שלום ערב טוב ברשות הרב
אנחנו בליל י"ד בסיוון
שהוא יום פטירתו
של רב חיים מוולוז'ין
זכר צדיק לברכה
גדול תלמידיו של הגאון מווילנה ומייסד ישיבת וולוז'ין
ישנה מסורת
בשם אחיו
של רב חיים מוולוז'ין
שפעם אחת בפורים
אמר לו הגר"א,
בעולם הזה אתה המשך שלי.
אתה מכין את עצמך כדי להיות תלמידי.
כלומר,
בגלוי,
הרב הגדול הוא הגאון מווילנה,
ורב חיים מוולוז'ין
הוא תלמידו.
ואולם,
לפי שורשינו שבעולמות העליונים,
הרי אני,
אומר הגר"א,
ההכנה שלך ובשבילך באתי לעולם.
כלומר,
במבט נסתר של שורשי הנשמות,
הרי שהגר"א,
כך הוא עצמו אמר,
ולולא שהוא אמר, ודאי אנחנו לא היינו יכולים לומר את זה,
אני ההכנה שלך
ובשבילך באתי לעולם.
המפעל הגדול
של רב חיים מוולוז'ין
לייסד את ישיבת וולוז'ין
הוא מפעל
שאומר הגר"א,
בשביל זה, בשבילך,
באתי להכין, להכשיר את הדבר הזה.
וכך כותב רבי אברהם אבלי,
ראש אבות בתי הדין בווילנה.
הוא כותב על רב חיים:
"ויותר שהיה חכם,
עוד לימד ואיזן וחיכר.
הרבה להגדיל תורה ולהדירה.
כלומר,
יש את גדלותו הענקית, האישית,
של רב חיים,
אבל
הרבה מעבר לזה, עיקר עניינו להגדיל תורה ולהאדירה אצל אחרים.
הוא הגבר, הוא קם על עולה של תורה,
ולהחזיר
ליושנה העטרה.
אשר בעוונותינו הרבים בדורות הללו נתמעט כבוד התורה,
הוא האיש אשר חירף נפשו ומאודו להושיב ישיבה נשגבה ורמה.
כלומר,
רב חיים מתבונן
ורואה
שהגיעה העת להקים ישיבה
והוא מוסר את נפשו
על הדבר הזה.
כמעט אשר נתקיים עתידה תורה שתשתכח מישראל חס ושלום,
ובזכות רב חיים מוולוז'ין,
שמייסד את ישיבת וולוז'ין,
התורה חוזרת לעם ישראל.
ומהישיבה הזאת השקע עדרים-עדרים,
עד ועד בכלל מרן הרב קוק זצ"ל,
שכפי שכתוב בתחילת הספר לשלושה באלול,
אמר הנציב שכדאי הייתה שתווסד ישיבת וולוז'ין ולו רק
בשביל שיעבור בה הרב קוק.
אבל עברו בה עוד המון המון המון גדולים וטובים
להגדיל תורה ולהדירה בכלל ישראל.
ישנה איגרת
שנכתבה לפני 222 שנה
על ידי רב חיים מוולוז'ין בעשרת ימי תשובה,
תקס"ג,
וזה המכתב
שבו הוא מתאר את
ייסוד הישיבה בוולוז'ין.
האיגרת ארוכה,
נתחיל, לא עליך המלכה לגמור.
אומר רב חיים בקריאתו לכל מי שאוהב תורה,
כל מי שאוהב ללמוד תורה, כל מי שחפץ לתמוך בתורה.
לפני הכל הוא אומר,
אני רועד,
אני נכלם, אני מתבייש.
מי אנוכי שבכלל מרים ראשי לדבר עם אחינו בית ישראל?
מי ישמע למה שאני אומר?
ידעתי, חסרוני מול קוני, יתברך שמו,
וחסרוני מול
בית ישראל.
