אבל אתה רוצה להיות קשור לתורה?
אל תתרכז בעולם החומר.
כאדם שאוב לעולם החומר, קשה לו מאוד
ללמוד תורה.
שאינה ירושה לך.
כמה גדולי ישראל מצאנו שההורים שלהם אנשים פשוטים מאוד מאוד מאוד.
הדוגמה המרכזית, הרב עדי יוסף.
בדור האחרון, אבא שלו היה רב גדול, לא אדמו"ר,
מוכר מכולת, ירקות.
כן, כן, את הסיפור.
סיפרתי אותו פעם שהרב עבדיה היה עילוי כבוד בתור ילד.
ופעם אחת
הוא לא הגיע לישיבה לפורת יוסף.
והרב עטיה, ראש הישיבה, שאל למה הוא לא מגיע.
יום, יומיים, שבוע, שבועיים,
הלך, בדק, ראה אותו מוכר בחנות.
אבא שלו ביקש עזרה, כיבוד הורים,
עזר לו.
בא הרב עטיה לאבא של הרב עבדיה יוסף,
אמר לו, הוא לא ימכור.
פה, תשכח מזה, אני אמכור במקומו בחנות, הרב עזרא עטיאל,
הוא ידע מזה, הרב עבדיה יוסף, אני אמכור במקומו בחנות,
ותראו,
הרבה גרים,
ההורים שלהם לא היו פשוטים.
רבי מאיר יצא מגרים, רבי עקיבא יצא מגרים, ותראה,
כתר, כהונה עובר בירושה.
מפה כהן?
כן. הבן שלך גם יהיה כהן,
אבל אלעד לא יזכה שהבן שלך יהיה כהן. מה נעשה?
אולי הנכד שלך יכול. אבל, כן, כהן זה עובר בירושה.
כהן גדול בן אחרי בן.
מלכות בית דוד בן אחרי בן.
אתה יודע, מי שלא מזרע דוד לא יכול להיות.
אבל,
תורה לא.
וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.
כולם קשורים לתורה.
ולפעמים הפוך, אומרת הגמרא מסכת נדרים.
למה מצאנו תלמידי חכמים שהילדים שלהם
לא בדיוק הולכים בדרך שלהם במקרה הטוב.
במקרה הגרוע ירחם השם.
בהיסטוריה, הרבה בהיסטוריה.
משה רבנו,
הנכד שלו
אבד עבודה זרה.
משה רבנו.
בני עלי,
כהן גדול, לא הלכו בדרכיו.
שמואל הנביא, בניו לא הלכו בדרכיו.
מצאנו בהיסטוריה, אברהם אבינו, תראה מה יצא ממנו ישמעאל, יצחק אבינו, עשו,
וזה קורה ממשפחות הכי טובות. שש או חמש סיבות, אומרת הגמרא.
למה קורה שתלמידי חכמים לא יוצא מבניהם תלמידי חכמים?
אחת הסיבות,
להראות לך שתורה זו לא ירושה.
זו בחירה חופשית.
יכול להיות אדם פשוט,
שהבנים שלו יצאו תלמידי חכמים, ויכול להיות אדם גאון הדור, והבנים שלו ילכו בדרך ירחם השם. למה?
התורה זה לא ירושה של אף אחד.
זה כוח בחירה שלך. כשאתה רוצה לעסוק בתורה,
אל תסתכל מאבותיי. לא קשור, תלמד.
יש בדיחה, נכון, יש בדיחה, ייחוס.
יש אנשים שיש להם ייחוס חשוב, נכון?
אני צאצא של הבעל שם טוב. יש פה צאצאים של הבעל שם טוב פה?
הנה, יהושע, תראה.
ברוך השם, כן, רואים עליו, כן.
אבל אומרים בדיחה.
הרי אם יש לך ייחוס רציני,
בציבור החרדי זה נחשב רציני.
אתה יודע, זה אוכל לדירה יותר רצינית, זה אוכל, ייחוס זה רציני.
אומרים בדיחה ביד, אומרים בדיחה בייחוס.
החלק הטוב בייחוס נמצא מתחת לאדמה.
הבנתם.
הבא השם תוקרבו מתחת לאדמה, מה זה קשור לנכדים שלו? מה זה קשור?
החלק הטוב נמצא מתחת לאדמה.
יש בחירה חופשית לכולם. נכון שיהושע ברוך השם זכה מבחינת הזה, אבל לא תמיד צאצאים של זה זוכים.
עדכן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך.
כל אחד גם הגיע מהמקרים הכי קשים,
מהבית הכי קשה, יכול להצליח בתורה. משפט אחרון, וכל מעשיך יהיו לשם שמיים.
