טוב מוריי ורבותיי שלום עליכם שיעור לימוד קצר משותף בספר הנפלא והקדוש סוד השבועה
של רבנו המקובל האלוקי הרב מרדכי עטייה זכר צדיק לברכה.
הספר יצא כמו שכתוב בתחילת החוברת למי שיש את החוברת תשכ"ד 1964
למניינם ויצא בשלב מאוחר יותר עוד פעם אחרי מלחמת ששת הימים.
הרב
עטייה זצ"ל היה רב בקהילה במקסיקו ולאחר
מכאן עלה לארץ ולימד פה בירושלים קבלה רבים מתלמידי ישיבת מרכז הרב למדו אצלו הרב צבי יהודה היה בקשר
קרוב מאוד איתו ואת הספר סוד השבועה הוא כתב
במגמה לגרום ליהודים שחיים בחו"ל לעלות ארצה
והוא מבאר פה יסודות מאוד מאוד גדולים על פי תורת הקבלה וגם הנגלה
על הסוד של השבועה שהקדוש ברוך הוא השביע את עם ישראל
מה יקרה אם חלילה לא יעלו בזמן.
מניטו, הרב יהודה ליאון אשכנזי,
היה מצטט את הספר הזה, את החוברת הזאת.
בספר הסוד הישראלי של הרב אברהם לבני, שאנחנו לומדים יחד,
הוא מצטט מהחוברת הזאת. החוברת הזאת משמעותית מאוד.
אני מתפלל ומקווה שהקדוש ברוך הוא,
בקשר לשיעור הקודם, יגלגל זכות על ידינו,
ואנחנו נחזיר את העיסוק והלימוד בספרים של הרב עטייה,
שהם כולם עוסקים בנושא הזה.
כל הסיפור שלהם זה הגאולה,
זה עלייה לארץ,
זה חובת העלייה לארץ ועוד כל מיני דברים.
אז אנחנו הגענו, מי שיש לו את החוברת ביד,
עמוד 7-8, בעזרת השם אנחנו היום נסיים את ההקדמה,
ובפעם הבאה אנחנו נתחיל כבר את הספר, בשעה טובה.
מטרת החוברת, כותרת, מטרת החוברת להוכיח שהעלייה לארץ מצווה וחובה.
אומר הרב עטיה, מטרת החוברת הזו להוכיח כי עלייתנו לארץ היא מצווה גדולה וקדושה,
וחובה עלינו לעלות לציון בהקדם האפשרי.
כי בזה אנחנו עושים נחת רוח ליוצרינו,
ועושים איחוד בעולמות העליונים.
ובזה נזכה בעזרת השם יתברך להיות שוב למגדל אור לכל העולם כולו.
כמו שכתוב קומי אורי
כי בא עורך וכבוד השם עלייך זרח.
והלכו גויים לעורך ומלכים לנוגה זורכך.
ונזכה להבטחת משה רבנו וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך.
ונאמר על ידי מיכה פרק ז'
קיבצתך מארץ מצרים ערינו נפלאות.
יראו גויים ויאבושו מכל גבורתם,
ישימו יד על פה, אוזניהם תחרשנה,
ילחכו עפר כנחש זוחלי ארץ,
ירגזו ממסגרותיהם אל השם אלוקינו, יפחדו ויראו ממכה.
ופרשו הרדק ומצודות, יפחדו את השם,
כי ידעו כי אין זולתו,
וגם יראו ממכה עתה ישראל.
עכשיו הוא מביא
פסוק מדברים, פרק ל"ב פסוק ז', שימו לב, הפירוש הבא.
זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור.
הוא מביא את דברי רש"י.
מה זה זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור?
לכאורה, זכור ימות עולם מדבר על העבר,
בינו שנות דור ודור
מדבר על העתיד.
וככה רש"י מסביר.
לא נתתם לבבכם על שעבר?
לא התנהגתם טוב בעבר? על מה מדובר פה? שירת האזינו, נכון?
לא נתתם לבבכם על שעבר?