אבל הוא אומר, אני שליח ציבור,
אז פחות משנה כמה שאני לא נחשב באופן אישי,
כמה שיש בו ענווה.
הרי עם ישראל נאנחים ונאנקים על התורה המשתכחת מישראל שהולכת ומדלדלת.
ובוודאי
יש הרבה בישראל שרוצים ללמוד,
ויש כאלה
שרוצים ולא יכולים,
ומאלה שרוצים יש כאלה שלא מצאו רב, לא מצאו ישיבה,
כי הרבה אנשים גדולים בתורה ישנם,
אבל כל אחד
בנה לעצמו חדר פרטי, איזה בית כנסת.
אבל שמעתי אחריי קול רעש גדול
האומר שהגיעה העת
להקים ישיבה
עם הרבה תלמידים
בשביל עם בני ישראל רעבים, גם צמאים לדבר השם, ונפשם חשקה בתורת השם.
אז שוב הוא אומר, אני יודע את מיעוט ערכי,
אבל האנשים הגדולים שמו פניהם עליי.
אז הוא לוקח את התפקיד ואת המשימה הזאת,
והוא לא רוצה לעבור על דברי חבריו המפצירים בו,
עד שהוא אומר על עצמו,
אני כמו שמ"ש,
כמו המשרת הקטן הקורא לבית הכנסת.
זה תפקיד חשוב.
האנשים מסתובבים בחוץ,
בא השמש ואומר להם, אתם מוזמנים לבית הכנסת,
יש תפילה, יש שיעור בשעה הזאת, ביום הזה.
כך אומר רב חיים על עצמו,
אני משרת קטן הקורא לבוא אל הישיבה.
אתם הדבקים בהשם ובתורתו יתברך שמו, מאמינים בני מאמינים,
שתורתו הקדושה היא חיי נפשותנו,
והעולם עומד על הבל פינו.
ובפרט מאז שגלינו מארצנו,
אין לנו שיעור אלא רק לימוד התורה,
ואין לקדוש ברוך הוא בעולמו אלא דלת אמות של הלכה.
ועכשיו, איך לא נתבייש לראות את תורת השם נתונה בעפר,
האמת מושלכת ארצה,
והקדוש ברוך הוא בוכה בכל יום על עוזבנו את תורתנו,
והרי הוא רוצה להשתעשע בתורה יום-יום וכעת הוא בוכה
אוי לנו מיום הדין על ביטולה של תורה אחינו בני ישראל אולי הגיעה השעה לגדור את הפרצה הזאת
ונשוב להחזיק בתורת השם בכל כוחנו הגיע הזמן להקים ישיבה
ואז הוא מבקש עזרה מי ומי המתנדבים ללמד את התלמידים
צריך רבנים שישמשו
רמ"ים בישיבה.
מי ומי מתנדבים
להתרים לישיבה?
מי ומי המתנדבים להיות התלמידים?
מי המתנדבים להיות התורמים?
ואני ראשון המתנדבים, בלי נדר, להיות בין המלמדים.
ואני בוטח בהשם
שיסדר את כל העניינים הטכניים הכלכליים.
מוסיף רב חי דברים חשובים.
שמעתי שנקרא עליי שם רבנו הגדול
רבי אליהו מווילנה
וזכיתי לקרא עליי שמו הטוב לאמור שאני תלמידו.
הוא ראה כל מיני פרסומים, שמע מאנשים.
רב חיים מוולוז'ין הוא תלמידו,
התלמיד של הגאון מווילנה.
ראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה
שחלילה לי לפגום בכבוד הרב רבנו הגדול והקדוש,
נשמתו עדן.
הגרא,
להיקרא שמו עליי.
איזה פגם גדול להגיד שאני תלמידו.
ידעתי נאמנה שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור.
ואז הוא צריך להוכיח שהוא לא תלמידו.
כי רבנו הגאון נשמתו עדן.
הייתה משנתו סדורה לו הלכה ברורה בכל התורה כולה,
בלי שום ספק.
