כי אנחנו ממשיכים בחפץ חיים.
לגבי דיבורים אסורים,
הוא אומר, לגבי הדיבורים האסורים, אסור לבזות
את חברו מצד חסרון שלמות המעלות שיש בו.
הן בחוכמה, הן בגבורה, הן באושר, וכל קאי גבנא.
ואפרש את דבריי בכל הפרטים.
למשל, בחוכמה.
כגון להציע לפני האנשים איזה שפלוני אינו חכם,
להגיד אדם פלוני, אדם זה, הוא לא חכם.
ולא מבאים הוא דבר שקר,
אפילו שזה באמת הוא לא חכם.
או באמת מקצתו הוא מגזם את הדבר.
בוודאי עוון גדול הוא עד למאוד.
הוא יותר חמור מסתם לשון הרע.
והוא בכלל מוציא שם רע, כי הוא משפיל את חברו בשקריו.
אך אפילו באמת גמור, שהוא באמת לא חכם.
הלוא כבר ישנו כל הראשונים של לשון הרע הוא אפילו על אמת.
ודבר זה דהיינו מה ששולל ממנו המעלות, בוודאי גם כן בכלל לשון הרע הוא.
בקיצור, אסור ל...
אני אומר כאן דבר יסודי, אדם שאומר על מישהו שהוא לא חכם,
מה זאת אומרת הוא לא חכם?
כי הדבר הזה מתגלגל.
הוא לא חכם, אז הוא לא יקבל שידוך.
הוא לא חכם לעשות את השותפות.
הוא לא חכם,
כל מיני דברים נוראים יכולים לקרות לאדם שיצא עליו שם שהוא לא חכם.
דוגמה, כי אני מביא אחר כך בהמשך עוד דוגמאות מהסוג הזה.
כל אדם יש לו מעלות,
כל אדם יש לו חסרונות.
חוץ ממני, תשאלו אותי למה.
כי אין לי חסרונות.
אין אדם בלי חסרונות,
הוא לא מלאכים.
אז למה להגיד על אדם שיש בו חסרון,
חסרון הזה יכול, לא יכול, בוודאי יכול לפגום בו,
בחייו וכל מיני דברים.
לכן אסור להגיד על אדם שהוא לא חכם.
כולנו צדיקים, כולנו חכמים,
כולם קידושים.
אסור להגיד, להציל לעץ על אדם שהוא לא חכם,
או בהמשך הוא מביא עוד כמה דוגמאות
שאסור להגיד אותן.
זה יכול לפגום בו בחייו, בחיי המשפחה,
בחיי הפרנסה וכל דבר.