תראו,
קודם כל, לפני שנבין את המשפט הכל-כך חשוב הזה,
אומר הרב קוק,
מקום מספר 9,
אני אגיד בעל פה,
לא, נתחיל לקרוב אחר כך זה.
שלמות האדם תלויה במה שתהיה לו מטרה כוללת לכל רצונותיו ופעולותיו בחיים.
אדם חייב שתהיה לו מטרה בחיים.
גם הרמח"ל בספרו החשוב מסילת ישרים יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר
והתעמת לאדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו
בכל אשר הוא עמל כל היום. יש לך מטרה?
אתה מנותב מטרה.
כשהמטרה שלך לא ברורה, גם המעשים לא ברורים.
היינו חיילים בצבא, היינו בלבנון,
המטרה הגנה על יישובי הצפון.
זה המטרה, ידענו מה המטרה.
המשימה, פלוגה ב' תגן בגזרתה מקו דיווח לא זוכר עד קו דיווח לא זוכר, כן?
זה, יש מטרה, יש משימה.
לפי המטרה ייקבע איך תתנהג.
חמאס,
מה המטרה העיקרית?
השבת החטופים,
מיטוט החמאס, לפעמים זה לא הולך ביחד. אביעד, זה לא הולך ביחד.
צריך להגדיר מה המטרה.
כשיש לאדם מטרה ברורה,
אז הוא ילך אליה.
יש הרבה אנשים, לצערנו הרע, בלי מטרה ברורה בחיים, או מטרה שלילית.
בתקופת ההיסטוריה בתנ״ך, עד היום, הרבה אנשים מטרה, אכול ושתו כי מחר נמות. הנאות החיים זה המטרה.
תעשה מה שאתה רוצה, תקייף מה שאתה רוצה,
תעשה מה שאתה רוצה.
אל תגידי לי מה לעשות.
אתה יכול לגנוב, לנאוף, לעשות מה שאתה רוצה.
מטרה מתירנית, מטרה לפיזיקה, וגם התנהגות.
אדם חייו, אומר הרב קוק, שלא מטרה מסודרת.
מה המטרה הראשית, אומר הרב קוק?
מה שהרמב״ם אומר, נראה.
המשפט "כל מעשיך יהיו לשם שמים"
מלהיב את הרמב״ם.
כלל אצל הרמב״ם, כשהרמב״ם מתלהם מדברים,
כן?
אז זה משהו בנפשו.
נתחיל מ"אין היה".
מקום מספר 10, אמר רבי עמי, גדולה דעה שניתנה בתחילת ברכות של חול.
כלומר,
אנשי כנסת הגדולה תיקנו תפילת שמונה עשרה, היא מורכבת משמונה עשרה ברכות, אחר כך נוספה עוד ברכה.
תשע עשרה.
אבל בהתחלה היה שמונה עשרה, שמונה עשרה, תפילת שמונה עשרה,
כן?
בהתחלה שבח,
אלוהי אברהם, אלוהי יצחק,
קהל הגדול, הגיבור והנורא, אחר כך מחיה מתים, אתה רב להושיע אל הקדוש,
אחר כך בקשות, אתה חונן לאדם דת, פרנסה, רפואה, גאולה, קיבוץ גלויות, ובסוף מודים.
ככה הם למדו,
צריך לפנות לקדוש ברוך הוא. גם אתה.
אתה רוצה למשל משהו מאשתך, אשתי היקרה.
אשתי, אתה רוצה ארוחת ערב, מה אתה אומר לה? אשתי תכין ארוחת ערב? לא, תפתח בשבח, אשתי היקרה, אין עלייך.
איזה מתוקה יפה, איך התחטאה, איזה אישה, כי באתי. את יכולה בבקשה להכין ארוחת ערב,
אחר כך להגיד תודה.
ככה פונים להשם, בהתחלה משבחים אותו,
אחר כך מבקשים, בסוף אומרים תודה. שלוש שבח, האמצעיות בקשה,
בסוף הודיה.
הראשונה בבקשות, אתה כונן לאדם דת.
אומר הרב קוקלה, מתחילים באתה כונן לאדם דת.
אומר הרב זצ"ל, מקום מספר עשר, גדר הדעה הוא להשתמש בכל דבר, גם השפל שבתשמישים,
לתכלית המעלה.
והנה, בשעה שהאדם מתעסק במעלות וענייני קדושה,
אפילו לא תהיה דעתו גדולה נקל ושיעשה הדברים לתכלית השלמות, אבל כשמתעסק בענייני חול,
לזאת צריך דעה הגונה לשעבדם לתכלית המעולה,
כדת חכם הרואה את הנולד. אומר הרב קוק, למה מתחילים בעתה כונן לאדם דת?