הגרא ידע להכריע בהכל.
במקרא, במשנה, בש"ס בבלי, בירושלמי,
כל מדרשי ההלכה,
כל מדרשי האגדה,
ידע הגרע להכריע, ידע לחדש,
ולהוסיף מעצמו תילי תילים של הלכות, אגדות, דרשות ודברי נסתר.
ואיך ארים פניי כחלמיש
ולא אבוש להיקרא בשם תלמידו.
אפילו מסכת אחת
איני יודע עד רמה של הלכה ברורה.
הרבה ספקות.
יש. ההכרעות שלי מועטות,
רב חיים היה פוסק גדול מאוד,
אבל הוא כותב על עצמו.
נכון ששימשתי את הגר"א,
אבל לא זכיתי ממנו אל הלידה,
צורתא דשמטתא.
זה ביטוי מגמרא בשבת סמ"ג עמוד א', רש"י אומר,
מה זה צורתא דשמטא?
צורת השמועה,
שורש הדבר קצת למדו מרבם.
קצת למדתי מהגרא,
שורש,
כל מיני סוגיות בש"ס,
לא מעבר לזה.
וגם הוא אומר אי אפשר להשוות
חוץ מהידיעות של הגרא והידיעות שלי,
אלא גם היגיעה.
וגם ליגיעת רבנו הגדול נשמת אוהדן לא זכיתי,
כי לא תאומן גודל יגיעת רבנו הגדול
על כל דקדוק ודקדוק מן התורה.
לכן הוא אומר,
אני באמת מתבייש לקרוא לגדולי ישראל,
אבל בעיקר אני קורא לצעירי הצאן הקדושים,
שאולי עדיין לא תאמו כלל טעם מתיקות התורה להביטה,
אולי כדאי לבוא אל הישיבה שהוא פותח, ישיבת וולוז'ין,
לערבות את הצמאון, לפקוח עיניים,
כל אחד לפי יכולתו.
ושוב הוא מוסיף,
אחרי אשר מלאני ליבי לקפוץ בראש,
כאילו הוא מעז לחדש דבר,
להתנדב, להימנות בין המלמדים,
הלוואי כמוני יעשו שאר אנשים אשר כגילי ואף גדולים ממני
יישאו קל וחומר בעצמם ואשרי גדולים הנשמעים לקטנים.
אומר רב חיים, אני קטן
ואני מתנדב לפתוח ישיבה וללמד בה,
אולי זה יעורר את הגדולים ממני שיבואו.
ואתם עם בני ישראל זרע קדושים ברוכי השם,
קבלו נא את האמת ממי שאמרה.
אני לא במקור כזה גדול, אומר רב חיים, אבל
הרמב״ם כתב, לקבל את האמת ממי שאמרה, לא משנה, העיקר שזאת אמת.
ומהי האמת?
לא להניח חיי עולם הנטועים בתוכנו כעץ חיים הנטוע בלב ימים.
יש חיי שעה,
אבל החידוש של ישיבת וולוז'ין,
יש חיי עולם,
זה תורה, תורה שבעל פה,
שאם האדם מחזיק
בחיים האלה,
יעלה מן המים הזידונים וחי,
שחלילה לא ישטפו המים הזידונים,
כל הרוחות שנמצאות ברחוב
עלולות להטביע את צעירי הצאן.
אז הנה אני מושיט עץ חיים מלמחזיקים בה,
תורה.
כן אנחנו בני ישראל, אין אנו נקראים חיים,
אלא בהחזיקנו בעץ החיים.
ולא סתם,
שמו רב חיים, רב חיים מוולוז'י.
הוא מביא את הברכות:
ברוך אשר יקים את דברי התורה, ותומכי המאושר,
חזקו ונתחזקה.
איש את רעהו יחזק להרים דגל התורה,
ובזכות זה נזכה לגאולה
במהרה בימינו אמן.
אמן.