בינו דור ודור להכיר שיש בידו להיטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא.
זכור ימות עולם,
בינו שנות דור ודור.
לא הסתכלתם בעבר?
תדעו לכם שיש תקווה.
יש גאולה.
עכשיו הוא מביא ככה.
פרש הרשבם ז"ל,
על הפסוק הזה,
זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור,
פרש הרשבם, זה הנכד של רש"י,
בטרם נולדתם הכין לכם נחלתכם.
זאת אומרת, זכור ימות עולם בין ושנות דור ודור,
זכור ימות עולם,
הרשב"ם שם,
מי שיפתח את הפירוש עצמו,
הוא מדבר שם על זה שכל עם ועם קיבל חבל ארץ.
ועם ישראל קיבל את החבל שלו כבר מהעבר.
"בטרם נולדתם הכין לכם נחלתכם" עד כאן לשונו.
פירוש הדברים
שהארץ ועם ישראל מתאימים זה לזה כאדם הלובש מלבוש לפי מידתו.
מה שנקרא, זה בול עליך.
נראה וניכר לעין כל, שהלבוש עשוי במיוחד לו.
לא כן, הלובש מלבוש אדם אחר.
כל רועיו יכירו שהלבוש אינו שלו,
אלא גנוב או שאול הוא.
ויבוא יום ויפשיטוהו מעליו.
אתם מכירים את ה...
כולם מכירים פה את הפיוט של רבי שלמה אלקבץ, "לכד דודי לקראת כלה", נכון?
אז אחד מהפירושים
ל"לבשי בגדי תפארתך, עמי"
זה שהארץ תלבש את בגדי תפארתה.
ומה הם בגדי תפארתה של הארץ?
עמי.
"לבשי בגדי תפארתך, עמי".
הבגדים של התפארת של הארץ זה העם.
עוד הערה קטנה: "הבגדים של האדם נקראים כבודו".
"מני מכבדותי"
הכבוד של האדם
זה הגילוי
של הנשמה שלו.
הנשמה נקראת כבוד.
אורא כבודי,
אורא הנבל וכנורא הירא שחר.
הנשמה נקראת כבוד.
כלומר, הכבוד האלוקי של האדם נמצא בבגדים.
למה?
כי הם מסתירים את הגוף, ואז על ידי זה הנשמה יכולה להתגלות.
אז הלבוש שלו שלו,
יבואו יום ויפשיטו אותנו ממנו.
כלומר,
עם ישראל שנמצא בארץ זרה,
מתהדר בלבוש שאינו שלו.
אתם זוכרים איך אמרו יהודים פעם?
תהיה יהודי בביתך,
ולא משנה מה, בצאתך.
כלומר, כשאתה יוצא החוצה, תתלבש בלבושים אחרים.
כשאתה מתלבש בלבושים אחרים, בסוף זה מחלחל גם פנימה.
אין דבר כזה שאתה מתלבש כלפי חוץ במשהו ובסוף זה לא מחלחל פנימה.
אז בסוף, מה יעשו כדי שאתה תבין שזה לא המקום שלך? יפשיטו אותך.
זה לא הלבוש שלך, זה לא הבגד שלך.
ישיבת ישראל בגולה הם תרתי דה סתרי,
שני דברים שסותרים אחד את השני,
ואין כל התאמה ביניהם.
כעת,
שזכינו בעזר השם יתברך לשיבת בנים לגבולם,
איסור גדול הוא להישאר בגולה,
וזאת הייתה חטאת כל הדורות שעברו כאשר כתב הגאון יעווץ ז"ל בסידורו.
ציטוט מהיעווץ
"ואל תחשבו להשתקע בחוץ לארץ, חס ושלום.
זאת הייתה חטאת אבותינו שגרמה בחייה לדורות.
כי מאסנו ארץ חמדה.
כי מדומה לנו בהיותנו מעט בשלווה בחוץ לארץ,
שכבר מצאנו ארץ ישראל וירושלים אחרת דוגמתה.