זה הברכה הראשונה במפגש עם כל הבקשות שאתה רוצה,
שהן קשורות לעולם החול ברובם.
אומר הרב חוסן, אתה נמצא בתוך מכון מעיר, בתוך ישיבה, אתה מוגן.
אתה מוגן.
אתה לא צריך כל כך להילחץ, שם שמיים, שם שמה.
אה, כשאתה הולך לעולם החול, שזה רוב חייו של האדם, רוב בני האדם לא נמצאים בישיבה כל היום.
רוב החיים שלנו זה עולם החול. אוכלים, שותים, ישנים,
עובדים, נמצאים עם האישה.
רוב החיים של האדם זה עולם החול.
לכן כשאתה מבקש בשמונה עשרה בפנייה לבקשות החומריות,
בריאות, פרנסה וכולי, רפואה,
אתה מתחיל בעתה כונן לאדם דעת,
כי רק הדעת יכולה להצליח
לגרום לאדם שגם בעולם החול הוא יבין מה העיקר,
ואז זה ישפיע איך הוא מתייחס לעולם החול. בואו נראה את הרמב״ם, מקום מספר 11,
צריך האדם שכוון ליבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ברוכו בלבד ויש שבטו וקומו ודיבורו הכל לעומת זה הדבר כיצד כשישא וייתנו יעשה מלאכה ליטול שכר לא יהיה בליבו לקבוץ ממון בלבד
אלא יעשה דברים האלו כדי שימצא דברים שהגוף צריך להם מאכילה ושתייה וישיבת בית ונשיאת אישה וכן כשיאכל וישתה ויבעול לא ישים בליבו
לעשות דברים האלו כדי ליהנות בלבד עד שנמצא שאינו אוכל ושותה לה מתוק לחך ויבעל כדי ליהנות אלא ישימה ליבו שיאכל וישתה כדי לעברות גופו
ואיבר הבן נגיד את זה תראו הרמב״ם מחלק
ניקח את האוכל למשל
שלושה מדרגות באכילה
מדרגה אחת
אדם אוכל
אוכל לא בריא
כמות גדולה
מדרגה שנייה,
אדם אוכל אוכל בריא,
כמות שהוא צריך לאכול.
ההבדל בין המדרגה הראשונה לשנייה זה בכמות האוכל ובטיב האוכל.
הראשון,
כמו בהמה.
אוכל מה שבא לו, מתוק, מתוקים, מתוקים, מתוקים, מתוקים, מתוקים. כל הזמן, אמרתי לך, מדינת ישראל,
מצב לא טוב בהרגלי אכילה בעולם.
מצב על הפנים, באמת, גרוע מאוד.
בכלל הרגלי האכילה שלנו.
אוכלים הרבה אוכל תעשייתי,
העיקר שטעים.
מדרגה שנייה, אתה אוכל אוכל בריא, כמות שצריך.
מדרגה שלישית, אומר הרמב״ם,
זו אותה כמות כמו האכילה, אבל הכוונה שלך היא שונה.
מדרגה שאתה אוכל אוכל בריא,
אבל אתה אוכל בשביל טעם, אתה נהנה לאכול, זו המטרה העיקרית.
השלישי,
אתה מכוון לאכול כדי לעבוד את השם.
הרי למה אנחנו אוכלים?
אנחנו באנו לעולם הזה כדי לכייף ליהנות, גם נהנים.
אבל זו המטרה העיקרית או המטרה לעבוד את השם? כשאתה אוכל, למה אתה אוכל?
ככל שהמטרה של כישור להשם יותר חזקה באדם, הוא יצליח להשתחרר מאכילת יתר,
הוא יצליח להשתחרר מאוכל לא בריא.
כי המטרה לעבוד את השם. אם אתה אוכל לאוכל בריא, אתה יכול להיות חולה.
עכשיו אתה לא רואה את זה, אבל בגיל יותר מבוגר פורצים מחלות.
ולכן תתנהג בצורה בריאה. אותו דבר בהילה, אותו דבר שנע.
סיפור אהוב עליי,
הרב אויבך זצ"ל,
גדול הדור לפני כמה הייתי בהלוויה שלו בכיתה י"ב.
350 אלף בהלוויה היו.
זו הייתה גדולה, הכי גדולה בזמנו, כן?
והסיפור,
סיפור אחד מדהים,
זה לא קשור לשיעור,
שהוא, אשתו נפטרה לפניו.
נפטרה לפניו, ובקבר שלה
הוא אמר, אשתי היקרה,
את יודעת, אני לא צריך לבקש ממך סליחה.
מעולם לא פגעתי בך.