בסדר? הוא רומז פה כידוע שהיו קהילות שונות, גם בגרמניה, גם במקומות אחרים,
שקראו למקום ירושלים הקטנה.
למה? בגלל שהייתה שם יהדות חזקה.
על כן באו עלינו כל הרעות, אין שם באורך. זאת אומרת, המצב הכי הכי חמור של היהודים,
זה לאו דווקא שהם מתבוללים זה שאפילו מבחינה רוחנית הם תקועים בגלות ובטוחים ששם זה ירושלים.
על כל אחד ואחד לקיים דברי הנביא ירמיהו
נוסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו
ובפרט על אותם השרידים אשר נשארו לפליטה מהשואה האחרונה לקיים המשך דברי הנביא
פליטים מחרב הלכו אל תעמודו
זכרו מרחוק את השם וירושלים תעליה לבבכם.
קומו ושובו אל ארץ קודשנו ותפארתנו ויפה שעה אחת קודם.
נגמר יום השישי לסדר לא יתייצב איש בפניכם.
פחדיכם ומוראיכם ייתן השם אלוקיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דיבר לכם.
שנת התשכד פה ירושלים תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.
עד כאן הקדמתו של הרב עטיה לספר סוד השבועה.
מהשבוע הבא בעזרת השם אנחנו נתחיל ללמוד את הספר סוד השבועה ונראה אותו.
הנקודה החשובה וזה מה שאני מקווה מאוד שיצא מפה שכל מי שיש לו קרובים ומכרים בחוץ לארץ
יעבירו להם את הדברים שאנחנו לומדים מסוד השבועה ואולי אולי נזכה
שיעלו אנשים לארץ.
אני אגיד לכם,
בשבוע שעבר דיברתי עם עיתונאי חשוב צרפתי,
הרב אורי שרקי שלח אותי לדבר איתו,
משהו שקשור לבית ספר הגבוה לחוכמת האמונה,
והוא אמר לי,
סתם תראו איך אתה לפעמים פועל איזה פעולה, אתה לא יודע מה אתה פועל בדבר הזה.
אמר שבשנת תשמ"ה, 85, הוא היה בחוץ לארץ, בצרפת.
הוא לימים היה העורך הראשי של הג'רוזלם פוסט בצרפתית.
והוא אמר שהרב צוקרמן, הרב יהושע צוקרמן הגיע אליהם לשם
והביא לו ספר בצרפתית,
ספר שנקרא
שיבת ציון נס לעמים,
כאילו לימים זה נקרא שיבת ציון נס לעמים,
של אברהם לבני, שיצא באותה שנה בצרפתית,
אותה שנה, 85-86, משהו כזה.
הוא אמר לו, תקרא את זה, זה כדאי לך לקרוא את זה. הוא אמר, קראתי את הספר הזה,
ובזכות הספר הזה אני עליתי לארץ.
שנה אחרי אני כבר הייתי בארץ.
הספר הזה,
שיבת ציונס לעמים, שאנחנו זוכים ללמוד אותו כל שבוע,
הוא ספר שבין השאר הושפע מאוד מהספר של הרב עטייה, סוד השבועה.
בסוף הספר,
הסוד הישראלי,
שיבת ציונס לעמים,
הוא מביא בירור בנושא שלושת השבועות.
יש נספח שבעזרת השם, כשאנחנו נתחיל ללמוד בשבוע הבא את החוברת הזאת, אז אנחנו ניגע בדברים של אברהם לבני, שמסכם שם את העניין בצורה יפה מאוד.
ותדעו לכם, הנה, הלך תדע,
פתאום
אתה שולח משהו ליהודי, הוא אומר, וואלה, הגיע הזמן.
כי עת לחננה כבא מועד, שנזכה בעזרת השם.
שתהיה פה עלייה המונית מכל הגלויות.
כי הגיע הזמן, הגיע הזמן, רבותיי, זהו.
אין יותר מה לחפש בחוץ לארץ.
נגמר.
יאללה, בשורות טובות, ישועות, נחמות, כל טוב.
כל טוב.