יש פה מישהו שאף פעם לא פגע באשתו,
באמא שלו, במישהו.
איזה קידוש השם זה עשה.
מעולם לא פגע, אפילו הילדים שלו היו בשוק. אמרו, אבא, לא היה, לא היה, אני, מה, כלום?
לא היה ויכוח.
הוא אמר, ודאי שהיו ויכוחים,
אבל מעולם לא ירדנו לפסים אישיים.
מעולם לא פגעתי במה שלכם, איזה גדולה.
והוא פעם אחת מסופר,
כשהוא ישן,
דפקו בדלת, היו צריכים אותו.
הרבנית אמרה, הרב מכין את השיעור. היא שיקרה או לא שיקרה?
לא.
כשהוא ישן הוא מכין את השיעור.
הבנתם מה זה עבודת השם? כל מעשיך לשם שמיים?
נסיים ב-13.
אומר הרמב״ם בפרק ה',
גם לשמונה פרקים, עד פרק ד' חובה על כולם, מפרק א' זה כבר מעלות גבוהות, זה אנשים אידיאליסטים.
12, בשימוש בכוחות הנפש תכלית אחת, ראוי לאדם להביא את כוחות נפשו כולם לפי הדת, כפי שהקדם ומפה כאשר לפני זה,
ולשים לנגד עיניו תכלית אחת,
ואי השגת השם יתפאר ויתרומם כפי יכולת האדם,
רצון על ידיעתו, וישים פעולותיו כולם, תנועותיו,
ומנוחתה וכל דיבורה מביאים מזה שאתה מדבר.
זה מוסיף טוב בעולם?
כל הפעולה שאתה עושה,
מה המטרה? ודע, כי זאת המדרגה, היא מדרגה עליונה מאוד וקשה. קשה להגיע לכל מעשיך לשם שמיים. קשה מאוד.
ולא ישיגוה אלא מעט ואחרי הרגל גדול מאוד.
הוא אומר, אם אדם יגיע לזה, הוא כמו נביאים, הוא אומר. עד כדי כך.
אני ממשיך כמה שורות מדלג.
וזה אשר דרש ממנו התעלה על שיניך באומרו ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך זוכרים מה רש"י אומר מה זה בכל לבבך?
שני יצריך יצר טוב ויצר רע יצר הרע ירחם השם יצר טוב אני מבין יצר הרע זה עולם החומר
כשאדם לוקח את עולם החומר
לשם שמיים זה אבות השם האמיתית כי לעבות השם בתוך החממה זה קל
בתוך הישיבה זה קל כשאתה יוצא החוצה ואתה עובד
ואתה ישר בעבודה כשאתה הולך למילואים
ואתה לא מתקלקל שמה, ואתה לא מנבל את הפה, ואתה רק מתעלה ומעלה אחרים,
זו עבודת השם לא פשוטה.
זו המטרה העיקרית,
את כל מה שלומדים בישיבה כלפי החוץ.
שניישם את זה בחוץ. זה מעשה חשוב, וזהו, אני מדלג,
ולא לאהבה את השם, וכבר זרזו הנביאים עליהם השלום, גם כן על זה העניין, ואמרו, בכל דרכיך דעהו, זה אותו עיקרון.
איך הרמב"ם מתלהב? וכבר כללו החכמים, עליהם השלום.
זה העניין כולו בקצר שבמאמרים,
והקיפו העניין הקפה שלמה עד מאוד. אומר הרמב"ם, הרבה אנשים התעסקו מה תכלית האדם,
שעד שעתיים תבחן קוצר אותם מילים, איך הביעו זה העניין הגדול והעצום, אשר כבר חיברו בו חיבורים ולא הכילו,
תדע שנאמר בכוח אלוהי בלא ספק,
ובוח הקודש. והוא אומרם,
וכל מעשיך יהיו לשם שם. עוד דקה אחרונה. אומר המהר"ל,
אדם בחיים שלו
צריך
להיות שלם בינו לבין,
תודה רבה, אבי עוד השני, בינו לבין עצמו, בינו לבין,
לא שומע?
בוראו ובינו לבין חברו.
אומר המהר"ל, אני לא אקרא השתוש עשרה,
יהי ממון חברך, זה בינו לבין החברה.
אם בממון אתה נזהר, קד וחול בכבודם. זה שלמות בידם לחברו.
עדכן עצמך ללמוד תורה זה שלמות
בינו לבין עצמו.
בלימוד תורה אדם לא יכול להיות שלם.
לא יכול להיות שלם ושלם ושמח.
בכל מעשיך לשם שמיים זה בינו לבין בוראו.
שנזכה בעזרת ה' להשתלם בינינו, חברינו ובוראנו.
:::
::::
::::
